חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון
Subscribed: 3Played: 492
Subscribe
© ישיבת ההסדר ירוחם
Description
ראש ישיבת ירוחם, הרב חיים וולפסון, בפרקים שבועיים שמביאים את הרעיונות החסידיים אליכם לשולחן השבת!
לצפייה ביוטיוב ◄ https://bit.ly/hassidimyt
הצטרפו לקבוצה השקטה וקבלו עדכונים על פודקאסטים חדשים ◄ https://bit.ly/3hMiWRu
לצפייה ביוטיוב ◄ https://bit.ly/hassidimyt
הצטרפו לקבוצה השקטה וקבלו עדכונים על פודקאסטים חדשים ◄ https://bit.ly/3hMiWRu
227 Episodes
Reverse
אחד היסודות שנבנים בגאולת מצרים הוא האמונה בה'. אולם בעוד שאמונה נתפסת בד"כ כיכולת להשען על הדבר היציב והקבוע, ר' ישראל רואה בה את הכח להתחדש ולהבין שהמפגש עם הקב"ה מזמן אפשרויות אין סופיות של שינוי. המלכודת - היצר הרע כלשונו, של המאמין היא דווקא במחשבה שהוא פענח את הדרך שבה מוביל ה' את עולמו. הגאולה היא ביכולת להבין שלמרות מה שראינו, לא הבנו, ויש לה' עוד הפתעות רבות ואין סופיות לדרך בה הוא מתגלה.הדברים מקבלים משמעות אקטואלית גם לתקופה בה אנו נמצאים, תקופה שמלמדת אותנו ענוה ביחס לאפשרות לפרש את מעשי ה', ומעניקה לנו אפשרות להאמין מחדש.
אין חסיד שוטה בפסח? מקרה בו אחד מהמסובין בליל הסדר החמיר באופן שגרם בושה לשמש, מביא את ר' ישראל להתיחס לענין החומרות שאנו נוהגים בהם בפסח ובכלל.
הקרבנות מלמדים אותנו שיש דרך של התקרבות לה' על ידי שאנחנו מוותרים בשביל הקרבה על דברים יקרים לנו.ר' ישראל בוחן את הדרך שדורשת מהאדם לסגף את עצמו בעבודת השם ומצביע על כך שעיקרו של הקרבן הוא בהתקרבות עם כל חלקי החיים.
הקדמת שבת למלאכת המשכן מלמדת את ר' ישראל דווקא על המכנה המשותף בין שניהם. יכול אדם להפוך את כל מעשיו לקדושה ואז אין הבדל בין חול לשבת. אולם איך ניתן לעשות זאת? דווקא על ידי היכולת להבין שזה נעשה מתוך הכלל, מי שמבקש לקדש הכל צריך למסור עצמו לכלל ישראל ולהיות מחובר לכל אחד ואחד. כך נבנית גם הקדושה הפנימית בליבו.
סיפור על ר' ישראל שפוגש את חסידיו שותים יי"ש, מסתיים בדרשה חסידית על נגיעות בעבודת השם. סיפור נוסף סביב אותה דרשה מדגים את ההבדל בין דרכו של האדמו"ר הזקן לדרכו של ר' ישראל. מתוך הדברים עולה גם קריאה על מתן תורה וחטא העגל.
במגילת אסתר עם ישראל נאלץ להתמודד עם גזירה, דין ויסורים.בדברים עמוקים מבאר ר' ישראל את הדרך והצמיחה שאנו צומחים מיסורים. השם מביא על הצדיק ייסורים כדי להחכים אותו, לשכלל את עולמו וליצור אותו כמי שמסוגל לרפא נפשות שבורות.אולם למרות כל מה שעובר הצדיק, הוא מגלה שאין בכוחו לסייע. הרגע הזה הוא המטרה של תהליך בו עלינו למסור הכל לקב"ה.
רבי ישראל האריך בסיפורי צדיקים והתפילה התאחרה, הוא מסביר את הנהגתו כך שסיפורי צדיקים הם כמו תפילה, ומקבילים להלול של השם. מקור לזה הוא רומז בפרשתנו, מקבילות הלולאות, מקבילים ההלולים.מתוך הדברים עולה הדרך המיוחדת של חסידות רוז'ין שרואה בכל אדם הופעה אלוקית ודרך חיבור בין אנשים את בחיבור להשם יתברך.פרק שמוקדש לאהובנו, בן הישיבה, האברך החייל זיו חן הי"ד שמסר נפשו על הגנת עם ישראל והיה מחובר בחיבור מיוחד לחסידות רוז'ין, והדגים בחייו את המימוש של תורה זו.
רבי חיים מצאנז נשאל מדוע הוא נוסע לרבי ישראל מרוז'ין, בתשובתו הוא מלמד על הקשר שבין מסירות נפש להשראת שכינה.האהלי יעקב מגלה לזה רמז בפרשה שממנו לומדים גם על קבלת התורה, משה נגש אל השם והזקנים לא, בגלל שלא היו בעלי מסירות נפש על עם ישראל.מכאן אנו לומדים על הערך הגדול גם לזמננו, לחבר לימוד תורה למסירות נפש על עם ישראל.
השם אומר למשה, הנה אנכי בא אליך בעב הענן... וגם בך יאמינו לעולם. ר' ישראל מדייק שהעובדה שהשם מתגלה בענן היא בשביל שמירת הקשר בין המדרגות הגבוהות לנמוכות. החשש שההתגלות האלוקית תביא לניתוק מהקשיים בחיים, דורשת גילוי בענן ומחיצה, כך אנו נדרשים למצוא את הקשר לקב"ה גם מתוך ההסתר. ר' לייבלה איגר שיום פטירתו חל השבוע, מוסיף שלכן אנו מסיימים את מתן תורה דווקא בפסוקים שמצביעים על המרחק בינינו להשם.
משה רבינו צועק אל השם למרות שהתכנית האלוקית ברורה לו. ר' ישראל לומד מכאן שאין סתירה בין ביטחון בהשם לזעקה על כאבם של ישראל. אמירה זו הופכת לכלל מנהיגותי דרך מעשה שאול בעמלק, חשבונות רוחניים לא יכולים לבטל את השותפות בכאבם של ישראל
סיפור על שיחה בין ר' ישראל לשוחט שלא מכניס אורחים, מתפתח למבט מעמיק על הקשר הזוגי ועל היכולת של האדם לתת מקום לאחרים. מתוך כך מתפרשים הפסוקים על סגולת ישראל ביציאת מצרים, כיכולת לתת מקום לכל אחד, ולהבין את מעלתו ומתוך כך להיות מלא ברחמים. המבט דרך הסיפור מאיר גם את הופעת ה' ביציאת מצרים באור חדש ומלא רחמים.
משה רבינו זועק את זעקתו בסוף פרשת שמות, למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני.ר ישראל מסביר שצדיק ממתיק את הדינים, כשיש צרה לישראל הוא מבקש מהשם שהיסורים יבואו עליו ובכך הוא יתקן אותם. האחריות של מנהיג היא בכך שהוא רואה את עצמו אחראי לצרת הציבור ומוכן לסבול בשבילם.זעקתו של משה היא שהוא רואה שהסבל שלו לא עוזר.עמידה נכונה מול השם מעזה להביע את הכאב ולשלם על זה מחיר. אולם דוקא הנכונות הזו למען עם ישראל פותחת את הפתח לרחמים.
משה רבינו שואל את השם למה זה שלחתני, ומוסיף ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה.ר' ישראל מסביר ששורש הטענה של משה היא שהוא הבעיה, יש פעמים שצדיקים לא יכולים להגן על העם. אבל מבט מעמיק יגלה שהשם הוא ששם אותם בדור הזה וידע שלא יועילו. כשנחקור נגלה שבסוף השם הוא שבנה את מהלך העניינים כך שלא נוכל להוושע מיד.זה, בצירוף סיפור על ר ישראל וגזרת הקנטוניסטים, מלמד אותנו על הדרך שאנחנו צריכים לעבור בשביל להגאל.
יעקב אבינו מבקש לגלות את הקץ לבניו ומסתלקת ממנו רוח הקודש. ר' ישראל רואה בזה סימן לכך שלא נכון לצפות לקץ בזמן מסוים. הציפיה למשהו מסוים חוסמת את האפשרות לראות בכל רגע אפשרות לשינוי, יש בזה חוסר אמונה וחוסר אמון בכחם של ישראל. מלבד זאת, החיים בחוסר ידיעה הם שיוצרים בנו את התהליך הפנימי שהופך אותנו לראויים לגאולה.
ירידת יוסף ומלכותו במצרים שוזרת את התפיסה של ר' ישראל לבנות את מלכות השם בעולם הזה. סדרת דרשות מתוך הפרשה שמשולבות בסיפורי חיים של אדמורי רוז'ין מבטאות את השאיפה לפגוש את השם יתברך בכל שבילי המציאות מתוך עמדה מלכותית.
בחנוכה אנחנו מדליקים את האור מחוץ לבית, ברשות הרבים, עד שתכלה רגל מן השוק. היציאה להאיר את החוץ מהוה דוגמה לדרך בה מתקנים את העולמות הנמוכים. ר' ישראל מסביר שיש דורות שרק כך ניתן לתקן, אור פשוט של תורה ותפילה לא יקרב אותם ועלינו למצוא את הדרכים להתקשר לתורה מתוך החיים ומתוך הדברים שמלוים אותנו ביום יום.זו גם הדרך בה נוהג יוסף, דרך של מי שרוח אלוקים בו, בתוכו.
אנחנו פותחים את תפילת עמידה בבקשה לעזרה בתפילה, השם שפתי תפתח. הקרבה בה אנו עומדים גורמת לנו לשכוח את מה שאנו מבקשים לומר. אולם השם דורש מאיתנו לחזור לעולם, ליפול אפים לתוכו כדי להרים אותו. כך יעקב בקש לישב בשלוה אך השם הביא עליו רוגזו של יוסף
חז"ל תלו במדרש על דינה בת לאה את מעשה דינה בכך שלמדה ממעשי אמה. אולם ר ישראל שומע משמעות הפוכה, לאה שנתה את הנהגתה כדי להראות דרך לביתה. מכאן לכל מנהיג רוחני שצריך למסור ולסכן את עולמו הרוחני למען עם ישראל
כשיעקב ולבן כורתים ברית, לבן קורא לגל האבנים יגר שהדותא, יעקב קורא לו גל עד. התורה טורחת לציין את השם בארמית ואת התרגום שלו. ר ישראל מוצא בדברים מחלוקת על הדרך בה צריכה הקדושה להופיע, ביראה וכיפוף קומה, או בשמחה וביטחון. מתוך כך מתבהרים גם מהלך העניינים בפרשה, ודרכו של ר ישראל כמנהיג.
כשיצחק מריח את ריח בגדיו של יעקב הוא מברך אותו. חזל דרשו "וירח את ריח בגדיו" ריח בוגדיו.ר' ישראל לומד מכאן על העובדה שיש באחיזה בעולם הזה משהו שיצחק מבקש. במהלך חייו הוא אף למד מכאן איך להתמודד עם גזירת המלבושים של הצאר ניקולאי.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States