הציבור הדתי התחנך על ברכי הרב קוק בנוגע לחשיבותה של ארץ ישראל - שהיא חלק מסגולתה הפנימית של האומה, ושניתן להבין את החיבור בינה ובין העם באמצעות "רוח ה' אשר על האומה בכללה" בלבד. בשיחה הזאת, אנחנו מתחילים מהרב קוק לפני שאנחנו מתחילים לארוג נרטיב של אינדיבידואליזם אל מול תפיסה מלאה ועשירה יותר של האדם, שמאפשרת לנו לתת פשר לחיבור שבין העם והארץ, בלי להזדקק למושגים של סגולה פנימית שלא ניתנים "לשום השכלה רציונלית".
כן, אפשר לדבר שעה ועשרים על הצדדים הפילוסופיים והמעשיים של הרמת משקולות.
פרק זה עוסק בנושא ראשוני ביותר בגשת אדם לחשוב על נושא כלשהו - האם הוא צריך לתת משקל סיבתי לתופעה "גדולה" או רק למרכיבים היוצרים אותה? האם אדם הוא רק אוסף אטומים? האם חברה היא קיבוץ של בני אדם?פרק זה מציע, שהרדוקציוניזם - התפיסה האומרת שניתן להעמיד תופעה בקנה מידה נתון על תופעות בקנה מידה קטן יותר בלי לאבד משמעות - שגוי ומטעה, ומונע מהאדם כל אפשרות להבין את העולם כראוי.
האם התפילה והפרקטיקה הדתית באופן כללי עובד למי שאינו מאמין בהתערבות אלוהית תכופה וייחודית?בפרק זה, אני טוען שכן, ושטענה זו מושרשת עמוק במורשת היהודית.
המקרא כולו מתאר דרמה קוסמית, של הקשר שבין בני אדם לאלוהים, כאשר הראשונים מתעקשים לא לשתף פעולה עם המטרות האלוהיות בעולם פעם אחר פעם. אין מושג כזה "תוכנית אלוהית" אלא יש לקב"ה מטרות בעולמו, בפרט ביחס לבני אדם - ככלל וכפרטים. על זה ויותר בפרק זה.
בפרק הזה, עסקנו בשאלות ראשוניות בתיאולוגיה: מה הוא אלוהים? איך אנחנו יודעים שהוא קיים? השמע בפרק זה בעייתי כי היה לנו בעיות במיקרופונים, אך אנחנו מקווים שתהנו בכל זאת.
פרק זה הוא שיעור שהועבר במכינת עין פרת במסגרת "שבוע וולוז'ין", ועסקנו בשאלה ראשונית שמעיסקה את כל מי שחושב בזמננו - האם יש אמת? אם יש אמת, האם ניתן לגלות אותה?מקינטאייר מציע גישה ייחודית וחשובה, שלא נופלת לטעויות של המודרנה או של הפוסטמודרנה.
דנו במושג "כפירה" בעקבות הסערה הציבורית שהייתה לאחרונה מסביב לדמותו והגותו של שלום צדיק. עסקנו בדעות ספציפיות סביבן נסוב הדיון וגם על המושג "כפירה" באופן כללי.מושג זה נתפס כמעין נספח ברברי מן העבר, אך למעשה הוא כלי חיוני להגדרת גבולות ושמירה על יציבות החברה.
הפרק הזה אינו פרק רגיל - הוא דברים שהעברתי במסגרת מפגש דו-שבועי של צוות של "לכתחילה - בית לתורה ישראלית", שבמסגרתו כל משתתף העביר את חזונו בנוגע להתחדשות התורה.כאן דבריי יחסית בתמציתיות - את רוב הדברים אפשר למצוא במקומות אחרים בפודקסט הזה, אך לפריסה השיטתית שכאן יש ערך.
פרקים רבים עד כה עסקו בפיתוח הסתכלות חדשה/ישנה על התורה , רציונלית יותר מהמקובל כיום. התבססנו תמיד על הרמב"ם, גם במקומות שהלכנו למקומות אחרים ועברנו את המצוי בכתביו. הגיע הזמן לעסוק בחוויה הדתית של האדם הפרטי - איך הוא רואה את העולם? מה הוא מרגיש? אלו שאלות עומק חשובות, ואף תפיסה דתית לא יכולה להתקיים בלי לתת להן מענה רציני.
בפרק הזה עסקנו בשאלת ביקורת המקרא - מה טענותיה העיקריות, והאם נכון לקבל אותה? אין פה חידושים גדולים. אנשים חכמים ומלומדים ממני עסקו בנושא זה באריכות, ואני רק מנגיש מקצת דבריהם. מקווה שתהנו
בפרק הזה, אני טוען שצמחונות הוא ערבוב ערכי עד כדי כך שהיא עמדה לא-מוסרית. הוא מתעלם מהעיקרון היסודי, שכל החיים בנויים על מוות - אך רק באופן מסוים, ומערבב בין חיות לבני אדם. תשמעו כדי לשמוע הרבה על "חיים", על הייחודיות של האדם ועל הקשר בין כל זה לבין ההחלטה לאכול בשר.
בפרק הזה אנחנו מדברים על מה זה "עם", ואיך הוא פועל, ובמסגרתו דנים בנרטיבים של הציבורים השונים בארץ ביחס לשאלה זו. הפרק ארוך - יש הרבה מה לדבר.
הפעם עסקנו במומחיות של איציק, והוא הוביל את הדיון על אודות הגישות השונות בטיפול פסיכולוגי, והבעיות התרבותיות שנוצרות מהמחשבה ש"כולם צריכים להיות בטיפול" ושטיפול הוא דבר טוב כשלעצמו. איציק מדבר! אל תדאגו - גם זאק הוסיף כמה מחשבות.
הרבה עוסקים כיום בשאלות של "התחדשות ההלכה" וכדומה, ובאופן כללי אפשר לומר שמורגש פער בין התורה וההלכה הנהוגות לבין חיים המעורים בציבוריות של מדינת ישראל. עסקנו רבות בביקורת על התרבות בחוץ, ועכשיו הגיע הזמן לחשוב על התורה - מה היא, איך היא פועלת, למה היא טובה ואיך היא צריכה להתפתח בעולם עתידי. יש הפתעות. תהנו, אני מבטיח.
פרק זה הוא המשך של הדיון על תופעת הלהט"ב, הפעם בפרט ביחס לתופעה שמיוחדת לישראל: להט"בים שעיקר עניינם נישואין ובניית משפחה - מה שאפשר לכנות "להט"ביות שמרנית". דנו בסוגיה זו בעקבות הערות מכמה מחבריי וכן בעקבות מאמר של אוריה מבורך בנושא. אני מאמין שתופתעו לגלות, שהשמרנות של התופעה הזאת בישראל ובציבור הדתי אינו מפחית מחומרתה בעיניי. תאזינו ותשמעו מדוע!
בפרק הזה אני ואיציק עוסקים ביחס הנכון למדע. פתחנו בנרטיב המכונן של החברה המודרנית-מערבית - שהיא מבוססת מדע ורציונלית, ובשל כך המדענים הם הכומרים המודרניים, בעלי ידע מיוחד שנותן להם זכות מיוחדת לקבל החלטות בעבור הציבור. ערערנו הן על הנרטיב והן על הטענה לידע - בואו שמעו!
זו שיחה שעובר על היסודות של השאלה למה להאמין באלהים. כדרכה של שיחה זו, היא זקוקה להרבה תוספות יותר "טכניות", שדורשות קריאה ומחשבה מעמיקים, אך אנחנו מקווים שהיסודות שהונחו פה ישמשו בסיס שעליו אפשר להמשיך ולבנות. לעיסוק בראיות לקיום האל אפשר להתחיל בשני ספרים של הפילוסוף הקתולי אדווארד פיזר: Scholastic Metaphysics Five Proofs for the Existence of God
בפרק הזה אנו חותמים את סדרת הפרקים על דמוקרטיה - מדוע היא פייק, מטומטמת ומעפנה. הפרק הזה כולל אפיונים חשובים של הדמוקרטיה, למשל שהיא מבכרת פרוצדורות על תוכן ממשי ומכחישה הבדלי תרבות, מורשת וזהות חשובים.
בפרק הקודם הבטחנו לדבר על למה דמוקרטיה היא לא מה שהיא טוענת להיות (פייק), למה היא מזיקה (סטופיד/מטומטמת) ולמה היא מעפנה - לא מסוגלת לתת מענה אמיתי לצרכי נפש האדם בכללים של עצמו. בפרק הזה עסקנו באופי של דמוקרטיה המונית ונזקי הפקידות שמוכרחת להיווצר בעקבותיה.