קולולושה - עברית לשון שפה

איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" - פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית.***איך נראית מהפיכה לשונית כשהיא עדיין אינה בטוחה בהצלחתה, ואיך הופכים שפה עתיקה של קודש, רוח וסֵפר לִשפת חדשות, פוליטיקה וחיי היום-יום?בשיחה עם ד״ר מירב ראובני חזרנו מעט בזמן - לתקופת העברית בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, וצללנו לרגע שבו העיתונות העברית והספרות העברית לא רק תיארו מציאות – אלא ניסו ליצר אותה בעזרת חידוש העברית כשפת אם.בפרק עסקנו בסיפור חידוש העברית מהזווית של העיתונאים, הקוראים, המשכילים, המתנגדים ועוד, וקיבלנו הצצה אל הוויכוחים הסוערים שהיו על שפה, זהות ולאוּמיות. עסקנו בקְרב של העברית עם היידיש ואיך הצליחה העברית לגבור עליה, דיברנו איך קרה שבאותה התקופה ראו אור 3 עיתונים בעברית בתקופה שלא דיברו עברית כשפת אם, ואיך לימדו המורים בבתי הספר בעברית כשבפועל אין חומרי לימוד הכתובים בעברית.***ד״ר מירב ראובני - עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז לחקר יהדות פולין באוניברסיטת בר אילן, וחוקרת של התרבות העברית המודרנית והעיתונות היהודית הרב לשונית - בדגש על הפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית באמצע המאה ה-19 למניינים ועד מלחמת העולם הראשונה וקצת אחרי כן.מחקריה עוסקים בְּפולמוסים, בחינוך, בספרות עברית ועוד.מחברת הספר העברית מסמל למציאות – שיח על שפה מתחדשת, נושא הפרק שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.***אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)אגרטֵל / אגרטָלרֶגֶב / רָגָבפרוזדור / פרוזדוד קְלָף / קֶלֶף דִיר / דֵיראפיקומָן /אפיקומֵןשוּמָן / שוֹמֶןחוּמָש / חוֹמֶששרפרַף / שרפרֵףרב הַאי / הָאֵיי גאוןביתָר / ביתֵרקצָר / קצֵרהאות קוּ"ף / קוֹ"ףסימן הניקוד קמָץ / קמֵץאֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)***ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג.כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

שלא תגידו שלא שמעתם על זה: קבלו הדרכה מעשית וממוקדת באוצרות הטמונים במילון ההיסטורי מבית האקדמיה ללשון - מילון שלא יסתיים בימי חיינו 😱. פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***מהו המילון ההיסטורי, במה הוא שונה ממילון רגיל, איך מחברים מילון כזה ומתי יסיימו אותו (נראה שלא בימי חיינו) - כך התחיל פרק הבונוס המיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, אבל מהר מאוד הוא עבר להדרכה מעשית במילון.גלו איך מחפשים בו, על חיפוש חיבורים ועל חיפוש מילים, איך מחפשים צירופים ואיך מחפשים תבניות של מילים או משקלים.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.***ד"ר אריאל שוה - ראש המדור לספרות הרבנית וסגן העורך במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

גלו איך בעזרת נקדן פשוט תוכלו לנקד בעצמכם ואיך עולם הטכנולוגיה משרת את הלשון במגוון כלים שיכולים לסייע למורים, לאנשי חקר ולכל אוהב לשון - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***הדרכה מעשית וממוקדת של כלי לשון לציבור הרחב בפרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית:• נקדן חינם ובו מגוון אפשרויות (נקדן מהיר, רגיל, מקצועי, רבני ועוד)• חיפוש משוכלל בתנ"ך וגם בתלמוד• כלים שמאתרים תבניות של מילים – לפי האותיות או לפי הניקוד• כלי של שדות סמנטייםוכן עוד כלים טכנולוגיים מגוונים מאת עמותת דיקטה שיסייעו לכל אוהב לשון.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.***ד"ר הלל גרשוני - חוקר במֶרכז לניתוח טקסטים דיקטה ובתלמוד הירושלמי הדיגיטלי; דוקטור לתלמוד ועוסק בכתבי יד של תורת חז"ל ובכלים דיגיטליים למחקר זה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***פרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, ובו מבוא בסיסי לעולם טעמי המקרא ומאחורי הקלעים שלהם: מתי המציאו את טעמי המקרא ולשם מה, מה פירוש שמות הטעמים, ומהו טעם מפסיק ומהו טעם משרת.בפרק תגלו כמה מערכות טעמים יש, על מלכים ומשרתים, ולמה טעם השלשלת נדיר כל כך. כמו כן דיברנו בפרק על דו-משמעות של פסוקים והכרעת טעמי המקרא, על חלוקות מפתיעות של הטעמים, ועד כמה באמת מחייב הפיסוק של הטעמים במובן הפרשני.עוד בפרק על טעמי אמ"ת, על מקור סימון הטעמים בידיים כדי לסייע לקורא, ומה דעת על המחקר על המנגינה "המקורית" של טעמי המקרא: המנגינה הספרדית ירושלמית, המרוקאית, האשכנזית או התימנית.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.***ד"ר לאה הימלפרב - לשעבר מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן; התחום העיקרי של מחקרה הוא טעמי המקרא והמסורה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? - פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול.***פרק שעוסק בסוגיות ליבה לפי שיטת הרמב"ם: למה העברית נקראת לשון הקודש, האם העברית היא לשון הסכמית ככל הלשונות או יצירה אלוהית, ומדוע נבחר דווקא רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה.בשיחה עם ד"ר דורון יעקב על לשונו של הרמב"ם ביררנו איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, ובמה הוא שהשפיע על עברית ימינו. בפרק תכירו את הרגישות הלשונית של הרמב"ם - על תיקוני הלשון והעריכה שלו את עצמו, על המודעוּת שלו להבדל בין תרם תרומה ובין הרים תרומה, ועל החלטתו לכתוב את משנה תורה בלשון חז"ל דווקא (ובפרק בדקנו אם אכן הוא הצליח בכך).בפרק ניסינו להבין מתי בחר הרמב"ם להשתמש במובהק בלשון המקרא, נגענו בהשפעה הלא מודעת של הערבית עליו (בתחומים שונים: שם המספר, אוצר מילים, תחביר) ועל השפעת הארמית עליו -  כולל מדוע הוא לא תרגם את המונחים הארמיים מיגו ואסמכתא.עוד הדגמנו כיצד מפירוש המשנה לרמב"ם לומדים על הגייתו של הרמב"ם עצמו, ומדוע המילים שהוא חידש מועטות כל כך.***ד"ר דורון יעקב – מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל את אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון, וחקר את לשון הרמב"ם. התארח בפרק 69 בקולולושה בנושא מסורת העדות.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

למה העברית שלנו חייבת את קיומה למילים הלועזיות, האם הציבור הרחב ראה בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שזלזל בו, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון לאקדמיה ללשון * חלק ה ואחרון בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***לפני חלק סיכום המסע שלנו בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון נגענו בעוד כמה נקודות: האם ראה הציבור הרחב בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שמא זלזל בו, האם ועד הלשון האמין שהחלטותיו באמת ישפיעו על הציבור כי אפשר להנדס שפה ולתכנן אותה או שהוא לא האמין בכך (התשובה תפתיע אתכם מאוד), ואיך הגדיר הוועד את פועלו הלשוני - תחייה של העברית, חידושה או שמא הנדוס שלה?בחלק החמישי והאחרון בסדרה עם ד"ר יאיר אור גם בדקנו למה לא כתב ועד הלשון ספר דקדוק רשמי לשפה העברית (עד היום אין כזה!), האם תיקוני ההגייה שפרסם: "אמור, אל תאמר" באמת מעידים על ההגייה הרווחת בציבור בתקופתו (בקצרה: לא), ואיזו שפה השפיעה השפעה רבה על כללי הפיסוק שקבע הוועד ואיזו שפה משפיעה בימינו. עוד תגלו מדוע "העברית החדשה חייבת את קיומה למילים הלועזיות", כדברי ד"ר אור, מה קרה שאט-אט יש שחיקת במעמד לשון המקרא, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון ובין ממשיכת דרכו - האקדמיה ללשון.בפרק גם סיכמנו את המיתוסים המרכזיים שנופצו בסדרת הפרקים, ובדקנו במבחן התוצאה במה הצליח הוועד ובמה פחות.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***זה הנושא הטעון ביותר בוועד הלשון שהביא למלחמות הסוערות ביותר בו: שאלת הכתיב בעברית –  מלא או חסר.למה דווקא הנושא הטכני לכאורה הזה – אם נכתוב כוח או כח; שירות או שרות –  עורר מלחמות רבות כל כך? בחלק הרביעי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור ניסינו לענות על השאלה. בפרק מוצגים 3 הבעיות המרכזיות שיש בסוגיית הכתיב בעברית (חוסר אחידות, שתי מערכות כתיב - מלא וחסר, חוסר ייצוג לתנועות), וכן ההצעות השונות למתן מענה לנושא: מן ההצעה לחייב ניקוד מלא תמיד, דרך ההצעה לכתוב בכתיב מלא כבר בכיתה א, וכלה בהצעה המהפכנית של האקדמיה ללשון אשר נתקלה בהתנגדות עזה מהציבור (כולל האמירה "אתם שורפים את התלמוד!"): להוסיף שני סימנים חדשים לאותיות האל"ף-בי"ת העברי.בפרק תתוודעו ל"מהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20", לפי ד"ר אור, מהפכת הכתיב הדקדוקי של ילין, וכן תכירו את ההצעה המפתיעה של נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי לחולל שינוי בכתיב בעברית, ואת ההצעה הרדיקלית שבה תמכו איתמר בן אב"י וז'בוטינסקי: להחליף את הכתב העברי בכתב הלטיני!עוד בפרק: באיזו שיטת כתיב נקט ועד הלשון בפרסומיו בעוד הוא דן בנושא; מהו הצעד השערורייתי שבו נקט עורך החוברת של ועד הלשון בשאלת הכתיב (צעד שכמעט גרר מודעות התנצלות בעיתונים!), ועל ההצעה לכתוב בעברית בדומה להוספת אל"ף ביידיש - הצעה שהאקדמיה ללשון קבעה אותה הלכה למעשה וחזרה בה.בסוף הפרק תגלו איזו שיטה "ניצחה" בוויכוח.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***מהן השפות "הרעות" בעיני אנשי ועד הלשון ומהן השפות "הטובות", האם כדי לחדש מילים בעברית יש לשאול מילים מהערבית דווקא או שמא מהארמית, ואולי יש לראות דווקא בשפות אירופה(!) מודל לחיקוי.בחלק השלישי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור שוחחנו על מקורות ההשראה החיצוניים בשאלת חידושי מילים: למן ההצעה הקיצונית של בן יהודה להמציא שורשים יש מאין, דרך הצעתו לאמץ את כל השורשים של השפה הערבית וכלה בהצעה לאמץ מוטיבים ממה שקורה בשפות אירופה. גם נגענו בשאלה מדוע התקנא הוועד בשפה הגרמנית דווקא, ולמה אנשיו זלזלו ברוסית ופחדו מהארמית.עוד דיברנו בפרק על שאלת ערעור הלגיטימציה של ועד הלשון כמוסד אם הוא יבחר לאמץ מילים מערבית ("יש בכך פחיתות כבוד לעברית"), צעד שיכול להביא לזלזול של הציבור בהחלטות הוועד, וכמו כן גם שוחחנו על "המשחק הכפול" של ועד הלשון - בין שימור למודרנה.כמו כן יוחד בפרק חלק נכבד לוויכוח בקביעת המבטא של העברית (המבטא אשכנזי, המבטא מזרחי או המבטא התימני), ובניגוד למה שמקובל לחשוב לא בכל דבר בשאלת הגיית העיצורים (האותיות) או התנועות (סימני הניקוד) ראו חלק מאנשי הוועד בשפות השמיות דווקא מודל לחיקוי. גם חלק מההחלטות או מההצעות של הוועד בנושא ההגייה מפתיעות: לאמץ את הגיית הצד"י הלא מזרחית, לבטל את סימון הדגש הקל באותיות ג, ד או החובה לסמן תמיד דגש בעיצורים B, K, P.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***הפרק הזה ינפץ לכם כמה מיתוסים: ועד הלשון לא בהכרח התכוון להחיות את שפת התנ"ך דווקא; אין מתאם מחייב בין אדם חילוני ומשכיל ובין עמדותיו שהעברית המתחדשת תהיה מקראית דווקא לעומת אדם דתי-רבני שיעדיף את לשון המשנה; רבים מחברי הוועד קיבלו השראה לא רק משפות שמיות אלא גם משפות אירופה.בחלק השני בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור הוא שיתף בקולות השונים של אנשי ועד הלשון בנושא הדקדוק של העברית: דקדוק המושתת על לשון המקרא והתנ"ך או דקדוק שיסודו בלשון המשנה ואולי גם בספרות ימי הביניים ובספרות הרבנית. את הדיון בנושא ליוותה המילה אוגן וצורת או צורות הרבים שלה כמקרה בוחן בסוגיה (תבינו מהפרק. זה מרתק!).בפרק עסקנו בשמרנות לעומת חדשנות והוצגו הטענות בעד לשון המקרא (קדמוניות היא יתרון ומקור סמכות וכן אפלטוניזם לשוני) לעומת הטענות בעד לשון חז"ל וימי הביניים (תפוס לשון אחרון). כמו כן עלתה השאלה אם חברי הוועד היו עקיבים בדעתם או שפעם גילו שמרנות ופעם ליברליות.ממסקנות הפרק עולה גם ביקורת כלפי מי שקורא לעברית שלנו "ישראלית" וגם תובנה שהידע הלשוני של אנשי הוועד על הנעשה בשפות אחרות השפיע על תפיסת עולמם ביחס לעברית.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

ההיסטוריה של ועד הלשון - הגוף שלימים יהיה האקדמיה ללשון: מה היו מטרות הקמתו, על המתחרים שהיו לו ועל מקורות המימון שלו (אל תשאלו!), וגם: מה הקשר בין אליעזר בן-יהודה לג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד * חלק א בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***3 גלגולים שונים ומקומות שונים עבר ועד הלשון מאז היווסדו לראשונה בשנת תר"ן (1890) ועד שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. בחלק מהזמן שהיה פעיל – פעלו גם גופים אחרים שהתחרו בו, והיה אדם אחד שהצליח לאגד את כולם יחד.פרק ראשון בסדרה שעוסק בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון - הפרק הראשון מציג את ההיסטוריה של הוועד: מי הקים אותו, אילו בעיות הוא ניסה לפתור, מה היו מקורות המימון שלו, ומי התנגד לו.בשיחה עם ד"ר יאיר אור דיברנו על חברת שפה ברורה שהקימה את הוועד הראשון, שוחחנו על המספר הזעום של האנשים שהשתתפו בפעילות הוועד וגם דנו בשאלת הסמכות שלו. גילינו מה חוללו התהפוכות הפוליטיות הרבות ומלחמת העולם הראשונה לוועד וגם לאנשים השונים שהיו חברים בו ומהן התמורות שחלו במשתתפיו (למשל: מחצי חברי ועד יוצאי עדות המזרח וחצי יוצאי אשכנז - הרבה יותר חברי ועד יוצאי אשכנז), וגם למה פרסם הוועד את החלטותיו בלי נימוקים.עוד שוחחנו על כך שבניגוד למחשבה הרווחת בן יהודה לא המציא את העברית, דיברנו על המתנגדים שהיו לו בוועד, מדוע הוא נטש בזעם את הוועד ומה הקשר בינו ובין ג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

למה הם כותבים משמאל לימין, האם יש מילים עבריות שהשפיעו עליה, והצצה למילים זהות באמהרית ובגעז (אתיופית) - על השפות האחיות של העברית שכמעט איש בארץ אינו מכיר באמת.***לפחות 4 פרטים מרתקים שלמדתי בפרק הזה: באמהרית אין שמות לאותיות האל"ף-בי"ת, המין הדקדוקי נקבע בדרך שונה לחלוטין מן העברית, הכתיבה משמאל לימין, ובניגוד לעברית אין מערכת זמנים משולשת של עבר, הווה, עתיד!בפרק תגלו מילים דומות לעברית (דם, זבוב, אבא, אימא), ומנגד איך קרה שמילים בסיסיות אחרות אינן דומות לאמהרית (כמו: מים, כלב). כמו כן תלמדו מדוע סדר המילים בה שונה, כמה בניינים יש באמהרית (12!) ובגעז (4!), תכירו בניין מיוחד שיש באמהרית ואין בעברית, ותגלו אם יש גרוניות בגעז ובאמהרית, וגם מה קורה עם הדגשים החזקים שם.כמו כן בפרק סוף-סוף תבינו מה הסיפור של שֵם השפה - אתיופית או אמהרית, תגלו אם יש אקדמיה ללשון באתיופיה, וגם תשמעו את הפסוק "שמע ישראל" בגזע ובאמהרית ותנסו לזהות מילים דומות.***פרופ' אנבסה (אריה) טפרה – פרופ' באונ' תל אביב, שם הוא מלמד בין השאר אמהרית וגעז. היה מרצה באוניברסיטת אדיס אבבה.כמו כן היה המפמ"ר (המפקח הכללי) לאמהרית באגף השפות במשרד החינוך, ובעברו המתרגם הראשי ועורך המשנה של העיתון הדו-חודשי ידיעות נגט (ויש דמיון למילה עברית שאתם מכירים - פרטים בפרק).***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש - וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתו זו.***"הייתי מצמצמת את מספר החריגים בלשון עד מאוד כי החריגים הרבּים מעיקים וקשה לזכור אותם" - לד"ר אורלי אלבק יש גישה חריגה בשאלת התקן בשפת העברית. הכללים, ההכללות, הסדרת המערכת וההיגיון הלשוני (הגיון הלשון) חשובים לה מן הפרטים ומיוצאי הדופן והם חשובים לה אפילו יותר ממה שרוב הציבור אומר.בשם איחוד המערכת ופישוטה היא מוכנה לשלם מחירים לשוניים. למשל: אם מחבֶּרֶת-מחבָּרות היא מבקשת להכשיר גם את איגֶרֶת-איגָרות, אם מגדָל-מגדְלי־ היא מבקשת להכשיר גם תושָב-תושְבי־.בשיחה עימה בדקתי את הגבולות שלה בשלל נושאים:* האם היא תאשר את הצורות ליסוע וליגוע* למה היא מבקשת להכשיר את יכַל אבל לא את יושן* שם המספר - האם היא בעד לשנות את הכלל ולהתאימו למה שרוב הדוברים אומרים?* צומת - אם לדעתה יש לקבוע שהמין הדקדוקי יהיה גם נקבה* יש לי את - היא תכשיר את הצורה?* על משקל פָּעיל לעומת פְּעיל - אם היא תאשר את צָמיג, רָכיב* על צורת הרבים של שנתון - התקן לעומת ההגייה הרווחת* על צורת הנטייה של עַיִר ושל דַיִש* כללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) - על הרצון שלה לכתוב צוהוריים, היתלבש.עוד שוחחנו על כך שהיא רואה בחיוב את החלטה האקדמיה ללשון להתיר גם את קֵן ציפור, חלַב אם וכן שני נסמכים לסומך אחד (מורי ומורות ישראל; חברי וחברות הכנסת), וכן דנו בהבדלים בין הגישה שלה ובין הגישה של פרופ' חיים כהן שעימו הקלטתי פרק בנושא הזה והאוחז בגישה שונה.***ד"ר אורלי אלבק - לשעבר עובדת האקדמיה ללשון במשך 25 שנים, שם ריכזה את העבודה במאגר המונחים וניהלה את מדור ההשתלמויות של האקדמיה.היום חברה בצוות מחקר ופיתוח של עיבוד ממוחשב של העברית בדיקטה ומרצה בתוכניות לעריכת לשון (כולל במרכז ללימודי הטקסט – שם שנינו מלמדים) ובהשתלמויות למשפטנים.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם האקדמיה ללשון "נכנעת" לדוברים, למה הוא אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, והאם הוא היה לוחץ על כפתור שיגרום לכול לדבּר לפי התקן (התשובה מפתיעה!) - קריאות כיוון בשאלת התקן העברי, וגם איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ללשון ברשת.***אפשר לסכם: אין מתכון. אין מתכון מסודר מתי לאשר מילה החורגת מן הכללים ומתי אין לאשרה, אבל בכל זאת יש קריאות כיוון מסוימות בשאלה המורכבת הזו כשבאים לפסוק מה תקין בעברית ומה לא. למשל מה רוב הציבור אומר ולמשל אם מצינו(!) חריגות כאלה במקורות.בשיחה עם פרופ' חיים כהן דיברנו על תֶקן ועל סטנדרט, מתי החלה מגמת תיקוני הלשון של הדוברים, על מהו מדד המוזרוּת של המילה התקנית (רֶכֶֿז התקני [מלשון תרכיז] לעומת רכּז הרווח), ושוחחנו על שינויים בהחלטה של האקדמיה ללשון (למשל: רק קומתיים - אפשר גם קומותיים).עוד נושאים ומילים שעסקנו בהם בפרק ובהם גילה פרופ' כהן את דעתו על פסיקות האקדמיה ללשון:* אה֫בתם/אהבת֫ם - למה לא מפריעה לו צורת המלרע* משכ֫נתה/משכנת֫ה - למה מפריעה לו צורת המלרע* למלא/למלות - למה אין בעיה בצורה למלות* הוא מֵעֵז/מֵעִיז - מתי הוא עצמו משתמש במילה מעיז* יָכַל - למה אם הכשירה האקדמיה את יָשַן, קָטַן עדיין לא הכשירו את יָכַל* שם המספר (חמש שקל, שמונָה עשרה, שמונָה מאות) - האם האקדמיה ללשון צריכה להכשיר את השינויים בתחום הזה* אוֹתכם/אֶתכם - האם יקבל את הצורה ההגיונית אותכם שגם מתועד פעם אחת במקרא * מַגָב/מגֵב - למה הצורה מגֵב אינה הכרחית כלל* נמָל/נמֵל - על הסתירה שיש בצורת היחיד לעומת צורת הרבים* נראֶה/נראָה לי - על ההיגיון בחריגה מהתקן* משקל קטלה - על הריבוי של המשקל: חֶזקה, פרווה, עוולה וחולצה* ליסוע/לנסוע - מה דעתו על הצורה הרווחת* כללי הכתיב וכללי הפיסוק - למה כללי הכתיב נוקשים ומחייבים לעומת כללי הפיסוק שהם "אווריריים" והרבה יותר מאפשריםבפרק גם תגלו למה פרופ' כהן עצמו אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ברשת, והאם הוא היה לוחץ על כפתור כך שהכול יאמרו לפי התקן (התשובה מפתיעה!).***חיים כהן - פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו.חבר האקדמיה ללשון העברית, ערך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, היה חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, וכן יושב ראש הוועדה. היה עורך כתב העת לשוננו לעם של האקדמיה, וכן היה חבר המערכת של מילון רב מילים.תחומי מחקרו הם לשון חז"ל ולשון התפילה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם הנשר במקרא או הצב והשפן שבתורה הם אכן בעלי החיים המוכרים בימינו או שמא הנשר הוא עיט, הצב הוא חרדון והשפן הוא משהו אחר? האם האבטיח שבספר במדבר הוא מלון, והמלפפון שבמשנה הוא מין של דלעת? על תורת המיון והזיהוי של בעלי חיים וירקות.***למה לחשוד שחַיָה מסוימת שמוזכרת בתנ"ך או במשנה וכדומה אינה החיה המוכרת היום, ואיך יודעים לזהות מה החיה המקורית? בשיחה עם החוקר ד"ר זהר עמר דיברנו על זיהוי בעלי חיים, פירות וירקות, על ההשפעה של שפות אחרות על הזיהוי המודרני של שמות בעלי החיים או הצמחים, וגם שוחחנו על סיסטמטיקה (תורת המיון) והמיון השונה של התורה לעומת המיון של המדע.מעולם בעלי החיים דיברנו על זיהוי השמות האלה:נשר - הנשר של היום או שזהו עיטצב - צב השריון או חרדון או קרפדהשפן - שפן הסלעים או משהו אחרתוכי - תוכי של ימינו או טווסברבור - ברבור ימינו או עוף מפוטםמעולם הירקות דיברנו על זיהוי השמות האלה:אבטיח - אבטיח של ימינו או מלוןקישואים - קישוא ימינו או מלפפון גדול (מלפפון הקאטה, פאקוס)דלעת - דלעת ימינו (קלבסה) או דלעת הבקבוק (דלעת קרע)מלפפון - מלפפון ימינו או מלון או מין של דלעת***פרופ' זהר עמר - פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. בין השאר אתהמתמחה בתולדות הטבע בעת העתיקה, ובזיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל. משלב עולמות שונים במחקריו: לשון, היסטוריה, יהדות, טבע, ארכיאולוגיה ועוד.כתב ספרים שונים וחלק מהם עוסקים בזיהוי צמחים במקרא ועוד. כמו כן חקר גם את עולם הצבעים בתנ"ך.זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית וחבר בוועדת השמות הממשלתית.בכל שבוע מפרסם סרטון על טבע וריאליה בפרשת השבוע, ובעל האתר קדמוניות הטבע והריאליה בישראל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

תיקון עוול היסטורי: התפקיד המכריע של הציבור המזרחי בחידוש העברית כשפת אם, במלחמת השפות בטכניון, במבטא העברי ובתרבות בארץ ישראל - פרק חשוב שמספר את הסיפור המלא, כולל אישים שקדמו לבן יהודה וכאלה שפעלו לצידו.***כשם שהסיפור המזרחי-ספרדי נעדר שנים רבות מהסיפור הציוני כך גם פועלם של יהודי המזרח בחידוש העברית לא קיבל את הבמה הראויה לו - ובפרק הזה אנחנו מתקנים עוול היסטורי.בשיחה עם החוקר אופיר טובול דיברנו על מה שהוא מגדיר "המאבק המזרחי הראשון", הרבה לפני הפנתרים השחורים, מאבק שאיחד את כל הקהילות הספרדיות בימי חידוש העברית. דיברנו על אישים מזרחים שקדמו לבן יהודה, דיברנו על כאלה שפעלו במקביל לו, וציינו אמירות של רבנים ואישי ציבור - שבניגוד למנהיגי יהדות אשכנז ששקלו לדבר ביידיש - להם היה ברור שרק העברית צריכה להיות השפה בארץ. כך למשל כתב הרב יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות: "רוח הזמן דורש מכל המדינות לכונן את ארצם ולהקים את לשונם, וכן דורש מאיתנו לכונן את בית חיינו ולהקים את לשוננו הקדושה ולהחיותה".עוד דיברנו על הסיפור המלא שכנראה לא הכרתם ב"מלחמת השפות" - התפקיד המכריע של העיתון הספרדי החֵרות בניצחון העברית במאבק הזה, שוחחנו על איך קרה שבניגוד לכל הסיכויים דווקא המבטא הספרדי נקבע כמבטא של העברית החדשה, וגם על הדבר המיוחד שהתרבות המזרחית מביאה לתרבות היהודית-ישראלית גם בימינו אנו.***אופיר טובול – עו"ד ומשפטן, איש תקשורת ומייסד תנועת ״תור הזהב״ – תנועה העוסקת בקידום תרבות מזרחית מסורתית וזהות יהודית. עומד בראש בית התרבות ״כולנא תל אביב״ – בית לתרבות וחינוך ברוח יהדות ארצות האסלאם והמזרח.ערך את הספר: קול התור: ציונות מסורתית-ספרדית וכן את ישראל השנייה - הבשורה המתוקה, הדיכוי המר, וכתב את מהפכה של שמחה.בכתב העת השילוח כתב מאמר בשם "המאבק המזרחי הראשון" – העוסק במפעל הנשכח של היהודים הספרדים בימי חידוש העברית כלשון שפת אם. אופיר אינו איש לשון מובהק או היסטוריון, אבל הוא חקר את תחום ההיסטוריה המזרחית בתקופה שבה עוסק הפרק.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

על צורות ארכאיות במגילה (רַבָּתִי, שָׂרָתִי) לצד צורות מאוחרות (מטרא במקום מטרה), על דו-משמעות מכוּונת במגילה, על האוסף הגדול של ביטויים וניבים בימינו שמקורם באיכה ועל המסקנה המרתקת שנובעת מהאקרוסטיכון במגילה - פרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא.***אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס - פסוק אחד שמזמן הערות לשון מעניינות: על הצורה המיוחדת של שם המגילה אֵיכָה, על בָדָד שאינו מלשון בדידות, על רַבָּתִי מלשון גבירה ועל שני הסימנים הארכאיים שיש בצורות רַבָּתִי ושָׂרָתִי (התי"ו ויו"ד בסופן).בפרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא שוחחתי עם פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין על צורות ארכאיות במגילה לצד צורות מאוחרות, על דו-משמעות מכוּונת במגילה, ועל מילים יחידאיות במגילה (הכפיש, העיב).בדוגמות לצורות הארכאיות דיברנו על כתיב חסר במגילה (בתֻלֹת במובן בתולות), על צורות כתיב קדומות (שי"ן שמאלית במקום סמ"ך: פורש במקום פורס; שָׂתם במקום סָתם), ובדוגמות של הצורות המאוחרות דיברנו על מילים מאוחרות במגילה (מדינות), על השפעת הארמית על אוצר המילים (פורקן) ועל מאפיינים של כתיב מאוחר (מטרא במקום מטרה; תנין במובן תנים).עוד דיברנו על האוסף הגדול של ביטויים, ניבים וצירופים שמקורן במגילה, כמו: לא עליכם, ירד פלאים, חדשים לבקרים, למגינת ליבו, לא יסולא בפז, הוריד דמעה, בראש חוצות.בקו התפר שבין עולם הלשון לעולם המקרא נגענו בשאלה מי כתב את המגילה, אם אפשר לתארך אותה בעזרת מאפייני הלשון שלה, אילו הוכחות יש לך שאולי אישה כתבה את המגילה ומה מטרת הכתיבה שלה - יש לפרופ' גרינשטיין הצעה מעניינת בנושא. לקראת סיום הפרק דנו בכתיבת פרקי המגילה באקרוסטיכון - מה המטרה בכתיבה כזו, מה מלמד אותנו שינוי סדר האותיות: קודם פ"א ואחר כך עי"ן, ומדוע פרק ה אינו בנוי באקרוסטיכון אלא בדרך אחרת.***פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין – פרופ' אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, ולשעבר עמד בראש התוכנית הבין־תחומית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן. היה יועץ לכתיבת ספרי לימוד בתנ"ך לבתי ספר יסודיים ותיכוניים בחינוך הממלכתי. חתן פרס אמ"ת (אומנות, מדע, תרבות) למדעי הרוח והיהדות – בתחום חקר המקרא.הדוקטורט שלו עוסק בשפה האכדית, והוא חוקר שנים רבות את הספרות של השירה והסיפור במקרא, את הלשון והספרות של האוגרית (כנענית קדומה), ואת ספרות החכמה — בעיקר ספר איוב. תרגם את ספר איוב לאנגלית – ספר שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל – והיום כותב פירוש עברי לאיוב וכן פירוש באנגלית למגילת איכה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הוא גר באוסטרליה, ובעזרת התובנות מנס חידוש העברית הוא מנסה להחיות שפות מתות של ילידי המקום, האבוריג'ינים - איך הוא עושה זאת, מתי הוא יידע אם הוא הצליח ומי למען ה' גוזר עליו קופון בכל התהליך הזה ואיך. *** אם מנתחים את נס חידוש העברית כשפת אם - האם אפשר לשכפל את ההצלחה בקרב שפות מתות אחרות? לפי פרופ' גלעד צוקרמן התשובה היא כן. לדבריו, לאחר שמבינים אילו דברים אי אפשר להחיות בשפות מתות - אפשר לדעת איך למקד ולייעל את מאמצי ההחייאה. פרופ' צוקרמן גר באוסטרליה (אבל גם בסין ובישראל), שם הוא מחייה שפות אבוריג'יניות - שפות מתות של ילידי המקום. בפרק הוא משתף איך בפועל הוא עושה זאת, מי אשם בהיעלמותן של אותן לשונות, כמה שפות היו באוסטרליה וכמה נותרו, ומהי שפה שמוגדרת בסכנת הכחדה. בפרק גיליתי שהוא עושה את הכול בהתנדבות ושהאוניברסיטה באוסטרליה גם גוזרת עליו קופון (הזוי ברמות!), וגם התוודעתי לטראומה שמותה של שפה יכולה להשאיר על דובריה, כולל משבר זהות ומעשי התאבדות. שוחחנו על איך יודעים כיצד נשמעה שפה שמתה ואין לה דוברים ילידיים, האם השפות שהוא מנסה להחיות יישמעו כמו שפות המקור או שמדובר ביצירה חדשה, כמה שפות הוא מנסה להחיות ומה הוא יגדיר הצלחה. בפרק גם תשמעו איך נשמעת אחת השפות האבוריג'ינית שפרופ' צוקרמן מנסה להחיות, תכירו מילים שהוא עצמו חידש בשפות הללו, וגם באילו אופנים העברית של פרופ' צוקרמן עצמו משפיעה ותשפיע על תחיית השפות החדשות-ישנות הללו. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם היא מתקנת את העברית של ילדיה, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), למה היא אינה ד"ר, ומי השפיע עליה ביותר בעולם הלשון – פרק אישי ומיוחד שעוסק בתחנות בזמן בחייה וגם בתובנות שלה על השפה העברית ועל הבינה המלאכותית. *** האם הוריה שלה תיקנו את העברית שלה והאם היא מתקנת את ילדיה ונכדיה, על אילו תיקונים שתיקנה בעבר היא כבר ויתרה, והאם באמת הייתה ועדה בקול ישראל שפסלה שירים בגלל טעויות בעברית - פרק מיוחד ושונה בקולולושה: פרק אישי עם רות אלמגור-רמון. על תחנות בזמן בחייה: ילדותה, הוריה, על איך נדבק בה חיידק העברית, איך היא הגיעה לעבוד באקדמיה ללשון, כיצד נבחרה להיות יועצת הלשון בטלוויזיה הישראלית ואחר כך להיכנס לנעליו של אבא בנדויד - היועץ המיתולוגי של רשות השידור. בפרק תשמעו מי המרצה ללשון שהשפיע עליה ביותר, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), ומדוע אחרי כל השנים האלה היא עדיין אינה ד"ר ואינה מפרסמת ספרים. הפרק גם משופע בסיפורים: על היום שתיקנה את המורה ללשון אבל בתיקון לא נכון, על השאלה שהכשילה אותה בבגרות, סיפורים על אבא בנדויד והמחמאות שנתן לה וגם על האופי שלו ("יצא לו שם של קפדן וקשה אבל הוא היה אדם רך ואוהב אדם"). וגם: טיפ חשוב למי שמתעניין בלשון או רוצה להיות יועץ לשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

"מרבה נכנסים מרבה דאוון" (ולא: דאגה), "באשתו אמרו קול (ולא: קל) וחומר באשת חברו" - על נוסחאות מפתיעות במסכת אבות במגוון תחומים: אוצר מילים, תחביר, סגנון, הגה וצורות, כולל מילים יווניות במסכת. *** נראה אם אתם יודעים: "לא ___ למד ולא ___ מלמד". אני מניח שרובכם חשב על: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל יש גרסה אחרת והיא: "לא הבוֹיְשָן למד ולא הקוֹפְֿדָן מלמד". בפרק מיוחד על הלשון של פרקי אבות שוחחתי עם פרופ' שמעון שרביט על הנוסחאות המפתיעות והלא מוכרות שיש בכתבי יד, כמו: קול וחומר (ולא: קל וחומר), מרבה נכנסים מרבה דאוון (ולא: דאגה). דיברנו על אוצר המילים של מסכת אבות וההשפעות המקראיות שבו (למשל עתיד מקוצר: יהי כבוד חברך), איך חדרה ארמית למסכת שכולה עברית (למשל: לפום צערא אגרא), ועל מילים יווניות במסכת (פרוזדור - כולל טעות העתקה מעניינת!, גימטריא, פרפראות). בפרק גם ניתנו תשובות לשאלות שפרשני המסכת מעלים, כמו הפירוש המקורי של המילה מחלוקת באִמרה "מחלוקת קרח ועדתו" (במקום "קרח ומשה", כמו שהיינו מצפים). במחקרו על פרקי אבות גילה פרופ' שרביט כמה פרקים מקוריים יש באבות (רמז: לא חמישה) וגם דיבר על הפרק השביעי(!) והלא מוכר של המסכת. *** הרחבה על הנושאים שעלו בפרק: *חילופי נוסח - מה הצורה המקורית ומה הסיבה לשיבוש: -כארכי/כערכי/ערוכי הדיינים -לא הביישן/הבוישן למד ולא הקפדן/הקופדן מלמד (כולל כיצד נוצרו הצורות בוישן, קופדן וכן סולחן, בוטלן, גוזלן, עוסקן, ואיך זה מסביר את ירדן-ג'ורדן) -באשתו אמרו קל/קול וחומר באשת חברו -ארבע מידות ביושבי/ביושבים לפני חכמים (סמיכות לפני מילת יחס) -שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בְּלעוֹ/בָּלָעוּ/בלעונו -ואל תאמר דבר שאי אפשר/שאיפשר/שאפשר לשמוע (משמעות הפוכה!) -שאינוֹ/שאינוּ מאבד טיפה (ועל ההגיון שבצורה אינוּ) -והרוח באה/באת ועוקרתו (וגם על צורות כמו: יצת בת קול; וכי עלת על דעתך; וכן במקרא: אזלת יד; ועשת את התבואה) -הפוך בה הפוך/והַפֵּך בה דכולא בה -עז פנים לגיהינם ובושת/ובוש פנים לגן עדן -יכולה אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד/תִלמַד לומר ופן יסורו -בעל/על כרחך אתה נוצר ובעל/ועל כרחך אתה נולד (כולל על תופעת הגרירה) -מרבה נכנסים מרבה דאגה/דאוון -כל כניסה/כנסייה שהיא לשם שמים *מילים יווניות במסכת: ארכי, פרוזדור (כולל טעות העתקה מעניינת!), גימטריא, פרפראות (שאולי קשורה למילה פריפריה), שמות יוונים של חכמי ישראל (הורקונס, אנטיגנוס ועוד) *השפעה מלטינית: סנדלר, תריס *נשוא הקודם לכמה נושאים: ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il