בפרק הזה היו הרבה בעיות טכניות. ניסינו לשפר כמה שאפשר בעריכה. אתכם הסליחה. אנחנו מעתה נתמקד בארצות שכנות ובכל אחת מהן נבחר נושא אחד מרכזי שיאפיין את ההיסטוריה החדשה של המדינות האלה. כאשר חושבים על מצרים, זה טבעי למדי לחשוב על ג'מאל עבד אל-נאצר. היו אישים מצריים חשובים לפניו ואחריו, אבל אף אחד מהם לא הותיר כזה חותם אחריו. איש מהם גם לא עורר כזו התלהבות ומחויבות כמוהו בכל העולם הערבי ואף מעבר לכך. סיכום רחב יותר של ההרצאה ניתן למצוא כאן ובפייסבוק
בהרצאה זו נתבונן במחצית הראשונה של המאה העשרים. במידה רבה היה זה אביב ערבי ראשון וגם הוא אכזב. על הסיבות לאכזבתו נעמוד בסוף ההרצאה. תחילה נאפיין באופן כללי את הרגע הזה בהיסטוריה של האזור ונתבונן לאחר מכן באופן פרטני יותר במדינות האזור. סיכום רחב יותר של ההרצאה ניתן למצוא כאן ובפייסבוק
• המזרחן אלברט חוראני כינה את המאה ה-19 כעידן הליברליות במחשבה הערבית (עידן שנמשך לדעתו על 1939 ועל נדבר עליו גם בהרצאה הבאה). רגע של חסד היסטורי שבו מפגש של מזרח ומערב מוליד הגות מקומית בכל תחומי החיים לרווחת כל האוכלוסייה. בין שזו הדרך הנכונה או הלא נכונה לתאר פרק זה בהיסטוריה הרעיונית של העולם הערבי, זהו פרק מפואר שיש בו עדיין את הכוח להזין את העתיד של האזור. • מדינאים חכמים באירופה כינו את האימפריה האיש החולה על הבוספורוס וכאשר בשנת 1900 אירופה נכנסה למאה העשרים בתחושה של עליונות תרבותית על כל העולם ותחושה שהיא תמשיך לשגשג ולשנות את העולם, הזהירו אותם מדינאים שאם האיש החולה ימות מדינות אירופה תלחמנה זו בזו. מה שהם לא ידעו בשנת 1900 ש-14 שנה לאחר מכן, מיליוני אדם ימותו בשל המאבק הזה שגם יזרע את הזרעים של מלחמת עולם שנייה זמן קצר לאחר מכן. לא תמיד נפילת אימפריה היא בשורה לעולם, במיוחד לא שיורשיה הן אימפריות אחרות. לסיכום, דווקא המזרח התיכון יהיה מקום בטוח יותר, יציב יותר ואנושי יותר מאירופה של המחצית הראשונה של המאה העשרים. מלחמת עולם שלישית, קרה, תביא שוב אי יציבות פוליטית, משברים כלכליים אבל גם פריחה תרבותית. סיכום רחב יותר של ההרצאה ניתן למצוא כאן
שעור שני: המורשת העות'מאנית: 1800-1000 סיימנו את ההרצאה הקודמת בתחילת האלף השני, עם קץ דרכה של האימפריה העבאסית, שבירתה בגדאד. בשלוש מאות השנים הראשונות של אותו אלף, האזור היה נתון לפלישות של מונגולים מן המזרח וצלבנים מן המערב. התקופה אופיינה במאבקים פנימיים על ירושה וכוח ובעלייתם של שכירי חרב. למרות אי היציבות הפוליטית הזו, הייתה זו גם תקופה של שגשוג תרבותי והשכלתי שתרם לאנושות כולה. מאחר ואנו מנועים מטיסות בשלב זה, נצא לטיסה מעל המזרח התיכון בשנת 1800, שנה שכביכול בה החלה העת החדשה משום שבאותו רגע היה מגע עם המערב שהפך את המזרח התיכון למודרני (הנחה שערערנו עלייה במפגש הראשון). סיכום רחב יותר של ההרצאה ניתן למצוא כאן
שמחתי להתחיל היום את סדרת השיעורים על היסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה. בשיעור הראשון דיברתי על השאלה מתי התחילה העת החדשה וציינתי שרוב החוקרים רואים במפגש של המערב עם המזרח התיכון את תחילתה של העת החדשה. הדעות חלוקות על מתי זה קרה והיכן זה קרה אבל יש הסכמה שהמפגש עם המערב, בסביבות תחילת המאה ה-19 היה ארוע משמעותי בחיי האזור והשפיע עליו רבות. קיימת גם הסכמה שבמפגש ההוא הוכחה עליונות טכנלוגית, צבאית וכלכלית של מעצמות הקולוניאליות המערביות שניצלו את מאזן הכוחות הזה להשתלט על חלקים של המזרח התיכון ולהשפיע באופן עקיף על חלקים אחרים באזור. אין הסכמה על איכות ומהות ההשפעה. האם הייתה בלתי נמנעת? האם הייתה חיובית? האם השפיעה לטובה על מיעוט אבל דירדרה את חייהם של רוב התושבים? סיכום רחב יותר של ההרצאה ניתן לקרוא כאן
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: תהליך השלום: בין שתי מדינות למדינה אחת ההרצאה נערכה בתאריך 4/6/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: החמאס- אירגון טרור או תנועה לשחרור לאומי? ההרצאה נערכה בתאריך 21/5/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: האם ואיך נראטיבים יוצרים מציאות ההרצאה נערכה בתאריך 19/3/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: המיעוט הפלסטיני בישראל. רקע והמציאות התרבותית פוליטית היום ההרצאה נערכה בתאריך 20/2/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: האינתיפאדה הראשונה ההרצאה נערכה בתאריך 7/5/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: מלחמת יוני 1967- מלחמת יש ברירה והרס הדמוקרטיה הישראלית ההרצאה נערכה בתאריך 23/4/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: המאבק הפלסטיני לחירות ההרצאה נערכה בתאריך 9/4/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא: בין סוף האמפריה העות'מנית לתחילת המנדט הבריטי ההרצאה נערכה בתאריך 13/2/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא השנים 1830 עד 1900 ההרצאה נערכה בתאריך 23/1/2020
השיעור הוא במסגרת סדרת שיעורים שכותרתה "הרצאה בסלון- הסטוריה של פלסטין". נושא השיעור הוא השנים 1750 עד 1830 ההרצאה נתנה בתאריך 2/1/2020
הפרק "עזה היום ומחר, 2024-2004" הוא הפרק הרביעי והאחרון בסדרה : "רצועת עזה: מיתוס מול מציאות", מאת פרופסור אילן פפה, אשר סוקרת את ההיסטוריה של רצועת עזה מימי הממלוכים עד ימינו. הפרק הראשון יעסוק בהסטוריה של רצועת עזה עד 1948 וכיצד היא התהוותה. הפרק השני יעסוק ברצועת עזה תחת השלטון המצרי. הפרק השלישי יעסוק בתקופה תחת הכיבוש הישראלי עד השתלטות חמאס על הרצועה, והפרק הרביעי יעסוק מהשתלטות חמאס ועד היום. הסדרה מתמקדת בארועים ובתהליכים היסטוריים אשר משפיעים על המציאות היום ברצועת עזה. ההקשר ההיסטורי אשר יידון בסדרה זו מאפשר הבנה טובה יותר ועמוקה יותר של הרקע להתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולתגובה הישראלית להתקפה זו.
הפרק "רצועת עזה: תחת הכיבוש הישראלי" הוא פרק שלישי בסדרה בת ארבע הרצאות: "רצועת עזה: מיתוס מול מציאות", מאת פרופסור אילן פפה, אשר סוקרת את ההיסטוריה של רצועת עזה מימי הממלוכים עד ימינו. הפרק הראשון יעסוק בהסטוריה של רצועת עזה עד 1948 וכיצד היא התהוותה. הפרק השני יעסוק ברצועת עזה תחת השלטון המצרי. הפרק השלישי יעסוק בתקופה תחת הכיבוש הישראלי עד השתלטות חמאס על הרצועה, והפרק הרביעי יעסוק מהשתלטות חמאס ועד היום. הסדרה מתמקדת בארועים ובתהליכים היסטוריים אשר משפיעים על המציאות היום ברצועת עזה. ההקשר ההיסטורי אשר יידון בסדרה זו מאפשר הבנה טובה יותר ועמוקה יותר של הרקע להתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולתגובה הישראלית להתקפה זו. מוזיקת פתיח: mybeat.biz
הפרק "רצועת עזה: שנות השלטון המצרי 1967-1948" הוא פרק בסדרה בת ארבע הרצאות: "רצועת עזה: מיתוס מול מציאות", מאת פרופסור אילן פפה, אשר סוקרת את ההיסטוריה של רצועת עזה מימי הממלוכים עד ימינו. הפרק הראשון יעסוק בהסטוריה של רצועת עזה עד 1948 וכיצד היא התהוותה. הפרק השני יעסוק ברצועת עזה תחת השלטון המצרי. הפרק השלישי יעסוק בתקופה תחת הכיבוש הישראלי עד השתלטות חמאס על הרצועה, והפרק הרביעי יעסוק מהשתלטות חמאס ועד היום. הסדרה מתמקדת בארועים ובתהליכים היסטוריים אשר משפיעים על המציאות היום ברצועת עזה. ההקשר ההיסטורי אשר יידון בסדרה זו מאפשר הבנה טובה יותר ועמוקה יותר של הרקע להתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולתגובה הישראלית להתקפה זו. מוזיקת פתיח: mybeat.biz
הפרק "רצועת עזה: מיתוס מול מציאות" הוא פרק בסדרה בת ארבע הרצאות, מאת פרופסור אילן פפה, אשר סוקרת את ההיסטוריה של רצועת עזה מימי הממלוכים עד ימינו. הפרק הראשון יעסוק בהסטוריה של רצועת עזה עד 1948 וכיצד היא התהוותה. הפרק השני יעסוק ברצועת עזה תחת השלטון המצרי. הפרק השלישי יעסוק בתקופה תחת הכיבוש הישראלי עד השתלטות חמאס על הרצועה, והפרק הרביעי יעסוק מהשתלטות חמאס ועד היום. הסדרה מתמקדת בארועים ובתהליכים היסטוריים אשר משפיעים על המציאות היום ברצועת עזה. ההקשר ההיסטורי אשר יידון בסדרה זו מאפשר הבנה טובה יותר ועמוקה יותר של הרקע להתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולתגובה הישראלית להתקפה זו. מוזיקת פתיח: mybeat.biz
ההרצאה "מסע ההחמצות 1967-1975" היא פרק בסדרת ההרצאות- ״שלום, שלום ואין שלום״- ההיסטוריה של מאמצי השלום בסכסוך הישראלי פלסטיני הסדרה תבחן באופן ביקורתי את הכישלונות לאורך השנים לסיים את המאבק על הארץ בעזרת מחקרים חדשים ועדכניים ההרצאות יתקיימו בזום אחת לשבועיים בימי חמישי-(ויועלו לפודקאסט לאחר מכן) הפרקים הבאים: 13/7 מותה של האופציה הירדנית שנות השמונים של המאה העשרים 7/9 האמנם הזדמנות חדשה: ועידת מדריד 1991 21/9 חלום אוסלו ושברו שנות התשעים של המאה העשרים 5/10 חרם, פיוס ושלום הילכו יחדיו? אלטרנטיבות לעתיד מוזיקת פתיח: ד"ר יארינג, מלים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: רוב האקסלי ושלום חנוך מוזיקת סיום: מיכאל פיגנבאום mybeat.biz