צמחים כידוע לא יכולים לזוז,, וגם אין להם כמעט איברים יכולים לזוז באופן יזום. כשצמחים צריכים להגיב לשינויים בסביבה הם עושים את זה דרך שינויים בייצור של איברים חדשים. את השינויים האלה חוקרת פרופסור נעמי אורי, שמשתמשת בכלי שנקרא מוטנטים. בפרק היא מתארת איך המחקר מתבצע ומה הכלים שדרכם אנחנו לומדים על המנגנונים בתוך הצמח. הפרק הזה הוא גם הפרק האחון של שירן בתור המגיש של הפודקאסט הזה. מי שמעוניין בעוד תכנים של שירן יכול לחפש: ShirAG בכל הפלטפורמות ובקרוב יעלו פרקים שם הפודקאסט החדש של שירן- שיהיה באנגלית ויעסוק במחקר חקלאי בצמחים מכל מיני אוניברסיטאות וללא רק מהפקולטה לחקלאות
Wolf prize laureate Pamela Ronald spooke to research students at our faculty about science, the general public, and where they meet. and also about her research and the potenial in crop improvement. You can here more from Shiran Ben Zeev on the podcast ShirAG
בואו לשמוע עוד תוכן של שירן בן זאב בפודקאסטShirAG דוקטור ניב דה מלאך מסתכל על הטבע. זו העבודה שלו. והוא מאד שמח על זה. בתוך הטבע הוא מסתכל על צמחים ושואל שאלות לגבי למה צמחים מסוימים גדלים באזורים מסוימים ואחרים לא, ובאיזה תנאים זה ישתנה. מה להגיד. אין יותר מעניין מזה!
המון דברים שקורים במהלך מחזור החיים של חרקים, כולל תקשורת בין חרקים לחרקים אחרים, הרגלי אכילה והרגלי רבייה, נשלטים לא רק בידי החרקים אלא גם על ידי החיידקים שגרים שחיים על ובתוך החרקים. מה שעוד מעניין הוא שיש סיבה טובה להאמין שזה ככה גם אצלנו! ועוד משהו, הפודקאסט יוצא לפגרה של חודש בערך
היציאה של הפרק הזה קצת התעכבה אבל. זה פרק בונוס לכבוד ההגעה לפרק ה20 שלנו. ראיינתי בו את פרופסור ג׳ני גאו ניפין מאוניברסיטת קורנל שחוקרת את הקשר בין חיידקי קרקע לביצועי צמחים. מתברר שזו השפעה מאד דומה לזו של חיידקי המעי שלנו וההשפעה שלהם עלינו
כולנו מכירים את האנשים שהם מלכודות יתושים מהלכות. למה זה קורה בעצם? דוקטור יונתן בוכבוט אומר שזה קשור לחיידקים במערכת העיכול שלנו. יונתן גם מחפש סטונטים לתואר שני ולדוקטורט, עוד פרטים כאן: https://jonathanbohbot.weebly.com
חלב הוא אחד החומרים הכי מעניינים בטבע, הוא מגוון מאד ועומד בסיס של הקיום שלנו ושל כל היונקים האחרים, המורכבות שלו גם הופכת אותו למורכב מאד לייצור. אלו הנושאים שפרופסור נורית ארגוב ארגמן חוקרת, והיא אפילו מצליחה לייצר חלב מחוץ לבעל החיים!
התהליך שבו פרי מבשיל כולל בתוכו את מלוא הדר הטבעץ זה פלא של תיאום ושל השלמה. ומי שחוקרת את התהליך המרגש הזה היא סמדר הרפז סעד. שגדלה בין מטעים וחיה את החקלאות בכל כולה. היא בחרה לעשות במחקר חקלאי וגם במחקר בסיסי ובכך ממש מגלמת את רוח המחקר של הפקולטה לחקלאות
אשר המחקר המדעי עוסק בגידולים חקלאיים. תמיד יש מרחק בין החוקר והשדה. לתוך המרחק הזה נכנסים מדריכים חקלאיים, שמשמשים כשופטים, האם התוצאות חשובות לשדה, וגם כחוקרים- האם התוצאות באמת מתקבלות בשדה אמיתי. שירות ההדרכה ומהקצוע של משרד החקלאות מעסיק בדיוק מדריכים כאלה. והייתה לי הזכות לראיין שניים מהם. בחלק ב' דיברנו על העתיד של חקלאות גידולי השדה בישראל. וקצת על אור ויואב
כאשר המחקר המדעי עוסק בגידולים חקלאיים. תמיד יש מרחק בין החוקר והשדה. לתוך המרחק הזה נכנסים מדריכים חקלאיים, שמשמשים כשופטים, האם התוצאות חשובות לשדה, וגם כחוקרים- האם התוצאות באמת מתקבלות בשדה אמיתי. שירות ההדרכה ומהקצוע של משרד החקלאות מעסיק בדיוק מדריכים כאלה. והייתה לי הזכות לראיין שניים מהם. בחלק א' דיברנו על העבר והווה של חקלאות גידולי השדה בישראל.
הפרק הזה הוא קצת אחר ומספר יותר על החוויה של ללמוד בפקולטה האהובה שלנו
בפרק הזה פרופסור צבי חיוקה מספר לנו על השימושים האפשריים של הטכנולוגיות והשיטות שמתפתחות אצלו במעבדה וגם על הדרך שלו אל ובתוך הפקולטה
חלבונים הם אחד המרכיבים הבסיסיים בכל צורות החיים בעולם. הם בנויים מחומצות אמינו. מתברר, שאם משתמשים בחומצות אמינו אפשר למצוא תחליפים לאנטיביוטיקה ולפגוע במגוון מיקרובים. פרק מרתק עם פרופסור צבי חיוקה.
בואו לשמוע עוד תוכן של שירן בן זאב בפודקאסטShirAG הרבה פעמים אנחנו לא חושבים על המורכבות של ייצור המזון שלנו למשל, כדי שנאכל שקדים למשל, מישהו היה צריך לקחת אבקה מעץ אחד ולהגיע לרפח של עץ אחר כדי שיהיה שקד אחד הרבה מ"שירותים" האלה נעשים בידי חרקים דוקטור יעל מנדליק לומדת את החרקים המאביקים ושואלת שאלות עליהם ועל הקשר בינם לבנינו ובנינו לבין העולם שסביבנו
אבולוציה היא אולי אחד התהליכים החשובים ביותר בביולוגיה אבולוציה לוקחת הרבה זמן ואנחנו ריגלים לדבר עליה בקבועי זמן של אלפי, מאות אלפי, או מיליוני שנים אבל, יש אנשים שעושים שימוש באבולוציה ממש, וקבועי זמן קצרים מאד- של חודשים בודדים אחד האנשים האלה הוא דוקטור אביהוא יונה שעושה שימוש באבולוציה כדי למצוא מיקרובים שיעזרו לאדם לעכל ולהכין מזון מכל מיני סוגים
בפרק הזה אני מדבר עם מנחם על ניהול המיםבצמח והדרכים למדוד את זה. ואנחנו מדברים על החשיבות של הנתונים האלה בגידול בקנאביס
למוח שלנו, וגם לאיברים השונים בגוף שלנו יש התנהגות שונה בשעות שונות של היום. כדי שהכל יעבוד בהתאמה ולא יהיה לנו פיק של אנרגיה בדיו באמצע הלילה כשאנחנו רוצים לישון יש לאיברים האלה שעונים ביולוגים שמכווינים את הפעולות שלהם השעונים האלה קובעים המון דברים בגוף שלנו ואם אנחנו לומדים לכוון אותם נכון ולהתנהג בסנכרון איתם אז הרבה פונקציות בגוף משתפרות בין היתרונות הבולטים של ההתאמה לשעונים שלנ, אם אנחנו מכוונים את השעון נכון אז חילוף החומרים שלנו משתפר, מאד! וזה תחום המחקר של פרופסור אורן פרוי
בחלק הזה של הפרק אני מדבר עם פרופסור רוזנבוים על היבטים אחרים של המחקר שלו וגם על מה זה רווחת חיה ועל איך ולמה אנחנו בודקים שחיות המשק שלנו מרגישות נוח
בחלק הראשון של הפרק הזה אני מדבר עם פרופסור רוזנבוים על ההשפעות שיש לאורך זמן התאורה ולצבע התאורה על התפתחות של עופות בחקלאות
לפעמים מרוב רומנטיקה אנחנו שוכחים שחקלאות היא גם עסק. שצריך להרוויח ומעסיק עובדים וכו מי שלא שוכח את זה הם כלכלנים חקלאיים, כמו פרופסור אייל קמחי מהמחלקה לכלכלה סביבתית בפקולטה לחקלאות. בפרק אייל מדבר על משקים של מושבים ואיך הם משפיעים על המשפחות שמפעילות אותם, וגם על הרפורמה שתשפיע עליהם ועל כולנו.