Discover
אינטואיציה מעשית
אינטואיציה מעשית
Author: sharon mass
Subscribed: 1Played: 18Subscribe
Share
© sharon mass
Description
אינטואציה מעשית נוצר עבור אנשי ה־"גם וגם" – אנשי המחר.
יוצרים, חוקרים ומובילי דרך שמחברים עולמות, ממציאים שפות חדשות ומסמנים דרכים שלא היו קודם.
אנחנו חיים בעידן שבו טכנולוגיה נטמעת בחוויה והעולם המקצועי משתנה כל הזמן, והאתגר שלנו הוא לא רק ללמוד את העולם, אלא ליצור אותו מחדש.
בפודקאסט הזה תמצאו השראה וכלים פרקטיים ממי שכבר סוללים את הדרך, ומדברים על מקצועות המחר כאלה שעדיין אין להם שם, אבל הם נולדים מהקשבה פנימית, חיבור אנושי ויצירתיות שמעצבת עתיד חדש.
יוצרים, חוקרים ומובילי דרך שמחברים עולמות, ממציאים שפות חדשות ומסמנים דרכים שלא היו קודם.
אנחנו חיים בעידן שבו טכנולוגיה נטמעת בחוויה והעולם המקצועי משתנה כל הזמן, והאתגר שלנו הוא לא רק ללמוד את העולם, אלא ליצור אותו מחדש.
בפודקאסט הזה תמצאו השראה וכלים פרקטיים ממי שכבר סוללים את הדרך, ומדברים על מקצועות המחר כאלה שעדיין אין להם שם, אבל הם נולדים מהקשבה פנימית, חיבור אנושי ויצירתיות שמעצבת עתיד חדש.
8 Episodes
Reverse
התקופה הזו מורכבת מפירוק וחיבור של תבניות, אני מוצאת את עצמי בשנה האחרונה מחפשת תפיסות חדשות ודרכים חדשות ללמוד ולהתפתח. תמיד אהבתי ליצור בקבוצה אבל בשנים האחרונות זה הפך להיות חלק ממתודולוגית החיים שלי. שתי הקבוצות הכי משמעותיות שאני פועלת בהן בחודשים האחרונים הן קבוצת החינוך Retinker וקבוצת A & I. בפודקסט האחרון ראיינתי את שירי אורלב כהן שנתנה לי עוד מבט על על הדרך בה כדאי ליצור קבוצה באופן אינטואיטיבי ועדיין לחבר את התהליך למבנה שיעבוד ויצמח. שירי פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, מדריכת הורים ומטפלת זוגית. מטפלת באופן פרטני מלווה נשים בתהליכי צמיחה ושינוי. בעברה הרחוק היתה עורכת דין והבינה מהר מאוד שהייעוד שלה הוא לטפל באנשים. לאחר לימודי עבודה סוציאלית עבדה למעלה מעשור באגף הרווחה ובין היתר ניהלה שם מרכז טיפול להורים וילדים. אוהבת לגעת בלב ובחיים לחבר בין אנשים לאפשר להם לראות את הכוחות שלהם ולהרבות טוב.
גרעין היצירה, איך לחבר את הסיפור הפנימי לסיפור החיצוני?החיבור המופלא בין יצירה לחיים קורה ברגע שמוותרים על הפחד ומתמסרים ללא נודע. ביצירה יש חופש ומרחב אפשרויות שאם נתמסר אליה נמצא רבדים עמוקים בתוך הסיפור האישי שלנו שיוכלו להוביל אותנו לעומק לגרעין שלנו.גרעין היצירה שלנו מתגלה ברגע שאנחנו מתמסרים לדרך כמו ילדים יוצרים ללא פחד. היכולות להיות במרחב אינסופי של אפשרויות ניתנת לכולנו כל מה שנדרש הוא להתמסר ללא נודע. כך נגלה לנו המרחב הפנימי, גרעין הפוטנציאל האישי. ברגע שאנחנו מתמסרים ליצירה מתגלה הסיפור הפנימי והחיצוני.טל טנא צ׳צ׳קס היא יזמית, אמנית ופעילה סביבתית. היא מאמינה שאת הדימיון אפשר להפוך למציאות, היא אוהבת להשתמש בקיים ולהפוך ישן לבעל ערך חדש היא מחברת חפצים ורעיונות, מרצה יוזמת פרויקטים סביבתיים ויוצרת אומנות שבעזרתה היא מעבירה מסר ומניעה לשינוי. היצירה שלה אינטואיטיבית היא אוהבת להתבונן על העולם בעיניים של ילדה ולגלות לאן תוביל אותה הדרך.מוזמנים להקשיב, לינק לפודקסט בתגובות למטהלינק לאתר:https://popeyit.com/about/
החיבור המופלא בין אינטואיציה פוטנציאל וייעוד רויטל שטיאט היא מייסדת אימפאוור, מרצה ומנטורית בין לאומית בנושא מימוש הפוטנציאל האישי והעסקי.נושא הייעוד מסקרן אותה מגיל צעיר, מתוך רצון להבין למה היא כאן ומה התפקיד האמיתי שלה בעולם .לאורך השנים היא ליוותה אלפי אנשים, התמחתה ולימדה שיטות וכלים רבים ביניהם :מציאת היעוד של המנטור טים קלי, מבחן התשוקה, וויס דיאלוג, היפנו טרפיה, פוקוסינג ועוד.בשנים האחרונות הביאה לארץ את ״משחק הכסף הגדול!” שנועד לשנות אמונות מגבילות סביב כסף .עם השנים היא למדה, כמעט בעל כורחה לסמוך על חוש נוסף מעבר ל-5 החושים והיום היא מלמדת אנשים להקשיב לבחור מתוך חיבור לאינטואיציה. היא בונה תהליכים גדולים בצעדים קטנים, מודעים, מחוברים ללב שנועדו להפוך את החיים למסע מעורר התפעלות.
יש רגעים שבהם החיים מזכירים לנו אמת פשוטה: הדברים הגדולים ביותר קורים דווקא כשאנחנו לא מוכנים. כשאין ידע, אין ודאות ואין תוכנית- אבל יש אנשים. ויש לב שמוכן לנסות. זה לא סיפור על תערוכה. זה סיפור על קבוצה קטנה שמצאה אומץ ליצור כשהעולם נסדק, ועל יצירה שהפכה לדרך היחידה להחזיק את עצמנו שלמים. זה לא התחיל בכוונה להיות "פרויקט". רק רצינו רגע לנשום.פתחנו נתלי תמיר ואני קבוצת יצירה והשראות, אינטימית שאליה צרפנו חברים יוצרים. מקבוצה זה הפך למפגש שבועי שבו מותר להיות אנושיים, מותר לא לדעת, מותר להתפרק ולהרכיב את עצמנו מחדש דרך היצירה בימים של חוסר ודאות ומלחמה. ואז זרקתי רעיון: "אולי נעשה תערוכה?" משפט שנבע יותר מכמיהה ופחות מהיגיון. יומיים לאחר מכן, Shahar Fleisher כתב שיש חלל. ברגע אחד היה לנו חדר אמיתי, בעולם אמיתי, בזמן שהעולם הרגיש פחות אמיתי מאי פעם.רובנו לא ידענו ליצור וידאו. לא ידענו להפיק. לא היה לנו מושג איך פרויקט כזה אמור להיראות. אבל היה משהו עמוק ששחר ידע להחזיק: לא את הסרטים, אלא את האנשים. הוא לא הוביל במובן הרגיל. הוא פתח לנו מקום. הוא החזיק תמונה לא של התוצאה, אלא של מי שנהפוך להיות בתוכה. מנהיגות מהסוג החדש, כזו שמבוססת על תדר, לא על כוח. בעולם שבו כולם רצים כדי לשרוד את היום, אנחנו מצאנו מרחב קטן שבו מותר לגדול. Michal Krasny האוצרת האמיצה הצטרפה לכתה הטיפולית שלנו, למסע הלא הגיוני ועזרה לנו לחבר את כל החלקים ליצירה אחת שלמה.השיחה שהקלטנו לוכדת את כל הרזולוציות האלה: את האנרגיה, את הניואנסים הקטנים, את הפחדים ואת הרגעים הקסומים. למרות שהכול התרחש רק לפני שנה וחצי, זה מרגיש כאילו עברו חיים שלמים. מאז, כל אחד מהיוצרים בקבוצה צמח למקום חדש ומרגש, לא מעט בזכות אותה חוויה של יצירה משותפת בתקופה בלתי אפשרית.החלטנו לחשוף כעת את מאחורי הקלעים. לתת לכל יוצרי הבינה מבט מבפנים על הלא־נודע שנכנס לחיינו, ועל המתנות שמחכות לנו כשאנחנו באלמנט שלנו, מוקפים בקבוצה שמאמינה בנו, ומאפשרים לאינטואיציה להוביל.הפרק מצורף בתגובות.קולקטיב A&I: https://talwagner.wixstudio.com/collectiveaiשחר פליישר אינסטגרם: https://www.instagram.com/shahar_fleisherשחר פליישר פייסבוק: https://www.facebook.com/shaharrrr.fleisherrrr
בפרק החדש של אינטואיציה מעשית אירחתי את תום הגלעדי, וביחד ניסינו להבין: מה באמת ילד צריך היום כדי להיות מוכן לעתיד? דיברנו על למידה שכבר לא מתחילה מהשאלה "מה אנחנו יודעים", אלא מהשאלה: איך אנחנו חושבים, מרגישים, בוחרים ומתבוננים על החיים שלנו?תום הביא נקודת מבט מרתקת על הקשבה, יצירה ואומץ לנסות ועל האחריות שלנו כמבוגרים לתת לילדים כלים שהם הרבה מעבר לידע. זה פרק שמנסה להחזיר את הלמידה למקום הכי אנושי שלה. אנחנו חיים בזמן שבו מושג הלמידה משתנה מהיסוד. העתיד לא שואל רק מה אנחנו יודעים, אלא איך אנחנו חושבים, מרגישים ומובילים את עצמנו.בפרק הזה ננסה להבין איך נראית למידה בעתיד למידה שמבוססת על סקרנות, הקשבה, יצירה ואומץ לנסות. נחקור איך ילדים יכולים להפוך ממקבלי ידע למנהיגים של החיים שלהם, כאלה שיודעים לזהות מה נכון להם, לקחת אחריות על הבחירות שלהם, ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי להעצמה ולא כהגדרה לזהותם. כי הלמידה של העתיד היא לא רק על העולם היא על עצמנו בתוך העולם.מוזמנים ליצור קשר עם תום:https://linktr.ee/TomHagiladi
אינטואיציה מעשית עם טלי אפלבפרק מיוחד זה אנחנו יוצאים למסע עם טלי אפל פילוסופית, יוצרת ומטפלת שמזמינה אותנו לראות את האינטואיציה לא כמשהו מיסטי, אלא כיכולת אנושית מעשית שמתחילה דווקא במקום של לא לדעת.טלי משתפת איך אחרי ה־7 באוקטובר, ברגעים שבהם המילים נעלמו כאשר איבדה חבר אהוב במיוחד, היא גילתה מחדש את הכוח של יצירה חזותית ככלי לריפוי אישי ולחיבור מחודש לחיים. מתוך סיפורה עולים כלים יומיומיים שכל אחד ואחת יכולים לאמץ:- להעז לשהות באי־ודאות ולראות בה הזדמנות לכניסת פוטנציאלים חדשים.- להשתמש ביצירה כתיבה, ציור, צילום או מוזיקה לא רק כהבעה אלא כדרך לנשום, לרפא ולמצוא משמעות.- לפתח הקשבה לאינטואיציה כמצפן מוסרי שמוביל אותנו תמיד לחיבור ולטוב.- לזכור את הכוח של יצירה משותפת וקהילתית כריפוי שמחבר בין אנשים ומאפשר תהליכים עמוקים.זהו פרק שמעניק השראה עמוקה וגם כלים פרקטיים: איך להפוך אובדן להזדמנות ליצירה, איך לא לפחד מהלא־נודע, ואיך לאפשר לאינטואיציה להפוך למצפן שמוביל אותנו לעשייה מלאה חיים.
אם את/ה מרגיש.ה שזה הזמן להביא את הקול שלך לעולם – הפרק הזה בשבילך קטי גבעוני היא לא רק קול בולט היא סופה שקטה. בשנה האחרונה היא שיתפה את הסיפור שלה מעל במות רבות, התראיינה בפודקאסטים, פתחה את הלב והעבירה השראה של אמת, פגיעות, ועוצמה.אבל בפרק הזה אנחנו לא רק שומעים שוב את הסיפור של קטי. אנחנו מדברות על הסיפור שלך.על איך יוצאים לדרך, גם אם עוד לא יודעים לאן. על איך מתחילים להביא קול, גם כשהוא רועד. על איך הופכים אמת פנימית למקצוע, לביטוי, לשליחות בעולם החדש.על מה דיברנו? למה מימוש פוטנציאל לא מתחיל בהישג, אלא בהסכמה להיות מי שאנחנו מה זה אומר לעבוד עם הסיפור שלנו, ואיך מזהים שהוא מוכן לצאת איך מתמודדים עם בושה, חשש וביקורת – ויוצאים לדרך בכל זאת ואיך יוצרים מרחב שבו הקול שלנו לא רק נשמע אלא משפיעהפרק הזה נועד עבורך אם: יש בך קריאה לצאת לאור אבל לא ברור מאיפה להתחיל, את/ה רוצה להפוך את הקול שלך למשהו שאחרים יוכלו לשמוע, להבין, להתחבר אליו, את/ה מוכן.ה להפסיק לחכות לאומץ ולהתחיל לצעוד בתשוקה רכה ובהסכמה עמוקה.
כולנו גדלנו בעולם אחר בלי בינה מלאכותית, בלי כלים חכמים שמבינים אותנו, בלי הצפה של ידע מהיר ודימויים מתחלפים כל שנייה.ובכל זאת, הילדות שלנו מלאה ברמזים:איך התמודדנו עם חוסר ודאות, איך שיחקנו, איך דמיינו, איך למדנו לסמוך על עצמנו או לא.בפרק הזה אני רוצה לדבר על אימוץ שינוי. על איך הוא מרגיש, על הפחד שהוא מביא איתו אבל גם על האפשרות שהוא פותח. ועל איך דווקא חוויות הילדות שלנו עם כל הפשטות, החיבורים, הרגעים שבהם היינו סקרנים או אבודים יכולים להיות מפתח להבנת השינוי של היום.ואת השיחה הזו אני בוחרת לפתוח דרך סיפור ההיכרות שלי עם נטלי שפיר.מעצבת, אמנית, מרצה בינלאומית ואדם שלא מפחד לפגוש עתיד שאין לו הוראות הפעלה. נטלי מובילה את קהילת המעצבים בבינה מלאכותית, ויחד איתה ועם עדי ארליך אנחנו יוצרות את ReThinker מיזם שמאפשר לילדים ללמוד לחשוב עם AI, ולא רק עליו. לפתח דמיון, לפתח שפה אישית, להבין שהטכנולוגיה היא אפשרות לביטוי אישי.נטלי עצמה למדה פסיכולוגיה, והיא חיה בדיוק במקום שבו אנושיות פוגשת חדשנות. ביחד טיילנו לעתיד בתערוכה בלינץ שנקראת Ars Electronica, שבה ראינו איך טכנולוגיות יכולות לתמוך בחינוך, ברפואה, בחקלאותובעיקר באדם.ומה שמיוחד בעיניי זה שהכול חוזר לשורש: איך חינכו אותנו. איך הקשיבו לנו. איך לימדו אותנו לשאול שאלות או רק לציית. השינוי שאנחנו פוגשים היום הוא עמוק, מהיר, בלתי צפוי אבל אולי הדרך לאמץ אותו עוברת דווקא במקום הכי מוכר:בחוויה הפנימית. בילד או ילדה שהיינו פעם. ובמה שנבחר להעביר הלאה.











