האחיות ויטלזון

אין הרבה מילים בימים האלה, אבל את אלו שיש הכנסנו לפרק - עשינו סדר באירועים וברגשות, הכנסנו את אתרי החדשות למיניהם לפרופורציה, החלפנו את הג'ין וטוניק לערק אשכוליות ואמרנו תודה לקורונה שהייתה אחלה של חזרה גנרלית.

חשוב לנו להבהיר שהפרק הזה הוקלט לפניי אירועי 7.10.23 ופתיחת המלחמה. התלבטנו הרבה אם להעלות אותו, והחלטנו שכן - בשביל כל אותן מאזינות שמחפשות בריחה של חצי שעה מהסיפורים הקשים והתמונות המזעזעות. הלב שלנו כואב יחד איתכן, ואנחנו מקוות ששיחה על טונה, ברונו מארס ופערי דורות יקלו על הכאב אפילו בטיפה.

רביטל ואורלי מסכמות את שנת תשפ"ג לצלילי הפגנה ברחוב הסמוך, שזה מקסים כמעט כמו השנה שעברה עלינו. פרק שכולו איחולים לשנה הבאה, החלטות נחושות וטיפים להתמודדות עם דודה שולה.

רביטל חגגה יומולדת (היפ היפ הוריי) ומיד האחיות נדרשו לחשבון נפש. מה הן היו מייעצות היום, לעצמן הצעירות ב20 שנה- לעשות יותר ספורט? לעשות פחות ספורט? מסתבר שהחיים היו יותר מורכבים מזה. קחו מחברת ועט ותרשמו כדי שאחר כך לא תגידו איך אף אחת לא אמרה לנו.

אז מה קרה לאחיות ויטלזון- האם הן יצאו למשימה סודית מעבר להרי החושך? האם נחטפו בידי כת מיסתורית? או שגם הן הלכו לקייטנת שוקו ולחמניה? כל התשובות בפרק.

נדב ורביטל חוגגים 19 שנות נישואין ולרביטל יש תובנות על ההווה ועל העבר. את אמת? יצא פרק מרגש.

בעזרת השם או שלא? פרק ההמשך ל״קול ברמה״ שעונה על השאלה הגדולה במה אורלי ורביטל מאמינות, אלוקים, אתאיזם ושאר ירקות. איך קרה ששתיים שיצאו מאותו בית חושבות כל כך שונה?

המאזינות שואלות שוב ושוב מתי אורלי חזרה בשאלה. אבל בכלל אומרים יצאה בשאלה. אבל בכלל למי אכפת? פרק על יהדות, יידישקייט ומופע חזנות מפתיע.

רביטל עסוקה בלפרש תוצאות חריגות שהגיעו בבדיקות הדם, אורלי מתוסכלת מגופים ציבוריים שאמורים לתת סיוע אך במקום זה מוסיפים מצוקה. האם רק במשפחת ויטלזון יש עיסוק במחלות, קביעת תורים וולנטרית לבדיקות ומתי זורקים תרופה לא בתוקף.

רביטל ואורלי פותחות לרווחה את הקשר ביניהן כאחיות ומגלות שלא כל הנוצץ זהב. אולי הן לא בקשר כזה טוב כמו שחשבנו ואולי זו היתה בכלל טעות לפתוח הכל מול המיקרופון? מה גרם להן לצחוק לצעוק ולבכות והכל בפרק אחד??

בעקבות הפוסט של רביטל, האחיות ויטלזון מבינות, שלדבר על אוכל, דיאטה ודימוי גוף, זה כמו מלוואח - אף פעם אין יותר מדי. פרק כן, חשוף וכנראה לא מספיק פוליטיקלי קורקט. על התסכול, הלופ וחוסר המוצא וכמובן פינה המכתירה רשמית את עונה שלוש של המנדלוריאן - כגרועה שבעונות.

אתגרים חברתיים אינם נחלת הילדים בלבד. איך משתלבים חברתית כש״גדולים״, כמה זה כואב כשלא מצליחים ולמה זה ממש בסדר אם רק קמתם מהמיטה היום. פרק בלי פתרונות.

הכל התחיל מזה שרביטל החליטה להגיד "כן" להכל. אז היא אמרה כן ל"דייט" עם לירון לב, וככה היא מצאה את עצמה מארגנת את "מסיבת כיתה" - ערב שירה בציבור עם שירים מפעם שכיף לשיר, כאלה שגדלנו עליהם, כאלה שכולנו אוהבים לזייף בקול. פרק עם תחושה של התחדשות והתרגשותוראיון טלפוני עם לירון לב המלך

חזרנו! ואמלה איך התגעגענו למיקרופון ולאבק. המנדלוריאון חזר והחזיר את האחיות ויטלזון לאולפן לפרק שכולו סיפורים מחדר הניתוח והדרך אליו, ההחלטות, הרופאים הבומרים, האחיות חסרות הטאקט, הצחוק והבכי. והמסקנה? אין רחם אין דאגות.

זה היה אמור להיות פרק על הרגלים רעים, אבל איכשהו הרגיש נכון יותר לדבר על אינפקציה באוזניים, פיפי במקלחת והבל פה של ילדים בבוקר. פרק מלא הרגלים מגונים וממש לא לבעלי לב חלש.