זיו גרשוני עומד בראש רשות חסות הנוער. "עומד", כלומר מאמין שעבודה עם נוער בסיכון הופכת אותך לאדם טוב יותר, "בראש", כלומר יודע שכוחו ביכולת ניהול ומנהיגות, "רשות", כלומר חושב שהמפתח לתיקון חברתי מגיע משינוי בשטח, "חסות", כלומר היכולת להציג בפני נוער שנמצא בקצה אורח חיים אחר, נורמות אחרות, דמויות אחרות מאלה שהיה רגיל לפגוש, "הנוער", כלומר גם זיו נכלל פעם בהגדרה הזו 'נוער בסיכון'.
ניצן (שם בדוי) עוסקת בטיפול בילדים. הילדות היתה תקופה יפה בחייה, אבל מאז גיל ההתבגרות נאלצה לעטות על עצמה מסיכות כדי לשרוד משטור, התעללות רגשית ואלימות. בפרק הזה תשמעו על שושלת של חמלה, על שבע שנים רעות ושבע שנים טובות ועל החסד שברגעים קטנים.
רחל היא אם לששה, סבתא ועורכת דין. רוב חייה היה לה חשוב ללכת בתלם ולהיות נכונה. לתפקד כרעיה, כאם, כאשה בעולם. וכל זה באמת קרה. אבל באופן שלעתים קשה להסביר אותו, דווקא כשהדברים הכי חשובים לה קרסו, ההתפתחות האישית שלה נסקה. היא יכולה להגיד שהיום חייה טובים יותר כרעיה, כאם, כאשה בעולם. בפרק הזה תשמעו על נצחון שהביא איתו אשליית מסוגלות, על שינוי פנימי ועל ספריית זוגיות.
סמדר נולדה וגדלה בקריית שמונה. העיר היא חלק ממנה, וסמדר הפכה להיות דמות משמעותית בעיר. כשהיא מפונה ורחוקה מהבית, סמדר התקבלה לתכנית "עת לחנוך" מטעם האוניברסיטה העברית ובית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, ומצאה נתיב נוסף לתרגם את השבר הכאוב לעשייה מצמיחה.בפרק הזה תשמעו על קטיושה שחיפשה דווקא את הכסא שלה בכיתה, על הצפון הבוער ועל זוגיות מוארת בצל המלחמה.
הדס רייס היא יזמת ועובדת בקרן מנדל. הדס עומדת מאחורי הקמת בית ספר "ענבר", מוסד חינוכי ממלכתי שמיועד לבנות בלבד, בית ספר שפועל ומשגשג בירושלים זו השנה השישית. תהליכי היזמות לימדו אותה מהן התלהבות, נחישות והשפעה, ולצד זאת לימדו אותה איך לכאוב, איך לעמוד בכשלונות ואיך לשאת מפחי נפש. הדס כתבה את הספר "עד היעד הבא, שמספר את הסיפור שמאחורי "ענבר" ומציג מגוון יוזמות שהובילו נשים פורצות דרך. בפרק הזה תשמעו על האומץ לשנות, על חשיבות ההשתהות וגם על זיהוי קרפדות.
נחמה ליבסקינד רוזנצוויג חיה חיים מלאים. היא רעיה ואם, מורה לספרות, יועצת בהכשרתה, ועיתונאית. נחמה קורנת, מרבה לחייך ומתבוננת בעולם בעיניים טובות ומאירות. לצד אלה, מדי בוקר היא מתעוררת לשאלה אם החיים האלה מצדיקים השכמה, יציאה מהמיטה, התלבשות; למעשה היא שואלת אם הם מצדיקים את עצמם. לאורך השנים נחמה למדה לחיות חיים בריאים לצד הפרעה דו קוטבית.בפרק הזה תשמעו על תיקון פנימי, על היכולת לחולל שינוי ועל ריפוי חברתי.
פגישותי עם יונדב התרחשו, בדרך כלל, בבית הקונפדרציה, בבית אבן ירושלמי צונן, לצד חלון מקושת שמֵעבר לו ניבטות חומות העיר. על השולחן ניצבו כוס שוקו חם ודפי שיר.המשורר יונדב קפלוּן, חתן פרס ראש הממשלה ופרסים נוספים, מלמד קבלה ותורות חסידיות, מנחה סדנאות כתיבה ועוסק ביעוץ אישי: https://yonadav-kaploun.co.il/.השבעה באוקטובר הפגיש בינינו מחדש, בעקבות אירועים שגבו מחיר כבד ממשפחתו. עדי, רעייתו של בנו ענני, ותהילה, זוגתו של בנו אהוביה, נרצחו על ידי מחבלי הנוחבה.סיפור ההצלה של נכדיו - נגב ואשל - בניהם של עדי וענני, נכתב בעפר, במסירות ובנס.בפרק הזה תשמעו על תגובה למצב אסוני, על מקומה של הרוח כמקור לדבקות בחיים ועל הזמן שבו נובטת שירה.
פרק סוף עונה הפך למסורת של שאלות מאזינות ותשובות שלי.אתי במחשבה ובשיחה על הדברים: צחי אשר;התואר הארוך שלו הוא המפיק והעורך הטכני של הפודקאסטהתיאור הקצר יותר הוא החצי שלי.עומדות מאחורי השאלות והפרגון הנדיב:דרורית וייס, שרה רוזנפלד, אלה קנר, חנה פנחסי, תמר לידור, ענבל שילוח ורקפת לירון,היקרות ללבי.נתראה בפרק הראשון של עונה 3 ב-28.8.24.עד אז, שִׁמרו על עצמכם/ן ובשורות טובות,טלי.
לבנת פורן מוכרת לציבור הרחב בעקבות החברה שהקימה, שעוסקת במימוש זכויות רפואיות. במפגש שלנו לבנת מדברת על הפציעה שפקדה את חייה וטלטלה את נפשה, אובדן בנה אור. זו לא שיחה על זכויות רפואיות ועל תביעות משפטיות, אבל היא עוברת דרך הזכות שלא לסבול ומנכיחה את התביעה הפנימית להיות נאמנה לעצמך; כילדה המשוועת לחום בבית הילדים בקיבוץ, כאם צעירה שהסביבה מקצצת את כנפיה, וכסבתא שלראשונה מבינה מקרוב מהו אושר.
לאלכס חן נחשפתי ביולי 2020, כשהתפרסמה כתבה בתכנית "עובדה" על חיילת אחת, שמגיל צעיר התמודדה עם חוויות חיים קשות, מצלקות, שקשה להעלותן על הדעת . בגיל 12.5, כשהתערבה הרווחה והוציאה אותה למשפחת קלט, היא הרגישה שתולשים אותה מהמקום הבטוח שלה. מאז היא חוקרת בית – לומדת איפה שומרים את צנצנת הקפה, איך עורכים קניות בסופר ואיך חיים יחד – ולצד זה בונה את הבית הפנימי שלה, כזה שעומד בטלטלות, לא תלוי בדברים חיצוניים ומוסיף להיבנות מדי יום. . אלכס הצליחה לסטות מהדרך שסללו עבורה ומצאה בעצמה כוחות לסלול את הדרך שמתאימה לה; יש בה כוחות נפש שתרמו לכך, יש דמויות שתומכות בכך ויש מחברות. עשרות מחברות שמלוות אותה מאז גיל 13, דפים על גבי דפים שהתמלאו, תחילה בכתב יד ילדי ואחר כך בכתיבה בוגרת יותר, ועד היום מוסיפות להתמלא באירועים, במחשבות ולפעמים גם בדמעות שנספגות בנייר.פרק מהתוכנית "עובדה", קשת:https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/uvda-2020/VOD-b14ee2cfb3e2371026.htm
החיים שלנו סוף, טלי אשר (פרדס, 2022)הפרק הזה מוקדש לַספר ומביא בפניכם קטעים מההשקות, מנסה להעביר משהו מהקסם שפוזר בערב תל אביבי אחד ובערב ירושלמי אחד ובעיקר בלבי.משתתפות/ים בפרק*:דברי פתיחה: ד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייבהנחיה: אסף אופקד"ר הדס שבת נדיר, ראשת החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים: (02:18)פרופ' נמרוד אלוני, מייסד המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים: (07:17)ד"ר אורית מיטל, מנכ"לית בית עגנון, משוררת ועורכת הספר: (13:06)ד"ר אסתי אדיבי שושן, מרצה ומבקרת ספרות: (21:23)דואט פואטי - צחי וטלי: (26:35)אסתי ג' חיים, סופרת ומנחה סדנאות הכתיבה: (31:08)חיה לוי, מורה ומשוררת: (36:55)רחל אטון, מייסדת ומנכ"לית עמותת "חברוּת" וראש תכנית "רקמה" לליווי רוחני: (41:32)שלומית נעים נאור, משוררת ואשת חינוך: (51:47)בלהה בן אליהו, מרצה לספרות ומורה: (57:44)בנותי - דני, שירה, מאיה:דני: (1:11:11)שירה: (1:12:06)מאיה: (1:14:55)דברי סיום שלי: (1:21:49)שיר סיום: שינייד או'קונור, Thank you for hearing meתודה גדולה לצחי, שדאג לכך שהדברים יוכלו להגיע גם לבמה זו.* בהשקה המקורית השתתפה גם ד"ר דיתי רונן, אך עקב תקלה טכנית דבריה לא נכללים בפרק.
רחל אטון היא מייסדת ומקימת עמותת "חברות", ראש תוכנית "רקמה" לליווי רוחני ומטפלת משפחתית. עמותת "חברות" נולדה בהשראת רות, בתה של רחל, שהתמודדה עם סיסטיק פיברוזיס, עד מותה בגיל אחת עשרה וחצי בשנת 1997. לכל אורך ההתמודדות עם המחלה, רחל למדה מה אפשר לעשות כדי לשפר, לרפא, להיטיב עם רות, ובה בעת עקבה והתבוננה אחר המעטפת; מה אפשר לעשות כדי לשפר, להבריא ולשנות את הגישה הטיפולית, את המערכת הרפואית ואת השיח החברתי שסובבים את החולים, את בני המשפחה ואת כל מי שמתמודד עם משבר או עם אובדן.ב-2.7.24 ייערך כנס חברות השנתי.אני ממליצה עליו בחום:https://haverut.org.il/חדשות-ואירועים/
ורד מזומן אביעד היא מייסדת ומנכ"לית של קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש. כאם למתמודדת נפש, ורד נחשפה למקומות הקשים, האפורים והחלולים בבתי החולים הפסיכיאטרים. מתוך ידיעת הצורך של בני ובנות משפחתה במרכזי בריאות הנפש ומתוך זיהוי הַחֶסר שמאפיין אותם, ורד החליטה לחולל בהם שינוי. והיום היא עומדת מאחורי מודל מצליח שמפיח חיים במקומות הקשים ביותר.למערך תמיכה מטעם הקואליציה ניתן להתקשר: 8246*.למידע נוסף ולהתנדבות בעמותה: https://cbh.org.il/
שרה רוזנפלד היא עובדת סוציאלית קלינית. מגיל חמש ידעה שהיא רוצה להציל לבבות של אנשים. כשתכננה ללמוד רפואה, חשבה שהלבבות הללו יהיו אדומים וינועו בקצב אחיד, אבל החיים ניתבו אותה למקום אחר. אי אפשר לראות היכן בדיוק שרה מחוללת פעולה של ריפוי בעצמה ובאחרים, אבל בזכות הפעולה הזו אפשר לקום אחרי נפילה, אפשר לאחות את קרעי הנפש, אפשר אפילו לחיות אחרי אובדן של שני בנים. הפרק מוקדש ליצחקי ולמלאכי, שאף שלא זכיתי להכירם, הוצפתי חמימות וגעגוע למשמע תיאור דמויותיהם המיוחדות מפיה של שרה, אִמם.
מוריה נחום מגיעה מהעולם העסקי והמשפטי, ובשנים האחרונות אפשר להגדיר אותה גם כמשוררת.פניה הקורנים לא מסגירים את עומק ההתמודדויות שידעה לאורך חייה, אבל מעידים היטב על אהבת החיים העמוקה שמאפיינת אותה לצד התמודדויות אלה ולפעמים בזכותן. ספרה "נסי להלל עולם", עתון 77, 2022, נותן ביטוי לאתגרי חייה ולחסדיהם.
נחום פצ'ניק הוא משורר, מטפל ברוח "האקוֹמי" ומלמד מיניות מודעת. בעקבות פגיעה מינית שחווה בבית בו גדל, יצא למסע מתמשך של ריפוי אישי ומשמש דמות טיפולית המתמחה בטראומה ובחיבור שבין גוף ונפש. ספרו "נמר של קדושה" (2021) כולל שירים בעריכת ליאור שטרנברג ותורות העוסקות בזיקה שבין הממד הרוחני והממד המיני.
סיגל (שם בדוי) מנהלת קמפוס במוסד אקדמי ועוסקת בתחום הטיפול זה שלושים שנה. לפני שלוש שנים היא מצאה את עצמה חווה על בשרה חוויה של ניכור הורי שתטלטל את חייה, תפגיש אותה עם עולם הרווחה מן העֵבר השני, ותשנה את תפיסת עולמה כמטופלת וכמטפלת כאחד.בעקבות השיחה, הנה קישורים לסקירת ספרות בנושא ניכור הורי, שכתבו ד"ר ענבל בר-און וד"ר יואב מזא"ה, ולשיחות עם ד"ר רמאני דורוואסוּלה בעניין אישיות נרקסיסטית.
פרק 38 – ד"ר נירה וָאלֶהד"ר נירה ואלה עומדת בראש מחלקת החינוך לגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים. מילדותה שכללה את יכולות ההכלה שלה, את הרגישות לאחרים ואת היכולת להאיר פנים. ועם זאת במשך שנים ביתה היה סגור. היום, לעומת זאת, היא מכניסה לביתה כמה שיותר אורחים עם כמה שיותר מַטעמים.
שרית סרדַס טרוֹטינוֹ רגילה בעשייה עיתונאית ומשמשת כתחקירנית ב"כאן 11". בגיל ארבעים שיחת טלפון אחת הובילה אותה לתחקיר אישי על נושא מכונן בחייה; אירוע מטלטל שפקד אותה בגיל 14 ולמעשה לא עזב אותה מעולם. הרומן "עד יום הימים" ממשיך את התחקיר הזה, ומייצר חוויית קריאה מסעירה ומפעימה.
ד"ר הלה הדס מכירה את החיים לצד התמודדות מאתגרת ממספר כיוונים. אחרי שנים של מחקר במדעי הטבע היא הפכה להיות מומחית לטבע האדם. בחייה המקצועיים הלה מנהלת את "אנוש" – העמותה הישראלית לבריאות הנפש ופועלת לטובת חוסן חברתי, ובחייה האישיים ידעה אובדנים שלימדו אותה את רזי החוסן שלה עצמה ושל הקן המשפחתי שלה.