ברוח השעה

במאי 1971 יחד עם עוד כמה ידידים וחברים, הקים מישל פוקו, אחד ההוגים המזוהים ביותר עם המחשבה הפוסט מודרנית את 'הארגון לאיסוף מידע על בתי הסוהר'. הארגון אסף מידע וחתר להעמדת הנושא במרכז סדר היום הציבורי בצרפת. מסיבות עיתונאים, עלונים גלויים ומחתרתיים, שאלונים ומשאלים, ועוד שיטות שונות ומגוונות שאף הולידו לבסוף את ספרו המפורסם 'לפקח ולהעניש'. פעילותו הפוליטית והחברתית של פוקו התפרסה למגוון רחב של תחומים כגון: זכויותיהם של חולים פסיכיאטריים, להט"ב, מהגרים, מאבק נגד הקולוניאליזם בצפון אפריקה, מאבק נגד הרודן פרנקו ועוד. מאבקים אלו, ומאבקם של הוגים פוסטמודרניסטים נוספים בתחום הפוליטיקה וסדר היום החברתי, מעלים את השאלה, כיצד ניתן להיאבק על אידאולגיה אחת מאד מסוימת כשבעיקרה של התפיסה עומדת ההנחה שאין אמת אחת או מוחלטת, ובכלל מה מקומה של הפוליטיקה בהגות הפוסט מודרנית. על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם.  ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/-UBCWK5ue5w

באמצע המאה ה20 חל המפנה המשמעותי ביותר במה שיכונה לימים 'התפיסה הלשונית של הפוסט מודרניזם'. לודוויג ויטגנשטיין הצעיר, משלים בשבי האיטלקי את חיבורו 'מאמר לוגי פילוסופי', אשר חולל סערה בקרב הפילוסופים והבלשנים מהזרם הפוזיטיביסטי של זמנו, ובעקבות כך מוזמן לאנגליה שם הוא משתקע לשארית חייו. עם הזמן הוא עובר מהפך מחשבתי ומנסח את רעיונותיו (שיצאו לאור בצורה מודפסת בעיקר לאחר מותו) ומניח את היסודות למחשבה הפוסט מודרנית, 'השפה  כשימוש' ו'משחקי לשון'. מאוחר יותר בצרפת קבוצה של הוגים ופילוסופים, שהבולטים ביניהם הם מישל פוקו וז'ק דרידה, מנסחים את ההנחות הנוספות של החשיבה הפוסט מודרנית כשהרעיונות הבולטים ביותר ביניהם הם הכפיה של אידיאולוגיות ותפיסות דרך השפה, הדקונסטרוקציה, והשפה ככלי פוליטי.  נשמע לכם מוכר?   על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם  ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/0FEdGXvzb4w

ב1967 יצא לאור ספרו של הפילוסוף האמריקאי ריצ'רד רורטי "המפנה הלשוני", רורטי מצביע על אחד מהשינויים הכי גדולים שהתרחשו במאה העשרים. הרעיון שמציג הספר הוא המפנה של הפילוסופיה ומדעים רבים אחרים לעסוק בשפה ובמה שמתרחש סביבה.  כיצד מדע הנחשב לדי 'אפור' בעולם המדעים, בלשנות, הפך להיות הקטליזטור המשפיע על מדעי הרוח, מדעי החברה, הספרות העיתונות, חלק מהמדעים המדויקים, ובכלל על הלך הרוח הציבורי והדרך שבה מתנהל השיח האנושי החל משלהי המאה ה19 ועד לימינו אנו? על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם  ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/V08EBDaJMSI

הנשיא דונלד טראמפ ידוע כמי שטבע בשיח הציבורי את המושג 'פייק ניוז', הנחת היסוד של המושג הזה מושרשת בדיון פילוסופי שדן בשאלה האם אנחנו יכולים לסמוך על מידע שאנחנו חשופים אליו ונראה לנו כאמת שהוא באמת אמיתי.  ההתפתחות והקידמה בקצב מואץ, שהעולם נכנס אליהם במאתיים השנים האחרונות הביאו בכנפיהם הרבה ברכה לאנושות, אך יחד עם זאת, קידמו מאד את היכולות של הרוע האנושי. תופעות אלו גרמו להרבה מאד הוגים במאה העשרים להביע את אכזבתם מהאנושות ולנבא תהליכים של אנושות המכלה את עצמה לדעת.  מתוך תפיסה זו התפתחו הרעיונות של פלורליזם, רב תרבותיות, ריבוי אמיתות, והקטנה הולכת וגוברת של רעיונות ואידאולוגיות לכדי תמונות קטנות יותר וחלקי-אמיתות שהלכו והתקטנו יותר ויותר. כיצד התפיסות הללו נראות בשיח הפוסטמודרני? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/XksIbKKBDLU

מישל פוקו נחשב כאחד המבשרים הראשונים והחשובים של המחשבה הפוסטמודרנית. מהי בעצם תפיסת העולם שעליה ביסס את הגותו? מהם העקרונות של המחשבה המודרנית שאותם באים לשנות העקרונות הפוסטמודרניים? כיצד נראה התהליך שמוביל ממחשבה מודרנית לפוסטמודרנית? וכיצד הרעיונות האלו מחלחלים אל התודעה הציבורית? על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/WGvO84Oy9ps

יחד עם הרפורמות האינטנסיביות והרחבות שהנהיגה תאצ'ר במדיניות הפנים של ממשלתה, היא הובילה גם מדיניות חוץ חזקה ואולי אף כוחנית. למרות שראשי הממשלה לפניה בחרו שלא לעסוק, או כמעט שלא לעסוק, במדיניות חוץ. הן בגלל המשברים והמצב הכלכלי הגרוע של בריטניה, והן בגלל הסתבכותה של בריטניה במספר פרשיות חוץ כגון תעלת סואץ, ואחרות, תאצ'ר פעלה ואף הרחיבה את מעורבות בריטניה במדיניות חוץ.   אלו אתגרים עמדו בפניה של תאצ'ר בתקופת כהונתה, בפן הזה של מדיניות חוץ וכיצד התמודדה איתם? וכיצד כל זה השפיע על מעמדה של בריטניה בעולם? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם ריקי ממן היא עמיתת מחקר בפורום קהלת ופרשנית כלכלית במקור ראשון. ממייסדי 'הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך' וממייסדי 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה'. https://youtu.be/zJk5723P_QA

עוד לפני עלייתה של תאצ'ר לשלטון היא ביקרה באופן חריף את המדיניות הסוציאליסטית שנהגה בבריטניה, וטענה שהמדיניות הזו היא המקור להתרסקות הטוטאלית של המדינה. התרסקות שהובילה לעוני, לרעב, לאחוזי אבטלה הגבוהים ביותר בתולדותיה ולחוב לאומי הולך ותופח. האישיות הנחושה והעוצמתית של תאצ'ר, היתה המפתח ליכולתה לעמוד בפני הביקורות הקשות ולהנחיל שורה ארוכה של רפורמות שהוציאו בסופו של דבר את בריטניה מהבוץ, והחזירו אותה למסלול של צמיחה כלכלית ולאומית. אלו רפורמות היא הנחילה? מה היו התוצאות שלהן? ובאלו שיטות היא נקטה כדי לקדם אותן? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם. ריקי ממן היא עמיתת מחקר בפורום קהלת ופרשנית כלכלית במקור ראשון. ממייסדי 'הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך' וממייסדי 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה'. https://youtu.be/eQ8p44x4-pA

מרגרט תאצ'ר היתה ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1979 - 1990, ומנהיגת המפלגה השמרנית. היא כונתה 'אשת הברזל' בזכות אופיה החזק, הרפורמות שהנהיגה, ויכולתה לעמוד בלחצים קשים ובביקורת קשה מבית ומחוץ. אך כדי להבין את סיפורה בצורה מעמיקה, כדאי להכיר קודם את הרקע ההיסטורי ונקודת הזמן שבה סללה תאצ'ר את דרכה מחברת פרלמנט צעירה, לראשות המפלגה השמרנית ומשם - אל ראשות הממשלה.  בהרצאה המרתקת שלפניכם משרטטת ריקי ממן את הרקע ההיסטורי, התהליכים שקדמו לעלייתה של תאצ'ר, ואת התהליך שבסופו הדהימה תאצ'ר את בריטניה ונכנסה לתפקידה בעוצמה וברוח קרב. ריקי ממן היא עמיתת מחקר בפורום קהלת ופרשנית כלכלית במקור ראשון. ממייסדי 'הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך' וממייסדי 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה'. https://youtu.be/7Klzo9x0gWQ

מגילת העצמאות נחשבת במדינת ישראל למסמך מכונן שבמידה רבה גם החקיקה הישראלית נשענת עליו. המסמך הזה, ללא כל חולק, מגדיר את מדינת ישראל כמדינת לאום. בהרצאה זו בוחן ד"ר אסף מלאך את הצידוק המוסרי של מדינת ישראל להיותה מדינת לאום, ובוחן את המבט על זכויות המיעוטים במדינה דרך האופן שבו ניסחו הוגי התנועה הציונית את תפיסתם לגבי סוגיה זו. ד"ר אסף מלאך הוא יושב ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות בירושלים, ומרצה במרכז האקדמי שלם. https://youtu.be/bvWr2e56MkU

בהרצאה הקודמת סקרנו את שלושת האסכולות בחקר הלאומיות. בהרצאה זו מנסה ד"ר אסף מלאך להסביר את ההבדל בין התופעה של הלאומיות בעמים השונים לבין המקרה היהודי ישראלי, גם לפי הגישה הרואה בתופעת הלאומיות - תופעה קדומה, אך כלל אנושית. מהי אם כן הייחודיות של העם היהודי , השונה באופן כל כך מהותי מעמים אחרים? וכיצד זה קשור לכתיבה היסטורית ולתנ"ך? על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר אסף מלאך הוא יושב ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות בירושלים, ומרצה במרכז האקדמי שלם. https://youtu.be/D0HmT_iPxTw

בשנת 2006 הוציאה האוניברסיטה הפתוחה ספר לימוד שנקרא 'אנתולוגיה - להמציא אומה' בהקדמת הספר כותבים המחברים שבניגוד לדעה המקובלת באקדמיה, מטרת הספר היא 'לקרוא תיגר על דבקותם הדביקה של ישראלים כה רבים בקדמוניותה מימים ימימה של זהותם הלאומית'. בטענתם זו, שהלאום היהודי הוא המצאה חדשה, הם מנסים להסביר כיצד נוצרה כאן אומה מקבוצות שונות כל כך, שהגיעו ממקומות שונים כל כך, עם תרבות שונה כל כך ומחסור בהיסטוריה משותפת. ספרו של פרופ' שלמה זנד 'מתי ואיך הומצא העם היהודי'- שתורגם לכמה עשרות שפות, גם הוא טוען טענות דומות. בהרצאה זו סוקר ד"ר אסף מלאך את הגישות השונות בחקר הלאומיות המודרנית, ומנסה להבין מהיכן צמחה הגישה של זנד והאסכולה המודרניסטית, על מה היא מתבססת, ועל מה מתבססת הגישה שכנגד על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר אסף מלאך הוא יושב ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות בירושלים, ומרצה במרכז האקדמי שלם. https://youtu.be/jV-CoU8mjtk

הדמוקרטיה המודרנית נתפסת אצלינו כדבר מובן מאליו. אך מבט חטוף בהיסטוריה של מאה השנים האחרונות, מיד יגלה לנו שהדמוקרטיה המודרנית היא תופעה חדשה ממש, וודאי שאינה מובנת מאליה. ווינסטון צ'רצ'יל טבע את ההבנה ש'דמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר חוץ מהשאר שכבר נוסו'. וכשבאים להבין למה התכוון צ'רצ'יל, כדאי לנו קודם לשאול 'מדוע דמוקרטיה היא דבר חיובי'? בהגות הפוליטית המודרנית ישנו דיבור נרחב בשבחה של הדמוקרטיה ומעלותיה, מהם? מהי דמוקרטיה פורמלית ומהי דמוקרטיה מהותית, מה ההבדל ביניהן והאם בכל זאת שתיהן משתייכות להגדרה 'דמוקרטיה'?  על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר אסף מלאך הוא יושב ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות בירושלים, ומרצה במרכז האקדמי שלם. https://youtu.be/m7z117qB-cM

בשנת 1965 דחה בית המשפט העליון בראשות הנשיא שמעון אגרנט את ערעורם של 'רשימת הסוציאליסטים' נגד החלטת וועדת הבחירות לפסול את הרשימה מלהתמודד לכנסת, בפסק הדין מצטט הנשיא אגרנט מתוך מגילת העצמאות את המשפט הקורא ליהודי התפוצות "להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". המשפט הזה, נושא בחובו מטען לאומי משמעותי ובו פותח ד"ר אסף מלאך את ההרצאה הראשונה בסדרה על משבר הלאומיות, שעוסקת בשאלות הבסיסיות: מהי מדינה, מהו היחס הנכון בין היחיד והמדינה, ושאלות נוספות בנושא.  מהם ארבעת המודלים המרכזיים, הקיימים בהגות המודרנית בנושא היחס בין היחיד והמדינה? ואיך נראית מדינת ישראל בסוגיה הזו? על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר אסף מלאך הוא יושב ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות בירושלים, ומרצה במרכז האקדמי שלם. https://youtu.be/fZrUj0vUnb4