מוסיף והולך | חנוכה עם ישיבת הר עציון

כחמישים שנה היהדות הדתית שחיפשה דרך להידבר עם החוגים החילוניים, מנסה למכור יהדות בלי אמונה בקב"ה. זה מאוד חכם במובן מסויים - אי אפשר "למכור" את הערכים על רקע האמונה, אז מוכרים את הערכים הסוציאליים של מנוחת השבת, הערכים התרבותיים והערכים הלאומיים וכמה זה חשוב ויפה ומועיל לחינוך. אבל בלי הקב"ה, בלי נשמה. יש אנשים שמתהלכים עם חלום שווא. הם רואים את המסרים הגדולים של היהדות מתוך בית המדרש ומנסים למכור את התורה לחילונים, אבל מוציאים את הנשמה. האם יש ליהדות מסרים בלי הקב"ה? יש, פירורים משולחן גבוה. יש רגעים עם משמעות גם בחיים חילוניים, אך כאשר מדברים על תורה בלי דבקות בקב"ה, את היופי והעצמה והקדושה וההדר של היהדות אנו לא מצליחים להעביר.

האם מתוך דאגה וחרדה לקודשי ישראל עלינו לגרש את כל מי שלא נראה לנו ברמה רוחנית מספיקה ממגע איתם? הדילמה ברורה. המקדש אולי יישמר, אך המקדש לא אמור להיות אי-בודד, אלא מוקד מרכזי, אהל מועד הנוסע בתוך המחנות. האמנם בשם אופי המועד עלינו לשמור על אופיו באופן שיצמצם את זיקתו לציבור הרחב? חנוכה עלול להפוך להיות מן מועד לאומי כזה, יום שמסמל התקוממות נגד תרבות זרה, או משהו בשם החופש, מלא סיסמאות של דרור ומאבקים דמוקרטיים. אך האם אנו רוצים שהציבור הכללי לא יהיה בקשר עם חנוכה?

בספר מקבים א' מוגדרים ימי החנוכה כימי חנוכת המזבח. בספר מקבים ב' הוסיפו על כך שמדובר גם בזכר לחג הסוכות. מה הקשר העמוק בין חנוכה לסוכות? בשיעור נראה כיצד באה לידי ביטוי השגחתו של הקב"ה על עם ישראל בשני החגים הללו.

החשמונאים מחדשים את מלכות ישראל, אך הממלכה אינה שורדת באופן עצמאי שנים רבות. מה גרם לנפילתה של ממלכת החשמונאים? נדון בשאלה לפי שיטת הרמב"ן ודעתו בסוגיית מלכות ישראל.

את מה שרואה הרמב"ן כמוקד הבעיה בנפילת ממלכת החשמונאים רואה הרמב"ם דווקא כמוקד התקווה. במה מתמקד הרמב"ם בסיפור הישועה בחנוכה? מדוע חשובים בה דווקא הכהנים? ומהי דעת מורנו הרב עמיטל בשאלה?