הורים בגובה העיניים

להורדת ⁠האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העינייםשאלת השאלות !!!מכירים את זה שאנחנו מבקשים מהילדים משהו, והם מתנגדים/מורדים/עושים דווקא/מחמיצים פנים/בורחים/מרביצים/כועסים, ובגדול ? האווירה היא שהם נגדינו ואנחנו נגדם - והאירוע מסלים ויש ממש שני מחנות ? וואי וואי וואי ! ומה כבר רצינו ? שיהיה נעים ! (ושהדברים יעשו כמובן:) רונה ואיתי התחילו את הפרק בשיתוף על ריב שהיה להם בבוקר הקלטת הפרק, בו רונה התעצבנה על איתי שלא התעורר בזמן וזרקה עליו כרית (: כן כן. זרקה עליו כרית חברים וחברות, קראתם נכון. האם זה שרונה זרקה על איתי כרית גרם לאיתי להתעורר בחדווה ולהכין לילדים סנדוויצ'ים מחוייך ומדולג? את התשובה קל לנחש... הדוגמא הזאת ליוותה אותנו לאורך הפרק ועזרה לנו להבין את הילדים שלנו ואת חוסר שיתוף הפעולה שלהם לפעמים.דיברנו על מה לעשות כש"יוצא לנו השד" הזה שגורם לאירוע להסלים, על תקשורת בזמן ריב, על לתת מקום לאגו החמוד הזה שלא רוצה לשתף פעולה כשהצד השני בא לו מקולקל... וכן. תצאו גם עם כלים נוספים לארגז הכלים שלכם (: כדי שבפעם הבאה שתתקלו בסיטואציה דומה, תוכלו להתנסות בדרכים אחרות...אגב? הצטרפתם למסלול המנויים שלנו כבר? מוזמנים להוריד את האפליקציה של הורים בגובה העיניים, ולהנות מאימון הורי שבועי ! יש עוד עשרות פרקים שזמינים רק למנויים ! רק שתדעו ! (: אז יאללה ! נשתמע בפרק, עדכנו במסקנות !

הפעם זכינו לארח באולפנינו את דנה מאיר יונג, חברת קהילתנו היקרה, שפתחה בפנינו את ליבה וסיפורה.דנה היא אמא לשני קטנטנים צמודים, ואלמנתו של עפר יונג ז"ל, שנהרג במילואים בפברואר האחרון.דנה הגיעה כדי לספר, לשתף, לשאול, ובעיקר, כדי לא להחזיק הכל לבד.בשיחה אמיצה ועמוקה היא סיפרה על החיים החדשים שנכפו עליה, על האתגר לגדל ילדים תוך כדי האבל האישי שלה, על הילד הבכור שלפעמים הופך ל"ילד הורי" ועל הפחד להישבר מולם…עלו שאלות שעולות ביום-יום כמו: איך אצליח לנהל הסתגלויות בגניהם של שני הילדים?איך אתחיל בכלל להסביר להורי הגנים החדשים את סיפורנו?איך לעבד יחד עם הילדים את האבל שלהם?מה לעשות כשהילד "מאניש" חפצים ואומר ש"המשאית עצובה"?ואיך אפשר להכיל טנטרום ברגע הכי לא מתאים - למשל, בדיוק כשצריך לצאת מהבית בבוקר?דנה, תודה על האמון, הנוכחות והלב החשוף.הלוואי שהפרק הזה יגיע כמו חיבוק , למי שזקוק או זקוקה לו.להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העינייםלקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

בפרק הזה אירחנו את שחר ארז, מטפל זוגי עם לב גדול שהביא המון רגישות לאולפן וזוויות מעניינות ! השילוב של שחר ורבקה עשה קסמים ! איתי ורונה פתחו למאזינים את הדלת לביתם, פתחו את הלב וסיפרו על המקומות הכואבים והיפים בזוגיות שלהם, על תהליכים שהם עברו ועוברים, ואיך הם בכלל מצליחים להישאר זוג ולא רק הורים.דיברנו ,בין היתר, על למה בכלל לדבר על זוגיות בפודקאסט להורים?האם הילדים קולטים כשמשהו עובר עלינו? מה ההשפעה של ריבים בין ההורים ליד הילדים?האם יש מקום להבעות חיבה, מגע ותשוקה בבית שבו מסתובבים הילדים?אה וואו. ומה לעשות אם הם "תופסים אותנו על חם" ? למה זה כלכך מביך? האם לדבר איתם על זה ? איך מייצרים שיח של - סקס פוזיטיב בבית? דיברנו גם על השפות השונות של אהבה, ואיך מגלים מה השפה של בן/בת הזוג?האם אפשר ללמוד לדבר "אהבה" בשפה שלא נולדת איתה? איתי, בלב חשוף, דיבר על מה קרה לו כגבר בזוגיות מאז שהפך לאבא , ואילו רונה שיתפה ,באומץ רב, מה קרה לה ,כאישה, כשהפכה לאמא...ספרו לנו מה עברתם בהאזנה,הא? שלחו את הפרק לבן/ת הזוג שלכם וכמובן לחברים... וגם ! תגידו? הורדתם כבר את האפליקציה של הורים בגובה העיניים? מחכים שם פרקים שפתוחים רק למנויים, שחבל לפספסם ! :)לפרטים על ⁠הסדנה של שחר⁠להורדת ⁠האפליקציה⁠לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

בפרק הזה דיברנו על קריאת ספרים, ראשית קריאה אצל הילדים ואיך לגדל ילדים שלספרים יהיה מקום משמעותי בחייהם?הפרק מיועד להורים לילדים בגיל הרך ממש מגיל אפס, עוד הרבה לפני היכולת שלהם לקרוא בעצמם.דיברנו על האיכות שספרים יכולים להביא לחיי הילדים,האם/איך "לדחוף" את ילדינו לקריאה? איך לחשוף את הילד לקריאה מבלי לעשות כל מיני פעולות שגורמות לילד להתנגד, מה לעשות כשהילד מתבלבל בקריאתו? האם לתקן אותו ? האם יש כזה דבר "עודף קריאה"? דיברנו על הדמיון ועל ההבדלים בין קריאה לבין פודקאסט, לבין מסך ומה מקומנו בשליטה על התכנים?אירחנו באולפננו את לידור יעקב הנפלאה - מחברת הספר ״משהו חדש״ ויוצרת הפודקאסט לילדים ״זה קול הסיפור״:הספר עוסק בחוויות שכל ילד מכיר, כמו יחסים בין אחים, חברות ושינויים, ומיועד לילדים בראשית קריאה ולהורים וילדים שאוהבים לקרוא יחד...בפודקאסט ניתן להאזין לסיפורי ילדים מקסימים, חלקם מקוריים שלה וחלקם עיבודים לסיפורים של אחרים, כולם עשויים ברמה גבוהה של השקעה, משחק ו״תפאורה״- אפקטים מוזיקליים, שעושים חשק לעוד…הייתה שיחה זורמת, קלילה , מעשירה, פותחת ראשים ולבבות ... האזינו עכשיו -ואם אהבתם? חפשו אותנו גם באפליקציה שלנו, שם מחכים לכם כבר 17 פרקים נוספים בלעדיים למנויים!להורדת האפליקציהלקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

לפעמים השינוי כל כך מפחיד אותנו, שאנחנו עושים הכל כדי לדחות, לעקוף או אפילו להדחיק אותו. מחשבות כמו "רגע רגע... מה מחכה לי מעבר לפינה?" "אמאלה!" "ומה אם אכשל?" – מהבהבות לנו בראש בלי הפסקה. לפעמים הגוף מגיב עוד לפני שאנחנו מספיקים לחשוב על זה – ופתאום צצה לה איזו אלרגיה או איזה וירוס קטן שבא "בול בזמן"...אבל מה קורה כשהילד שלנו נתקל בשינוי? - מעבר דירה, אח חדש, הסתגלות לגן... ומה אם הוא ממש מתקשה להסתגל? איך נכון ללוות אותו בתהליך? האם יש דברים שאנחנו עושים שמקשים עליו בלי לשים לב? ואולי… ואולי בכלל היינו רוצים פשוט לחסוך ממנו את הקושי?מה יקרה אם נלך עם השינוי, למרות הפחד? יכול להיות שנגלה שהקושי הוא בעצם כאב גדילה? ואם רק מישהו היה מבטיח לנו שזה מה שיקרה – היינו חותמים על זה בשמחה! פשוט כרגע, כל מה שאני רואה לנגד עיניי זה את הקושי...בפרק הזה אירחנו את ליאור נבון הנהדר, לשיחה מרתקת, פותחת לבבות וראשים!ואפרופו שינוי… שמתם לב שכבר יש אפליקציה ל"הורים בגובה העיניים"? מוזמנים להורידה ולהיות חלק מהמשפחה!להורדה ⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠הורים בגובה העיניים

עד כמה מעסיקה אתכם המחשבה - מה חושבים עליכם? איתי שיתף שבהרבה תחומים לא אכפת לו, אבל !!! בכל הקשור בחשיפה ברשתות החברתיות, פה הוא נמנע כי הוא חושש להתאכזב מהתגובות/חוסר תגובות... או שכנגן (בג'ירפות/אביב גדג' ועוד...) , הוא לא זקוק למחיאות כפיים, ואילו כ"איתי שטרית" על הבמה עם חומרים משלו, הוא משקשק ו... נמנע !רונה שיתפה שחשוב לה בטירוףףף מה חושבים עליה, אבל שבשנים האחרונות היא משתדלת לעשות למרות המחשבות המעכבות, אבל אין ספק שזו עבודת חיים עבורה... ורבקה? תאזינו ותגלו :)אז מה הסיבה שכלכך חשוב לנו מה חושבים עלינו? למה לילדים שלנו כלכך חשוב מה חושבים עליהם? האם יש דרך לגרום לזה שיחשבו עלינו רק דברים טובים ? מה החסרונות בהתנהלות בהתאם ל-מה יחשבו עלינו? מה הילדים שלנו יפסידו אם הם יתנהלו בהתאם ל- מה חושבים עליהם ? איך אפשר להתנהל אחרת? איך אפשר לעזור לילדים שלנו, כשאנחנו רואים אותם - מוטרדים ממה יחשבו עליהם ?והורדתם כבר את האפליקציה של הורים בגובה העיניים? דחוףףף להוריד ! למה אתם מחכים ????נשתמע בפרק :)להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠לאייפון⁠⁠לאנדרואיד⁠לקבוצת הווטסאפ של⁠הורים בגובה העינייםלהצטרפותלחברותא בנושא גבולות

בפרק הזה איתי ורונה דחסו רגליהם (39/42) בנעליהם הקטנות של אריאל מילי וברי (26/31).מצד אחד היה צפוף מאוד מאוד מאוד (ועם הרבה חול:), מצד שני - הלבבות התרחבו.כמה הפעולה הכביכול קטנה הזאת, זו שמוציאה אותנו - ההורים, מעצמינו, יכולה להרחיב לבבות, ולחזק קשרים.לפעמים אנחנו כלכך עסוקים בלהציב גבול/לעמוד בזמנים/נימוסים והליכות/למה עשית ככה/"תפסיקו לריב!!!"... שאנחנו ממש יכולים לפספס את אותן עיניים קטנות... כמובן שלא במתכוון, הא? זה קורהל כ ו ל ם !החיים האלה כלכך מלאי התרחשויות, שקל ממש לפספס את זה.בפרק הזה הצענו לכםן זווית חדשה . זווית בגובה מטר, אולי פחות... את זווית הילדים שלכם/שלנו.תודה לרבקה שפותחת לנו את הזוויות הללו, ומחדדת לנו את החושים .דיברנו ,בין היתר, על - איך נבין אותם כשהם נסערים ולא הגיוניים בשום צורה? מה לעשות כשאנחנו לא מבינים למה הם כלכך מעצבנים/לא ברורים - ואיך עושים את המעבר מ-"אי אפשר להבין אותם" ל- תומכים בהם? מה קורה כשמבינים אותם, אבל לא רוצים לזרום איתם? איך נציב גבולות באופן שבו נראֶה את הילדים, ואיך זה משפיע עליהם? איך הילדים לפעמים "מכניסים אותנו לנעליהם", ולמה לפעמים הם פשוט -מתנהגים את הבעיה, אבל לא ברורים במה באמת עובר עליהם, וכמובן : מה עושים עם זה ???פרק סופר מעניין וחשוב ❤️להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠⁠לאנדרואידתודה לקהילת הורים בגובה העיניים, שביקשה את הנושא הזה ! יצא ממתק !להצטרפות לקבוצה של ״הורים בחברותא״

פרק עם ק ה ל !!! (מתנצלים מראש, רונה השתכרה). אושר גדול היה לפגוש אתכם פנים אל מול פנים ! ולעניינינו ! הפעם דיברנו על : חברוּת ! דיברנו על : מה קורה כשילדים מדירים ילד אחד מהחבורה? אבל רגע... מה קורה אם הם באמת לא רוצים לשחק עם הילד הזה ? הרי להכריח זה לא סבבה... אז מה כן?, מה לעשות כשילדינו בוחרים חברים שאנחנו לא אוהבים?, מה לעשות/לא לעשות כשהם "קונים" חברים במתנות?, איך ללמד אותם התנהלות חברתית מכבדת?, איך להתנהג כשהילד שלנו מתנהג בצורה פוגענית או נצלנית ?, מה לעשות כשהילד שלנו משתף אותנו במקרה שנשמע לנו לא חברי ? האם להתערב? לתת עצה?, לֶמה הילד שלי זקוק באותם הרגעים? שניתן לו פתרון? שנקשיב לו ? דיברנו המון על הלב החשוף , ועל הפחד מדחייה ! גם שלנו המבוגרים! על דוגמא אישית... ורונה שיתפה את הקהל על מקרה שקרה לה עם חברה, שגרם לה להבין לעומק מקרה שקרה לאריאל מילי... בואו בואו, תשתפו אותנו אם נגענו בלב שלכם !

היום נדבר על הילד הבכור ! הילד שבזכותו קיבלנו את התואר : אמא ואבא ! זה שעד לא מזמן היה היחיד והמיוחד שלנו, היה כל עולמינו. צולם מכל זווית אפשרית - חיוך ראשון,שן ראשונה,צעד ראשון.. המציאות שלו הייתה זו - אני היחיד והמיוחד. והופס ! הריון שני, אמא ואבא מתכוננים לתינוק החדש - הגוף של אמא משתנה, יש לה כבר פחות כוח להרים אותי... אומרים לי: "בקרוב יהיה לך אח קטן ! אתה תהיה הגדול !!!" אבל רגע... אני רוצה להיות ה-גדול??? מה זה אומר בעצם? אני עוד תינוק בעצמי! ואז התינוק מגיע - וזה נכון שאמרו לי שזה כייף להיות אח גדול, וזה באמת קצת מגניב שיש פה תינוק חמודי ! והיי הוא אפילו קצת דומה לי !!! אבל ! אם זה כזה כייף, למה כולם מחייכים רק אליו? למה כולם שומרים עליו כלכך מפניי ? "תזהר!", "תשטוף ידיים", "ששש שלא תעיר את התינוק", "אתה הגדול עכשיו"... ואחרכך גם מגיע ה- "תוותר לו, הוא הקטן", או "נו ! אתה הגדול תהווה לו דוגמא" . אז בפרק הזה נכנסנו לראש של אותו בכור... מוכנים לצלול לשם? איך הוא מרגיש ? האם יש פה שינמוך/הרעה בתנאים? האם זה נכון לתת לו אחריות? למה הוא כלכך לא מרוצה? למה ילדים גדולים נוטים להיות "בעייתיים"? אם אנחנו עושים הפלייה מתקנת ,כמו שלמדנו בפרק על יחסי אחים, האם זה פוגע באח הצעיר? מה אנחנו עושים עם כל רגשות האשמה שאנחנו לא נותנים לאח הקטן את מה שנתנו לאח הגדול ברמת ההשקעה? למה הבכור לא משתף פעולה כשאנחנו אומרים לו : "תוותר לו", "תתחשב", "הוא קטן, תלמד אותו" ? מה לעשות עם כל האגרסיות/הרצון לתשומת לב שיש לבכור? תלחצו על הפליי, תנו אוזן - ותעדכנו מה תפס אתכם :) להרשמה למסיבה של הורים בגובה העיניים (חגיגת פרק 120) להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

אךךך האש ששורפת בחזה ! העשן שיוצא מהאוזניים !!! הצילוווו !!!! איך אתם מרגישים כשאתם עצבניים? מה אתם עושים כדי להרגע? מה אתם עושים כשאתם עצבניים ואין לכם דרך להרגיע את עצמכם, כי אתם עם הילדים? מה קורה כשהכל יוצא על הילדים? או על הבן/ת זוג? אוף. זה ממש לא היה מתוכנן... אבל הר הגעש התפוצץ, ועכשיו מה? רונה התחילה את הפרק עצבנית ! אבל באמת, לא רק בשביל הפרק! היא אשכרה הגיעה עצבנית לפרק על ילד עצבני :) צחוקים איתה. אז התחלנו מהזווית של ההורה העצבני כי זרמנו עם המצב של רונה, והמשכנו משם לזוויתו של הילד העצבני. אז הורה עצבני- איך זה נראה? מה עושים כדי להרגע? איך הורה עצבני יכול לגשת לילד עצבני? הרי כולם פה עצבניים! הצילו! ילד עצבני- איך זה נראה? איך אנחנו יכולים לדעת שהוא באמת עצבני? למה זה קורה? מה עושים? האם ואיך ניתן להרגיע אותו? מה לא כדאי לעשות? יצא פרק עצבני, אך גם מצחיק אל דאגה ! והעיקר עם המוןןןן אסימונים ונקודות למחשבה. מוכניםות להתעצבן איתנו ? יאללה, בואו ! להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠האתגר של רבקה⁠ להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

הכנה מראש: הפרק הזה יצא קצת טיפול זוגי, מבלי להתכוון לכך ! אז שלחו את הפרק לבן/ת הזוג, ותשתפו אותנו איך זה השפיע עליכםן,הא? אז לפני שהשיחה הפכה לטיפול זוגי, דיברנו על: רונה ואיתי שיתפו את רבקה, שלאחרונה יש המון התעסקות, מצד הילדים, ב-מי אוהב/לא אוהב/כמה אוהב ואת מי. "אמא את לא אוהבת אותי", "אף אחד לא אוהב אותי", "אני אוהב רק את אבא" וכו... והרי רונה ואיתי הכי אוהבים את ברי ואריאל מילי, נכון? כמה פעמים הם יכולים לענות במוּארוּת: "אנחנו הכי אוהבים אתכם בעולם" ? רונה שיתפה שנמאס לה מהלופ הזה. וגם רונה שיתפה כמה זה מחלחל לה לסדקי הלב כשברי אומר לה שהוא לא אוהב אותה, בטח ובטח אם זה נשלף פעמיים בשעה, לפחות (!!!) אז- למה הילדים אומרים את זה? האם זה מעיד באמת על חוסר אהבה? מה ניתן ללמוד מהאמירה הזאת? איך אפשר לעזור להם? אלו תגובות ירגיעו את התופעה, ואלו יחריפו? האם זה קשור להורה מועדף? ואם כן למה זה קורה? מה לעשות כשנפגעים? מה לעשות כשהם אומרים את זה כדי לקבל תשומת לב? וכמובן - שיצאו שם פנינים בדמות טיפול זוגי :) שווה האזנה נשתמע בפרק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של האתגר של רבקה להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

שלום וברכה לכל המתוסכלים והמתוסכלות מהטנטרומים של הילדים שלהםן ! אמאלה ! הצילו ! נכנס בהם דיבוק ! דיבוק : צא !!!!! איתי ורונה שיתפו את רבקה על תסכוליהם מהטנטרומים של ברי. הם חשבו שהם חכמים גדולים כי חוו ,וחווים, טנטרומים של אריאל מילי כבר שנים ! אבל מסתבר, חברים וחברות, שכל ילד חוֹוה טנטרום בצורה שונה. ברי נוטה להדוף פיזית ולדרוש שיתרחקו ממנו, להתנתק רגשית וממש לטרוק דלתות ! ואילו אריאל מילי נוטה לצרוח עליהם שהיא שונאת אותם או מאיימת שתעזוב למשפחה אחרת. אז - תוציאו פנקסים ! על מה נדבר אתם בוודאי שואלים ? מה זה טנטרום בכלל, ומהם סוגי הטנטרומים? למה הם קורים? מה תפקידינו ,ההורים, ואיך אנחנו יכולים לעזור? מה הילדים מבקשים מאיתנו ומה הם באמת באמת צריכים מאיתנו? האם אפשר למנוע אותם? או לפחות (גאד- דמעאט) לקצר/לצמצם את המֶשך שלהם? האם ומתי הטנטרומים עוברים? (ספויילר: רונה בת 37 וחצי, ועדיין חווה טנטרומים בעצמה:) . נשתף כי הפרק הבא שיצא, יהיה פרק המשך. להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

הפרק הזה מוקדש לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם במלחמה, אך לא רק. אירחנו באולפנינו את מירי מתתיה, סופרת הספר "סלסלת האוצרות של טורי". בתחילת הפרק הקראנו חלק קטן מהספר הרגיש והחשוב שכתבה, המתווך לילדים מוות פתאומי של אדם קרוב. השיחה אמנם שוזרת בתוכה שיח על הספר, אך ניתן למצוא שם כלים לתיווך המוות הפתאומי - מכל סיבה שהיא. דיברנו בין היתר על- איך מעבדים סיפורי מוות ואובדן? על החשש שלנו לחשוף את ילדינו לכאב העמוק שכואב בעצמות, על הפחד להתפרק מולם, על צמד המילים : "תהיו חזקים". מה זה להיות חזק בכלל? ואם אנחנו מרגישים שאנחנו מרחק מיליוני שנות אור מה"חוזק" הזה ? על מה הם שלבי האבל ? על איך גורמים להם לדבר על החוויה הקשה שעברו ? איך מבינים מה עובר להם בראש? איך אפשר להיות שם בשבילם- כשאנחנו בעצמינו דאוגים/חוששים/כעוסים/ מתאבלים/מתמודדים עם המציאות החדשה שנכפתה עלינו? האם ואיך לחזור לבית כשאחד ההורים/בן משפחה נהרג? איך שומרים על שמחת החיים בבית, ועל ההנאה שבהורות אם אחד מההורים/בן משפחה אהוב כבר איננו? צירפנו לפה קישור לרכישת הספר. ראו את הפרק הזה כחיבוק גדול גדול גדול מאיתנו מוזמניםות לשתף אותו עם אנשים שהפרק הזה יוכל לתמוך בהם. לרכישת הספר סלסלת האוצרות של טורי להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

אז מה זה בעצם ילד רגיש מאוד? איך מזהים/מאבחנים ומהם המאפיינים? האם חשוב לאבחן- או שאולי האבחון הוא תיוג? האם זה אומר שיש לילד מבנה מוח אחר? האם זה גנטי? מה היחס שהכי יעזור לילד רגיש מאוד? האם להתחשב ברגישותו, או האם התחשבות כזו רק מקצינה את הקושי? האם זה משתנה לאורך החיים? האם חשוב לספר לו, לאחים ולסביבה? ואם כן מה בדיוק אומרים? איך הורה רגיש מאוד פוגש ילד רגיש מאוד ? כייף גדול היה לארח באולפנינו את רותי דריאל היקרה ! רותי היא מגישת הפודקאסט הנפלא- חזרה ללב ההורות, פסיכותרפיסטית בעלת תואר שני (MA), מטפלת באומנויות, עם ניסיון של מעל 20 שנות טיפול קליני. מדריכת הורים מוסמכת, מלמדת קורסים להורים, ותוכניות הכשרה לאנשי מקצוע (בשיתוף אונ' חיפה), ואמא לשלושה - חלקם רגישים מאוד . לאתר של רותי דריאל לפודקאסט חזרה ללב ההורות להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

גם ככה להציב גבול זה מהלך שמורכב לנו, בני האדם, ולהורים בפרט. אז במקום ציבורי ? כשכולם מסתכלים? מחשבות כמו: מה חושבים עליי? שיפסיקו להסתכל !!! ,איזו פדיחה ! בא לי להעלם/לברוח/להתפוצץ... הן מחשבות שצצות בין רגע. מוכר לכם? רונה שיתפה על מקרה שקרה לה בסוּפר עם אריאל מילי וברי. מקרה שהתחיל נהדר ! רונה עשתה את כל ההכנות והאירגונים, והייתה במצב- רוח פיקס... גם הילדים היו מעורבים וחמודים. עד ! שהגיע הטנטרום ליד מדפיי השוקולדים שבסוּפר. אז מה ההבדל בין הצבת גבול בבית, לבין הצבתו במקומות ציבוריים? למה הילדים מאתגרים אותנו במקומות ציבוריים? מה זה מפעיל אצלינו? מהם רעשיי הרקע, ואיך הם מפריעים לנו במטרה? האם יש דרכים למנוע את כל הבלאגן או לפחות לקבל כלים שנוכל לשלוף ברגע האמת כשהטריגר כבר לחוץ? (תוציאו פנקסים:) ,מה אנחנו מרגישים כשאנחנו רואים בעיית גבולות אצל אחרים במקומות ציבורים? שופטים אותם? מרחמים עליהם? מזדהים? מתערבים? מתאדים? אם כל הנ"ל נוגע בכם, האזינו לפרק הזה כדי להרגיש שאינכם לבד :) וגם כדי לקבל כלים להתמודדות . להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

שלום כיתה א ! שלום גן ! שלום להורים הנרגשים/הלחוצים/המעורערים - או כל הנ"ל ובו"ז ועוד... לצד כל החדשות הקשות שעמינו עובר, יש גם 1.9 לעבור. חיבוקים לכולנו על המורכבויות הרגשיות שאנחנו נאלצים להתמודד איתן. (לפני הכל, תאזינו גם לפרק 18 על הסתגלות, שישלים לכם את התמונה, בסדר?) התכנון היה שאיתי יגיע עם ברי לגן- יחבק ,ינשק, יפרד ויגיע כמו קינג לטקס כניסתה של אריאל מילי לכיתה א... אבל הוא שכח לגמרי את האופציה שיש מצב שגם לברי יהיה קשה להפרד... וכך יצא שאיתי החמיץ את הטקס . רונה שיתפה אותנו כמה החזיקה את עצמה לא לבכות לאורך כל הבוקר, כדי לא לקחת לאריאל מילי את הפוקוס מהמצב שהייתה בו דיברנו בין היתר גם על מה לעשות כשהילד/ה בוכה בפרידה ? איך להתנהל בימים האלה של ההסתגלות בהם הכל יותר רגיש? איך לשמור לא להתערבב רגשית עם ילדינו? בקיצור איך ללוות את הילד/ה שלנו בצורה הכי מיטבית שיש, בימים הרגישים הללו ? שנה טובה עם חדשות טובות , אמן. להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

אז הפרק הזה הגיע בעקבות זה שאריאל מילי פשוט הכריזה שהיא גוזרת את השיער לעצמה. רונה רצה לכיוונה, והדלי ? כבר היה עמוס בשיערותיה הזהובות. הכל קרה מהר ! היא גזרה גזרה וגזרה ורונה - הצטמקה הצטמקה והצטמקה. רונה לקחה החלטה -לאפשר לה, למרות שהיא התפחלצה מבפנים. מה קרה ביום למחרת אתם שואלים ? חרטה. הייתה שם חרטה גדולה מאוד. איך רונה התמודדה ומה היה הסוף ? תגלו בהאזנה. האם לתת להם ללמוד על בשרם (על שיערם:)? או לעצור אותם בגופינו ולנאום להם על ההשלכות שיהיו, על למה זה לא יהיה יפה ושאולי יצחקו עליהם כמו שצחקו עליכם כשגזרו לכם את השיער כפטריה כשהייתם בגילם. מה המסרים שעוברים כשאנחנו לא נותנים להם ללמוד בעצמם? מה יקרה אם נתאפק, ונאפשר להם ללמוד - גם אם מדובר בסוף ש"ידוע מראש" . האם הסוף באמת ידוע מראש? כי יש גם אופציה שנופתע ונגלה שמה שהם עשו דווקא מהמם ! ושאנחנו טעינו ובגדול ! כן כן. יש גם אופציה כזאת. אייי ייאיי יאיי, כמה קשה להיות הורה ששואף למוארות. נתראה בפרק ! להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠לאינסטגרם

איתי ורונה שיתפו אותנו בדינמיקה שיש בין אריאל מילי לבין חברתה, שכבר תקופה ארוכה אומרת לה: "אנחנו לא נהיה חברות שלך" או "אנחנו לא רוצות שתבואי אלינו", או שאומרת לחברה אחרת: "אם תהיי חברה שלה, אני לא אהיה חברה שלך..." . הם סיפרו לרבקה על האתגרים שלהם כהורים לנהל את זה בצורה עניינית ולא מעורבת רגשית. אז למה זה קורה בכלל? מה זה אומר על הילד המסית? מה זה אומר על הילד המורחק? מה עושים אם מגיעים תנאים בדרך חזרה לחברות ("אם לא תעשה את זה- לא נהיה חברים שלך", או "אם תהיי חברה של ההיא - לא נהיה חברות שלך"?). מה התפקיד שלנו כמבוגרים ברגע האמת כשזה קורה לנגד עינינו, ומה תפקידינו כשהילד/ה מספר לנו ? איך נשמור על ערוץ תקשורת פתוח איתו? האם להתערב ולפנות להורה של הילד המסית? האם לפנות לגננת/מורה ? . איפה זה מפעיל אותנו? איך זה משפיע על הילדים שאנחנו מופעלים ? איך לתמוך רגשית בילדינו הפגוע,שלא רוצה ללכת לגן/בית הספר? איך לחזק אותו בתקופה הזאת? כל הנ"ל ועוד ! להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠הורים בגובה העיניים לאינסטגרם

אז בואו נודה יצא לנו עוד פרק על גבולות במסווה של "כמה. פעמים. אני. יכול/ה . לבקש. ממך. כמהההה ?" אז מה עושים כשמבקשים מהם לעשות משהו וזה לא משפיע ? אומרים להם שוב, וזה לא משפיע ("בוא יוצאים לגן. אמרתי בוא יוצאים לגןןן. קח את התיקקק יוצאים לגןןן. נווווו כבררר") מה קורה כשהם מתנהגים בצורה מסויימת, אנחנו מטפלים בזה, ואז זה קורה שוב. ואז שוב. ואז שוב (לדוגמא: מרביץ לאחותו, אנחנו מטפלים בזה...ואז שוב. ושוב ושוב). מה קורה לנו בגוף כשהם פשוט לא שמים לנו על הגבול וממשיכים לבדוק את תגובותינו למרות הכל? הר געש. רונה שיתפה מה קורה לה, ועל משאלת ליבה להצליח להגיב באיפוק במצבים כאלה, וגם איתי הגורו הפתיע וסיפר שמאתגר לו כשברי דורס אותו עם הבימבה וצוחק לו בפרצוף. איך שומרים על center בסיטואציה כזאת? האם יש דרך למנוע את החזרתיות הזאת מראש? למה לא מספיק לומר פעם אחת? האם יש נזק בלחזור על עצמינו שוב ושוב ושוב ושוב? להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים לאינסטגרם

שלום וברכה ! כייף לחזור מהפגרה ! התגעגענו אליכםן ואלינו מאוד. ולעניינינו (אם בגבולות עסקינן. נהיה ענייניים רגע). למה לעזאזל כלכך מאתגר לנו עם גבולות ? עזבו רגע גבולות מול הילדים... מול עצמינו, מול הקולגות, מול בן/ת הזוג, התלמידיםות שלנו/ המשפחה המורחבת/החברים... ? רונה שיתפה על האישיוז שיש לה עם גבולות כבת - אדם, לאו דווקא כאמא, וכמובן שהכל התחבר לכדי היחסים שלה עם אריאל מילי... כי הכל קשור. על מה הכל יושב? על חוסר ערך -עצמי? על הרצון שיאהבו אותי? על הוויתור על מי שאני למען האחר? על החשש שאני עושה משהו לא נכון? אולי אני טועה ? או אולי עכשיו זה נוח לומר כן כי בא לי לשתות קפה עם עצמי, אבל מחר פתאום הכן הופך ללא כי אין זמן/נמאס לי ? ואז, הופס ! הילד קולט שיש פה פירצה בגדר... או המחשבות האלה של: מה תגיד הסביבה ? בקיצור. איפה עניין הגבולות יושב אצליכםן? נשמח שתשתפו אותנו . - להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים - לאינסטגרם