מה הביא את רבי לגזור את גזירתו? למה רבי חייא לא התנצל בפני רבי וביקש שימחל לו על הנזיפה? מה היתה טעותו של רבי חייא בהבנת הפסוק "חכמות בחוץ תרנה"? מדוע קרא רבי לרבי חייא ולא חיכה שזה יגיע אליו? בשיעור נשוב ונעיין בסיפור נזיפתו של רבי ברבי חייא על כך שדרש תורה בשוק, וננסה להגיע לשורשיו של מאבק האיתנים הזה.
מה הביא את רבי לאסור את הלימוד בשוק? מה הקשר בין הפסוק שרבי דורש לבין הגזירה אותה הוא מטיל? למה שרבי חייא בכלל ירצה להתריס כנגד רבי? ואיך כל זה מתקשר לסיפור ירידתו של רב לבבל?בשיעור נפתח בביאור אגדה מרתקת העוסקת בגזירתו של רבי יהודה הנשיא כנגד הדרישה בתורה בראשי חוצות, ביציאתו של רבי חייא תלמידו כנגד הגזירה לכאורה, ובהתפתחויות שהתגוללו לאחר מכן.
מדוע לא נפתחו השערים מיד עם כניסת הארון לקודש הקדשים? מהו היחס בין דוד לשלמה וכיצד הם משלימים זה את זה? מה היה שורש תפיסתו של שלמה ומה הייתה טעותו בכך? והאם דוד באמת קם לתחייה?בשיעור נחתום את היחידה העוסקת בסיפור הניסיון של שלמה להכשיר את בית המקדש אותו בנה, וננסה להבין את עומקו של האירוע שהיה אמור להשלים את הייסוד של שושלת בית דוד.
כיצד ייתכן שלא נפתחו שערי קודש הקדשים, והרי לא היו לו כלל שערים? מה פשר הסתירות הברורות בין המדרש לבין הסיפור במקרא? מדוע מחכה שלמה לערפל דווקא? ובכלל, מה עניין עוונו של דוד כאן? האם לא נתכפר לו מכבר?בכל שאלות אלו ועוד נעסוק בשיעור זה, בו נפתח את ביאור המדרש המפורסם של ניסיונו של שלמה להכניס את ארון ה' למקדש אשר בנה, בעוד שערי המקדש לא מניחים לו להיכנס.
מדוע הקפיד רב יוסף על רבא? מדוע ביקש רב יוסף מרבא לדרוש את הפסוק "ממדבר מתנה וכו'" כחלק מתהליך הפיוס? האם הייתה בכך השפלה מכוונת של רבא ח"ו? מה הביא את רבא לקונפליקט בין חתירתו לאמת ובין ענוותנותו, ומה הייתה הגאונות שבפתרונו? בשיעור נחתום את עיסוקנו בעקרונות המחילה והפיוס כפי שהם עולים מתוך אגדות הש"ס. נתמקד בסיפור הקפדתו של רב יוסף על רבא תלמידו, ובגדולת פיוס רבא את רבו.
מדוע נהג רבי חנינא ברב באדישות לכאורה? כיצד ייתכן שרב לא התעניין בדרשותיו של רבי חנינא, שהיה גדול תלמידי רבי? כיצד נחלקו הפרשנים בהבנת חריגתו של רב מההלכה בנושא הפיוס? מה עניין חלומו של רבי חנינא? והשאלה שעומדת בלב סיפורנו - מתי על האדם שלא לחמול על המבקש ממנו מחילה?בשיעור נלמד את הסיפור השלישי ברצף סיפורי המחילה במסכת יומא, אשר היה לשורש לפריחת יהדות בבל בתיאורו את הרקע לירידת רב לשם.
מדוע רב מגיע לפייס את הטבח אשר פגע בו, ולא מחכה שיקרה ההפך? מה ההבדל בין קריאתו של רב הונא בשמו הפרטי של רב, לבין זו של הטבח? כיצד מת הטבח, ומה זה אומר על מקומו של רב בעניין? כיצד ידע רב הונא את תוצאות מפגשו של רב עם הטבח עוד לפני שזה סיפר לו אף לאן הוא הולך?על כל זאת ועוד נעמוד בשיעור, ובו נתעמק במדרש המפורסם אשר העסיק מפרשים רבים וחוקרים רבים, ומהם היו שיצרו בדבריהם צורך ממשי להעמיד אותו על ביאורו הנכון.
כיצד התקשה רבי ירמיה לבקש מרבו מחילה, ולמה? מהי גישתו המיוחדת של רבי זירא לבעייתם של רבי ירמיה ורבי אבא? מדוע בכלל מותנית הכפרה במחילת הפגוע? אילו תפיסות נפוצות כיום בעולם לגבי המחילה, ומהי הבעייתיות שבהן? במה מתייחדת המחילה היהודית, ומהי מטרתה? מהי הסכנה הטמונה בחוסר המחילה? בכל אלו עסקנו בשיעור, בעודנו פותחים בנושא המחילה וחוקרים אותו דרך הופעתו במקורות. את נושא רחב זה התחלנו לבחון מתוך רצף הסיפורים המופיע בסוף מסכת יומא.
לאן נעלמו כל ימי המועדים שהיינו אמורים לחגוג בקיץ? מהי המשמעות של ישיבה באבל על מאורע עוד לפני שהוא התרחש? למה מתכוונת הגמרא בראש השנה באמרה כי נכפלו הצרות בתשעה באב? האם שיבת ציון ובניין הבית השני אכן נחשבה כגאולה שלמה? מה הייתה חשיבותה של הצלחת בית חשמונאי בתחילתה ביחס למקדש? מה היה אופיו של יום תשעה באב בימי הבית השני? ומה היא משמעותה העמוקה של הקדמת הפה לעין על ידי המרגלים?בשיעור נצלול לתוך נבכי אופיו המעורב של יום התשעה באב וננסה להבין את השינויים שחלו באופיו במהלך ההיסטוריה. זאת על מנת לגלות את משמעותו החבויה של יום זה, אותה לא רבים מכירים.
זכו - אחישנה? במה צריכים לזכות ישראל כדי להחיש את הגאולה? מהי משמעות התרת וחבישת כל הפצעים על ידי ישראל העומדים בשער רומי? מדוע המשיח, לעומתם, מתיר וחובש כל פצע בנפרד? במה דומים ריב"ל והמשיח? ולמה המשיח "שיקר" לרבי יהושע בן לוי, באומרו לו שיגיע כבר היום?בשיעור האחרון לנושא זה, נאסוף את מה שראינו עד כה ונפתור כעת את כל השאלות שנותרו פתוחות לגבי אגדת מפגשם של ריב"ל והמשיח בפתח רומי, ההבטחה של המשיח שיגיע היום, והבהרתו של אליהו הנביא - היום אם בקולו תשמעו.
מה מסמל פתח גן עדן? מדוע אומר ריב"ל לאליהו "שניים ראיתי ושלושה שמעתי"? מהן שתי המשמעויות המסתתרות מאחורי הביטוי בישעיהו "בעתה אחישנה"? מה עומד מאחורי הימצאותו של המשיח דווקא על פתח שער רומי, בין המצורעים? ומה מסמלת חבישתו החוזרת ונשנית של פצעיו?בשיעור המשכנו בביאור מפגשו של רבי יהושע בן לוי עם המשיח, והתמקדנו במיוחד בחקירותיו של ריב"ל אחר המשיח. מתי יבוא? היכן הוא נמצא? ואיך ניתן לזהות אותו?
מדוע חשב רבי יהושע בן לוי שהמשיח שיקר? מה משמעות ההגעה לחיי העולם הבא לפי דעת הרמב"ם? מה שייכים אליהו והמשיח לעולמו הבא של ריב"ל? מהו ההבדל בין חיי העולם הבא לבין נטילת חלק בו?בשיעור נעמיק בחקירתנו את האגדה בה פתחנו בשיעור הקודם, ונגיע דרכה לתובנות מרתקות בנוגע למהות העולם הבא, זאת באמצעות ההבנה של מקום כל אחת מהדמויות הייחודיות המופיעות באגדתנו.
מדוע נצרך רבי יהושע בן לוי לברר אם יגיע לעולם הבא? מה הופך דווקא את אליהו למבשר הגאולה? ומדוע נמצא אליהו במערת רבי שמעון בר יוחאי?בשיעור נתחיל לנתח את האגדה המפורסמת על פגישתו של ריב"ל עם המשיח, בה מודיע לו המשיח שיגיע כבר "היום". כל זאת כאשר ברקע מוצבת אמירתו המפורסמת גם היא של ריב"ל בנוגע לביאת המשיח - האם "בעיתה" תבוא או שמא "אחישנה"? - הכל תלוי בזכותם של ישראל.
מה ההבדל בין תורתו של אדם בצעירותו לזו בזקנותו? למה אנחנו מפסיקים להתאבל בל"ג בעומר? וכן מה היתה שליחותו של רבי עקיבא? ומדוע היא לא צלחה כפי שקיווה?בשיעור היום נצלול למספר מקורות הנוגעים בדמותו של רבי עקיבא ובתלמידיו, וננסה להשלים את ניסיוננו לעמוד על סיבת מותם של עשרים וארבעה אלף התלמידים, ובמשמעות הגורלית של אירוע טראומטי זה.
מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא במיתה הקשה ביותר על פי התלמוד? מה עניין האבל שנקבע בתקופת מותם לדורות? מה המשמעות שעומדת מאחורי מספרם - שנים עשר אלף זוגין? ומה החשיבות העצומה של אירוע זה על רקע חורבן בית המקדש? בימים אלו, שבין פסח לשבועות, נוהגים אנו מספר מנהגי אבלות, שכן בתקופה זו מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, כפי שמתואר בבראשית רבה ובגמרא ביבמות. בשיעור נלמד את הגרסאות השונות של מדרש טעון זה וננסה לרדת לעומקו.
מה משמעות כניסה בחיים לעולם הבא? למה לקח ריב"ל למלאך המוות את סכינו? ומה עומד מאחורי שאלתו המוזרה של רשב"י על מראה הקשת? בשיעור האחרון בנושא סיפורו של ר' יהושע בן לוי, נשוב לדון בסיפור הגעתו לגן עדן. נעסוק בתמיהות הרבות שעולות מתוכו, ונסיים עם הבנת שורש אישיותו של ריב"ל ותפיסתו הייחודית.
בשיעור זה נמשיך לדון בהגעתו של ר' יהושע בן לוי לעולם הבא, תוך הבחנה באופן שבו מת ריב"ל, וביחס המעניין בינו לבין מלאך המוות. נלמד ונבין על הקשר בין לימוד התורה של ריב"ל הכרוך בבעלי הראתן, לבין הזכות הגדולה שאליה זכה כאשר מלאך המוות מוליך אותו לעולם הבא. ובעקבות השיעור הקודם בו למדנו על יחסו המיוחד של ריב"ל למוות, נסביר בשיעור זה על האופן התמוה בו נכנס לגן עדן: לקיחת הסכין, ההגבה של מלאך המוות והקפיצה לבפנים. לבסוף, נסביר את השבועה שנשבע ריב"ל בעת כניסתו, וכיצד זה קשור למעלתו.
בשיעור נמשיך לדון בסיפור על ר' יהושע בן לוי, ונתרכז בעיקר בחלקו הראשון - המפגש שלו עם מלאך המוות. תחילה ננסה להבין במה התייחד ר' יהושע בן לוי שהחליט להתעטף במוכי שחין ולעסוק בתורה בעוד ששאר האמוראים התרחקו מהם. הבנה זו תשלים לנו את ההבנה באופן מותו של ריב"ל - נעיין בגמרות נוספות המתארות את הקשר של ריב"ל למלאך המוות ומה פשר לקיחת הסכין ממנו. לסיום, נלמד מריב"ל מסר לגבי היחס הראוי למוות ולמעבר לעולם הבא.
בשיעור זה אנו מתחילים לעסוק בסיפור על מותו של ר' יהושע בן לוי וכניסתו לעולם הבא. הסיפור מופיע כהמשך לגמרא המתארת כיצד היה ר' יהושע בן לוי "מתעטף" עם אנשים חולים מאוד (בעלי ראתן) ועסק בתורה. הסיפור עצמו מתחלק לשני חלקים: התיאור של השיח בינו לבין מלאך המוות, ולאחר מכן המפגש עם אליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי. נתחיל בשיעור זה בקריאת הסיפור והצגת השאלות והתמיהות העולות ממנו, עליהן נענה בשיעורים הבאים.
בשיעור נמשיך את השיעור הקודם, ונעסוק בהיבט נוסף בסיפור על מותם של רבי שמעון ורבי ישמעאל - היבט זה נובע מהגרסה המופיעה באבות דרבי נתן. "חרב באה לעולם על עוות הדין ועל עינוי הדין"- וכי שני גדולי ישראל אלו היו מעוותים את הדין? כיצד רבי שמעון מגיע למסקנה שמעשיו בתור הנשיא היו שגויים? מתוך אגדתא זו נלמד על מעלתם של חז"ל, ויכולתם להצדיק את המשפט האלוקי ולקבל ביקורת.