מוזמנים להאזין לפרק 40 של פודקאסט "מדברים ADHD".הפעם מתארחת ד"ר נעמי אפל - עובדת סוציאלית מזה 30 שנה, עשתה את הדוקטורט באוניברסיטת ת"א, מומחית ומדריכה מוסמכת בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT). בעלת מכון "שיטות" לטיפולי CBT, מנהלת אקדמית של המגמה לטיפול הורי, זוגי ומשפחתי במסגרת התוכנית הישראלית להכשרת מטפלים בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית בתל השומר, מרצה בתוכניות השונות להכשרת מטפלים ב – CBT ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א.הנושאים המרכזיים בפרק:1. מהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT?2. מי מוסמך לטפל בגישה זו ועד כמה זה יכול להיות מסוכן לקבל טיפול מגורם שאינו מוסמך לכך?3. איך טיפול CBT עוזר לאנשים עם הפרעת קשב?4. כלים להורים, מורים ומטפלים מתוך ארגז הכלים הייחודי של ד"ר אפל.5. כלי מיוחד להורים לתקופה מורכבת זו של המלחמה.לצפייה בספרים ובכלי העזר המעולים של ד"ר נעמי אפל (כלים שהם חובה לכל איש מקצוע בתחום החינוך והטיפול): https://www.shitotpublishing.com/מוזמנים להאזין לפרקים נוספים: https://yotamw.co.il/adha-magazine/הורים לילדים עם הפרעת קשב - מרגישים אבודים? אני כאן לרשותכם! בהתנדבות, במקצועיות ומכל הלב: https://yotamw.co.il/free-consulting/האזנה נעימה (:יותם ויסקופמומחה בחינוך המיוחד - הפרעות התנהגותמטפל CBT מוסמך בתחום הפרעת קשב
הורים יקרים,אני מזכיר לכם שאני כאן לרשותכם.www.yotamw.co.ilיותם
פרק מיוחד בנושא נוער בסיכון לזכרו של פרופ' עמנואל גרופר ז"ל שנפרד מאיתנו השנה. פרופ' גרופר היה מרצה שלי, ועמד בראש מסלול חינוך וחברה שאני הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים. התייעצתי רבות עפ פרופ' גרופר ותמיד זכיתי למענה מקצועי, מדויק ועדין כמו שרק הוא ידע לתת. פרופ' גרופר היה מומחה בעל שם עולמי בתחומי החינוך והטיפול בילדים ובני נוער במסגרות פנימיתיות וחוץ ביתיות. מאז 2018 שימש כנשיא הארגון הבינלאומי לחינוך פנימייתי.. לפני כן שימש מנהל האגף לחינוך פנימייתי במשרד החינוך ובמקביל מרצה וראש המסלול לקידום וטיפול בנוער בסיכון במכללה האקדמית בית ברל. פרופ' גרופר שימש כמארגן ויו”ר של כנס בינלאומי גדול של מחנכי פנימיות מכל העולם שהתקיים בקריה האקדמית אונו בסוף אוקטובר 2019. אומר גם שיש פרק פודקאסט מיוחד מאוד שהקלטתי עם פרופ' עמנואל גרופר ז"ל, פרק משמעותי מאוד.הפרק יעסוק בעולם נוער בסיכון בכלל, וכאלו עם הפרעת קשב בפרט ואין כמו לדבר על נושא מורכב זה עם ד"ר צח סלור - ד"ר צח סלור הוא ראש המסלול לנוער בסיכון בקריה האקדמית "אונו" ומומחה בנושא נוער בסיכון.גם ד"ר צחי סלור וגם אני היינו תלמידיו של פרופ' עמנואל גרופר, ורואים עצמנו כממשיכי דרכו. הורים לילדים עם הפרעת קשב - זקוקים לעזרה? מוזמנים לפנות להתייעצות מקצועית ללא תשלום, במקצועיות ומכל הלב: https://yotamw.co.il/free-consulting/
יש מיליון שיטות איך לטפל ולעבוד עם הפרעת קשב. בפרק שלנו הפעם אני מבקש לדבר אני, יותם ויסקופ, בשיחה פתוחה וישירה אליכם - הורים יקרים לילדים עם הפרעת קשב. תנו לי לקחת אתכם לעבר הדרך שנכון, לדעתי ומתוך נסיוני העשיר, לעבוד סביב הנושא של הפרעת קשב. אני מבקש להזמין את כל ההורים היקרים לילדים עם הפרעת קשב להצטרף עוד היום לתפוצת הווטסאפ שלי ולקבל הרבה מאוד ידע וכלים בתחום. להצטרפות: https://katzr.net/21586e
פרק 37 -נווה חורש הציל את הילדמראיין: יותם ויסקופשני (שם בדוי) אמא לשני ילדים. האחד, כיום בן 14, היה בשלוש מסגרות כוללניות לחינוך מיוחד הפרעות התנהגות. המסגרת הראשונה לא התאימה, במסגרת השניה ספג אלימות מצד אנשי צוות והמסגרת השלישית אמרה בגלוי שלא רוצה אותו. משם, עבר שלושה פסיכיאטרים שונים. האחד המליץ לא לעשות כלום, השני המליץ על אשפוז פסיכיאטרי והשלישי המליץ על מסגרת של חסות הנוער. ההורים פנו לאשפוז פסיכיאטרי שלא הסכים לקבל אותו. הלכו לאשפוז אחר, גם הם לא רצו לקבל אותו. משם המשיכו למספר פנימיות ל"נוער בסיכון" שאמרו שהוא לא מתאים להם. לאחר שישב 10 חודשים בבית, ביקשתי מההורים שיפנו ללשכת הרווחה בשביל לקבל עזרה. לא היה קל, אבל הסכימו. גם לשכת הרווחה התקשתה לעזור, אלא שאז אני הצטרפתי לוועדה ואמרתי שאחרי שמסגרות החינוך לא מסכימות לקבל אותו, פנימיות לא מסכימות ואשפוזים גם לא - זה הזמן לפנות ל"רשות חסות הנוער". כך היה למרות שהיו שטענו שזו טעות לעשות את זה (אבל אף מסגרת אחרת לא מוכנה לקבל, והנער 10 חודשים בבית). כיום הנער נמצא ב"נווה חורש" כבר שלושה חודשים, ואמא שלו חוזרת ואומרת "נווה חורש הציל את הילד שלי"! ובכן, כנראה שזו לא הייתה טעות. הבן השני, כיום בן 17, נטען שהוא בעל הפרעות פסיכיאטריות קשות (אלא שלאחר שנכנסו לעומק הבינו שמדובר על נער שעבר חרם חברתי שלא טופל). כיום נמצא ב"חוות רימון" ואפשר להגיד ש"האור חזר לפניו, החיוך על שפתיו, והאושר בליבו". ההורים מספרים שהילד שלכם פשוט פורח ב"חוות רימון". אגב, גם כאן לא מצאו את המסגרת המתאימה לילד, עד שהילד עצמו מצא את "חוות רימון" ואמר שהוא מוכן להגיע רק לשם. בפרק שלנו היום נדבר על החוויה של האמא, נדבר על ההצלחה של "נווה חורש" ומה אפשר ללמוד ממנה למערכת החינוך, וכמובן נעניק הרבה טיפים להורים, אבל גם לאנשי מקצוע. למען הסר ספק: הפרק ללא פרטים מזהים של הקטינים וההורים. צילום הפרק נעשה מהגב. תודה מיוחדת לאמא ששיתפה. תודה מיוחדת לצוות "נווה חורש" ולצוות "חוות רימון" שמבינים שלפני הכל - אנחנו עובדים כאן עם נפשות! ואנחנו אנשי מקצוע שצריכים למצוא את הדרך אל הנפש.
אין איש מקצוע שלא מכיר את פרופ' חיים עומר - האיש שעומד מאחורי תפיסת "הסמכות החדשה" בהקשר של הורות, מערכת חינוך וקהילות רבות. ולמי שלא מכיר, חיים עומר, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת ת"א, הוא המפתח והמייסד של גישת "ההתנגדות הלא-אלימה", המיועדת לעזור להורים, אנשי מקצוע והנהגות קהילתיות להתמודד עם תופעות בעייתיות של ילדים ונוער. הגישה מוכרת גם בשמה הקודם "הסמכות החדשה". הוא חיבר 11 ספרים, שתורגמו ל-12 שפות, כשהידועים שביניהם הם: "מעשה הסיפור הטיפולי (יחד עם נחי אלון), שיקום הסמכות ההורית, המאבק באלימות ילדים, הסמכות החדשה, פחדים של ילדים ועוד ספרים רבים. הוא גם חיבר יותר מ-80 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מובילים בתחום. בנוסף לפיתוח המושגי והקליני, הוא יצר בסיס מחקרי איתן לשיטתו. השיטה הוכיחה יעילות בטיפול ומניעה במצבים כמו: הפרעת קשב וריכוז, בעיות התנהגות ואלימות של ילדים, נוער עובר חוק, אלימות וכאוס בבתי ספר, ילדים עם הפרעות חרדה, ילדים עם הפרעה כפייתית, סירוב בית ספר, מתבגרים ובוגרים עם הפרעה אוטיסטית בתפקוד גבוה, הורים אומנים, שימוש לרעה במחשבים וסמרטפונים, נהיגה מסוכנת אצל צעירים, מתבגרים עם סוכרת נעורים, נערים המשתייכים לחבורות רחוב ונערות הנתונות לניצול מיני. בפרק שלנו היום אנחנו הולכים לדבר על סמכות הורית בכלל ועל סמכות הורית לילדים עם הפרעת קשב בפרט. פרופ' חיים עומר ישתף אותנו בידע הרב שצבר בתחום, ויתן לנו מספר כלים מעולים לעבודה. אם אתם רוצים להרחיב את הידע שלכם בגישתו של פרופ' חיים עומר, אתם מוזמנים להצטרף לקורס המקוון שלו: https://bit.ly/TpHO
בפרק שלנו היום אני שמח לארח את קרן ראב נתן לשיחה בנושא ילדים על הרצף האוטיסטי.קרן אמא לשלושה ילדים, אחד מהם בן 13 על הרצף. קרן מנהלת תחום ההדרכה של עמותת "אלווין ישראל" לאנשים עם מוגבלויות, ומטפלת קוגניטיבית-התנהגותית CBT מוסמכת מטעם אוניברסיטת חיפה וארגון איט"ה.בפרק שלנו נדבר על:1. מהו אוטיזם?2. איך מאבחנים?3. איך אוטיזם בא לידי ביטוי?4. טיפול CBT באוטיזם5. המלצות להורים ומורים לילדים עם אוטיזםוכמובן עוד הרבה מאוד תוכן חשוב ומשמעותי.מוזמנים להצטרף לערוץ הווטסאפ שלנו: https://whatsapp.com/channel/0029Vaaj0308fewmAMJTjw3Zמוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/813177272872931האזנה וצפייה נעימה (:יותם ויסקופמומחה בחינוך המיוחד - הפרעות התנהגות
פרק מיוחד לזכרו של פרופ' עמנואל גרופר ז"ל - מומחה עולמי בתחום ילדים ונערים במצבי סיכון.פרופ’ גרופר היה איש מקצוע משכמו ומעלה, שתרם רבות לעולם החינוך והנוער בסיכון, פעל רבות לקידום כפרי הנוער והפנימיות בישראל והיווה השראה למרצים, אנשי חינוך וסטודנטים רבים בארץ ובעולם.אני הכרתי אישית את פרופ' גרופר שהיה ראש התואר הראשון בחינוך (נוער בסיכון) שאני למדתי. זכיתי לעבוד מולו המון כיו"ר אגודת הסטודנטים, ואח"כ בפרויקטים רבים שהובלתי ותמיד הוא היה שם בשביל לתת את העצה הנכונה.פרופ' גרופר גם סייע לי באהבה גדולה בכתיבת ההצעה לקראת תואר שלישי, במסגרתה גם זכיתי לראיין אותו לפודקאסט שלי - "מדברים ADHD".פרופ' גרופר היה שם תמיד לעזור לכל אדם באשר הוא, והוא חתום על מגוון רחב של פרויקטים ומחקרים בעולם ילדים ונוער בסיכון. פרופ' גרופר ופרופ' רומי כתבו גם את הספר (שני כרכים) הראשון בישראל בתחום ילדים ונוער בסיכון.פרופ' גרופר - תודה לך על הכל! תודה על מי ומה שאתה! כמה כאב, כמה צער. תמיד תשאר לך הפינה החמה בליבי, ותמיד אזכור את כל הידע והכלים שזכיתי לקבל ממך. כאיש מקצוע בתחום ילדים ונוער במצבי סיכון, אין לי ספק שהרבה מאוד אני רכשתי ממך, ולמעשה אתה הבסיס להכל.תנוח לך, תהיה גאה בכל מה שעשית.תלמידך,יותם ויסקופ
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-קוגניטיבית שמשפיעה על ביצועיו של הילד, שיודע מעולה "מה צריך לעשות", הוא רק הולך לאיבוד ב"איך צריך לעשות את זה". בליל הסדר, האתגר הופך קשה יותר, במיוחד כשאתם מתארחים, וזה יכול להוביל לפיצוץ עם הילד ולהרוס את ארוחת החג. הנה כמה טיפים חשובים שיכולים לסייע לכם ולכן להפוך את ליל הסדר מאירוע טראומטי לילד ולכם לחוויה משמעותית ואפילו מהנהלפרטים נוספים מוזמנים להיכנס לאתר שלי www.yotamw.co.ilחג שמח שהחטופות והחטופים יחזרו במהרה! יותם
ד"ר עמלה עינת היא מבין חוקרות הפרעת הקשב וההפרעות הספציפיות בלמידה מהמובילות בארץ והעולם. נפגשתי עם הכאב והסבל של ההורים, התרופה הטובה ביותר היא פשוט הכלים שיש לך, מורה לילד עם הפרעת קשב צריך תשוקה ואידיאולוגיה, הפרעת קשב יכולה להיות צלקת איומה שקשה אחר כך לשנות אותה, לא יהיו לי ילדים כי אני לא רוצה שהם יעברו את הסבל שאני עברתי, ההתמודדות עם הפרעת הקשב היא גם בחלומות - לא רק במציאות...אלו רק חלק מהאמירות שעולות מהמחקרים פורצי הדרך של ד"ר עמלה עינת, עליהם נדבר בפודקאסט הזה. פרק שהוא חובה לכל איש חינוך, איש טיפול, הורה ואנשים באשר הם.פרק מלא בידע, השראה, כלים ותובנות לחיים.תודה לד"ר עמלה עינת על מי ומה שהיא! האזנה נעימה,יותם ויסקופמומחה בחינוך המיוחדמטפל cbt מוסמךwww.yotamw.co.il
אתם מוזמנים להאזין לפרק 32 של פודקאסט מגזין ADHD.בפרק אני מארח את פנינה – נערה בת 12 עם הפרעת קשב, שמספרת על חייה המעניינים עם ההפרעה. פנינה מספרת על הנקודות הכואבות, הנקודות המעניינות, נקודות הכוח וכמובן על המלצות שלה לחברה הישראלית. ביחד עם פנינה נמצאת אמא של היקרה – אליענה, אשת חינוך מובילה, שמספרת גם היא על חוויית ההורות הלאה פשוטה בתחום הפרעת קשב. כפי שתשמעו בפרק, החוויה לא פשוטה לא בגלל הילדה, אלא בגלל החברה, ובעיקר גורמים שלא היינו מצפים שיקשו על ההורים. פרק מרתק, מלא רגש, מלא חכמה ומלא במסרים שחשוב שניקח איתנו בשדה החינוכי והקהילתי. מוזמנים להאזין לכל הפרקים שלי שלי בכל ערוצי הפודקאסט השונים תחת השם "מגזין ADHD". כמו כן ניתן להאזין כאן: http://yotamw.co.il/adha-magazine/
זיו גרשוני הוא אחד האנשים היותר מיוחד, עם העשייה היותר מיוחדת ומרגשת, שתפגשו בעולם של ילדים ונערים במצבי סיכון.מוזמנים להאזין לפרק 31 של פודקאסט מגזין ADHD במסגרתו הארחתי את זיו, לשעבר מייסד כפר הנוער "נירים" (כפר נוער מוביל לטיפול בנערים במצבי סיכון ועוברי חוק) וכיום הממונה על המעונות ברשות חסות הנוער, משרד הרווחה. בראיון נדבר על נוער בסיכון, על האג'נדה שזיו מוביל במסגרות רשות חסות הנוער, על התהליך האישי והמקצועי שזיו עבר ועל כלים להתמודדות עם נערים במצבי סיכון. תתכוננו לפרק מרגש במיוחד! מעוניינים להאזין לפרקים הקודמים? חפשו "פודקאסט מגזין ADHD" בכל ערוצי הפודקסאט, או כנסו: http://yotamw.co.il/adha-magazine/?pr... האזנה נעימה,יותם ויסקופ
שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 30 של פודקאסט מגזין ADHD. אני מזמין אתכם להאזין לכל הפרקים הקודמים והחשובים שלנו. ניתן למצוא אותם בכל ערוצי הפודקסאט, באתר האינטרנט שלי ובקבוצת הפייסבוק "מגזין ADHD".הפעם יש לי את הזכות לארח חברה יקרה, אשת חינוך מובילה, ומנהיגה פורצת דרך - צביה אנפנגר-אלמליח. צביה התחילה את דרכה בעולם החינוך כמורה, מחנכת, מנהלת שכבה ורכזת חברתית בירושלים ובמודיעין. משם התקדמה לניהול בית ספר תיכון טכנולוגי לנוער בסיכון, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית לכיש, וכיום מנכ"לית ארגון "צופן יהלום" להכשרה ומנהיגות חינוכית. צביה בעלת תואר שני בהצטיינות במנהיגות חינוכית מאוניברסיטת בר אילן. צביה היא גם מחברת הספר "לא תחזיקי כאן חצי שנה". צביה מתארת סיפור מעורר השראה כמנהלת בבית הספר "הכל דבש" במקור גלים. הספר מתאר את מסעם המרתק של התלמידים, צוות המורים וצביה כמנהלת, בבית ספר שבו התקווה כבר מזמן אבדה, הקשיים והאתגרים נערמו בדרך להצלחה שכולם כל כך רצו בסתר ליבם. סיפורים קצרים ואנושיים מהווי בית הספר ומחייהם של התלמידים המעוררים בקוראים השראה להצליח, להגשים את עצמם להיות מי שנועדו, חרף הקשיים והאתגרים. פרטים על הספר החשוב: https://zofenyahalom.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8/ על מה אנחנו הולכים לדבר בפרק?מה קרה לנו בעצם במערכת החינוך? מהי תפיסתך החינוכית סביב הוראת תלמידים במצבי סיכון?חוויה משמעותית של צביה בעבודתה עם נוער בסיכון היכרות עם הספר החשוב שכתבתה "לא תחזיקי כאן חצי שנה".המקום של ההורים בעבודה עם בית הספר איך עושים עבודה רב מערכתית בין ההורים, בית הספר וגורמי הטיפול והחינוך שעובדים עם הילד? טיפים של צביה עבור הורים ומורים בתחום הפרעת הקשב ובכלל תודה לכם על האזנה (:יותם ויסקופמנחה בתחום הפרעת קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגותwww.yotamw.co.il
התוכנית פועלת ברובה ב"זום" במסגרת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי.יו"ר התוכנית: פרופ' אריה רטנרמנהלת מקצועית: ד"ר גילת טרבלסי פרוייקטר: יותם ויסקופלפרטים על התוכנית כנסו: https://kaye.ac.il/%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%99%d6%be%d7%a9%d7%91/?fbclid=IwAR01Qguja9vIGi9jFgMLb2Hir2cTVr1jPJepljgPGq6MmK0oW-FIlAyGMYo
שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 28 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים כחלק מהמיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם מוזמנים להאזין לכל 27 הפרקים הקודמים שנמצאים בכל ערוצי הפודקאסט, וברשתות החברתיות. חפשו "מגזין ADHD" ותגלו עולם שלם של ידע וכלים. היום אני שמח לארח את ד"ר מלי דנינו היקרה – המנכ"לית הוותיקה של אגודת ניצן שיוצרת מהפכות משמעותיות מאוד ברחבי המדינה בכל תחום העיסוק של הארגון החשוב הזה. שלום לך מלי. שימו לב לתיאור הבא: ילד שהחום עולה לו הולך לרופא המשפחה ילד שהולך מעט עקום הולך לאורתופד ילד שכואבת לו השן הולך לרופא שינייםילד שלא מצליח להחזיק טוב את העיפרון הולך לריפוי בעיסוק ילד שקשה לו עם שיעורי הבית הולך למורה פרטית ילד שלא יודע לשחות לוקחים אותו לחוג שחיה ילד שלא שומע טוב לוקחים אותו לרופא אוזנייםילד עם הפרעת קשב – לאן לוקחים אותו? אוו... כאן נתחיל עם "קרב גרסאות" שלא יגמר סביב לאן הולכים עם ילד עם הפרעת קשב, ולמשה עד היום יש הרבה מאוד בלאגן עם הנושא הזה.לדעתי הפרעת קשב היא אחת ההפרעות היותר מדוברות בארץ. כבר נראה שמי שאין לו הפרעת קשב הוא ה"חריג". היום אנחנו הולכים להכיר את הארגון הלאומי שבא למסד ולעשות סדר בכל העולם המורכב הזה שנקרא הפרעת קשב ולקויות למידה. היום נכיר את "אגודת ניצן" בהובלתה של אשת החינוך הוותיקה והמוערכת – ד"ר מלי דנינו. "אגודת ניצן" היא הארגון הגדול, המוביל, הוותיק והבלעדי בארץ שעוסק גם בטיפול, גם בחינוך וגם בעשייה ציבורית ענפה ורחבה בנושא הפרעת הקשב, לקויות למידה וקשיי הסתגלות. הארגון מחזיק הרבה מאוד ידע וניסיון בתחום, ועד היום שותף לעשייה בתחום מורכב זה בארץ. היום נכיר את הארגון ופעילותו בתחום הפרעת הקשב, דרך ד"ר מלי דנינו. מלי היא מנכ"לית אגודת ניצן, ד"ר לחינוך מהחוג לייעוץ ולהתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, מפתח שיטת ה – E.C.C לאימון הורים, מחברת הספרים "ההורה כמאמן", "המדריך לאימון הורים" ו"לשחרר באהבה". על מה אנחנו הולכים לדבר בפרק הקרוב עם ד"ר מלי דנינו? 1. מהי עמותת ניצן?2. מה קורה במדינה שלנו סביב כל הנושא הזה של הפרעת קשב? זה נראה שיש הרבה מאוד דיבור בנושא, אך נראה שהבעיה רק הולכת ומתרחבת. מה קורה כאן בעצם?3. יש לי תחושה שיש הצפה של אנשים שמטפלים בהפרעת קשב. לתחושתי, חלקם אכן מוכשרים ומוסמכים לעשות זאת, וחלקם סוג של מנצלים את מצוקת ההורים והילדים. מה את חושבת בנושא? 4. מניסיונך העשיר בתחום, איך נכון לטפל בהפרעת קשב? ומי האנשים שנכון שיטפלו? 5. לא מזמן יצאו לדרך בכנסת עם "השדולה להפרעת קשב" בהובלתן של חברות הכנסת ענבר בזק ושירלי פינטו. אחת הדוברות המרכזיות במפגש הייתה את מלי. תוכלי לספר לנו מה הצגת שם? אני זוכר שדבריך היו מדויקים ונכונים, ואני מקווה שיפלו על אוזניים פתוחות. 6. מהי שיטת ה – E.C.C לאימון הורים שפיתחת? 7. את יכולה לספר לי על תהליך משמעותי שעברת עם משפחה וילד עם הפרעת קשב? 8. נושא שמעניין אותי באופן אישי ושאני עוסק בו המון: מה דעתך על נושא הפרעת הקשב ועבריינות? יש קשר? אין קשר? איך כדאי לטפל?9. אנחנו לקראת בחירות. ייתכן שיהיה לנו שר חינוך חדש. אני מניח ששר החינוך החדש מאזין לנו עכשיו. מה תמליצי לו לשנות בנושא הפרעת הקשב במערכת החינוך?10. תוכלי לספר לנו על שלושת הספרים שכתבת?
שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 27 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים כחלק מהמיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם מוזמנים להאזין לכל 26 הפרקים הקודמים שנמצאים בכל ערוצי הפודקאסט, וברשתות החברתיות. חפשו "מגזין ADHD" ותגלו עולם שלם של ידע וכלים. היום אני שמח לארח את עורכת הדין רלי אבישר רווה לשיחה בנושא טיפול תרופתי באסירים עם הפרעת קשב. מי שמכיר אותי בוודאי יודע שיש לי חיבור משמעותי מאוד לכל הנושא של הפרעת קשב, התנהגויות סיכון ועבריינות. כל איש מקצוע מכיר את הקשר בין הדברים, אך לצערי אני מרגיש, נכון להיום, שכמעט ואין מענה לתחום זה של טיפול בהפרעת קשב ועבריינות, וחבל מאוד. כבר עכשיו נוכל לספר ששירות המבחן לנוער מדווח שהפרעת קשב היא אחד הגורמים המרכזיים והמובילים לפשיעה של קטינים, שירות בתי הסוהר מכיר בקשר שבין הפרעת קשב לעבריינות ומפעיל את מרכזי הקשב, מחקרים רבים מרחבי העולם מראים את הקשר ההדוק בין הפרעת קשב לעבריינות, ויהיה נכון לציין גם את המחקר פורץ הדרך של ד"ר עמלה עינת ופרופ' תומר עינת שהראה את הקשר ההדוק. במשך עשור ניהלתי את המרכז הקהילתי-חינוכי-טיפולי הגדול בארץ לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון, ועד היום, 15 שנים, אני עוסק בתחום המורכב הזה שלצערי הרב לא מקבל מענה מקיף, מקצועי ומעמיק בישראל, ולצערי המדינה לא מבינה איזה נזק היא מובילה בחוסר הטיפול המקיף והמקצועי באוכלוסייה זו. כבר עכשיו, ולמען הסר ספק, חשוב לי להדגיש: לא כל ילד, נער ובוגר עם הפרעת קשב יהיה עבריין. ברור שלא. מה שכן, העולם המחקרי מדבר על כך שכ- 70 אחוז מעוברי החוק הם עם הפרעת קשב. אנחנו לא בפרק שעוסק בסיבות לפשיעה של אנשים עם הפרעת קשב, אך כן נגיד שיש "גורמים מזרזים" המשפיעים על ביצוע העבירות, כמו סביבת מגורים, תפקוד ההורים, לקויות למידה ועוד... עוד חשוב לי לספר שהמיזם הקהילתי עליו אני עובד במלוא המרץ, "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון", נולד מתוך מטרה לתת מענה מותאם לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון, מבלי שהאדם צריך להיות עשיר. למה עשיר? כי מי שמכיר את עולם הטיפול בהפרעת הקשב יודע שאם רוצים לטפל בהפרעה בצורה הטובה, המקצועית והמקיפה ביותר – צריכים להיות עשירים, כן... ממש כך. "מאירים את הדרך" יתן פתרון משמעותי מאוד בנושא הזה. עורכת הדין רלי אבישר רווה היא מומחית למשפט פלילי, ולוחמת חברתית אמיתית בעיקר בתחום הפלילי, ובעיקר עבור אסירים. ברשותך מעכשיו נקרא לך רלי. חיפוש מהיר ברשת האינטרנט יחשוף בפניכם אודות עשייתה החשובה של רלי בתחום הפלילי. אחד התחומים המשמעותיים, לדעתי התהליך המשמעותי, הוא הגשת עתירה לבית המשפט העליון בנושא חשיבות מתן הטיפול לאסירים עם הפרעת קשב במתקני שירות בתי הסוהר. אז שלום רלי ותודה רבה שהסכמת להצטרף אלינו להקלטת הפרק החשוב הזה שהולך לעסוק בנושא חשוב, משמעותי וכואב מאוד – אנשים עוברי חוק עם הפרעת קשב. הפרק הזה מבחינתי הוא המשך לפרק 25 שהוקלט עם ד"ר קתרין בן צבי - ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, וסג"ד ענת מאיר אבוחצירא – ראש ענף השכלת אסירים בשירות בתי סוהר, ועסק ב"מרכזי הקשב" עבור אסירים עם הפרעת קשב בתוך מתקני שב"ס. מרכזים אלו מצטרפים למהפכה שהצלחת להוביל בשב"ס – מתן טיפול תרופתי לאסירים עם הפרעת קשב שמעוניינים בכך לצורך שיקומם. על מה אנחנו הולכים לדבר בפרק הקרוב? 1. איך מערכת המשפט בישראל מסתכלת על הנושא של הפרעת קשב? 2. חודשים רבים חקרת ולמדת את הנושא של הפרעת קשב ועבריינות. את גם דיברת עם אנשים אלו. תוכלי לספר לנו מה שמעת מהם? מה הם מספרים על הפרעת הקשב של עצמם? 3. במשך תקופה ארוכה שמעתי אודות העתירה שהגשת בנושא מתן טיפול תרופתי לאסירים עם הפרעת קשב שמעוניינים בכך. תוכלי לספר לנו אודות העתירה? 4. למיטב הבנתי, יש אדם שייצגת שהשתחרר מהכלא לאחר שקיבל את הטיפול התרופתי וגם את מרכז הקשב. מה קורה איתו היום?5. רלי, מה לדעתך צריך לשנות בכל התחום הזה של משפט והפרעת קשב? אני מבקש להודות לעורכת הדין רלי רווה אבישר מכל הלב על הפרק המשמעותי והמלמד הזה. אני חייב להגיד שהצלחתי לכיר כאן אשת מקצוע שנלחמת בצורה מרגשת מאוד! את לא נלחמת רק עבור אנשים אלו, את נלחמת למען החברה כולה, שכן ברור לכולנו שבסופו של דבר, אותם אנשים חוזרים לחברה ולקהילה ואם לא נטפל בהם, המחיר שנשלם יהיה גבוהה מאוד. אז תודה לך על הכל. אני מבקש להודות לכם מאזינים יקרים. אם הפרק הזה היה לכם משמעותי, אני אשמח שתשתפו אותו ובכך נוכל להרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו בעולם הפרעת הקשב.
שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 25 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים במסגרת המיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם מוזמנים להאזין לכל הקודמים המשמעותיים בכל ערוצי הפודקאסט ובעמוד הפייסבוק "מגזין ADHD". הפעם חברים יקרים יש לנו פרק מיוחד מאוד: פרק כואב, לא פשוט, פרק שיגרום לנו להרבה מחשבה. הפעם יש לי את הכבוד לארח את ד"ר קתרין בן-צבי, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, ואת סג"ד ענת מאיר אבוחצירא, ראש ענף השכלת אסירים בשב"ס. בחודש מרץ השנה (2022) פורסם מחקר חשוב מאוד שזכה לשם "קשובים להפרעה" – השפעתם של מרכזי הקשב בבתי הכלא על דימוי וחוללות עצמית של אסירים. המחקר נערך על ידי ד"ר קתרין בן-צבי, עדי תוי-אור, ד"ר טמיר אפשטיין, וענת מאיר-אבוחצירה. המחקר ראה אור בביטאון החשוב "צוהר", גיליון 21. בספרות מתואר קשר חזק בין הפרעות קשב לבין התנהגות עבריינית ופשיעה. בעלי הפרעת קשב מעורבים יותר בפעילויות פליליות בהשוואה לאוכלוסייה שלא מאובחנת כבעלת הפרעת קשב, וכך האסירים מאופיינים בשיעור גבוה של הפרעות קשב (25%-45%), עד פי עשרה מהאוכלוסייה הכללית. לאנשים בעלי הפרעת קשב יש בדרך כלל דימוי עצמי וחוללות עצמית נמוכים לעומת אנשים ללא הפרעת קשב. שירות בתי הסוהר מפעיל מערך חינוך וטיפול מקצועי ורב תחומי ענף מאוד עבור האוכלוסייה המורכבת שבו. בין היתר מפעיל שב"ס את מרכזי קשב – תוכנית ייחודית לטיפול באסירים עם הפרעת קשב בתוך בית סוהר. המחקר החשוב שנדבר עליו היום, "קשובים להפרעה", מתאר את הפעילויות המשמעותית של מרכזים אלו, ומאפשר לנו להבין טוב יותר האם הטיפול במרכזי הקשב מסייעת להפחית עבריינות? הנושאים המרכזיים שידוברו בפודקאסט: 1. איך עובדים "מרכזי הקשב" בשירות בתי הסוהר? 2. אני יכול להניח שלא מעט אסירים שהשתתפו במחקר טופלו בצורה כזו או אחרת קודם כניסתם לבית הסוהר. מה קרה שם? איך יכול להיות שלמרות הטיפול האדם מגיע למצב כזה של פשיעה? 3. אתן יכולות לתת לנו דוגמא לתהליך משמעותי שעבר אסיר במסגרת מרכזי הקשב?4. נחזור למחקר החשוב שביצעתן ביחד עם קולגות שציינו את שמם בתחילת הפרק. מהו בעצם החידוש שהמחקר מביא לעולם הטיפול בהפרעת קשב? 5. מהמחקר ניתן ללמוד על הקשר המובהק בין הפרעת קשב לפשיעה. אני מבין ש"מרכזי הקשב" פועלים בארבעה בתי סוהר, וכן בבית הסוהר "אופק" לקטינים. האם לא יהיה נכון להרחיב את הפעילות לכל בתי הסוהר? 6. לדעתך המקצועית, טיפול בהפרעת קשב בהתאם לגישה שאתם עבדתם ב"מרכזי הקשב" (עקרונות טיפול CBT) יכול לשקם עוברי חוק עם הפרעת קשב? אם כן, האם יהיה נכון להטמיע את המודל במסגרות קהילתיות לעוברי חוק? 7. מה עמדתכן בנושא טיפול תרופתי בתחום הפרעת הקשב בשב"ס? 8. תוכלו לספר לנו על "מרכז הקשב" בבית הסוהר "אופק" לקטינים? אני מבקש להודות לכן ד"ר קתרין בן-צבי וסג"ד ענת מאיר אבוחצירא, על פרק משמעותי מאוד זה! במקום מסוים אני שמח לשמוע שאסירים מקבלים טיפול להפרעת הקשב במסגרת תקופת המאסר שלהם, ויתרה מכך שהדבר משפיע לטובה על עתידם. רגע לפני שאנחנו מסיימים אני ארצה להציע לכולנו, החברה, להבין: תחילה, בואו לא נקרא להם "אסירים", אלא נקרא להם "אנשים". גם להם יש נפש, גם אם טעו טעות קשה. יהיה נכון שכולנו כחברה נזכור שאנשים אלו ברובם המוחלט חוזרים לחברה הנורמטיבית בחוץ, ולצערי אפקט "הדלת המסתובבת" נכון מאוד בקרב אנשים אלו. הלוואי שנגיע לביום שבו החברה כולה תבין את חשיבות הטיפול המקדים, האמיתי והמקצועי שיכול למנוע את כניסתם של אנשים אלו לבתי הסוהר, ואת חשיבות המשך הטיפול האמיתי והאפקטיבי עבורם גם בשעת יציאתם מבית הסוהר. אם אנחנו כחברה לא נבין את זה, החברה תשלם מחירים יקרים מאוד. לדעתי לא אטעה אם אומר – מאחורי כל אדם שביצע עבירה יש סיפור רקע קשה ומורכב שאם היה מטופל בזמן ובמקצועיות, סביר שלא היה מגיע למצב הזה. תודה לכן ובכלל תודה לכל אנשי שב"ס שעובדים יום ולילה למען אותם אנשים שלעיתים החברה הייתה מעדיפה לשכוח.אם הפרק הזה היה משמעותי לכם אני אשמח שתשתפו אותו ובכך נוכל להרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו בעולם הפרעת הקשב.
שלום לכם, וברוכים הבאים לפרק מספר 24 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים במסגרת המיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם ADHD והתנהגויות סיכון".ניתן להאזין ל- 23 פרקים משמעותיים קודמים אותם ניתן למצוא בכל אפליקציות הפודקאסט תחת חיפוש "מגזין ADHD", וכן בעמוד הפייסבוק "מגזין ADHD" וכן בחיפוש בגוגל "פודקאסט מגזין ADHD". כידוע, הפרעת קשב ADHD יכולה לבוא עם הפרעות או קשיים נוספים כמו חרדה ולקויות למידה. הפרעת הקשב יכולה לבוא גם עם ODD - הפרעה מרדנית מתנגדת. כמובן שיש גם ילדים ומתבגרים שלהם רק הפרעת ODD ללא הפרעת קשב. הפעם אני שמח לארח את אחת מנשות המקצוע הבכירות והמובילות בארץ בנושא הפרעה מרדנית מתנגדת - חדוה נבון. נספר לכם שחדוה היא המייסדת והמנהלת של "מרכז נבון" שעוסק בטיפול ב- ODD, הפרעת קשב ולקויות למידה. המרכז פועל בנתניה ובירושלים. חדוה היא מדריכת הורים, משפחות זוגות, מאמנת ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ODD, מאמנת לפיתוח אסטרטגיות למידה יעילות ומקדמות, מפתחת שיטת "רוקדים עם אותיות" לעזרה במקרים של קושי ברכישת הקריאה והכתיבה, מפתחת שיטת "רוקדים עם מספרים" לעזרה במקרים של קושי בחשבון, מפתחת שיטת "לומדים איך ללמוד" לפיתוח אסטרטגיות למידה והתארגנות. עוד נספר לכם שחדווה נבון מומחית בטיפול EMDR להרגעת לחצים וחרדות, ומנחת סדנאות וקורסים במגוון נושאים ברחבי הארץ. בפרק היום נדבר עם חדוה על הגישה החדשה שפיתחה בתחום הפרעה מרדנית מתנגדת: גישת אהב"ה. כמובן שגם נדבר על הספר החדש שכתבתה - מכע"ס לאהב"ה. כבר עכשיו נספר לכם שמדובר על הספר הראשון שנכתב בישראל ובעברית באופן ממוקד להתמודדות עם הפרעה מרדנית מתנגדת ODD.444 עמודים מלאי ידע וניסיון מעשי פורץ דרך בתחום ייחודי זה של ODD נמצאים שם. כמי שזכה לקרוא את הספר עוד לפני הוצאתו למדפים אני יכול להגיד שאין ספר כזה בארץ, והוא ספר חובה לכל מטפל, איש חינוך והורה! נושאים מרכזיים שנדבר עליהם: 1. מהי הפרעה מרדנית מתנגדת? 2. איך מאבחנים הפרעה זו?3. איך משתלבת הפרעה זו עם הפרעת קשב?4. האם יש קשר כלשהו בין הפרעה מרדנית מתנגדת לעבריינות?5. מהי גישת מכע"ס לאהב"ה שחדוה נבון פיתחה? אני מבקש להודות לכם מאזינים יקרים על הזמן שהקדשתם ללמידה בפרק משמעותי זה. אם אכן הפרק היה משמעותי לכם, אתם מוזמנים להפיץ אותו הלאה ובכך נוכל להרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו בעולם הפרעת הקשב. לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר www.yotamw.co.il
שלום לכם, וברוכים הבאים לפרק 23 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים כחלק מהמיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם ADHD".בוודאי שמעתם על הקשר האפשרי בין הפרעת קשב לעבריינות נוער. בקרוב נקדיש מספר פרקים בפודקאסט שיעסקו בנושא זה של הפרעת קשב ועבריינות, אך כבר עכשיו ניתן להגיד שלא כל אדם עם הפרעת קשב יהיה עבריין, כולל כאלו שלא טופלו, אולם עבריינים רבים מאובחנים גם עם הפרעת קשב. העולם האקדמי עשיר במחקרים ופרסומים בתחום זה, אולם לדעתי חסר בארץ ידע מחקרי ואקדמי בתחום זה. כן נוכל להזכיר את מחקרם החשוב של פרופ' תומר עינת וד"ר עמלה עינת שבשנת 2006 חקרו את נושא הפרעת הקשב ולקויות למידה בבתי הסוהר בארץ, ומצאו שכ- 70 אחוזים הם בעלי אבחנה זו. גם שירות המבחן לנוער ותוכניות טיפוליות בתחום מצביעות על קורלציה בין הפרעה זו לבין פשיעה.לאחרונה יצא מחקר מעולה של שירות בתי הסוהר בנושא מרכזי הקשב ועבריינות. אני מבטיח להקדיש פרק פודקאסט מלא על מחקר חשוב זה בקרוב מאוד. אני מבקש להוסיף שגם אני ערכתי סקירת ספרות עולמית עם מעל 200 מקורות מידע מהעשור האחרון. סקירה זו עסקה בבחינת הקשר בין קשיים אקדמיים, הפרעת קשב ועבריינות וכמובן שהקשר, איך נגיד את זה בקצרה, הדוק מאוד. בשלב זה ממצאי הסקירה מועברים למאמר אקדמי מסודר שיפורסם בקרוב. האמת שעל מנת להבין את הקשר אני פחות צריך את סקירה זו שביצעתי. אני בעל ניסיון של כ- עשור בהובלה וניהול של המרכז הקהילתי - חינוכי - טיפולי הגדול בארץ לילדים ומתבגרים במצבי סיכון עם הפרעת קשב, ואת הקשר ראיתי יום יום, לילה לילה. אגב, קשר שלימים אטען שהחברה, באופן חד משמעי, יכולה לשנות ב- 180 מעלות, ובכך לחסוך למשלם המיסים כסף רב, אבל עזבו רגע משלם מיסים - יכול להציל נפשות רבות. נושא זה של הפרעת קשב והתנהגויות סיכון הוא נושא שקרוב מאוד לליבי. מזה כ - 15 שנים אני עוסק בו, ובכוונתי להמשיך להקדיש את חיי לנושא משמעותי, מעניין וכואב זה. את העיסוק אעשה בעיקר באמצעות המיזם הקהילתי פורץ הדרך שלי "מאירים את הדרך לאנשים עם ADHD" שבין היתר נועד לאפשר טיפול אפקטיבי, משמעותי וביצועי גם לאנשים שידם לא משגת זאת, ובעיקר אוכלוסיות במצבי סיכון. עוד נדבר רבות על מיזם זה בפודקאסטים הבאים. אחד הפרויקטים היותר משמעותיים שהכרתי הוא "מרכזי קשב" של שירות בתי הסוהר. מרכז הקשב הראשון הוקם בשנת 2012 בבית הסוהר "מעשיהו", ומאז גם בבית הסוהר "חרמון" ובית הסוהר "אופק" לנוער. לדעתי לא אטעה אם בעצם העובדה שבהקמת "מרכזי הקשב", מבינים שבשירות בתי הסוהר את הקשר בין הפרעת קשב לעבריינות נוער. זו הזדמנות טובה להודות לשב"ס על עזרתם למען אוכלוסייה זו. כאמור, בקרוב אקדיש מספר פרקים לנושא זה של הפרעת קשב והתנהגויות סיכון, ואת הפרק הראשון יש לי להעביר עם קולגה יקרה - אריק וייס. אריק מאמן להפרעת קשב, או יותר נכון מאמן אנשים עם הפרעת קשב. אריק הוא אבא לשלושה, שניים מהם עם הפרעת קשב, כל אחד בנקודה על הסקאלה של הפרעה זו. אריק עושה תהליך אימוני עם אסירים, זאת לאחר הכשרה ייעודית שעבר, וכמובן לאחר שסיים את לימודי האמון שלו במכללת "כרכור" לפני כ- 4 שנים. על מה נדבר בפרק?1. מה זה אומר אימון? מה מבנה האימון? איך זה קורה בפועל?2. האם יש קשר בין פשיעה להפרעת קשב?3. מהם מרכזי הקשב של שב"ס?4. איך תהליך האימון בא לידי ביטוי בקרב אסירים עם הפרעת קשב? 5. היכרות עם כלי האימון.
שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 21 של פודקאסט מגזין ADHD שמופעל במסגרת מיזם "מאירים את הדרך לאנשים עם ADHD והתנהגויות סיכון". בפרק הזה יש לי את הזכות לארח קולגה יקרה ובכירה בתחום הייעוץ החינוכי - ליאת שניר. ליאת שניר עסקה שנים רבות בחינוך ובייעוץ, וכיום מטפלת רגשית בגישת CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגות. ליאת יצרה ערכה חדשנית וידידותית שמנגישה את כלי ה- CBT לגננות, מורים והורים וזכתה לשם "כולנו מדברים CBT". הערכה מתאימה מאוד לילדים עם הפרעת קשב ומשפחתם, ומאפשרת להבין את הילד וצרכיו, לנהל שיח רגשי, ובעיקר לתת לילד תחושה של שליטה וביטחון. למען הגילוי הנאות אוסיף גם שליאת ואני ניהלנו ביחד מספר תהליכי התערבות חינוכיים - טיפוליים עם ילדים בעלי הפרעת קשב וקשיי התנהגות ולדעתי לא אטעה אם אומר שיושבת כאן היום אשת מקצוע וותיקה שיש הרבה מה ללמוד ממנה. על מה אנחנו הולכים לדבר בפרק?1. מה זה אומר CBT ואיך בעצם הוא עוזר לאנשים? 2. תוכלי לספר לנו על תהליך CBT שעשית עם ילד עם הפרעת קשב? 3. מה את חושבת על עבודת מערכת החינוך עם תלמידים בעלי ADHD?4. מונחת כאן הערכה החדשה, היפה והמקצועית שפיתחת. מה הוביל אותך להוציא אותה? 5. אני מניח שכבר העברת טיפולים עם ערכה זו. תוכלי לספר לנו? 6. ליאת, את יועצת חינוכית בכירה וותיקה. אני אשמח אם תוכלי לתת לנו טיפ להורים וטיפ למורים סביב כל העולם הזה שנקרא הפרעת קשב רוצים להאזין לפרקים הקודמים של פודקאסט מגזין ADHD? • קבצי הפרקים בגוגל דרייב https://katzr.net/8e6d6c • קבצי הפרקים באפליקציות https://katzr.net/9e415c • אתר אינטרנט http://yotamw.co.il/adha-magazine/ • עמוד פייסבוק https://katzr.net/445a22 מכירים אנשים מעניינים בתחום הפרעת הקשב? מוזמנים לקשר אותם אלי בדוא"ל yotamwiskop@gmail.com האזנה נעימה (:יותם ויסקופמנחה בתחום ADHD ,לקויות למידה וקשיי התנהגות