מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.
מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? מה החלום שלך ואיך אתה חושב שהוא יכול להתממש? השאלות האלו מעסיקות את כולנו במהלך החיים והתשובות אליהן משתנות בכל פעם. אנחנו מתבגרים, הרצונות שלנו משתנים, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואנחנו חושבים לא פעם כיצד אנו באמת רוצים לעצב את חיינו. אבל האם אי פעם עצרתם לשאול איך מלכתחילה נוצרת הזהות התעסוקתית שלנו? עד כמה העבודות של הורינו וחברינו משפיעות על הבחירות שלנו? באיזה אופן כדאי לגשת לחיפוש אחר העבודה המתאימה לנו? וכיצד אנו יכולים לחדד את הרצונות שלנו ולהבין מה החוזקות שלנו? על כל השאלות החשובות הללו תענה פרופ' הדסה ליטמן עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית שעמדה בראש המגמה לפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית במשך עשור, וחברה בועד המנהל של ארגון החוזקות העולמי.
לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש בו, באוכל, שמפעיל אותנו כל כך? מהן הסיבות השונות שגורמות לנו לאכול יותר או פחות ממה שהגוף שלנו צריך? ובאיזה שלב נוצר הקשר האדוק בין אוכל, משקל ודימוי עצמי? הפעם מתארחת טל חמרה ששון, תזונאית קלינית, מייסדת תזונה קשובה ומנחת הפודקאסט "קשובה".
אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, לריב, להשלים, לשנוא ולאהוב. בפרק הזה ד"ר אבידן מילבסקי, חוקר יחסי אחים במחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל, מסביר כיצד סדר הילודה, המגדר, פער הגילאים, כמות האחים משפיעים על ההתפתחות שלנו? באיזה אופן מערכת יחסים מיטיבה עם אחינו יכולה להועיל לנו? והאם באמת יש תכונות אופי בולטות לאחים בכורים, אמצעיים וצעירים?
כיצד לבוש משפיע על הרגשות ומצבי הרוח שלנו? איך בגדים יכולים לסייע בוויסות רגשי? ומהו הקשר בין הלבוש שלנו לבין תפיסת העצמי והביטחון העצמי? בפרק זה של "עושים פסיכולוגיה", ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את ד"ר טלי סטולובי, עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הלבוש, ומזמינות את המאזינים לחשוב מחדש על הבחירות האוטומטיות שלנו בארון הבגדים, ועל ההשפעה העמוקה שיש ללבוש על עולמנו הפנימי.
לפעמים אני עצוב ולפעמים - שמח. עוזי חיטמן ז"ל שר עלינו, על האדם שאנחנו- כזה שכבר מינקות מתחיל לחוות רגשות מובחנים. רגשות. לכאורה- דבר כל כך פשוט וטבעי. אם יש לכל בני האדם רגשות, והם קיימים בנו מהרגע הראשון כמעט, אז היינו מצפים שפשוט נקבל אותם, נתייחס אליהם בחמלה, בסבלנות, בהבנה. פשוט- נרגיש אותם, כמו הילד שבשיר- נקבל את החוויות הרגשיות כחלק מהחוויה האנושית. אבל – מהר מאוד אנחנו מגלים שרגשות הם טבעיים, הם אנושיים, הם משותפים לכל בני האדם בכל הגילים- ולמרות זאת- ה"פשוט לקבל אותם" – לא מתקיים. בפרק הזה, ד"ר מעין בוימן משיטה מארחת את ד"ר אלינער פרדס לשיחה על רגשות- מהם רגשות, איך כדאי להתמודד איתם? מה זה אומר להיות "מחובר" לרגשות, מה המחיר של ניתוק רגשי ועוד.
בפברואר 2015 הרשת געשה בניסיון למצוא תשובה חד משמעית- האם שמלה בתמונה מסוימת היא בצבעי זהב ולבן, או כחול ושחור? התופעה הוויראלית הזו הדגימה כיצד אנשים שונים יכולים לראות את אותו הדבר בדיוק- בצורה שונה לחלוטין.בפרק זה מתארח פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה בתחום התפיסה החזותית. יחד נבחן את הגורמים המשפיעים על האופן בו אנו תופסים את המציאות, נשווה בין תפיסת המציאות של מבוגרים וילדים, ונחקור את הפסיכולוגיה מאחורי אשליות ויזואליות מתעתעות. אז האם המציאות היא אובייקטיבית או שהיא תלויה בעיני המתבונן?
תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין גורן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת הCBT, מסבירה איך חרדה חברתית באה ליידי ביטוי וכיצד ניתן להתמודד איתה.
מתי בפעם האחרונה בהיתם בתקרה ולא עשיתם כלום? אם זה כן קרה, כנראה שנתקעתם במקום שאתם לא רוצים להיות בו או נגמרה לכם הסוללה בטלפון. אבל למה תחושת השיעמום כן חשובה? ומהו בכלל שיעמום? הפעם ד"ר גדי און, פסיכולוג, חבר סגל באונ' הפתוחה, חוקר ומרצה על שיעמום, סקרנות ועל טעם ותוכן בחיים, מגיע לנפץ את כל מה שאי פעם חשבנו על שיעמום- האם מותר לנו פשוט להשתעמם? ואם כן, איך יוצאים משיעמום ולא נתקעים בו? מה התפקיד של השיעמום ואיך הוא משפיע עלינו?
תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליעד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות בנושא תודעה ומודעות.
כשדור שפיר ז״ל עדיין עבד איתנו, הוא ביקש שנקליט פרק על הפגיעה המוסרית איתה הוא התמודד בעקבות אירוע במבצע צוק איתן. לא יכולנו לדמיין לעצמנו שבשבעה באוקטובר, הוא יירצח יחד עם בת זוגו סביון קיפר ז״ל והפרק יהפוך מפרק בהשתתפותו לפרק לזכרו.הפעם מתארחים הוריו של דור, איציק ומרים, פרופ׳ יוסי לוי בלז, מומחה בטראומה ומניעת התאבדות וענת אוחיון, הפסיכולוגית של דור לשיחה על פגיעה מוסרית- פגיעה בה האיום הוא לא על גופנו הפיזי אלא על המוסר שלנו. מהי פגיעה מוסרית? האם ניתן למנוע אותה? האם היא תלויה בדפוסי אישיות מסוימים ומי נמצא בסיכוי גבוה יותר להתמודד עימה?
האם לשים נודניק בבוקר? מה לאכול הפעם? האם לסדר קודם כל את פינת האוכל ואז את הסלון או ההפך? האדם הממוצע מקבל 35,000 החלטות ביממה. איך זה משפיע עלינו או במילים אחרות איך לעזאזל מקבלים החלטות? בפרק הזה מתארח אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, מאמן אישי ודוקטורנט לפסיכולוגיה לשיחה על קבלת החלטות. למה זה כל כך קשה לקבל החלטות? האם יש דבר כזה החלטה טובה? ואיך אפשר לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו?
הוא מאחר לי לדייט אז אני חושבת שהוא לא בעניין או רגוע מכך, נפגש עם מישהי אחרת. אני אמא גרועה כי הילדה פספסה את החוג שהיא אוהבת בגלל שאיחרתי. ההצלחה שלי היא מקרית אבל הכישלון הוא לגמרי בגללי. אלו רק חלק מעיוותי החשיבה בהם אנחנו מזינים את עצמנו. עיוותים שיכולים להתפתח לדפוסים של ממש עד כדי תחושות דיכאון וחרדה. אז איך אנחנו יכולים להיות קצת יותר סלחנים כלפי עצמינו וכלפי אחרים? שיטת הCBT צברה תאוצה בשנים האחרונות, בדיוק משום שהיא גורמת לנו לבחון את נקודת המבט שלנו על עצמינו ועל אחרים. בפרק הזה נארח את אשחר שורק, פסיכולוגית חינוכית מתמחה, מרצה באונ' הפתוחה ומרצה להורים, שתסביר לנו מאיפה הגישה הגישה, תספר לנו על הרכיב הקוגנטיבי שלה ותציג לנו עיוותי חשיבה שונים לסיטואציות שכולנו מכירות ומכירים.
זה לא סוד שלכולנו יש סודות- מהמתכון הסודי של סבתא ועד הפנטזיות המיניות. מגיל קטן אנחנו לומדים שיש מותר ואסור שבמרחב שבניהם מסתתרים הסודות. חלקם סודות שבמרוצת השנים מתבררים לנו כקטנים וחלקם סודות כמוסים ביותר, כאלו שקשה לנו להודות אפילו בפני עצמינו שקרו. הבעיה עם סודות היא שמגיל קטן משדרים לנו מסרים כפולים- ספרו הכל לאמא ואבא, אבל יש דברים שלא כדאי לספר לאף אחד. בפרק מיוחד לקראת האחד באפריל, יום השקרים והשוטים, נארח את נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת CBT, סופרת ומשוררת, שתסביר לנו מה ההבדל בין סוד לשקר, למה אנחנו צריכים כל אחד מהם, איך הם באים ליידי ביטוי בחיינו ואילו מחיר הם גובים מאיתנו?
בשנת 1848 פיניאס גייג', מנהל עבודה חרוץ וטוב לב, פיקח על הזזת סלעים כבדים ממסלול הרכבת שעתידה להיבנות. הזזת הסלעים התבצעה על ידי דחיפת אבק שריפה אל החריצים בסלע עזרת מוט ברזל. באחת הפעמים בהן עזר גייג' לעובדיו, אירע פיצוץ עז ופתאומי. אבק השריפה שבתוך הסלע התלקח ומוט הברזל חדר את פניו היישר למוחו. נדמה היה לפועלים כי הם צופים במותו אך למרבה ההפתעה הוא נותר בהכרה ואף פטפט עם עוברי אורח כשהמתין לטיפולו. כשהחלים וחזר לעבוד הוא הפך גס רוח, עצבני ואיבד את עבודתו. מה קרה לפיניאס גייג'? וכיצד זה קשור לנוירופסיכולוגיה? אורחת בפרק: ד"ר נעמה קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית קלינית מגישת הפודקאסט "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים"
איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.
אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים מזיקים.
מערכות יחסים משמעותיות הן מרכיב הכרחי לחיים משמעותיים, כך מגלים מחקרים רבים בתחום האושר. המפורסם שבהם החל בשנת 1938 ובחן במשך 75 שנים מה מוביל לאושר אצל בני אדם, מחקר שהוכיח שיחסים חברתיים תורמים לנו בכל תחומי החיים. אבל איך מזהים בעיות ביצירת מערכות יחסים משמעותיות בגיל צעיר? מה ההבדל בין גברים ונשים בכל הנוגע ליצירת מערכות יחסים? ואיך יוצרים יחסים כל כך משמעותיים בגיל מבוגר? אורח בפרק: ד"ר אלון וסרמן, המייסד והמנהל המקצועי של "חברים" ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי- ווינגייט.
על פניו, הכל בסדר. אתם גרים בדירה יפה, עובדים בהייטק, חברים שאתם אוהבים, אתם אפילו מוצאים זמן לתחביבים שלכם. אבל כל יום דומה לקודמו ולאט לאט הופכת נוכחת יותר שאלת הלמה. למה אני פה? למה לקום בבוקר? זוהי שאלת המשמעות. איך חיים בעידן שבו אין אמת אחת, זהות אחת ולכל אחד יש את הזכות לבחור את דרכו וערכיו? היכן נמצאת אותה משמעות ומה התפקיד שלה בזמני משבר? אורחת בפרק: ד"ר פנינית רוסוב נצר, מרצה וחוקרת, ראש החוג לחינוך במכללת אווחה מנהלת תוכנית הלוגורתפיה באונ' ת"א, מחברת ועורכת שותפה בספרים בנושאים של משמעות, פסיכולוגיה חיובית וחוסן במעגל החיים.
מחקר שפורסם בינואר 2023 מנסה לבאר סוגיה חשובה- מה בדיוק הקשר בין קצב הלב לרגשות שלנו? במילים אחרות, האם ייתכן שהאטה מלאכותית של קצב הלב יכולה להשפיע על תחושת הלחץ והחרדה שלנו? עד כמה שינויים אלו מאפשרים הקלה רגשית? שאולי הרציק פז, מנכ״ל עמותת אמפא המנהלת את בית החולים השיקומי-אינטגרטיבי מדיקל קר, מנסה לענות על השאלות הללו ולתת כלים פרקטיים להקלה בתחושת הלחץ והחרדה.
Bella Ring
⭐️⭐️⭐️⭐️
נגה חנן
מה נסגר עם כמות הפרסומות בפרק הזה