מזה זמן ממושך אני עוקב אחר פועלך בעניין רב ובסלידה גוברת, נדמה שתמיד הסתובבת בינינו, מצית ויכוחים, מדליק חמומים, מבעיר את הגזרה ובסך הכול עושה רק רע. לפיכך אני נאלץ לבשר לך, בצער לא רב וביגון לא קודר, שאני משחרר אותך מתפקידך לאלתר ומפטר אותך מהיום להיום מתפקידך האיום. האיש עם המכתב, והפעם עם מכתב לשד העדתי.
אז חברה שלך בגדה בך עם השכן הצלופח וברחה איתו להודו, ומצאת את עצמך נטול אהבה, חסר בית, מתגלגל בדרכים זרוק ודפוק. מוצף בכאב אינסופי מעורבב ברצון לנקמה ובעיקר בתחושה שאין מכאן לאן להמשיך. לילות טרופים רווי ביעותים, משבר אמון עם האנושות ולך תצא מזה עכשיו…
"הם אף פעם לא משלמים לעבדים מספיק שייצאו לחופשי, רק כמה שישאיר אותם בחיים כדי לחזור לעבודה. אני יכולתי לראות את זה. מדוע לא יכלו הם? אני הבנתי שאין רע מזה בספסל בפארק ואין רע מזה בלהיות עכבר בארים, אז למה לא להגיע לשם מלכתחילה, עוד לפני שהם ישליכו אותי לשם? לָמה לחכות? כתבתי רק מהתיעוב כלפי כל זה, זה עזר להוצאת הגועל מהמערכת שלי". צ'ארלס בוקובסקי.
דוורים שהגיעו לגדולה, מפרדינאן שבאל הצרפתי ועד לדוור אמריקאי שמסר לא רק מכתבים, אלא גם את הגנים שלו והפך לאב גאה של 1300 ילדים בלתי חוקיים, מחוץ לנישואים.
בפשטות טמונים כל העומקים, או אם לצטט את רבי מאיר – "קיבלת משבצת, אה-נו תוציא ממנה המירב". אז הנה אני, העני מדעת, מנסה להוציא מהמשבצת הרדיופונית הזאת, חלקת האלוהים הקטנה שלי, את המירב. י.א. קרסוצקי מזמין אתכם לשעה על מכתבים ששינו את פני ההיסטוריה, מכתבי מחאה ואהבה וגם חילופי מכתבים אישיים של עבדכם הנאמן.
"האיש עם המכתב" הוא שיר ישן נושן של פונץ', שיר אניגמטי על החמצה ועל איש מסתורין כלשהו. לא סתם דוור, אלא האיש עם המכתב. מוגדר על פי המסר שהוא נושא עמו, שבעצם הגעתו יפיג את העצבות ואולי אף ייתן נחמה. י.א. קרסוצקי מזמין אתכם להציץ במכתבים ששינו את פני ההיסטוריה, מכתבי מחאה ואהבה וגם חילופי מכתבים אישיים של עבדכם הנאמן. בעולם של מיסרונים מוגבלי תווים ואימוג'ים – כתיבת מכתבים היא אמנות גוועת, הגיע הזמן להחזיר אותה לחיים.
"דוורים שהגיעו לגדולה, מפרדינאן שבאל הצרפתי ועד לדוור אמריקאי שמסר לא רק מכתבים, אלא גם את הגנים שלו והפך לאב גאה של 1300 ילדים בלתי חוקיים, מחוץ לנישואים.