מהנעשה בערינו

מה משותף לדיזנגוף בתל אביב, דרך יפו בירושלים ורחוב יפה נוף בחיפהלמעלה מ-2,800 אנשים השיבו על סקר של מנהל התכנון שבדק מהם הרחובות האהובים בישראל, ואף יותר חשוב מכך - מה הופך רחוב לאהוב. התוצאות אמנם לא מפתיעות - הרחובות המוכרים הם גם הרחובות הכי אהובים - אבל הסקר גם מראה שרוב המשיבים בחרו ברחוב האהוב עליהם בגלל העצים שבו. על כך ועוד בשיחה של תומר שלוש וגואל פינטו, מנחה התוכנית "גם כן תרבות", ששודרה ב-3/6/2025 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה< התוכנית המלאה >< סקר הרחובות הטובים / מנהל התכנון >

דמיינו אינטרנט של עצים ורחובות שפורחיםגרטה לאו היא אמנית אוסטרלית שחיה ויוצרת במינכן. בקיץ האחרון היא הוזמנה להציג יצירה חדשה שלה - The Commons. היצירה עושה שימוש בשטחי פרסום במרחב הציבורי, שנותרו ערומים בעקבות המשבר העולמי, כדי להציב שאלות על היחסים שבין מרחב ציבורי לבין מרחב פרטי, בין כבישים ומכוניות לבין שטחים פתוחים וירוקים. לאו השתמשה בשילוט חוצות כדי לבטא תהיות כמו "דמיינו אינטרנט של עצים" ו"מה אם הרחובות היו פורחים". היצירה ממשיכה לחיות גם במרחב הווירטואלי, ויוצרת הקבלה מסקרנת בין שלטי חוצות בעיר לבין מודעות בתשלום באינסטגרם. בשיחה שלי עם גרטה (באנגלית) העמקנו לתוך החשיבה שלה על היחס שבין ערים לאינטרנט, על המשמעות של מרחב ציבורי בימים אלה ועל האופן שבו אמנות עוזרת לנו לדמיין ערים טובות יותר. האזנה נעימה< The Commons >< בית גבוה >

הכוח המניע את ישראל קדימהעודד קוטוק הוא המנהל המקצועי של מיזם "ננוע" - פלטפורמה חדשה לחיבור בין מהפכת הטכנולוגיה בתחבורה לבין המדיניות הציבורית בישראל. בשיחה איתו, עודד מספר על המיזם הייחודי שהוא מנהל ועל המטרות השאפתניות של ישראל בתחום התחבורה. יחד אנחנו מדמיינים את עתיד התחבורה בערי ישראל. האזנה נעימהמיזם ננוע

בבאר שבע התחילו לחקור את הלכלוךתמר רואמר היא עולה חדשה, וגם חלק מצוות החדשנות העירונית באר שבע שנתמך על ידי קרן בלומברג. בשיחה איתה היא מספרת על המחקר האחרון שבו השתתפה ועל האופן שבו צוות החדשנות מסייע לעיריית באר שבע לחשוב מחדש על בעיות ישנות. האזנה נעימהמחקר ניקיון - באר שבע

לערים יש את האפשרות להציל את העולםביום שני, 15/6/2020, השתתפתי במפגש זום של המפלגה הירוקה, יחד עם פרופ’ אלס ורבקל, ראשת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, ויחד עם יו”רית המפלגה הירוקה סתיו שפיר ומנכ”לית המפלגה הירוקה יעל כהן פארן (שתיהן חברות כנסת לשעבר). היה לי הכבוד לדבר על עירוניות וקיימות ועל כך שלערים שלנו יש תפקיד חשוב בחזית משבר האקלים. הקטע הזה נערך מתוך ההקלטה של מפגש הזום. האזנה נעימה< ההקלטה המלאה>

בפריז עושים מקום לרוכבים, ולא נותנים למכוניות לחזור העירהאן הידלגו, ראשת העיר פריז, קבעה באופן חד משמעי שחזרת המכוניות לעיר בסיום הסגר פשוט לא באה בחשבון. לקראת סיום הסגר על העיר, שנמשך חודשיים, העירייה יצרה 50 ק"מ של נתיבי אופניים חדשים כמעט בן לילה. איך זה נעשה? ומדוע כל הערים בעולם צריכות ללמוד מפריז? שיחה עם גואל פינטו, מתוך התוכנית "גם כן תרבות", ששודרה לראשונה ב-10/5/2020 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה< התוכנית המלאה >< עלייה בביקוש למכוניות בווהאן, סין >< הידלגו: המכוניות לא יחזרו לרחובות פריז >< נתיב אופניים טקטי בבולוואר סן מישל >< נתיב אופניים טקטי ברו דה ריבולי >< ההצלחה הגדולה של עירוניות טקטית: טיימס סקוור >< נתיב אופניים טקטי בברלין >< נתיבי אופניים טקטיים בבריסל >< עירוניות טקטית ב-2020 ברצלונה >< פריז תפרוס 650 ק"מ של נתיבי אופניים >< סקירה של עירוניות טקטית ב-2020 בעולם >< העירוניות הטקטית עדיין לא הגיעה לישראל >< בתל אביב האיצו את העבודות לסלילת נתיבי אופניים >< ארגוני הסביבה מתריעים מפני חזרת המכוניות >< מילאנו תפרוס 35 ק"מ של נתיבי אופניים טקטיים >< אוקלנד, קליפורניה, תהפוך 74 מייל של רחובות לידידותיים להולכים ולרוכבים >

הערים שלנו הפכו לכספות. על המרוויחים והמפסידים של יוקר הדיורתל אביב שוב דורגה במקום גבוה במדד בינלאומי של יוקר המחייה. מהו מדד הביג מק? מה המשמעויות של יוקר הדיור?. מתוך שיחה עם קובי אוז, ששודרה לראשונה ב-24/1/2020 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה< בגלל הרגולציה: תל אביב מהערים היקרות ביותר בעולם >< מדד הביג מק >

עשר השנים שחלפו היו העשור המזהיר של העירוניות בישראל. סיכום עשורחלק ראשון - משבר הדיור: הערים שלנו הפכו לכספות // חלק שני - התחדשות עירונית: התמ"א לא תמה // חלק שלישי - מגלים עצמאות: הכוח עובר לראשי הערים // חלק רביעי - האתגרים הגדולים: משבר האקלים ופערים חברתיים // חלק חמישי - עירוניות בכל מקום: מתחום עיסוק לדיסציפלינההאזנה נעימה

מהדורות החדשות מדווחות על "מכת מדינה" ששוטפת את רחובות הערים בישראל - "סכנת הקורקינטים". כשבוחנים את הסיקור התקשורתי של התופעה, מגלים שהוא מוטה ומוטעה. ואפילו חמור מכך - הוא עוזר להנציח את הבעיה שאיתה הוא בא להתמודד. הדרך לתחבורה עירונית בטוחה יותר עוברת בשינוי הסיקור התקשורתי. < יום במיון עם הצוותים שמטפלים בנפגעי תאונות הקורקינט החשמלי >< תיעוד: סכנת הקורקינטים בתל אביב >< אמו של רועי שנהרג מקורקינט חשמלי: "בכביש הם כמו ברווזים במטווח" >< Does news coverage of traffic crashes affect perceived blame and preferred solutions? Evidence from an experiment >< ד"ר קלסי רלפי >< 350 הרוגים ישראלים שעבורם לא ישביתו את גוש דן / אבי בר-אלי >< לראשונה בישראל: "גלובס" ובית החולים איכילוב מפרסמים את מספר הנפגעים היומי בתאונות כלי תחבורה ממונעים >< פאולה וליאון בדיון על קורקינטים >< מכת מדינה: סכנת הקורקינטים והאופניים החשמליים >< גם בלמ"ס מאשרים: זינוק חד בנפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים >< "כולם אהבו את ניסים": בן 15 שרכב על קורקינט חשמלי נהרג בתאונה >< רוכב קורקינט חשמלי בן 15 נהרג בתאונה >< הכבישים הפכו לג'ונגל >< השבוע עם ירון דקל: מכת חשמל >< הגבעטרון של ארץ נהדרת >< The Real Reason Jaywalking Is A Crime >

פרק קרוסאובר עם הפודקסט בהמשך לשיחתנו של יפתח גולדוין ותומר שלוש. מה אנחנו חושבים על הקורקינטים החשמליים השיתופיים שכבשו את תל אביב? פרק קרוסאובר עם הפודקסט בהמשך לשיחתנו של יפתח גולדוין ותומר שלוש. > בהמשך לשיחתנו 003: קורקינטים Spotify> בהמשך לשיחתנו 003: קורקינטים Apple Podcasts

רומא היא אחת הערים המתוירות ביותר בעולם, ומתמודדת עם אחת התופעות החדשות בעולם העירוניות - תיירות יתר. לאחרונה החלו לקנוס תיירים בגין ישיבה על המדרגות הספרדיות, אחד מאתרי התיירות המובילים בעיר, בניסיון להתמודד עם ההשלכות השליליות של התופעה. תומר שלוש משוחח עם גואל פינטו בתוכנית הרדיו "גם כן תרבות". שודר ב-18/8/2019 בתחנת הרדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן"> התוכנית המלאה> כלכליסט // התנהג כרומאי: קנס של 400 יורו למי שישב על המדרגות הספרדיות> הסרת השלט Iamsterdam> דו”ח מקינזי על התמודדות עם תיירות יתר

בסוף יוני 2019 נתתי הרצאה חדשה שפיתחתי במיוחד עבור עובדים ומנהלים בעיריית הרצליה. להרצאה אני קורא "התושב במרכז", והיא עוסקת באתגר הגדול שהערים שלנו ניצבות בפניו - מהפכה טכנולוגית מואצת. טכנולוגיות חדשות משנות את הערים שלנו, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו כיצד נתמודד. אני הצעתי מדריך קצר, שאני קורא לו "התושב במרכז", ששם את הטכנולוגיה לרגע בצד כדי שנוכל לעסוק בשאלות שבאמת צריכות להעסיק אותנו. הבאתי גם דוגמאות פרקטיות מהעולם כדי להראות איך ערים בחו"ל מתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה. האזנה נעימה!> האתר של קרן בלומברג בנושא מכוניות אוטונומיות> SDGs - Sustainable Developmet Goals

כנס הערים החכמות שנערך מדי שנה בברצלונה חושף את ההתפתחויות החשובות בתחום. מה יש לנו להרוויח מהשילוב בין ערים וטכנולוגיה? גואל פינטו מתוכנית הרדיו "גם כן תרבות" בשיחה עם תומר שלוש ואיל פדר-לוי. שודר ב-18/11/2018 בתחנת הרדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה!> התוכנית המלאה> כנס הערים החכמות בברצלונה

על העבר והעתיד של הרכבת בארץ ישראל. תומר שלוש משוחח עם קובי אוז על מסילת הרכבת הראשונה בארץ ישראל, שחלק ממנה הופך בימים אלה לקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. קטעים מתוך השיחה, ששודרה לראשונה ב-9/11/2018 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה!> התוכנית המלאה

מה הסיכוי שיהיה פה קצת שקט? הרעש תמיד היה חלק מהחוויה האורבנית. התקנות הראשונות למניעת רעש התקבלו בערי יוון העתיקה. יוליוס קיסר בכבודו ובעצמו ניסה לפתור את בעיית הרעש ברומא העתיקה. גם בתכנון העירוני המודרני לא נראה שהשגנו את חזון העיר השקטה, אם יש בכלל דבר כזה. אז מה הסיכוי שיהיה פה קצת שקט? תומר שלוש משוחח עם מנור בראון בתוכנית מיוחדת ערב יום הכיפורים ה'תשע"ט "שקט והעיר הגדולה". שודר לראשונה ב-18/9/2018 בתחנת הרדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה!> התוכנית המלאה

פרויקט גשר יהודית בתל אביב נועד להיות הגשר הראשון מעל נתיבי איילון שמיועד רק להולכי רגל ורוכבי אופניים. על רקע המחלוקת הפוליטית, אם העבודות על הגשר יתבצעו בשבתות או באמצע השבוע, נשאלת השאלה הקריטית מה החשיבות האורבנית של הגשר. תומר שלוש משוחח עם גואל פינטו בתוכנית הרדיו "גם כן תרבות". שודר ב-23/8/2018 בתחנת הרדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה!> התוכנית המלאה> פרויקט גשר יהודית

למה רוב האנשים שאתם מכירים לא הולכים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות? נדבר על התפיסה הנפוצה לגבי התפקיד של ראשי העיר והמועצות, נסתכל על ההבדלים באחוזי ההצבעה בין יישובים שונים – ונסיים בסקירה של כל הדרכים השונות להעלאת אחוזי הצבעה. אנחנו מקווים שתיעזרו בחומרים האלה כדי לגרור יותר אנשים מסביבכם לקלפי. הפרק הזה בשיתוף פעולה עם חגי אלקיים-שלם מהפודקסט "הספינר: מאחורי הקלעים של הפוליטיקה"> הספינר: מאחורי הקלעים של הפוליטיקה> הספינר - בפייסבוק> קבוצת הדיונים מדברים על ספינים - בפייסבוק> הספינר - רשימת התפוצה> המחקר של ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – "האם יש קשר בין הבחירות המקומיות ב-2008 לבחירות הארציות ב-2009?"> המחקר של ד"ר ניר אטמור מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – "השתתפות בבחירות המקומיות"> המחקר של פרופ' אבי בן בסט, פרופ' מומי דהן, ואסטבן קלור מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – "ייצוגיות ויעילות ברשויות המקומיות"> הספר The Victory Lab של סשה איסנברג

כשתיירות נכנסת הופכת מברכה לקללה. ונציה הפכה להיות קרבן של ההצלחה של עצמה. כל שנה מבקרים בעיר התעלות והגונדולות למעלה מ-20 מיליון תיירים. כדי להתמודד עם העומס התיירותי, נערך בסוף השבוע האחרון ניסוי - שערים שהוצבו בנקודות שונות בעיר ניתבו את התיירים לאטרקציות המרכזיות, והרחק משאר חלקי העיר שיועדו לתושבים בלבד. על אף שהניסוי לא הופעל במלואו, המקרה המיוחד של ונציה מעלה כמה שאלות. למי העיר שייכת? אלו עוד ערים מתמודדות עם עומס תיירותי? ומה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהמקרה? תומר שלוש משוחח עם גואל פינטו בתוכנית הרדיו "גם כן תרבות". שודר ב-3/5/2018 בתחנת הרדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן".> התוכנית המלאה> תיירים ימינה, תושבים שמאלה: ונציה תפריד בין מבקרים למתגוררים בה> Venice poised to segregate tourists as city braces itself...> השלט Iamsterdam

שישה דברים שכדאי ללמוד מהתושבים שמזיזים ערים. ביום רביעי בשבוע שעבר, ה-21 במרץ 2018, עשיתי את דרכי למכללה האקדמית אשקלון. הוזמנתי להרצות שם בפני צוערי השלטון המקומי. אני מרבה להסתכל על הערים בישראל מנקודת המבט של התושב. בייחוד מסקרן אותי לדעת מיהם התושבים שמצליחים לעצב את סביבת מגוריהם כרצונם. במילים אחרות: התושבים שמזיזים ערים - באילו כלים הם משתמשים? בהרצאה הזו רציתי לעודד את אנשי השלטון המקומי ללמוד מהתושבים, ולראות אותם כשותפים לדרך. הצגתי בפניהם דוגמאות פרקטיות מהארץ ומהעולם, בתקווה שעוד באותו יום יוכלו להשתמש ב"ארגז הכלים להזזת ערים". זה קונספט שפיתחתי, בעקבות צפייה במהלכים רבים של תושבים בשנים האחרונות. בין אם אתם בשלטון המקומי או תושבים - גם אתם יכולים להצטייד ב"ארגז הכלים להזזת הערים". אני רוצה להודות לעמותת "ידידי עתידים" ול"שותפויות רוטשילד" על שהזמינו אותי. האזנה נעימה! > מצגת ההרצאה> אתר האינטרנט שלי Urbanizator.com> וובינר הליכה בטוחה לבית הספר> מספר הסיפורים הראשי של דטריוט> ארכיון הניוזלטר מהנעשה בערינו> פרויקט Anyway של הסדנא לידע ציבורי> העמוד שסופר את רוכבי האופניים בלונדון> מחקר על ערים בישראל והשקעה בחינוך> ג'נט סאדיק-קאן על טיימס סקוור> שוק זמני בחניון מרילבון בלונדון> גן החיות בטויאמה מכניס קשישים בחינם> אתגר ההליכה של אוקלהומה סיטי> המאבק שלי למען משתמשי התחבורה הציבורית> רחובות פתוחים לילדים> גשר הגן בלונדון> ההיסטוריה של הרכבת הקלה בתל אביב> פסטיבל הליכות ג'יין> סיור מודרך במרכז הרצליה מטעם העירייה > סיורי פרידה מכיכר דיזנגוף

השכרת רכב לנסיעה עירונית קצרה - האם זו הדרך לתחבורה בת קיימא? לפני כמה חודשים נפתח מיזם "אוטותל" לקהל הרחב. בלחיצת כפתור באפליקציה ייעודית, אפשר להזמין אוטו קרוב מבין המכוניות הפרוסות ברחבי תל אביב, לפתוח את הדלת ולנסוע אל היעד, שבקרבתו יש חנייה שמורה לרכבי "אוטותל". רבים מתושבי מרכז העיר מחו על הפקעת מאות מקומות חנייה על ידי עיריית תל אביב, ועל מסירת משאב ציבורי לחברה פרטית שמרוויחה ממנו. בקרב קהילת האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל הושמעה ביקורת מסוג אחר, ובמקום להתרעם על הפקעת מקומות החנייה, שאלו האם המיזם טוב לעיר או רע לעיר. הוויכוח הפנים-קהילתי הוביל לפיצול - המחנה שרואה ב"אוטותל" אמצעי תחבורה נוסף שמסייע לתושבים לחיות בעיר בלי אוטו, והמחנה שרואה במיזם מקור לתוספת נסיעות בתוך העיר. האם המכונית השיתופית היא הדרך הנכונה לתחבורה עירונית בת קיימא או מיזם יקר ומיותר שרק יחמיר את המצב? האזנה נעימה!> מהנעשה בערינו 5 || מוטוקרטיה> אוטותל> Car Sharing in Europe> What’s the Difference: Car Sharing, Ride Hailing, and Ride Sharing> Uber, Lyft drivers are making city traffic worse, studies find> גלובס: "מיזם אוטותל: התחרות שלנו היא מוניות, לא רכבים להשכרה"> מה חולדאי עשה בתחום התחבורה> טיים אאוט: "מהיר נגד עצבני: בדקנו מה יותר טוב - מונית או אוטותל?"> הוצאות התחבורה שלי על פני שמונת החודשים האחרונים> דו"ח משרד התחבורה בנוגע למקדמי מילוי ברכב> AutoTel Data Tracker מאת אלעד בונה > 36 מיליון בשביל 54 דקות ביום: האם אוטותל עומד בציפיות?