דעה לא פופולרית

לרגל העברת תקציב המדינה בכנסת, קיימתי שיחה עם ד״ר מיכאל שראל, בין הכלכלנים החשובים והבולטים במדינה. דיברנו על התקציב, מה הבשורות החיוביות בו, השליליות ואיפה היה אפשר לעשות דברים אחרת. אבל בעיקר - דיברנו על מה צריכה להיות התכנית הכלכלית של מדינת ישראל. מה האתגרים הגדולים על הפרק ואיך צריך לגשת אליהם.יש בפרק הזה מגוון עצום של נושאים: תקציב הבטחון, אגרות גודש ותחבורה, חרדים, תעסוקה, ועדי עובדים. פרק גדוש, מעניין וחשוב. וזה רק חלק א׳ מתוך שיחה של שני חלקים. החלטתי לקחת חלק אחד מהשיחה ולהקדיש לו פרק נפרד שיעלה בעוד מספר ימים - אז זאת ההזדמנות לעקוב (סאבסקרייב) כדי שתקבלו התראה כשיעלה חלק ב׳. מבטיח שיהיו בו כמה דברים מפתיעים במיוחד.האזנה נעימה!

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים! הפרק מוקדש לזכרו של מיכאל איתן ז״ל שהלך לעולמו לאחרונה. שרי הממשלות (כל הממשלות) מתגאים כל הזמן בכך ש-״הגדילו את התקציב״ או - ״העבירו תכנית לשיפור כך וכך בעלות של מיליארדי שקלים״. אבל עידו פיק, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, שעוקב אחר ביצועי הממשלה ברמה האסטרטגית, אופרטיבית ותפעולית, ויש לו מוניטור קבוע, לא מתרשם מהחלטות והוצאות כסף. הציבור צריך, לטענתו, לדרוש תוצאות ולא הוצאות. עד כאן עמדה הגיונית, אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש לעידו גם מרשם, לא מסובך מאד, לא כזה שייתקל בהמון התנגדויות פוליטיות, לא ארוך ולא מורכב להבנה, איך להעביר את הממשל למצב תפעול של תוצאות ולא הוצאות. למערכת הפעלה שמודדת את עצמה ומשפרת את היכולות של עצמה לתת לנו שירותים ברמה הכי גבוהה? וגם: מה הם פרסמו, בעיתוי מצמרר בשישה באוקטובר לפני המלחמה? לאיזה משרד מגיע צל״ש? מוזמנים לקרוא יותר גם באתר המרכז להעצמת האזרח: https://www.ceci.org.il/mahase-yadeno/ מוזמנים להאזין לפרק מיוחד שאותו הקדשנו לשר לשעבר, מיכאל איתן ז״ל, שנפטר לא מזמן והיה פרלמנטר, שר ואדם שעסק בשיפור הממשל במשך עשורים. איש יקר שלי היתה הזכות להכיר לעומק וגם היה מידידי המרכז להעצמת האזרח.

⚡ לפני שתאזינו - אם אהבתם את תכני ״דעה לא פופולרית״ זה הזמן לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ⚡ בואו נדבר על פשיעה, פרוטקשן ועל מדיניות ממשלות ישראל: האם יכול להיות שנתונים על עלייה בפשיעה הם לא בהכרח רעים? ונתונים על ירידה בפשיעה - לא בהכרח טובים? איך נוצר האקלים שאיפשר את שגשוג תופעת הפרוטקשן בישראל ומה אפשר וצריך לעשות כדי להילחם בה? נושאי ביטחון פנים עלו ב-״דעה לא פופולרית״ פעמים רבות, כולל בפרק האחרון, עם תומר לוטן שהיה מנכ״ל משרד הבט״פ האחרון. אבל גם אם האזנתם לכל הפרקים שנגעו בנושאי בטחון פנים, הפרק הזה ייתן לכם הרבה חומר למחשבה. הזמנתי את מורין אמיתי ודן גפן שפרסמו במסגרת פורום ״קהלת״ מחקר ראשון מסוגו על תופעת הפרוטקשן בישראל - איך נוצרה ומה אפשר לעשות כדי להילחם בה. מסתבר שמדובר בתחום מורכב מאד. יש מדינות שהתמודדו ומתמודדות איתו בהצלחה, כולל באמריקה הלטינית, ולמדינת ישראל יש דרך ארוכה לעבור עד שנוכל לייבש את הביצה בה פשיעת הסחיטה משגשגת. דיברנו על מדיניות בט״פ והסתמכות על מידע, על הפשיעה בחברה הערבית בכלל, על מנגנוני המדינה ועל המאבק בפרוטקשן בשנים האחרונות. לינק למחקר המלא - https://bit.ly/3BtOWT אהבתם את הפרק? זה הזמן לעשות סאבסקרייב, ולשתף עם חברים על מנת שנרחיב את מעגל הנחשפים לתכני ״דעה לא פופולרית״. האזנה נעימה!

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים! תומר לוטן היה המנכ״ל האחרון של המשרד לבטחון פנים. כלומר, לפני שהוא הפך למשרד ל-״בטחון לאומי״. אחרי שסיים את תפקידו, התפרסם גרף שהעיד על כך שבתקופתו, תחת השר עמר בר-לב, הרצח בחברה הערבית הראה, לראשונה, שינוי מגמה וסימני ירידה אחרי שנים של טיפוס עקבי ותלול. לפני משרד הבט״פ תומר היה ראש מטה ״מגן ישראל״, הגוף שניהל את המאבק במגיפת הקורונה תחת ממשלת נתניהו. יש לתומר שנים רבות של ניסיון במגזר הציבורי ומחוץ למגזר הציבורי וזאת הסיבה שהזמנתי אותו לשיחת עומק. דיברנו על בטחון פנים, על המשטרה והאתגרים האדירים שהיא מתמודדת איתם, על הפשיעה במגזר הערבי ועל נושא שעלה רבות בפודקאסט - המשמר הלאומי.אבל העמקנו דווקא בנושאים עם מבט רחב יותר:איך מעדכנים את ״תכנת ההפעלה״ של המגזר הציבורי ומוודאים שהממשל כולו מסוגל להתחדש, לשאת על עצמו משימות לאומיות ולהוביל את התיקונים האדירים שהמדינה זקוקה להם. איך מנהלים תכניות לאומיות ורותמים את כל המשרדים והגופים לאותו כיוון. ולא פחות מעניין: מה באמת מעכב את הממשלה? הייעוץ המשפטי? הבירוקרטיה? ההסתדרות? תתפלאו לשמוע תשובה שעד עכשיו לא שמעתי! אם אהבתם את הפרק הזה או פרקים קודמים זה הזמן לעשות סאבסקרייב, עוקב, ולשלוח את הפרק לחברים!

למו״ל רותם סלע יש תפקיד מכריע בשינויים שעברו על הימין הישראלי בעשור האחרון: הוא הקים הוצאה שהוציאה ספרים שעד כה היו ״יתומים״, נתן במה לרעיונות שלא היה להם פתחון פה בעברית והציף שאלות ותשובות מסוג חדש לשיח הציבורי. ודווקא עכשיו, כך הוא מאמין, יש מקום לרעיונות חדשים שיובילו תהליכי תיקון בחברה הישראלית. סלע ואני שוחחנו על המועדון הסגור של הפוליטיקה הישראלית, שבחסות אחוז חסימה גבוה וחסמים אחרים קיבע מנהיגות שנמצאת איתנו כבר מהניינטיז ומתחתיה שכבה של נבחרי ציבור שכבר שכחו שהם צריכים לעשות את מה שעושה פוליטיקאי - לשכנע. גם את הלא משוכנעים. לייצר לגיטימציה לרעיונות גם בקהלים שאינם הבייס המיידי שלהם. ולהציע פתרונות ודרך ולא רק סיסמאות פרסונליות בעד או נגד מועמד ספציפי. ושוחחנו על התיקון, על הדרך והאפשרות להציע רעיונות חדשים ומנהיגות חדשה למדינת ישראל. וגם: למה החיסול של נסראללה גם טוב לעסקים, על איזה ספר שהוציא רותם אני כעסתי (ובכל זאת קראתי) ומה הפשע הגדול שמדינת ישראל מבצעת כלפי החרדים הצעירים. פנו לכם שעה לאחת השיחות הכי מעמיקות, מעניינות ויוצאות דופן בנוף של השיח הישראלי. אם אהבתם את הפרק הזה, או את הפרקים האחרים - זה הזמן לשלוח לחברים כדי להגדיל את מעגל המאזינים, לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים או לייק ביוטיוב וכמובן להירשם כמנויים (subscribe). האזנה נעימה!

האם נוצר מחנה ישראלי חדש, קו חלוקה חדש שיגדיר אותנו בין ציונים ללא-ציונים? או שמא אנחנו כבר חוזרים/חזרנו לחלוקה הקשה שפילגה אותנו לפני המלחמה לשני מחנות, עם מטענים זה על זה? הזמנתי את עופר ברקוביץ׳, מי שכמעט ונבחר לראשות עיריית ירושלים והוביל במשך 15 שנים את תנועת ״התעוררות״. התנועה הזו הצליחה להגדיר מחדש את קווי החלוקה הפוליטיים בירושלים: ממאבקים בין חילונים לדתיים, לציבור ״ציוני״ (כולל דתיים וחילונים) מול ציבור לא-ציוני. זאת תנועה שהצליחה לחבר אליה דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים והיום יש נציגים שצמחו בה באופוזיציה ובקואליציה בכנסת. אחד מהם הוא דן אילוז שהיה הח״כ מהליכוד שמנע למעשה את העברת חוק ההשתמטות מגיוס. דיברנו על הניסיון שלהם בירושלים - ההצלחות, הכשלונות, ומה אפשר ללמוד מהניסיון הזה לשינויי העומק המעניינים שעוברים על החברה הישראלית בחסות המלחמה. זה הזמן לעשות סאבסקרייב, לשלוח פרקים שאהבתם לחברים ולתת לייק ביוטיוב או דירוג של חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. האזנה נעימה!

לישראל נותרו עוד שנים ספורות לעשות שינויי עומק, אחרת אנחנו ניכנס לספירלה שעשויה להביא לקריסתה של המדינה, כפי שקרה בלבנון ובמדינות אחרות. כך אומר פרופ׳ דן בן דוד, נשיא מכון שורש. בן-דוד טוען שכחצי מהילדים בישראל היום לא מקבלים חינוך והכשרה שמתאימים לעולם ראשון. כשהם יהיו בוגרים שאמורים לשאת את אתגרי הכלכלה, החברה וההגנה של המדינה - לא נוכל להישאר מדינת עולם ראשון. בגלל הסביבה העוינת בה אנו חיים, אנחנו לא נידרדר להיות מדינת עולם שלישי, טוען בן דוד, אנחנו פשוט לא נוכל להתקיים. אבל אם נראה לכם שהשיחה הזאת היא פסימית לחלוטין, אתם טועים. פרופ׳ בן דוד מזהה כמובן גם הזדמנויות, במיוחד בשל העת המכוננת שהגענו אליה והבנה של ציבורים רבים שדברים צריכים להשתנות. הוא מעניק תכנית בת ארבעה חלקים לטיפול באתגרים האסטרטגיים של המדינה ובכך משאיר אותנו עם כלים ותכניות עבודה ודרך מוצא מהתרחישים הקודרים שהוא מניח. וגם דיברנו על למה יש ישראלים שרוצים לעזוב, ומה דעתו על הטענה שמי שרוצה לעזוב - שיעזוב. נסתדר בלעדיו. הציונות תמיד גבתה מחירים כבדים ומי שלא מעוניין להישאר פה בטוב וברע, יכול ללכת. זה פרק מעניין וחשוב ואם אהבתם אני ממליץ לשתף עם חברים כבסיס לדיון ציבורי - להסכים, לחלוק או קצת מזה וקצת מזה. אם טרם הספקת - זה הזמן לעקוב אחרי הפודקאסט. לחיצה על ״עוקב״ או סאבסקרייב - ותקבלו את הפרקים הבאים. קישור למאמר של פרופ׳ בן-דוד שהוזכר בפרק:https://www.ynet.co.il/economy/article/syy11eapwyg קישור לאתר שלי: barakher.com האזנה נעימה

קטאר נכנסה לחיינו בסערה מאז השבעה באוקטובר. זה לא שהיא לא היתה שם, אבל המלחמה הזאת הפכה אותה לגורם משמעותי בשיח הציבורי: התמיכה בחמאס, התיווך בעסקאות, אל-ג׳זירה - כל כך הרבה נושאים שמשפיעים על חיינו באופן ישיר. בפרק הזה הצטרף אליי אריאל אדמוני, דוקטורנט למזרח תיכון באוני׳ בר-אילן ומומה לקטאר. שוחחנו על הרקע של קטאר: הצמיחה שלה, מה מפעיל אותה ואיך היא בנויה וחושבת. המשכנו לדבר על ניסיונות ההשפעה שלה על תודעה ונראטיבים בעולם המערבי. והקדשנו את עיקר השיחה לשאלה - מה עושים עם קטאר? בהנחה שהמלחמה, חילופי ממשל ונסיבות אחרות יאפשרו לנו לחשוב מחדש על מערכות היחסים שלנו עם מדינות המזרח התיכון, ותוך הבנה למרכזיות שממלאת כרגע קטאר בחיינו - איך צריך לראות אותה בעתיד? שותפה? יריבה? אם אהבתם את הפרק - זה הזמן לשתף עם חברים ולעשות סאבסקרייב. האזנה נעימה!

השקנו סדרת פרקים חדשה! פרקי זרקור בהם אביר קארה וברק הרשקוביץ ישוחחו על נושא בפוקוס אקטואלי. והפעם: תקציב המדינה שאושר בממשלה לשנת 2025: מה הבעיות בתקציב שכזה, למה פספסנו הזדמנויות יקרות ערך, מאיפה אפשר היה להביא את הכסף לגרעון הגדל ולצרכי המלחמה ובמה אפשר היה לקצץ. וגם: כמה מילים טובות ופרגון על בשורות חיוביות שבכל זאת נמצאות בתקציב. מוזמנים להגיב לנו תוך כדי הפרק - אם אהבתם את הפורמט החדש (שלא יחליף את הפרקים הקיימים, אלא יתווסף אליהם) ועל הנושאים שעלו בפרק. האזנה נעימה.

מי מקבל מהמדינה יותר כסף? ומי תורם למדינה יותר מיסים? האם מה שחשבתם על חלוקת הנטל הכלכלי בישראל נכון, או שהנתונים מראים אחרת? אריאל קרלינסקי, דוקטורנט לכלכלה באוני׳ העברית, יחד עם ראש פורום קהלת לכלכלה ד״ר מיכאל שראל, תום שדה וערן יוגב - ניגשו לחקור לעומק את כל הוצאות הממשלה וכל הכנסותיה. גרף אחד מתוך המחקר שלהם, שפורסם לאחרונה, מסתובב ברשתות החברתיות כבר למעלה משנתיים ומצית בכל פעם מחדש ויכוחים ודיונים על השאלה: מי מממן את מי. בפרק הזה דיברנו על המחקר פורץ הדרך שלהם, שזכה להתעניינות רבה גם בגלל המתודולוגיה שלו, שהיתה ייחודית גם ברמה העולמית. דיברנו גם על חשיבות ההסתמכות על מחקר, עובדות ונתונים בבואנו לקבוע מהי מדיניות נכונה. מוגש לפניכם פרק אקטואלי וחשוב - אם אהבתם, שתפו עם חברים. האזנה נעימה! למחקר המלא - ״על המיסים ועל הנפלאות״: https://bit.ly/KefTaxesDivMain

מה אם יש לנו הזדמנות לחשוב מחדש על מהי בכלל ממשלה, מהו תפקידה, מה היתרונות המובנים שלה והחסרונות שלה - ולאמץ שיטת ממשל חדשה לחלוטין. שיטה שפותרת את בעיות היסוד של הממשל, אבל כזו שאם רוצים, תמיד אפשר תוך רגע לזנוח אותה ולחזור לשיטה המוכרת לנו כיום? תומר מוסקוביץ׳, ראש המועצה המקומית צור הדסה, לשעבר מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה ומי שיש לו שנים רבות בתוך המגזר הציבורי, מציע לנו בפרק שיטת הפעלה חדשה לגמרי לממשלת ישראל. זו הצעה מחוץ לכל הקופסאות, מעניינת וכזו שיש לה המון יתרונות ברורים. ויש סביבה סימן שאלה אחד - למה אף אחד לא אימץ אותה עד כה באף מדינה? בעיניי, ההצעה של מוסקוביץ׳ היא הצעה שלכל הפחות ראוי לדון בה בכובד ראש. היא גם מאפשרת לנו לפתוח דיון מחודש על שיטת הממשל שלנו ועל השירות הציבורי בכלל - אולי ברגע המכונן שבו אנחנו נמצאים, שווה לחשוב ״טאבולה ראסה״, דף חלק, ולהיות פתוחים לשינויי עומק. בכל הפרקים אני מבקש שתעשו סאבסקרייב. הפעם אני מעודד אתכם להשאיר תגובה - אהבתם את הרעיון? שנאתם? העלה בכם מחשבות? כתבו בתגובות בספוטיפיי או ביוטיוב, ואולי נעשה פרק המשך של דיון בנושא המעניין הזה. האזנה נעימה!

רותם אורג, מומחה ליחסי ישראל - ארה״ב, מגיע ל-״דעה לא פופולרית״ ברגע קריטי במיוחד: כאשר אנחנו לקראת בחירות לנשיאות בארה״ב, צופים קדימה לשנים מאתגרות במיוחד למדינת ישראל וכשהמפלגה הדמוקרטית הופכת להיות שותף מורכב מאד עבורנו. ובכל זאת, מכיוון שהפודקאסט שלנו עוסק בבנייה של המדינה מתוך השבר, התכנסנו כדי לשוחח איך בונים מחדש את היחסים בין המפלגה הדמוקרטית לישראל ובינינו לבין הקהל הליברלי בארה״ב. דיברנו על השינויים המתחוללים בציבור הישראלי, בציבור האמריקאי ועל הדינמיקות הפוליטיות והחברתיות בין שתי המדינות. מדובר באחת השיחות הכי מעניינות, חשובות ובהירות שקיימתי בתכנית דעה לא פופולרית, ממליץ מאד להאזין ולשלוח לחברים שיתעניינו. להרחבה: הפוסט ״ואם האריס תנצח״ בבלוג ״וושינגטון אקספרס״ של רותם אורג: https://www.facebook.com/WashingtonExp/posts/pfbid0XTG6u4T3R2oniQ8ii98G1JwUfEooiLZNZagqzcATJZ9SdZ5nbbhYcHmtWTYtpXNRl אתר ״הברית הדמוקרטית-ישראלית״, העמותה אותה הקים ומנהל אורג: https://www.ildem.org/

עמיחי אתאלי, כתב ידיעות אחרונות, גזר על עצמו שתיקה מהיום שבו פרצה המלחמה. לא כי אין לו מה לומר, אלא בעיקר כי היה מגוייס למילואים והרגיש שזו לא העת. אבל עם הזמן, הרגיש שהמלחמה מנוהלת ברשלנות פושעת, כזו שחייבים לדבר עליה. למרות הישגים מופלאים של הצבא, אנחנו לא חותרים, לדבריו, למצות את ההישגים הצבאיים להישגים אסטרטגיים ועושים שגיאות קרדינליות. עמיחי גדל בלב ליבה של הציונות הדתית ומלבד קריירה עיתונאית עניפה היה גם דובר מועצת יש״ע וגופי ימין אחרים. אחיו, אלחנן ז״ל, נרצח בפיגוע ברובע היהודי, ורוצחיו שוחררו כעבור שנים בעסקת שליט. הרקע האישי הייחודי שלו והניסיון המקצועי שלו כמי שדיווח שנים רבות מהכנסת, התמזגו לשיחה מרתקת וחשובה.דיברנו על הצ׳אנס שנתן לממשלה הזאת עם הקמתה והמילים החיוביות שהרעיף עליה, לצד האכזבה המרה מהדרך בה הם בחרו להוביל את המדינה - לפני המלחמה ובמיוחד אחרי שפרצה. שוחחנו על הכשלים והבעיות של הפוליטיקה הישראלית ועל התיקון - שיגיע. מה צריך לתקן ומאיפה התיקון עשוי לבוא. זה הזמן לעשות סאבסקרייב ל-״דעה לא פופולרית״ ולשלוח לחברים. האזנה נעימה!

בשבעה באוקטובר נכנסה לממ״ד תחת מתקפת הטילים נירה שפק, חברת כנסת לשעבר, אלופת משנה, ותושבת כפר עזה. היא הבינה שיש בשטח כוחות צבאיים, אבל אין פיקוד ושליטה, אין ניהול, והפעילה ״חמל״ של סמארטפון ומטען כדי להפנות כוחות למשפחות תחת אש. היא הצילה עשרות אנשים ככל הנראה ונשארה בקיבוץ עוד ימים עד שהשטח טוהר וכל התושבים התפנו. לרגל ציון השנה לשבת השחורה, הזמנתי את נירה לשיחה - לא רק על השבעה באוקטובר אלא בראש ובראשונה על כל מה שקדם לאסון. עוד כחברת כנסת שפק עסקה במוכנות העורף, בחיזוק העוטף ובין השאר נלחמה נגד צמצום כיתות הכוננות. היא חוותה את הפיקוח החלש של הכנסת על הממשלה בכלל ועל הממסד הבטחוני שהתבצר ביוהרה וקיבעון, לצד הישגים לא מעטים שהיו לה בהקמת מרכזי חוסן וחיזוק המוכנות. דיברנו גם על איך נשתקם מהאירוע. איך ישתקמו תושבי העוטף, הקרבנות שעדיין עקורים ונמצאים הרחק מביתם, כשחלק מחבריהם ומשפחותיהם עוד חטופים בציפורני החמאס, ואיך נשתקם כחברה מהחושך בו אנו נמצאים. דיברנו על מה יכולה לתרום הרמה המוניציפלית לשגשוג המדינה ולבנייתה וגם, על השינוי האישי שהתחולל בה בשנה החולפת. אני חושב שזה אחד הפרקים הכי מעניינים וחשובים שהקלטתי עד היוםאם אהבתם, ואתם חושבים כמוני שזה פרק שיש לו תרומה משמעותית לשיח הישראלי זה הזמן לשלוח לינק לחברים, לעשות סאבסקרייב ולהצטרף למעגל הגדל והולך של עוקבים, ולא פחות חשוב לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה נותן לנו בוסט להגיע לעוד קהלים. אני מאחל לכולנו שנה של בשורות טובות יותר מהשנה הקשה והנוראית שעברנו. שנראה את אחיותינו ואחינו החטופים בבית מהר, אנחנו מתגעגעים מאד. ולא פחות חשוב - גם ניצחון מוחלט על הרוע שמנסה להשמיד אותנו.

כשיהודה לפיאן חזר לראשונה מהמילואים בעזה הוא החליט שהוא רוצה להיות שגריר של מה שקורה שם, בחזית: אחדות מתוך כבוד הדדי, פלורליזם של ימנים ושמאלנים, מהשומרון ומהרצליה פיתוח, שיכולים להתווכח אבל הם בראש ובראשונה אחים זה של זה. אחים לנשק קוראים לו: ״אח שלנו״ בסרטונים מתוך הפגנות בהן דיבר על הבמה מול עשרות אלפי אנשים, וגם ״ראש יהודי״, הארגון ממנו הרבה תל אביבים סולדים, רואה בו אח. וכאן טמון סוד הקסם של המסע של יהודה. הוא אח של אחים לנשק, אח של ראש יהודי ובעיקר אח של כל שאר הישראלים שנמצאים דווקא במרכז, באמצע. עוד לפני המלחמה יהודה עבד ב-״מסע שחרור״, תוכנית ייחודית שמטרתה להעניק לקבוצות של לוחמים אפשרות לעבד, לפרוק ולדבר על החוויות שנצרבו מהשרות. והנה, עכשיו הוא במסע שחרור משל עצמו, שחרור מהספירלה שהובילה את החבר הישראלית להקצנה ופירוד. הוא מתראיין על זה, כותב על זה ומקדם את זה בכל במה ומקום שהוא יכול ולקראת השבעה באוקטובר חשבתי שיהיה חשוב וראוי לתת לו גם את הבמה של ״דעה לא פופולרית״. שאלתי אותו אם באמת המילואימניקים יוכלו לשאת בשורה שתיכנס לחברה הישראלית ותעזור לה להירפא, לצמוח מתוך השבר. ביקשתי ממנו עדות, איך זה נראה באמת במילואים. וגם דיברנו על דת ומדינה, על יהדות ועל העוגיות הכי טובות בניו יורק. אני אוהב את הפרק הזה במיוחד וחושב שהוא קול חשוב לקראת ציון השנה לשבעה באוקטובר. אם אהבתם - אשמח אם תשתפו עם חברים, תעשו סאבסקרייב אם טרם עשיתם זאת ותדרגו בציון גבוה. האזנה/צפייה נעימה.

אחרי שהתפרסמה השיחה הקשה של אביו של החטוף שנרצח אורי דנינו עם ראה״מ ורעייתו, שיחה בה הטיח בו טענות קשות דווקא מתוך תפיסת עולם ימנית, פרסם העיתונאי ישי שנרב ציוץ ובו כתב: ״המחאה האפקטיבית היחידה נגד נתניהו היא מימין. אבל האסימון הזה לא ייפול אצל המוחים נגדו שפשוט התמכרו לקריאות לכניעה ולרטוריקה רעילה״. הרבה פעמים נשאלת השאלה, למה הימין לא מוחה נגד ניהול המלחמה? לא מפגין בעד החזרת החטופים? אם הרבה אנשי ימין מאמינים שהדרך לנצח ולהחזיר את החטופים היא עוד לחץ צבאי, מניעת אספקת סיוע הומניטרי וכו׳ - מדוע הם לא מוחים בעצמם, בהפגנות אחרות או בכל דרך אחרת? אולי המחאה האפקטיבית היחידה נגד נתניהו היא מימין, אבל הימין מתקשה להביע את קולו. הזמנתי את ישי שנרב, עיתונאי שכבר בגיל מאד צעיר קיבל את אמונם של גופי תקשורת להוביל תכניות אקטואליה חשובות, לשיחה על הימין. על השינויים שחלו בו בשנים האחרונות, על התיקון והשינוי שהתיימר לשאת לחברה הישראלית ועוד. שוחחנו גם על השיח הציבורי בעניין עסקאות החטופים והמלחמה בכלל, על התיקון הגדול שחשבנו שיהיה לאחר השבעה באוקטובר, ומה צריך לקרות כדי שנראה תיקון כזה. זאת שיחה אינטואיטיבית על הרבה נושאים עם הרבה דעות, מתוך כוונה לברר איך להתקדם לכיוון של בנייה של השיח הישראלי והפוליטיקה הישראלית. זאת ההזדמנות להאזין לפרקים קודמים, לעשות סאבסקרייב ולשלוח לחברים. האזנה נעימה!

לתא״ל דדי שמחי יש היסטוריה בטחונית עשירה ולאחר שירותו הצבאי התמנה כנציב כבאות והצלה. מאז השבעה באוקטובר הוא גם מוכר כאב שכול, לאחר שבנו, גיא שמחי, נהרג בקרב הירואי בלתי נתפס מול מחבלים בקיבוץ רעים, קרב בו הציל גיא שמחי ז״ל עשרות בני אדם. מאז השבעה, כך סיפר בפרק, החליט שהוא יפעל בזירה הציבורית מתוך שליחות אמיתית לוודא שמדינת ישראל תעבור תהליך של תיקון ובנייה. הוא אורח קבוע בערוצי החדשות ומוסיף זווית בטחונית וחברתית חשובה לשיח הציבורי בישראל. הזמנתי את תא״ל שמחי לשיחה בתכנית דווקא בגלל הניסיון שלו בכבאות. שם הוביל את הארגון מהפכה מקצועית רחבת היקף, על עף לחצים, איומים וחוסר שיתוף פעולה של גורמים בעלי אינטרס רבים. ביקשתי לברר איתו איך מובילים שינויי עומק בשירות הציבורי. איך פועלים כנגד כל הלחצים ומטמיעים מהפכות ארגוניות חשובות. התובנות שלו חשובות לבנייה האדירה שתצטרך לעבור המדינה בכל התחומים ובכל החזיתות. לשמחי יש אמונה מדבקת בבני אדם בכלל ובכוחות האדירים בטמונים בחברה הישראלית בפרט. הוא מאמין שצריך להתאמץ להציב את האנשים הטובים, המקצועיים, המסורים, האמיצים, במקומות הנכונים והם כבר יובילו את המדינה לשיקוף ולבנייה הנדרשים. אם אהבתם את הפרק - זה הזמן לשלוח לחברים ולעשות סאבסקרייב. האזנה נעימה!

ב - 11 באוגוסט פרסמה נעמה לזימי בטוויטר ש-״הפתרון לבעיית המעונות הוא חינוך חינם מגיל לידה״. דווקא בגלל ש-״חינם״ היא מילת קוד כה חביבה על הישראלים, התפלאתי לראות בתגובות ללזימי אנשי שמאל רבים שחולקים עליה. הם התנגדו לסבסוד ילודה וסבסוד משפחות גדולות. האם הציבור הישראלי מתחיל להפנות עורף למדינת הרווחה הסוציאליסטית הקלאסית? הזמנתי את עידן ארץ, כתב בגלובס וכוכב רשת עם דעות מאד נחרצות, להסביר איך הוא רואה את מדינת הרווחה. תתפלאו - יצא לו דווקא הרבה יותר מתון מהפרסונה האינטרנטית שלו. והוא מנומק ומעניין ושווה להקשיב לו. דיברנו על איך הגיע לגלובס (סיפור באמת יוצא דופן), על מהי מדינת רווחה טובה, מהי מדינת רווחה לא טובה, מה הצעדים הראשונים שצריך לעשות ביום שתתחלף כאן ממשלה כדי לחזק את הכלכלה ואת המדינה וגם קצת על הרהורים אישיים פוסט השבעה באוקטובר - במה שינה עידן את דעתו, אם בכלל? זה הזמן להאזין לפרקים קודמים על בטחון, על הממשל הישראלי, על הסברה, על ישראל השניה, על חינוך. המון נושאים מחכים לכם בתכנית הרשת שלנו כמצע לדיון - איך בונים את המדינה ביום שאחרי. אם אהבתם - שימו סאבסקרייב, שלחו את הפרק לחברים שיתעניינו ותנו חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים :) זה עוזר לנו להמשיך. האזנה נעימה!

און ריפמן שירת כקצין בסיירת מטכ״ל. כשהגיע לחופשות מהצבא, התקשה להכיל את הפער בין היכולות הצבאיות המדהימות של היחידה בה שירת לבין היעדר המשילות בסביבות הקיבוץ שלו, קיבוץ רביבים שבנגב. פשיעה חקלאית, פרוטקשן, ונדליזם - היו כבר אז לפני שנים לא מעטות דבר שבשגרה. ריפמן הוא מהמייסדים של ״השומר החדש״, תנועה עטורת פרסים, הוקרות והערכה שמיישמת הלכה למעשה ציונות של פעם: הגנה על הקרקע, תמיכה בהתיישבות וחינוך לאהבת הארץ. אבל דווקא לפעילות הציונית הזו שצמחה על קרקע החינוך הקיבוצי בו גדל, יש לפעמים התנגדות פוליטית מהשמאל, מנציגים פוליטיים שאמורים היו להיות נציגיהם של החקלאים, של הקיבוצים ושל חבריו של ריפמן מהסביבה הקרובה. שוחחנו בפרק על משילות, על ציונות ועל השיח הציבורי בישראל. על צמיחת ארגון השומר החדש, הרעיונות שניסחו למדינה כיצד להחזיר את המשילות בכל חלקי הארץ, על איך התייחסו אליהם שרים שונים (אוחנה, בר-לב, שקד) וגם צללנו לעומקן של התפיסות הציוניות והיהודיות לגבי כח והפעלתו. זה אחד הפרקים העמוקים והמרתקים ביותר שפורסמו עד כה ב-״דעה לא פופולרית״. אם אהבתם, זה הזמן לעשות סאבסקרייב, לשלוח לחברים שאולי יתעניינו ולתת חמישה כוכבים מפרגנים באפליקציות הפודקאסטים. האזנה נעימה!

עמיחי פישר עשה את הבלתי ייאמן - הוא הצליח להסיט את הספינה העצומה שנקראת הממשל הישראלי לכיוון קצת אחר. כסמנכ״ל במשרד ראה״מ הוא היה אמון על שינוי החשיבה הרגולטורית של ישראל ועל פישוט וייעול הרגולציה כולה. ״צריך לשים אזימוט שאליו מתכווננים ולהתחיל לתכנן להכנס לכיוון האסטרטגי שאליו שואפים להגיע״, אמר לי באחת השיחות המקדימות שלנו. את הרעיון הזה, שהמדינה והממשלה צריכות לכוון את המערכות ל-״כוכב צפון״ אסטרטגי ולתכנן להתכנס לכיוונו, הוא מיישם גם על השיח בנוגע ל-״יום שאחרי״ המלחמה. פישר מגייס את ניסיונו, וגם את ״קיר הברזל״ של ז׳בוטינסקי, כדי לטעון שהאינטרס הישראלי החשוב ביותר הוא לייצר ברית בטחון איזורית שנשענת על הכרה ערבית וחיזוק השותפות עם הציר הפרגמטי באיזור. הוא פעיל היום ביוזמת ״האינטרס הישראלי״ (לינק מצורף בסוף התיאור לפרק) ומקדם את כוכב הצפון הזה כיעד האסטרטגי שאליו אנחנו צריכים לשאוף ומשם לגזור את תכניות הפעולה שלנו. דיברנו על איך זה מתכתב עם העסקאות שנמצאות היום על השולחן ובהן עסקת החטופים, עם הצורך והרצון לסיים את המלחמה בתבוסה לחמאס ועם שאלות קיומיות כמו מתן ירוק ירוק לתכנית גרעין סעודית. דיברנו על מהות הסכסוך הישראלי-ערבי ועל יסוד חשוב בציונות: ההכרה. ההכרה בזכותו של העם היהודי לחיות בארצו. על ההזדמנויות שעומדות לפתחנו ועל הסכנות או האתגרים. מאד מרענן, בעיניי, להתעקש על חשיבה לאומית גיאו-פוליטית לטווח ארוך. לעתים נדמה שבעוד איראן תכננה טבעת אש סביבנו כתכנית אסטרטגית ארוכת טווח, אנחנו מתנהלים בעיקר בטווח הקצר ובעיקר בתגובה למציאות. הפרק נועד להצית דיון ברעיונות והלוואי שתיקחו ממנו נקודות למחשבה והרהור. הוא נולד תוך שיחה עם יוזמת ״האינטרס הישראלי״. מוזמנים לקרוא עוד באתר - https://www.interesisraeli.org/ זה הזמן להאזין לפרקים קודמים על בטחון, על הממשל הישראלי, על הסברה, על ישראל השניה, על חינוך. המון נושאים מחכים לכם בתכנית הרשת שלנו כמצע לדיון - איך בונים את המדינה ביום שאחרי. זה הזמן לעשות סאבסקרייב, להגיב ולשלוח את הפרק לחברים שיאהבו. האזנה נעימה :)