מאזינות ומאזינים יקרים, יצאנו להפסקה בחודש אפריל. הכוונה לחזור במתכונת מעט שונה בחודש מאי אחרי חג הפסח. בשבועות אלו אתם מוזמנים להאזין לפרשות השבוע שהוקלטו בשנה שעברה. שיהיה חג פסח שמח, חג של יציאה לחרות! ולהתראות בהמשך הקרוב!
יהודה שמתמכר ליצר עובר תיקון רוחני עם תמר כלתו. לא ניתן לתקן את ההבנות, חייבים לתקן את המבין בכדי שתילוודנה הבנות מתוקנות.
המעבר מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות בעולם הכוח, עולם החוכמה, אל עולם המימוש ברובד הארצי-גמשי; ארץ כנען, מחוזות הבינה.
כיצד מתמירים רצון בצורת החוכמה שיוולד ממנו רצון בינתי בהבנת לב שניתן ליישם בעולם הארצי-גשמי.
יעקב מוליד הבנות עם לאה, רחל והשפחות. סדר לידת ההבנות שמאפשר פיתוח וחיזוק של רצון בינתי עד ליישום בארצי-גשמי.
סיפור מגדל בבל. היציאה מאחדות אשלייתית ומעבר להשתייכות בין שונים. החיבור בין שונים מוליד את הבינה. מאפשר לנו להגיע לדרגת מדבר עם שתי שפתיים ולא עם שפה אחת. ״על כן קרא את שמה בבל״, משמע בלבול ונבילה, ״כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ״, משמע ללא נבילה, הבטיח שלא תהיה נבילה.
סיום פרשת בראשית . תולדות קין מול תולדות שת כמבטאות ומלמדות על השוני בין תודעת הנפרדות ותודעת ההשתייכות, ואיך זה בא לידי ביטוי בדיוקו של הקשב.
קין המייצג את ההבנה הבסיסית ביותר של תודעת הנפרדות, קניין, קנאה, הורג את הבל המייצג את העולם הרוחני שלנו. ובכך, יוצר ניתוק בין שמיים וארץ, ולא מתאפשר הכוח הרוחני שמושך את השפע מן האדמה. לגזע אסור להכות את האמיר, אבל גם לאמיר אסור להכות את הגזע.
בראשית דרכנו נחוץ לנו כבני אדם לבנות ולחזק את הבנת הנפרדות שלנו. דרך רכישת דפוסים הישרדותיים של מאבק. בהמשך הדרך אנחנו מחויבים לדעת להיפרד מדפוסי המאבק שמחזקים את הנפרדות, דפוסים של דימיון ואשליה, של שכל מתרוצץ, ולעבור מהבנת השכל הגשמי אל הבנת הלב, היא הבינה. מתוך תודעת יחד, חיבור וזרימה בבריאה שאנחנו חלק ממנה.
הרצון להבין ולדעת פועל בכל עוזו וכאבו, והאדם פונה דרך הניחוש, לאכול מפירות עץ הדעת.
תיאור תולדות האדמה בחיבור עם השמיים. מה מתחיל להיוולד בחיבור בין שמיים וארץ, כתולדות הארץ והשמיים, וכיצד יתפתחו ויצמחו תולדות אלה מנקודת המוצא, היא גן העדן.
סיפור בריאת האדם והציווי שאנחנו מקבלים להוריד את אור הבינה מן השמיים אל הארץ.
ספר בראשית מכניס אותנו לאט לאט אל חוקיות הבנת הרצון בכדי שנוכל לתקן את הרצון וללמוד להשפיע בתיאום עם בורא עולם.
שני עשר השבטים שהם שנים עשר חלקי הנפש בצורתם הגבוהה, מקבלים צורה ברורה יותר. לקראת כניסתם אל עולם העבדות במצרים.
יעקב מצווה את יוסף לקבור אותו במערת המכפלה. בכך הוא מקבע בה את הבנת הלב. וגם מצרף את שתי הבנותיו החשובות של יוסף אל הבנותיו שלו בכדי לסגור את מבנה הנפש השלמה.
החיים מביאים אותנו למצבים בלתי אפשריים. שם אנחנו מחויבים, ללא פשרות, באומץ, בישרות לב, להביא את אמת ליבנו, ואת רצוננו המהותי, למפגש עם מציאות שהיא מעבר להיגיון שלנו. כאשר אנחנו מביאים את אמת ליבנו, ללא תנאי, וללא פחד, החומה העומדת בפנינו, נמסה ונופלת, ושם אנחנו יודעים שגדלנו, צמחנו והתפתחנו. בחלק השני של הפרשה אנו עוסקים בפרעה, מלך מצרים, הוא האני הארצי-גשמי, הרודן, שמשרת אותנו בראשית התבגרותנו. מתוך פחד הישרדותי הוא מנשל אותנו מהכיסופים והתקוות שלנו, מרצוננו האישי, ומאדמתנו, מאמצעי הייצור שלנו, ובכך אנחנו משתעבדים לעשות את רצונו של אותו אני רודן שמשרת את הדימוי כחלק ממאבק על מקום.
כדי לרצות את פרעה, כפי האפשר, יוסף זקוק לבנימין איתו. איך מתנהל הקיום שלנו כאשר החוזקה המולדת שלנו רוצה לצרף אליה את המיומנות שלנו, בכדי לאפשר ריצוי מקסימלי, המאפשר לנו לנוח על מקומנו.
כיצד מתפתחים דפוסי העומס שלנו מילדות כדפוסים של מאבק על מקום תחת שליטתו של האני הארצי-גשמי שלנו, שנקרא פרעה?
ראשית מסעו של יוסף שהוא הערך המוסף שלנו, החוזקה המולדת. וכיצד הוא מגיע אל בין המצרים?
יעקב שהפך לישראל בשל להתחיל להשפיע בארץ כנען. לשם כך הוא צריך לעמוד על מקומו מול החוקיות שמכתיבה הנפש בעולם הארצי-גשמי.