Claim Ownershipדיאגנוסטיקה זה החיים, כפרה
Subscribed: 1Played: 43
Subscribe
© DiaSorin
Description
קבלו נתון לא מאוד מפתיע:
יותר מ-70% מההחלטות הרפואיות שנוגעות לכולנו, מהלידה עד גיל הזהב, מבוססות כיום על בדיקות מעבדה.
אבל מה בעצם קורה שם, בין לקיחת הדגימה לקבלת התוצאות?
ברוכים הבאים לסדרת הפודקאסטים דיאגנוסטיקה זה החיים, כפרה.
בסדרה שלנו ננסה לפזר את הערפל ולהכיר טוב יותר את עולם המעבדות. עולם שמתנהל הרחק מעין הציבור – בבתי החולים, קופות החולים ומכוני המחקר – וממלא תפקיד חיוני במערכת הבריאות.
ננסה להבין מהם הלבטים והאתגרים העומדים בפני העובדות והעובדים במעבדות – אגב, צוותים סופר מיומנים, ששנים של לימודים וניסיון מעשי הכשירו אותם להתייצב בחזית המאבק בסרטן, בקורונה וביתר המחלות.
יותר מ-70% מההחלטות הרפואיות שנוגעות לכולנו, מהלידה עד גיל הזהב, מבוססות כיום על בדיקות מעבדה.
אבל מה בעצם קורה שם, בין לקיחת הדגימה לקבלת התוצאות?
ברוכים הבאים לסדרת הפודקאסטים דיאגנוסטיקה זה החיים, כפרה.
בסדרה שלנו ננסה לפזר את הערפל ולהכיר טוב יותר את עולם המעבדות. עולם שמתנהל הרחק מעין הציבור – בבתי החולים, קופות החולים ומכוני המחקר – וממלא תפקיד חיוני במערכת הבריאות.
ננסה להבין מהם הלבטים והאתגרים העומדים בפני העובדות והעובדים במעבדות – אגב, צוותים סופר מיומנים, ששנים של לימודים וניסיון מעשי הכשירו אותם להתייצב בחזית המאבק בסרטן, בקורונה וביתר המחלות.
48 Episodes
Reverse
בפרק זה (השני מתוך שניים) מארח ד״ר נדב שורק ד״ר יותם שנהר מנהל אגף המעבדות בלאומית שירותי בריאות.בהמשך לשיח הקודם בנושא תקשורת בין רופאים ורופאות למעבדות הפעם מתמקד הפרק בחשיבות ההכרה בעשייה של הצוות המקצועי (והחכם) של המעבדות וצורך בשיווק מתמיד של עשייה זו החוצה.לצד הרמה הגבוהה של המעבדות, המכשור ותהליכי האוטומציה המדהימים קיימת לצערנו סטיגמה לגבי עובדי המעבדות. בפועל מדובר באנשי אקדמיה מובילים שהעוסקים בעשייה משמעותית וחשובה ונמצאים בסביבה טכנולוגית וחדשנית מהמובילות בתחום.אז איך מתקשרים את זה החוצה? איך משווקים וממתגים את התחום כלפי מי שרק סיימנו את הלימודים האקדמיים או לתלמידי תיכון במגמות רלוונטיות היכולים לפנות לתחום בעתיד?האזינו.
בפרק זה (הראשון מבין שניים) משוחחים ד״ שורק וד״ר שנהר על מה שקורה בתוך המעבדה.״מה הרופאים חושבים עלינו? והאם אנחנו כמדענים מסוגלים לשוחח ״בגובה העיניים״?על האתגר ליצירת רשת קשרים והדחיפה לשיח מתמיד ״דברו איתנו״ שלעיתים קורה גם בווצאפ, על הקשר בין הקלינאים (רופאים ורופאות) לצוותי המעבדה וכמובן מה הופך את התקשורת לדו כיוונית וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על כך?הכל בפרק זה. האזינו.
פרק זה (השלישי מבין שלושה) מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר דניאל קידר פרידמן מנהלת המעבדה לחקר מחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד הציבורי.בהמשך לשיח בפרקים הקודמים על מחקר בכלל וחקירות אפידמיולוגיות בפרט מתמקד הפרק הזה בסוגייה חשובה ורלוונטית לכולנו: עמידות לאנטיביוטיקה.עמידות לאנטיביוטיקה הינה בעייתית מאוד - על כך כבר העיד לפני שנים רבות פלמינג שגילה את הפניצילין ושינה את פני העולם של כולנו.אז מה קרה מאז? מה המשמעות של עמידות נגד הטיפול בזיהומים חיידקיים וכיצד אפשר למנוע את התפשטות החיידקים העמידים? איך קשורים לנושא החיילים האמריקנים במלחמת העולם השנייה ואף החיילים שלנו במלחמה הנוכחית ?והאם הנושא מקבל במה מספקת?האזינו לפרק>>
בפרק זה (השני מבין שלושה) מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר דניאל קידר פרידמן מנהלת המעבדה לחקר מחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד הציבוריבהמשך לשיח הקודם על מחקר ודיאגנוסטיקה וחשיבות המחקר מתמקדים השניים בפרק זה בחקירות אפידמיולוגיות.חלקנו זוכרים את המונח מתקופת הקורונה אבל מה זה בעצם?למעשה, בתוך בתי החולים יש חולים רבים מטבע הדברים אך איך מצמצמים את ההדבקויות למינימום האפשרי?איך מתבצע מחקר שהוא סוג של סיפור בילוש... כדי להבין את מקור ההדבקה במטרה למנוע הדבקה עתידית.ומה הקשר בין חיידקים, חקר רצפים גנטים והשוואות לצד סיפורים מעניינים מהשטח.האזינו>>
בפרק זה מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר דניאל קידר פרידמן מנהלת המעבדה לחקר מחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד הציבורי.השניים משוחחים על הקשר בין המחקר לדיאגנוסטיקה. אילו מחקרים יש בבתי חולים ומה החשיבות של כל אחד מהם. כמו כן מספרת ד"ר קידר פרידמן על הקריספר (המפורסם) ותרומתו למחקר.בפרק נגלה על חשיבות המחקר הבסיסי ומדוע חשוב לדעת מתי לעצור? מהו הקשר בין שריפמס להליכון? ומה הופך את המאמר של קידר פרידמן בנושא למשמעותי ומעניין?הכל בפרק>>
על חשיבות ניטור התרופה להתאמת טיפול יעיל
בפרק זה, השני מבין שניים, מארח איסי נמש,מנהל מסחרי דיאסורין ישראל את ד״ר אסתר שלמך,מנהלת המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי על שם שיבא.
השניים משוחחים על הנדבך השני במעבדת הטוקסיקולוגיה- הפרמקולוגיה.
האם תהיתם כיצד רופאים מוודאים שהתרופות שאתם נוטלים פועלות ביעילות המרבית? בפרק זה, ד"ר אסתר שלמך חושפת את העולם המרתק של ניטור תרופתי, מסבירה את המונח 'טווח ריכוזים' וכיצד חריגה ממנו משפיעה על הטיפול.
הכל בפרק. האזינו.
בפרק זה מארח איסי נמש, מנהל מסחרי דיאסורין ישראל את ד״ר אסתר שלמך, מנהלת המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי על שם שיבא
בפרק זה, הראשון מבין שניים, משוחחים השניים על טוקסיקולוגיה וניטור סמים. ד"ר שלמך מספרת על השירות הקליני שמספקת המעבדה לבתי החולים, לצד בדיקות משפטיות עבור גופים כגון המשטרה, צה"ל והמכון הלאומי לרפואה משפטית.
בנוסף, היא משתפת באנקדוטות משעשעות ומקרים ייחודיים בהם נתקלה במסגרת עבודתה, הממחישים את החיבור המרתק בין המעבדה הרפואית לעולם הפורנזי.
אז מה הקשר לנוזל זגוגית העין, ומה קורה בבית המשפט?
בחירום ובשגרה: כיצד מעבדת בנק הדם בבית החולים מתפקדת בימי שגרה לעומת מצבי חירום ובמלחמה?
בפרק ב׳ עם רני פלג, מנהל מעבדת בנק הדם, נעמיק בתפקידה של מעבדת בנק הדם, נלמד כיצד היא מתפקדת בשגרה ובחרום ואיך מתאימים את סוג הדם למטופל במצבים רפואיים שונים ומורכבים.
בבית החולים קיים בנק דם, אשר מוכן בכל רגע נתון להעניק מנות דם לכל מטופל שמגיע, בין אם זה לניתוח שהוזמן מראש, לטיפולים שונים, ללידה או (לא עלינו) במקרה של פציעה. בשיחה עם רני, הוא מסביר כיצד מתנהל בנק הדם, אשר אחראי על משאב כל כך קריטי, בכל מצב ומקרה רפואי, כדי להתאים באופן אישי ומדויק את מנת הדם למטופל ולצרכיו, גם במקרים של מטופלים רבים, איך בנק הדם מתנהל בשגרה ובמצבי חירום כמו מלחמה, ואיך התמודד עם אירועי השביעי באוקטובר?
גלגולה של מנת דם: מה בנק הדם עושה מהרגע שתרמנו דם ועד שמגיעה למטופל, ומדוע תפקידו כל כך חשוב?
בפרק זה נדבר עם רני פלג, מנהל מעבדת בנק הדם, על תפקידה הקריטי של מעבדת בנק הדם, מדוע חשוב לתרום דם ואיזה תהליך הדם שלנו עובר במעבדות עד שהוא מגיע למי שזקוק לתרומה.
בשיחה עם רני, הוא מסביר על תפקידו הקריטי של בנק הדם של מד״א ובבית החולים, כיצד הוא מתפקד ונותן מענה רציף ויעיל למטופלים בימי שגרה ובמקרי חירום בהם יש נפגעים רבים. מדוע חשוב לתרום דם, איזה בדיקות הדם שלנו עובר במעבדה מהרגע שתרמנו אותו ועד שהוא מגיע למקבל התרומה ובאיזה אמצעים טכנולוגיים המעבדה עושה שימוש.
החלטנו לחזור להקליט פרקים חדשים- נמשיך לחשוף בפניכם את עולם המעבדות, אך בעקבות ה-7 באוקטובר, בדרך אחרת
מאז ה-7 באוקטובר העולם של כולנו נעצר וכך גם באופן טבעי הקלטת הפרקים שלנו. חשבנו רבות, איך נוכל להמשיך ולהקליט פרקים אחרי כל מה שעברנו, ולמרות שלעולם המעבדות היה ויש תפקיד חשוב מאז, כולל ניתוח דגימות מהשטח ומעקב אחר מצב החטופים בעזה, הבנו שיהיה לנו קשה להמשיך באותו הקו, לכן נעשה זאת אחרת.
אנחנו נמשיך לדבר על עולם המעבדות ותפקידן החשוב ולהנגיש בשפה פשוטה וברורה את תפקידנו בעולם האבחון, תוך שילוב של סיפורי גבורה וסיפורים אישיים בהם נתקלים המרואיינים שלנו ואנחנו מאז תחילת המלחמה.
גם את הסיומת הקבועה שלנו, המזוהה איתנו מאוד- ״דיאגנוסטיקה זה החיים, כפרה״, בחרנו לשנות. בפרקים החדשים הפרקים יחתמו במסר המרגש שרייצ'ל גולדברג, אמו של הירש שחטוף בעזה, בחרה להעביר לו אחרי שצפתה בעדות שלו מהשבי- ״stay strong, we love you, survive״
בתקווה שנדע ימים טובים יותר, כולנו.
בפרק זה (חלק ג' ואחרון מבין שלושה) מארח ד"ר נדב שורק עם ד"ר מריאל קפלן מנהלת אגף המעבדות בקריה הרפואית רמב"םהפרק נפתח בשיח על בדיקת LPA: מה זה בעצם פרופיל הליפידי? מדוע יש קשר משפחתי ואיך ה-LPA יכול לעשות סדר. בהמשך הפרק משוחחים שורק וקפלן על חדשנות בתחום של מעבדה רפואית ולאן הולך התחום. מבדיקות השגרה שיעברו שינוי ויקבלו מדדים חדשים לצד החשיבות של הנגשת מידע לצוות הקליני והצורך להיות פרואקטיבים יותר בעתיד.פרק זה מוקדש לרס"ל במיל' עידן קינן כהן שנפל בעזה ולכל מי שעצר את חייו מאז השביעי באוקטובר. לחיילים והחיילות היקרים שלנו ואנשי מערכת הבטחון שיחזרו הביתה בשלום. שנהיה ראויים לכם ולכן.
בפרק זה (חלק ב' מבין שלושה) מארח ד"ר נדב שורק עם ד"ר מריאל קפלן מנהלת אגף המעבדות בקריה הרפואית רמב"ם.
השניים משוחחים על נושא הנוגע לכולנו - פרופיל שומני.
ד"ר קפלן מספרת מה קורה ברגע שאנו מעמיסים כמות גדולה מידי של שומנים בגוף ואלו סוגי שומנים קיימים בדגש על קבוצת השומנים הצמחיים (טגליצרידים) וקובצת השומן מחי (כולסטרול). כמו כן משוחחים השנים על חשיבות הצום לפני בדיקה ומדוע בכלל יש לצום.
איך קוראים תמונת מצב בנוגע לשומנים בגוף? מה התפקיד של המרכיבים השונים שנמדדים בפרופיל השומני ואיך מבינים איזה סוג של שומן יש להוריד?
הכל בפרק זה, האזינו >>
בפרק זה (חלק א' מבין שלושה) מארח ד"ר נדב שורק עם ד"ר מריאל קפלן מנהלת אגף המעבדות בקריה הרפואית רמב"ם
השניים משוחחים על נושא הנוגע לכולנו - בדיקות תפקודי לב, כבד וכיליה.
ד"ר קפלן פותחת את הפרק בכך שמספרת על הערכות בית החולים רמב"ם בחיפה בתקופות הלחימה בצפון ועל החוויה האישית שלה כחלק מצוותי הרפואה הנותנים שירות בימים מאתגרים אלו.
בשיחה עם ד"ר שורק ,ד"ר קפלן מסבירה על מספר בדיקות בניהן:
בדיקת קריאטינין בתחום תפקודי כליה וחשיבותה במניעת מחלות ואיך הגיל שלנו והמין שלנו קשור לתוצאות שלה.
בדיקת טרופונין מעולם רפואת החירום המאבחנת התקפי לב ויכולה להציל חיים
בדיקת סיסטטין C כלי עזר לבדיקת קריאטינין גבוהה לטובת אבחון מחלות כיליה
אז מה זה הקשר בין תפקודי לב, כבד וכיליה ואיך המעבדה לביוכימיה, דרך בדיקות שגרה, מנטרות תפקודים אלו.
הכל בפרק זה, האזינו >>
הכל, לא רק, בראש על דלקת המוח משלב האבחנה ועד לטיפול והקשר למחלות אוטואימוניות.
פרק המשך בו מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר יפעת אלקלעי, מנהלת המעבדה לאימונולוגיה קלינית באיכילוב.
השניים משוחחים על דלקת המוח ומסבירים על תהליך האבחנה והמעבדות המעורבות בתהליך זה.
מה המשמעות של מציאת נוגדנים בתהליכים כעין אלו? על דרכי הטיפול השונים במקרה אוטואימוני לעומת זיהומי.
ומה הקשר לחלל החיצון ומח של עכבר? האזינו לפרק >>
מתערבת בהכל - על מערכת החיסון ומחלות אוטואימוניות.
בפרק זה מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר יפעת אלקלעי, מנהלת המעבדה לאימונולוגיה קלינית, איכילוב
ד״ר אלקלעי מסבירה בלשון פשוטה מהי אימונולוגיה ומה פירוש המילה נוגדן.
כמו כן, מספרת ד״ר אלקלעי על הדרך בה מחלות אוטואימוניות (כדוגמת זאבת) תוקפות את הגוף ועד כמה מערכת החיסון בגוף היא מורכבת.
ד״ר אלקלעי פותחת את הפרק בסיפור החוויה האישית שלה בתחילת המלחמה, דרך שירות המילואים שלה באבו כביר.
את הפרק מקדישה ד״ר אלקלעי לזכרו של רס"ר (מיל') מתן מאיר ז״ל שנפל בעזה במלחמת חרבות ברזל.
בפרק ג׳ עם ד״ר יניב לוסטיג, מנהל המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, נלמד על התפקיד הקריטי של המעבדה להכין את ישראל לקראת התפרצויות נגיפים בצורה הטובה ביותר בעתיד, איך מתכוננים וחוזים מה צפוי לקרות ואיזה וירוסים עשויים לאיים עלינו, איזה שיטות אבחון נלמדו בעקבות הקורונה ומה צופים שיהיה איתה בעתיד, ומדוע חשוב להגביר את המודעות למתן חיסונים ולייצר כבר עכשיו חיסונים לנגיפים שיש סיכוי שיתפרצו בעתיד.
בפרק ב׳ עם ד״ר יניב לוסטיג, מנהל המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, נדון בהשפעה של נגיפים ווירוסים על חיינו, מדוע החיסונים הם כלי יעיל להכחדת וירוסים מהעבר וחדשים כמו הקורונה, כיצד הקורונה הגבירה את המודעות לתחום ויעילה את שיטות ההתמודדות של מעבדות עם נגיפים בזמן שהרשתות החברתיות עשו נזק לתחום וערערו את אמון הציבור, ואיך כל זה קשור לשפעת העופות שמתפשטת היום ברחבי ארה״ב?
את הפרק אנו מקדישים לסיפור הגבורה של סמ"ר עומרי ניב פיירשטיין ז"ל, קרוב משפחה של יניב, ששימש כמפקד כיתת הכוננות של קיבוץ זיקים בשביעי לאוקטובר, שחבריה הגנו ונלחמו בעוז ובגבורה ובצער רב הוכרעו על-ידי המחבלים. יהיה זכרם ברוך.
בפרק א׳ נשוחח עם ד״ר יניב לוסטיג, מנהל המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, על תפקיד המעבדה הארצית לנגיפים בחיינו בהווה ואיך נגיפים מהעבר משפיעים עלינו גם היום.
בשיחה הוא מסביר כיצד הסתכלות ארצית על התחום מאפשרת למנוע תחלואה והתפרצות מגפות, כיצד איתור נגיפים בביוב שלנו מסייעת להם, מדוע נגיפים עתיקים, שמלווים אותנו מהעבר כמו פוליו וחצבת, לא נכחדים מהעולם למרות פיתוח חיסונים נגדם, ומה הקשר בין משברים גיאופוליטיים להתפשטות נגיפים בעולם?
לא רק בנק לדם: על מה עוד מעבדות בנק הדם אחראיות?
בפרק ג׳ עם רני פלג, מנהל מעבדת בנק הדם, נעסוק בתפקידים נוספים של מעבדת בנק הדם, שלאו דווקא קשורים אליו באופן ישיר וכיצד הם קשורים לטיפול במחלות קשות
מעבדות בנק הדם בישראל אחראיות על טיפולים נוספים, מעבר לניהול מלאי הדם והתאמתו למטופלים.
בשיחה עם רני, נעסוק באותם טיפולים ייחודיים וננסה להבין למה בישראל החליטו לשייך אותם דווקא למעבדת בנק הדם. נלמד מה הוא טיפול האפרזיס, במה הוא שונה מטיפול הדיאליזה, איך הוא קשור למחקר, הנדסה גנטית וטיפול עתידני במחלות קשות באמצעות הדם שלנו, כמו השתלות מח עצם והנדסה גנטית של תאי דם לבנים בהתאמה מיוחדת.
בפרק ב' עם גבריאל בריק, נצלול לעומקה של הביוכימיה עם הסבר מפורט על הבדיקות שבודקים לכל מטופל ונגלה תשובות לשאלות שמעולם לא שאלנו, כמו למשך מה גורם לצבע של הצואה והשתן? למה כולסטרול כל כך חשוב לחיים שלנו? ומה משפיע יותר בתזונה - סוכר או שומן?
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States