״כי יש מוזיקה בשירים של אלתרמן, יש גרסה מאוד ברורה של מוזיקה שמלווה את הטקסט בפזמונים שהוא כתב. ואני בצניעות בא ואומר שיש לי אולי גרסה אחרת של מוזיקה. הטקסט שלך מופלא ואני רוצה לעטוף אותו במוזיקה שלי. ואז יוצא פתאום "עוד חוזר הניגון" אחד כזה. אגב, אני באמת לא הצלחתי להבין את הטקסט של השיר המופלא הזה. חיפשתי וקראתי כל מיני עבודות דוקטורט שנעשו על העניין ולא קיבלתי אף תשובה. יש ניסיון להסביר על האיש, ההלך והכבשה, שיר דרך, אבל אני לא יודע על מי הוא מדבר... אני חושב שהמשפט ״עוד חוזר הניגון״ הוא מספיק חזק בשביל שאנשים יתחברו לטקסט הזה, חלקם יאזינו יותר לעומק וינסו להבין וחלקם פחות. יכול להיות שלפעמים משפט אחד כזה, שהוא כל כך משמעותי וכל כך ברור, מגרה את הדימיון, ואז כבר לא צריך להיכנס לכל הפרטים הקטנים״.
״לא תיארתי לעצמי כשהתחלתי את שושקה שאני אמצא את עצמי משחק עם שתי קבוצות כדורגל נשים, או שאני אעשה פארקור, או שאני אעשה גרפיטי ברחובות או שאני אחתן זוגות או שאני אופיע. הופעתי הופעה שלמה כסולנית, עם סקסופוניסט ומתופף. זה לא משהו שהייתי מדמיין כי לא היה לי שום ניסיון בפרפורמנס. שושקה מאפשרת את זה כי בתור שושקה לא אכפת לי אם אני מזייף כשאני שר, לא אכפת לי אם הקול שלי הוא קול של זמרת. היצירה שלי מאוד הורחבה ולא דווקא היצירה שהיא שושקה, מאז ששושקה יצאה אני פולש להרבה תחומים״.