עושים רפואה Osim Refua

ביוני 2024 דיווח משרד הבריאות על התפרצות של קדחת הנילוס המערבי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו קיימים מספר מקרי מוות מהמחלה ומאות נדבקים בישראל. בעקבות אירועים אלה, החלטנו לעשות קצת סדר:מה קורה בגוף מרגע עקיצת היתושה? מדוע לוירוס אין אינטרס להדביק דווקא בני אדם? איך מדינת ישראל הצעירה קשורה להיסטוריה של הנגיף?וגם, כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

בעוד האנושות חוגגת את המהפכה חסרת התקדים של המצאת האנטיביוטיקה, החלו החיידקים ההמומים לעבוד על התגובה וזאת לא איחרה לבוא. בתוך שנים בודדות מתחילת השימוש בתרופות אנטיביוטיות החלו לצוץ במעבדות שונות בעולם זנים חדשים של חיידקים שהראו עמידות לאנטיביוטיקה. כך נולד לו מירוץ חימוש שבו בני אדם מחפשים אנטיביוטיקות חדשות ויעילות, ואילו החיידקים מצידם מפתחים עוד ועוד עמידות גם לתרופות החזקות ביותר.אבל איך זה בעצם קורה? כיצד החיידקים נלחמים באנטיביוטיקה? האם בעתיד עדיין נוכל להסתמך על אנטיביוטיקה, או שאנו חוזרים אחורה בזמן? ומה האנושות עושה בכדי למנוע את האסון הזה?קישורים:סרטון המדגים הווצרות של חיידקים עמידים במעבדה:https://youtu.be/V96-RSADunM?si=PrsX3zpLFgz_w9nbהסיפור המדהים של החוקרת שהצילה את בעלה מזיהום בחיידק שעמיד לכל האנטיביוטיקות: https://www.cnn.com/videos/health/2023/12/05/phages-antibiotic-resistance-research-vital-signs-intl-spc.cnn

בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית?הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. האזנה נעימה! 

עיתונאי בולגרי מגיע לבית החולים בלונדון עם עקיצה מסתורית ברגל. הרופאים לא בטוחים איך לטפל בעקיצה המשונה - ובמהרה מצבו מחמיר. מאחורי העקיצה, כך מסתבר, מסתתר סיפור יוצא דופן שמתחיל בצמח תמים למראה ומסתיים בארכיוני המשטר הסובייטי.אז מה בדיוק קרה לגיאורגי מרקוב - והאם מישהו ניסה להרוג אותו במכוון?

מה זה פסוריאזיס ואיך נראה המנגנון הביולוגי שגורם למחלה? איך הטיפול במחלת הפסוריאזיס משתנה ומתפתח בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שבעוד מספר שנים עולם הטיפול במחלה ייראה אחרת לגמרי?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל מכון הפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה בבית החולים שיבא, ויו"ר החוג לפסוריאזיס בישראל. למידע נוסף על מחלת הפסוריאזיס ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.91-FEB-2024

בלונדון של המאה ה-19, עיר של ערפל ופיח, עולה תעלומה רפואית משונה: מה הקשר בין נטייה לשברים מרובים, עייפות כרונית ושתן עם תכונות מוזרות? התעלומה הזאת מובילה לגילויה של מחלה בשם מיאלומה נפוצה, מחלה אונקולוגית שבה חולים עשרות אלפים גם היום. מהי מיאלומה נפוצה ומה משתבש במנגנון הביולוגי הגורם לה? מה אפשר לעשות כשתאי מערכת החיסון יוצאים מכלל שליטה? והאם יש מקום לאופטימיות? כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, ולספר את סיפורה המרתק של המיאלומה הנפוצה, אירחנו את פרופ' מירב לייבה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה"ח אסותא אשדוד.האזנה נעימה!

אנחנו רגילים לחשוב על סרטן כעל מחלה של אנשים מבוגרים - אבל כ-13% מחולי הסרטן הם צעירים. באופן טבעי, הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים וזקוקים לפתרונות מותאמים לצרכיהם - אבל עד לאחרונה נושא הסרטן בצעירים בישראל הוזנח.למה בכלל יש אתגר בטיפול ובאבחנה של סרטן באנשים צעירים - ואיך אפשר לשנות את התמונה המצערת הזאת?בפרק מתארחות: מיכל בר דורון, סמנכ״לית מחקר ומדיניות בעמותת ״חלאסרטן״, וענת שפירא מעמותת ״חלאסרטן״.

כבר מתקופת התנ"ך נחרדו האנשים ממחלת הצרעת. הצרעת נתפסה כגזרה משמיים וכעונש אלוהי, ועל מי שסבל ממנה נכפו, בנוסף לסבל מהמחלה עצמה, גם נידוי חברתי ולעיתים אף עונשים כבדים יותר. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, הוכרזו חולי צרעת כמתים, וכל רכושם הועבר ליורשיהם עוד בחייהם. הם עצמם הוגלו למושבות מצורעים מרוחקות וחיו בבידוד עד למותם.מהי אותה מחלה נוראית ומפחידה, איך היא מועברת מאדם לאדם, ומה אנחנו יודעים היום על הגורמים למחלה וכיצד ניתן להתמודד איתה. האם עדיין יש מושבות מצורעים גם בימינו? האם יש עדיין סיבה לחשוש ממגע עם חולי צרעת?כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.

בכל שנה מתים בעולם כחצי מיליון אנשים מ "זה-רק-שפעת". הפנדמיה של השפעת הספרדית קטלה עשרות מיליונים של אנשים בשנת 1918. מה גורם למחלת השפעת? למה אנחנו לא מצליחים לפתח חסינות עדר למחלה שמופיעה מדי שנה בחורף? ומה מבטיח לנו שבחורף הבא לא תופיע שוב מגפת שפעת קטלנית?

דלקת וושט אאוזינופילית, או בשמה הלועזי "Eosinophilic Esophagitis" (בראשי תיבות - EoE), היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לעלייה במספר תאי האאוזינופילים בוושט ולפגיעה בתפקודו. המחלה מתאפיינת בהחמרות שבאות לידי ביטוי בקשיים בבליעה, כאב ותחושת חנק, ובהפוגות לסירוגין.בשני העשורים האחרונים חלה עלייה במספר הילדים והמבוגרים המאובחנים בה, למרות שעדיין המסע שמטופל עובר עד האיבחון יכול להיות ארוך ומייגע...מה ניתן ללמוד על המחלה, מהן הסכנות ואיך מתמודדים איתה? בפענוח התעלומה יעזור לנו ד"ר נעם זביט, מנהל השירות למחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האם הגוף שלנו יכול להתמודד עם טראומות קשות וטלטלות רגשיות? האם יש דרך למנוע תגובת דחק ו- PTSD? באילו פעולות אנחנו יכולים לנקוט ע"מ לסייע לאחרים לשמר את החוסן הנפשי שלהם אחרי אירוע טראומתי?הפעם שוחחנו עם רס"ן עדי דגן, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, חוקרת באקדמיה וקב"נית במילואים, שלימדה אותנו מודל פשוט ושימושי שנקרא מודל יהלו"ם:י – יצירת קשרה – הדגשת מחויבותל – לברר עובדותו – וידוא סדר התרחשותמ – מתן הנחיות

בשנת 1872 מפרסם ד"ר גורג' הנטינגטון, רופא בן 22, מאמר שנקרא "על הכוריאה" אשר מקבל תשבוחות ממובילי הדעה של אותה התקופה, כאחד מהתיאורים המדויקים והממצים ביותר של מחלה שאי פעם נכתב. איך אפשר בגיל כה צעיר, וכמעט ללא נסיון, לפרסם מאמר כ"כ חשוב, מהותי והיסטורי? ואיך הוא הצליח להביא לפריצת דרך בצורה שבה אנו מכירים את המחלה?

בפרק זה נדבר על מחלה נדירה שגורמת לגדילה לא תקינה של אברי הגוף - מצח בולט, לסת דומיננטית, ידיים ורגליים לא פרופורציונליות, ואפילו להגדלת שריר הלב.איך המחלה הזו נוצרת? האם ניתן לטפל בה? מהן ההשפעות החברתיות שלה? ולמה כל כך קשה לאבחן את המחלה הזו בזמן.האזנה נעימה!

בפרק זה נדבר על צפדינה, מחלה קשה מאוד ואפילו מסוכנת שיש לה פתרון קל וטעים - מיץ תפוזים?!למה בעבר היה כל כך קשה לאבחן אותה ומדוע היא הייתה נפוצה דווקא בקרב ימאים? הצטרפו אלינו לסיפור המופלא שעובר דרך הצי הבריטי, המרוץ לקוטב הדרומי, שרקנים ואפילו המאפיה הסיציליאנית.האזנה נעימה!