בשנת 2009 לקראת יום ההולדת ה-60 שלו יוני בן שלום החליט לחצות את השלט הפנימי המכריז ״גבול לפניך״. יוני הוא אולי לא הראשון לצאת למסע של חציית יבשת אמריקה מהנקודה המיושבת הצפונית ביותר באלסקה (מפרץ פרודו) לדרום היבשת ואושואויה, הנקודת המיושבת הדרומית ביותר בדרום אמריקה, ארגנטינה. אבל, יוני ״תקף״ את הפרוייקט הזה ביסודיות שאין שניה לה, בתכנון קפדני ומדוייק ותיעוד סופר מפורט שאיפשר לי ולהרבה אחרים בזמנו, לעקוב בצימאון רב אחרי המסע המדהים שנמשך כ-7 חודשים ונמתח על פני עשרות אלפי קילומטרים. את המסע הוא תיעד על גבי אתר שהקים - הרפתקה דוט קום (harpatka.com) שהפך מאז לקהילה עצומה דרכה מתעדים רוכבי אופנוע ישראלים את המסעות הארוכים שלהם על גבי הגלובוס. יוני אינו מגדיר את עצמו כ״רוכב אופנוע״. הוא קודם כל הרפתקן, איש מסעות ואדם של מפגשים אנושיים. דרך הסיפורים שלו מקבלים שוב ושוב את זריקת האופטימיות הזאת של התקווה והאמונה שיש משהו בסיסי, חם וטוב בחיבור בין אנשים, במיוחד אלה הנמצאים במסע. יוני הירצה מאות פעמים על סיפורו האישי ומזמין את המעוניינים ליצור איתו קשר ולהזמינו להרצאות נוספות. אם אתם גם מתכננים מסע רכוב ארוך תוכלו ליצור איתו קשר -הוא זמין לדיבור והתייעצות ומספר הטלפון שלו: 0544-947489
מה מביא בחור צעיר, בקושי בן 30, ללכת למדינה לא שלו ולבנות בה שביל חדש שחוצה אותה לאורך מאות ובהמשך גם אלפי קילומטרים? שביל ארוך הוא לא משחק ילדים ויובל ילין יודע את זה ומביא חזון מרתק שהוא מתמיד בו כבר 3 שנים. הוא בדרך למפעל תיירותי מרשים שמחבר בין המטיילים, לשטח ולקהילות המקומיות. בחדרים אפלוליים הוא מדפדף בין ספרי מפות ענקיים מהתקופה הסובייטית ומחבר עמק לעמק, הר לעמק, לכדי שביל ארוך ומאורגן שהוא יוצא לבדוק כל מטר ממנו במו רגליו. איך הגיע לזה, מה הביא אותו לשם ומה הוא מתכנן להמשך. על כל זה הוא מספר לי בשיחה ארוכה שחושפת היסטוריית הליכה ארוכה שהתחילה די מוקדם. אפשר ליצור קשר עם יובל דרך האתר של שביל ה-KNT https://www.kyrgyznomadtrail.com/
הצורך לתעד תמיד סיקרן אותי. בעיני, במידה רבה, זו תעסוקה שגוזלת אנרגיה ומסיטה אותי מהמסע עצמו, מההתבוננות. כשמדובר בתמונות סטילס זה דבר אחד אבל צילום וידאו הוא משימה תובענית מאד ברמה המחשבתית ואצל רון גם ברמת משקל הציוד. ניפגשתי עם רון ברק שמשלב כבר שנים רבות בין אהבת ההליכה שלו לצורך האובססיבי ממש ליצר סיפור במסעות. אצל רון, אם ההליכה אינה מלווה בתיעוד ויצירת סרט, סרט ממש, הוא מרגיש פיספוס. בשיחה רון מספר על התהליכים שעוברים אצלו בזמן המסע, על החיפוש המתמשך לסצינות מצולמות, על הצורך והתשוקה לספר סיפור. אפשר לומר על רון שהוא ״צלם של פעם״, שמרני קצת בגישתו. אבל רון לא מצלם לשם פרס או להוכיח משהו - הצילום שלו לגמרי בשביל עצמו ועדין, הוא מצא את שביל הזהב שרותם את אהבת היצירה שלו, לפרנסה שמאפשרת לו להסתובב בעולם כבר כ-30 שנה ברצף, בתדירות שתעורר קינאה אצל רוב האנשים. אפשר לראות עבודות של רון בדף הפייסבוק שלו ״סרטים עם ברק״
סקיפריות יש לא מעט, אבל כמה באמת מהן מחזיקות סירה בבעלותן? לפי ליאורה לוי ממש מעט. אצל ליאורה כלום לא שיגרתי ואת המסע שלה אפשר לסכם רק בדרך אחת - הים הוא הקו המנחה של חייה והכל סובב סביבו, מהלידה. הסיפור של ליאורה הוא מסע איטי הבונה את עצמו שלב אחרי שלב למה שעוד יקרה בעתיד כנראה - חיים מוחלטים בים ונדודים על פני המים. בינתיים היא מתארת בצורה חדה ומדוייקת איך זה נראה כשהים זורם בעורקים... מוזמנים לבלוג של ליאורה - https://seaplusplus.co.il/
אתוס או Athos הוא ההר הקדוש המתנשא לגובה 2000 מ׳ ונמצא בקצה של הלשון המזרחית מבין 3 הלשונות של חלקידיקי, איזור הנופש הפופולרי ביוון. יש פער עצום בין החופש המשכר באיזורי הנופש ללשון השלישית, אתוס, השייכת לכנסיה היוונית האורתודוכסית. אתוס מתנהלת כישות ניפרדת, כמעט מדינה, עם צורך באשרת כניסה מיוחדת והמון הגבלות. מדובר בשטח נזירי וככזה הוא שזור מבני מנזרים מדהימים בני למעלה מאלף שנה. מתוקף היותו מסוגר כל כך עם הגבלות רבות - מדובר באיזור שאינו מתועד כמעט, בטח לא מבחינה ״טיולית״. לבנות מסלול הליכה רציף של 4 ימים היה בהחלט ללכת על המון אי וודאות וכך מתגלות אינסוף הפתעות. חשוב להזכיר שתחת מסך הציפורו ששתינו תוך כדי הקלטת הפרק, שכחנו לציין כי עובדה חשובה שגילינו במהלך הביקור היא שתוכנית ב׳ שלנו - במידה ונפספס את המעבורת האחרונה, לא ניתנת בפועל ליישום. הכניסה הרגלית לתוך חצי האי אינה אפשרית היות ויש גדר ארוכה שמונעת זאת. הדרך היחידה היא באמצעות מעבורת וכדאי לתכנן על זה היטב. תמיד אפשר גם לקחת סירה פרטית שתקפיץ אתכם לאחת הנקודות בחצי האי.
הקמינו דה סנטיאגו. קמינו - דרך. דווקא המסע הספציפי הזה, מסע עולי הרגל הנוצרי, הפך להיות סמל למסעות. דרך עולי רגל שלכאורה אין בה המון משותף לטרקים, למסעות טבע עוצמתי. הקמינו דה סנטיגו היא דרך פשוטה, עירומה מריגושים. איש אחד כתב - במקום בוא אתה לא הולך בטבע עוצמתי אתה צריך לפגוש בעיקר את עצמך. ואולי זו הסיבה שהקמינו, הדרך הפשוטה נטולת היומרות מצליחה לזקק את מהות המסע. גולן רייס לקח את כל התובנות האלה וברגישות מופלאה כתב מחשבות שהפכו למילים מרגשות שנוצקו לתוך ספר - ״בדרך לסנטיאגו״. אחרי 27 פרקים בא גולן רייס ועוזר לי סוף סוף לדבר לעומק על מהות המסע, לגעת בדברים קצת רוחניים ומופשטים יותר ולחבר את הכל לכדי רעיון אחד שעובר במשותף בין כל האנשים היוצאים למסעים בהליכה ברגל. קישור לספר של גולן ״בדרך לסנטיאגו״
יש אנשים שלוקחים את המסעות שלהם למקום קצת יותר מובנה. אתם יכולים להיתפס לזה שקוראים לזה ״מירוץ״ אבל בסופו של דבר כמו בכל מסע טוב, אתה בסך הכל מול עצמך. יוסי יהלום יצא גם הוא לפגוש את עצמו בחולות של הסהרה. להגיע למקום כל כך קיצוני כמו הסהרה זה בעיקר אפשרי במסגרת מובנית כמו מרתון החולות למשל, אירוע מיוחד שהוא אמנם מאורגן אבל חובה עליך כמשתתף לשאת את הכל עליך, אתה לא מקבל כמעט כלום מהמארגנים, בטח לא אוכל. המאמץ שמושקע בלהפחית משקל באירוע כזה שבכל זאת דורש קצת לרוץ כדי לעמוד במינימום, הא אדיר. המשמעות של ״כל גרם נחשב״ היא הרבה יותר אינטנסיבית מכל הפחתת משקל של מטייל רגיל. מה עובר עליך ב-7 ימים של חול אינסופי, דיונות, אפיסת כוחות ונפילה לתוך שינה תוך כדי הליכה/ריצה? יוסי ישב איתי לשיחת קצוות אמיתית. קישורים לדברים שמוזכרים בפרק: אופיר ורדי - רץ למרחקים ארוכים מאד שמספק אתר נהדר עם תיעוד של מסלולים וציוד יניב שושן ובית הספר לריצת הרים - מעביר בין השאר סדנאות לשימוש במקלות הליכה/ריצה וכמובן - מרתון החולות, האתר הרישמי
אבא של עומר נפגע במלחמת יום הכיפורים ובגיל 20 מצא את עצמו על כיסא גלגלים. בשלב מסויים עומר החליט שגם לאבא שלו מגיע טרק ״אחרי צבא״. מכאן צמח עסק חברתי בשם ״פאראטרק״, עסק עם מסר חברתי ענק המחבר בין אנשים שיוצאים לטרק ״כרגיל״ לכאלה שזקוקים למכשיר כמו הטרקר, הנותן להם אפשרות לחוות גם טרקים כמו טיפוס על הקלימנג׳רו. למעשה - כמעט ללא הגבלות. זה לא עניין של צד נותן וצד מקבל אלא טרק משותף. איך זה עובד? איך העסק צמח? מלא סיפורים מרגשים היו כאן. עומר בנה כאן דבר עם משמעות עמוקה. האתר של פאראטרק https://www.paratrek.org/
מיקי גולן מחלק את החיים שלו לפרקים. בפרק הראשון הוא מוצא עבודה המתחברת במידה רבה למה שנהוג לכנות ״ג׳וב החלומות״. במשך 30 שנה הוא מתפרנס מלטייל. אם נדייק, אז הוא אחראי על הפיכת שבילי ישראל לכאלה שאפשר לטייל בהם בביטחה. באמצעות לוגיסטיקה ומיומנויות שבנה עם הזמן הוא מגיע לכל פינה ומתקין את העזרים הנידרשים כדי לשרוד את השבילים בלי להיפצע. אבל, מיקי חשב קדימה והחל מגיל 50 החל לחשוב איך הוא יכול באמת לבלות את חייו בטיול ונוודות. הוא חיבר את היכולות שצבר במשך השנים, והחל לצבור חוויות - מחלק את חייו בין קראוון נגרר בישראל, אוטו-קראוון באירופה ואמצעי שיט שונים שהביאו אותו למקומות מופלאים. בגיל 71 הוא עדיין צמא לקילומטרים והרפתקאות.
העובדה הפשוטה והחותכת היא שדורון אראל היה פשוט הראשון. ראשון באופן מוחלט. לא שבעיניו מדובר בפיסגת ההישגים שלו. אבל בתקופה שיש כל מני שיאים חלקיים, דורון היה באמת הישראלי הראשון שהצליח לעמוד על פיסגת האוורסט, הישראלי הראשון שהשלים את כל שבע הפסגות (ההר הגבוה בכל יבשת) והישראלי הראשון שבעצם בחר בדרך ההרים כדרך שמתווה את מסלול חייו. למעשה, בתקופה שהוא עמד על הפיסגה הגבוהה בעולם, פחות מ-300 אנשים עשו זאת מאז ומעולם. הוא הגדיר את עצמו כמטפס מקצועי ועבד בזה ללא פשרות. כאדם תחרותי, ההישגים היו חשובים לו והאוורסט ביסס את היכולת שלו להתפרנס מהמקצוע המוזר הזה של אדם שמסתובב על פסגות הרים. דרך חייו ממש לא מסתכמת באוורסט וכפורץ דרך הוא בחר לפני כ-14 שנה לרכוש פיסת קרקע בפינה נידחת בטבע הקנדי הפראי באמת ולארח שם אנשים, היכולים להגיע רק באמצעות מטוס קטן, הנוחת באגם. גם אחרי עשרות שנים, ההרים לא מעייפים אותו. להיפך - ״ההרים הצילו את חיי מהשיעמום״ אומר דורון אראל. מפגש מרגש בשבילי - כאשר כילד קראתי בצמא את הרפתקאותיו מעל דפי ידיעות אחרונות.
יואב נגב מטייל מגיל 6, כבר מעל ל-40 שנה. הוא אמנם יוצא למסעות רציניים ומכסה ברגליו קילומטרים רבים עדיין, אבל בסופו של דבר הוא מחלק את זמנו מעל ומתחת לאדמה. יואב הוא מייסד מועדון המערנות הישראלי ועסוק באיתור ובדיקת מערות חדשות כל הזמן. הוא ממש מקדיש לזה יום בשבוע. מערות הם עולם שלם של פעילות חוץ ועד כמה שזה נשמע מפתיע יש ״מסעות״ שלמים שמתרחשים במערות, בצורה של משלחות מחקר. להיכנס לימים שלמים למערה חשוכה וקרה זו פעילות אתגרית ביותר ורבת סיכון. על כך ישבתי לדבר עם יואב ולגלות עולם חדש שהוא לא לגמרי חשוך אבל בהחלט מפתיע ומרתק.
באתר של גיל אפרת הוא כותב - ״טייל למרחקים ארוכים שיצא בעשור האחרון למאות מסעות במקומות מרוחקים ברחבי העולם״. זאת הצהרה כבדת משקל והוא עומד מאחוריה במאה אחוז. גיל הוא לא המבוגר שגדל מילד שהטיילות טבועה אצלו בדי-א-איי. חלום ילדות שאיכשהו התקבע אצלו הביא אותו להתחיל דווקא במסע ארוך את קריירת הטיולים שלו עם אפס ניסיון ואפס ידע. גיל הוא הדוגמה לכך שרק נחישות ועקשנות ויכולת להתגבר על חששות היא מה שנדרש כדי לצאת לטרקים. מכאן הוא שואף להנחיל את האהבה הזאת לכמה שיותר אנשים כדי שלא יוותרו על החלומות שלהם. האתר של גיל אפרת מכיל המון מידע וידע בדיוק כדי לעזור לטיילים בתחילת דרכם. גיל הוא אוצר בלום של ידע ובשיחה הנהדרת שניהלנו בפרק - הוא מספר על האמונות והפילוסופיה שלו בכל הנוגע לאהבת הטרקים
פרק מיוחד מבחינתי - אני מוציא את עצמי לפרונט. הזמנתי את איתי חן שהוא בעל פודקאסט בפני עצמו, ״מטוסי נייר״, לראיין אותי על חוויה אקסטרימית ופרוייקט ייחודי שהוצאתי לפועל בנובמבר. לצאת לטרק בעונה חורפית זהו תמיד אתגר - בסוף נובמבר (או בחודשים המשיקים לחורף) אירופה הקרובה קפואה ומבחר האפשרויות לצאת לטרק מצומצמות מאד. בדרך כלל זה דורש להרחיק ליבשת אחרת או פשוט להתאפק עד לעונה המתאימה. דווקא בקפריסין הקרובה, מזג האוויר מאפשר למתוח את העונה מאד ולצאת מחוץ לישראל בחודשים פחות ידידותיים מבחינת מזג האוויר. האם טרק במקום כזה יכול לספק את החוויה שאנחנו מספקים? האם קפריסין בפני עצמה היא יעד טוב לטרקים? התשובה היא בהחלט כן, ויחד עם זה - עדיין אפשר ליפול על מזג אוויר קיצוני וצריך להתמודד איתו. על מסע שכלל מכל אלה אני מספר בפרק לפניכם. מוזמנים להצטרף לחוויה חורפית באי השכן, מרחק של 40 דק׳ טיסה בלבד. מוזמנים להוריד את המסלולים בהם הלכנו במשך 5 ימים (שני חצאי ימים ושלושה ימים מלאים) https://connect.garmin.com/modern/activity/12857297184 https://connect.garmin.com/modern/activity/12883963155 https://connect.garmin.com/modern/activity/12883993859 https://connect.garmin.com/modern/activity/12893791477 https://connect.garmin.com/modern/activity/12906463396
לחנוך רדליך יש יכולת מדהימה לחלום חלומות (ולהגשים) או בעצם יכולת פיזיולוגית נדירה לשאת סבל לאורך זמן, או אולי יכולת לקחת את עצמו לקצוות של קושי - בעצם מדובר על כל אלה יחד. חנוך רדליך לא מגדיר את עצמו כטייל - הוא אמנם יוצא למסעות ארוכים, של מאות ואלפי קילומטרים על אופניו, אבל חשוב לו לסיים אותם הכי מהר שהוא יכול, גם אם זה כרוך ב-3 שעות שינה בלילה. חנוך בחר בדרך משלו לחוות את המסעות שלו ולמרות התחרותיות, שבדרך רחוקה מהעולם שלי, היא לגמרי נהדרת בעיני, באותנטיות שהוא מציג אותה ועומד מאחוריה. הוא בנה את עצמו דיווש אחר דיווש לדרגת ״מכונת אולטרה אנדורנס״, ויכול לסמן לעצמו מטרה אליה הוא חותר בעקשנות גם אם יש כישלונות בדרך. הוא שולט ללא עורערין בתחום הזה בארץ והגיע גם להישגים בינלאומיים מכובדים. הצטרפו אלי לכמעט שעה של שיחה מרתקת בה פורש חנוך את הדרך שלו ומסביר מה עומד מאחוריה. הזדמנות ייחודית להכיר מקרוב אדם, שחווה את המסעות מהצד התחרותי שלהם - על אופניים.
איתי סליאר הוא האיש שהביא אותי לסקוטלנד. דרך הידע שלו והסיפורים שנחשפתי אליהם לפני יותר משנה הגעתי להשתתף באתגר ה-TGO - אתגר ההליכה הוותיק בעולם כנראה ואירוע יוצא דופן באופיו. במקום שאספר לכם בעצמי על זה הבאתי את המומחה. איתי מדבר על פן ידוע פחות של סקוטלנד, הצד הפראי, הטבע הקשוח ששונה מהתדמית הפופולרית של המדינה שבדרך כלל דווקא נחשפת בשביל ה-WHW. סקוטלנד היא הרבה יותר מהשביל הזה. גן עדן להלכים מנוסים שמחפשים קצת יותר הרפתקאות. בחיקויים סקוטיים שהפילו אותי לרצפה מצחוק, איתי מעביר בחן רב את הייחוד של שקוטלנד ואת מה שגרם לו להתאהב במדינה במהדינה הזאת ולחזור שוב ושוב. על הדרך דיברנו גם על מיזם הטיולים הייחודי של איתי Hike Like Me, סטארטאפ עליו הוא עמל בשנה האחרונה. הצטרפו אלינו לשעה, להיכרות עם האיש המיוחד הזה והידע העשיר שלו על טיולים ומסעות בכלל וסקוטלנד בפרט.
מה אפשר לומר על מנחם מרקוס? כל כך הרבה שלא בטוח שתירצו לקרוא. הוא בוודאי אגדת מסעות, טיול והכרת הארץ. מנחם נולד לטייל, ללכת ברגל והוא עשה זאת בעוז על פני שנים רבות, בימים שבהם כמעט כל דבר היה גילוי, מחקר ופריצת דרך. את שבילי הארץ וגם את המקומות נטולי השבילים הוא מיפה היטב דרך סקרי נוף של רשות הטבע והגנים ומעבר לזה יצא למסעות מטורפים - קודם כל בסיני וירדן אבל מעבר לזה, באלפים, פירנאים (אותם אהב במיוחד וכתב ספר שלם עליהם) וגם ארה״ב. מעבר לזה הוא מספר סיפורים נפלא ואת כל זה תוכלו לשמוע בפרק הנוכחי של הפודקאסט. חוויה יוצאת דופן להאזין למנחם מרקוס - הוא ירתק ויצחיק אתכם עד דמעות. חלק מהסיפורים של מנחם בפרק מופיעים בסיפרו הנהדר ״בדידותו של ההולך למרחקים״ - לאחרונה הודפס במהדורה חדשה וניתן עדיין להשיג עותקים. צרו קשר דרך פייסבוק או האתר planmytreks.com
אחרי ששוחחנו על תיקים ומערכות שינה קלות אני ואור כהן ממשיכים לדבר על מרכיבים נוספים בעולם הציוד שלכם, גרסת האולטראלייט: לבוש ואוכל. הנה קישורים חשובים לדברים שעלו בפרק: מערכת טיהור מים מומלצת טהר מים - כדורים לטיהור מים ומאפשרים שימוש במים מהשטח מייבש המזון של אור - אם אתם רוצים לייבש בשר, המייבשים של מערכות הנינג׳ה למיניהם יתאימו יותר חנות אוכל מיובש בצרפת השולחת לכל אירופה במחירים הגונים והגיוניים. מבחר מותגים ומוצרים גדול ומשובח. תוכלו לשלוח לעצמכם לנקודות שונות במסע. מותג אוכל מיובש אמריקאי חביב עלי במיוחד - במיוחד Yellow Curry דוגמה לכוהליה פשוטה ולא יקרה מאליאקספרס. אפשר גם להכין כוהליות בבית - יש מבחר ״מתכונים״ שירות יניר במדבר - הטמנות מים קבועות במקומות ידועים מראש כמו חניוני שביל ישראל וסובב רמון סנצ׳י - אחד היצרנים של ביגוד אלפא דיירקט (יש עוד כמה, לא המונים). בד קליל ומבודד בצורה מפתיעה. מומלץ 120 ג׳ למטר רבוע. המלאי בא והולך כל הזמן כי הייצור קטן. מומלץ להרשם לניוזלטר לקבלת הודעות על מלאי שמגיע. גרבי Darn Tough - נוחות ואחריות לכל החיים חייב להמליץ באופן אישי על גרבי דריימקס שעובדים לי יותר טוב מכל מותג אחר תחתוני הפלא של אקסופישיו Exoficio - תחתונים שנולדו למסעות
אליה זמור מנצל את זמנו בצורה מיטבית. ממקום מגוריו החלומי בשאמוני הוא יוצא לגיחות מסעירות ברחבי הגלובוס כשהוא מחלק את פעילויותיו ומשלב בין אלפיניזם, מסעות הליכה ותעופה. לא סתם כתוב ״משלב״, מדובר על פעילויות בהן כנף הדאייה נישאת על הגב בזמן ההליכה או הטיפוס לפסגת ההר ומחכה לרגע הנכון בו כל המאמץ המתיש של להתגבר על כח הכבידה יתורגם לקלילות האסתטית של ריחוף פשוט בחזרה מטה. ניגוד מוחלט בין אקסטרים פיזי בדרך למעלה לבין ריחוף אלגנטי בדרך למטה. דיברנו על הציוד שנדרש לפעילויות האלה, על הסכנות כמובן, על פרוייקטים מיוחדים שיצאו לפועל - כמו השיא הישראלי בדאיה למרחק שנשבר על ידי אליה בשנה שעברה, חציית ההימאלייה וחיבור 3 פסגות אייקוניות באירופה בשילוב אלפיניזם ודאייה וקצת הליכה. דבר שלא נעשה מעולם. הזכרנו את הסרט המדהים בנטפליקס על קטגוריית הטיפוס האלפיני המהיר שהמציא אולי שטק וגם את אתגר ה X-Pyr של חציית הפירנאים באמצעות הליכה וטיסה. אליה הוא בהחלט אדם שרותם את תשוקותיו למעשים וחי את נושא האאוטדור בצורה יומיומית. יש שיגידו חי את החלום. לא סתם ההאשטאג שהוא טובע לכל פעילויותיו הוא Zemmour on Tour, הוא נמצא במסע תמידי למצות את סיפור חייו.
צלילה חופשית נתפש על ידי רבים כספורט אקסטרים מטורף. כמו כל תחום לא מוכר, אנחנו נוטים להתייחס לאלמנטים המפחידים הנראים בבירור יותר. בפועל, כשיוצאים למסע של התוודעות ושיפור איטי המציאות היא שהכל הרבה יותר בשליטה והרבה פחות סיכון. הפעם אירחתי את זוהר מדינה. זוהר הוא האדם השלישי בלבד בישראל שהגיע לעומק 100 מטר בים, בצלילה ללא מיכלים. יחד דיברנו והסברנו על התחום הכל כך מיוחד הזה שצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות וכמות הפעילים בו עולה כל הזמן. עברנו על העקרונות, על התחושות והתמקדנו במסע של זוהר, שאמנם אינו מסע הליכה או מסע רב יומי רצוף, אבל בהחלט מסע ממושך של שנים שנעשה ברוגע ותשוקה על מנת להגיע לעומק של 100 מטרים מתחת למים בנשימה אחת. הנה כמה קישורים שהוזכרו בפרק: הסרט בנטפליקס שהביא את התחום למודעות גבוהה יותר סרט הקאלט - הכחול הגדול - שהביא אנשים רבים לעולם הצלילה החופשית מועדון צלילה חופשית תל אביב - ״הבית״ בים שלי ושל זוהר בו אנחנו צוללים ומתאמנים בתל אביב
אור כהן בסך הכל רצה להתייעץ קצת בעברית לגבי רכישה של ציוד טיולים קל. מפה לשם הוא הקים קהילה שמונה היום מעל עשרת אלפים איש. עשרת אלפים אנשים שמתעניינים בציוד אולטראלייט לטיולים. מה זה ציוד אולטראלייט? או, טוב ששאלתם. בדיוק בשביל זה הזמנתי את אור לשיחה מעמיקה על עולם הציוד המודרני, עולם עצום שמשתמש בטכנולוגיות בדים מודרניות להפחית משקל אבל גם מונע מפילוסופיה עמוקה של מינימליזם, של להסתפק במועט, של לקחת בדיוק מה שצריך. איך הכל מתחבר? ישבנו לשיחה מעמיקה. שיחה ממש, כי מסתבר שגם לי יש לא מעט מה להגיד בנושא. דיברנו על היסטוריה ותולדות הציוד הקל, פירקנו את עולם הציוד לקטגוריות. דיברנו על מאפיינים, על סוגי חומרים, על מחירים, על משקלים, על מותגים ועל כל מה שצריך לחשוב עליו כשניגשים לבנות את ארסנל הציוד האישי שלכם. בסוף היה לנו כל כך הרבה מה להגיד שהקלטנו שני פרקים. הנה הראשון - הוא עוסק במערכת השינה ותיק הטיולים. שעה מרתקת על ציוד טרקים והחיבור החזק שלו לטרק עצמו. הזדמנות מצוינת להציג את חנות הציוד של Plan My Treks המכילה את תיקים ואוהלים של חברת Gossamer האמריקאית והמובילה בתחום הציוד הקל - עכשיו ניתן לרכישה גם בישראל https://shop.planmytreks.com/ לקהילת האולטראלייט בפייסבוק - לטייל יותר לסחוב פחות https://www.facebook.com/groups/490966941366641