מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה

פרק 118 – בן גוריון: חזון"באין חזון יפרע עם", מזהיר ספר משלי. בדומה לכך, בן גוריון ראה בקיומו של חזון וברדיפה אחרי הגשמתו כתנאי יסודי לקיום שלנו כאן. החזון ששרטט נשען על מספר יסודות: קיבוץ גלויות, צלם אלוהים שבאדם, ואהבת לרעך כמוך. בפרק נעמיק בחזון הבן-גוריוני, ונשאל איזו השראה אנחנו יכולים לקבל ממנו לימינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

על שני סוגי מנהיגים דיבר אחד העם: נביאים וכהנים. את הנביא הוא ראה כאדם המלא כולו ברעיון מרכזי אחד, ומוכן להיאבק בעולם כולו כדי להגשים אותו, בעוד שאת הכהן הוא ראה כאיש פשרות מעשי, המסוגל – אחרי שהנביא הכין את הקרקע לכך – להפוך רעיון למציאות. בהשראתו נשאל מה חשב בן גוריון על נבואה ועל נביאים, נגלה מדוע הוא ראה בירמיה נביא דגול, וננסה להבין מה בעצם היה בן גוריון – כהן או נביא? רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

איזהו חלוץ? אם תשאלו את דוד בן גוריון, מי שמניע את גלגלי ההיסטוריה אלה לא אנשים גדולים מהחיים; להפך. בפרק נחזור למאמר המכונן של בן גוריון על חלוציות, נגלה מה הקשר בין מחשבתו לבין תפיסת ״זקן ורגיל״ במשנה, ונקבל השראה גם מטקסט של רבי נחמן מברסלב על נקודת המלכות שקיימת בכל אחת ואחד מאתנו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

במלאת 51 שנה לפטירתו של דוד בן גוריון, נצלול בפרקים הקרובים אל המחברות הצפופות שלו, אל תיבת המכתבים העמוסה שלו ואל הנאומים חוצבי הלהבות שנשא. בפרק הקרוב נציץ לנאומו על עליונותה של הרוח בהיסטוריה היהודית ובהווה הישראלי, נשאל על מה בן גוריון מדבר כשהוא מדבר על ״רוח״, וכיצד אלוהים נכנס לתמונה, ונגלה כיצד ענה לאזרח שהאשים אותו בכך שאינו יהודי מספיק.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

אנשים רוחניים עלולים להתנתק מהחיים עצמם, ולפגוע מבלי משים בסובבים איתם. אנשים ארציים, לעומת זאת, עלולים לרדוף ללא הרף אחרי הצלחה והישגים, ולהתעלם מכל מי שנרמס בדרך. בפרק נגלה כיצד הרעיון שטמון בחלום יעקב מאפשר להתמודד עם המתח בין הקטבים הללו, ונשוחח על התנועה התמידית בחיינו בין מעלה ומטה דרך מחלוקת תלמודית, ודרך רעיונותיהם של הרב שי פירון, ביאליק והרב קוק. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

מסופר במשנה שרבן גמליאל, נשיא הסנהדרין, נהג לעבור על החוקים שהוא בעצמו קבע. בפרק נגלה מה מסתתר בעומק הסיפורים הללו, נעמיק בסכנה הטמונה בהעדפתם של חוקים על פני אנשים, ונשאל איך כל זה קשור ליחסי אבות ובנים ולמציאות חיינו בכלל, דרך דבריו של הסופר ואיש החינוך אריה (בודה) בודנהיימר, שהיום מלאו שבע שנים לפטירתו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

מה הן הדרכים הלגיטימיות למחות נגד השלטון? השאלה הזו, שעומדת בלב השיח הציבורי, העסיקה רבות את חנה ארנדט, שהאמינה שיש לנקוט ב-״אי-ציות אזרחי״ בשעה שהאזרחים מאמינים כי המדינה מפנה עורף ליסודותיה ולייעודה. בפרק נשאל מה ההבדל בין אי-ציות לבין סרבנות ומהפכנות, ונעמיק בתפקידו של אי-הציות האזרחי לפי ארנדט, ובהצעתה הרדיקלית לראותו כחלק אינטגרלי מהמוסדות הפוליטיים.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

המשפט המטלטל של אייכמן שינה מן היסוד את האופן שבו חנה ארנדט הבינה את הרוע האנושי. היא נדהמה לגלות שאייכמן היה פקיד אפרורי שציית לפקודות בעיוורון, ושהרוע שלו לא היה רדיקלי ושטני, אלא דווקא רוע סתמי ובנאלי. ביום השנה ה-49 לפטירתה, נקרא בספרה "אייכמן בירושלים – דוח על הבנאליות של הרוע", נעמיק במחשבתה של ארנדט, ונשאל כיצד כל זה קשור לגבולות הציות בימינו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

קשה לדמיין כיצד היה נראה העולם בלי ציות, המבטא את האמון שאנחנו רוחשים זה לזה, ומאפשר למערכות חברתיות לתפקד ביעילות – ממשפחות, דרך ארגונים ועד למדינות. אך כיצד העולם ייראה אם נציית לגורמי סמכות ללא סייג? בפרקים הקרובים נצא למסע בעקבות הצייתנות, סכנותיה וגבולותיה, שיתחיל בפרשנות המכוננת של אריך פרום, הטוען שהאנושות נוסדה ברגע של אי-ציות, ושהיא עלולה להיחרב ברגע של צייתנות עיוורת. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

עוד לפני שהגיחו לאוויר העולם, כבר נגזר על התאומים לקנא ולהתחרות זה בזה במשך כל ימות חייהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". בפרק נעקוב אחר היחסים המקולקלים של עשו ויעקב, נעסוק במתח שבין רעיון אחוות האחים לסיפורי האחים בספר בראשית, ונשאל מה עלינו לעשות כדי להפוך מיעקב לישראל.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

שורה של הוגים קהילתניים סברו שיש בעיה יסודית ב-״מסך הבערות״ של רולס, מאחר שאדם ללא קהילה, ללא זהות או הקשר, פשוט איננו אדם. הפילוסוף היהודי-אמריקאי מייקל וולצר העמיק בביקורת הזו, והציע תורה של צדק חלוקתי משלו, שבליבה רעיון השוויון המורכב המוצג בפרק.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הפילוסוף היהודי-אמריקאי רוברט נוזיק היה מגדולי המבקרים של תורת הצדק של רולס, ומהמנסחים הרהוטים של הצדקות פילוסופיות לתורה הליברטיאנית. בפרק ניגע בעיקרי טיעוניו המטלטלים של נוזיק, ובהם הטענה שמס הכנסה הוא למעשה שימוש באדם כאמצעי בניגוד לרצונו, שימוש ההופך את עבודתנו לעבודת כפייה.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

מהו שיתוף פעולה צודק בדמוקרטיה? בפרק נחזור למהלך הידוע של ג׳ון רולס, המבקש להציב אותנו מאחורי ״מסך של בערות״ בכדי לקבל החלטות צודקות, וניגע בשני עקרונות הצדק שנובעים מהמהלך הזה: ״עקרון החירות״ ו-״עקרון ההפרשיות״. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הפילוסוף הפוליטי המשפיע ג׳ון רולס, שהשבוע ימלאו 22 שנה למותו, הבחין בין שני מושגי עומק: טוב וצדק. בפרק נציץ למשמעות המושגים הללו, נגלה מדוע רולס טען שעל הדמוקרטיה לעסוק רק בצדק ולא בטוב, נכיר את ״עובדת הפלורליזם הסביר״, ואת ״עובדת הדיכוי״, ונתבונן מחדש במהותה של הדמוקרטיה.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

פרדוקס הבחירה מצביע על כך שככל שיש יותר אפשרויות לבחור מביניהן, חופש הבחירה דווקא הולך ומצטמצם. בפרק נגלה כיצד מתמודד אליעזר עבד אברהם עם הפרדוקס הזה, וניגע במורכבות המודרנית של בחירת בת או בן זוג. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi