Claim Ownershipהפודקאסט של פרופסור אלישע האס
Subscribed: 0Played: 0
Subscribe
© פרופסור אלישע האס
Description
המדע, היהדות, הציונות ומדינת ישראל - הרצאות עומק על התהליכים המעצבים את המציאות הישראלית. הצטרפו אליי למסע.
עקבו אחריי:
טלגרם:
https://t.me/profelishahaas
https://t.me/profelishahaasgroup
יוטיוב:
https://youtube.com/@profelishahaas
פודקאסט:
https://podcasters.spotify.com/pod/show/elishahaas
פייסבוק:
https://facebook.com/elisha.haas.5
טוויטר:
https://twitter.com/Elishahaas1
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי:
https://profs4israel.org
עקבו אחריי:
טלגרם:
https://t.me/profelishahaas
https://t.me/profelishahaasgroup
יוטיוב:
https://youtube.com/@profelishahaas
פודקאסט:
https://podcasters.spotify.com/pod/show/elishahaas
פייסבוק:
https://facebook.com/elisha.haas.5
טוויטר:
https://twitter.com/Elishahaas1
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי:
https://profs4israel.org
30 Episodes
Reverse
אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם הקיום, הושפלנו וצה"ל כשל כשלון חסר תקדים
בשמחת תורה ואיבד אמון מכל צד. אולם, בשעה שבנינו מסכנים חייהם בלחימה,
יישובים רבים נטושים, רבים חיים כפליטים בתוך עמם, עדיין לא הבטחנו מניעת
אסון גדול יותר בקרוב ולפנינו פרק לחימה קשה שיכלול ללא ספק מכות קשות
בעורף בעת מלחמה בצפון, הפוליטיקאים, התקשורתנים, הלשעברים באולפנים והבג"ץ
ועוזריו הפקידותיים ממשיכים במלחמות על זוטות במקום לנהל שותפות בחברה
מגוייסת למטרה אחת: הכרעת האויב והבטחת אי הישנות מתקפות קשות כפי שחווינו
ב7.10. זה דבר חדש. מדוע הגענו למצב כזה? מדובר במצבי חרדה שמונעים רצון
להתמקד בעיקר. החרדה היא בראש וראשונה בחלק שהוא מיעוט בציבור היהודי
בישראל, וזו חרדה מפני האפשרות שיתממש החזון של מדינה יהודית. החרדה מוזנת
על ידי בורות ועל ידי דמוניזציה מתמשכת מאז 1981. אולם המחלוקת הזו קיימת
עוד מימי הקונגרסים הציוניים הראשונים. עכשיו צריך לשים המחלוקות בצד
וליצור שותפות מקיר לקיר שתתמקד רק בדבר אחד, בניצחון על האויב שקרא תיגר
על עצם קיום המפעל הציוני. עלינו כאן בעורף ללמוד מבנינו הלוחמים במסירות
נפש. הם יושבים בטנק ובנגמ"ש ושם שמו את כל המחלוקות בצד והשותפות האמיתית
חוגגת ומנצחת. עלינו להיות ראויים להם וללמוד מהם.
מבצע ארנון, גרם לשמחה והתרוממות רוח יוצאת דופן בציבור היהודי הישראלי ללא
מחיצות. יש לכך כמה סיבות שעליהן נדבר. הדיבורים על עיסקת שחרור חטופים,
שבה אנו הולכים ומוחקים קווים אדומים במהלך מו"מ עם השטן נתפסת כהשפלה
לאומית. והנה מתברר שאפשר אחרת, אפשר ללכת קוממיות בארצנו, ולדאוג לאחינו
בעצמנו. גילינו שיש תקווה לניצחון בלי עיסקאות. העיסקאות עם השטן מחאן יונס
נתפסות בצדק כסוג של כניעה לסחטנות, השפלה ואוזלת יד, ובכך מערערות את
בטחוננו בעתידנו. מבצע ארנון מאפשר לזקוף את הגב, ללכת קוממיות ולצפות
בתקווה ושמחה לעתיד המפעל הציוני. והמסקנה היא פשוטה, על הממשלה להודיע
לחמאס שלא תהיה עסקת שליט 2, נגמרה הסחטנות ולא יהיו יותר עיסקאות בלתי
מוסריות בעליל, שבהן לא כל החטופים משוחררים, כולל כל החיילים וכל הגברים.
אף אחד לא ילחם עבורנו ואף אחד לא יפתור לנו את בעיות הקיום. רק רוח הלחימה
ורצון הקיום היהודי הם שיבטיחו אותנו בפני רצון ההשפלה וההשמדה של
הג'יהדיסטים.
תופעה לא חדשה אך מתפתחת בצורה מסוכנת היא הירי לתוך יישובים יהודיים
מכפרים ערביים שמעבר לגדר ההפרדה או מעבר לגדר היישוב. ראה אירועי בת חפר,
גן נר, מירב ועוד. כדי לעצור את התופעה המתגברת אין טעם בחיפוש היורים
ומאסרם ואפילו לא בחיסולם. חיסול גי'האדיסט הוא עבורו כרטיס כניסה לגן עדן.
רק אמצעי אחד יכול להיות אפקטיבי במלחמה נגד ג'יהדיסטים חובבי שוהאדא. רק
תפיסת אדמה והחזקתה וסיפוחה עשויה להרתיע את היורה הפוטנציאלי. הגיע הזמן
שנתחיל לפעול בצורה אפקטיבית במלחמה בג'יהאד. במלחמה כמו במלחמה, בלי לבזבז
זמן. להגיע מיד עם ציוד מכני הנדסי ולמחוק שורת בתים ולשמור את האדמה
חרוכה לעולם ועד, ועדיף לספח אותה ללא דיחוי.
באופן פרדוקסלי דווקא כאשר הוכח שמדינה פלשתינאית עצמאית לכל דבר ועניין
(רצועת עזה תחת שלטון החמאס) היא סכנה קיומית למפעל הציוני, באים הממשל
האמריקני ומדינות במערב ופוליטיקאים ישראליים מהאגף השמאלי, ומקדמים מיסוד
מדינה מסוכנת ביהודה, שומרון ועזה. הדרך הציונית ההולמת לחסום התפתחות
ממארת זו היא פעולה, לא דיבורים, פעולה של פיתוח השידרה המזרחית והצהרה על
סיפוחה למדינת ישראל. סיפוח שטח זה שהוכר בתכנית המאה של ממשל טראמפ כחלק
ממדינת ישראל, וסיפוח רצועות הרוחב ימנעו הקמת מדינה נוספת בין הירדן והים.
את תכנית השידרה הכפולה הגה הפרופ' אברהם וכמן המנוח בשנות השבעים והיא
חיונית לקיימותה של מדינת ישראל בימי מלחמה ובימי שלום.
אנחנו שרויים במשבר הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל. המתקפה של השביעי
באוקטובר היא פרומו למתקפה גדולה בהרבה וכוחות רבים סביבנו עוקבים בעניין
אחרי המלחמה, משום שהם שואלים האם להצטרף למסיבה ולנגוס בחלקים נוספים של
הריבונות היהודית. באופן מתמיה, בעוד שהציבור התגייס כאיש אחד למערכה, יש
פוליטיקאים שאינם מגלים מנהיגות ואחריות אלא ממשיכים במשחקי חרמות
ופוליטיקה קטנה, למרות שחלקם נושאים שם הממלכתיות על דגלם. ארגונים אחרים
מפגינים נגד הממשלה ומנסים לשחוק את יכולתו של ראש הממשלה לתפקד. אלה
תופעות מסוכנות המצביעות על יחס של זלזול במערכות המדינה ונכונות לסכנה.
הסיבה לכך היא המשבר של הדור השני במפעל הציוני (דור במובן של דור תרבות)
שרוח אוסלו מאפיינת אותו והוא נחרד לגלות שהפך למיעוט. המאבק של הדור השני
להתרחקות מן היהודיות של המדינה ולשימור עמדות כח במערכות המדינה (צבא,
משפט, תקשורת, פקידות ואקדמיה) הוא הבסיס לתופעות המסוכנות. אולם הדור
השלישי מוכיח שהוא יודע להיות נאמן למדינה ולהתגבר על המחלוקות ולפעול כתף
אל כתף.
חוסר גיוון הוא חלק מגורמי הניוון, החל מ 1981 התקיים כאן, בדור התרבותי השני, תהליך עומק של נטרול יכולת נבחרי הציבור לנהל מדיניות שהוצעה לציבור. בהדרגה צה"ל הפך לגורם קובע מדיניות שלא כפוף לדרג הנבחר ופועל במישור הפוליטי. הדבר הביא לאחידות בדרג הפיקודי וניוונו. שומה על ממשלת ישראל לעצור תהליכים אלה ולקיים בקרה הדוקה על תהליכי הגיוס של הצעירים חייבי הגיוס, המינויים הבכירים ואופן ניצול כספי משלם המיסים. על ישראל לעבור גמילה מהירה מהתמכרותה המוחלטת לתלות מוגזמת בארה"ב בכל פעולה של הצבא. מערכת הביטחון שצמצמה את הכח הצבאי עד דק, חייבת להסתגל לדרך חדשה שבה פקידים וקצינים יצייתו לנבחרי הציבור, אלה המתייצבים למשפט הציבור אחת לארבע שנים.
יום שמחת תורה (7.10) הוא נקודה סינגולרית בזמן, שממנה והלאה מה שהיה לא יהיה. בארבעת העשורים שלאחר מלחמת לבנון הראשונה צה"ל עבר תהליך ניווני שהביאו לכשל של מערכת הפיקוד העליון בשמחת תורה. כדי לבנות את יכולת ההגנה והבטחת קיומו של המפעל הציוני בדור הבא עלינו קודם כל לחקור את התהליכים הניווניים וגם את הכשל ביום שמחת תורה כולו, שתי משימות נפרדות. על בסיס חקירה זו ניתן יהיה לתכנן את בנין הכח ותכניות הפעולה ולצאת לדרך חדשה. המטכ"ל הנכחי שכשל כשלון שלא היה כמוהו בתולדות המדינה חייב לפנות מקומו באופן מידי, את התחקירים יש להפקיד בידי אזרחים שאינם חלק מן המערכת הצבאית ועל הממשלה למנות מיד מטכ"ל חדש. המטכ"ל החדש צריך להיות בנוי מקצינים שהוכיחו יכולות של לוחמנות, אומץ וידע צבאי, אך לא קודמו בתהליך הניווני בשני העשורים האחרונים. לאחר ניצחון במערכה בעזה, על ידי כיבוש הרצועה כולה והשלטת ממשל צבאי, וחיסול יכולות החיזבאללה בצפון, ישראל תהא מחוזקת והדור השלישי יוביל את המדינה בדרך לאומית וריבונית במקום הדרך שהובילה לאוסלו ולשמחת תורה.
האם לחגוג חג עצמאות חרף המצב הקשה? התשובה היא חיובית עם סימן קריאה!
.
.
ארגון הבריאות הבינלאומי, WHO, שהוא ארגון מייעץ בענייני בריאות, מבקש
להפוך לארגון בעל סמכויות כפיה על המדינות המצטרפות ומאשררות את התקנון
החדש שלו. יש מדינה אחת בעולם שהענקת סמכויות כפיה לארגון כלשהו של האו"ם,
וזה מעמדו של הWHO, היא סכנה ממשית.
כל ארגוני האו"ם הוכיחו שמדינת ישראל היא שק חבטות עבור הרוב האוטומטי של
תומכי אויבינו. החל במועצת הבטחון שהמדינה שהונחה שם על השולחן יותר מכל
מדינה אחרת היינו אנחנו, המשך באונס"קו שהחליט ברוב חוצפה שהכותל אינו חלק
ממולדתנו, המשך במועצת זכויות האדם שבה סוריה מעבירה גינויים לישראל וכן
הלאה.
הסמכויות המובאות לאשרור בסוף חודש זה בWHO הן דרקוניות לגבי ישראל ונותנות
הזדמנות ל"ידידנו" לכפות עלינו מגבלות וחובות שלא ישוערו, אם רק נכניס את
ראשנו לגיליוטינה ונצטרף למאשררי התקנון החדש. שגרירנו באו"ם ומשרד
הבריאות מתנדבים להכניס אותנו לסיר הלחץ המסוכן, הם מתעלמים מהסכנה. אני
קורא לכל אזרח לזעוק ולהזעיק את ראש הממשלה ושר החוץ שיעצרו את הטירוף
ויחסמו את אשרור התקנון מצד ישראל.
במוצ"ש שבת פרשת תזריע, בימי ההכנה לחג החירות, תקפו האיראנים את הריבונות
היהודית בארץ ישראל בעצמה וטכנולוגיה שלא נראתה כמוה במלחמותינו עד עתה.
האיראנים, שלהם מקור גיניאולוגי משותף עם הגרמנים, שותפים לגרמנים בניסיון
לממש את השאיפה למחוק את התרבות היהודית בעולם, ובמקרה זה, הריבונות
היהודית בארץ אבותינו. הגרמנים תקפו את יהודי הגולה, בחסדי שמיים רומל נעצר
במדבר המערבי בדרכו להשמדת היישוב היהודי בארץ ישראל אך האיראנים כבר
הגיעו לגבולנו מכל עבר בצבאות שליחיהם וברקטות וטילים. אבותינו שהותקפו
בידי הגרמנים היו חסרי הגנה, אנו ב"ה, הצלחנו לעצור את רוב החימוש ששוגר
אלינו. אולם זה לא ההבדל החשוב. בהגנה לא זוכים לניצחון. אם לא נשיב מלחמה
שערה לארים האיראנים (איראן = רבים של ארי), נשוב להיות יושבי גטו מותקפים
תדיר והאיראנים ושותפיהם יבינו שהיהודים עדיין פסיביים בגטו חדיש ואפשר
להמשיך לתקוף עד לכשל הגנתם הטכנולוגית, כפי שקרה בשמחת תורה. לכן אנחנו לא
פטורים מתקיפת תוקפינו, חרף העובדה שנותני החסות לגטו החדיש שלנו, מי
שרוצה לשמור אותנו כאבותינו בחוסר יכולת התקיפה, מתנגדים וחרף העובדה
שהבאנו על עצמנו חוסר ציוד וחוסר לוחמים בתהליך ניווני של התכנסות לגטו
במשך שלושים שנה, מאז האסון שרקחנו על עצמנו באוסלו. ב1937 קרא הקפטיין
אורד וינגייט האנגלי ליושבי הקיבוצים "צאו מן הגדר" כי ההסתגרות תביא אסון,
ועלינו עתה לצאת מן הגדר ולתקוף חרף כל הקשיים שאני מודע להם מאוד. אנחנו
לוחמים למען רעיון, למען האידיאל הציוני. מי שלא מוכן לפעול במצבי נחיתות
למען הרעיון, סופו שינוצח.
התנגדותו של שר הבטחון להקמת וועדה של נציגי ציבור שתבחן מטעם הכנסת את
ניצול תקציב הבטחון ואופן בניין הכח, חושפת מחלה קשה במנגנון השלטון
הישראלי. פקידים שאינם נבחרים, כולל שופטים, מנהלים מדיניות עצמאית
ומנטרלים את יכולתם של נבחרי הציבור לממש מדיניות עליה קיבלו מנדט מן
הציבור. זהו עיוות מסוכן ביותר ואחת מתוצאותיו היא המחלה הקשה בה חולה
מערכת הבטחון אשר הביאה לכשל הבלתי נסבל של השבעה באוקטובר. חובתם של חברי
הכנסת למנוע את התקדמות המחלה ולהקטין את המנגנון המנופח של המנהל הציבורי.
הכלי לכפיית המדיניות הוא התקציב. חברי הכנסת נרדמו בשמירה ולא עשו שימוש
בכלי המדיניות החזק ביותר הקיים בידיהם. עלינו האזרחים להתנות כל תמיכה
בבחירת הכנסת הבאה בהתחייבות כל מועמד להשתמש בשליטה בכספי הציבור ככלי
להכוונת מדיניות ולהחזיר את המנגנונים הלא נבחרים לצייתנות למדיניות נבחרי
הציבור העומדים למשפט הציבור.
עסקה של שחרור חטופים תמורת רוצחים ועצירת לחימה מסוכנת ואינה מוסרית
אין שסע בעם - יש קבוצה לא גדולה של אנשי אליטה שוקעת ועשירה שמתאמצים ליצור דימוי של שסע
מדוע היהודים מצליחים יותר מאחרים במדע, טכנולוגיה ועסקים?
לנגד עינינו המשתאות מתגלה הציבור היהודי במדינת ישראל בשנת תשפ"ד בהתגייסות לאומית ומסירות לקיום הלאומי בעוצמה נפלאה. זוהי תכונה אופיינית של אורגניזם חי, זוהי יכולת ההתחדשות המעידה על קיום מקור חיצוני לטבע המכוון את התהליך. זוהי דוגמה מובהקת לעובדה שגם המפעל הציוני, שעל יסודו מתקיימת המדינה היהודית, הוא תופעה של חיים במלוא מובן המילה בהגדרתה הביולוגית. השיבה למסורת , לטקסט העתיק וקבלתו כטקסט מכונן בדור השלישי (התרבותי) של המפעל הציוני, היא התשתית להתחדשות זו. מכאן שהבנת עקרונות החיים על פי מדעי החיים מאפשרת לנו להבין את עצם הנס הבלתי טבעי של חידוש הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל לאחר 2000 (!) שנה של היעדרות. זה גם מקור התקווה שקיומו יובטח לדורות רבים. אין בכך חידוש. משה רבנו עליו השלום כבר הבין זאת ולכן פנה לאבותינו ערב כניסתם הראשונה לארץ בהמלצה חד משמעית "ובחרת בחיים" נאומו זה מהדהד באזננו מזה 3300 שנה והוא תקף גם היום.
פרדוקס ה"חירות על ידי עול של מגבלות". התרבות היהודית המתקיימת זה כ130 דורות מבוססת על עקרון המגבלות. פלורליזם בנושאי הפילוסופיה והאמונה וקפדנות בתחום הפרקטיקה של המצוות שהן המגבלות מעצבות הזהות. כך, ספר המצוות הוא ספר המגבלות שבדומה לDNA של התא החי הופך את התופעה שנקראת עם ישראל למהות המתקיימת לפי אותם עקרונות כלליים על פיהם מתקיים כל אורגניזם ביולוגי. לכן האמירה "עם ישראל חי" אינה מטפורה, אלא ביטוי מהותי לפי הגדרת תופעת החיים על פי קלוד ברנרד שאותו הזכרנו בהרצאה הראשונה.
הסיוע האמריקני אינו מתנות עניים וחובתנו להשתחרר מתלות מלאה ולשמור על עצמאות מבצעית.
עקרון המגבלות היוצרות מבנים בזמן ובמרחב בניגוד לטבע הסביבה הוא היסוד לכל
תרבות באשר היא. כשם ששפת המכונה של הד.נ.א., הספר הגנטי של כל אורגניזם,
היא סדרה של מגבלות על התנהגות החומר לצורך יצירת חיים, כך התרבות היהודית
היא תוצר של סדרה של מגבלות שאנו מקבלים על עצמנו בכח התבונה. לפיכך ספר
המצוות (המגבלות) של מסורת ישראל הוא הד.נ.א. של עם ישראל לדורותיו. לכן
הסיסמה "עם ישראל חי" אינה מטפורה אלא ציון העובדה המרכזית שעצם הקיום של
התרבות היהודית במשך 3300 שנה היא תופעה של חיים. את התובנה הזו אנו
מסבירים בפרק זה.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States