ביטלמניקס על הביטלס

בפרק החדש אני ממשיך את המסע המרתק של הביטלס לאורך שנת 1962. הפרק הקודם נעצר בתחילת אפריל, בדיוק כשהארבעה יורדים מבמת מועדון הקאברן בערב החשיפה החגיגי של החליפות החדשות, כשעיניהם נשואות אל סיבוב ההופעות השלישי בהמבורג, הפעם במועדון ה"סטאר-קלאב" החדש.בריאן והלהקה עושים את דרכם לגרמניה בשתי משלחות מוטסות, לראשונה ללא הנסיעות המייגעות בדרכים היבשתיות של העבר. אלא שבשורת איוב קשה על מותו הפתאומי של סטיוארט סאטקליף תופסת את ג'ון, פול ופיט בהפתעה גמורה, בעודם ממתינים לבואם של בריאן וג'ורג' בשדה התעופה בהמבורג.ברקע, המאמצים הבלתי פוסקים של בריאן אפשטיין להשיג ללהקה חוזה הקלטות נמשכים כל הזמן. בריאן אפילו מגשש מול המפיק הגרמני ברט קמפרט לגבי הקלטת אלבום שלם בגרמניה, אולם אז מגיעה התפנית הדרמטית והמפתיעה ביותר מלונדון.בצעד לא צפוי, ג'ורג' מרטין מקבל הנחיה מגבוה להקליט את הלהקה הליברפולית. בריאן מוזמן בבהילות לפגישה באולפני EMI ברחוב אביי רוד, ושם הוא מתבשר שהביטלס יוחתמו בלייבל "פארלופון" ויוזמנו לסשן מבחן ראשוני ב 6 ביוני. הבשורה המשמחת מגיעה אל חברי הלהקה בהמבורג, והם מתחילים מיד בחזרות אינטנסיביות לקראת הסשן המיוחל.

סדרה חדשה בביטלמניקס זה לא משהו שאפשר לומר שקורה בכל שבוע ולא בכל שבועיים וגם לא בכל חודש, אבל עכשיו יש לי את הזכות לומר: סדרה חדשה בביטלמניקס - 'השנים המעצבות 1962-1963'.בסדרה החדשה אני אחזור אחורה אחורה בזמן או ליתר דיוק ל 1 בינואר 1962 - יום האודישן הגורלי של הביטלס לחברת התקליטים 'דקה'. הוא היה כל כך גורלי עד כדי כך שכל מה שיכול היה להשתבש, השתבש. הנסיעה הזוועתית ללונדון, הציוד שלהם לא התאים לטכנאי האולפן, הקור המקפיא, פול עם הקול הרועד ופיט בחוסר קצב מושלם.למרות כל הסימנים המעידים והקשיים הללו, בריאן נשאר אופטימי ושידר ביטחון מלא. מבחינתו, זה היה אמור להיות בסך הכל אודישן פורמלי בדרך הבטוחה לחוזה הקלטות חלומי שכבר הרגיש לו מונח בכיס.אלא שהתשובה מחברת 'דקה' בוששה להגיע, ובינתיים בריאן עשה סוויץ' חד והתמקד בלוגיסטיקה ובשליטה מוחלטת במה שהיה בידיים שלו: 'חתימה' על חוזה הניהול, שינוי טוטאלי של ההתנהגות והמשמעת של הביטלס על הבמה, ובעיקר המהפך הוויזואלי במראה של חברי הלהקה, שהופיעו עד אז עם מעילי עור שחורים ופרועים.בריאן למעשה הפך את הביטלס בעל כורכם מ'רוקרים' ל'מודים' ותכנן להציג אותם לראווה בערב חשיפה מיוחד.כשהחדשות המרות מחברת 'דקה' הגיעו בסופו של דבר, נדמה היה שהביטלס סגרו את הדלת ושלעולם לא ישיגו חוזה הקלטות, אבל אז בריאן נזכר במשהו אחד שהציל הכל.על התהליך המופלא הזה של 'ביות' הביטלס על ידי בריאן אני אספר בפרק הראשון בסדרה 'השנים המעצבות 1962-1963'.

סדרה חדשה בביטלמניקסהשנים המעצבות של הביטלס 62-63בסדרה הזו אני אמשיך מהנקודה שבה הפסיקה הסדרה 'תחילת ימי הביטלס' ונראה בהאיך הביטלס הופכים מלהקת מועדונים קטנה ללהקה שכובשת את בריטניה ואת העולם כולוהפרק הראשון יעלה כבר ביום שני הקרוב, ואתם מוזמנים להצטרף אליי ולהאזין

בפרק 151 אני מציין (באיחור קל) 50 שנה ל Wings at the Speed of Sound אלבום הסולו השביעי של פול מקרטני והחמישי של ווינגז, שראה אור בסוף מרץ 1976.האלבום הזה יצא פחות משנה לאחר Venus and Mars, והוא נולד במהירות שיא מתוך צורך מעשי: הלהקה הייתה בעיצומם של סיבובי הופעות עולמיים מאסיביים, ופול ידע שאלבום האולפן הבא יוכל לצאת רק ב 1977. הוא היה חייב דלק חדש שימשיך להזין את גל ההצלחה המטורף של Band on the Run ו Venus and Mars, ויכין את הקרקע לקראת הטור האמריקאי הענק באביב 1976.סיבוב ההופעות הבריטי שנפתח בספטמבר 1975 תפס תנופה אדירה והזכיר מאוד את הטור של הביטלס עשור קודם לכן בסוף 1965 לאחר יציאת Rubber Soul. משם הלהקה המשיכה לסיבוב קצר באוסטרליה, ובין לבין פול המשיך לכתוב שירים, כולם בצל המטח הארסי של המבקרים הבריטים, שקטלו את יצירתו וכינו אותה "רדודה", "ילדותית" וסתם "שירי אהבה טיפשיים".בדיוק ברוח הזו נולד האלבום החדש. פול אמנם ניסה לכתוב קטע אפל יותר, אבל חזר מיד לשירי האהבה הטיפשיים בגישת "דווקא" מבריקה: אם המבקרים רוצים שירי אהבה פשוטים, הם יקבלו אותם.את 'שיר הנושא' הבלתי רשמי של האלבום Silly Love Songs, הוא עטף בעיבוד מורכב ומתוחכם להפליא, ניגוד מוחלט לטקסט ולנושא הפשוט שהשיר עוסק בו.התוצאה היא אלבום שונה של ווינגז, שנראה שנוצר כלאחר יד בכוונה תחילה כמענה ישיר לתסכול המצטבר מהביקורות הקשות, אבל עדיין מציע כמה משירי האהבה הטיפשיים והיפים ביותר של פול.

לכבוד הפרק ה 150 חזרתי לסרט הראשון של הביטלס, הסרט המכונן A Hard Day's Night שראה אור בקיץ 1964.בפרק הזה, שקיבל את השם "אנרכיה קומית", אצא למסע מעמיק אל החוויה הסינמטית הראשונה של ארבעת המופלאים. הסרט, שנחשב עד היום לקלאסיקה קולנועית ומוזיקלית, עוקב אחר כ 36 שעות סוערות בחיי הלהקה כשהם נוסעים מליברפול ללונדון כדי להופיע בשידור חי בטלוויזיה.במקום סרט הוליוודי עמוס תפאורות מלאכותיות, הבמאי ריצ'ארד לסטר והתסריטאי אילון אוון בחרו לצלם בסגנון פסאודו-דוקומנטרי בשחור-לבן, שלוכד את הטירוף האמיתי של הביטלמניה ומראה את הביטלס כלואים ברכבת ובחדרי מלון, אבל גם את הביטלס שלא מאבדים את ההומור השנון והטבעי שלהם.התסריטאי אילון אוון עשה סדרה בתחום ז'אנר ה'קיצ'ן סינק' הריאליסטי שהיה מאוד נפוץ בתקופה הזו בבריטניה. הסדרה שלו עסקה בליברפול. ג'ון ופול אהבו אותה והושפעו לכתוב תסריט משלהם על ימיהם כנערים שם ובחרו באוון כתסריטאי של סרט הבכורה של הביטלס.במהלך הפרק אדבר על גם סצנות מתוך הסרט ובתוכם גם סצנות הסולו המבריקות של ג'ון, ג'ורג' ורינגו (ונגלה למה הסצנה של פול נחתכה החוצה).אתעכב גם על השחקנים הנפלאים שמקיפים אותם: ווילפריד בראמבל כסבא התחמן של פול, נורמן רוסינגטון בתור נורם המנהל, דמות המבוססת על בריאן אפשטיין, ויקטור ספינטי בתפקיד המפיק ההיסטרי בסוודר הצמר, וכמובן פאטי בויד המקסימה.אדבר גם על הסצנה שהסרט חותר אליה, סצנת ההופעה וגם על הביצוע ל You Can't Do That שנשאר על רצפת העריכה והתגלה רק כעבור שנים בסרט התיעודי בהגשת פיל קולינס.לאורך הפרק אני אביא גם גילויים מרתקים מתוך הספר החדש והנהדר של העיתונאית סמירה אחמד.