פודקאסטרטגי

חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש. מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון?

אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל

נפילת משטר אסד: דיון מומחים בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה על ישראל. החזרת תושבי הצפון לבתיהם – ההיבט הצבאי מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה. פייקלנד - פרק 30 | מבט מבפנים: כך נראית ה"הסברה ישראלית" אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.

מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה.

מתקפת המורדים בסוריה: ההפתעה, המבחן הגדול לציר האיראני והמשמעויות לישראל חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל. תקציב 2025: השלכות המלחמה, הגזירות הכלכליות ודירוג האשראי של ישראל חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב? גרמניה על פרשת דרכים English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?

חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב?

חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.

English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ - קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני?

שלוחים, טילים וגרעין: לקראת שינוי אפשרי בתפיסת הביטחון של איראן? ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ - קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני? "חזבאללה מניף דגל לבן": השיח בלבנון בעקבות הפסקת האש | מעבר לרשת – חלק א' חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בלבנון בנוגע להסכם הפסקת האש עם ישראל, שקובע באופן נחרץ: "חזבאללה הובס ונכנע". פרלוב מנסה להסביר מה גרם לציבור הלבנוני להפנות גב באופן מוחלט לחזבאללה וכן להפנות את חיצי הביקורת והזעם כלפי האוכלוסייה השיעית והארגון ולא כלפי ישראל. צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: התקדים המסוכן, העיוות המשפטי ודרכי ההתגוננות בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה. יחידת סהם: ציידי המשת"פים של חמאס | מעבר לרשת – חלק ב' חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בלבנון בנוגע להסכם הפסקת האש עם ישראל, שקובע באופן נחרץ: "חזבאללה הובס ונכנע". פרלוב מנסה להסביר מה גרם לציבור הלבנוני להפנות גב באופן מוחלט לחזבאללה וכן להפנות את חיצי הביקורת והזעם כלפי האוכלוסייה השיעית והארגון ולא כלפי ישראל.

בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.

ארדואן - בין חמאס, ישראל וטראמפ חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה יכול לרכך את היחס העוין של טורקיה לישראל? בהקשר של המלחמה באוקראינה והמצב באירופה על רקע בחירת טראמפ: האם טורקיה חושבת מחדש על יחסיה עם הגושים השונים במערכת הבינלאומית? וגם: על המתחים המתעוררים בעת האחרונה בין טורקיה למדינות נוספות בזירת מזרח הים התיכון וכיצד נכון למדינות האזור להתנהל מול מנהיגות בלתי צפויה כשל ארדואן? מגרש הרוסים | הדילמה של הקרמלין בפרק החדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי דנים באתגר שניצב בפני פוטין אחרי שבארה"ב נבחר המועמד המועדף עליו - החותר להפסקת אש באוקראינה. ועוד - מדוע היוזמות של רוסיה במאמצי תיווך במזרח התיכון צריכות להטריד את ירושלים? פייקלנד | מלכודת הטיקטוק טראמפ החל את המאבק בטיקטוק הסינית במהלך כהונתו הראשונה, ובשנים האחרונות האמריקנים יצאו לקרב נגד פלטפורמת ההשפעה "המסוכנת בעולם". אלא שלאחר הבחירות האחרונות בארה"ב השתנתה, כנראה, דעתו של הנשיא המיועד, והעולם כולו תוהה מי ירסן את היכולת של הסינים לייצר מציאות מהונדסת ואלטרנטיבית, שלפי עדויות שונות מעודדת אנטישמיות ומגבירה את השנאה ואת הקיטוב. חוקרת המכון אופיר דיין עם סקירה מעודכנת על הרשת שמטלטלת את הדמוקרטיות בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

טראמפ החל את המאבק בטיקטוק הסינית במהלך כהונתו הראשונה, ובשנים האחרונות האמריקנים יצאו לקרב נגד פלטפורמת ההשפעה "המסוכנת בעולם". אלא שלאחר הבחירות האחרונות בארה"ב השתנתה, כנראה, דעתו של הנשיא המיועד, והעולם כולו תוהה מי ירסן את היכולת של הסינים לייצר מציאות מהונדסת ואלטרנטיבית, שלפי עדויות שונות מעודדת אנטישמיות ומגבירה את השנאה ואת הקיטוב. חוקרת המכון אופיר דיין עם סקירה מעודכנת על הרשת שמטלטלת את הדמוקרטיות בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בפרק החדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי דנים באתגר שניצב בפני פוטין אחרי שבארה"ב נבחר המועמד המועדף עליו - החותר להפסקת אש באוקראינה. ועוד - מדוע היוזמות של רוסיה במאמצי תיווך במזרח בתיכון צריכות להטריד את ירושלים?

חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה יכול לרכך את היחס העוין של טורקיה לישראל? בהקשר של המלחמה באוקראינה והמצב באירופה על רקע בחירת טראמפ: האם טורקיה חושבת מחדש על יחסיה עם הגושים השונים במערכת הבינלאומית? וגם: על המתחים המתעוררים בעת האחרונה בין טורקיה למדינות נוספות בזירת מזרח הים התיכון וכיצד נכון למדינות האזור להתנהל מול מנהיגות בלתי צפויה כשל ארדואן?

יחסי ישראל-מצרים: "התקופה הקשה ביותר מאז הסכמי השלום" | ריאיון עם שגרירת ישראל במצרים לשעבר חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי. מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות? קולות מאיראן - פרק 12 | בחירת טראמפ בעיניים איראניות חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את האופן שבו מסכל משטר האייתולות על תוצאות הבחירות בארה"ב.מדוע איראן ייחלה לניצחונה של קמלה האריס? מה פשר הדאגה האיראנית מכניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025? ואיך השתנתה התנהלות המשטר האיראני בעקבות תוצאות הבחירות? הקוטב השני: רוסיה וסין בצל ניצחון טראמפ ‎חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא מציגים את המשמעויות של ניצחון טראמפ עבור רוסיה וסין וההתבטאויות בנושא עד כה. מה היה מצב היחסים בין ארה״ב לשתיים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ? לאילו תרחישים הן יכולות להיערך בהקשר של המלחמה באוקראינה, התחרות הבין-מעצמתית וסוגיות נוספות המשפיעות על יחסי שלוש המדינות? והאם ניתן לצפות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן על רקע חזרתו של טראמפ לשלטון?