דקות או פחות ‎30

עמיר פישלוב גדל בתל אביב, לאמא פרופ׳ באוניברסיטה ולאבא בכיר בעולם הטכנולוגיה. הוא השלים תואר במדעי המחשב עוד לפני הצבא והצטרף ליחידה 81. שם, ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, הוא הכיר את מי שלימים יהיו השותפים שלו בהקמת אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות ביותר שיצאו מישראל, סולאר אדג׳. אחרי 16 שנה בחברת הקלינטק, שבשיאה הגיעה לשווי של 20 מיליארד דולר, הוא החליט להתקדם לשלב הבא בקריירה שלו, לעבוד עם יזמים טכנולוגיים בשלבים מוקדמים. בחודש ספטמבר האחרון הוא השיק עם שני שותפים את קרן ההון סיכון  סקוור וואן לאבס, שמשקיעה ביזמים בתחומי האנרגיה, המוליכים למחצה והרובוטיקה. הם משקיעים בין מיליון לשלושה מיליון דולר בחברות בתחילת דרכן, אבל גם יכולים להשקיע כמה מאות אלפי דולרים ביזמים שעוד אין להם רעיון, אבל התחומים האלה שמצריכים טכנולוגיה עמוקה, מלהיבים אותם. 

השנה היא 2017, יקיר סודרי ושני השותפים שלו, כולם בוגרי תכנית תלפיות משתחררים מיחידות המודיעין שבהם הם שירתו עם שתי מטרות, להקים סטרטאפ, ולא לעשות את זה בעולם הסייבר. הם בדקו כמה רעיונות בחקלאות ורפואה, עד שהם זיהו נישה ענקית בשוק הגדול ביותר בעולם, שוק הבנייה. בילדוטס היא בעצם חדר בקרה ורטואלי, שמאפשר למנהלי פרויקטים שבונים מגדלים, מפעלים וחוות שרתים לעקוב אחרי קצב ההתקדמות של הפרוייקט באמצעות ניתוח של וידיאו שמתקבל ממצלמות 360 מעלות ומרחפנים. עד היום הם גייסו 160 מיליון דולר, הם מכניסים עשרות מיליוני דולרים בשנה, ועם צוות שמתקרב ל-300 עובדים, הם פעילים בעשרות פרויקטים ברחבי העולם. לאחרונה הם גם רכשו את ג׳נדה, חברה ישראלית אחרת בעולם הקוסטרקשן טק, והמטרה שלהם היא להיות מרכיב חיוני בכל פרוייקט בנייה גדול בעולם, תעשייה שמגלגלת טריליוני דולרים בשנה.

אילן פלג היה בכלל אצן עם חלום גדול להיות אלוף העולם בריצה ל-800 מטר. הוא הגיע לאולימפיאדה לנוער, והיה ספורטאי מצטיין בצבא, אבל כשהוא הבין שגם אם הוא יגיע למשחקים האולימפיים, הוא לא יסיים עם מקום על הפודיום, הוא החליט להקדיש את עצמו לאהבה אחרת שלו ונרשם ללימויד מדעי המחשב במרכז הבינתחומי. בשנת 2019, הוא והשותף שלו ליאוניד בלובשטיין, הקימו את ליייטראן, פלטפורמה שמאפשרת למפתחים לדבג את התוכנה שלהם ישירות בסביבת הפרודקשן בצורה מאובטחת ומיידית. הם גייסו עד היום כ-110 מיליון דולר מקרנות כמו אינסייט, אקסל וגלילות, ויש להם מכירות של עשרות מיליוני דולרים, כשבין הלקוחות שלהם אפשר למצוא את מיקרוסופט, אפל וסיטיבנק שגם השקיעה בחברה. איך מנהלים חברה בין תל אביב וניו יורק, איך גדלים במאות אחוזים בשנה, ואיך מהפכת הבינה המלאכותית הייתה הגל הענק שעליו לייטראן רוכבת כדי לעמוד על הפודיום בסופו של דבר.

עדי דנגוט זוקובסקי גדלה בנתניה ואחרי שירות כקצינה בבא״ח גולני הייתה בטוחה שהיא תהפוך לרואת חשבון. היא עשתה תואר בחשבונאות וגם עבדה תוך כדי כדיילת באל על, אבל מודעה שהפיצה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הביאה אותה להתמחות בגולדמן זקס, אחד מבנקי ההשקעות המפורסמים בעולם. העבודה שם בליווי של הנפקות, מיזוגים ורכישות גרמה לה להתאהב בעולם הטכנולוגיה, מה שהביא אותה לתפקיד של אנליסטית בקרן ההון סיכון באטרי. כיום עדי היא אחת השותפות בקרן ההון סיכון האמריקאית אייבקס, שמנהלת בארץ קרן של 110 מיליון דולר, ומשקיעה בחברות ישראליות בשלב הסיד. הם מחפשים יזמים עם יתרון תחרותי בשווקים נישתיים, אבל אוהבים להוביל ולהשתתף בסבבים מוקדמים של חברות פינטק, תשתיות מחשוב, סייבר ואיך לא, בינה מלאכותית. 

לנור דניאל גדלה בנס ציונה ושירתה כקצינה ב-8200 בתפקיד אופרטיבי, ככה היא נחשפה לעולם הטכנולוגי. אחרי השירות היא הקימה עסק נדל״ן ויחד עם בן זוגה, שהיום הוא הגרוש שלה, מכרו, קנו ושיווקו מאות נכסים מניבים, תחילה עבור עצמם ובהמשך עבור לקוחות בישראל וביוון. לפני שש שנים נפל לה האסימון, וזיהתה פער בשוק, איך זה שחנויות פיסיות לא מנתחות את התנהגות הצרכנים שלהם, כפי שעושים בעולם האונליין? זה היה הרקע שגרם לה להקים את שופר אי איי, פלטפורמה שמתממשקת למצלמות האבטחה בחנות או בסופרמרקט, ומאפשרת לקמעונאים וספקים להבין את התנהגות הצרכנים במרחב הפיסי. היא גייסה עד היום כ-12 מיליון דולר, בין השאר מאמנון שעשוע, מהבעלים של רשת ויקטורי ומקרן ההון סיכון בי אר אם. שיחה על מסע יזמי קצת שונה, של מי שרוצה לבנות את הגוגל אנליטיקס של כל סופרמרקט או חנות פיסית בעולם. 

אורן צ׳רנוף גדל במשפחה יהודית ציונית באחד הפרוורים של וושינגטון די סי. אחרי הקולג׳ ותקופה קצרה בסטרטאפ טכנולוגי, הוא התחיל לעבוד בקרן הון סיכון ישראלית שבזכותה עשה עלייה לישראל. ההרפתקה הבאה שלו הייתה חברה בשם פונדו בעולם האיקומרס שבסופו של דבר נמכרה וכמו שאורן אומר, האקזיט היה אירוע משנה חיים עבורו ועבור השותף שלו. היום אורן הוא אחד המייסדים של סטיקר, קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות קונסיומר ישראליות. יחד עם השותף שלו דני כהן, הם מחפשים יזמים עם תשוקה לבנות מוצרים לצרכני קצה, בין אם מדובר במוצרים דיגיטליים, או במוצרים פיסיים, לא משנה אם זה משחק, אפילקציה, או קרם גוף היעקר שתהיה לכם תשוקה ואיזה שהוא יתרון יחסי שאין לאחרים.

אור בוקבוזה נולד במושב ביישובי גדרות, עד גיל 26 הוא היה בטוח שהוא יעשה קריירה צבאית, אחרי ששירת כקצין בסיירת מטכ״ל אבל במקום זה, הוא החליט להקים קהילה עם החברים שלו בשכונת שפירא, שמהר מאוד הפכה לקרן שקונה, משביחה ומנהלת מאות מבנים בתל אביב. על התשתית הזו הם הקימו את וון, פלטפורמה שמנהלת בנייני מגורים בארה״ב, ומאפשרת לדיירים של נכסי מולטי פאמילי לקבל את השירותים שהם צריכים ממנהלי הנכס, משלב המעבר לדירה, התשלומים החודשיים, וכל השירותים הנלווים. עד היום הגם גייסו יותר מ-110 מיליון דולר והם מנהלים כרבע מיליון דירות מתוך שוק של כמעט חמישים מיליון. על המסע היזמי של וון, שכלל הרבה עליות ומורדות, ועד הבוקר ההוא בשבעה באוקטובר כשהוא יצא עם הנשק לעוטף, ואיך רכב עם מתנדב שחילק פיצות לחיילים, גרם לו להיות הכי אופטימי לגבי ישראל. 

נועם שוורץ הוא יזם סדרתי, עם רקע לא שגרתי. הוא גדל בבני ברק ואחרי לימודים בישיבה תיכונית הוא התגייס לחטיבת המחקר של אמ״ן, וכמעט מיד אחרי השחרור הקים את החברה הראשונה שלו, שלבסוף נמכרה לסימילרווב. בשנת 2018 הוא הקים את אקטיב פנס, אליה גייס כבר יותר מ-130 מיליון דולר בתחום הסייבר, אלא שב-2022 הם זיהו את טרנד הבינה המלאכותית, והיום הם החברה המובילה בהגנה על מודלים של אי איי וכבר מתקרבים להכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר. סביב ההזדמנות הזו, הם החליטו לעשות מהלך של מיתוג מחדש והיום הם נקראים אליס, על שם הדמות הספרותית המפורסמת מהספר של לואיס קרול. שיחה על ריברנד, איך מגיעים להחלטה משמעותית כזו, מה חייבים לדעת, ובעיקר איך משלימים תהליך כזה ונשארים בחיים. 

את שי מישל אירחנו כבר פעמיים לאורך השנים, בהן דיבר על המסע היזמי שלו, על עבודתו כאיש פרודקט ואז על הקרן אליה הצטרף, מרלין וונצ׳רס, קרן סייבר שעוזרת לחברות למכור בשוק הפדרלי והמדינתי בארה״ב. הוא הגיע אלינו שוב לפני כמה ימים כדי לדבר על העסקה הגדולה ביותר שהוא הוביל, 140 מיליון דולר בחברת הסייבר טורק, שעושה אוטומציה למערכות בקרת הסייבר של ארגונים גדולים שידועה בשמה ״סוק״. שיחה על סבבי ענק, על העסקה הלא שגרתית עבורו, כקרן שבדרך כלל משקיעה בשלב הסיד, והאם הסייבר הישראלי נמצא בבועה. 

גיל שי התחיל לתכנת כבר בבית הספר היסודי, במחשב שכנראה מעולם לא שמעתם עליו, דור שהקדים אפילו את הקומודור 64, אי שם בשנות השמונים. הוא התגייס לעתודה האקדמית ושירת ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם שני אקזיטים על החגורה, האחרון שבהם בכ-250 מיליון דולר, חברה בשם קלאוד אנדור שנמכרה לאמזון, הוא התחיל לבצע השקעות אנג׳ל ולאחרונה הצטרף כמשקיע לקרן ההון סיכון מירון קפיטל.  כחובב טבע, שאוהב טיולים, צלילות והוא גם טייס חובב, הוא החליט להשקיע בתחומים שההון סיכון הישראלי פחות מחבב כמו אנרגיה, אקלים ובריאות דיגיטלית, ומחפש יזמים בשלבי פרה-סיד וסיד שמחפשים לא רק אקזיט גדול אלא גם משמעות.

זה סיפור על שני שחייני נבחרת ישראל, גלעד זילברמן וגיא קוגל, שאחרי קריירה באליפויות עולם ואירופה, שיאי גילאים ושיאי ישראל, החליטו שהם מקימים את סיטפיק, פלטפורמה שמאפשרת לעשרות מיליוני גולשים בעולם למצוא את הכרטיסים הכי טובים לאירועי ספורט ומופעי מוסיקה, מגמר הצ'מפיונס ליג ועד מופע של טיילור סוויפט. הם עברו דרך חתחתים, בקושי גייסו כסף, וכמעט נסגרו תוך כדי הקורונה, אבל היום הם מוכרים כרטיסים בשווי של כמאה מיליון דולר בשנה, מנהלים עשרות עובדים בישראל ובחו״ל ומשרתים לקוחות בכ-15 שווקים גלובליים. איך הם כמעט נטשו את הרעיון, איך הם מתכוונים לנווט את החברה גם בעולם שבו חלק גדל והולך מהתעבורה ברשת עובר דרך פלטפורמות בינה מלאכותית, ואיך הספורט הסיזיפי מתחת למים הוביל אותם להצלחה.

פרופ׳ מור פרץ הוא דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחה. הוא גדל בשנות השמונים בשכונה א׳ בבאר שבע, לאמא שעבדה כאחות ואבא שניהל מחסנים לוגיסטיים. הוא בכלל קיווה להיות שחקן כדורסל, ואחרי לימודי הנדסאות בתיכון הגיע לחיל האוויר, שם חווה פציעה קשה שכמעט שיתקה אותו. מור מעיד על עצמו שהוא תמיד מכוון הכי גבוה, והיה בוגר המכללה הראשון שהתקבל לתואר שני ואז שלישי בהנדסת חשמל בבאר שבע. אחרי פוסט דוקטורט בקנדה, כשיכול היה לבחור במשרה באיזו אוניברסיטה שהוא ירצה, הוא החליט לחזור ארצה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנת 2019 יחד עם שני דוקטורנטים שלו, הם הקימו את קפאו, שפיתחה טכנולוגיה שמטעינה רובוטים תוך כדי שהם נעים על רצפות ייצור ובמרכזים לוגיסטיים. עד היום הם גייסו יותר משלושים מיליון דולר ועובדים עם חברות ענק כמו טויוטה, שגם השקיעה בחברה, דנסו, ויונדאי. סיפור על חתירה למצויינות, ציונות ורובוטיקה בנגב.

כמה יזמי הייטק אתם מכירים שהתחילו את הקריירה שלהם בכלל בחיל החינוך? אחרי פציעה תוך כדי קורס חובלים, בן ברנשטיין מצא את עצמו בחיל הזה, אבל בגלל שהוא תכנת מגיל צעיר, את המילואים שלו הוא כבר עשה ביחידה 81. קריירה בכמה סטרטאפים, וכמעט 14 שנים במיקרוסופט בתפקידי פיתוח וניהול מוצר, הביאו אותו להקים את טוויסטלוק שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-450 מיליון דולר. אחרי שנשאר קצת זמן בפאלו אלטו ותקופה קצרה בקרן הון סיכון בשם אייקוניק, הוא הקים חברה נוספת בתחום הסייבר לקונטיינרים בשם מינימוס וגייס סיד ענק של 51 מיליון דולר. שיחה על אקזיטים, ציפיות, והייפים בתחום הכי חם בהייטק הישראלי.

יאיר נחמד היה בכיר בכמה מחברות המשקאות המובילות בישראל כמו מי עדן וקוקה קולה, כשהוא נתקל במי שלימים יהיה השותף שלו, שבא עם רעיון מהפכני לפני עשרים שנה, לאפשר לאנשים לשלם בכרטיס אשראי כשהם ניגשים למכונת משקאות או חטיפים. הם הקימו את נאייקס ויאיר וגם אחיו השקיעו כמה מאות אלפי ש״ח כמשקיעי אנג׳ל והחברה התחילה לפתח את פתרון החומרה והתוכנה שלה לשוק הישראלי. אחרי כשנתיים התחילו להתקשר אליהם שותפים מחו״ל שנתקלו בפתרון שלהם, כשהם באו לקנות משקה או חטיף ממכונה בביקורים שהם עשו בארץ. כיום נאייקס היא חברה עם מעל 1,200 עובדים, ויותר ממאה אלף לקוחות בלמעלה ממאה מדינות. הם התרחבו הרבה מעבר לעולם התשלומים במכונות, וכיום עובדים עם הבנקים הגדולים בעולם, עם חברות בתחום הרכב והטעינה החשמלית, ועם ענקיות ריטייל מוכרות. הם רכשו עשרות חברות, ונסחרים במסחר דואלי בנאסד״ק ובבורסה בתל אביב. שיחה על חברת בוטסטראפ ששווה היום מעל מיליארד וחצי דולר, ואיך יאיר כמנכ״ל החברה, מכוון ליעד הבא שלה, לשרת שוק של טריליון וחצי דולר. 

משה זילברשטיין עשה אקזיט הרבה לפני שהמילה הזו הייתה שגורה בפי כל ישראלי, אי שם בתחילת שנות האלפיים. זו הייתה רשת חברתית שהוא והחברים שלו בממר״ם הקימו לקראת סוף השירות הצבאי, שנמכרה לבסוף לקומברס. אחרי תקופה בסיאטל, שבה עבד בין השאר במיקרוסופט, הוא עבר לצד השני, לעולם ההון סיכון, תחילה כמשקיע בקרן נורווסט ובשנים האחרונות כשותף הישראלי של קרן ההון סיכון אן 47, קרן שמנהלת שניים וחצי מיליארד דולר, ושהמשקיע היחיד שלה, הוא תאגיד הענק הגרמני סימנס. זילברשטיין מספר על אסטרטגיית ההשקעה שלהם, בחברות מסיבוב איי עד סי, עם צ׳קים שנעים בין 5 ל-35 מיליון דולר. דיברנו על ההייטק הישראלי והחוסן יוצא הדופן שלו אחרי שנתיים של מלחמה, והאם האיש שראה כבר כמה בועות מתפוצצות חושב, שלפחות בתחום הסייבר בארץ, אנחנו עומדים בפני התפוצצות שתשאיר רבים עם הנגאובר חזק. 

עופר וולף שירת בחיל האוויר ולמד מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. זה היה הרקע לכניסה שלו לעולם ההייטק, תחילה כמפתח ואיש מוצר, ובהמשך בתפר שבין המוצר לביזנס. בתפקיד האחרון שלו הוא היה סמנכ״ל התפעול של גארדיקור שנמכרה לפני כארבע שנים לאקמאי, רכישה שהייתה התשתית למרכז המו״פ של ענקית המחשוב והסייבר בישראל. לפני כשנה, אחרי שהיזמים של גארדיקור עזבו להקים את הסטרטאפ הבא שלהם, הוא מונה למנהל המרכז בישראל והוא מוביל גם את חטיבת הסייבר העסקי של אקמאי. שיחה שנכנסה עמוק לעולם המיזוגים והרכישות. אילו סטארטאפים מעניינים אותם? איך יזם שבונה חברה בעיקר בתחום הסייבר, צריך לתכנן מראש את גיוס הכסף והשוויים כדי להיות אטרקטיבי עבור רוכשת כמו אקמאי? וגם, האם סבבי הענק של חברות ישראליות בשנה האחרונה מעידים על בועה?

מיכאל ברגורי גילה את עולם הסייבר בתור בן נוער ששיחק קאונטר סטרייק וראה איך השחקנים האחרים מנסים לעכב אותו באמצעות התקפות שאמורות להאט את המחשב שלו. הילוך מהיר קדימה, אחרי שירות בחלק המודיעיני של 8200, תואר במדעי המחשב ומתמטיקה ושש שנים במיקרוסופט, הוא הקים את זניטי, חברה שמתמחה בהגנה מפני התקפות על מודלים של אי איי. בחודש שעבר באחד הכנסים הגדולים של סייבר, מיכאל עלה על הבמה והראה איך חולשת אבטחה של אופן אי אי מאפשרת לו לנהל שיחות כאילו הוא צ׳אטג׳יפיטי ובאמצעות זה לשאוב מידע או לשלוח נוזקות לאדם בצד השני של הצ׳אט. עד היום גייסה החברה כשישים מיליון דולר, ואם להאמין למה שמופיע ברשת, יש להם הכנסות דו ספרתיות במיליוני דולרים. שיחה על בינה מלאכותית, סייבר ישראלי, ואיך זה להקים חברה שרוכבת על הגל, עם שאיפות לבנות משהו שונה גם בנוף הסייבר המקומי.

אופיר ארליך הוא יזם סדרתי שהקים כבר ארבע חברות וגם משקיע אנג׳ל פעיל עם מעל 50 השקעות בחברות סטרטאפ. הוא גדל בנתניה התחיל לתכנת בגיל 9, בגיל 17 כבר עבד כתלמיד תיכון בחברת תוכנה ושירת ב-8200. אחרי האקזיט השני שלו, של קלאודאנדור שנמכרה לאמזון בכ-250 מיליון דולר הוא חשב שהוא יוצא לפנסיה ואז החליט להקים את אאון, בעולמות גיבוי הענן. תוך 11 חודשים הם גייסו לא פחות מ-200 מיליון דולר מקרנות מפורסמות כמו סקויה ולייטספיד ובתקופה הזו השווי שלהם צמח מ-0 ליותר ממיליארד דולר, מה שהפך אותם ליוניקורן הכי מהיר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. שיחה שחרגה הרבה מעבר ל-30 דקות על הקמת חברות, על גיוס כסף ועל העצה הכי חשובה שלו ליזמים, אם אתם רוצים להצליח יש שתי דרכים, או שתתחילו להשקיע כאנג׳לים ותכירו המון עסקים, או שתארחו יזמים אחרים בפודקסט. 

ביג איי די, היא אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל. היא גייסה כבר יותר מ-300 מיליון דולר, יש לה 600 עובדים והכנסות שחצו לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר. אבל את ההצלחה שלה היא חייבת בכלל לתקנות הפרטיות שפרסם האיחוד האירופי שנתיים אחרי שהם קמו, אי שם ב-2018. ביג איי די היא כיום יוניקורן שמאפשר לחברות ענק כמו וולמארט או בוקינג דוט קום גישה נוחה למידע שלהם מה שמאפשר להם למחוק מידע אישי של משתמשים המעוניינים בכך על בסיס הרגולציה האירופית אבל לא רק. לאורך השנים הם פיתחו מגוון מוצרים משלימים. שיחה עם נמרוד וקס סמנכ״ל המוצר ואחד משני המייסדים על תחנות חייו כטייס תובלה, מפתח תוכנה ויזם, מיבנה, דרך ניו יורק והיום בתל אביב.

פבל ליבשיץ נולד בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה כילד היישר לנצרת עילית. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר וביחידת 81, לאחר שסיים תואר ראשון במסגרת העתודה בטכניון. בשלב זה בקריירה, הייתם מצפים שימשיך במסלול טבעי של פיתוח תוכנה – אבל החיים הובילו אותו לכיוון אחר לגמרי.פבל מצא את עצמו בתפקיד סמנכ״ל שיווק בסטארט־אפ בתחום החקלאות הדיגיטלית, השלים תואר שני במנהל עסקים, ומשם הדרך הובילה אותו לעולם ההשקעות. בשנת 2017 הצטרף כשותף זוטר לקרן חץ (Hetz Ventures), ושתי השקעות בולטות שלהם – בטריגו ובגרנולייט – הפכו אותו לשותף בכיר בקרן.היום, חץ מנהלת כ-300 מיליון דולר ומשקיעה בתחומים כמו סייבר, דאטה והממשק שבין ענן לבינה מלאכותית – ופבל נמצא בלב אחת התקופות המרתקות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי.שיחה על סקרנות, שינויי כיוון ואיך נראית השקעה חכמה בעידן הבינה המלאכותית.