נפשות וחסרונן

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"הקול בכיתה" פודקאסט שהוא שיתוף פעולה בין שפ"ח ירושלים ו"נפשות וחסרונן".בכל פרק אני מארחת מומחית מהשירות הפסיכולוגי לשיחה על נושא שמעסיק אתכם צוותי החינוך, ואותנו, צוות הפסיכולוגים הירושלמי.כמובן שגם הורים מוזמנים להאזין ולא לשכוח לשלוח לנו משוב:)הפרק הנוכחי עוסק בחרדה: איך מזהים ילד חרדתי בכיתה? מה ההבדל בין פחד נורמטיבי לחרדה? ומה עושים כשמתרחש התקף חרדה בבית הספר? בפרק זה מתארחת את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לשיחה על הפרעות חרדה בקרב ילדים ודרכי ההתמודדות במסגרת החינוכית. נדבר על מעגל החרדה וההימנעות, נבחן את תפקיד הצוות החינוכי והפסיכולוג, ונלמד טכניקות מעשיות להרגעה מיידית. נעסוק בעבודה עם הורים, בחשיבות הזיהוי המוקדם, ובבניית תכנית איש קשר אפקטיבית לילדים חרדתיים. פרק חיוני לכל מורה, יועצת או הורה המתמודדים עם אתגרי החרדה במציאות המורכבת של ימינו.הכנה והגשה: נועם גריןאורחת: איריס היימןעורך תוכן: אל גנוןלפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:⁠איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל⁠⁠מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי⁠⁠לאתר השירות הפסיכולוגי חינוכי ירושלים: ⁠

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה. החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.     אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.  איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!  בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך. את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגי תעסוקתיים מומחים ובעלי ותק בעבודה עם הקהילה החרדית. האזנה נעימה נועם

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה. החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.     אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.  איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!  בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך. את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית. האזנה נעימה נועם

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות. כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין האורח בפרק זה הוא יוחאי גומרי, עו"ס טיפולי ודוקטורנט לפסיכואנליזה ופרשנות, בשיחה על מושג האלביתי אותו השאיל (אולי כן ואולי לא) זיגמונד פרויד- אבי הפסיכואנליזה. שוחחנו על מקור המושג, השימוש התיאורטי והמעשי בו וגם על הקשר שלו לימים הנוראים בהם אנו נמצאים (ערב יום הכיפורים תשפ"ד) האזנה נעימה נועם הפרקים הנוספים בסדרה: מהי פסיכואנליזה, עם מתי בו צור

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות. כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין. האורח הראשון מתי בן צור, פסיכואנליטיקאי, כותב, מטפל ומקים בית הספר לפסיכותרפיה 'הרי ירושלים' שמיועד להכשרת מטפלים מהקהילה החרדית. וגם, מנהל קבוצת אמונה ופסיכואנליזה שבה חברים מטפלים שהממשק בין שני הנושאים מעסיק אותם. בפרק הנוכחי עסקנו בשאלה הבסיסית, מהי פסיכואנליזה, מה קורה בחדר הטיפולים, למה היא רלוונטית גם בעולם הטיפול היום.

יש שיטות רבות שמבטיחות טיפול יעיל בהתמודדות עם טראומה. אחת המפורסמות והמוכחות שבהן היא EMDR שכבר הוכחה במחקרים רבים. בפרק הקודם בו התארחה ד"ר שפרה וולגלרנטר שוחחנו על ההיסטוריה של השיטה ועל טיפול מבוסס ראיות. בפרק הזה נדבר קצת על איך לומדים את הפרוטוקול- שניתן למצא ברשת... ממה (או ממי) צריך להיזהר וניסינו להבין האם הוא באמת טיפול שמתאים לכל אחד. האזנה נעימה נועם להאזנה לפרק הראשון על טיפול באמצעות EMDR להאזנה לפרק על טיפול נרטיבי בטראומה

בזמנים אלו כולנו שומעים על הצורך הגדול במטפלים מומחים בתחום הטראומה. יש גישות שונות לטיפול בטראומה. יש שיטות שונות. לפעמים קשה להחליט מה נשמע יותר טוב, קל, מהיר. במציאות, בחדר הטיפול הדברים נראים קצת אחרת. כדי לשתף אותנו באחת השיטות המבטיחות אך דורשות זהירות, התארחה לשיחה ד"ר שיפי  וולגלרנטר, נוירופסיכולוגית בהתמחות ובעלת הסמכה לטיפול ב EMDR. בפרק תשמעו על ההיסטוריה של השיטה, אלו מחקרים מבססים אותה כשיטה מובילה ומה בעצם קורה בטיפול. האזנה נעימה נועם

שרה, בת 21, גדלה בבית שניתן לקרוא לו מורכב… בוגרת סמינר "רגיל" אחד כזה שהוא לא הכי מבוקש אבל כן מוכר.היא לא היתה פופלרית ולא דחויה, לגמרי רגילה. ובכל יום אחרי הלימודים היא חזרה לבית שהוא לא שלה. הוריה התגרשו בגיל צעיר, אבא שלה רצה להינשא מחדש והעדיף לעשות זאת ללא ילדים שיקשו עליו, אימא שלה לא היתה בעלת יכולת לגדל אותה לבד. לשרה לא היה איפה לגור. רשויות הרווחה התערבו והיא יצאה מהבית למשפחת אומנה אבל זה לא הסתדר לאורך זמן ולכן היא עברה לפנימיה, ואז שוב למשפחת אומנה. היא סיימה י"ב ונרשמה לסמינר אבל בשלב הזה האומנה הסתיימה- והיא לא ידעה לאן ללכת. בפרק הזה נדבר על שרה, ועל עוד בנות שעברו ועוברות חיים דומים לשלה. נדבר על הצרכים של צעירות חסרות עורף משפחתי, על ההבדל בין נערות לצעירות ועל האפשרויות המוצעות לצעירות שצריכות לעזוב את ביתן. פרק זה ובפרקים הבאים בסדרה הינם הפקה משותפת של נפשות וחסרונן ותכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו, התומכת ומפתחת שירותים לנערות ולצעירות בסיכון בקהילה החרדית. כל הפרקים זמינים  להאזנה והורדה באתר שלי noamgreen.co.il וכן באפליקציות התומכות.

לפרק הזה לא הייתי צריכה להמציא תיאור מקרה כי "המקרה" כלומר אסתי המקסימה הגיעה והציגה את עצמה. ישבתי איתה ועם ריני ברון- מנהלת הדירה בה שהתה, ושמעתי את שני הצדדים של הקשר המקסים שנרקם ביניהן האתגרים החיבורים הסיבות להגיע והסיבות לעזוב פרק סיום הסדרה על מעני הדיור שהופק בשת"פ עם תכנית לפידות של ידידות טורנטו, מסיים בתקווה את ההיכרות עם מעני הדיור לצעירות חרדיות או מרקע חרדי, ומשקף את העובדה שמסגרת נכונה בזמן הנכון יכולה לשנות חיים לטובה. נשתמע בסדרה הבאה לפרקים נוספים בסדרה כאן זה בית- עם מיכל ינאי מנהלת תכנית לפידות ניגונים של תקווה- עם בתי כהן, מנהלת בית 'ניגונים' לנערות בסיכון גבוה ג' זה גג- עם חיה סביר, מנהלת קורת הגג הראשונה לצעירות חרדיות תכנית יתד- התכנית הלאומית לצעירות בסיכון, עם עו"ס אסתי דרורי

רבקה בת 20, מסיימת בעוד חודשיים את לימודיה בסמינר, המורות היו מרוצות ממנה ומתחילים להציע לה שידוכים אבל היא עוד לא שומעת. היא לא יכולה להכניס מישהו נוסף לבית שלה ולחיים שלה. והיא מבינה שכדי להמשיך את החיים שלה, או אולי להתחיל אותם, היא צריכה להתרחק קצת מהבית בו גדלה. היא כבר תיכף יכולה לעבוד במקצוע שלמדה, אבל אין לה מושג איפה להתחיל, דירה? שותפות? מדריכה? מקום שבו תוכל לדבר על הסיבות שבגללן היא לא מסוגלת להמשיך לגור בבית, מה עושים? כדי לענות על השאלות הבוערות הללו הזמנו את אסתי דרורי, עו"ס קלינית העובדת בבני ברק, ושמענו ממנה אלו מענים יש למחלקת הרווחה לתת ומה (והאם!) יכול לעזור לרבקה שלנו. פרק זה ושאר הפרקים בסדרה על מעני דיור נוצרו בשיתוף פעולה עם תכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים לצעירות חסרות עורף משפחתי מרקע חרדי. לקריאה נוספת על תכנית יתד לפרקים נוספים בסדרה: פרק הקדמה והיכרות עם המענים הקיימים עם מיכל ינאי, מנהלת תכנית לפידות פרק שני בו תכירו את הוסטל ניגונים הנותן מענה לנערות (ולפעמים קצת אחרי) שזקוקות למענה בפיקוח הרווחה פרק שלישי בו תוכלו לשמוע על מענה החירום הראשון שהוקם בירושלים על ידי עמותת החוט המשולש ומשרד הרווחה והביטחון החברתי

נעמי גילתה עולם חדש, ברחובות מסויימים בירושלים, נמצאים עוד מלא נערים ונערות כמוה, כאלו שמסיבות שונות, אין להן בית לחזור אליו. הבית לא מוכן לקבל אותן, או שקורים שם דברים שהן כבר לא יכולות לסבול. מה עושים ברחוב? משיגים אוכל ומקום לישון ללילה אבל מה אחרי זה? לא יודעת ולנעמי כרגע זה כלל לא משנה. בפרק הזה התארחה לשיחה מרתקת ומלאת תקווה, חיה סביר, עו"ס קלינית ומנהלת קורת גג ראשונה לצעירות חרדיות שזקוקות לכך. פרק זה והפרקים האחרים בסדרה הינם הפקה משותפת של נפשות וחסרונן ותכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו, התומכת ומפתחת שירותים לנערות ולצעירות בסיכון בקהילה החרדית. לפרטים נוספים על קורת הגג של עמותת החוט המשולש ומשרד הרווחה והביטחון החברתי

אסתי היתה תמיד ילדה בעייתית משהו. מה זה בעייתית? זאת שנמצאת אצל המנהלת פעמיים בשבוע, זאת שכל המורות הכירו אותה- ולא מסיבות טובות, וילדות לא רצו לשחק איתה. זאת שידעו שבבית שלה תמיד צועקים. היום אסתי בת 15 והיא עברה דברים שאני לא רוצה לספר כאן את כולם אבל אניח את ראשי הפרקים שלהם אניח כאן בקצרה. מגיל צעיר היא גדלה עם הורה אלים, מאוד, מצוקה קשה של חוסר בדברים בסיסיים ומתוך כך גם קושי גדול להחזיק מעמד במסגרת וקושי ענק ללמוד. היום היא כבר שנתיים ברחוב- כמה ימים אצל החברה הזאת ואז אצל ההיא, לפעמים היא מוצאת עבודה לכמה ימים ולפעמים היא מוצאת דרכים פחות חוקיות למצוא לעצמה אוכל. בשלב כלשהו רשויות הרווחה מצאו אותה והחליטו להכניס אותה למסגרת. בפרק הזה נדבר על אסתי, ועל עוד בנות שעברו ועוברות חיים דומים לשלה. יחד עם בתי כהן, מנהלת הוסטל ניגונים לנערות מרקע חרדי, נשמע על שיתוף הפעולה של המקום עם הרווחה, למי הוא מתאים ואיך מתמודדים עם האתגרים השונים ועוזרים לנערות לתת להם כלים להתפתח ולמצא את מקומן בעולם. פרק זה והפרקים האחרים בסדרה הינם הפקה משותפת של נפשות וחסרונן ותכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו, התומכת ומפתחת שירותים לנערות ולצעירות בסיכון בקהילה החרדית. כל הפרקים זמינים  להאזנה והורדה באתר שלי noamgreen.co.il

השבוע שוב סער עולם הטיפול החרדי סביב נושא חוסר המוגנות בקהילה שלנו. סופרת שפרסמה ספר המתאר טיפול מפוקפק בעל פוטנציאל פוגעני גבוה פוגע מפורסם שמקבל עזרה מאנשים 'בחלונות הגבוהים' מורה נערצת שנכלאה באשמת התעללות חמורה בתלמידות ועוד רגע משתחררת ושוב אנחנו מוצאות את עצמינו חסרות אונים מול היקפי חוסר המודעות והסכנות העצומות שבהן נמצאות נערות ונשים. ובשבוע הזה ממש הבנתי שהגיע העת להקדים ולפרסם את הפרק שהוקלט לפני זמן רב והיה אמור להיות הפרק הסוגר של העונה על מוגנות- הפרק על הספר 'ראויה' למי שלא מכיר/ה הינה כמה מילים (ניסיתי להימנע מספולרים ככל יכולתי...) בעולם (דמיוני!) שבו אסור להביט בעיניים של אדם אחר, נוצר קשר בין התלמידה דבורה למורה שבי. הקשר, שמתנהל במרחב החינוכי, מתגלה לעינינו מהקריאה בפלאשבקים של דבורה. אנחנו לומדות ולומדים איך מתפתח קשר מרגש, עצמתי ומיוחד עם אשת חינוך אבל, גם, באותה נשימה, איך מתפתח קשר פוגעני מסוכן, ועדיין מרגש... בפרק זה מתארחת שרי ברלינסקי, פסיכולוגית קלינית. שתחת שם העט שרי לוין כתבה ספר שמתאר כיצד מתפתחת פגיעה. בשיחה שיתפה שרי במבט שלה המאפשר 'קריאה מודרכת' בספר הכה חשוב הזה (וגם, כבונוס, נותנה לנו כמה נקודות מבט על מאחורי הקלעים של הכתיבה..). ועוד הרבה לפני הפרק והקריאה המודרכת, בפרסום המהדורה הראשונה כתבתי כך: הספר הזה שבר את ליבי, מילא אותו תקווה, מתח את עצבי כך שיותר מפעם אחת התחננתי לדמויות, במיוחד לדבורה, לעשות את הדבר הנכון... עבודת אומן של כתיבת דמויות שכל טלטלה שהן עברו ועוברות, נגעה בי, וכל התקדמות ושיחה ואמון שנבנה, ריגשו אותי עד דמעות. ואני עדיין עומדת מאחורי כל מילה. לרכישת הספר: https://www.reuya.co.il/ לצפיה בראיון של שרי על הספר 'ראויה' : https://www.hidabroot.org/video/220384 לפרקים נוספים בנושאים דומים איך בוחרים מטפל- על גבולות וערכים בטיפול, עם היועצת אתי הייזלר על מוגנות במוסדות חינוך, עם המנחה חזקי איזנשטרק

פרק שני בו תוכלו להכיר את הגישה הנרטיבית והפרקטיקה שלה בטיפול בפגיעות (ובכלל...) מה קורה בחדר הטיפולים? מה עמדת המטפל? איך מצליחים לחבר בין הצורך בהכרה למציאת כוחות לחיים עצמם ולאתגרים שבהם. להאזנה נוספת טיפול בפוגעים חלק ראשון עם הקרימינולוג אלי הופמן טיפול בפוגעים חלק שני עם הקרימינולוג אלי הופמן חוק חובת דיווח- המדריך עם עוס"ית לחוק נוער שרה רוטנמר איך לדבר עם הילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי? עם הפסיכולוג ישי שליף

טיפול בטראומה הנגרמת מפגיעה הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר. יש שיטות שונות שמנסות להיות התשובה הבריאה, הנכונה והמותאמת ביותר. להוביל תהליך של הכרה, קבלה ושינוי. העונה השלישית נועדה לעסוק במסרים של מוגנות אבל הרגשתי שצריך לתת מענה גם לאלו שרוצות ורוצים לפנות לטיפול ורוצות ורוצים לשמוע יותר על מה קורה שם בחדר הטיפולים. הרב ישי שליף הוא פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך שמטפל בגישה הנרטיבית ובפרק הזה הוא ישתף במה שעומד מאחורי טיפול נרטיבי, למי הוא מתאים כמטופל ולמי הוא מתאים כמטפל... חלק ראשון מפרק בן שני חלקים האזנה נעימה נועם

אזהרת טריגר: הפרק הזה יעסוק באנשים שביצעו פגיעות מיניות. מה קורה בטיפול כזה, מהם התנאים הנדרשים לקיום טיפול, מהם השלבים החשובים להצלחת הטיפול, ומהי בכלל הצלחה? ולמי פונים כשצריכים עזרה. המלצה חמה, לפני האזנה לפרק זה, לחצו כאן והאזינו לפרק על חוק חובת דיווח וכמובן לחצו כאן והאזינו לחלק ראשון של הפרק על טיפול בפוגעים פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן.

מבנה הנפש שלנו, כידוע, מורכב. מורכב כל כך עד שהוא מאפשר לאנשים לפגוע בסביבה שלהם, ולא בלי לשים לב, ולפעמים עם לשים לב... או לנסות מאוד שלא ואז בכל זאת לפגוע. אלי הופמן, קרימינולוג קליני, עובד שנים רבות עם אנשים שפגעו בסביבה הקרובה שלהם. בחלק הראשון של הפרק שוחחנו על מבנה הנפש שממנו עלולה להתפתח פגיעה, על קורות חיים שיכולים לאפשר את זה וקצת, על הדרך, למנוע. פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן. האזנה נעימה, נועם

בעונה הזו דיברנו על הורים שרוצים לאפשר לילדים שלהם לגדול במרחב מוגן, דיברנו על מוגנות בקרב אוכלוסיות מיוחדות, על חוק חובת דיווח ועל מה שאנחנו כאנשים פרטיים יכולים לעשות למניעת פגיעות. אבל האמת היא, בעידן הנוכחי רוב הזמן הילדים שלנו בכלל לא לידנו, הכוונה לזמן הפנוי שבו הם ערים וערניים וגם אנחנו... וכך יוצא שהמחנכים והמחנכות, מורות ומורים, נמצאים עם הילדים שלנו שעות ארוכות ויכולים להיות ערים לאתגרים איתם הם מתמודדים אפילו יותר מאיתנו ההורים. תכנית סביבה בטוחה של ידידות טורונטו הבינה את הסיטואציה ופועלת בתוך בתי הספר! שרי ברלינסקי כתבה את התכנית ואסתי גרזון פתחחה והתאימה למוסדות חינוך וצוות שלם של מנחים ומנחות מגיע לבתי הספר ומעביר את המידע החשוב הזה הלאה כדי להגן על הילדים שלנו. בפרק הזה התארח חזקי אייזנשטרק, מנחה בתכנית סביבה בטוחה וסיפר על הרציונל, על החוויה, ההפתעות הטובות וגם האתגרים.   פרק זה הופק בשיתוף קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים להנגשת מידע על מוגנות במוסדות החינוך. לפרקים נוספים העוסקים במוגנות: מרחב מוגן עם הפסיכולוגית שרי ברלינסקי חוק חובת דיווח- המדריך, עם עו"ס שרה רוטנר לפרקים נוספים שהופקו בשיתוף עם ידידות טורנטו: ג' זה גג- על המענה הראשון לצעירות חרדיות מחוסרות דיור לפודקאסט של חזקי בין בני לביני

אז מה זה חוק חובת דיווח, למי הוא מיועד, על מה מדווחים, למי מדווחים? הרבה שאלות נשאלות על החוק- אנשי מקצוע מנסים להבין מתי והאם מותר להם לטפל ללא דיווח, נשות חינוך מתלבטים מתי תפקידם להעביר הלאה את הסיפורים שלהם האזינו, בני משפחה- רחוקים וקרובים, תוהים מהו תפקידם כאשר הם מזהים שאירועים מטרידים התרחשו או מתרחשים בסביבתם. בפרק החשוב שלפניכם מתארחת שרה רוטנמר, עוס"ית לחוק נוער ומי שמכירה את החוק, עושה סדר בשאלות ומשתפת אותנו על החוסרים שבו ועל התקווה שבו, וגם על האתגרים שהוא מייצר לאנשי טיפול ולאזרחים בכלל. האזנה מועילה נועם רשימת מרכזי הגנה לדיווח

ברכי היא פסיכולוגית קלינית בהתמחות, מנהלת עמותה חשובה בתחום בריאות הנפש בקהילה החרדית ומקימת קהילת הפסיכולוגים החרדיים שיש לי את הכבוד להימנות בין חבריה. בנוסף לכל עלילותיה ומעלותיה היא גם כתבה סדרה על מוגנות. כשתכננתי את העונה השלישית וידעתי שהיא תעסוק במוגנות, היה ברור לי שגם ברכי תתארח פה ! למה? כי היא מדברת על רכישת שפה רגישה, מותאמת, מגוננת אך מאפשרת. כזאת שכל הורה יכול/ה לדבר בה. רוצות/ ים לשמוע עוד? האזינו!