Discoverעל המשמעות
על המשמעות

על המשמעות

Author: עתר פורת ועו"ד תמיר דורטל

Subscribed: 83Played: 709
Share

Description

פודקאסט על המשמעות עוסק ברעיונות ובהוגים שמעצבים את פני החברה. ------ מטרת הפודקאסט היא ליצור דיון מעמיק בנוגע לסוגיות הבוערות ביותר בחיינו. אנו מעוניינים לברר את ההיקף הראוי של חירות הפרט, המהווה הישג ייחודי לתרבות המערב, הישג שקשור באחריות אישית ומעורבות אזרחית. ------ הפודקאסט עוסק בין היתר ב: משמעות המסורת היהודית לחיינו המודרניים, היהודים ושמרנות ליברלית, ונושאים אקטואלים בישראל ובעולם – עתיד המשפחה, עתיד מדינת הרווחה, ביטחון, לאומיות, מסורת וחופש בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובספרות המערב, דת ומדינה, משבר אירופה המודרנית, רוח הקפיטליזם הדמוקרטי, משילות, משפט ודמוקרטיה, אקטיביזם שיפוטי, המזרח התיכון ותרבות האיסלאם ועוד.------ עריכת הסאונד באדיבות רועי סלמון, מהנדס סאונד
16 Episodes
Reverse
פרק חדש של הפודקאסט בו תמיר דורטל מארח את מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים הבולטים בהיי-טק הישראלי - מהמשקיעים הראשונים ב-WeWork Lemonade על חברות מצליחות רבות נוספות ושותף בקרן ההון-סיכון Aleph . בנוסף לפועלו בתחום ההיי-טק, אייזנברג מכהן כחבר בדירקטוריון של ישיבת ההסדר הר עציון וכן כחבר הנהלה ודירקטור של ארגון השומר החדש. אייזנברג הוא סופר ובעל בלוג (לינק למטה) שהספיק לפרסם כבר שני ספרים - ״בן ברוך, עיונים בסוגיות בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות״ (2016) ו-״ככה יעשה ליהודי: קריאת השכמה בראי מגילת אסתר״ (2017) לקראת צאתו הקרוב של ספרו השלישי - ״עץ החיים והכסף״, אשר יושק השבוע בתל אביב אייזנברג ממחיש את הדרך מלאת התבונה בה הוא בוחן את הסיפורים העולים מתוך הטקסט המקראי דרך עיניים ריאליסטיות פקוחות לרווחה באופן השוזר את אותם סיפורים אשר אנו מכירים מהפולקלור היהודי במה שידוע לנו על טבע האדם והכלכלה וגורם לנו להבין שיש עקרונות על-זמניים שכנראה נכונים גם לגבי ימינו אנו. אייזנברג לוקח אותנו למסע אל פרס של ימי אחשוורוש וגורם לנו לראות את מגילת אסתר כפי שמעולם לא ראינו אותה; מה הקשר בין התבוללות, אנטישמיות והמצב הכלכלי בעולם ואיך כל זה מתגלה בסיפור המגילה? אילו הקבלות אפשר להעלות גם למצב בו אנו נמצאים היום? האם מרדכי עשה כל אשר ביכולתו למנוע הרג של יהודים והאם מפרס של אחשוורוש ועד מרד גטו ורשה למדנו את הלקח? אייזנברג גם מספר על ספרו החדש (״עץ החיים והכסף״) בו הוא מנתח את פרשות השבוע מנקודת מבט כלכלית; מה הקשר לדוגמא בין רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם לתורת המשחקים? הצטרפו לשיחה על הערך שיש לחברה ולאנושות בכללותן בחיזוק הזהות של כל דת או תרבות (והיהודית בפרט), לדיון בנושא חינוך ילדינו והדרכים בהן נוכל להגיע לשגשוג כלכלי, חברתי ולאומי. ----הבלוג של אייזנברג: ״שישה ילדים ועבודה במשרה מלאה״ - https://aleph.vc/@mikeeisenberg
בפרק זה, תמיר דורטל מארח את ריקי ממן - עמיתת מחקר בפורום קהלת, וממייסדי תנועת "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה", בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, ומורה לשעבר. בשיחה עם ריקי עלו סוגיות רבות בקשר למערכת החינוך הישראלית.ריקי מספרת על קונצנזוס שיש בקרב חוקרי חינוך סביב העולם, על חשיבות איכותם של המורים: 'איכות מערכת החינוך לא יכולה לעלות על איכות מוריה'.ומכאן, איך ייתכן שחרף עלייה משמעותית בשכר של המורים, איכות המורים בישראל ירדה (ומכאן גם איכות החינוך של ילדינו)?מה ניתן לעשות בעניין?לטענת ריקי, הפרטה של מערכת החינוך היא לאו דווקא הפתרון, כיוון שסוגיית מימון החינוך אינה הסוגייה הקריטית כמו סוגיית התחרות והחירות שיש למנהלים ולמורים.לטענתה, יש אינטרס לאומי בכך שהמדינה עצמה תממן את החינוך, אך עליה להבטיח תחרות וחופש למנהלים ללמד בבית ספרם כפי שהם חושבים שנכון, על בסיס התפיסה החינוכית שלהם.סוגייה מעניינת שעלתה בשיחה: מדוע אורכו של שיעור הוא דווקא 45 דקות? אם מדובר במורה מצוין שהתלמידים נהנים ממנו, למה לא לתת את האפשרות להעביר שיעור של שלוש שעות ואחריו הפסקה של שעה?למה משרד החינוך קובע כללים קפדניים על איך בדיוק צריכה להתנהל הפסקה, ואיך בדיוק צריך להראות שיעור?השליטה ההרמטית של משרד החינוך בבתי הספר מביאה למצב שבו, לטענת ריקי, "בערך 40% מהעבודה של מנהלים זה למלא דוחות, אקסלים למשרד החינוך. הם חייבים לדווח על כל צעד שהם עושים, ויושבים להם על הראש."אבל זה לא רק עצם הגשת המסמכים, זה מה המסמכים האלה אומרים. הם אומרים: 'אתה, כמנהל, אין לך חופש לעצב את העשייה החינוכית בבית ספרך. אתה פקיד שלנו! ואתה תבצע את ההוראות שלנו!' יש אלפי חוזרי מנכ"ל עם עשרות אלפי הנחיות קטנטנות על כל פרט ופרט ביום."על השינויים הקריטיים שמערכת החינוך בישראל צריכה לעבור,על הרפורמה של שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין,על ההשפעה שיש למערכת החינוך על מערכת ההשכלה הגבוהה,על בתי ספר פרטיים בישראל,ועל עוד סוגיות מעניינות וחשובות, ניתן להאזין בפרק הבא.קישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssהאזנה נעימה
בפרק זה תמיר דורטל אירח את עקיבא ביגמן. עקיבא ביגמן הוא עיתונאי בעיתון "ישראל היום", עורך אתר "מידה" לשעבר וכותב הספר הפרובוקטיבי "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה בשיחה דיברנו עם ביגמן על ספרו אשר מעורר סערה על פועלו של נתניהו בתחום מדיניות החוץ - היחסים עם ארה"ב בהקשר הפלסטינים והגרעין האיראני,היחסים עם מדינות מזרח אירופה, מתווה הגז והיחסים עם המדינות השכנות, הברית האנטי איראנית עם מדינות ערב והיחסים המחודשים עם מדינות אירופה, אסיה ואפריקה. הוכרה או הוקעה מדיניותו של נתניהו - זאת השאלה, אותה נבחן במהלך הפרק. ביגמן מציג את נתניהו כפוליקטי ומדינאי אשר מוביל את תחום מדיניות החוץ לקצה גבול היכולת  תוך הכלת ההריסות אותם השאירו קודמיו; מדגיש את התהום הפעורה בין נתניהו לבין השאר בכל הנוגע בחסימת "המלצות" חיצוניות ומציג את חזונו האלטרנטיבי להשגת שלום - שגשוג כלכלי כאמצעי רב עוצמה.נשאלת השאלה כיצד? - כיצד נתניהו מצליח להמיר את דעת הקהל ברחבי העולם? ביגמן מציין אירוע בו נתניהו הצליח להפוך את הקערה על פיה בכך ששיקף את רעיונותיו של הנישא אובמה דאז כסיכון בטחון מדינת ישראל. כך נוצר הד עמוק בדעת הקהל העולמית בכל הנוגע לסכסוך הפלסטיני. ובנוסף לכך, חושף את קלפיו של נתניהו במשחקים המורכבים והמשמעותיים אשר קובעים את עתידה של מדינת ישראל.נתניהו משנה את התמונה העולמית על-ידי ביסוס חוזקת מדינת ישראלי בתחום המודיעין, הכלכלה, הטכנולוגיה ועוד. נתניהו קושר מערכות יחסים באמצעות אינטרסים משותפים עם מדינות העולם - תשתית האהבה, האמנם? ניתן להניח כי מתנגנת הרמוניה בין יכולותיו הרטוריות לבין בקיאותו בתורת המשחקים אצל נתניהו . כיצד נתניהו ערער את ראש המעצמה המובילה בעולם?האם מדיניות החוץ של מדינת ישראל איתנה כפי שנתניהו מצייר לאומה?מה הסיבה שנתניהו מעדיף את הקהל האמריקאי על פני הקהל הישראלי?הורדה ישירה:https://www.buzzsprout.com/278171/1545841-14.mp3?blob_id=4281031&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssסאונד קלאודhttps://soundcloud.com/alhamashmautפודביןhttps://atarporat.podbean.com
בפרק זה אירחנו את טום קרגנבילד, מייסד האתר "כלכלה קלה", במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה ואקטואלית. בשיחה דיברנו על החקלאות הישראלית, הדרך שבה הממשלה תומכת בה וההשפעה של תעשיית החקלאות על מחירי המזון בישראל. טום מציג את עיקרי מדיניות החקלאות הישראלית: "הדבר הכי בולט במדיניות זה שאנחנו מנסים לגדל הכל. אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר, עם המעט שיש לה בתחום החקלאות. יש לנו מעט שטח, ויש לנו מעט אנשים שעוסקים בחקלאות, ויש לנו מעט מים. הקרקע במדינה אינה בדיוק הקרקע המושלמת לניהול חקלאות. ועם זאת, מדינת ישראל בצורה מאוד אקטיבית, מנסה שתהיה פה חקלאות ושמה את זה מעל תעשיות אחרות".טום דן בסיבות להטלת המכסים העצומים שיש על מגוון גידולים חקלאיים בישראל. "יש הרבה מאוד מכסים מאוד גבוהים על מוצרים, שלא נועדו להוסיף כסף לתקציב המדינה, אלא פשוט לחסום ייבוא. זה המטרה שלהם. זה מס כל כך גבוה שאף עסק שפוי לא ירצה להיכנס לזה.''נוסף על כך, טום עונה מדוע למעשה יושבו חקלאים רבים בשטחים שליד הגבול, כיצד הפכה חברת פפסי לבעלת צי המלחמה השישי בגודלו בעולם, מדוע הפסידה בתחרות לקוקה קולה, ועוד! האזנה נעימה.קישור להורדה ישירהhttps://www.buzzsprout.com/278171/1513402-13.mp3?blob_id=4151296&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssסאונד קלאודhttps://soundcloud.com/alhamashmautפודביןhttps://atarporat.podbean.com
רוב השיח בישראל, סובב סביב סוגיות מדינתיות-ביטחוניות. עם זאת, נראה שהציבור ברובו איננו מכיר את תרבות והיסטוריית העולם הערבי על מנת לגבש עמדה מבוססת בנושאים הללו. בסדרת הפרקים הבאים עם ד"ר מרדכי קידר, נציג את שורשי האיסלאם, התרבות הערבית, והסוציולוגיה של החברה הערבית. הפרק הראשון הוא פרק מבוא למזרח תיכון ואיסלאם והפרקים הבאים יתמודדו עם שאלות אקטואליות עכשוויות. ד"ר מרדכי קידר הוא מזחן ומרצה באוניברסיטת בר אילן, ועמית מחקר במרכז "בגין סדאדת למחקרים אסטרטגיים" באוניברסיטת בר אילן ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. ד"ר קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי ומתראיין לערוצים ערבים כמו אל ג'אזירה. חלק מעימותיו בערוצים אלה עם אנשי דת ותרבות עוררו סנסציה תקשורתית שיצרו הד שהגיע לעשרות מיליוני צופים.בשיחה נגלה למה עפ"י האיסלאם גם כמעט כל הישראלים הם מוסלמים, "איסלאם פירושו להיות נאמן לאללה... לכן מבחינת האיסלאם גם יהודי הוא מוסלמי, גם נוצרי הוא מוסלמי. כולם עושים את אותו הדבר-מוסרים את עצמם לאללה. לכן בעיקרון, גם היהדות יכולה להיחשב כחלק מהאיסלאם. כל מי שמאמין באללה האחד והיחיד בשמיים...הוא מוסלמי גם אם הוא טוען שהוא יהודי.... כל באי עולם עפ"י האיסלאם הם מוסלמים. ההורים שלהם מקלקלים אותם והופכים אותם ליהודים או נוצרים."בפרק נלמד על האבחנה בין התרבות הערבית שהיא תרבות השבט לתרבות האיסלאם ועל המתח המתמשך שהחברות ערביות מוסלמיות נמצאות תחתיו, "תרבות השבט חזקה יותר מתרבות האיסלאם. זה הטרגדיה של האיסלאם. אני אתן לך דוגמא... הנושא של נקמת דם...אם הם הרגו לנו מישהו, את מי אנחנו נהרוג? במקרה הטוב נתפוס את הרוצח ונהרוג אותו. אבל אם לא נתפוס את הרוצח? אנחנו נהרוג מישהו מה'חמס' שלו. מה זה 'חמס'? 'חמס זה 5'. לוקחים 5 דורות אחורה, סבא של סבא של אבא של הרוצח וכל צאצאיו הזכרים שלו מועמדים לרצח. גם אם זה תינוק בן שנתיים...אחד מהם ירצח, למה? כי הם רצחו מישהו משלנו. זה אסור על פי האיסלאם. על פי האיסלאם רק את הרוצח אתה יכול לתפוס, תביא עדים שראו אותו רוצח שעברו חקירה, תביא שופט...רק אם תוכח אשמתו מעל לכל ספק סביר עם שופט והכל, אתה יכול להרגו אותו. אתה לא יכול להוציא שערה מהראש של אח שלו, של הבן שלו, שלא לדבר על הבן דוד החמישי שלו."בהקשר של גאופוליטיקה עכשווית, ננסה להבין מדוע מדינות ערביות בדר"כ ממש לא יציבות ומדוע יש מתח בין תרבות השבט למדינה המודרנית. "המדינה, מבחינה תרבותית, בוואדי אחד והשבט בוואדי אחר. לא רואים אחד את השני לא שומעים אחד את השני...המדינה המודרנית במזרח התיכון נתפסת כאויב ולכן גם מתנהגת כאויב. תראה איך מתנהגת עיראק לאזרחים שלה, איך סוריה מתנהגת לאזרחים שלה, איך לוב, סודן, תימן כל המדינות המלאכותיות הללו שיצרו הקולניאליסטים מתנהגות לאוכלוסייה שלהן. המדינה גם יודעת שכולם אויבים שלה ולא רוצים אותה כי המדינה נשלטת ע"י מיעוט אחד, אם זה עלוואים בסוריה שבכלל לא מוסלמים או זה עדוליימים בעיראק, השבט של סדאדם חוסיין או קאדפיים בלוב שזה השבט של מועמאר קדאפי. זאת אומרת ברגע ששבט אחד משתלט על מדינה, המדינה לא לגיטימית, הגבולות גם לא לגיטימיים כי את הגבולות סימנו הקולניאליסטים והמדינה יש לה תרבות של מדינה ואני (השבט) יש לי תרבות שונה לחלוטין או שאני איסלאמיסט אם אני מאמין יותר באיסלאם מאשר בשבט או שאני איש שבט שמאמין בשבט יותר ממה שאני מאמי באיסלאם ולכן המדינה היא לא אליי ולא אל השכן שלי ולכן המדינה היא אויבת של כולם וכך היא מתנהגת... יש כמה מדינות במזרח התיכון שהן בסדר. אמירויות המפרץ... זאת אומרת אלה הן מדינות לגיטימיות בעיני האזרחים...כווית למשל זאת מדינה של שבט אל-סבח... אף אחד לא רב עם אף אחד כי חוקי השבט הם גם חוקי המדינה, ומנהיגות השבט היא גם מנהיגות המדינה."לבסוף ד"ר קידר רצה להעביר את המסר שהחברה הערבית מוסלמית כיום נמצאת במתח מתמיד מול שלושה גורמים שמפוררים אותה מבפנים: המודרנה, תרבות השבט והאיסלאם. " החברות הערביות היום נמשכות כיום ע"י שלושה וקטורים, שלושה סוסים. האחד זה האיסלאם, השני זה המסורת השבטית שהם לא אותו דבר, והשלישי זה המודרנה. הם קרועים בין שלושת הקטבים הללו"קישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C
בפרק זה ארחנו את אברום תומר. אברום הוא חוקר בפורום קהלת בתחום מדיניות החינוך, ממייסדי "הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך" וכותב בכתב העת "השילוח". השיחה נסובה סביב מאמרו "יצירתיות בחלל החינוכי" שפורסם בגיליון ה-14 של השילוח. במאמרו מבקר אברום את הגישה הפרוגרסיבית בחינוך שהפכה לדומיננטית ומחלחלת אט אט גם לחינוך הציבורי בישראל. לשיטתו, עיקרי השיטה ששמה את "הילד במרכז" לא הביאה לתוצאות מרשימות. החינוך ליצירתיות שהתיימר לשחרר את החניך מהמוסכמות החברתיות ולאפשר לו לבטא את פנימיותו באופן טבעי, משמש בשנים האחרונות בעיקר כמנגנון הכשרה לקריירת הייטק מכניסה. "את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית" כדבריו.לאברום יש עמדה ברורה על הכיוון שאליה צריכה לשאוף מערכת החינוך בישראל. "על החינוך להעניק לתלמידים עוגן רוחני ותרבותי שיספק להם יציבות, המשכיות ותחושה של משמעות". בהמשך לחששות מהטרנד של טיפוח הרצונות המידיים אצל התלמיד אומר אברום: "אם הייתי מקים בית ספר, הייתי קודם כל מנתק אותם מהמכשירים ומהסחרור שקורה מסביב. חינוך נבנה ונקנה לאט תוך כדי מאמץ והפנמה. אנחנו מפתחים דור עם בעיית קשב במובן העמוק של המושג".גם על מערכת החינוך בישראל לא חוסך אברום את שבטו. "החינוך החילוני ברובו המכריע מונע מהצעירים יכולת אוריינית ביהדות, בעוד שהחינוך הדתי כמעט לא חושף את חניכיו לאוצרות תרבות שאינם נכללים בארון הספרים היהודי".על כך ועוד בפודקאסט המלא.מאמרו המלא בשילוח - https://katzr.net/8c5efa
מה בין חבישת שטריימל ביום קיץ חם לגישות הפרוגרסיביות בקמפוסים בארצות הברית? ומה יש לפסיכולוגים ללמד אותנו על שרידותן של דתות?"...ומה שמדהים זה שלא כאילו גדלנו בפער של אלף שנה או אלף קילומטר, זאת אומרת היא גדלה בחוף המזרחי של ארה"ב במשפחה מסורתית, אני במשפחה דתית, ושנינו התגלגלנו לפרינסטון, והיה אפשר לחשוב שאנחנו מדברים פחות או יותר באותה שפה. אבל מה שהתברר לי באותו רגע זה (מה שלא היה לי ברור לפני כן) שאנחנו ממש לא מדברים באותה שפה!"בפרק זה שוחחנו עם משה קופל, יו"ר פורום קהלת למדיניות ציבורית, לגבי מאמרו בשילוח," על שטריימל, שפת הזכויות ועתיד החברה". דרך התייחסות למאמרו ניסינו יחד להבין מהם הערכים השונים שמבדילים בין ראיית עולם שמרנית לראיית עולם ליברלית וכיצד חברות שורדות ומתאימות את עצמן לזמן. בין היתר דיברנו על ההיגיון ההישרדותי של קיום מסורות שונות בקרב תרבויות שונות, סולידריות תרבותית, ואיך יוצרים אמון בתוך חברה. בשביל להבין איך חברות מתפקדות ושורדות השתמשנו בכלים כלכליים מתורת המשחקים כמו תופעת "איתות", "נוסע חופשי ועוד". 
טוביה טננבאום הוא מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים" ו"שלום פליטים", ומייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק.מהרפתקאותיו של טוביה מצטיירת תמונה מדאיגה של עליה באנטישמיות והחרפתה. לדבריו, 80% מתושבי גרמניה מחזיקים בעמדות אנטישמיות והמצב בבריטניה בכי רע: "רוב המרואיינים שלי השונאים את ישראל כלל לא יודעים איפה פלסטין נמצאת".בארה"ב."אפילו האוונגליסטים הצעירים, בניגוד להוריהם, אינם מסמפטים אותנו. האירופאים למדו מהאמריקאים לאכול מקדונלדס והאמריקאים למדו מהאירופאים לאכול את ישראל".בספריו, שוזר טוביה טננבאום את האנטישמיות העולמית עם חוויות אישיות והרפתקאות משונות, ומצליח בסגנונו הייחודי להוציא ממרואינו את מה שהם מנסים להסתיר. בריאיון, בין היתר הוא מספר לנו מי ניסו לצנזר בספרו את החלקים על האנטישמיות בגרמניה, ומי בארץ לא רצתה שספרו של טוביה "יזהם" את המייל שלה.
"התנועה למשילות ודמוקרטיה" פועלת לשמירת האיזונים בין המרכיבים השונים בשלטון במדינת ישראל ועל הערכים הדמוקרטיים. עו"ד שמחה רוטמן הוא ממייסדיה (יחד עם יהודה עמרני) והאורח שלנו בפרק זהעל פי התנועה, הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות הן הבסיס לחברה דמוקרטית. בשיחה מתאר עו"ד רוטמן את התפתחות המהפכה השיפוטית שיצר בית המשפט העליון. לדבריו: בית המשפט העליון נכנס לוואקום שלטוני. וזאת למרות שהכנסת לא חוקקה חוקה, והיה ברור שהיא הסמכות הבלעדית בכל הקשור להכרעות שלטוניות.עו"ד רוטמן מסביר את משנתו לגבי ההבדלים בין ה"חוקה" הלא רשמית שלנו לחוקה האמריקאית. "כל אזרח משכיל בארה"ב יודע מי הכותבים של החוקה האמריקאית. אצלינו, מעטים יודעים שה"חוקה" שלנו מבוססת על סמך שיטות של פילוסופים מחו"ל שלא עסקו מעולם במשפט הישראלי. פשוט השופטים ברק ושמגר אהבו את תפיסותיהם".קישור להורדה ישירהhttps://www.buzzsprout.com/278171/1362127-8.mp3?blob_id=3784765&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rss
 אלעד מלכא הוא חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר תנועת "הליכוד", מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות וכותב קבוע באתר "מידה".עו"ד תמיר דורטל ראיין את אלעד ודיבר אתו על סוגיית הרשויות המקומיות בישראל. אלעד מגדיר את תפקיד השלטון המקומי כגורם המבצע של הממשלה:"הממשלה לא יודעת לבצע דברים בעצמה. את הפרויקטים שהממשלה מחליטה עליהם מבצע השלטון המקומי"לאלעד ישנה ביקורת רבה על תפקוד מרבית הרשויות המקומיות בישראל. טענתו המרכזית היא: "מרבית העיריות והרשויות המקומיות לא מסוגלות לעמוד לבד על הרגליים מבחינה כלכלית. הרשויות מוציאות על כל אזרח יותר ממה שהם מקבלות מהארנונה. למעט פורום 15 הערים הגדולות, שאר 255 הרשויות המקומיות בישראל מקבלים תקציבים מהמדינה. או שרק הממשלה יודעת לנהל פה או שהשיטה דפוקה ".חלק מהביקורת של אלעד מופנית גם למועצת העיר בה הוא מכהן:"בניגוד לתל אביב, תושבי ירושלים לא מקבלים אותו מענה על הארנונה שלהם. בתל אביב ברור שהתושבים מקבלים שירותים ותשתיות שוטפות. בירושלים, ע"פ התקציב השנתי, כל כביש צפוי להיות מרובד מחדש כל 100 שנים".אלעד חושב שבניגוד לשלטון הארצי בו קיימת יותר פוליטיקת זהויות, בשלטון המקומי הציבור מצביע יותר לפי אידאולוגיות וצרכים. טענתו היא: "אני לא נבהל ממציאות של ראשי רשויות ערבים. אנו מבזרים סמכויות לשלטון המקומי כדי שיהי יותר קשר בין השלטון לשולחיו. העיקר שהם נותנים שירות טוב לתושבים. צריך פשוט לעודד מצב בו הציבור יעניש ראש עיר שלא מתנהל נכון כלכלית."
loading
Comments 
loading
Download from Google Play
Download from App Store