פודקאסטרטגי

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?

חזית הצפון והמערכה נגד איראן: החלופות של ישראל והסיכויים למלחמה כוללת חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל? הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי: מהן המשמעויות? כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל? מעבר לרשת: מבצע שחרור החטופים, הכאוס בדיר אל-בלח ופרישת גנץ דרך העין העזתית החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה? ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו *של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה? ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?

כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל?

חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל?

היום שאחרי מבצע "ארנון": מהי ההשפעה האזרחית והצבאית על חמאס? חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל. מגרש הרוסים – פרק 3 | מה עומד מאחורי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן? בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל? פייקלנד - פרק 21: לישראל יש הזדמנות אחרונה בארה"ב התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל.

בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל?

התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?

הכרעת חמאס: מה חסר בתוכנית ביידן לסיום המלחמה בעזה? ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה? יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה? שמונה חודשים למלחמה: החוסן הלאומי של ישראל בנסיגה ברורה חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?

חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?

Since October 7 and during the eight months of the war in Gaza, Israel–US relations have known moments of true partnership, as well as moments of crisis. President Joe Biden is reportedly one of only two US presidents to have seriously considered a defense treaty with Israel. In a new memorandum titled “A US–Israeli Defense Treaty: The Time Has Come,” INSS senior researchers Prof. Chuck Freilich and Col. (res.) Eldad Shavit analyze the pros and cons of a bilateral defense treaty from both the Israeli and American perspectives and propose ways of addressing the concerns of both sides. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Chuck Freilich, co-author of the publication and a former deputy national security advisor in Israel. Together they discuss the feasibility of such an alliance between Israel and the United States under the current conditions. They ask: Why is it important and even crucial to consider a defense treaty with Israel precisely now, and what are the main advantages as well as disadvantages for both the United States and Israel when considering such a treaty? For the full memorandum: https://www.inss.org.il/publication/defense-treaty/

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" @benisabti توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

כטב"מים מצפון: האיום החדש של חזבאללה – שהפך לשגרה ביישובי הגבול חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון. באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם? וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון? חוזה הגנה בין ארה"ב לישראל: למה דווקא עכשיו? בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה. מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה? לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7 מגרש הרוסים – פרק 2 | איך תסתיים המלחמה באוקראינה? התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי? קולות מאיראן – פרק 9 | מי יחליף את ראיסי? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה. מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה? לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7

חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון. באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם? וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון?