Discoverבר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן
בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן
Claim Ownership

בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

Author: Bar-Ilan University - אוניברסיטת בר-אילן

Subscribed: 262Played: 21,447
Share

Description

האזינו לידע ולהשראה של חוקרי אוניברסיטת בר-אילן. בר-דעת, הפודקאסטים של אוניברסיטת בר-אילן.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

656 Episodes
Reverse
השגרה שלנו בנויה מהרבה פעולות קטנות שחוזרות על עצמן. הן מעניקות לנו סדר וביטחון, אבל לפעמים הן גורמות לנו להרגיש כאילו כלואים בלולאה אינסופית. הפרדוקס הזה חדר גם ללב האמנות של המאה ה־20, מהשכפולים של אנדי וורהול ועד היום שחוזר על עצמו שוב ושוב בסרט ״לקום אתמול בבוקר״. זה גם נושא שיחתם של ד״ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות וד״ר נעה מורדוך סימונסון, מהתוכנית ללימודי תרבות ואומנות באוניברסיטה הפתוחה - בפרק זה בסדרה ״מבט אל האנושי".⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠
האם זקנה היא גזירת גורל או הזדמנות? איך מוצאים משמעות בגיל השלישי והאם אפשר להתחיל קריירה חדשה אחרי 50? בפרק השמיני בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את חגית שלסקי ועינת ישראלי, שתי נשים מעוררות השראה שעשו מעבר קריירה דרמטי לעולם הזקנה. השיחה עוסקת במהפכה בתפיסת הגיל השלישי, בלימודי גרונטולוגיה ובהזדמנויות החדשות בתחום המתפתח הזה. האורחות מדברות על זקנה מיטבית, על איך להתכונן לחיים ארוכים ומספקים ועל למה חברות מפספסות את קהל הגיל השלישי.התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מתח פנים הוא הכוח הפיזיקלי שיוצר טיפות. בעזרתו אנחנו עושים כביסה ושוטפים כלים ובשימושים יותר מורכבים שלו ניתן להשתמש בו כדי לטהר מים, לייצר קרמים ולהניע אפילו חלליות. בשיחה עם דניאל מייזלין וגיל אלגריסי, מהמחלקה לפיזיקה, נבין כיצד מתח הפנים משפיע על המדע, הסביבה והרפואה. הפרק הופק במסגרת הקורס במדיה מדעית במחלקה לפיזיקה בליווי פרופ׳ ריצ׳רד ברקוביץ׳.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
איך הופכים את האתגרים של הגיל השלישי להזדמנויות עסקיות? מה זה "נפילה טובה" ואיך יוצרים קהילות תומכות למבוגרים? בפרק השביעי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס שלושה יזמים פורצי דרך: עידו לאופר שפיתח את "נפילה טובה", טל הראל ממייסדי "אביה הום" ומענית שלזינגר מ"מענית קר". השיחה חושפת איך ניתן לזהות צרכים ייחודיים של הגיל השלישי ולהפוך אותם למודלים עסקיים מוצלחים. האורחים מספרים על פתרונות חדשניים למניעת נפילות, על יצירת קהילות מקומיות לגיל השלישי ועל ניהול טיפול גריאטרי מקצועי. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מאחורי כל עסקת ענק, מיזוג בין חברות, או השקעה בסטארט־אפ – עומדת עבודה פיננסית מורכבת. איך מקימים קרן השקעות? איך מתכננים מימון לעסקה של עשרות מיליונים? בפרק הזה נכיר את העולם שבו כסף פוגש אסטרטגיה, חדשנות וטכנולוגיה.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
האם חרדה בזקנה היא גזירת גורל? למה קשה לזהות דיכאון אצל קשישים ומה הקשר בין נפילות לחרדה? בפרק השישי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופ' אלי מזרחי, פסיכוגריאטר ומרצה באוניברסיטת בר אילן. השיחה עוסקת בחרדה ודיכאון בגיל השלישי, בפסיכוגריאטריה ובטיפול בבריאות הנפש של קשישים. פרופ' מזרחי מסביר על פחד מנפילות, על חרדת מוות ועל ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של ההזדקנות על הנפש. השיחה נוגעת בשאלות עמוקות על התמודדות עם זקנה ומציעה כלים לטיפול נכון בחרדת זקנה. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
החברה הישראלית מלאה בקווי שבר – בין חרדים לחילונים, בין עדות, דתות וזהויות לאומיות. אבל הפערים האלה לא נשארים רק בחדשות או בפוליטיקה; הם חודרים למקומות העמוקים ביותר. בפרק הזה בסדרה "מבט אל האנושי" נבחן מה קורה כשהשסעים החברתיים פוגשים את מערכת החינוך, הבריאות והטיפול הנפשי. ד״ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות משוחח עם ד"ר נוגה אריאל גלור, מרצה, פסיכותרפיסטית פסיכואנליטית ומטפלת באמנות חזותית שחקרה כיצד החברה והפוליטיקה מחלחלות אל המפגש הטיפולי בטיפולים פסיכולוגיים בין פלשתינים ליהודים. מתוך מקרה המחקר שלה נשאל: האם בכלל אפשר ליצור מרחב של אמון בין אנשים שמגיעים מעולמות מנוגדים? ואיך נותנים מקום לא רק לקרבה – אלא גם לחשדנות ולפחד?עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
האם טכנולוגיה יכולה למנוע בדידות? כיצד ניתן להאריך את תוחלת החיים הבריאה והאם זיכרון מלאכותי יכול להחליף זיכרון אנושי? בפרק החמישי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכניתלגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס שלושה יזמים מובילים בתחום הטכנולוגיה לגיל השלישי: דור סקולר ממפתחי הרובוטיקה אלי קיו, חגית עשוש המפתחת תרופה נגד הזדקנות, ורוני אפשטיין שיצר זיכרון מלאכותי לחולי דמנציה. השיחה חושפת פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ומדברת על השפעתם על איכות החיים של הזקנים. האורחים מספרים על החדשנות הישראלית בתחום ועל האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשנות את פני ההזדקנות. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהי היהדות? היא אחת השאלות הפוליטיות ביותר בציבוריות הישראלית. פרופ׳ משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה, סורק בפרק זה את ארון הספרים היהודי העצום, ובוחן מה מגדיר את העם היהודי: האם זה האל, הארץ, הערכים – או אולי דווקא השאלה עצמה.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
האם אפשר למנוע את תהליך ההזדקנות? מה הסוד של אנשים שחיים מעל גיל 100 והאם תרופות יכולות להאט את קצב ההזדקנות? בפרק הרביעי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופסור ניר ברזילי, נשיא האקדמיה לבריאות ולמחקרי אריכות חיים. השיחה עוסקת במהפכה בתחום מניעת ההזדקנות, בקשר בין גנטיקה לאריכות ימים ובתרופות החדשניות שעשויות לשנות את עתיד הזדקנות האדם. פרופ' ברזילי חולק תובנות ממחקריו על בני המאה ומסביר על הדרכים המדעיות להארכת תוחלת החיים הבריאה. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה קורה כשמחשבים חכמים נכנסים לעולם הכסף? הבינה המלאכותית, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, והנכסים הדיגיטליים יוצרים מהפכה אמיתית בשווקים הפיננסיים. בפרק הזה נדבר על איך זה עובד, למה זה חשוב – ואילו תפקידים נוצרים בעקבות זה.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
האם הזדקנות היא גורל או הזדמנות? איך תפיסות שליליות על זקנה משפיעות על הבריאות שלנו ומה אפשר לעשות כדי לשנות אותן? בפרק השני בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את נירה רבינוביץ, מורה לצ'י קונג ושחקנית בת 81, ואת פרופסור עמית שרירא, חוקר זקנה. השיחה עוסקת בכוחה של התפיסה החיובית על הזדקנות, בחשיבות הפעילות הגופנית והמודעות בגיל השלישי, ובדרכים למצוא משמעות וסיפוק בגיל מבוגר. נירה מדברת על התמודדות עם מגבלות, על קבלה עצמית ועל איך ניתן לשנות גישה שלילית לזקנה. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
איך תזונה משפיעה על הזדקנות המוח? האם הגבלת קלוריות באמת מאריכה חיים ומה הקשר בין המיקרוביום להתנהגות שלנו? בפרק השלישי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופ' חיים כהן, ראש התוכנית לגריאטריה באוניברסיטת בר אילן, ואת ד"ר אולגה רז, דיאטנית קלינית ומייסדת המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל. השיחה חושפת את הקשר המרתק בין תזונה להזדקנות, דנה בהשפעת התזונה על תפקודי המוח ובדרכים למנוע ירידה קוגניטיבית. האורחים מסבירים על חשיבות הדיאטה הים תיכונית, על תפקיד הקפה בבריאות ועל איך ניתן לבנות תזונה אנטי-דלקתית. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
איך מתמודדים עם פחד מהזדקנות, מה המשמעות של להיות רלוונטי בגיל מבוגר, איך מוצאים שמחה בדברים הקטנים, האם אפשר להתיידד עם המוות, מה הופך את הזקנה לתקופת חיים מיוחדת? הסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, עוסקת בסוגיות הנוגעות לגיל השלישי ובשאלות הנוגעות באריכות החיים ואיכותם. בפרק הראשון בסדרה מארחת שירה פליקס, גרונטולוגית ובוגרת התוכנית, את נורית גפן, סופרת ויוצרת בת 80, לשיחה כנה ועמוקה על החיים בגיל השלישי. השיחה עוסקת בהתמודדות עם הזדקנות, ביחס למוות, במשמעות החיים בגיל מבוגר ובשחרור מציפיות וממלחמות פנימיות. נורית מדברת בריאיון על בדידות, על היחסים עם הילדים והנכדים, ועל איך לחיות חיים מלאי משמעות גם בגיל מתקדם.התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
שוק הנדל"ן בישראל רותח כבר שנים, והקשר שלו לעולם הפיננסי הדוק מתמיד. איך מממנים רכישת דירה? מה עומד מאחורי פרויקטים של נדל"ן מניב או מימון קבלני? בפרק הזה נבין איך כסף וזכוכית נפגשים – ואילו כלים לומדים בקורס שמכסה את זה, כדי להבין את שוק הנדל"ן המקומי לעומק.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
האיחוד האירופי מאותת על שינוי כיוון ביחסיו עם ישראל: מדינות מפתח כמו ספרד, צרפת ובריטניה מכירות במדינה פלסטינית, הניסיונות להדיר את השתתפותה של ישראל בזירות תרבותיות ואקדמיות הולכים וגוברים, וגם הסכמי הסחר האירופיים עם ישראל עומדים בסכנה לביטול. האם מדובר במשבר זמני או בתחילתו של נתק מדיני וכלכלי? פרופ׳ אריה רייך מהפקולטה למשפטים, מומחה לדיני סחר בין-לאומי והאיחוד האירופי מנתח את המצב ומנסה לענות על השאלה - האם אחרי המלחמה בעזה יחזרו אירופה וישראל לשיתוף פעולה?⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
חברות טכנולוגיה ומשחקים בונות ממשקים שמנצלים את הפסיכולוגיה שלנו כדי להגביר את השימוש באפליקציות שלהן. בפרק זה בסדרה - בינו לבינה מלאכותית, נבחן איך פרופיילינג מדויק הוא מוצר רווחי, מה אפשר ללמוד מפרשת קיימברידג’ אנליטיקה, ומה קורה כשהבינה המלאכותית משתמשת בידע שלה עלינו - נגדנו. ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע משוחח עם ליאור ברודר, מפתח משחקים, מהנדס מחשבים ופסיכולוג קליני.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠
ברית הזוגיות כפתרון למצוקות הנישואים והגירושים בישראל. הרצאתו של פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים, שניתנה במרתון הרצאות TED בנושא יהדות, באוניברסיטת בר-אילן. ⁠⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠
האם יש ביואתיקה יהודית? הרצאתו של פרופ' נועם זוהר מהמחלקה לפילוסופיה. ההרצאה ניתנה במסגרת סדרת הרצאות קצרות בנוסח TED לקהל הרחב, בנושא יהדות. ⁠⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠
אינדונזיה, עם 270 מיליון תושבים שרובם מוסלמים, היא מעצמה אזורית עם פוטנציאל עצום להשפעה גיאו־אסטרטגית. נשיאה פרבובו סוביאנטו הכיר בצורך בביטחונה של ישראל, אך דרכה של ג׳קרטה למערב רצופה במתח בין דת, פוליטיקה וכלכלה.ד״ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו ואסיה, מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז BESA, מתארת את אינדונזיה כמדינת ציר בהינדו־פסיפי ובוחנת האם ישנו סיכוי לנורמליזציה עם ישראל. מראיין: אורי טולידאנו⁠⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠
loading
Comments (3)

shahar abraham

פרק בלתי נסבל, יותר מידי דעות אישיות שלא מגובות במאמרים מבוססים

Sep 9th
Reply

Uriel Ofir

מעניין מאד

Feb 11th
Reply

גת בן חיים

לדעתי הסיבה העיקרית להתרחבות תרבות המנגל, או גם תרבות ה"על האש", היא שמי שמכין את המנה העיקרית הם הגברים. זה משהו מאוד גברי לעשות על האש. כך הנשים מוותרות בשמחה על העבודה הכרוכה בהכנת האוכל לטובת הגברים שלהם שיכולים כך להוכיח את גבריותם.

Sep 14th
Reply