אלטרנטיבה || פודקאסט הקיימות של ישראל

בפרק דיברתי עם אופיר גומא 💫 אחד ממשקיעי האקלים הבולטים בישראל. אני מאוד מעריך את אופיר בתור משקיע ובתור בן אדם ותמיד שמח לשוחח איתו לקבל זוויות חדשות בכדי להבין את שיקולי המשקיעים במיזמי הון סיכון בסקטור האקלים.    הרכבת כבר יצאה- אנרג׳י טרנזיסן כבר התחיל. העניין הזה עונה על צרכים דחופים של האנושות והאנשים וכאשר הם עומדים בקריטריוניים הכלכליים של השוק הם תופסים.    סקטור האקלים למד בשנתיים האחרונות שמה שלא כלכלי לא עובד.  השקעה כאחוז מהג׳י די פי של כל מדינה:  https://www.linkedin.com/posts/the-world-in-maps_map-shows-how-much-countries-spend-on-research-activity-7324315529274372096-9jtu?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAADJSV5YBx0vjr9wTfMlG1t4hKCw0f9d5nQY   אופיר הזכיר רגולציה בתחום התובלה והתנועה הימית: https://www.imo.org/en/MediaCentre/PressBriefings/pages/IMO-approves-netzero-regulations.aspx?ref=ctvc.co   לינק ממש מעניין שאופיר שיתף איתי על הקשר בין אנרגיה ל- AI -  https://www.iea.org/reports/energy-and-ai    כמה אלמנטים שמתחברים טוב לאקוסיסטם המקומי שלנו: יש לנו טכנולוגיה מתקדמת בתחום האקלים החוזקות של ההייטק הישראלי נכנסות גם לסקטור האקלים יש צורך אמיתי בפתרונות אקלים בעולם הסטארטאפים הישראלים יודעים להתחרות בסטארטאפים מתחרים בעולם הזדמנויות באקלים: קודם כל חשוב שיהיה מודל עיסקי חזק אגירה שמופרדת משרשרת האספקה של סין נושא רגולציית הפליטות וה-CBAM של אירופה  

ד״ר אבנר גרוס, חוקר השפעות של שינויי אקלים על יערות ואוקינוסים באוניברסיטת בן גוריון. בנוסף, יוצר ושותף לפודקאסט ״אקלימיסטים״ הפודקאסט הישראלי למשבר האקלים.    מה ההשפעה האמיתית של פעילות של אדם אחד על האקלים, לעומת מהלך קטן של מנכ״ל של תאגיד ענק, לדוגמא - בלאקרוק.    אחריות אישית. כן, למנכ״ל בלקרוק יש יותר כח לעשות שינוי אמיתי בעולם יותר מכל אחד מאיתנו. אבל, לזרוק את האחריות על מישהו אחר זה מקטין אותנו ואנחנו לא מסיכימים להפיל הכל על מישהו אחר. השינוי יכול לבוא מלמטה כמו המון מהפכות שקרו בעולם   טיעונים להפרכה:   המשבר לא קשור לאדם   הרגישות של כדור הארץ לעליית גזי החממה (פחמן דו חמצני ומתאן בעיקר) היא נמוכה?    תשובה: כיום ריכוז גזי החממה באוויר - 420 חלקים למליון באטמוספירה. במאה שעברה היו 280, מה יקרה שהם יגיעו ל560 חלקיקים למליון. כיום המדע אומר שהכדור יתחמם ב 3 מעלות.  https://www.science.org/content/article/after-40-years-researchers-finally-see-earths-climate-destiny-more-clearly ב 5 מעלות שינוי בכדור הארץ מתחילות הכחדות מינים ענקיות.  ריכוז המתאן באטמוספירה מתחילה להאיץ מגורמים טבעיים שלא קשורים לאדם - אולי מנגנוני חימום התחילו לפעול? https://gml.noaa.gov/ccgg/trends_ch4/   שינוי האקלים הוא טבעי ומחזורי, מה שונה עכשיו?   תשובה: האקלים בכד״א משתנה כל הזמן - במליון שנים אחרונות יש מחזוריות: 100,000 שנים של תקופת קרח, 20,000 שנה של תקופה חמה וחוזר חלילה.  מחזורי מילנקוביץ - הרחבה.  https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27   עוד 5000 שנים אנחנו אמורים להיכנס לעוד תקופת קרח - זה נכון. אבל הנה מגיע משהו שמוציא אותנו מהמחזור הטבעי של התחממות התקררות כדור הארץ. הדבר הזה הוא ריכוז גזי החממה בכדור, אין לנו דוגמאות לעלייה המהירה הזאת בגזי החממה בעדויות היסטוריות, זה פשוט לא קרה. הדאגה היא לא מה יקרה עוד 5000 שנה אלא מה יהיה פה ב 100 או 200 שנים הקרובות, וזה מה שמדאיג.   בנוסף, רוב שינויי האקלים שקרו בהיסטוריה היו קטסטרופלים.    היו תקופות בעבר הרחוק שכבר היה חם מהיום ובנוסף, לא מזמן  בימי הביניים באירופה. לכן, מה שקורה היום הוא לא יוצא דופן!   תשובה: זה פשוט לא נכון. לפי גרף מקל ההוקי (מחקרים מכל העולם) ניתן לראות שהטמפ׳ שהייתה בעשרת אלפים השנים האחרונות היא קבועה ופתאום ב שנים 1900 הטמפ׳ עלו בחדות.  בנוגע לימי הביניים, הייתה התחממות קטנה ומקומית של חצי מעלה עד מעלה וממש לא היה חם כמו עכשיו. זה מראה שגם שינוי כל כך קטן, עושה כל כך הרבה צרות, אז מה יעשה שינוי של מעל 3 מעלות?  גרף מקל ההוקי: https://www.wikiwand.com/he/%D7%92%D7%A8%D7%A3_%D7%9E%D7%A7%D7%9C_%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%99 המדע לא אמין   המדענים ממומנים על ידי התעשייה הירוקה\מיליארדים עם אג'נדה  - למה שנאמין להם?    תשובה: אין באקדמיה כסף, ״תעשיית המדע״ זה לא המקום בו עושים כסף. הכסף הגדול נמצא בחברות הנפט, האנרגיה והגז. הם מפיצים אג׳נדות אנטי אקלימיות, לא האקדמיה.  את יואב אף אחד לא ממן באקדמיה, אפילו את פודקאסט ״אקלימיסטים״ אף אחד לא הסכים לממן. המדע של שינוי האקלים הוא ברור ויחסית חד משמעי.  יואב מקבל משכורת מהאוניברסיטה בה הוא חוקר. אבל את מחקרי האקלים שלו אף אחד לא מממן, את התקציבים הוא מקבל מקרן המדע הישראלית שממומנת על ידי ממשלת ישראל, קרן ישראל אמריקה, האיחוד האירופי, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה וכולי...  לסיכום, הכסף הגדול נמצא אצל חברות האנרגיה, הם יהיו המפסידים הגדולים במידה ויהיה שינוי במשק האנרגיה של העולם וכניסה של טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות.  המחקר של יואב מתרכז בגידול צמחים בטמפ׳ העתיד ויואב מוצא שהטמפ׳ לא עושות טוב לצמחים.    המשבר לא מסוכן לאנושות    יותר אנשים מתים מקור מאשר מחום ולכן ההתחממות יכולה דווקא להועיל. תשובה: אנשים שמתים מקור, זה אנשים שאין להם מחסה מפני הקור והם ימשיכו למות מקור גם אם העולם יתחמם כי החורף לא יעלם, אבל אין זה קשור לדיון. בגלל שהחום מתגבר יש עדויות שיותר אנשים נפגעים מהחום ויש יותר מתים מהשינוי הזה.  אבל, הצרה האמיתית של משבר האקלים היא לא אם אנשים מתים מחום או מקור, אלא מה יקרה לכל המערכת האקולוגית, בצורות, גידולים, הכחדות המוניות וכן הלאה.  https://www.nature.com/articles/s41558-021-01058-x?utm=   המדע אומר במפורש שאין עדות לעליה בתדירות של בצורות, סופות חורף והוריקנים, אז למה אתה מבלבלים לנו את השכל עם עליה באירועי קיצון?   תשובה: אין ספק שהתקשורת אוהבת לעשות סיפורים מכל מיני אירועים שקורים, זה נכון. זה לא אומר שהדברים לא מתרחשים. בדו״ח של הפאנל  המדענים הבין ממשלתי IPCC - התנך של מדעני האקלים - בדוח כתוב שהאדם אחראי בצורה ישירה להתחממות הגלובלית. המכחישים עושים צ׳רי פיקינג - קטיף דובדבנים. הם בוחרים את העובדות שמתאימות להם. את כל הדו״ח הארוך הזה עם כל העדויות לאחריות האדם על משבר האקלים הם לא מקבלים, אבל מספר עדויות מצומצם שמתאים לאג׳נדה שלהם הם כן מקבלים - למשל:  כתוב בדוח ״אנחנו לא רואים עליה במספר סופות ההוריקן״ - מה שכן, ההוריקנים יותר חזקים ופוגעים יותר זמן, אבל עדיין אין עלייה בתדירות - כל זה קורה בזמן שעלינו במעלה אחת בממוצע, השאלה העולה, מה יקרה שתעלה עוד מעלה? האם כדאי לקחת את הסיכון?  יש באופן וודאי עלייה בבצורות שמשפיעות על גידולים חקלאיים. כשאוקרינה הפסיקה ליצא חיטה לעולם בגלל המלחמה אז מדינות העולם ביקשו מהודו, ספקית החיטה השניה בעולם, להעלות את יצוא החיטה שלהם. פתאום תפס את הודו גל חום של חודשיים ב 50 מעלות. לא היה להם חיטה ליצא. מחירי החיטה עלו, אביגדור ליברמן ביקש מנשיא אזרבייג׳ן שיביא לנו חיטה וכך ניצלנו.  https://www.haaretz.co.il/nature/climate/2022-05-11/ty-article/.highlight/00000180-d637-d452-a1fa-d7ffd73a0000   פחמן הדו חמצני הוא מזון לצמחים ולכן עליה בריכוז שלו באוויר הופכת את כדור הארץ לירוק יותר. זה טוב לחקלאות וליערות. האם זה לא טוב?    תשובה: זה בדיוק המחקר של יואב!  אז ככה: יואב בדיוק בודק במעבדה איך צמחים גדלים בפחמן דו חמצני גבוהה. העניין שהצמח צריך פד״ח אבל הוא צריך עוד כל מיני דברים: שמש, מים, נוטרינטים וכולי..  אכן, בשלושים שנה האחרונות עד 2010, ראינו עליה בצמיחת הצמחים בעקבות העלייה בפד״ח, ואז ההתחממות הגיע לשלב שהיא התחילה להעיק על הצמחים. החום גורם לפחות מים, פחות נוטריינטים, יותר חום, וזה משרה על הצמחים לחץ. אולי לאזורים ספציפים וקרים ההתחממות כן תעלה את הייבול אבל ברוב האזורים כמו האמזונס ואזור ישראל החום והשפעותיו מזיקים לצמחים.  https://www.nature.com/articles/s41558-022-01287-8?sf254039978=1   בנוסף, כשצמחים מקבלים המון פד״ח הם גדלים ומשמינים - אכן הצמחים גדלים, אבל אין בהם את הערך התזונתי הטוב יורד, למשל כאשר יואב מגדל חומוס בסביבה רווית פחמן דו חמצני, החומוס גדל אך יהיה בו פחות חלבון ופחות מינרלים וחומרים שהאדם צריך.  https://www.nature.com/articles/nature13179 התרופה גרועה מהמחלה-בלימת משבר האקלים תפגע בנו יותר מאשר המשבר עצמו   אנרגיה מתחדשת\מכונית חשמלית מזהמים יותר מדלק מאובן בפליטות ובזיהום הסביבה? חד משמעית לא. כל הלייף סייקל של אנרגיה מתחדשת צורך הרבה פחות אנרגיה ופולט הרבה פחות פחמן דו חמצני מכל יצירת אנרגיה מפחם, גז ודלקים.  לסיכום  - אנרגיה מתחדשת מזהמת קצת, אנרגיה מדלקי מאובנים מזהמת המון. הדרך לזהם פחות היא גם לצרוך פחות.    מאמר: https://www.nrel.gov/analysis/life-cycle-assessment.html   ישראל אחראית ל 0.2 אחוז מהפליטות ולכן אין לנו השפעה על משבר האקלים. לא עדיף שנתעסק בדברים אחרים?   תשובה: ישראל נמצאת באזור רגיש לשינויי אקלים. ישראל פולטת ברמה של פורטוגל, יוון, מעט פחות מבלגיה, פי שניים משוודיה (10 מליון תושבים - כמונו), האם כל המדינות האלה גם לא צריכות לעשות כלום? אז אף אחד לא יעשה כלום. כל העולם הולך לכיוון הירוק, האם לא נרצה להוביל את השינוי בעולם במקום להשתרך מאחור?    תשובות בשורה - תן לי את זה!!! מה החסם הכי גדול של המין האנושי מלאזן חזרה את הסביבה למצב שבו אנחנו יכולים להמשיך לשגשג על כדור הארץ?  הסיפור של האדם והמקום שלו מול הטבע חייב להשתנות - אלדו ליאופולד ״המעשה הוא נכון, כאשר הוא נוטה לשמר את היושרה היציבות והיופי של החיים על פני כדור הארץ. הוא לא נכון כשהוא קורה אחרת״ לינק להרחבה על ליאופולד: https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%93%D7%95_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93   מה הדבר שאתה הכי אוהב לספר עליך ?  אני הפוך לחלוטין ממה שאני נראה.    היזם.ת \ מנכ"ל.ית \ החוקר הכי מעורר השראה ?  ג׳ידו קרישנמורטי + סטף קרי, שחקן אן בי איי של גולדן סטייס.    טיפ אחד לחוקר המתחיל בתחום?  להבין שאנחנו בתחום שיעצב את עתיד האנושות מעתה והלאה. מי שבתחום שיזכור שהוא בתחום הכי חשוב שאפשר לעשות בחיים, והפתרון הוא עלינו.     סרט שחייבים לראות \כתבה שחייבים לקרוא ? סדרה - Station Eleven סטיישן אילוון - עולם שבו 80 % מהאונושות מתה מוירוס קטלני ומה קורה אז.    פודקאסטים לשמוע ? ״האקלימיסטים״,  ״Cleaning up״   א.נשים שחייבים לעקוב אחריהם ?  טוויטר - פטר קלמוס, ניקוס צאפוס, פטריק אנדרסון.   טיפ אחד לאורח חיים בר קיימא ?   לגור בעיר זה הדבר הכי מקיים שניתן לעשות.  לדבר על נושא האקלים עם כל מי שאפשר, וללמוד עליו כמה שיותר.    מה המסר שלך לעולם?  אנחנו חיים בתקופה הכי חשובה ומרגשת שהיתה למין האנושי. אנחנו יכולים לשנות אותו לטוב, איזה מדהים אם נצליח…לעולם בר קיימא, בריא.    איפה אפשר למצוא אותך?  (סושיאל) טוויטר - ״האקלימיסט״  פודקאסט - ״האקלימיסטים״   אם אהבתם את הפרק וקבלתם ממנו משהו, נשמח שתשתפו אותו אפילו עם בן אדם אחד ותעזרו לנו להפיץ את הידע ולהעלות את המודעות

שלום! איך עבר הקיץ? חם....הפרק אירחתי את ח״כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, יו״ר השדולה הסביבתית בכנסת ויו״ר השדולה הגאה. מה היה לנו בפרק?  השפעת שינויי האקלים על ישראל, במיוחד בעקבות סופת החום הקיצוני באוגוסט. החורף האחרון היה אחד השכונים, עם 50% פחות משקעים באזורים רבים. (30:35) דוח שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מצביע על כך שכל שעה וחצי מת אדם בישראל מזיהום אוויר. (31:35) הממשלה הנוכחית הקלה את חוק אוויר נקי, מה שמאפשר למפעלים ולתחנות כוח להשתמש בטכנולוגיה פחות מתקדמת ובכך לזהם הרבה יותר. (33:41) המתקן להתפלת מים באשדוד קיבל אישור להשתמש בטכנולוגיה מזהמת יותר, מה שמחמיר את זיהום האוויר באזור. הצורך בחוק אקלים בישראל, אשר יכלול יעדים מחייבים להפחתת פלטות פחמן. החוק ידרוש מכל משרדי הממשלה להכין תוכניות להפחתת פלטות ולהיערכות למשבר האקלים. החוק ידרוש דיווח תקופתי לציבור ולכנסת על ההתקדמות. החוק יכלול גם יעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות ולהתייעלות אנרגטית.  הצעת חוק הצל שמחייב הצללה של 50% במרחב הציבורי בכל פרויקט בנייה חדש.   תפקיד הרשויות המקומיות המלצה של יוראי- צאו לטייל בטבע, וזה שווה ביותר, כל עוד אפשר ולא חם מדי!   לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/ 

״בחירת השותף בסטארטאפ, זה אולי הדבר הכי חשוב שיזם צריך לעשות״. בפרק הזה דניאל ברון אירח את לירן דור, סמנכ”ל טכנולוגיות ויזם משותף של בוסון אנרגיה, ויחד דיברו על אחת הבעיות החמורות ביותר בישראל: הפסולת הביתית. ישראל מייצרת כיום מעל 6 מיליון טון פסולת בשנה, וצפויה להגיע ל-10 מיליון טון עד 2040. רוב הפסולת עדיין מוטמנת, ויוצרת פליטות מתאן וזיהום סביבתי – “פצצת זמן חברתית”. הפתרון שמציעה בוסון אנרגיה: להפוך את הפסולת מנטל למשאב אנרגטי. במהלך השיחה לירן מסביר: איך טכנולוגיית גזיפיקציה ללא חמצן מאפשרת להפיק מימן ו-פחמן דו חמצני נקיים, ללא פליטות מזהמים. כיצד ניתן להקים מתקנים קרוב למרכזי אוכלוסייה לייצור חשמל, חום, מימן וחומרי גלם. למה פסולת היא הזדמנות אמיתית ליצירת כלכלה מעגלית. איך נראים הפרויקטים הבינלאומיים של בוסון באנרגיה, מאירופה ועד אוסטרליה. מה חשוב לדעת ליזמים בתחום הדיפטק: בחירת שותפים נכונים, סבלנות, וחינוך שוק. כפי שלירן מדגיש: ״בחירת השותף בסטארטאפ, זה אולי הדבר הכי חשוב שיזם צריך לעשות״. 🎧 האזינו לפרק וגלו למה “הפסולת כמו שאני רואה אותה היא בעצם משאב” (21:40). לירן   📌 לינקים חשובים:         https://www.linkedin.com/in/lirandor / https://bosonenergy.com/    לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/ 

אז איך משקיעים באקלים? איך עוברים מעולם התוכנה הווירטואלי, לאקלים המתחמם?  הפרק אירחתי את גיל שי, משקיע במרון קפיטל.  קצת ממה שהיה לנו:  - המעבר של גיל מעולם התוכנה לעולם האקלים, תוך שהוא מדגיש את הצורך בשינויים מתמידים ובאתגרים חדשים במיוחד בתחום האקלים שדורש הבנה מדעית וטכנולוגית מעמיקה. - האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלים, הרמה היזמית לעומת תחומים אחרים כמו סייבר. - הבדלים בין מכירת תוכנה למכירת חומרה: בתוכנה ניתן למכור בלחיצת כפתור בכל העולם, בעוד בחומרה יש צורך בדיסטריביושן ומלאי (24:33). - הגדרת Ideal Customer Profile (ICP): הבנת סוג הלקוח, גודל החברה, מי הקונה והצ'מפיונס (25:36). - חשיבות ההבנה של הגיאוגרפיות והתרבות המקומית: לדוגמה, מכירה בברזיל דורשת אנשי מכירות ברזילאים (26:22). - הבנת התעשיה והאסטרטגיה המתאימה: האם להתחיל עם מפיצים או למכור ישירות ללקוחות (27:44). - גיל ממליץ ליזמים חדשים בתחום האקלים להתמקד בניסיון תעשייתי וללמוד את השוק לעומק לפני הקמת סטארט-אפ. - ליזמים מדענים לנסות לעבוד בחברות קיימות כדי להבין כיצד הן פועלות ולהשיג ניסיון תעשייתי. - החשיבות של צניעות והבנה של החוסרים האישיים, ולהשלים אותם לפני הכניסה למיזם חדש. - לחשוב על אסטרטגיה עסקית כבר מהיום הראשון: להבין את השוק והיכולת למכור (32:37). - להיות פרקטיים ולתכנן את הדרך להצלחה: להבין את הגבולות ולהתנהג בהתאם (46:02). - להיות מוכנים למסע ארוך וקשה: חדשנות בעולמות האקלים דורש סבלנות ומסירות (47:43).   linkedin: https://www.linkedin.com/in/gilshai/ האתר של מירון: meron.vc   לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1   אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv    אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/  

הפרק דניאל ברון מארח את גלית כהן על מחקר פורץ דרך לביטחון מזון בישראל. יחד, הם דנים בתלות של ישראל בייבוא מזון, במיוחד בדגים ודגנים, ומפרטים את הסיכונים שאיתם ייתכן ואנחנו נצטרך להתמודד בעתיד עקב האקלים הגלובלי. המחקר, בהובלת גלית כהן ועמיתיה, מציע גישות שונות להתמודדות עם הסיכונים הללו, כולל הגדלת הייצור המקומי, גיוון מקורות היבוא ושימוש בטכנולוגיות חדשות. הפרק מזמין את המאזינים להתעניין ולהבין את ההשפעות של השינויים האקולוגיים על האספקה המתרחבת של המזון בישראל. המחקר הובל על ידי פרופ’ ורד בלאס, ד”ר עמית אשכנזי וגלית עצמה, ובוצע בשיתוף פעולה בין כמה מכוני מחקר חשובים: מכון ארכימדס באוניברסיטת תל אביב, מכון יסודות, פורום ארלוזרוב ומכון גזית. האזינו לפרק המרתק הזה על מנת ללמוד על הדרכים בהן נוכל להבטיח אספקת מזון יציבה לכל אזרחי ישראל. ספרו לי מה חשבתם.    פרק לקראת הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה ב-8–9 ביולי תתקיים הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה באוניברסיטת תל אביב.https://conference.isees.org.il/  לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

בפרק זה נעסוק בשאלה החשובה כיצד המדע משפיע על נושאי קיימות, אנרגיה ואקלים תוך שילוב בין דיסיפלינות שונות והצגת דוגמאות מרתקות מהעולם ומהמעבדה. דוד איזנברג, פרופ' חבר בטכניון, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה ואנרגיה, ראש תוכנית הלימודים לתארים גבוהים באנרגיה בתוך המרכז הטכניוני לאנרגיה ע"ש גרנד. מגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" העוסק ביצירתיות בחיים ובמדע. נשוי ואב לשבעה.   המדע מחפש משמעות: https://open.spotify.com/show/68gwCJhzsiHfg8D5n8L7Ds   איזה שיחה כיפית היתה לנו. דיברנו על אקולוגיה, פיזיקה, חשמל, סולאר, אוויר, פיפי, אופטימיות וכולי.  שיחה מעניינת וקולחת על אינטרדיספלינריות באקדמיה על מנת לקדם הגעה לפתרונות מדעיים.  דיברנו על ה״קטפלזמה״ שעושה המעבדה של דוויד בטכניון.  דיברנו על כך שהאנושות מאוהבת ומכורה לחשמל. חשמל הוא מטבע עובר לסוחר שאני יכול להחליף אותו להמון פעיליות כמו תנועה, חום, קור וכולי. דיברנו על דוד מים חמים וד״ר צבי תבור, על מיקס פתרונות האנרגיה של משק החשמל העתידי. על מדוע פרויקט דזרטק של לייצר אנרגיה סולארית בצפון אפריקה ושליחתה לאירופה לא התרחש בסוף.    דיברנו על המעבדה של דוויד שמייצרת דלק מפיפי!   המלצות: Energy and Civilization. A History,  by Vaclav Smil https://mitpress.mit.edu/9780262536165/energy-and-civilization/    An Immense World: How Animal Senses Reveal the Hidden Realms Around Us, Ed Yong. https://en.wikipedia.org/wiki/An_Immense_World    ספר התניא!   ספרו לי מה חשבתם.    לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

הצטרפו לדניאל ברון בפודקאסט הקיימות של ישראל לשיחה עם בועז קנטור יועץ קליימטק לקרנות אקלים. Future energy ventures - מסתכלים על חברות תוכנה בשלבי A ו B. קרן ההשקעות של אורמת׳ - מסתכלים על חומרה, פרויקטים, תחנות כח, אנרגיה גיאוטרמית, תשתיות, אתגרים הנדסיים מורכבים, וכולי.    בפרק דיברנו על החשיבות של חדשנות טכנולוגית במאבק נגד המשבר האקלימי, היתרונות של יזמות ישראלית בתחום והצורך בהדבקת הפער בין ישראל לעולם בתחום הטכנולוגיות למען האקלים. בועז קנטור, מומחה להשקעות בתחום האקלים, מדבר על החשיבות של קליימטק בפיתוח כלכלי גלובלי ועל הדרכים בהן ישראל יכולה להוביל את השינוי. עם סיפורים מהניסיון האישי והמקצועי שלו, קנטור מספק תובנות על הכיוונים העתידיים של קליימטק ועל המשמעות של היותנו חלק מהמשחק הגלובלי. הצטרפו לשיחה על שינוי שמתחיל כאן ועכשיו.   הרחבה: בועז קורא ליזמים הישראלים לעבור ולעסוק בקליימטק. מי שמבין את משבר האקלים, לא יכול לעשות שום דבר אחר. בועז אומר שהיזם הישראלי הוא היזם הטוב בעולם וחשוב שהוא יתעסק בטכנולוגיית אקלים בגלל במצב החמור. אין כמו היזמים הישראלים בעולם.    דיברנו על נושאים רבים, בין השאר על חברת האנרגיה הדנית דונג אנרגיה ששינתה את שמה לאורסטד ב-2017, כהוקרה למדען הנס כריסטיאן ארסטד, במהלך מעבר אסטרטגי לעבר אנרגיות מתחדשות – במיוחד בתחום טורבינות הרוח הימיות. בינואר 2021, מונה מאדס ניפר, לשעבר מנהל החדשנות בלגו ומנכ”ל גרנדפוס, למנכ”ל אורסטד, כדי להוביל את החברה ליעדי קיימות שאפתניים. השינוי המהותי והמינוי המיוחד משקפים את המחויבות של אורסטד לעיצוב עתיד ירוק ובר קיימא. דיברנו על דרישה לטכנולוגיית אקלים ואנרגיה למשל בניהול רשת ונתנו את דוגמאת הבלאקאוט בספרד ופורטוגל.  בנוסף דיברנו על זה שמעגל האנרגיה ברשת החשמל הארצית חייב להיות סגור – כלומר, כל אנרגיה שמיוצרת חייבת להיצרך בזמן אמת – כי החשמל עצמו לא נאגר בקלות (למעט שימוש במאגרים מיוחדים כמו סוללות או אגירה שאובה). לכן, היצרנים והצרכנים חייבים להיות באיזון תמידי ואת החדשנות שהתחום הזה דורש.   הסיבה הפיזיקלית לכך היא שזרם חשמלי לא “מחכה בתור” – הוא זורם במהירות האור מרגע שנוצר ועד שמגיע לצרכן. אם הייצור יעלה על הצריכה או להפך, ייווצר חוסר איזון (overload או undersupply), שיכול לגרום לנפילות מתח ובעיות ברשת החשמל הארצית. המלצות ליזמים: תלמדו לעומק את משבר האקלים  לכו על אקלים, העולם צמא ליזמות ישראלית!   אתר של בועז עם 1000 רעיונות ליוניקורנים באנגלית: https://www.climate.tech/taiga   לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   

בפרק 108 של הפודקאסט ״אלטרנטיבה״, אני, דניאל ברון, מארח את ד"ר דוב חנין, לשיחה מעמיקה על אלטרנטיבות במדיניות האקלים, התחבורה והאנרגיה של ישראל. דוב חנין, לשעבר חבר כנסת ופעיל ציבור מוכר, משתף בתובנותיו הפוליטיות והחברתיות ומציע פתרונות אפשריים לשיפור מצבה של ישראל בתחומים אלו. הפרק עוסק בהצעת פתרונות כמו תחבורת ציבורית יעילה יותר המבוססת על תשתיות קיימות, שימוש באנרגיה סולארית על גגות מבני מגורים בערים הגדולות ומדיניות תומכת לחקלאות המקומית. המאזינים יקבלו הבנה מעמיקה על האתגרים ועל ההזדמנויות שעומדות בפני ישראל, כאשר הכל על עולמות התוכן והמציאות המורכבת של המדינה. לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 לינקים לאלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv     

הפרק בחסות קבוצת לוריאל ישראל. אני דניאל ברון ואתם מוזמנים לשיחה מרתקת עם אריאלה יערי, סמנכ"לית התקשורת והקיימות בלוריאל ישראל.   קבוצת לוריאל, חברת הביוטי המובילה בעולם, פועלת ביותר מ-150 מדינות ומעסיקה קרוב ל-90,000 עובדים. בשנה שעברה דיווחה על מכירות ב 41 מיליארד יורו. לוריאל ישראל מובילה את שוק הביוטי המקומי עם 21 מותגים, מחזור מכירות של 700 מיליון שקל ומעסיקה כ-1,000 עובדים. במהלך הפרק, נדון בתוכנית הקיימות השאפתנית של לוריאל לשנת 2030, “לוריאל למען העתיד” (L’Oréal for the Future). התוכנית כוללת יעדים משמעותיים, כגון: עד 2025: השגת ניטרליות פחמנית בכל אתרי החברה באמצעות שיפור היעילות האנרגטית ושימוש ב-100% אנרגיה מתחדשת. עד 2030: שימוש ב-100% פלסטיק ממוחזר או מבוסס ביולוגית באריזות המוצרים ויהיו ניתנים למילוי מחדש או לקימפוסט. עד 2030: הפחתת פליטות גזי החממה ב-50% לכל מוצר מוגמר בהשוואה לשנת 2016. בנוסף, לוריאל התחייבה להקצות 150 מיליון אירו לטיפול בבעיות חברתיות וסביבתיות דחופות, כולל 100 מיליון אירו להשקעות אימפקט המתמקדות באתגרים סביבתיים, ו-50 מיליון אירו לקרן צדקה לתמיכה בנשים פגיעות. אריאלה תשתף אותנו בהתקדמות לוריאל ישראל ביישום יעדי הקיימות הללו, ותסביר כיצד החברה משלבת בין יופי, חדשנות ואחריות סביבתית וחברתית.    לינקים לינקים: תכנית הקיימות של קבוצת לוריאל – L’Oréal For The Future: https://www.loreal.com/en/commitments-and-responsibilities/for-the-planet/   קרן לוריאל לנשים – L’Oréal Fund For Women: https://fundforwomen.loreal.com/ExternalUser/Login?ReturnUrl=%2F   קרן לוריאל להתחדשות הטבע – L’Oréal Fund for Nature Regeneration: https://www.loreal.com/en/articles/commitments/fund-for-nature-regeneration/   קרן חירום אקלימי של לוריאל: https://www.loreal.com/en/press-release/commitments/the-loreal-climate-emergency-fund/   קרן לוריאל לחדשנות מעגלית: https://www.loreal.com/en/press-release/group/a-new-circular-innovation-fund/   קרן Solstice של קבוצת לוריאל וצ'נווארי להאצת צמצום פליטות פחמן: https://www.loreal-finance.com/eng/news-event/loreal-groupe-and-chenavari-announce-creation-solstice-fund-accelerate-decarbonization   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv     

בפרק הזה אני מארח את צביה ברון, מומחית בעלת שם עולמי עם למעלה מ-20 שנות ניסיון מרתקות בחיבור שבין אנרגיה, טכנולוגיה ועסקים. בתפקידים בכירים ובוורטיקלים מגוונים, צביה מובילה עשייה פורצת דרך ומחוללת שינוי באקוסיסטם של היזמות. זהו הפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על מיקרו-גרידים וביטחון אנרגטי, בחרתי בנושא זה כי אני רואה בוא חלק מפסיפס האנרגיה של העתיד. בפרק צביה ואני מדברים על אנרג׳יטק אקדמיה, היוזמה המשותפת שלנו ומספרים על התוכניות שלנו לעתיד- סקרנים? המתינו, וכמו בשני הפרקים הקודמים גם הפרק הזה בחסות אנרג׳יקטק אקדמיה- לינק לקורסים: https://morning-sale.page/Microgrid   אז מה היה לנו פה בסדרה? בפרקים הקודמים דיברתי עם עמוס לסקר על מיקרו-גריד והשפעתו על חוסן בקהילות כמו מושבים וקיבוצים, בפרק השני שוחחתי עם ד”ר עמית מור על ביטחון אנרגטי לאומי והחשיבות של אנרגיות מתחדשות בפסיפס הדלקים של ישראל. בפרק הזה, אנחנו צוללים לעומק התובנות של צביה משנתיים של עיסוק אינטנסיבי במיקרו-גרידים, על התרומה שלהם לביטחון האנרגטי, ואיך טכנולוגיות חדשניות הופכות את הפתרונות האלה לנגישים יותר מתמיד. זו שיחה קלילה, מעשירה ומלאה בתובנות שיפתחו לכם דלת לעולם של אנרגיה מתקדמת ויקנו לכם פרספקטיבה חדשה על איך נראה העתיד. חשוב להזכיר שממש עכשיו 100 חטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס ממש כמה קילומטרים דרומה ממני, ואני ממש מקווה שיחזרו הביתה בהקדם.    למתעניינים בקורס מיקרו גריד- מוזמנים לשלוח לנו מייל לכאן: energytech.academia@gmail.com    אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

הפרק בחסות של אנרג׳יטק אקדמיה- קורס ״מבוא למיקרו-גריד וביטחון אנרגטי״ https://morning-sale.page/Microgrid  אני דניאל ברון, היוצר והמגיש של אלטרנטיבה- פודקאסט האקלים של ישראל. בפרק הזה שוחחנו על הדרכים שבהן ישראל יכולה להבטיח ביטחון אנרגטי במצבי משבר, אסונות טבע ומלחמות, ואת תפקידי הממשלה והחברות הממשלתיות בהקשר זה. בנוסף, נידונים ההזדמנויות להצבת מקורות אנרגיה מתחדשים או חלופיים כמו סולר ופחם כרזרבות אסטרטגיות. ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת  יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון - https://ecoenergy.co.il/    ברקע הפרק, ההשפעה של אירועים כמו המלחמה בעזה על מאגרי האנרגיה והתהליכים הנדרשים לשימור עצמאותה האנרגטית של ישראל.   המלצות של עמית: השלל הגדול- החתירה הבלתי נלאית לנפט, לכסף ולעוצמה דניאל ירג'ין- https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=2028#/google_vignette  https://www.irena.org/  https://www.iea.org/  https://www.eia.gov/   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   

פרק ראשון במיני סדרה על מיקרו-גריד ובטחון אנרגטי. עמוס לסקר- מנכ״ל אנרג׳יקום, קהילת החדשנות באנרגיה של ישראל ולשעבר מנכ״ל חברת חשמל.  הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם עמוס, שיספר על ההתפתחויות האחרונות בתחום, כולל השפעות המלחמה והאתגרים הרגולטוריים. נדון גם בעתיד האנרגיה המתחדשת בישראל ובפוטנציאל של מיקרו-גריד כפתרון אופטימלי. בפרק זה אנחנו מתעמקים בנושאי ביטחון אנרגטי ומשק החשמל בישראל. נבחן את התפקידים של חברת החשמל, רשות החשמל וחברת נוגה, ונבין את חשיבותם של מיקרו-גריד וטכנולוגיות מתקדמות באבטחת אספקת חשמל רציפה. הפרק נערך בחסות אנרג׳יטק אקדמיה שהשיקו קורס חדש בנושא מיקרו-גריד וביטחון אנרגטי. נשארו מקומות אחרונים לקורס, אז זה הזמן להירשם! בקורס נשמע מהניסיון של מומחים בתחום על האתגרים והפתרונות האפשריים למשק האנרגיה בישראל.   אנרג׳יטק אקדמיה - ״מבוא למיקרו-גריד וביטחון אנרגטי״: https://morning-sale.page/Microgrid  אתר אנרג׳יקום קהילת האנרגיה: https://energycom.org.il/   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, כאן דניאל ברון עם פרק 102 והפעם על נושא קריטי מאוד להתמודדות עם משבר האקלים. בפרק זה, נדון בהשפעות הבנייה על הסביבה ודרכים להפחית את הפליטות באמצעות בנייה ירוקה. הפרק נערך בשיתוף פעולה עם האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ומארח את אדריכל חן שליטא, מייסד אלפא פרויקטים ירוקים. נדבר על החשיבות של תכנון נכון, התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות בבניינים, וכיצד ניתן להפוך בניינים קיימים ליותר ירוקים. נשמע את סיפורו האישי של חן על כניסתו לעולם האקלים, ועל פרויקטים מיוחדים כמו הספרייה הלאומית בירושלים. נדון גם בהיבטים הכלכליים של בנייה ירוקה וכיצד ניתן להפוך אותה לכלכלית ומשתלמת לטווח הארוך. הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת ומעשירה על בנייה ירוקה ועתיד בר-קיימה. לינק לחברת אלפא: https://alfaprojects.co.il/  לינק לועידה: https://conference.isees.org.il/   מוזמנים להצטרף לסדנה מעוררת השראה על איך לקחת חלק בשינוי עולמי בעזרת יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs) עם מנחי הסדנה: 🔹 חן שליטא, מנכ"ל ומייסד אלפא פרויקטים   🔹 עינב הנסון, יועצת קיימות לפרטים נוספים והרשמה: https://alfaprojects.co.il/sdg_game/  נשמח לראותכם 🌿👥📈    

בפרק המרגש הזה של פודקאסט הקיימות של ישראל, דניאל ברון מארח את דורון פרנקל, יזם סדרתי ומומחה בתחום ניהול האנרגיה, שייסד והוביל את חברת דרייבז. בשיחה נוגעת ללב ומלאת השראה, דורון משתף אותנו במסע היזמי שלו, מהקמת החברה ועד להצלחתה המרשימה. דורון מספר על השיעורים הגדולים שלמד כמנכ"ל דרייבז, ועל האתגרים וההצלחות שהביאו את החברה להישגים מרשימים כמו ניהול אנרגיה המספיקה לנסיעה של 3,000 פעמים אל הירח ובחזרה. השיחה נוגעת גם בעתיד התחום ובטכנולוגיות המתקדמות כמו חיבור סוללות הרכבים אל הגריד, והמשמעות שלהן עבור ניהול רשתות החשמל. הפרק הזה הוא חובה לכל מי שמתעניין ביזמות, חדשנות וטכנולוגיות בתחום הקיימות. הצטרפו אלינו כדי לקבל השראה וללמוד איך אפשר להגשים חלומות ולהשפיע על העולם לטובה.   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

בפרק המאה של הפודקאסט, אנחנו חוגגים עם חברת הכנסת ויו"ר ועדת הצעירים של הכנסת, נעמה לזימי ממפלגת העבודה. במהלך השיחה, נעמה משתפת באג'נדות שלה בנושאים כמו עוני אנרגטי, צדק אקלימי, ומס פחמן. היא מסבירה כיצד ניתן לשלב בין צדק חברתי וסביבתי, ומציעה פתרונות למעבר לתחבורה ציבורית יעילה והפחתת הפקקים. נעמה גם מדברת על חשיבות השיח המהותי על פני השיח הזהותי, ומדגישה את הצורך בהחזרת האמון והמעורבות של הציבור בפוליטיקה כדי להוביל לשינויים משמעותיים. היא מתייחסת לאתגרים הסביבתיים והחברתיים העומדים בפני המדינה, ומציעה דרכים להתמודדות עם המשבר האקלימי ולטיפול בבעיות התחבורה והזיהום. האזינו לפרק המרתק ושמעו כיצד נעמה לזימי מתכננת לשפר את עתידנו, ומהם הצעדים שהיא מציעה כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים והחברתיים של ישראל.   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

שלום שם, כאן דניאל ברון הפודקאסטר המקיים ביותר בעולם. אתם איתי?  הפרק הזה אני מארח שתי אורחות מעניינות בהגזמה, האחת, יקירת הפודקאסט, והיום כבר ״דוקטור״ מיטל פלג מזרחי, והאורחת השניה היא  ד״ר יונית גרינפלד, הציף סיינטיסט של חברת סונוביה.   את מיטל אני מקליט היישר מאוניברסיטת ייל. מיטל חזרה לפוד אחרי שלא היתה כאן מאז הפרק הרביעי של הפודקאסט לפני שלוש שנים בערך. מיטל אמרה בפרק שבתקופה ההיא זה היה הפרק הכי מואזן שלנו - 272 האזנות לפוד המרגש ואני יוצא אליכן בקריאה שנגיע לפחות לאלף האזנות לפרק הזה כי הוא חשוב, ומעניין ומגיע לדוקטור פלג מזרחי שכך יהיה.    לכן, אני מבקש מכל מי שנהנה להאזין, או מצא בפרק מידע חשוב לשתף אותו ברשתות החברתיות, להעביר בוואטסאפ לקבוצות משפחה, לפזר את זה לחברות והחברים המבטיחים והמקיימים שלכם. כי אם יש נושא חשוב שלא נמצא מספיק על סדר היום הישראלי, במיוחד בזמן מלחמה שנמשכת שנה, זה נושא האופנה המהירה מול אופנה בת קיימא. קדימה, לשתף, תודה, סמיילי סמוק וזוג כפות ידיים צמודות.  אגב אימוג׳י של כפות ידים צמודות, ראיתי סרטון שטוען שהם בכלל כיף! שערוריה! תכתבו לי מה אתם חושבים, האם זה כיף או ידיים שמודות ועושות נמסטה, אוםםםם.    אז מה היה לנו בפרק?  ביקשתי ממיטל להעמיק בנושא האופנה מהירה כדי שנבין וואט דה פאק וכמה זה חמור. מפה לשם, התעשייה הזאת היא אחת מהתעשיות המזהמות ביותר בעולם. האם כולנו מעכלים את זה?  עוד קצת עובדות:  אופנה מהירה - רשתות האופנה המהירה מוציאות לחנויות 50 קולקציות בשנה. אהמ.  מה זה אופנה אולטרא מהירה? מדובר על אתרי אינטרנט כמו שיאין ועוד חברות סיניות כאלה ואחרות. זה כמו אופנה מהירה רק מהיר יותר, זול יותר, ומנצל יותר. עכשיו קבלו את זה. האתרים האלה מעלים כל יום לאתר שלהם בין 3000 לשלוש נקודות… מספר ענק אחר שאני אשאיר אתכם סקרנים כדי שתקשיבו לפרק! הזיה.    מיטל חוקרת על ההשפעה הכלכלית והסביבתית של יבוא בגדי יש שניה על גאנה.  גאנה מקבלת 15 מליון פרטי לבוש בשבוע למדינה של 30 מליון אנשים. בתכלס, המדינה הזאת נקברת תחת בגדים. אתם מוזמנים לשים ביו טיוב קטמנטו מארקט הסוחרים יצליחו למכור בין 10 ל 15 אחוז מהבגדים, והשאר הולך לפח, לזבל, למטמנות ולמשרפות. טינופת.    אני רוצה לשים דגש על משהו קטן שעלה בשיחה. ב 2016 קבוצה של 7 מדינות באפריקה ניסו להוציא מחוץ לחוק יבוא של בגדים משומשים, בגלל כל הסיבות שתשמעו בפרק. לבסוף, ארצות הברית איימה בחרם כלכלי, אמברגו, אם המדינות האלה לא יקבלו את הזבל והבגדים הללו. להוציא את רואנדה, כולם התקפלו. והמדינות האלה חזרו להיות פח הזבל של כל הבגדים שלנו. ותחשבו על זה כשאתם מזמינים עוד בגד משיין.    בהמשך דיברנו על רגולציה ומדיניות שונה במדינות שונות להתמודד עם אופנה מהירה שכזאת וזה בדיוק מה שמיטל חוקרת בייל. לקחתי משפט שמייטל אמרה ״רגולציה זאת חדשנות אנושית״   לאחר מכן הזמנתי את סונוביה, סטארטאפ ישראלי שמציג את הפתרון שלהם לרוב הזיהום הנוצר בצביעה של בד הג׳ינס.  https://sonoviatech.com/    אני חושב שהבנתם שזה פרק אופנתי ממש, אז בואו נתחיל.    אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

ברוכות הבאים למיני סדרה החדשה - אופנה בת קיימא בפרק הזה של "אלטרנטיבה", דניאל ברון מציג סדרה חדשה ומרתקת על אופנה בת קיימא מול אופנה מהירה. בפרק המבוא, נעמיק בנושא החשוב הזה ונשוחח עם עורכת דין מרוות עודה, מנכ"לית ומייסדת עמותת מנדיל, שתשתף אותנו בעשייה שלה בתחום האופנה בחברה הערבית. נלמד מהי אופנה בת קיימה, מדוע היא חשובה וכיצד היא מציעה פתרונות לאתגרים שמביאה עימה האופנה המהירה. נדבר על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של תעשיית האופנה ונבחן דרכים פשוטות שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ כדי להיות חלק מהשינוי. הצטרפו אלינו למסע מרתק זה ולמדו איך הבחירות האופנתיות שלנו יכולות לתרום לעולם בר קיימא.   פתיח: מכירים את זה שאתם מפונים מהבית לעשרה חודשים ופתאום מוצאים את עצמכם בלי הארון שלכם. כל הזמן הזה, חיים על מזוודה או שתיים, ולמרבה הפלא מגלים שזה מספיק. מכירים את זה שמדי שבועיים אתם חוזרים לבקר בבית כדי לקחת עוד כמה דברים, ואז רואים ארון מלא בבגדים ושואלים את עצמכם למה יש לכם כל כך הרבה בגדים?  מכירות? מכירות את זה שכל החוויה גורמת לכן לזרוק חצי ארון לשקיות ולשלוח לתרומה? מכירים ש 80% מהבגדים האלה מגיעים לפח הזבל ונשרפים או נקברים באדמה? מכירות את זה שתעשיית האופנה היא התעשייה השניה או השלישית הכי מזהמת בעולם?  https://www.weforum.org/agenda/2020/01/fashion-industry-carbon-unsustainable-environment-pollution/ אז נתחיל בסדרה קצרה יחסית, שתכלול שני פרקים. על נושא הכי לא אופנתי בעולם, המיני סדרה החדשה שלנו עוסקת בתחום מרתק וחשוב - אופנה בת קיימא אל מול אופנה מהירה” “בפרק המבוא נסקור בקצרה מהי אופנה בת קיימא, מדוע היא חשובה, ומה תוכלו לצפות בפרק הבא” לאחר שאסיים לתת לכם קצת נתונים כיפיים כאלה נמשיך לשיחה עם עו״ד מרוות עיסא אישה מרתקת שתשתף אותנו בעשייה שלה בתחום האופנה בישראל ובחברה הערבית בישראל.   הגדרת אופנה בת קיימא: אופנה בת קיימא היא גישה לתעשיית האופנה שמטרתה לצמצם את ההשפעה הסביבתית והחברתית של ייצור בגדים. מדובר בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שיטות ייצור אתיות, ומחזור בגדים. חשיבות הנושא: תעשיה מהירה זאת תורמת לזיהום סביבתי משמעותי ולבעיות חברתיות כמו תנאי עבודה גרועים במדינות מתפתחות. על זה נדבר יותר בפרק הבא עם האורחת האגדית ד״ר מיטל פלג מזרחי. אופנה בת קיימא מציעה פתרון פוטנציאלי לאתגרים הרבים שמביאה איתה האופנה המהירה.   נתונים על תעשיית האופנה כמות בגדים המיוצרים ביום: תעשיית האופנה מייצרת מדי שנה כ-100 מיליארד פריטי לבוש, שהם כ-274 מיליון פריטים ביום. https://scitechdaily.com/the-future-of-sustainable-clothing-new-breakthrough-in-synthetic-spider-silk-fabrication/  פסולת תעשיית האופנה: תעשיית האופנה מייצרת כ-92 מיליון טון פסולת בשנה, שהם כ-252 אלף טון פסולת ביום. רוב הפסולת הזו מגיעה למטמנות פסולת או נשרפת, ורק חלק קטן ממוחזר או משוחזר https://scitechdaily.com/the-future-of-sustainable-clothing-new-breakthrough-in-synthetic-spider-silk-fabrication/  מיחזור בתעשיית האופנה: רק כ-20% מהבגדים בעולם ממוחזרים, בעוד שכ-80% מהם מגיעים למטמנות פסולת או נשרפים https://www.mdpi.com/journal/sustainability/special_issues/Clothing_Sustainability  פליטות גזי חממה: תעשיית האופנה אחראית לכ-10% מפליטות גזי החממה הגלובליות, מה שהופך אותה לאחת מהתעשיות המזהמות ביותר. התעשייה מזהמת בגלל השימוש בחומרים כמו פוליאסטר ופוליוויניל כלוריד (PVC), השימוש בכימיקלים רעילים בתהליכי צביעה, וההשפעות הסביבתיות של גידול כותנה הדורש כמות מים עצומה.   תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם. היא אחראית לכ-10% מפליטות הפחמן העולמיות, מה שמעמיד אותה במקביל לפליטות של כל הטיסות הבינלאומיות והשייטים יחדיו. בנוסף, תעשיית האופנה היא הצרכנית השנייה בגודלה של מים בעולם, ומשתמשת בין 20 ל-200 טריליון ליטר מים בשנה    נתונים על ישראל  צריכת אופנה: משקי הבית בישראל מוציאים כ-21-22 מיליארד שקל בשנה על בגדים, ללא מע”מ. כ-20% מכוח הקניה של משקי הבית מתבטא בקניות מקוונות, כאשר שני שלישים מהרכישות הללו מבוצעות באתרים זרים https://hethcenter.colman.ac.il/2020/12/17/%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/   פסולת טקסטיל: ישראל מייצרת כ-500,000 טונות של פסולת טקסטיל בשנה, בעלות של כמעט 150 מיליון שקל לניהול. הפסולת הזו נשרפת או נקברת, ולעיתים נשלחת לחו”ל https://kib.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA/    פתרונות לאופנה מהירה ויישום אופנה בת קיימא 1. מחזור ושימוש חוזר: דוגמה: כל אחד מאיתנו יכול לקנות בגדים מחנות יד שניה - ויש בגדים יפים ממש, ויש גם דוגמא אחרת.  מותג פטגוניה מציע תכניות להחזרת בגדים ישנים לשימוש חוזר או מחזור https://www.patagonia.com/our-footprint/   בנוסף, עידוד צרכנים לתרום או למכור בגדים ישנים במקום לזרוק אותם, והשתתפות במיזמי קהילתיים להחלפת בגדים. 2. ייצור בר קיימא: דוגמה: טנטרי משתמש במפעלים נייטרליים פחמן שמופעלים באמצעות אנרגיה מתחדשת. בנוסף, שימוש בחומרים מתחדשים ומתמחזרים כמו פוליאסטר ממוחזר וכותנה אורגנית, והטמעת טכנולוגיות חדשות כמו ייצור משי סינתטי המיוצר באמצעות חיידקים מהונדסים. 3. עיצוב ותפירה אתיים: דוגמה:  מייצר עור טבעוני ידידותי לסביבה מהעלים של אננס Piñatex בנוסף, מעבר לשיטות ייצור אתיות ושימוש בחומרים אקולוגיים, שיפור תנאי העבודה והקפדה על זכויות העובדים בכל שרשרת הייצור. 4. שינוי התנהגות צרכנים: דוגמה: מקדם שקיפות מלאה בכל שרשרת האספקה שלו ומציג לצרכנים את עלויות הייצור האמיתיות של כל פריט. Everlane בנוסף, העלאת המודעות לצרכנות אחראית, עידוד קניית בגדים איכותיים שיחזיקו מעמד זמן רב יותר, והשתתפות בקמפיינים לעידוד קניה ממותגים ברי קיימא.     עו"ד מרוות עודה, מנכ"לית ומייסדת עמותת מנדיל שעוסקת במועדות לנזקי תעשיית האופנה בחברה הערבית, יועצת תדמית וקיימות ויזמית סביבתית.  מרוות: https://www.instagram.com/mervatmeg_odeh?igsh=eDA1Z2FrcnJpMjk4    פיירוז: https://www.youtube.com/watch?v=4WgIEcLUrIQ אום כולתום - כולם מכירים.    מנדיל:  אתר של העמותה - https://www.mandilfoundation.com/  אינסטגרם- https://www.instagram.com/mandil_foundation?igsh=MXNsem5qcmJhZjhnZQ==    דולב - אינסטגרם https://www.instagram.com/dolabmervat?igsh=ZnFmZm00aHVuODd0    המחקר המפורסם של אדם גלנסקי אודות התחושות שבגדים שאנו לובשים גורמים לנו להרגיש: https://youtu.be/zqaM7bQFFic?si=TR-fSpjuhVWsib1p    תודה שהאזנתם, אנא שתפו את הפרק עם כמה שיותר אנשים  Its up to us and it's a warp

הי, מה קורה?  בפרק המיוחד הזה, המוקלט מקופנגאן, אנחנו נקשיב למסע המרתק של אבירן יעקב, מנכ״ל ומייסד משותף של חברת אקופלנט. כיום ג׳נרל מנג׳ר בחברת איי אר המעסיקה כ30 אלף עובדים בכל העולם.  איי אר היא חברה ציבורית מובילה בתחום התעשייה וחלק ממדד אס אנד פי 500 לאחר רכישת אקופלנט ב2023 אבירן מנהל את תחום הכנסות חוזרות דיגיטליות בחברה.  https://www.ecoplant.co/   https://www.linkedin.com/in/aviran-yaacov-2929a297?utm_source=share&utm_campaign=share_via&utm_content=profile&utm_medium=ios_app     בפרק דיברנו על כך שאקופלנט פיתחה טכנולוגיה חדשנית לחיסכון באנרגיה במפעלי תעשייה. מהשלבים הראשונים של הקמת המיזם עם אביו, דרך ההתרחבות לשוק האמריקאי בעזרת תוכניות אקסלרטור ובירד אנרגיה, ועד לאקזיט המדהים עם חברת  אינגרסול ראנד. הפרק מלא בעצות וטיפים ליזמים צעירים, איך להקים צוות מנצח, איך להיעזר בקהילה היזמית, ואיך לא לפחד לקחת סיכונים גדולים. אבירן משתף גם בחוויות האישיות שלו וכיצד הוא מוצא זמן לנקות את הראש ולהטעין מצברים. הצטרפו אלינו למסע מרתק של יזמות, חדשנות והשראה. אל תשכחו לשתף את הפרק עם חברים ובני משפחה!   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

 עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין״ עמית מספר על ההיסטוריה והעשייה של הארגון, המאבקים המשפטיים והחקיקה הסביבתית שהם מובילים, וכן על האתגרים וההצלחות בתחום האקלים והצדק הסביבתי. כמו כן, על פעילותם בשטח ומאמציהם לשיתוף פעולה עם הממשלה וגורמים נוספים לשיפור המצב הסביבתי במדינה. האזינו לפרק מרתק זה ותגלו כיצד ארגון "אדם טבע ודין" פועל לשינוי המציאות ולשיפור איכות החיים של כולנו.   אתר- https://adamteva.org.il/  פייסבוק- https://www.facebook.com/adamtevavdin?mibextid=ZbWKwL  אינסטוש- https://www.instagram.com/adamtevavdin?igsh=NHl1YjIycmdpbnhp&utm_source=qr  טיקטיק- https://www.tiktok.com/@adamtevavdin  אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv