⚠️ לפני ששמים פליי - עוקבים (סאבסקרייב). זה יאפשר לי להביא לכם עוד דיוני עומק חשובים על האתגרים של מדינת ישראל והבנייה שלה. אוניברסיטת קולומביה בניו יורק היתה אחת מזירות הקרב הקשות והאלימות נגד ישראל כבר עם פרוץ המלחמה. המחאות והמאהלים של ארגונים שנתמכים על ידי קטאר וגורמים עוינים למערב היו בחזית הקמפיין נגד ישראל ונגד אמריקה ממש מהשמיני באוקטובר. העיר ניו-יורק בה ממוקמת האוניברסיטה, הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם, עשויה ליפול בקרוב לניהולו של ראש עיר עם עמדות קיצוניות ביותר נגד ישראל.איך התפתחה האינתיפאדה על ההאדסון?איך איבדה מדינת ישראל את צעירי המערב?אלה השאלות שנמצאות בבסיס ספרה של אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי בטחון לאומי ותלמידה לשעבר באוניברסיטת קולומביה - ״אינתיפאדה על ההאדסון״.אני הוספתי שאלה קריטית נוספת: האם יש סיפור שאותו ישראל יכולה לנסח ולוהציא לעולם, ואיתו לנצח במלחמת התודעה וההשפעה האדירה הזו?דיין טוענת: כן. יש סיפור. והיא מניחה אותו בפני המאזינים. וגם שוחחנו על מדוע לא הוגדרה חזית התודעה כעניין של בטחון לאומי ואיך אפשר לנצח בזירה הזו.זהו פרק נוסף בסדרת פרקי ״למען האמת״ - בהם אני צולל לעומק מלחמות התודעה, השפעה ונראטיבים בעולם. מוזמנים להאזין לפרקים הקודמים, לשלוח לחברים ולהגיב ממש כאן מה דעתכם.לעמוד הספר ״אינתיפאדה על ההאדסון״ באתר ידיעות ספרים:https://ybook.co.il/products/3627195לתכנית ״למען האמת״ אותה פרסמתי:https://www.barakher.com/post/truthbetoldשימו סאבסקרייב (עוקב) וצללו לפרק החדש.יצאנו לפגרת חגים קצרה, ניפגש שוב אחריה :)
⚠️ בזמן שמאזינים - עוקבים. עוקב (סאבסקרייב) שלכם מאפשר לי להמשיך ולהביא את הרעיונות והסיפורים ב-״דעה לא פופולרית״ ויאפשר לכם לקבל את הפרקים עם יציאתם. לחצו על עוקב ותנו חמישה כוכבים באפליקציה.אילון לוי, מי שכיהן כמסביר הרשמי של המדינה עם פרוץ המלחמה, וגם היום מהווה קול חשוב לישראל ולתומכיה בעולם, מגיע לפודקאסט לפרק בסדרת הפרקים על השפעה, תודעה ומלחמת הנראטיבים וטוען: ״העולם כבר לא עוסק במה שקרה בשבעה באוקטובר, מתחולל קמפיין נרחב שמקבע את ישראל כלא פחות מגרמניה הנאצית״. על רקע הודאתו (החלקית) של ראש הממשלה שישראל נכנסת למצב בידוד, וכחלק מהניסיון שלנו בדעה לא פופולרית לשרטט איך בונים מחדש את היכולות שלנו להיאבק בשקרים ובהשפעה העוינת, הזמנתי את לוי לשוחח על:🌍 מה מצבנו האמיתי בעולם והאם אנחנו במצב חירום של לגיטימציה נמוכה למדינת ישראל?🌍 מי עומד מאחורי מאמצי ההשפעה הללו, ומדוע הקמפיינים האנטי-ישראליים כבר לא קוראים לעצור את ישראל אלא לבטל את קיומה?🌍 איך מתמודדים עם השקרים הללו ביום-יום, מה הממשלה יכולה וצריכה לעשות ובמה היא לא יכולה לגעת?אילון לוי הוא לוחם למען האמת ולמען שמה הטוב של ישראל בחזית קשה ושוחקת במיוחד, התובנות שלו מרתקות וגם ההצעות שלו לפעולה. מזמין אתכם להאזין, לשתף את הפרק, לשים סאבסקרייב (עוקב) ולהגיב מה חשבתם.
מה אם להיטלר היה טיקטוק?כמה צעירים יכל לסחוף אחרי תיאוריות הגזע, במקום שידבקו במנהיגם שהבטיח להם רק דם יזע ודמעות?והאם אנחנו חיים במציאות כזו, שרשתות חברתיות וממסדי ידע הפכו לכלי נשק להשמדה המונית בידיים של דיקטטורים אנטישמיים ואנטי מערביים?בפרק הזה ברק הרשקוביץ עובר לצד המרואיין לשיחה עם אריאל ויטמן, עיתונאי ”גלובס” ומגיש הפודקאסט הנהדר והמומלץ “רוח מערבית”.השיחה יוצאת לכבוד שני פרסומים חדשים שלי:📄 תכנית למען האמת – תכנית פעולה שאני מגיש לממשלה, שמפרטת צעד אחר צעד איך ישראל והעם היהודי יכולים לבנות מכונה שתילחם על האמת ותנצח את מלחמת התודעה.מוזמנים לקרוא ולהפיץ:www.barakher.com/post/truthbetold📄 ומאמר בכתב העת השילוח –בשם: אם להיטלר היה טיקטוק, בו אני מנתח את ארבעת מפעלי השקר של קטאר, רוסיה, סין ואיראן שמנסים לפרק את הסדר המערבי דרך מילים, נראטיבים ודיסאינפורמציה.🟡 למה רשת חדש של משפיענים סיניים דוברי עברית רהוטה נכנסו לכם לתוך הפלאפונים ומדוע הם קונים שיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים?🟡 איך קטאר מרוקנת מתוכן את הממסדים המפוארים שחוקרים את האמת כמו אקדמיה, תקשורת ומחקר - וממלאת מאחורי הקליפה הריקה תוכן אנטי-מערבי קיצוני?🟡 מה בדיוק קורה בתוך מפעל האווטארים ושקרים שפועל מחוץ לסנט פטרסבורג ומדוע האדם שהקים אותו נהרג בתאונה מסתורית?🟡 האם איראן הפעילה פרסונות מזוייפות ששוחחו אתכם בקבוצות של פעילות ציבורית וחברתית?🟡 ובעיקר - מדוע אסור ליפול לייאוש ש-״אין איך לנצח במלחמה הזאת״ ולבנות מכונה שתילחם למען האמת?זה לא עוד פרק על למה אי אפשר – זה פרק שמראה איך כן.אני מזמין אתכם לקרוא את “למען האמת”, לחפש בגוגל “ברק הרשקוביץ” או בקישור הזה:www.barakher.com/post/truthbetoldשתפו את הפרק ואת תכנית ״למען האמת״ בקבוצות ווטסאפ, ברשתות החברתיות ובמילואים – ובואו נהפוך את השיח מייאוש לפעולה לאומית.
אחרי שנמרוד דגני, ממובילי תנועת ״עלינו״ ולשעבר בכיר במשרד ראה״מ עם ניסיון של שנים בשירות הציבורי, כיכב בפודקאסט עם הפרק המואזן ביותר במשך חודשים - הוא חוזר לפרק נוסף, מרתק וחשוב לא פחות!זה הזמן להאזין, לשים סאבסקרייב (עוקב) - ולהפוך גם את הפרק הזה עם דגני למואזן ביותר. שלחו את הפרק בקבוצות ווטסאפ של המשפחה/ מילואים/ חברים. ״בנקודה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים״, אומר דגני, ״נדרשים פתרונות רדיקליים״. אחרי שנים רבות בשירות הציבורי, אנחנו צוללים לתובנה של נמרוד שאנחנו נמצאים ברגע מכונן של מדינת ישראל וצריך אומץ למהפכות של פינוי-בינוי טוטאלי בחינוך, ברווחה, בכלכלה.התחלנו את השיח מהביטוח הלאומי, שיקרוס ולמעשה ישאיר אותנו, המבוטחים, ללא רשת בטחון סוציאלית, בעוד עשור. דיברנו על החלטות מדיניות כלכליות שגויות, קצרות רואי, שנובעות מהרצון להמשיך את האינרציה של השירות הציבורי ומסלול המדינה, ועל האפשרות לסטות מהמסלול ולבנות מנגנוני רווחה, חינוך וממשל שונים לחלוטין שיתאימו לאתגרי השעה ולהזדמנויות. אחד הפרקים המעניינים והחשובים שעשיתי עד כה בדעה לא פופולרית. האזנה נעימה. כדי ללמוד עוד קצת על תנועת ״עלינו״, מוזמנים לבקר באתר שלהם:https://www.alenu.org/
התכנית הממשלתית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית של ממשלת בנט תויגה על ידי מתנגדים פוליטיים כ-״מס עבאס״, למרות שהיא המשך ישיר ומשודרג של תכנית שהוביל נתניהו עצמו.כדי להבין מה מיתוס ומה אמת, לאן הולכים המיליארדים שמושקעים בחברה הערבית, מה האתגרים וההזדמנויות בשילוב אחזרי ישראל הערבים בכלכלה, הזמנתי את האדם הכי מתאים לשיחה: חסאן טואפרה, שהיה אמון על התכנית עצמה בשנים האחרונות.⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זאת הדרך שלי להמשיך ולייצר את התוכן.חסאן טואפרה הוא אחד האנשים הכי מסקרנים שפגשתי: משרת ציבור מקצועי, מי שעמד בראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד רה״מ, וזוכה שוב ושוב לשבחים על כך שמוביל את התכנית עם שקיפות ומדידה מקצועית של תפוקות (ולא רק כמה כסף נשפך).דיברנו על 👇🟡 המיתוס השגוי של ״53 מיליארד שקלים לעבאס״ - מה באמת כוללות תכניות הפיתוח של הממשלה לחברה הערבית ואילו מנגנונים מפקחים על אפקטיביות של התקציבים?🟡 האם העברת סמכויות לרשויות מקומיות נדרשת כדי להצליח בתכניות לאומיות, ואיך מפקחים על רשויות שפושה בהן שחיתות או חוסר מקצועיות?🟡 איך אפשר לשבור את המחסומים המבניים שמונעים מצעירים ערבים להשתלב בכלכלה הישראלית?🟡 מה הפוטנציאל הענק הגלום בחברה הערבית ואפשר לממש לכדי צמיחה אדירה?🟡 איך שומר חומות והשבעה באוקטובר טלטלו את החברה הערבית, ומה נדרש כדי לבנות אמון ושיתוף פעולה מחודש?שיחה עם חשיבות אדירה לחיים שלנו כאן, אקטואלית, ששוחטת מיתוסים באמצעות נתונים ועובדות וגם מציעה כיוונים אמיתיים לבנייה מחדש – לא רק של הכלכלה, אלא של החברה כולה.אם אהבתם – שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.
⭐⭐⭐⭐⭐ עדיין לא עשיתם סאבסקרייב ולייק כאן ביוטיוב? זה מה שמאפשר לי להמשיך ולהפעיל את הפודקאסט! קחו כמה שניות ושימו עוקב + לייק :)🇮🇱🇺🇸 האנטישמיות המכוערת שהרימה את ראשה מאז השבעה באוקטובר ולצידה הזדמנויות שנפתחו לנו לבניית גשרים– איך מחברים מחדש את העם היהודי בתפוצות בכלל ובארה״ב בפרט למדינת ישראל. הדור הצעיר של יהדות ארה״ב התרחק מישראל במשך שנים. הציבור הישראלי הלך עוד ועוד ימינה בעוד היהודים בארה״ב הלכו שמאלה (והשמאל האמריקאי עבר תהליכי התנתקות מישראל בפני עצמו). ואז הגיע השבעה באוקטובר – ושבר הכלים: אנטישמיות בוטה, אלימות, תחושת איום פיזי – והכרה מחודשת בקשר לישראל. לא רק בגלל האנטישמיות שחיברה אותם מחדש לסיפור היהודי העתיק אלא גם עמידה איתנה לצד ישראל וזעזוע מאירועי הטבח. אבל הקשר הזה מורכב: הם מזדהים עם המדינה, לא תמיד עם הממשלה. הם מעוניינים בחיבור מחודש למדינת היהודים, אבל יש עדיין חסמים שמקשים עלינו ועליהם למצוא את השפה המשותפת.בפרק הזה שוחחתי עם דן פפרמן – איש אשכולות אמיתי: חוקר, יזם ואחד המוחות הבהירים שמבינים גם את יהדות התפוצות וגם את העולם הערבי – אנחנו צוללים לשאלות הגדולות:🟡 אילו חסמים מקשים על שיח בונה בין יהדות ארה״ב לישראל?🟡 מה הם באמת חושבים עלינו מעבר לים, ואיך האירועים פה מתורגמים שם?🟡 ואיך מנסחים חזון לאומי משותף לעם היהודי כולו, שיתפרס על שני צידי האוקיינוס?וגם: על ארגון ”שאראקה” שהוא אחד ממוביליו ובונה גשרים בין צעירים בעולם הערבי לצעירים בישראל, ועל המיזם החדש שלו – רשת חדשות מהמזרח התיכון שתאתגר דיסאינפורמציה ערבית כמו אלג׳זירה ותשמיע את הקולות המתונים מהאזור.למיזם החדשות:https://x.com/MiddleEast_24שיחה מעמיקה, חדה ואופטימית – על העתיד של העם היהודי, כאן ובתפוצות.לאתר של דן פפרמן:https://www.danfeferman.com/
הגיע הזמן להיגמל מהסיוע האמריקאי, ולעשות את זה ביוזמתנו ובעיתוי ובדרך שאנחנו בוחרים (אחרת - זה ייכפה עלינו בתנאים גרועים בהרבה). רגע לפני שתשימו ״פליי״ - זה הזמן לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נביא שיח לא מחנאי ולא מתלהם על בניית המדינה שלנו לעוד קהלים. הזמנתי את רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומי שהקים ומנהל את Librael - ארגון שבונה גשרים בין ישראל לבין אמריקה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית, לשיחה על השינויים המדאיגים והמהירים שעוברת המפלגה הדמוקרטית ביחס לישראל. דיברנו על זוהרן ממדני, מועמד המפלגה האנטי-ישראלי לראשות עיריית ניו יורק, על המגמות ההולכות ומקצינות נגד ישראל ועל הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל - אולי הגיע הזמן, דווקא כשיש ממשל אוהד, לוותר עליו ולמצוא מנגנונים אחרים של שיתופי פעולה שיניבו לישראל ערכים בטחוניים וכלכליים חשובים?חוץ מפוליטיקה ושיחה מרתקת על בניית היחסים של מדינת ישראל עם אמריקה בכלל והמפלגה הדמוקרטית בפרט דיברנו גם על ציונות ועל הארי פוטר: מה אפשר ללמוד מרעיונות מורכבים שעומדים בבסיסו של אחד הספרים בסדרה. העמותה של רותם יוצאת בימים אלה למסע גיוס תרומות ותמיכה מהציבור הישראלי. הם ממלאים תפקיד קריטי בבניית מערכות היחסים של ישראל עם אמריקה ואני יותר מממליץ ללמוד עליהם ולתמוך:https://www.librael.org/donation-pageתנו חמישה כוכבים, סאבסקרייב, שלחו את הפרק לחברים בקבוצות הווטסאפ של המשפחה/ חברים/ מילואים - ובואו להאזין.
איך תכנון משפיע על חיי אדם ועל איכות החיים שלנו ומדוע תכנון לקוי, שהיה ידוע מראש, הוביל למותם המיותר של החיילים במוצבים בשבעה באוקטובר?🟥 לפני שמתחילים - מאזינים לדעה לא פופולרית? שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה יעזור לנו להגיע יחד לקהלים נוספים.תמיר מנצור-כרמל, מתכנן עירוני וקצין קרבי, יצא מהמילואים, שם היה מנותק מהמציאות התקשורתית, וראה את הפרק של ״עובדה״ על מוצב פגה. הוא הבין שאחת הסיבות שנהרגו בו חיילים והמוצב לא עמד בייעודו, להגן על בארי, היא תכנון לקוי שלא מאפשר למוצב לעמוד בקרב. הבעיה הזאת מוכרת כבר ממלחמת יום כיפור - והמצב לא השתפר מאז אלא החמיר. תמיר כתב פוסט בפייסבוק שהוביל לתחרות אדריכלים לעיצוב מחדש של המוצבים הצהליים.הפרק הזה הוא ערבוב של הרבה נושאים קריטיים לחיים שלנו כאן:🟡 איך תכנון לקוי משפיע על חיי אדם - בצבא ובאזרחות🟡 מדוע לצה״ל קשה לקבל ביקורת ולהטמיע שינויים 🟡 למה עקרונות של תכנון עירוני טוב לא מיושמים במוסדות התכנון במדינה🟡 איך לא משאירים רעיונות לשיפור המדינה וביקורת רק כקיטורים למקלדת ומעבירים אותם למעשה ולתיקוןזאת שיחה שלא רק דנה בנושאים שהרבה זמן חיכיתי לגעת בהם ,אלא גם שמה זרקור על ההחלטה המודעת לקחת אחריות גם על מה ששבור, לדחוף לתיקון ולייצר שינוי. ציונות.אהבתם את הפרק הזה או בכלל את הפודקאסט?שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, פרסמו בפייסבוק או באיקס. בואו נייצר תדר של תיקון מנותק ממחנאות אוטומטית.
⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים לפרק המצויין הזה - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) לפודקאסט ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. בואו נגיע עם שיח לא מחנאי על תיקון המדינה לעוד קהלים. אבישי גרינצייג, כתב לענייני משפט ב- i24, מסקר את מערכת המשפט כבר לא מעט שנים ואחראי לכמה מהחשיפות המשמעותיות ביותר בתחום. הזמנתי אותו לשיחת אבחון: מה באמת מקולקל במערכת המשפט, האם אבדן האמון הציבורי בקרב חלק מהישראלים מוצדק, ומה המסלול לתיקון?דיברנו על הקושי של המערכת להתבונן על כשליה, להודות בהם ולאפשר תיקון. על מקרים מופרכים כמו הניסיון של הפרקליטות להטיל דופי בד״ר חן קוגל ובחוות הדעת שנתן במשפט רצח תאיר ראדה ז״ל, בזמן שהם עצמם השתמשו בחוות הדעות שלו במשפטים אחרים. ודיברנו על איך למרות שהציבור הישראלי יודע ומבין שיש הרבה מה לתקן במערכת המשפט, כמו בכל מערכת גדולה - הרפורמה של לוין היתה כל כך כושלת.לא נשארנו רק באבחנות אלא גם בהצעות - איך אפר לעשות רפורמה משפטית שתהיה מקובלת על חלקים גדולים מהציבור ותשפר את החיים שלנו כאן.וגם: גרינצייג חשף סקופ מעולה על השרה לשעבר לימור לבנת, שביצעה תאונת פגע וברח. אני מוסיף סקופ משלי על לבנת מהימים שהיתה שרה: איך מי שרוממות הדמוקרטיה וההדר הז׳בוטינסקאי בגרונם באולפנים, היו למעשה מה שהם מבקרים בעצמם כשפעלו מתוך המערכת.פרק סופר מעניין, שמעניק הצצה יוצאת דופן לתוך קרביה של המערכת ומעלה הרבה נקודות חדשות למחשבה.מוזמנים להאזין, לעקוב ולשלוח לחברים בקבוצות ווטסאפ משפחתיות/ מילואים/ חברים אם אהבתם.
רועי קונקול, יועץ אסטרטגי, לוחם מילואים, לשעבר דוברו של יאיר לפיד, מגיע לשיחה על הלקחים מהשבעה באוקטובר, מה באמת קורה בתוך מרחב המילואים וגם - סקופ! בבחירות הקרובות תהיה מפלגה שתשבור את הגושים הקיימים. 🎧 לפני שמתחילים – דעה לא פופולרית היא תדר שמביא שיח של בנייה של המדינה מתוך שנות השבר, בלי מחנאות אוטומטית ובלי צהוב. אם אתם אוהבים את התוכן ומתחברים לייעוד - זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב), לתת חמישה כוכבים מלאים ויפים באפליקציות הפודקאסטים ולשתף בקבוצות ווטסאפ/ברשתות את הפרק. זאת הדרך שלנו להביא שיח ענייני, מפוכח ומלא תקווה לעוד אנשים.האורח שלי הפעם הוא רועי קונקול – לוחם מילואים, יועץ אסטרטגי, לשעבר דוברו של יאיר לפיד, ובעיקר: קול של דור חדש של ישראלים.ישראלים שלא מתכחשים לטעויות – אלא מתקנים.שלא נגררים למחנאות – אלא מחפשים שותפות.ישראלים שלוחמים כתף אל כתף – ולא רוצים לחזור לחיים של חרמות והתנגחויות.רועי מספר על:🟡 הרגע שבו כתב “טעות איומה״ והפך לסמל של אחריות וענווה🟡 איך נראית המפה האמיתית של הציבור הישראלי? זו שהפוליטיקה מסרבת להדביק איתה את הקצב🟡 למה הגושים הישנים כבר לא רלוונטיים🟡 ומה הסיכוי שבקרוב נראה תנועה חדשה, מפוכחת, נועזת, שמבינה את הזמן הזהודיברנו גם על הריב שהתפוצץ בטלוויזיה בין דנה אינטרנשיונל לנועה ירון- והוויכוח העמוק שהוא מעלה:האם המילואימניקים בחזית באמת “באנרגיות של אריות”, או שמא מתחת לפני השטח יש שחיקה עמוקה?זה פרק על פצע, אבל בעיקר על תיקון.ועל אנשים שמבינים שזה הרגע לקחת אחריות ולבנות מחדש את הבית.והוא נגמר ב: ״תהיו קונקולים״.שימו פליי ובסוף הפרק שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ של המילואים/ משפחה/ חברים.
אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת: ״אומרים עלינו שאנחנו ארגון אמריקאי שמקדם הפרטה. אבל המודלים שאנחנו שואבים מהם השראה הן המדיניות הסוציאל דמוקרטיות. מדיניות שיש בהן מערכת ציבורית חזקה אבל הרבה יותר חופשית, עם הרבה כח ליוזמה מלמטה, לרשויות ולהורים״.🟥 לפני שאתם לוחצים פליי – אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בואו נביא את השיח על איך בונים את המדינה לעוד אנשים. 🟥האורח שלי בפרק הזה הוא אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת.יצאנו לשיחה נוקבת שהתחילה מדו”ח ועדת שפירא שעסקה בזינוק הבלתי נשלט בתקציבי החינוך המיוחד – אבל פספסה, לדבריו, את שורש הבעיה.דיברנו על:🟡 למה הקטנת כיתות נשמעת נהדר – אבל בעצם פוגעת באיכות המורים ובליבת ההוראה🟡 איך נראית מערכת שבה אין סינון אמיתי למורים, תנאי הקבלה מגוחכים, ואין שום גמישות להעסיק את הטובים באמת🟡 למה גם יואב קיש התגלה כעוד שר מאכזב שהתקפל מול אותם כוחות משמרי סטטוס-קוו🟡 ומה קורה כשמערכת חינוך שלמה שופכת מיליארדים בלי מדידה, בלי הערכה, ובלי שום מושג אם זה עובדושאלנו את השאלה הגדולה:איך ייתכן שמדינה עם יזמים פורצי דרך, מערכת הייטק חדשנית וחשיבה של סטארט־אפ, מפעילה מערכת חינוך בירוקרטית, איטית, ונעולה – שבה כל שינוי אמיתי נחסם מראש?אבל זה לא רק פרק של ביקורת.סיימנו באופטימיות ברורה: הציבור בשל. הרעיונות בשלים.דווקא מתוך השבר והטרלול הפוליטי של השנים האחרונות – יש הזדמנות אמיתית לבנות מחדש מערכת חינוך שמקדשת חופש, גמישות, אחריות וניסוי וטעייה.🎧 האזינו. ואם אהבתם - שתפו עם חברים/ משפחה/ בקבוצות ווטסאפ של מילואים/ ברשתות החברתיות. :)
לעתים נדמה שטראמפ מנהיג קפריזי, מצייץ בחמש בבוקר מה שעולה לו לראש ועובר לדבר הבא. ד״ר קובי ברדה, מחבר הספר ״המפתח להבנת דונאלד ג׳יי טראמפ 2.0״, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומנחה ההסכת ״אמריקה בייבי״, הגיע לשיחה על התכניות של טרמאפ למזרח התיכון (וגם הדוקטרינה שלו בהקשרים רחבים יותר) ועל עתיד הקשר של ישראל עם ארה״ב. 🇺🇸 מה ההיגיון המסדר של כהונת טראמפ ואיך ישראל יכולה לרכב על הצונאמי ולראות ניסים?🇺🇸 מה התכניות שלו למזרח התיכון ולישראל?🇺🇸 מדוע משפט אחד שאמר לו החטוף המשוחרר עומר שם-טוב הותיר אימפקט אדיר על הנשיא ועל פעולותיו?🇺🇸 מה עתיד המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הרפובליקנית, ואיך ישראל צריכה להנדס מחדש את דוקטרינת החוץ שלה בהתאם?🇺🇸 האם הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון איבד את מעמדו ובמקומו עולה כח חדש, אסלאמיסטי, שההשפעה שלו על המעצמה הגדולה בעולם תהיה אדירה?🇺🇸 מדוע שנת 2027 היא שנה מכרעת לעתיד העולם החופשי, ואיך זה קשור לניסיונות של טראמפ לרכוש את גרינלנד?שיחה מרתקת ומחכימה עם אחד האנשים הבודדים שפוגעים פעם אחר פעם בול במטרה בתחזיות ובהערכות שהוא מפרסם. את הפרק הקדשתי לחטוף אלקנה בוחבוט, שנחטף ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר ונמצא עדיין בשבי חמאס, חי ומחכה לשוב הביתה לאשתו רבקה ולבנו ראם. אנחנו לא שוכחים את אלקנה ולא את כל החטופים שנמצאים בציפורני החמאס ומחכים לשובם של כולם הביתה. אם אתם אוהבים את ״דעה לא פופולרית״ - את הפרק הזה או פרקים אחרים - זה הזמן לשלוח לחברים בקבוצות הווטסאפ, לעשות סאבסקרייב (עוקב) וכמובן, לייק כאן ביוטיוב. בואו נגיע לעוד קהלים עם שיח לא מחנאי וענייני על בניית המדינה שלנו לאור השבר שאנחנו חווים בשנים האחרונות וההזדמנויות האדירות שניצבות לפנינו.
הפרק הזה יוצא לאור דווקא ברגע שבו נדמה שהכול בוער סביבנו: מלחמה קשה מול איראן, מלחמה ממושכת מול חמאס, והקשב הציבורי נתון לאירועים מיידיים.אבל מתחת לפני השטח – יש גם תהליכים אחרים. תהליכים עמוקים, שקטים, שמבשרים לא רק על איומים, אלא גם על אפשרויות חסרות תקדים לעיצוב מזרח תיכון חדש, ולהשתלבות עמוקה יותר של ישראל במרחב.בן אברהמי – יועץ לגופים ביטחוניים וציבוריים, מומחה לעולם הערבי, ואדם עם ראייה חדה ומפוכחת על התרבות, הפוליטיקה והדינמיקה האזורית, מביא זווית יוצאת דופן וחשובה, מלאת אופטימיות וכזו שמתמקדת בהזדמנויות.בפרק הזה הוא פורש חזון ישראלי: כזה שלא מתכחש לסכנות, אבל גם לא מוותר על התקווה.דיברנו על:🟡 שני אירועים מכוננים ששינו את המציאות: הסכמי אברהם ושומר חומות, ומה קרה בתווך🟡 איך הסכמי אברהם מצמיחים תודעה חדשה ליהודים ולערבים אזרחי ישראל🟡 מי מנסה לבלום את השינויים החיובים ומנסה לגרור אותנו להקצנה אלימה🟡 ואיך העם היהודי ומדינת ישראל יכולים לממש ייעוד ייחודי שיש להם, להוות גשר בין העולם המסורתי שממזרח לנו לעולם ליברלי שממערב לנו. זה פרק עם עומק גיאופוליטי, רוח ציונית, ותפיסת מציאות מפוקחת אך אופטימית.דווקא בימים של מלחמה, כשנדמה שהכול מתפרק – השיחה הזו מציעה כיוונים חדשים, מרגשים וחשובים לצמיחה מתוך הקושי, ולהרחבת מעגל השייכות, השלום והחזון הישראלי.אהבתם?שתפו, תנו חמישה כוכבים באפליקציה וכמובן - שימו עוקב :)האזנה נעימה
🎉 חוגגים שנה ל-'דעה לא פופולרית' – עם פרק בקצב גבוה במיוחד על שגשוג, חירות וצמיחה🎂 לפני שמתחילים: אם הפודקאסט הזה מלווה אתכם כבר שנה, זה הזמן להחזיר אהבה. שתפו את הפרק הזה בקבוצות חברים, משפחה, ווטסאפ ומילואים. יחד נמשיך להרחיב את קהילת המאזינים שמחפשת שיח רציני, חופשי, ולא מחנאי על איך בונים את המדינה שלנו 🩵לרגל שנה לפודקאסט, חוזר אביר קארה, סגן השר לשעבר במשרד ראש הממשלה וקול בולט בציבוריות הישראלית למען חופש כלכלי, לשיחה על איך הופכים את ישראל לגן עדן של יצירה, שגשוג וצמיחה?דיברנו על:🟡 הצורך בניעור עמוק של מערכת המשפט, וסיפורים הזויים על אזרחים חסרי ישע שנפלו קרבן לקרטלים של עורכי דין נוכלים כביכול.🟡 מתי המדינה צריכה להתערב – ומתי עדיף להשאיר מקום לערכים, חינוך ואחריות אישית🟡 למה "פטור מתור" הפך לסמל לבעייתיות עמוקה בתרבות השירות הציבורי🟡 שלושת העקרונות להפיכת ישראל לאימפריה כלכלית: צמצום, ביזור וייעול🟡 למה למרות הביקורת – במגזר הציבורי יש אנשים מעולים שצריך לדעת לעבוד איתם🟡 ועל פינות חמד חבויות, פוטנציאל לא ממומש, כמו אילת וטבריה.🎧 זה פרק עם הרבה אופטימיות, רעיונות גדולים וניתוח מרתק על החיים שלנו כאן.📢 ואם אתם מאמינים שישראל יכולה (וצריכה!) להיות מדינה חופשית, דינאמית ומשגשגת– שתפו את הפרק.🕗 ובקרוב: חלק ב' – שיחה משותפת עם מועדון אדם סמית׳ באוניברסיטת רייכמן
🎯 40 שנה ל"תכנית הייצוב" - הרגע המכונן ששינה את כלכלת ישראל לעד: מה אפשר ללמוד מהמשבר ההוא והאם עוד משבר בפתח?📣 לפני שמתחילים – אוהבים את דעה לא פופולרית? זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב)הצטרף אליי לשיחה מרתקת פרופ' ליאו ליידרמן, אחד מכלכלני המאקרו החשובים בישראל: לשעבר בכיר בבנק ישראל, כיום הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ופרופ’ אמריטוס באונ’ ת”א.נושאים שעלו לשולחן:🟡 מאחורי הקלעים של תכנית הייצוב ’85 – איך עצרו היפר־אינפלציה בצעדים חשובים אך כואבים?🟡 מדוע משברים כפי שראינו בישראל, יוון וארגנטינה חוזרים על עצמם על עצמם – ומה ישראל חייבת לאמץ כדי לא ליפול שוב לבור דומה.🟡 דירוג האשראי, גרעון מתנפח ואינפלציה עקשנית: תרחיש האיום 2025.🟡 “כן, טראמפ טועה” – מה הטעויות של ממשל טראמפ והאם הכלכלה האמריקאית מתקרבת לצוק?🟡 והאיש עם המסור- מיליי. איך זה שדווקא בארגנטינה מצליח מנהיג בלי מפלגה בפרלמנט להחזיר את הרכבת לפסים של צמיחה ואחריות כלכלית.📢 אהבתם? סאבסקרייב, ⭐⭐⭐⭐⭐ באפליקציה וכמובן - מוזמנים לשלוח לחברים בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות. זה פרק מיוחד – אל תשאירו אותו במעגל המצומצם שלכם.האזנה נעימה
600 ימים למלחמה: כיצד רואה העולם הערבי את השבעה באוקטובר ומה מדינת ישראל והעם היהודי צריכים להסיק מכך על המדיניות והאסטרטגיה שלנו?📣 לפני שמתחילים: ״דעה לא פופולרית״ הוא פודקאסט לאנשים שמחפשים עומק, קונטקסט וניסיון להבין את המציאות, מבעד למחנאות ופוליטיקה אוטומטית. אם הפרק הזה חשוב בעיניכם – שתפו אותו עם חברים, בקבוצות ווטסאפ וברשתות. יחד נגדיל את קהילת המאזינים ונבנה שיח אחר.הפעם אירחתי לשיחה את אהד מרלין, כתב לענייני המזרח התיכון ב־Jerusalem Post ומפעיל ערוץ הטלגרם ״מרלין מעדכן״ – לשיחה מסעירה במיוחד על איך נראית מלחמת חרבות ברזל בעיניים ערביות.שוחחנו על:🟡 איך נתפס השבעה באוקטובר ברחוב הפלסטיני והערבי, ומהו אותו ״מבול״ שתיכננו תחת השם ״טופאן אל-אקצא״.🟡 המסמכים שפרסם מרלין המעידים איך חמאס פיצח את שפת המוסר הליברלית והכין מראש את הנרטיב לתקשורת המערבית🟡 הברית הלא־קדושה של הקומוניזם בצורתו החדשה, הפאשיזם הימני והאסלאם הרדיקלי – ואיך ישראל הפכה לאויב המאחד🟡 למה כל זה מחייב אותנו – כחברה – לעצב שיח אחר, חוסן אחר, ופוליטיקה אחרת, על מנת שנוכל להתמודד עם ה-״מבול״ שעדיין שוטף אותנו.מרלין הוא אחד הקולות המעניינים בתקשורת הישראלית. הוא כותב בד״כ באנגלית אבל ערוץ הטלגרם שלו מעדכן בעברית ואתם מוזמנים להצטרף - https://t.me/MerlinMeadken🎧מוזמנים להשאיר תגובות לאחר ההאזנה
📣 פרק מיוחד ליום ירושלים – על העיר שאולי יכולה להוות מעבדה לישראל כולה🟡 לפני שתשימו פליי – ״דעה לא פופולרית״ הוא תדר שמחבר אליו את מי שמבקש להבין את המציאות דרך ניתוח עומק, בלי מחנאות ופוליטיקה אוטומטית. אם אהבתם את הפרק – שתפו. בקבוצות וואטסאפ, ברשתות, במשפחה. בואו נגדיל את קהילת המאזינים. 🟡🇮🇱 ירושלים היא אולי העיר הכי מסובכת, הכי טעונה – אבל גם המקום הכי חשוב ללמוד ממנו על עתיד מדינת ישראל. יש מי שאומרים שמה שקורה בירושלים היום – יקרה מחר בשאר המדינה.אז בפרק מיוחד לקראת יום ירושלים 2025, הזמנתי לשיחה את ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ולשעבר יועצו של ראש העיר לענייני מזרח ירושלים.שוחחנו על:🟡 מזרח ירושלים – מרחב מסובך שהוא תמהיל של זהויות ולחצי – וגם מעבדה למודלים יצירתיים של ניהול קונפליקטים וקהילות. 🟡 האם אנחנו בדרך לשומר חומות 2? ומדוע מקלות לא יספיקו ללא גזרים?🟡 מדיניות ציבורית של דחיינות כרונית – איך התעלמות מהתראות בעבר הובילה לבעיות קשות בהווה🟡 ההתדרדרות הסוציו-אקונומית של העיר – מתי התחילה, למה, והאם אפשר להפוך כיוון🟡 ואיך ירושלים – למרות הכול – היא גם סיפור של איכות חיים, קהילתיות וחדשנות מוניציפלית שאפשר ללמוד ממנה שיעור למדינת ישראל כולה. וגם – על החיבור האישי של קורן לעיר, כעירוני שורשי שמכיר כל שכונה, כל סמטה וכל נקודת תורפה. ירושלים, הוא אומר, היא ״מעבדה למדיניות״ ומכון ירושלים בהובלתו מנסה ליישם את האמרה - ״מציון תצא תורה״.🎧 האזנה נעימה.📢 וכמו תמיד, אם טרם הספקתם, זה הזמן לעשות סאבקרייב (עוקב) ולהצטרף לקהילה.
אילו שינויים מתחוללים בשכונה שלנו ואיך ישראל צריכה להגיב להם?📣 מאזינות ומאזינים יקרים - אם אתם אוהבים את ״דעה לא פופולרית״ - תנו חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ושימו עוקב (סאבסקרייב) ממש עם לחיצת ״פליי״. הזמנתי לשיחה את נעם בנעט, מומחה למזרח התיכון ומנחה ההסכת אֻסְכֻּת לשיחת עומק על השינויים שמתחוללים בשכונה שלנו, המזרח התיכון, ועל המדיניות שישראל צריכה לעצב. זה פרק ראשון בסדרת פרקים שנערוך על השכונה שלנו. מוזמנים להשאיר בתגובות שאלות, הערות והצעות לנושאים ואורחים בתחום. נעם ואני שוחחנו על:🟡 שלושת הצירים המרכזיים במזרח התיכון: האחים המוסלמים, הציר השיעי, והציר הפרגמטי ("סמבה")🟡 על היחלשות איראן וחזבאללה – ומה זה פתח עבור אחרים🟡 על קטאר – איך מדינה כל כך קטנה הפכה לאימפריה של השפעה🟡 ועל ישראל: האם אנחנו בפתחו של עידן חדש של חוסר יציבות?ובכל זאת – יש גם אופטימיות: ישראל נקטה בצעדים מרהיבים ששיפרו משמעותית את מצבנו האסטרטגי, ובתקופת המעבר הזו יש גם הזדמנויות חשובות. 🎧 האזנה נעימה
📣 הפרק שיעלה לכם את לחץ הדם (אבל יקדם שיח קריטי על כלכלת שוק תחרותית)לפני שמתחילים: ״דעה לא פופולרית״ הוא תדר שמחבר אליו את מי שמחפש שיח לא מחנאי, לא סיסמאתי, ולא מתחנף על איך בונים את המדינה לעתיד של שגשוג, צמיחה ובטחון. אם אהבתם את השיחה בפרק הזה – שתפו אותו. בקבוצות חברים/מילואים, בוואטסאפ המשפחתי, ברשתות.בואו נגדיל את קהילת המאזינים שלנו ונאזן את השיח הכלכלי עם אמת מורכבת.האורח שלי הפעם הוא פרופ' עומר מואב – כלכלן ואחד הקולות הבולטים בשיח הציבורי הכלכלי בישראל בשנים האחרונות.יחד ניסינו לפרק שורה של מיתוסים, דעות רווחות וסיסמאות כלכליות שמובילות את מדינת ישראל לכיוונים מסוכנים – ואפילו אנטי-ציוניים.שוחחנו על:🟡 למה דיור בר השגה הוא פיקציה – ופיקוח שכר דירה נכשל שוב ושוב בכל העולם🟡 למה הגנה על חקלאות עברית באמצעות מכסים היא דבר רע🟡 האם העדפה של תוצרת כחול-לבן היא אנטי-ציונית?🟡 מה האיום הכלכלי החמור ביותר על עתידה של ישראל🟡 ובונוס למי שרוצה דעה אקסטרה לא פופולרית: למה זה דווקא בסדר שאל על תעלה מחירים בתקופת מלחמההזכרתי את הפרק המואז מאד שערכתי עם פרופ׳ דן בן-דוד, בו קיבלתי את הרושם שבן-דוד הוא אלארמיסט. פרופ׳ מואב הרגיע אותי: לעומתי, בן דוד אופטימיסט.וגם – מה קרה כשמואב שירת במשרד האוצר בזמן המשבר הכלכלי העולמי, ומי בדיוק בלם ברגע האחרון רפורמות חשובות?לפודקאסט של עומר מואב ושירה הדס נקר - עושים חשבוןhttps://www.osimhistoria.com/osim-heshbon📢 עשו סאבסקרייב, שתפו, ותנו לייק ביוטיוב. זה פרק חשוב שנותן קונטרה לשיח פופוליסטי רווח.
📣 לפני שמאזינים - עוקבים! קחו שתי שניות לעשות סאבסקרייב (עוקב) וגם לתת חמישה כוכבים באפליקציה :)בפרק הזה אנחנו נכנסים אל לב הסערה הציבורית הבוערת של השנים האחרונות – הרפורמה המשפטית.אבל לא כדי לצעוק, אלא כדי לשאול: האם בכלל אפשר להגיע לפשרה? ואם כן – איך היא נראית?האורח שלי הוא עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה, מי שנגע כמעט בכל תיק ציבורי נפיץ של השנים האחרונות. מקבץ דוגמאות קטן: עמותות ברק, תיק וענונו, מסמך הרפז, נוהל שכן, שחיתויות בצמרת השלטון ועוד.אחרי שנים רבות בשירות הציבורי, היום הוא שותף בכיר ועומד בראש מחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד פירון,ודווקא מהמיקום שלו מחוץ למערכת, היה ממובילי הניסיון לייצר פשרה בין הצדדים סביב הרפורמה המשפטית, פשרה שעליה סיפר בפרק הזה בהרחבה. שוחחנו על:🟡 מה בעייתי במערכת המשפט – ולמה היא מסרבת לתקן את עצמה🟡 על ממשלה שהלכה רחוק מדי, ועל יריב לוין שלדבריו בחר להרוס – לא לתקן🟡 על ניסיון כמעט-מצליח להוביל לפשרה בין הצדדים עם קבוצת מומחים משפטיים, ולמה זה קרס🟡 וגם: על השאלה שבנו שאל אותו אחרי שצפה ב״מנאייכ״ב-״דעה לא פופולרית״ אנחנו מנסים לשפוך אור על הדרכים שבהן אפשר לתקן את המדינה, מחוץ לדינמיקת המחנאות והריבים הפוליטיים ואין מתאים לשיחה כזו מעו״ד נזרי.📢 ואם אהבתם – שתפו. עם חברים, בפייסבוק/טוויטר, בקבוצות של המילואים/משפחה. דווקא עכשיו – זה שיח שצריך להגיע לעוד אוזניים.