קמצנות קוגנטיבית ופיצוח הקוד לשינוי התנהגות - איך כלכלה התנהגותית הופכת אותנו למשווקים אפקטיביים יותר? הצרכן הוא לא רציונאלי וזה לא במקרה אמר לנו דן אריאלי, אבל מה זה אומר למשווקים בפרקטיקה? אסא שפירא וולד סוידלר צוללים למהפכה הפסיכולוגית שעובר עולם השיווק שמאמץ את עבודתם של חוקרים פורצי דרך בתחומים של כלכלה התנהגותית ופסיכולוגיה חברתית כדי לשנות מן היסוד את הדרך שבה מייצרים תקשורת כיום. דבר אחד ברור, הידע שאנו מחזיקים היום אודות עיבוד מידע וקבלת החלטות הופך לכלי חזק מאי פעם בעיצוב תקשורת אפקטיבית עבור כל מי שעוסק בשיווק. זה לא בהכרח ידע חדש כמו שזה קידוד של ידע קיים שמייצר לנו לראשונה שפה ברורה, כלים ושיטות עבודה לעיצוב התנהגות. פרק זה ייתן הצצה לעולם חדש ומופלא זה של כלכלה התנהגותית וישמש כקול קורא לעוסקים בתחום להמשיך ולהעמיק. להאזנה לפרקים נוספים "פרסום ושיווק" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg5qSAHlmNc_F2KioP7T5T3Y https://open.spotify.com/playlist/3gKOdUvGtFmjac8WVIheTi?si=vW197y95Q-m-HHRvgEQvgA __________________________________________________ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo • לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
פרופ' ליאת ליאת דה-פריס, מנהלת היחידה לסוכרת נעורים בביה"ח לילדים שניידר, ודב שכטר, אביו של דילן שחלה בסוכרת בגיל 3 ,משתפים את איריס לונדון זולטי בכל הקשור למחלת הסוכרת סוג 1 שטרם נמצא לה מרפא. התסמינים שעוזרים באיבחון מוקדם של המחלה, הסטיגמות שקשורות אליה, דרכי ההתמודדות, הקשיים של החולים ובני משפחותיהם, מקורות המידע והתמיכה למשפחות, והטכנולוגיות שמתפתחות ומסייעות בהתמודדות. להאזנה לפרקים נוספים "הפודקאסט החברתי" https://open.spotify.com/playlist/0gYC4DElj2j5mwTyQYrJYa?si=IMr4E8NKSB-kIX1ZGJCKcw __________________________________________________ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo • לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
מרואיין: פרופ' יוסי לשם, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרק נוסף בסדרת התוכניות המיוחדת "לעוף עם ציפורים" עם פרופ' יוסי לשם, פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה, כאן באוניברסיטת תל אביב, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים ומזכיר "קרן הדוכיפת". היה בעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, וחקר ועדיין חוקר במשך יותר מחמישה עשורים נדידה ואקולוגיה של ציפורים. הפרק השני מוקדש לקשר שבין מטוסים לציפורים. יותר ממיליארד מיליון ציפורים מ- 540 מינים שונים חולפות בשמי ארצנו בכל שנה. בעשור שבין 1972-1982 אירעו מאות תאונות אוויריות כתוצאה מהתנגשויות בציפורים. 35 תאונות היו חמורות או חמורות מאד. חמישה מטוסים התרסקו וטייסים נהרגו. מדובר בפיזיקה פשוטה. עורב אפור למשל, שמשקלו 450 גרם בלבד, הפוגע במטוס שנע במהירות של 800 קילומטרים לשעה יוצר בפועל פגיעה בעוצמה של יותר מ-15 טונות. עוף כבד כמו שקנאי, שמשקלו 7.5 קילוגרם הפוגע באותו מטוס יוצר עוצמת פגיעה של 100 טונות. בתוכנית מספר פרופ' לשם על שיתוף הפעולה שלו עם חיל האוויר וכיצד הצליח לצמצם את מספר התאונות האוויריות בעשרות אחוזים, כיצד טס בדאון מאות שעות לצד הציפורים בעונת הנדידה כדי ללמוד על מסלולי הדאייה שלהן, על גובה מעופן וכמויות הציפורים. מטרת מחקרו הייתה, למפות את נתיבי הציפורים, כיוון וגובה, מועדי בואן והסתלקותן ואיתור הגורמים המשפיעים על תנועתם. הוא יצר מפת "אזור מוכה ציפורים" (אמ"ץ) שבו נאסרה טיסה בגובה נמוך ונקבעו נהלים של מותר ואסור בתקופות שונות של השנה, השלב הבא היה הקמת "מוקד ציפורים" בחיל האוויר, שסיפק מידע שוטף על תנועת הציפורים בזמן אמיתי. אורח התוכנית - הטייס, תת אלוף (במיל') ישראל בהרב. אלוף ההפלות העולמי בהפלת מטוסי מיג 21. תא"ל בהרן הפיל 12 (!) מטוסי מיג 21, אבל נאלץ לנטוש את מטוסו בטיסת אימונים בנגב בעקבות מפגש עם עַקָב.
מרואיין : פרופ' יוסי לשם, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב סדרת תוכניות מיוחדת בכותרת "לעוף עם ציפורים" עם פרופ' יוסי לשם, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לזואולוגיה, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים ומזכיר "קרן הדוכיפת", היה בעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, וחקר ועדיין חוקר במשך יותר מחמישה עשורים נדידה ואקולוגיה של ציפורים. פרק ראשון - התוכנית הפעם מוקדשת ליום העיון השנתי לצפרות באוניברסיטת תל אביב שייערך ב 26.12.24 ומציין את שנתו הארבעים וחמש. חובבות וחובבי הציפורים מוזמנים לאירוע המשותף השנתי של החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, חיל האוויר, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים, מרכז הצפרות הישראלי ואוניברסיטת תל אביב. בתוכנית מספר פרופ' לשם איך התחיל הרעיון של יום עיון המוקדש כולו לצפרות, מי הם חובבי הציפורים של ישראל וכיצד הם נרתמים לעזור בפרויקטים שונים לשמירה על ציפורי ארצנו? בתוכנית גם מתארח תא”ל (מיל׳) ד”ר עלא אבו רוּכָּן, יושב ראש קרן דוכיפת, שמספר על הקרן שהוקמה במטרה להעצים את נושא הצפרות בישראל דרך החינוך, שימור הציפורים ומקום מחייתן, ביצוע מחקרים מדעיים וגיוס תורמים נוספים, כמו גם גופים ממשלתיים. הקרן אמורה לעזור בפתרון קונפליקטים בין ציפורים וחקלאים, צפיפות וביולוגית הקינון של העקב העיטי וחיוויאי הנחשים בשפלת יהודה, קינון שדמיות אדומות-כנף בעמק החולה, מעקב אחר הקטות בנגב, הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות ובזים מצויים ועוד.
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין, ובמסגרתו נחקור היבטים שונים של המזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט נדבר עם חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים ומקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך? הפרק השלישי מוקדש לנפילתו של משטר אסד בסוריה לאחר 54 שנים. בעזרת שילוב בין ידע אקדמי-היסטורי לבין קשרים עם גורמים סוריים בשטח, ניסינו לפענח בין היתר: מדוע בשאר אל-אסד שרד את 2011, אבל לא את 2024? מיהן קבוצות המורדים השונות, ועד כמה הן מאוחדות? מיהן המדינות העיקריות שבוחשות בקלחת הסורית, ולמה? ומה ישראל צריכה לעשות לאור כל זה? אורחים: פרופ' אייל זיסר, מומחה לסוריה, ראש מרכז משה דיין לשעבר וסגן רקטור אוניברסיטת תל אביב. ד"ר ניר בומס, חוקר במרכז משה דיין ואחראי הפורום לשיתוף פעולה אזורי. מנחה: יהונתן פרנקו, חוקר במרכז דיין ודוקטורנט ב-London School of Economics.
אנו ממשיכים במסע המופלא המחבר את עולם המחקר המדעי עם עולם המוזיקה בפרק זה נדבר על הקשר בין מוזיקה ובינה מלאכותית (AI), המפורסמת כיום בעיקר בזכות אפליקציית ה-chat gpt הזמינה לכל משתמש. בשיחה ננסה להבין מהי בינה מלאכותית וכיצד היא יוצרת תכנים מקוריים בתחום האומנות והמוזיקה המתחרים, לכאורה, ביצירה האנושית. בשיחה משתתפים: - אלוף (מיל.) פרופסור איציק בן-ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. - לשעבר, ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה (2005-2022) - מאיה מאירי, מרצה בשנקר לבינה מלאכותית בתחום העיצוב והוידיאו, - מתמחה ביצירת תוכן חדשני מבוסס AI ומעבירה סדנאות וקורסים בנושא - ביימה סרטים, סדרות, פרסומות וקליפים בארץ ובעולם. - יוצר ומגיש הסדרה, ד"ר שוקי קוריסקי- חוקר ומרצה בבית הספר לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב - אתםן מוזמנים להגיב ב-LIKE ולהרשם כדי לא להחמיץ את הפרקים הבאים של מוזיקה מדע ומה שביניהם להאזנה לפרקים נוספים "שיחות על מוזיקה מדע" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg79izTMwh7N2i3ON1XHIv0x __________________________________________________ רוצים להשאר מעודכנים ולהתעדכן בפרקים חדשים? מוזמנים להצטרף לאתר האינטרנט שלנו: https://telaviv360.sites.tau.ac.il/ לעמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/TAU360Podcast לקבוצת הוואטסאפ השקטה של תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב: https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL
A conversation with Etgar Keret about his works hosted by Dr. Yoav Fromer (Department of English and American Studies, TAU). The session was organized within the TAU International USA Week, November 18-21, 2024. 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 Subscribe to Tel Aviv University's official YouTube channel to stay up to date on all our new videos, lectures and events: http://bit.ly/tauvod-sub Tel Aviv University's official website https://english.tau.ac.il/ https://www.linkedin.com/school/tel-aviv-university/
הקתדרלה הגותית האיקונית של פריז, נוטרדאם, תיפתח מחדש ב 7 בדצמבר 2024 למבקרים ולמתפללים, חמש וחצי שנים לאחר השריפה הקשה שפגעה בה בהיותה אחד האתרים המתויירים ביותר בבירת צרפת. עבודות השיקום המאסיביות החזירו את הקתדרלה מהמאה ה-12 לתפארתה, כולל הצריח, הקמרונות, התומכות הדואות, חלונות הוויטראז' והגרגויילים המגולפים באבן. האבן הלבנה והעיטורים המוזהבים זוהרים כעת יותר מאי פעם. ב-15 באפריל 2019 ברחבי העולם נשאו עיניים בחרדה למראה גג הקתדרלה והצריח המפורסם עולים בלהבות וקורסים בשריפה שאיימה גם על פעמוני הכנסייה הראשיים, שניצלו בקושי מההרס. כבאים עבדו במהלך הלילה כדי להציל את הקתדרלה, ובמשך יותר מחמש שנים, אלפי בעלי מלאכה מומחים השתמשו בשיטות עתיקות כדי לשקם, לתקן או להחליף כל מה שנהרס או ניזוק. יותר מ-840 מיליון אירו (882 מיליון דולר) הושקעו בשיקום הקתדרלה האייקונית, שמצפה כעת שוב לארח כ-15 מיליון מבקרים מדי שנה. ד"ר גילי שלום מן החוג לתולדות האומנות באוניברסיטת תל אביב מתארחת בפודקסט ומספרת על הדילמות של המשחזרים - מה לשמר ובאיזה אופן? על האוצרות שנתגלו מתחת לרצפת הקתדרלה ומה מתוכנן לעשות בהם. האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ
בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה?בפרק זה, ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבנית, משוחחת עם תלמידי הפקולטה שניר קנובל והודיה מיארה על מאמרה "שיימינג בענייני גירושין בפסיקת בתי הדין הרבניים בישראל: פרשנות מודרנית להרחקות דרבנו תם" שפורסם בכתב העת Tradition.
מרואיין - פרופ' דן אריאלי, בוגר ביה"ס לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה , אוניברסיטת ת"א, פרופ' באוניברסיטת דיוק, דארהם, ארה"ב פודקסט של בוגר מעורר השראה לקהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - "קהילה שמשנה עולם". בכל פרק מתארח בוגר או בוגרת של האוניברסיטה שפועלם השפיע רבות בארץ או בחו"ל. בפרק הפעם - פרופ' דן אריאלי. בשנים האחרונות נחשב פרופ' אריאלי לכוכב בשמי הכלכלה ההתנהגותית. הרצאות TED שלו זוכות לעשרות מיליוני צפיות, ספריו הופכים במהירות לרבי־מכר ומתורגמים לעשרות שפות, וגופים ממשלתיים ופרטיים שוכרים את שירותיו. מאז שבעה באוקטובר הוא מנסה להחיל את המודלים התיאורטיים שלו בשיחות עם אנשים מחו"ל, במאמץ לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם. בפודקסט אנחנו שואלים את פרופ' אריאלי מדוע אנחנו קונים מוצר יקר שאנחנו בכלל לא צריכים רק משום שמצורפת אליו מתנה בחינם? מדוע אנחנו לא חוסכים בהוצאות כשאנחנו מתכננים ארוחה חגיגית, אבל במקביל אוספים קופונים בקנאות כדי לחסוך שקלים בודדים? ומדוע במזנון חופשי אנחנו ממלאים את הצלחת שוב ושוב, גם כשהבטן שלנו כבר מלאה? זאת ועוד - כשמדובר בקבלת החלטות בחיינו, נדמה לנו שאנחנו בשליטה. נדמה לנו גם שאנחנו מקבלים החלטות נבונות ורציונליות. שאלנו את פרופ' אריאלי האם זה באמת כך. במחקריו, הוכיח פרופ' אריאלי איך יכולת השיפוט שלנו מוטה על ידי ציפיות, רגשות, נורמות חברתיות וכוחות נוספים, בלתי נראים ובלתי רציונליים. לא רק שאנחנו עושים טעויות מדהימות בפשטותן מדי יום, אלא שאנחנו גם חוזרים על אותו סוג של טעויות שוב ושוב. האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ.
סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום, דרור פויר מראיין את ד"ר אבי בלקינד, ד״ר אורי בלקינד, ראש החוג להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת ת"א. בפרק הזה נשוחח על ההתהוות במובנה הפילוסופי, מההוגים הפרה-סוקרטים ועד לפילוסופים העכשוויים. מהו טבעו של היש, של הקיים, והאם התהוות - כלומר בריאה של משהו יש מאין - בכלל אפשרית. נבחן גישות מנוגדות לסוגיה. בפרק נדון גם בשאלה איך השפיעה המהפכה המדעית, מהפיזיקה הניוטונית ועד למכניקת הקוונטים, על הפילוסופיה.
סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק הזה, דרור פויר מראיין את פרופ' זאב לוין, פרופ' אמריטוס בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ על תופעות של התהוות בטבע שמציגות את הכוח היצירתי של הפיזיקה והכימיה. נבחן כיצד תהליכים טבעיים יוצרים תופעות מורכבות כמו עננים, הוריקנים, ברקים, רעידות אדמה ורשתות אקולוגיות. נשוחח על חיידקים שעפים בשמיים, על איך זה להיות בתוך ענן ולמה כל כך קשה לחזות את מזג האוויר.
סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק הזה משוחח דרור פויר עם פרופ' רן ברקאי, החוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום על איך נוצרה החברה האנושית, על המעבר מיחידים למשפחות, לשבטים ועד לקהילות ולמדינות - התהוות בחברות אנושיות היא כוח שמעצב את התרבות והחברה שלנו. נחקור כיצד קבוצות של אנשים מתארגנות ליצירת מבנים חברתיים וכלכליים מורכבים. התפתחות חברתית והיסטוריה של חברות / תנועות חברתיות ושינויים חברתיים גדולים / כלכלה התנהגותית, או התהוות של דפוסים כלכליים.
סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום, דרור פויר מראיין את פרופ' נועם שומרון, ראש מעבדת המחקר לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, על ההתהוות שלנו, היצורים הביולוגיים, או במילים אחרות: איך נוצר אדם - יצור חי שחושב, מרגיש ומדמיין, מתוך "ערימה" של תאים חסרי חיים? ההתהוות הביולוגית מציגה את הכוח המופלא של החיים להתארגן וליצור מבנים מדהימים. נבחן כיצד תאים פשוטים יוצרים יצורים חיים מורכבים ובריאים דרך מבט על תהליך ההתפתחות העוברית. נלך אחורה באבולוציה ליצורים הפשוטים ביותר, ומהם נטפס שוב במעלה הסולם האבולוציוני אל האדם. נדבר על התנהגויות קולקטיביות, מוטציות, תהליכי התמיינות, מוות תאי ועוד. פרק על הנס הגדול של החיים.
דרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום. דרור פויר מרואיין: פרופ' רון ליפשיץ –בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב נשוחח על מהי התהוות וכיצד עקרונות פיזיקליים בסיסיים מאפשרים למערכות מורכבות לצמוח מתוך חלקים פשוטים. נצלול לעולם המרתק של המרחב המזוסקופי - המרחב המרתק ביותר בטבע בעיניי: קנה המידה שבין המיקרוסקופי (כמו מולקולות ואטומים) למקרוסקופי (כמו אובייקטים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת) - ונגלה כיצד חלקיקים פשוטים יוצרים תכונות ודפוסים מורכבים. הגדרת המושג התהוות / עקרונות תורת הכאוס ומערכות דינמיות / המרחב המזוסקופי. דוגמאות: חלקיקים קולואידיים, חומרים מורכבים ויישומים טכנולוגיים / היווצרות קריסטלים ומבנים ביולוגיים.
את "ביקורת פרסומות" שלו, אור בוטבול הציג כ:"הפינה שבה אנחנו נצפה בפרסומות שמעצבנות אותי ונדבר על למה הן מעצבנות אותי". אור צוחק על החובבנות, הרדידות והזלזול הכללי שהתרגלנו לקבל בפרסומות של בנקים, חברות תעופה ועוד. אם היה לו שלט ניאון במשרד, היה כתוב עליו "אני מוקף במטומטמים". בפרק 9 של קומיקאים בקמפוס, אור בוטבול מנמק למה פרסומות מעצבנות אותו, ומה מצחיק בזה. אנחנו מדברים על ההשפעה החיובית, השלילית, והמרדימה שיכולה להיות לסאטירה שכזו. אנחנו מזדהים עם אור, ודרך הכעס שלו צוחקים, מתנחמים, ומגרדים איזה גירוד. כי אם החברות הגדולות זלזלו בנו, לפחות אפשר לצחוק עליהם מלמטה. אור ממליץ, בין היתר, על הסרט what we do in the shadows https://www.youtube.com/watch?v=lzoLUQY3RlA אמיר ממליץ על סאם קיניסון כועס על פרסומות על רעב עולמי https://www.youtube.com/watch?v=K44DriPrLUk&t=5s שי ממליץ על סרטוני פיץ' מיטינג של ריאן ג'ורג', וספציפית על הסרטון שעוסק בסדרה "חברים" https://www.youtube.com/watch?v=kqpvaV_xY3U
פרק נוסף בתכנית "טבע הסביבה" והפעם, הצצה מעמיקה אל עולם הנמלים. ד"ר מיכאל מירו משוחח עם הפרופ' ינון שרף מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. זהו עולם שבו לזכר יש תפקיד קטן אבל משמעותי כי עיקר העבודה מוטלת על הנמלות, הנקבות . בקינים יש פועלות, יש כאלה שתפקידן להגן מפני תוקפים ועוד תפקידים על פי הצרכים החברתיים שמוגדרים, עם מידה לא מבוטלת של גמישות בתפקוד. כך למשל כשאויב תוקף את הנמלים מתארגן צוות של נמלות לחלץ אל תוך הקן את אלה שעוד יכולות לתפקד למרות הפציעה. עולם הנמלים מרתק ויכול ללמד אותנו בני האדם איך מוצאים בטבע תופעות של טפילות ותופעות של עבדות. יצרנו עניין? מציעים לכם/ן ללחוץ על כפתור ההרשמה ולצפות ולהקשיב ולהכנס להיכרות מעמיקה יותר עם הנמלות והנמלים. בהפקת הפרק השתתפה גם נעמי בוטון
בפרק ה... ד"ר מיכאל מירו משוחח עם הרופי ערן לווין מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב על חיי הצרעות והרגלי התזונה שלהם. הממצא המפתיע הוא שהצרעות מסוגלות לחיות גם מצריכת אלכוהול בריכוזים גבוהים. ממצא מדהים שמצביע על מטבוליזם יחודי של הצרעות. הצרעה המזרחית נחשבת לחרק מטריד, אך תפקידה בטבע חשוב מאין כמוהו גם להתפתחות שמרים וגם להאבקה צמחי בר כמו למשל הזותא. בפרק עולות סוגיות נוספות כמו למשל הצורך לשמור על דבורי הבר מהכחדה.
בפרק ה...משוחח ד"ר מיכאל מירו עם פרופ' אלון טל מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב על הצורך לשכנע את מקבלי ההחלטות לעצב מדיניות ברורה שתואמת את המקובל בארצות המערב ולקבע את המדיניות בחקיקה מתאימה. לדבריו הפוליטיקאים נכנעים לבעלי עניין כלכליים ומנמיחה את הדרישות מחוק שהוא תפישה אסטרטגית כמו החלטה על יציאה למלחמה. הפרופ' טל, פועל גם אקטיביסט ומרבה להגיע לכנסת כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות לחוקק חוק שמייצג מדיניות סדורה. טבע הסביבה פרק 8
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין, ובמסגרתו נחקור היבטים שונים של המזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט נדבר עם חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים ומקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך? הפרק השני שלנו עוסק בסוגייה המזרח-תיכונית הכי בוערת בישראל כיום: מתקפת הפתע של 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. נדון בין היתר בשאלות הבאות: למה חמאס ביצע את המתקפה דווקא בעוצמה ובעיתוי שהוא בחר? איך הציבור הפלסטיני מבין את מתקפת ה-7 באוקטובר ואת המלחמה שבאה אחריה? איך יתנהל שיקום עזה, ובמה תלוי היום שאחרי? איך התקשורת והטכנולוגיה משחקות תפקיד חסר-תקדים במלחמה הנוכחית? ובמבחן התוצאה, אילו הישגים כל אחד מהצדדים יכול לרשום לעצמו? בשולי הדיון, נעלה גם את שאלת הקשר שבין היסטוריה לעיתונאות: מה ההבדל בין היסטוריון לבין עיתונאי, ואיך הם יכולים לעזור אחד לשני להבין את העבר וההווה טוב יותר? אורחים: ד"ר הראל חורב, חוקר בכיר במרכז דיין, היסטוריון ומומחה לפלסטינים ג'קי חוגי, עיתונאי מנחה: יהונתן פרנקו, חוקר מרכז דיין ודוקטורנט ב-London School of Economics. 00:00ㅤפתיחה והצגת הדוברים 00:38ㅤסיבות ועיתוי ה-7 באוקטובר 13:10ㅤתפישת ה-7 באוקטובר בציבור הפלסטיני 1 16:08ㅤ"היום שאחרי" בעזה, מימון ואתגרים 22:38ㅤתפישת ה-7 באוקטובר בציבור הפלסטיני 2 25:19ㅤההצלחה התקשורתית-טכנולוגית של ישראל 32:50ㅤההצלחה התודעתית-בינלאומית של חמאס 37:53ㅤערביי הגדה ומזרח ירושלים 45:10ㅤהזיקה שבין עיתונות והיסטוריה