פרשת השבוע | הרב בנימין הולצמן

שיעור הכנה לתפילת לראש השנה – מלכויות זכרונות ושופרות. על המקור לברכות אלו בתורה (!), על התיאולוגיה מאחורי המחלוקת האם לצרף את מלכויות לקדושת ה' או לקדושת היום, על שרידים למחלוקת זו בתפילתנו, ועל המשמעויות הנסתרות שבפסוקי התפילה.

המסע הראשון מסיני לארץ נקטע בחטא המרגלים. בשנה הארבעים מתחיל המסע השני, שעתיד להסתיים מול יריחו, ערב הכניסה לארץ. מסע זה ארוך ומפותל, וכולל עמים שאנחנו חולפים על פניהם, ועמים שאנחנו נלחמים בהם ומורישים אותם. נשווה בין הסבר התורה לנפתולי המסע כפי שניתנים בפרשתנו, לבין אלו הניתנים בפרשת דברים, ועל השלכות ההסבר. (השיעור הועלה בשנה שעברה אך בגרסה מקוצרת. כעת הוא מופיע בגרסה מלאה)

לפרשת אמור (שיעור שטרם עלה), וגם לימי ספירת העומר - "ממחרת השבת". נתחיל בפשטי הפסוקים. נעיין מתי קוצרים את העומר ומתי מניפים אותו. מהו "ממחרת השבת", ולפי זה נבין גם את "ממחרת השבת השביעית". נמשיך בפולמוס הגדול בימי בית שני בהבנת הפסוקים, ובעקבות זאת בקביעת הלוח. ונראה שלא פשוט לענות על השאלה מי צודק בפשטי הפסוקים. נעיין גם בפסוקים בספר דברים, ונדון בייחס הכללי בין פסוקי התורה לפסיקת ההלכה.

מהו המצורע, מה פשר המגבלות המוטלות עליו, ומעשה הטהרה המיוחד שבו? ננסה לענות על כך מדיון בפסוקים בלבד

בשיעור אני מעלה הצעה שמלבד "ארמי אובד אבי", שהם פסוקים המופיעים במשנה ובהגדה כבסיס למדרש סיפור יציאת מצרים, התנאים והאמוראים דרשו בליל הסדר פסוקים נוספים בתורה, שגם הם מספרים ביציאת מצרים. חלק מאותם סיפורי-מדרש נכנסו להגדה שלנו, או שהשפיעו עליה. (כדאי לשמוע קודם את שיעור "מבוא להגדה" משנה שעברה)

הפסוקים המתארים את מעמד הר סיני הם מלאים רתת והוד. אלא שמיד בסיומם, במקום לשמוע את הדברות, ישנו דו-שיח נוסף בין ה' למשה. הדבר לא רק שמקלקל את הרצף, אלא גם עולה ממנו שבניגוד לנאמר קודם - ה' לא נגלה על ההר עצמו באש, אלא נגלה על ראש ההר בלבד.על מקומו של משה בעשרת הדיברות, על מחלוקת הכוזרי ומורה הנבוכים, ועל תירוצו המפתיע של הרמב"ן לשאלה האם ישראל שמעו את הדברות מפי ה' פנים בפנים.

פרשת התשובה אותה נקרא השבת, שמתאימה לימי סוף אלול, היא סיומה של הברית אותה קראנו בשבוע שעבר.מתואר בה בצורה מופלאה כיצד לאחר שהעם נידח בגלות - הוא שב עד ה', ובעקבות כך ה' משיבו לארץ.נשווה גאולה זו עם הגאולה המקבילה בסיום הברית בחורב. גם שם מתואר שישראל יחזרו לארצם, אולם שם הדגש הוא שהדבר יתרחש בגלל הברית אותה כרת הקב"ה עם האבות.נדון בייחס בין גאולה כתוצאה מתשובה, לגאולה בגלל הברית. האם תתכן גאולה ללא תשובה? נדון במחלוקת הראשונים בדבר, נראה הצעות "פשרה" שנאמרו, ואפילו נעז לדון בגאולה לה זכינו בדורות האחרונים.

הלוקח שבויית מלחמה, המכונה "אשת יפת תואר", צריך לעשות סדרת פעולות לפני שמותר לו לשאת אותה לאישה. סדרת הפעולות אינה מובנת כלל, וחלק מהדברים מפתיעים וייחודיים למקרה זה. רובנו רגילים לפרושו של רש"י, שהפעולות נעשות על מנת לגנות את האישה. רש"י הלך בעקבות דברי ר' עקיבא, וראה שדבריו אינם כפשטי המקראות. נסקור פרושים נוספים בדברי הראשונים, נעמוד על מטרתו של כל פירוש, ונציע פירוש נוסף, לביאור שיטת ר' אליעזר

דבר המשפט - צדק או דבר ה'

משה מכין את עם ישראל לכניסה לארץ. בנאומו הראשון הוא משווה בין בין המסע הראשון לארץ, שנכשל; לבין המסע השני, העומד לפני מימושו. שני לקחים מלמד משה את העם מתיאור זה, לקחים הנוגעים גם עבורנו.

מדוע ערי מקלט קולטות? ומה קורא במות הכהן הגדול? נעסוק בדגם "גלות מכפרת", וגם בדגם "הקדושה מכפרת". ניזכר בגולים הנוספים ל"קרנות המזבח", ונשווה לפרשת ערי המקלט שבספר דברים.

"פרשת המועדות" נחשבת לפרשה טכנית, המונה את הקורבנות במועדים. בשיעור ננסה לעמוד על המכנה המשותף במועדים שברשימה, ולהבין את המסר והמהות הנחבאת ברשימת הקרבנות.

נחלקו רש"י ורמב"ן האם בלעם בפרשתנו הוא צדיק או רשע. ניתוח הפסוקים מעלה שמאחורי מחלוקת זו מסתתרות שתי קריאות שונות בפרשה, המאירות באור חדש את דברי בלק לבלעם, ואת סיפור האתון.

המסע הראשון בסיני לארץ נקטע בחטא המרגלים. לקראת סוף השנה הארבעים מתחיל המסע השני, שעתיד להסתיים מול יריחו, ערב הכניסה לארץ. מסע זה ארוך ומפותל, וכולל עמים שאנחנו חולפים על פניהם, ועמים שאנחנו נלחמים בהם ומורישים אותם. נשווה בין הסבר התורה לנפתולי המסע כפי שניתנים בפרשתנו, לבין אלו הניתנים בפרשת דברים. נקוה לשים לב להשלכות המסע על מעמדו של משה ועל ההשלכה על נחלות ראובן וגד, למרות שהשיעור התקצר.

קורח נושא טיעון דתי: "כי כל העדה כולם קדושים", ולא זוכה למענו על טענתו. יתרה מכך - ראינו בשיעורים הקודמים שזו למעשה אמירתו של ספר במדבר ואף של שמואל הנביא, מצאצאי קורח). בשיעור נציע שהתשובה לקורח נעשית בהבאתו יחד עם סיפורי מרידה שונים, אישיים, של מחפשי הנהגה.

השאלה הגדולה בפרשת שלח-לך היא מה היה חטאם של המרגלים, אם עשו כפי שנצטוו; מה היה חטא העם, אם שמעו דיווח רע על הארץבשיעור נצעד בעקבות הרב מרדכי ברויאר זצ"ל בניתוחו את סיפורי המרגלים, ונדון גם בדברי הרב יעקב מדן על הנושא.

בשבוע שעבר ראינו שחלקו הראשון של ספר במדבר עוסק בהכנות למסע לארץ, ומדגיש את השכינה השורה במחנה ישראל; וחלקו השני עוסק בחטאי ישראל. היום נדון בשני הפסוקים שבן שני החלקים: "ויהי בנסוע הארון". לפני ואחרי פסוקים אלו מסומן בספרי התורה שלנו סימנים מיוחדים, נו"נים הפוכים. חז"ל כינו סימנים אלו "סימניות", או נקודות, ועסקו במשמעותם. אגב פירושי חז"ל אלו נשים לב לתוכן הפסוקים, למיקומם, ולאמירת סימניות אלו על המהפך בספר במדבר.

לספר במדבר שלושה חלקים, ובשורה אחת - הקדושה היא במחנה ישראל. בשיעור נעסוק בעיקר בחלק המצוות שבחטיבה הראשונה של הספר (פרקים ה'-ח'), ונראה איך בשורת הקדושה במחנה ישראל שוזרת את כולו, וזאת כתשובה לספר ויקרא, המדגיש את קדושת הכהנים והמשכן

הפרק האחרון בספר ויקרא עוסק ב"ערכין" - אדם המקדיש אדם או דבר אחר לה'. מדוע נכתבה פרשה זו כאן? מדוע ישנה חתימה לפניה ולאחריה? ומה למדנו מכאן על אדם המקדיש את עצמו לה'?

פרשתנו פותחת בכך שנאמרה בהר סיני. דבר קשה מאוד, שהלא הדיבור עבר לאוהל מועד. נתחיל בתשובת המדרש מפורסם, ובהבנות השונות שנתנו לו. נמשיך בהבנה שבהר סיני נאמרה גם המשך הפרשה, לכן אין זה "ענין שמיטה" בלבד. ראב"ע מציע שזהו הנוסח של הספר העלום שמשה קורא לעם ישראל בהר סיני, ושמו "ספר הברית". הצעתו, שמקורה כבר בדברי התנאים, מרחיקת לכת, ותלמדנו על הפרשנויות השונות לברית שבין ישראל והקב"ה.