האם יש משמעות רק למעשים בעולם הזה והמחשבות הן רק מחשבות? רבי נחמן מלמד בשיחה הזאת שדווקא המחשבה היא בעלת השפעה גדולה בעולם.
בשיחה הקצרה הזאת מצביע רבי נחמן על הקשר המפתיע שקיים בין שברון לב לבין שמחה שני דברים שכביכול הפוכים זה מזה אבל יש ביניהם קשר עמוק.
השם של האדם מחזיק משהו מהזהות שלו. השיחה הזאת עוסקת בייחודיות שיש באדם שמתבטאת גם דרך השם שלו ואפילו אם מדובר בשם נפוץ שכביכול יש רבים כמוהו.
בשיחה הזאת ממשיך רבי נחמן לדבר על הנזקים שבעצבות. העצבות מלמד רבי נחמן אינה רק עוד רגש מרגשות הלב אלא יש בה טשטוש ומחיקה של האדם ולכן נכון להימנע ממנה.
האזהרות של רבי נחמן מלהיות בעצבות ידועות, בפסקאות האלו רבי נחמן מדייק ומראה לנו מה השלילי בעצבות ומה היא הדרך לא להתעלם מכאבי המציאות ובכל זאת לא להגיע לעצבות.
המשחק בסביבון (דריידל) מהווה אצל רבי נחמן סמל לחוסר הקביעות שקיים גם בחוקי המציאות. הערעור על סדר המציאות מוכיח את נקודת המשמעות העמוקה שמאחורי המציאות ושהעולם אינו רק סדר מקובע
מה עושים כשיש פער בין מה שהעיניים רואות והראש יודע על הכאבים שמסביבנו לבין הלב שלא נפתח לכאב הזה. בשיחה הזאת רבי נחמן מפגיש אותנו עם הפער הזה ומציע איך להתמודד איתו.
בשיחה הזאת מלמד אותנו רבי נחמן על מה שלעיתים מסתתר מאחורי הערעור על צדיקים, והפער שקיים לעיתים בין הטענות הנאמרות בפה לטענות שנמצאות בלב.
בשיחה הקצרה הזאת רבי נחמן מלמד אותנו את ההתייחסות לאפיקורסות ולכפירה כמשא כבד שמכביד עלינו ואת האפשרות להשתחרר מהמשא הזה אל האמונה.
בשיחה זו מתאר רבי נחמן את התשתית של הגעגועים שקיימת בעולם ואת הרגע שבו לפתע הגעגוע מגיע למימוש