240 שניות

ובחלק ד' והאחרון של הסדרה שלנו "מה הסיפור עם בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג? מה הפתרון ואיך ישראל תצא מזה? עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי, בפרק המסכם. טקסט הפרק המלא: מה הפתרון? ואיך ישראל תצא מזה? על אף שחזר התובע בבית הדין בהאג והזהיר את הצדדים כי יישם את סמכותו ללא מורא ובאופן שווה כלפי כל הצדדים בלחימה בעזה, יש לזכור כי בעוד שהנפגעים שווים בזכויותיהם, החשודים במקרה הזה רחוקים מלהיות שווים במעשיהם ובכוונותיהם. הצהרת התובע אם כך תקדימית ואף תמוהה מכמה סיבות. ראשית, מאז היווסדו, זוהי הפעם הראשונה שתובע בית הדין מצהיר כי הוא עומד לבקש צווי מעצר לפני שאלה הוצאו בפועל. כדי למנוע בריחת חשודים ושיבוש הליכים, בדרך כלל צווי מעצר מתפרסמים רק לאחר הוצאתם או רק לאחר מעצר. זו גם הפעם הראשונה בה בסכסוך אחד מתבקשים צווי מעצר בו זמנית נגד נציגי כל הצדדים הלוקחים חלק בלחימה. ולבסוף, זו הפעם היחידה שהתובע בחר להקיף את עצמו, במומחים מוכרים ובחוות דעתם, בה הם תומכים בבקשתו לאחר שעיינו בתשתית הראייתית לטענתם. בעוד שלחוות הדעת אין כל נפקות משפטית. האם יש בכך כדי להפעיל לחץ על שופטי בית הדין לקבל את בקשתו? הכרזתו של התובע אם כך הינה בשורה היסטורית עבור נפגעי השבעה באוקטובר מצד אחד, אך באותה העת, לצערנו, לוקה בשיקול דעת שגוי. עוד תמוה, כפי שארצות הברית חשפה, שבעוד התובע יוצא בהצהרתו, חוקרי התביעה היו אמורים לעלות על טיסה לפגוש את ראש הממשלה ושר הביטחון? אם הדבר נכון, הרי שרשויות המדינה הסכימו לשתף פעולה עם בית הדין. זאת החלטה מושכלת. ידיעה זו מעלה תמיהה חמורה, הנוגעת לשיקולים משפטיים וניהול משאבי התביעה באופן ראוי. כיצד יוציא תובע צו מעצר לפני שמיצה אפיקי חקירה מרכזיים אל מול חשוד מרכזי? ראש הממשלה מנהל היום לחימה מצפון ומדרום, ואינו מסתתר במנהרה, אלא מזמין את התובע לבחינת חומרים שיש בהם כדי להפריך אישומים חמורים. מצד אחר, טענות על לחצים מופרזים המופעלים לכאורה על התובע וחוקריו, יכול שהשפיעו לחלטת התובע, ואם נכונים הם, הם לא מכבדים אף דמוקרטיה ואזרחיה. וראוי שהטענות הללו יבדקו. כמה אפשרויות. רשויות המדינה יכולות להכריז על שיתוף פעולה מלא עם חוקרי התביעה, ואף הקמת צוות משותף עם חוקרים ישראלים וחוקרים ממשרדו של התובע. תוך שלמשל, לחוקרים בישראל תהיה גישה לחומרים ביטחוניים חסויים, ולחוקרים בהאג תהיה גישה לכל חומר אחר. רק אז חוקרי האג יהיו משוכנעים בעובדות, באתגרי הלחימה מול חמאס, ובכוונת בכירים בישראל להציל חיים בישראל ובעזה. כשם שמשוכנעים בכך חוקרים ורשויות בישראל. כשבמקרה של הפרה, רשויות ישראל חייבות למצות את הדין באופן מלא. אפשרות יעילה נוספת להגנה על ראש הממשלה ושר הביטחון מפני עמדה לדין בהאג, יכולה להתממש בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שיש בידה לחקור מעורבותם ובכלל זאת את החשדות הנטענות, ובתנאי שתהיה לוועדה יכולת להגיש החלטות מחייבות, באשר לצורך בהעמדה לדין, כיבוד החלטות הוועדה בידי רשויות בישראל לאחר מכן, והליך המתקיים בשקיפות מול תובע בית הדין, כפי שקורה בקולומביה. ישראל צריכה לעמוד בחובותיה בדין הישראלי והבינלאומי. חשוב שחשדות או דיווחים על הפרות חמורות ייבדקו כהלכה, ושמנהיגים פוליטיים יחזקו את מערכת המשפט בפעילותה. למען תדמית ישראל, אך מעל הכל, עבור אזרחיה הראויים לשלטון חוק אמיתי, שקיפות, הליכי צדק, ולמען חיזוק חוסנה של החברה הישראלית, באחת משעותיה הקשות ביותר.

ובחלק ג' של הסדרה על בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג, איך יכולה דמוקרטיה להגן על עצמה מפני צווים מהאג ומה אפשר ללמוד ממקרי עבר. עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי, מספרת. טקסט הסרטון המלא: איך דמוקרטיה מגנה על עצמה בפני צווים מבית הדין בהאג? מה ניתן ללמוד ממקרי עבר? קשה שלא לחבר בין המציאות שלנו ערב השבעה באוקטובר והמציאות כיום. מבחינת חשיבותה של מערכת המשפט לחוסנה של החברה הישראלית ולמעמדה של מדינת ישראל בעולם. היתרון המובהק שיש למדינת ישראל לעומת מיליציית החמאס טמון במערכת משפט עצמאית הזוכה להערכה ולהכרה ברחבי העולם כראוי לדמוקרטיה משגשגת. גם בשלב זה לתובע יש סמכות בלעדית להחליט האם לבקש צווי מעצר או לבקש התייצבות מרצון של חשודים בבית הדין וללא מעצר. היה זה המקרה כשראש ממשלת קניה כיום נחשד והואשם בזמנו בפשעים תחת האמנה. אפשרות שכזו מתקיימת רק בהתקיים שיתוף פעולה ישיר בין הבכירים במדינה למקבלי ההחלטות בהאג. בנוסף בית הדין אינו מתיימר להעמיד לדין כל אדם בגין כל פשע תחת סמכותו. אם מערכת משפט עצמאית תחקור ותעמיד לדין בגין אותם חשדות הרי שבית הדין יעדיף שלא לפעול. זהו עקרון המשלימות. המילה האחרונה באשר לאמינות הליכים מדינתיים נתונה בידי בית הדין הוא זה שמכריע. במקרים דומים בית הדין שומר לעצמו את היכולת לבקר את ההליכים המדינתיים ולוודא שהם כנים ואינם למראית העין בלבד אלא מתקיימים תוך כיבוד זכויות הנפגעים, התביעה וההגנה להליך הוגן עם סיכוי שווה לזיכוי או להרשעה בסיום ההליך. הנה שתי דוגמאות ליישום מוצלח של עיקרון המשלימות במדינות שלבית הדין הייתה אפשרות להפעיל את סמכותו ושהתובע החליט כי תנאי עיקרון המשלימות התקיימו ללא צורך בהתערבות הרכב שופטים. מדובר במקרים בקולומביה ובבריטניה. במסגרת הלחימה בקולומביה בוצעו פשעים בינלאומיים מזעזעים כולל טבח של אלפים בידי כוחות ממשלתיים כמו גם פשעים נגד ילידים בידי מיליציות המורדים FARC. לאחר עשורים עקובים מדם נחתם הסכם שלום ומנגנון בית משפט מיוחד לשלום הוקם במסגרת אותו הסכם שלום. בית הדין בהאג הכיר בנפקות המנגנון לצורך עקרון המשלימות והוא ממשיך לבקר את ההליך עד היום כחרב תלויה מעל ראשי הצדדים. בית הדין ביקר למשל את העובדה שלפי חוקת המנגנון הקולומביאני בפועל לא התאפשר מיצוי הדין עם בכירים מכוחות FARC. הצדדים פתחו ומשא ומתן ובהליך שיפור מקצים. המנגנון הקולומביאני הוכיח את עצמו מבחינת חוסן מפני התערבות משפטית בינלאומית, מה גם שיש לו תרומה ממשית עבור בנייה מחדש של המארג החברתי הקולומביאני כדי למנוע זוועות דומות בעתיד. דוגמה קרובה יותר אולי למדינת ישראל הוא האיום לחקירות והעמדה לדין בפני בית הדין בהאג שריחף מעל ראשיהם של חיילים בריטים בשל התנהלותם בעיראק. בריטניה, מערכת משפט דמוקרטית לכל הדעות, עמדה לראות את חייליה על דוכן הנאשמים בהאג. מערכת המשפט הבריטית בתמיכת הדרג המדיני עשתה מהפך. הקדישה משאבים וחקרה את המעשים. והכל תוך נראות מלאה ושיח ישיר בין חוקרי בית הדין למערכת החקירה הבריטית. בית הדין הכריע שמערכת המשפט הבריטית היא עצמאית ומקצועית, כראוי לדמוקרטיה ובבסיסה שלטון החוק, ושהיא הוכיחה את עצמה במקרה הספציפי הזה. את ההליך ניהל הפרקליט הצבאי הראשי הבריטי, שכיום תובע בית הדין בהאג כרים קאן מינה כסגנו בניהול החקירה הנוגעת לישראל. מסר ברור שאי אפשר להתעלם ממנו. הן באשר לרצינות כוונותיו של התובע, והן באשר לפתרון הרצוי.

בחלק ב' של הסדרה שלנו, מה המשמעות של הוצאת צווי המעצר לנתניהו ולגלנט ע"י בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג? עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי, מסבירה. טקסט הסרטון המלא: מה המשמעות של הוצאת צווי מעצר על ידי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג? ב-20 במאי 2024 יצא תובע בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג בהכרזה כי הוא מגיש בקשה להוציא שלושה צווי מעצר נגד בכירי חמאס סינואר, הנייה ודף בגין פשעי השבעה באוקטובר בהם השמדה ורצח המהווים פשעים נגד האנושות. ואונס, עינויים ויחס בלתי אנושי בשבי חמאס החקירה נמשכת וצווים נוספים יכולים שיוצאו. אלא שבאותה נשימה התעקש התובע כרים קאן לחבור בין צווי המעצר נגד חמאס וצווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט ובכך לכפות מראית עין של סימטריה בדויה, כותרת אשר מאפילה על ההכרה בפשעי חמאס ובכך גם פוגעת במומנטום שניתן לנפגעי הזוועות בישראל להכרה. בשבעה באוקטובר חמאס ושותפיו פתחו את דלתות הגיהנום ומאז ההרס, מחיר הדמים והנפש בקרב האוכלוסייה בישראל ובעזה הוא בלתי נתפס. אין ספק שהמפתחות לסיום המלחמה המדממת הזו נתונים בידי חמאס. ראשי חמאס יכולים בכל עת לחדול מפשע המלחמה ומהפשע נגד האנושות המתמשך החזקת החטופים, ולהתפרק מנשקם. אך הם בוחרים בלחימה בכל מחיר עובדה זו לא פותרת את ישראל וחייליה, צבא העם, מלהגן על בלתי מעורבים. קריאות שנשמעו בידי בכירים בישראל למנוע מזון, מים וחשמל לעזה עומדות בבסיס הצהרת תובע הבית הדין. כמו גם הצהרות גורמי או״ם המבכים על משבר הומניטרי בעזה שלדבריהם אין שני לו. מובן כי ההודעה על בקשת התובע להוצאת צווי המעצר גרמה לרעידת אדמה בארץ ובעולם. היו שהזדעזעו ממראית ההשוואה בין ראש הממשלה לבין ראשי חמאס, אחד הארגונים הרצחניים ביותר, הרומסים זכויות אדם בסיסיות ובייחוד זכויות נשים, להט״בים או מי שנתפס כמתנגד פוליטי. אחרים בעולם הצופים במראות של סבל אנושי ואזרחי בעזה ושמאמינים שישראל לא נתונה לאותה ביקורת שיפוטית כמדינות אחרות בזכות ידידותה עם ארצות הברית, הביעו תחושת הקלה כאילו הצהרת התובע מוכיחה שאין אדם מעל החוק ושכל הצדדים חייבים בדיני הלחימה. אולם חשוב להדגיש, בקשת התובע להוצאת צווי המעצר תיבחן בנפרד על בסיס מסכת עובדתית וראייתית נפרדת לחלוטין. שופטי בית הדין יכולים לקבל, לדחות או לקבל חלקית כל אחד מהצווים. ההליך יתקיים במעמד צד אחד, במעמד התובע. אם בקשת התובע תתקבל, המשמעות הישירה היא כי יוצאו צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון ונגד שלושה בכירי חמאס המחייבים 124 מדינות חברות, מדינות התחייבו לשתף פעולה עם הצווים, כולל ידידות ישראל, התומכות בלחמתה. באופן מיידי, הדבר יגביל את חופש התנועה של מי שבשמו נקב התובע ויחייב מדינות לשתף פעולה עם בית הדין. צריך לציין, אלה רק צווי מעצר ראשונים ולא אחרונים ואף גורם אינו מבטיח שצווי מעצר עתידיים לא יוצאו או יפורסמו. לרוב צווי בית הדין לא מפורסמים כלל עד למעצר.

אז מה הסיפור עם בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג? בחלק הראשון של מתוך ארבעה - עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי ומי שמייצגת נפגעות ונפגעי השבעה באוקטובר בהאג, סוקרת בשבילנו את כל מה שחשוב לדעת בנושא. טקסט הפרק המלא: מהו בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג? מה סמכויותיו ומתוקף מה הן מופעלות? בקשת התובע בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון מעלה צורך להכיר את המוסד הזה וגם להבין כי אין עוד דמוקרטיה בעולם כרגע שכלפי בכיריה בית הדין מכריז שבכוונתו לבקש הוצאת צווי מעצר. בעיני חוצן או מתבונן אובייקטיבי, אם עוד קיים כזה כיום, הדבר יכול להצביע או על עניות בית הדין או על עניות אותה דמוקרטיה. למרות זאת, מדינת ישראל אינה הדמוקרטיה הראשונה שמעל לראשם של בכיריה ריחף חשש ממשי להוצאת צווי מעצר בידי בית הדין. מה והאם אפשר ללמוד ממקרים אחרים? בואו נתחיל מההתחלה. מהו בכלל בית הדין בהאג ומה הן סמכויותיו? כיום אנחנו שומעים על שני בתי דין בהאג. האחד למדינות, ושם דרום אפריקה וישראל מנהלות חזית משפטית עם השלכות ישירות ללחימה. השני, בית הדין הבינלאומי הפלילי, החוקר ומעמיד לדין יחידים, ועליו אנחנו מתמקדים. בית הדין הוקם בפועל בשנת 2002. חמישים שנים אחרי שהעצרת הכללית של האו״ם, הסמיכה ועדת משפטנים לנסח חוקה לבית משפט בינלאומי פלילי קבוע, שימשיך ויישם את מורשת משפטי נירנברג בתום מלחמת העולם השנייה, וינציח את ההבטחה לעולם לא עוד. הוא הוקם כמאתיים שנה אחרי ההצעה הראשונה להקימו, כדי להכפיף מדינות חברות באמנת ג'נבה הראשונה. בזמנו, בזירה בינלאומית שבמרכזה ריבונות מדינות, הקמת בית משפט קבוע, עצמאי ומוסמך להעמיד לדין גם ראשי מדינות בעת לחימה, לא התקבלה על הדעת. היום זו מציאות. בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג שהוקם מתוקף אמנה עליה הסכימו מדינות ב-1998, יחקור ויעמיד לדין בגין הפשעים החמורים ביותר, למעט מטעמים מסוימים המעוגנים באמנה. כי סמכות לא די לה. לתובע בית הדין נותר שיקול דעת רחב לגבי הפעלת הסמכות שבידיו. בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג חוקר ומעמיד לדין את האחראים ביותר בעיניו, בגין פשעים המזעזעים את האנושות, ובהם רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. עקרונות הסמכות של בית הדין נתונים למבחנים קשיחים. זהו לא בית משפט הפועל תחת עיקרון הנקרא ״סמכות אוניברסלית״. על פיו יפעיל סמכותו, מרגע שפשעים בינלאומיים פליליים מבוצעים. לכן הוא לא יכול לחקור ולהעמיד לדין פשעים בינלאומיים בסוריה או בתימן למשל. רק מדינה, או במקרים חריגים מועצת הביטחון של האו״ם, יכולה להכיר בסמכות בית הדין. מועצת הביטחון יכולה גם להקפיא סמכות זו. סמכות בית הדין מופעלת בשטח המדינה המבקשת או כלפי אזרחיה. בשנת 2021, מושב שופטים הכיר בסמכות בית הדין לפתוח בחקירה בהתבסס על בקשתה של הרשות הפלסטינית שפעלה כמדינת פלסטין. ולמרות ששאלת האם פלסטין היא מדינה עוררה סערה משפטית וגרמה לשפיכת דיו רב, בטענות שפלסטין היא מדינה, אינה מדינה, או שהיא מדינה לצורך האמנה, בית הדין אישר את האפשרות האחרונה. ומכאן שהרשות הפלסטינית וכמוה ישראל נתונות לסמכותו של בית הדין.

ברוכות וברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות". אצלנו תוכלו למצוא בכל שבוע מומחים ומומחיות שמדברים על כל מה שבוער, מה שנמצא בראש סדר היום. 240 שניות, רק אמת, אפס פייק, גג ארבע דקות. במבזק מוצגים קטעים מקוצרים מהפרקים, חפשו את הפרקים המלאים שעניינו אתכם בערוץ היוטיוב שלנו . 101 חטופים עדיין בעזה, הצפון עדיין מופגז ובוער, והשבוע נחשפנו לפעולת "ביפרים מסתורית" שהביאה לפגיעה באלפי אנשי חיזבאללה. אבל זה רק חלק מקצב האירועים המסחרר. אז בואו נראה מה היה לנו השבוע: פרופ' חנה יבלונקה ביום ראשון נכתב באחד מהעיתונים הגדולים: "כך דמוקרטיות נופלות". בסרטון, פרופ' אמריטה חנה יבלונקה מתארת כיצד הדמוקרטיה בגרמניה קרסה מבפנים, עם עלייתו של היטלר לשלטון, בגלל חולשת שומרי הסף, ומדוע אסור לנו לחזור על הטעויות של ההיסטוריה. ניצב בדימוס אמנון אלקלעי שמעתם על המעצר של הפעילות שחילקו פלייארים לשחרור החטופים? לעומת זאת, עצורים בפרשת בית ליד – עדיין אין. ניצב בדימוס אמנון אלקלעי מסביר איך השר בן גביר משחית את משטרת ישראל, ומה הקשר לאסון הגרעיני ביפן ב-2011. פרופ' אורלי בנימין השבוע הקבינט החליט להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה. פרופ' אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, מסבירה איך אדישות הממשלה משפיעה על השירותים הציבוריים ואיך אנחנו, האזרחים, משלמים את המחיר. עו"ד דניאל חקלאי השבוע נחשפו פרטים חדשים על הירי ביובל קסטלמן. עו"ד דניאל חקלאי, המייצג את משפחת קסטלמן, מתאר את המאבק לחשיפת האמת, ואת השיבושים לכאורה בחקירת המשטרה סביב מותו. ד"ר גיא לוריא ב-8 בספטמבר, בג"ץ הורה לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתאר את ניסיונותיו של לוין לשתק את מערכת המשפט והמשמעויות החמורות לכך. תומר אביטל ויעל יחיאלי בפודקאסט החדש של "240 זום אין", העיתונאי תומר אביטל מארח את יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 50/50, לשיחה על אי השוויון המגדרי בכנסת ובפוליטיקה הישראלית, ועל ההשפעה החיובית של ייצוג שוויוני לנשים. זה היה השבוע שלנו! מה מצפה לנו בשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולראות. בינתיים, מוזמנות ומוזמנים לעשות סאבסקרייב לערוץ היוטיוב שלנו "240 שניות" ולהישאר מעודכנים בכל התכנים שמביאים סדר בין אמת לפייק. 240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.ם ספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfY אפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10 טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGN פייסבוק https://bit.ly/4eZUzMp אינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4K טיקטוק https://bit.ly/4bLYycj **להצטרפות לקבוצות "240 שניות": קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorless וואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q

סיכום שבועי - כל פרקי השבוע הכי מעניינים של 240 שניות והשבוע: ד"ר תמר עילם גינדין מומחית לאיראן, מסבירה על האיום שמציבה הרפובליקה האיסלאמית כלפי ישראל, ועל כך שלשתי המדינות יש אויב משותף. איך תקיפת ישראל עלולה לסתור את האינטרסים של איראן? כל הפרטים בפנים. לצפייה בפרק המלא: ד"ר ריבקי דב"ש מעלה את השאלה האם מסתירים מאיתנו מידע קריטי על מצבו של נתניהו. בשבוע הבא ייערך הדיון הראשון בתביעה שהגיש נתניהו נגד שני עיתונאים ופעיל מחאה, על רקע פרסומים לכאורה על מצבו הבריאותי. ידעתם שראש הממשלה מחויב למסור דו"ח על מצבו הבריאותי אחת לשנה? אז מתי הדו"ח האחרון נמסר? טוב ששאלתם – בשנת 2016! לצפייה בפרק המלא: ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, מדבר על איך מכונת הרעל משפיעה על התודעה שלנו היום. מי אמר "תן לי מכונת תעמולה מספיק טובה ואהפוך שחיתות לטוהר, שקר לאמת ועם לאספסוף"? אם חשבתם שזה מישהו עכשווי – טעיתם! המדינאי האיטלקי מקיוואלי אמר זאת לפני 500 שנה. לצפייה בפרק המלא: בפרק החדש של "240 זום אין", העיתונאי תומר אביטל מארח את אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח, לשיחה על פייק ניוז ומכונת הרעל ברשתות ועל הקושי בזיהוי מידע אמין ברשתות. לא רק ילדים ובני נוער מתמודדים עם זה, אלא גם מבוגרים. לצפייה בפרק המלא: עו"ד בתיה כהנא דרור לשעבר מנכ"לית "מבוי סתום" על אפליית נשים, מספרת על האפליה הממוסדת כלפי נשים בבתי הדין הרבניים, וכיצד הנשים הן אלו שמשלמות את המחיר על המדיניות הפוליטית. לצפייה בפרק המלא: ד"ר עידן ירון, חוקר ימין קיצוני, מנתח את מדיניות הממשלה והפגיעה במשילות ובריבונות של ישראל. הכנסת התריעה השבוע כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסרב לחשוף את נתוני הפשיעה לשנת 2023. איך זה מתיישב עם ההצהרות שלו על משילות? לצפייה בפרק המלא: זהו, זה היה השבוע שלנו! מה אנחנו מכינים לכם לשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולראות. מוזמנות ומוזמנים בינתיים לעשות סאבסקרייב לערוץ שלנו ביוטיוב "240 שניות" ולהתעדכן בכל התכנים שלנו, שמבאים לעשות סדר בין אמת לפייק! 240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.ם ספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfY אפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10 טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGN פייסבוק https://bit.ly/4eZUzMp אינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4K טיקטוק https://bit.ly/4bLYycj **להצטרפות לקבוצות "240 שניות": קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorless וואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q #240שניות #הרפובליקההאיסלאמית #תמרעילםגינדין #אויבמשותף #תקיפתישראל #לשוןהרע #נתניהו #דו"חרפואי #ריבקידב"ש #ד"רהראלמנשרי #מכונתהרעל #תעמולה #פייקניוז #אורנההיילינגר #אינטרנטבטוח #בתיהכהנאדרור #אפלייתנשים #בתיהדיןרבניים #איתמרבנגביר #נתוניפשיעה #משילות #עידנירון #ריבונות #דמוקרטיה #זכויותנשים #תומראביטל #אקטיביזם #חדשות #כלכלה #אקטואליה #פשעימשטרה #תחקירים #זכויותאדם #סייברישראלי #יוטיובישראל #חשיפהלפייקניוז #חקיקהישראלית #שלטוןהחוק

ברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות״ השבוע הביא איתו רגעים קשים ומעוררי מחשבה. גופות החטופים כרמל גת, הירש גולדברג פולין, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ועדן ירושלמי ז"ל הוחזרו לישראל, והחדשות הקשות גרמו ליותר מ-700 אלף איש לצאת לרחובות. אפילו יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, לא נותר אדיש והכריז על שביתה. במקביל, מתחת לרדאר, חל גם האחד בספטמבר – היום הראשון ללימודים. השבוע בסרטוני "240 שניות" עסקנו בעיקר בתחום החינוך אבל לא רק. בסיכום מופיעים קטעים מקוצרים, בתיאור תמצאו קישורים לפרקים המלאים. הנה מה שהיה לנו השבוע: שמוליק מילר, מחנך ומורה לספרות, מסביר מה הן הסכנות שבהצעת הפרטת החינוך שעלתה לאחרונה. מי באמת רוצה שהחינוך של ילדינו יעבור לידיים פרטיות? לצפייה בפרק המלא : https://bit.ly/4dRBGtM ד"ר אורית דגני דיניסמן שואלת מי קבע שהאחד בספטמבר הוא התאריך בו צריכים תלמידי הצפון לחזור ללימודים, ומסבירה על הצורך הדחוף בחיזוק תושבי הצפון לאחר פינוי היישובים, כי כל שיקום מתחיל בחינוך. לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/4cXAm7E ד"ר כרמל בלנק, חוקרת במחלקה למדעי ההתנהגות, חושפת איך הקיצוץ הרוחבי בחינוך לגיל הרך פוגע בעתיד של כולנו, ומדוע החינוך המוקדם כה קריטי לצמצום פערים חברתיים – נושא שממשלת ישראל לא מתמודדת איתו כראוי. לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/4dQLMvb עו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ, מדבר על חוק השב"כ ומה הקשר שלו ליכולת של השב"כ להגן על הדמוקרטיה. לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/3Z9OE1J זום אין : תומר אביטל מארח את פרופ' גלעד הירשברגר, פסיכולוג חברתי ופוליטי, לדיון מרתק על איך מתמודדים עם חוסר הוודאות לגבי המשך הלחימה ולמה תקווה היא רגש מסוכן. לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/3ZcyvZt זה היה השבוע שלנו ב-"240 שניות", ומה מצפה לנו בשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולגלות! בינתיים, אל תשכחו לעשות סאבסקרייב לערוץ היוטיוב שלנו ולהישאר מעודכנים בכל התכנים שמביאים לכם את האמת. 240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. בין המומחים שמופיעים בערוץ ניתן למצוא מגוון רחב של מומחים מהמובילים בתחומם: נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש. שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין. חתן פרס נובל דן שכטמן וחתן פרס נובל אהרון צ׳חנובר. כלת פרס ישראל הפרופסור אניטה שפירא וחתן פרס ישראל ויזם ההייטק איל וולדמן. הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, תא״ל במיל׳ אמל אסעד, פרופ׳ למשפט יניב רוזנאי, פרופ׳ יפעת ביטון, המשנה ליועמ״ש לשעבר עו״ד דינה זילבר, פרופ׳ עירן הלפרין, האלוף במיל׳ נמרוד שפר, אלוף במיל׳ עמוס מלכא, העיתונאי והחוקר ספי רכלבסקי, פרופ׳ חגי לוין, ד״ר שאול אריאלי, ד״ר תומר פרסיקו, עו״ד והשופטת בדימוס שרה חביב, פרופ׳ איסי רוזן צבי, פרופ׳ ישי רוזן צבי, ד״ר אודי לוי לשעבר ראש יחידת צלצל, ד״ר רונית לוין שנור, הפעיל החברתי אמיר השכל, עו״ד עינת פישר לאלו, העיתונאית ואשת התקשורת הילה טוב, העיתונאי האקטיביסט תומר אביטל, קונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס. סגן ראש המל״ל לשעבר ערן עציון, יו״ר הרלב״ד לשעבר ומייסד אור ירוק אבי נאור ועוד רבים וטובים. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.ם ספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfY אפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10 טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGN פייסבוק https://bit.ly/4eZUzMp אינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4K טיקטוק https://bit.ly/4bLYycj **להצטרפות לקבוצות "240 שניות": קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorless וואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q

סיכום שבועי - כל פרקי השבוע הכי מעניינים של 240 ד״ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, מרכז עזרי, אוניברסיטת חיפה, מחברת הרומן ההיסטורי ״המלכה״ מסבירה מה באמת מוביל את מהלכיו של שלטון של רפובליקה באיראן- הישרדות שלטונית וכבוד. על מתנגדי השלטון באיראן ועל תומכיו שמשאירים את השליטים בין הפטיש לסדן. איתמר קרמר, איש חינוך ומנהל משמר החינוך הממלכתי, מדגיש את החשיבות הקריטית של חוק החינוך הממלכתי לעתיד המדינה ולזהותה הדמוקרטית. החוק נועד להעניק חינוך אחיד לכל ילדי ישראל, שמבוסס על ערכי כבוד לזכויות אדם, סובלנות, שוויון ושלום. קרמר מתאר כיצד המחנה הלאומני מנסה להשתלט על מערכת החינוך ולקדם ערכים שמרניים ולאומניים, בניגוד לערכים הדמוקרטיים שהחוק מתכוון להטמיע. הוא קורא לחברה הישראלית להילחם למען החינוך. עו"ד יפעת סולל סמנכ"ל חדו"ש - לחופש דת ושוויון מדברת על עתירתה לבג"צ בנושא תכנית אופק חדש ועל הדרישה למנוע העברת עוד למעלה ממיליארד ₪ מדי שנה לרשתות חרדיות שאינן מלמדות לימודי ליבה. ההסכמים הקואליציוניים מבטיחים מימון מלא לרשתות חינוך פרטיות, אך התנאים אינם מתקיימים בפועל. העתירה לבג״ץ שואפת להבטיח כי גם בחינוך החרדי ילמדו לימודי ליבה ויעסקו מורים מקצועיים, מה שיתרום לכלכלת ישראל ולחברה הישראלית כולה. אדם אלרועי יו״ר מועצת תלמידים ונוער ת״א לשעבר היה תלמיד תיכון צעיר במהלך הקורונה, ותלמיד י״ב בתחילת המלחמה, מגיע להשמיע את קול הנוער, ומספר מה קורה עם הנוער?? האם הילדים נשכחו בין כל הבעיות?? הקורונה חשפה את חולשות מערכת החינוך הישראלית, שהתקשתה לספק מענה לצרכי התלמידים בזמן המשבר.לאחר הטרגדיה של 7 באוקטובר, המערכת שוב נכשלה במתן פתרונות, בעוד שהתלמידים נאבקים בדיכאון וחרדה, ומנגד מגלים מעורבות אזרחית יוצאת דופן. זום אין - תומר אביטל מארח את אריאל דוד דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה זהות מזרחית שזורה והמערכת המפלגתית בישראל, לשיחה מעמיקה על המתח בין זהות יהודית לליברליות . על איך פוליטיקה, מסורת ומזרחיות מעצבות את עתיד הדמוקרטיה הישראלית.הפרק עוסק במתח שבין זהות יהודית מסורתית, ליברליות ופוליטיקה בישראל. השיחה מתמקדת במרכז המסורתי הישראלי, ההתמודדות של המחנה הליברלי עם זהות יהודית, והשימוש של פוליטיקאים בזהות המזרחית לקידום מטרות פוליטיות. לצפייה בפרק המלא : https://youtu.be/64hcO21bWuI עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.ם ספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfY אפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10 טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGN פייסבוק https://bit.ly/4eZUzMp אינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4K טיקטוק https://bit.ly/4bLYycj **להצטרפות לקבוצות "240 שניות": קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorless וואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q #תמר_עילם_גינדין #איראן #רפובליקה_אסלאמית #מרכז_עזרי #אוניברסיטת_חיפה #הישרדות_שלטונית #איתמר_קרמר #חינוך_ממלכתי #דמוקרטיה #ערכי_זכויות_אדם #מערכת_החינוך #עו"ד_יפעת_סולל #חדו"ש #לימודי_ליבה #בג"ץ #חינוך_חרדי #אדם_אלרועי #נוער_בישראל #קורונה #משבר_חינוכי #מעורבות_אזרחית #תומר_אביטל #אריאל_דוד #זהות_מזרחית #פוליטיקה_ישראלית #יהדות_וליברליות #דמוקרטיה_ישראלית

היה שבוע עמוס בתוכן ובאירועים שדורשים התייחסות, לכן הכנו את סיכום השבוע , שבעזרתו תוכלו להשלים את כל מה שדיברנו עליו ! יחד עם הסברים אקטואלים קצרצרים  רוב הסרטונים בסיכום הם סירטונים בגרסתם המקוצרת, פרקים המלאים למי שמעוניין.ת - נמצאים ביוטיוב נשמח לפידבקים בתגובות !  מה הנושא שהכי בער בכם.ן השבוע ?  מה הסרטון שהכי עניין אתכם.ן ?  מה הייתם.ן רוצים שנבר עליו ולא דיברנו השבוע ?  ד״ר תומר פרסיקו - מה לבן גביר ולהר הבית? למה דחוף לו להפר את הסטאטוס קוו בהר הבית? התשובה פונדמנטליזם דתי!  נתניהו הפקיד המון כוח בידיי כוחות קיצוניים וקנאים, וזה נהיה מסוכן מיום ליום- לכולנו. בן גביר תומך הטרור- המעריץ של כהנא וברוך גולדשטיין מנהל את משטרת ישראל והביטחון הלאומי, מוביל הפיכה משטרית ומוביל משיחיים להתפלל בהר הבית, סמוטריץ המשיחי אחראי על הכלכלה שלנו ומוביל להרס כלכלי עצום וירידה בדירוג האשראי בכל החברות. הדרך היחידה לעצור אותם היא לא לתת להם כוח! הגיע הזמן שנתייצב איתנים מולם ונגיד - הפונדמנטליזם לא יעבור! אלוף במיל נמרוד שפר - השבוע חזרו שש גופות של חטופים, יורם מצגר, אברהם מונדר, אלכס דנציג, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פולוול זכרונם לברכה. חלקם הגדול נחטפו בחיים.  על חוסר האינטרס של נתניהו בעסקה, טרפוד העסקאות, לחץ צבאי שהורג חטופים וזמן שאין להם לבזבז אלוף במיל׳ עמוס מלכא , ראש אמ״ן לשעבר -חלק מהממשלה רואה בחטופים נטל. סמוטריץ בן גביר ונתניהו עסוקים בהישרדות פוליטית והחרבת מדינת ישראל, החזרת החטופים תסיים את המלחמה ותסיים את הקרקס שלהם, והם לא יכולים להרשות לעצמם את זה.  החטופים והחטופות מופקרים למוות בשם הישרדות פוליטית . נרי ירקוני- לשעבר ראש רשות התעופה בישראל - מחירי הטיסות מרקיעים שחקים מאז פרוץ המלחמה בשביעי לאוקטובר ועד היום- עשרה חודשים אחרי, בתחילת השבוע אל על הצהירה על רווח שיא של כמעט 150 מיליון דולר ברבעון האחרון !   חברות טיסה זרות רבות מבטלות כל שני וחמישי טיסות לארץ והחוצה, אז על מי נותר לנו לסמוך?  על החברה הראשית של מדינת ישראל, לא ? אז אם חשבתם.ן שאתם.ן ״מקבלים את המחיר הכי טוב שאפשר״ או ש״המחיר יקר בגלל המלחמה והמצב״ כדאי שתחשבו שוב מי מנסה לנצל את המצב. סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר סא״ל (מיל) עו״ד אפרת נחמני ברעם כל המידע שלא בטוח שסיפרו לכם לגביי פרשת שדה תימן והמרד שהגיע בעקבותיה. מרד ה״תמיכה״ בחיילי שדה תימן הינו פעולה אלימה כנגד שלטון החוק במדינה. מסבירה גם על דרכי השיפוט הצבאיות הרלוונטיות למקרים מהסוג הזה ועל חשיבות המשפט הישר כדי לשמור על צה״ל צבא מוסרי ומדגישה- זה מה שמבדיל אותנו מהחמאס .  ד״ר נעה לביא - העסקה להחזרת החטופים והחטופות נמצאת בימים קריטיים מאוד, זה הזמן של התקשורת להיזכר שהיא לא כלי להעברת מסרים על ידי השלטון! על תקשורת , על תקשורת פוליטית, שופרות של פוליטיקאים ועוד 

פרקי השבוע של 240 שניות עם הסברים קצרצרים ואקטואליים. ד״ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת ׳צלצל׳ היחידה ללוחמה כלכלית של המוסד בסדרה קצרה בת 2 פרקים על מקורות מימון טרור בעולם ומקורות מימון חמאס בפרט. לצפייה בסדרה לחצו כאן - https://bit.ly/3M8dffJ עו״ד ראויה חנדקלו, ראש מטה החירום למאבק באלימות ופשיעה, על הפשיעה והאלימות הרווחת במגזר הערבי, ועל ניצול המצב הנתון בידי הממשלה, שמעדיפה שהמצב ישאר כך. פרופ׳ ברוריה עדיני- ראש החוג לניהול מצבי חירום באונ׳ תל אביב, על המרכיבים של חוסן לאומי אמיתי, והצורך בחוסן לאומי כדי לנהל משבר מדיני ומצב חירום. סא״ל (מיל׳) עו״ד אפרת נחמני בר, סגנית הסנגורית הצבאית הצראשית לשעבר, בפרק זום אין עם כל המידע שאתם חייבים לשמוע על פרשת התעללות המילואימניקים בשדה תימן והפריצה לבסיסים והמרד האזרחי שהגיע בעקבות הפרשה, ועל ניהול הסנגוריה הצבאית בנושאים מורכבים ומבצעיים לצפייה בפרק המלא לחצו על הלינק - https://bit.ly/4dPw8jo ח״כ לשעבר דניאל בן סימון - על המשבר בזהות היהודית שמדינת ישראל גרמה לו וליהודי מרוקו שעלו לארץ, על החיים בתור יהודי במדינה מוסלמית, על ההסללה של המדינה בעקבות סממנים דתיים לשלוח אותם לישובים דתיים ולקטלג אותם כחלק ספציפי בחברה בלי לתת להם לנסות להשתלב. #יהדות #ישראל #מומחים #דמוקרטיה #פוליטיקה #חדשות #ממשלה #כלכלה #מרוקו #פשע #ממשלה #שדהתימן #צבא #צהל #חוסן #מלחמה #מלחמתחרבותברזל

סקירה שבועית- איחדנו את כל פרקי השבוע למבזק אחד ! ספרו לנו מה הפרק האהוב עליכם.ן אורנה היילינגר- מומחית לשימוש מיטבי באינטרנט, על פייק ניוז ברשת שימוש פוליטי של גופים ממשלתיים, הנדסת תודעה ברשת והצורך לצרוך תוכן נכון ובטוח. ד״ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית, על החרדה הקיומית והסיכון של כל חלקי החברה שמתגייסים, במיוחד בזמן חירום ומלחמה, על הנטל, האחריות, וחוסר השיוויון. ד"ר נועה לביא ראשת המסלול לתקשורת ומדיה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו מדברת על התופעה שהופכת עיתונאים ליחצ"נים. על תלות כמעט מוחלטת של עיתונאים בפוליטיקאים בישראל. שרים שמתעטפים בכינוי "בכיר כלשהו" מעבירים הדלפות שמשרתות אותם לכתבים שמפרסמים מיד, בנוהל "יטופל". ד״ר אדר כהן מביה״ס לחינוך , האוניברסיטה העברית "התעלמות מאקטואליה ופוליטיקה בבית הספר תוציא לעולם בוגרים צייתנים, חסרי ידע וחסרי עמדה." ד"ר ענת הרבסט-דבי התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן ויו״ר אספנט ישראל- כיצד באה לידי ביטוי הפקרה ארוכת שנים של נושא הרווחה בישראל לאחר השבעה באוקטובר ואיך מתוך הכאוס צמחו יוזמות אזרחיות?

סיכמנו את כל פרקי השבוע למבזק אחד, שיהיה לכם.ן למה להקשיב בסופש, זו הזדמנות טובה לראות אם פספסתם.ן פרק. פרקי השבוע: פרופ׳ דן שכטמן חתן פרס נובל לכימיה - על דור העתיד של המדע והמחקר, דווקא ובמיוחד עכשיו . ד״ר גדי חיטמן- על החברה הערבית בישראל, שבה רוב האנשים מעוניינים להשתלב בקהילה. פרופ׳ דוד פסיג - על נציבות הדורות הבאים והצורך הדחוף לחשוב על העתיד הרחוק, במיוחד בימים כאלו. עו״ד עינת פישר לאלו - על הצורך במנהיגות נשית, והיתרונות הרבים למדינה עם נשים בשלטון. פרופ׳ אניטה שפירא- כלת פרס ישראל להיסטוריה- בפנייה ישירה לבוז׳י הרצוג - שהגיע הזמן שיתעורר וישמיע קול .

איחדנו את כל פרקי השבוע של 240 שניות לפרק אחד לקראת סוף השבוע . פרופ׳ עירן הלפרין- האם אנחנו מפספסים משהו בפרשנות רצון העם? ד״ר אורנה ברי יזמית ומדענית ראשית בעברה, דירקטורית טכנולוגית במשרד ההייטק הישראלי- על עתיד ההייטק בישראל מיכל מטס ליטמנוביץ מייסדת ומנכלית ״יעבודה שווה״- על מצבן של נשים בשוק העבודה בזמן מצב חירום נדב תמיר דיפלומט לשעבר, מומחה לפוליטיקה אמריקנית- על הבחירות בארה״ב ואיך חזרתו האפשרית של טראמפ יכולה לשפיע על ישראל אבי נאור- מייסד עמותת ״אור ירוק״ ויו״ר הרלבד לשעבר - על השחיתות ואוזלת היד שהורגת אנשים בכבישים

עו״ד מיכאל ספרד, יועץ משפטי לאירגוני זכויות אדם ומומחה למשפט בינלאומי. על מצב בגדה המערבית בעקבות השתלטות ממשלת בן גביר- סמוטריץ׳- נתניהו על התנהלות המשטרה. על עליונות יהודית, עליונות מתנחלים, סיפוח, ריבונות בשטח והסכנה הרבה לדמוקרטיה. טקסט הפרק המלא: אז איך קוראים למצב הזה שבאזור אחד מתגוררות שתי קהילות, האחת בעלת זכויות פוליטיות ואזרחיות והשפעה ישירה על השלטון והשנייה נעדרת זכות לבחור ולהיבחר וחסרת השפעה במסדרונות שבהם נקבע גורלן? בשקט בשקט, בלי שהציבור הישראלי יודע על כך ובלי שהתקשורת הישראלית מדווחת הושלמה בשבועות האחרונים הפיכה משטרית בגדה המערבית. הפיכה משטרית של ממש. כי ממשלת בן גביר - סמוטריץ' - נתניהו קשרה קשר לבצע שתי הפיכות משטריות, לא אחת. האחת בישראל והשנייה בגדה המערבית. האחת נועדה לחסל את הפרדת הרשויות ועצמאות מערכת המשפט ולייצר מערך שלטוני רודני בישראל, והשנייה ביקשה לספח את הגדה המערבית ולקבע עליונות יהודית בה. כדי למנוע את הראשונה יצאו אלפי ישראלים לרחובות ביחס לשנייה אף אחד לא יצא לרחוב ומעטים בכלל יודעים ממנה. הגדה המערבית, כמו ירושלים המזרחית ורצועת עזה, היא שטח כבוש. כלומר מדובר בשטח שישראל שולטת בו בעקבות מלחמה וכיבוש צבאי. ומבחינת המשפט הבינלאומי הוא אמור להיות מנוהל על ידי ממשל צבאי המחויב לדאוג לביטחון ולצורכי האוכלוסייה הנכבשת. המשפט הבינלאומי מסדיר את המצב של כיבוש כניהול זמני של השטח בידי הכובש והוא אוסר באיסור מוחלט על סיפוחו באופן חד-צדדי. זהו לא סתם איסור, אלא כלל מרכזי שנועד לחזק את האיסור על שימוש בכוח שלא לצורכי הגנה עצמית. אם ברור שלא ניתן לרכוש ריבונות בכוח הזרוע, יהיו פחות מוטיבציות למלחמות. כלומר מדובר בעיקרון שהוא חלק מהלב של הסדר העולמי שנוצר אחרי מלחמת העולם השנייה ושבטבורו הרצון להכחיד מלחמות. בהתאם, ישראל הקפידה לאורך שישה עשורי כיבוש לנהל את הגדה באמצעות ממשל צבאי. הקמנו התנחלויות, הפקענו אדמות, חיברנו את תשתיות השטח הכבוש לישראל ובכל אלה הפרנו איסורים מובהקים של דיני הכיבוש. אבל התעקשנו כל הזמן שלא סיפחנו. והנה לאחרונה מומשה ההבטחה שהעניק נתניהו לסמוטריץ' בהסכם הקואליציוני ונחתם צו המשנה באופן דרמטי את מבנה הממשל בגדה. רוב הסמכויות השלטוניות, בעניינים אזרחיים, ניהול קרקעות, תכנון ובנייה, רישוי וכיוצא בזה, שהיו בידי קצין המשמש כראש המנהל האזרחי, הגוף שאמון על ניהול השטח, הועברו לסגן שמונה לו, והסגן הזה הוא אזרח שכפוף לסמוטריץ' ולא לפיקוד הצבאי. וכך חלקים נרחבים של כוחות שלטוניים בגדה אינם יותר בידי הצבא אלא בידי ״דרג ישראלי נבחר״, או במילים אחרות, בידי המתנחלים. כך נמתחה הריבונות הישראלית אל מעבר לקו הירוק, אל הגדה. אז איך קוראים למצב הזה שבאזור אחד מתגוררות שתי קהילות, האחת בעלת זכויות פוליטיות ואזרחיות והשפעה ישירה על השלטון. והשנייה נעדרת זכות לבחור ולהיבחר וחסרת השפעה במסדרונות שבהם נקבע גורלן? איך מכנים מערכת שלטונית של שליטה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת אשר יוצרת עליונות של האחת בזכויות ובמשאבים ונחיתות כרונית של האחרת? איך מכנים ממשל שבו 99.76% מהמשאב הכי חשוב, קרקע ציבורית, מוקצה זה לקבוצה אחת, הישראלים ופחות מ-1/4% מוקצה לשימוש של הקבוצה האחרת, הפלסטינים. נכון, אפרטהייד. ככל שנמשיך לקיים כיבוש בלתי נגמר ואפרטהייד, תשכחו מישראל דמוקרטית.

הצטרפו לסדרה הקצרה של עו״ד ריטה גולשטיין גלפרין, על המשבר בשירות הציבורי בישראל, האתגרים המרכזיים שמאיימים על היעילות והרלוונטיות של השירותים הציבוריים, ופתרונות מעשיים והכרחיים לשינוי כבר ממחר בבוקר. חלק ב׳ האם שירות הציבורי שלנו מוכן להתמודד עם האתגרים של המחר? ממינויים פוליטיים ועד לתרבות ארגונית מקובעת . והשינוי שחייב לקרות עכשיו. טקסט הפרק המלא: שירות ציבורי איכותי מתחיל, וגם נגמר, בטיב ההון האנושי שלו. מחקרים מצביעים על קשר שלילי מובהק בין מינויים פוליטיים לבין תוצר לנפש במדינה ואפקטיביות הביצוע של הממשלה. בסרטון הקודם דיברנו על חולשת המערכת הציבורית. וזה הזמן לצלול לעומק הבעיות ולדבר על מה שצריך לעשות, החל ממחר בבוקר. מפינו כאמור עשרה אתגרים. עלייה בקוטביות ובתפיסות סקטוריאליות, פוליטיזציה ושחיקה ביחסים בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי, פירוק, הרכבה וריבוי של משרדי ממשלה, ריכוזיות הממשלה המרכזית מול השלטון המקומי, מנגנוני פיקוח חלשים, פער בסמכות מול אחריות וריכוזיות יחידות המטה, מנגגוני תיאום ותכלול ממשלתי חלשים, היעדר אסטרטגית טווח ארוך וניהול סיכונים, קושי בגיוס, ניהול והשימור האנושי וגם תרבות ארגונית שמרנית ומקובעת. האתגרים הללו לא פועלים בוואקום, אלא משפיעים אחד על השני. השילוב שלהם יחדיו מייצר את הסערה המושלמת של תנאים לקיפאון וקושי בהנעת תהליכים בשירות הציבורי. במציאות בה משרדים נוצרים, מתפרקים ומורכבים מחדש בכל ממשלה, לעיתים כמה פעמים בכהונה אחת, הדרג המקצועי צריך לפעול להטמעת השינוי הארגוני, תוך הצדקת עצם קיום המשרד. הדבר גורם כמובן לבזבוז כספי ציבור, אך גם לחוסר קוהרנטיות בשירותים לאזרח. די להמציא משרדים מיותרים! צריך לייצר מסגרת קבועה ויציבה של המבנה הממשלתי ולעגן אותה בחוק יסוד. ישנו מתח מובנה בין אחריות המשרד שאמון על תכנון וביצוע מדיניות, לבין הסמכות שתלויה פעמים רבות באישור של יחידות מטה, אשר הופכות דה-פקטו לשחקני וטו. היו בעבר ניסיונות לרפורמות של ביזור סמכויות למשרדים בנושאי הון אנושי תקצוב ורכש. חשוב להשלים צעדים אלה ולאפשר יותר שיקול דעת למנהלים בכירים מקצועיים במשרדים. השירות הציבורי בישראל מתאפיין בתרבות ארגונית נוקשה, היעדר שאיפה למצוינות, התנגדות לחדשנות ואתגור פרדיגמות, עיגול פינות ומה שמכונה ״תרבות כסת״ח״. כלשון ועדת החקירה הממלכתית על אסון מירון. "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו", בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות בקרב שלחי ציבור, נבחרים וממונים. הציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד. הפוליטיזציה בשירות המדינה הישראלי כיום חריגה בכל קנה מידה. המסקנה, עלינו לחזק את דרישות הסף המקצועיות לבעלי תפקידים בכירים ואת מנגנוני הבקרה לאישור מינויים, גם במשרות אמון, גם בוועדות איתור וגם במכרזים. חשוב לייצר תהליכי גיוס מהירים ונגישים יותר, להגביר גמישות בהעסקה ומסלולי קריירה, כדי למשוך את האנשים האיכותיים והטובים ביותר לשירות הציבורי. בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים בה כעת, יש תפקיד אחד שחשוב יותר מכולם. נציב שירות המדינה. מי שאמור להיות אחראי על משאבי האנוש של הממשלה, המעסיק הגדול במשק, שאמור להצעיד אותה קדימה, לעודד גיוס, לבנות הכשרות, וגם להיות עמוד שדרה מול פוליטיקאים ולהגיד, עד פה, לא מאשר. הנציב הנוכחי מסיים בספטמבר השנה. וחשוב לוודא שהמינוי הבא יהיה מקצועי עצמאי ובתהליך שקוף. אין לנו את הפריבילגיה לחכות ליום שאחרי, או לקחת הימורים. חייבים שינוי עכשיו.

הצטרפו לסדרה הקצרה של עו״ד ריטה גולשטיין גלפרין, על המשבר בשירות הציבורי בישראל, האתגרים המרכזיים שמאיימים על היעילות והרלוונטיות של השירותים הציבוריים פתרונות מעשיים לשינוי כבר ממחר בבוקר חלק א׳- האם השירות הציבורי בישראל בקריסה? מאירועים בצפון ובדרום ועד נתוני סקרים מדאיגים, מתגלה תמונה עגומה של מערכת מתדרדרת. איך קרה שכמעט מחצית מהאוכלוסייה חושבת שהשירותים הציבוריים נפגעו? טקסט הפרק המלא: המשבר בשירות הציבורי לא התחיל בשריפות בצפון, גם לא בשבעה באוקטובר בטבח בדרום, ואפילו לא עם כינון הממשלה הנוכחית. מדובר במהלך הדרגתי, שיטתי ומערכתי של ניסיון להחליש את המנגנונים. שירותים רבים שהציבור נזקק להם כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה, ארנונה ועוד, מסופקים על ידי גופים ציבוריים באופן בלעדי או עיקרי. הדבר נכון בעתות שגרה, והביקוש והתלות בשירותים אלה רק גוברים בשעת משבר. ואם נדמה לכם שהשירות הציבורי נעלם וקרס, ובכן אתם לא לבד. מאורעות השבעה באוקטובר ואוזלת היד של השירות הציבורי, שהתגלו בעקבות המשבר המתמשך, הציבו מראה למציאות העגומה בשטח. נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים שכמעט מחצית מהאוכלוסייה, 45%, חושבים כי איכות השירותים הציבוריים בישראל נפגעה, ביחס לממשלות קודמות. אלה נתוני דצמבר 23. נתון זה מהווה עלייה מהסקר הקודם באוגוסט 23, לפיו 38% מהציבור חושבים שהשירותים נפגעו או נפגעו מאוד. וגם ברמה הבינלאומית המצב מטריד למדי. בסקר של ארגון ה-OECD, שנעשה לפני המלחמה, האמון של הציבור הישראלי בקבלת השירותים הציבוריים בשעת צורך נמוך במיוחד. בתגובה להגד ״אני מאמין כי אוכל לממש זכאות להטבות ציבוריות בקלות אם אזדקק להן״ שיעור הישראלים שלא הסכימו עם האמירה הזאת, היה הגבוה מכל מדינות ה-OECD. 69% לעומת 46% בממוצע במדינות ה-OECD. אני יכולה להציג פה עוד המון נתונים וגרפים וסטטיסטיקות השוואתיות, אבל מספיק להסתכל מהחלון או להדליק מהדורת חדשות, ולשמוע עוד ועוד עדויות מהצפון הבוער שלא מקבל מענה ראוי, ממפונים במלונות שלא זוכים להתייחסות ושלא מצליחים לממש זכויות, ולראות איך ארגוני חברה אזרחית נכנסים לוואקום שנוצר. כדי להבין איך הגענו למציאות שבה השירות הציבורית מתקשה לשמור על רלוונטיות, מיפנו עשרה אתגרים מערכתיים לפי שלושה פרקים. הראשון, אתגרים חיצוניים, תמורות רחבות בחברה ובפוליטיקה הישראלית שמשפיעות על השירות הציבורי באקו-סיסטם בתוכה הוא פועל. השני, אתגרים מבנים, הסדרי המערכת, גבולות הגזרה, הממשקים והמצב החוקי. והפרק השלישי, אתגרים פנימיים בתוך השירות הציבורי עצמו. ברובד האתגרים החיצוניים, השילוב של העמקת הקוטביות והסקטוריאליות ושיטת הממשל הקואלציוני בישראל, מייצר את מצב של אי-יציבות פוליטית שפוגעת בהמשכיות וביכולת לתפקד כמערכת ציבורית אחודה. השיח הציבורי בשנים האחרונות מצביע על שחיקה מתמשכת בתפיסת הממלכתיות, נוכח הקטנה והחלשה של הדרג המקצועי דרך שיח ה״פקידים״. בתקשורת פרסמו תחקירים שונים שמצביעים על כך שאיבדנו את ערך המקצועיות. שום דבר הוא כבר לא מקצוע. הצורך הפוליטי דוחה כל טיעון מקצועי. וכך בעצם יועצים פוליטיים בלשכות שרים התחילו לעסוק בפעילות מקצועית של המשרד, מבלי להיוועץ בגורמי המקצוע. בהקשרים של אתגרים מבנים, נזכיר אולי את הריכוזיות הקיצונית של הממשלה אל מול השלטון המקומי. מקום אחרון ביחס לכל מדינות ה-OECD והאיחוד האירופי. ריכוזיות יתר זו פוגעת גם באיזון של מוקדי הכוח במדינה, בין הממשלה לשלטון המקומי, וגם באפקטיביות השירותים שהציבור מקבל. הרשויות המקומיות קרובות יותר לאזרח ויכולות לייצר מענים יותר מותאמים. בסרטון הבא נצלול לעומק האתגרים בתוך השירות הציבורי עצמו. כאלה שמונעים ממנו לתפקד באופן יעיל ומועיל עבור האזרחים.

השופט, פרופסור אליקים רובינשטיין בסדרת בינג׳ - צוללים לעומק השירות הציבורי והייעוץ המשפטי בישראל! חלק ב׳- איך פוליטיזציה עלולה לערער את יסודות הייעוץ המשפטי בישראל. האם נכון להעניק לשרים יותר כוח בבחירת היועצים המשפטיים? מה יכול לקרות אם כל שר יופיע בבתי המשפט עם עמדות שונות? הצצה לחשיבות ההגנה על הייעוץ המשפטי המקצועי והבלתי תלוי! טקסט הפרק המלא: בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שניתן ללמוד מתולדותיה ובמיוחד בעשורים האחרונים, ראוי שיהיה יועץ משפטי שעובד ציבור ולא במרכאות ״מטעם.״ היו לא אחת הצעות להעביר את משקל הכובד בבחירת יועץ משפטי למשרד לעבר השר. פוליטיזציה של הייעוץ, מה גם שהשרים מתחלפים לעיתים קרובות, ואין תועלת כלשהי בעירוב בין המינוי לעבודת הייעוץ. ועוד הוצע לא אחת לאפשר לשר ייצוג נפרד מזה של פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט. התנגדתי לכך ודעתי לא נשתנתה. שוו נא בנפשכם שבנושא משפטי מסוים העומד לפני בג״ץ, למשל יש חילוקי דעות משפטיים בין יועצים שונים למשרדי הממשלה. המצב כיום הוא שהנושא מובא לדיון בפני היועץ המשפטי לממשלה, והוא או היא מכריעים בדבר העמדה שתוצג בבית המשפט. על פי הצעות שעלו, יוכל כל שר להתייצג לפני בית המשפט בייצוג משפטי שבחר לו, ועלול להיות שבפני בית המשפט ישמעו שלוש או ארבע דעות של משרדי ממשלה, ועל בית המשפט יהיה להכריע ביניהן. כלומר, במרכאות "לעשות סדר" בתוך הממשלה. היתכן הדבר? טרם הגענו לתרבות הציבורית האנגלית, הכוללת את הביטוי כלומר, בלשון המקרא, ״לא יעשה כן במקומנו.״ לכן יש צורך במסגרת. המחשבות שעלו בשנה הקודמת, שנת ״ההפיכה״ במרכאות או ״הרפורמה״ במרכאות, ושכנראה לא נזנחו גם בימי המלחמה, היו להחליש את הייעוץ המשפטי, כמו את בית המשפט העליון. לא אומר שהייעוץ המשפטי מושלם ולעיתים היו בחירות פחות טובות של יועצים משפטיים. דבר זה נדיר. ככלל השירות המשפטי הוא מקצועי והגון, והדברים נאמרים לגבי כללו, הן במשרדי הממשלה וברשויות, הן בפרקליטות. כולנו בני אדם, כולנו עלולים לשגות, גם בתי משפט. אך הניסיון המקצועי המצטבר, והזיכרון המוסדי הבא עמו, מבטיחים כי מספר הטעויות של ייעוץ משפטי בנידון דידן יהא מינימלי. לי אין ספק, מניסיון רב כאמור, כי אם מניחים בכף מאזניים אחת את המעלות והתועלת שבייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרדים כמות שהם, ובכף האחרת את החסרונות והבעייתיות, תכריע הכף הראשונה. את הטענות לגבי היועץ או היועצת המשפטית לממשלה, בעת ובעונה אחת, ראש התביעה הכללית הפלילית, העלול לחקור ראשי ממשלה ושרים, ועם זאת עצתו המשפטית מחייבת אותם? אכן, מעיקרא, אולי ניתן היה לבנות מודל שונה. אך ישנה אמירה באנגלית, אם הכלי אינו שבור, מדוע לתקנו? לטעמי, הפגמים מועטים והחיוב רב מאוד. אסיים בכך שכולנו מחויבים בענווה, כולל כמובן היועצים המשפטיים, וביודעם שחוות דעתם מחייבת עליהם להעמיק בה היטב, כדי להיות בטוחים בה. כך גם בתי משפט. ראוי הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, והייעוץ המשפטי לממשלה, לעידוד במלאכתם הקשה ולא להחלשתם. ואחרון, הייעוץ המשפטי העצמאי והתביעה העצמאית, כמו בית המשפט העצמאי בישראל, הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל, גם בתקופות קשות, כמו עתה בעלילות הדם בהאג א', ובהאג ב׳. וכדאי שנכס זה ימשיך להתקיים ולהיות מופעל.

השופט, פרופסור אליקים רובינשטיין בסדרת בינג׳ - צוללים לעומק השירות הציבורי והייעוץ המשפטי בישראל! חלק א׳ - מהיועץ המשפטי לממשלה ועד למשרדי הממשלה - תפקידם כמגני החוק והשלטון התקין. מה הסכנות העומדות בפניהם ואיך הם מתמודדים עם לחצים פוליטיים כדי לשמור על הדרך הנכונה והחוקית. טקסט הפרק המלא : השירות הציבורי הוא עמוד שדרה במערכת הממלכתית. מה שהחל בראשית המדינה בצביון מפלגתי של המפלגה השלטת, התפתח עם השנים באופן שאנשים ללא רקע כזה יכלו למצוא את מקומם ולהתקדם. השירות המשפטי בישראל נבנה בעמל לאורך שנים רבות, כשירות ציבורי לא פוליטי. כך היועץ המשפטי לממשלה והמשנים לו, כך היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כך הפרקליטות. נהוג לכנותם שומרי סף. תפקידם הוא כדברי ספר המוסר מסילת ישרים לרבי משה חיים לוצאטו, סוף פרק כ״ג: ״ואין טוב לאדם אלא שיבקש לו חברים תמימים שיאירו עיניו במה שהוא עיוור בו ויוכיחוהו באהבתם ונמצאו מצילים אותו מכל רע. כי מה שאין האדם יכול לראות לפי שאינו רואה חובה לעצמו, הם יראו ויבינו ויזהירוהו ונשמר.״ ועל זה נאמר בספר משלי, כ״ד ו׳ ״ותשועה ברוב יועץ.״ על פי הנוהג, חוות דעת הייעוץ המשפטי למשרד מחייבת את השר והמנכ״ל. אך אם לדעתם יש מקום לערער על כך, בידם לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לפנות אליו, או אליה, וחוות דעתו או דעתה תחייב את הממשלה והשרים. כאן המקום להדגיש, כעיקרון תפקיד היועץ המשפטי הוא לסייע לשר ולמשרד ולממשלה בכלל לממש את מדיניותם בדרכים חוקיות. ועם זאת כאמור, להזהיר כאשר מבקשים חלילה ללכת בדרך לא טובה. כיועץ משפטי לממשלה הגנתי בכעשרה מקרים על יועצים משפטיים, שהשרים ביקשו לסלקם מן הדרך כי חוות דעתם לא נשאו חן בעיניהם ואצה להם הדרך. יש גם שנאלצתי להתערב לפי בקשת הייעוץ המשפטי למשרד בפעולה של שר כדי למנוע אי-חוקיות. יש לזכור כי מצבו של היועץ המשפטי למשרד עדין ומורכב. הוא אמנם כפוף מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה, אך בשונה מאנשי הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים והפרקליטות, הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה באופן ישיר. אכן בעולם יש גם מודלים אחרים של ייעוץ משפטי, אך בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שניתן ללמוד מתולדותיה ובמיוחד בעשורים האחרונים, ראוי שיהיה יועץ משפטי שהוא עובד ציבור ולא במירכאות ״מטעם״. והדברים נאמרים מבלי לפגוע באיש ומתוך כבוד, לאותם פוליטיקאים רבים העושים מלאכתם אמונה.

בעידן שבו הפוליטיקאים מתמקדים בהפחדת הציבור מפני היריבים, אנו מאבדים את הכוח לחלום על מציאות משופרת. הצטרפו אל ד״ר חגי אלקיים שמסביר איך דמיון יכול לחולל שינוי מהותי במדינה ולהפוך את הפוליטיקה לתחרות אמיתית של רעיונות. טקסט הפרק המלא: בואו נדבר רגע על דמיון פוליטי. כולנו היינו רוצים שפוליטיקה תהיה תחרות ישירה בין רעיונות, בין תפיסות עולם, תוכניות ברורות לגבי המציאות אבל ברור לנו שהמציאות היא אחרת. בהחלטה שלנו למי להצביע מעורבים הרבה מאוד שיקולים החל ממה מצביעה המשפחה שלנו ועד למה ראינו ברחוב בדרך קלפי אבל שיקול מרכזי אחד הוא מה שאנחנו מדמיינים. הרי כולנו יודעים שלפתק האחד שלנו יש סיכוי מאוד מאוד קטן להכריע את הבחירות אבל הוא מאפשר לנו לעשות הרבה דברים אחרים הוא מאפשר לנו להביע הזדהות עם רעיון או קבוצה מסוימת, להרגיש שאנחנו מבינים בפוליטיקה ושקיבלנו החלטה שקולה, או לרצות את דודה שלנו שהיא מסתכלת לנו מעבר לכתף. אבל אחד הדברים שאפשר לעשות עם הפתק זה לדמיין: לדמיין מציאות אחרת שבה המועמד או המועמדת שבהם תמכנו מצליחים לשנות את העולם. הבעיה היא שבשנים האחרונות די איבדנו את היכולת לדמיין. הפוליטיקאים עסוקים מאוד בלעזור לנו לדמיין לא מה יקרה אם הם ינצחו אלא מה יקרה אם המפלגה האחרת תנצח. הם מפחידים אותנו וגורמים לנו לחשוש מכל תרחיש אחר אבל לא מספרים לנו איך דברים יראו אחרת, טובים יותר אם הם יהיו בשלטון. הבעיה היא שאת המצב הקיים כבר יש לנו. אנחנו יודעים איך הוא נראה וזה אומר שבבחירות שבהן התחרות היא בין מועמד קיים שברור לנו בדיוק איך המציאות תראה אם הוא ימשיך בשלטון לטוב או לרע, לבין מועמד שלא מצליח לגרום לנו לדמיין איך דברים יראו אחרת אז האמת זו כבר לא ממש תחרות זה ממש טבוע במוח שלנו: אנחנו לא יכולים לשלול רעיון בלי לדעת מה הרעיון האלטרנטיבי לא במוצרים בסופר לא בהרגלים בחיים שלנו ולא בפוליטיקה. השנה האחרונה ערערה מאוד להרבה מאיתנו צד אחד של המשוואה ורוב הישראלים לא ממש מוכנים שדברים ימשיכו להיראות ככה ואתם יודעים מה? אולי זה יספיק. אבל אולי זה לא יספיק ואז כדי שדברים באמת ישתנו אנחנו חייבים להצליח לדמיין את החלופה מה ישתנה? מה יראה אחרת ואיך בדיוק? ומה השלבים שעומדים בינינו לבין מציאות טובה יותר? אם הפוליטיקאים בישראל לא יצליחו לתת לנו את התשובות האלה אז התוצאות יהיו ברורות מי שעשו קריירה שלמה מלפסול כל רעיון אחר בלי להציע אף רעיון משלהם יכולים גם אחרי השנה הזו למצוא את עצמם שוב דבוקים חזק חזק לכיסא. אז אני פונה מפה לכל מי שרואה בעצמו אלטרנטיבה: עזרו לנו לדמיין מה יכול להיות אחרת. אין אף דרך אחרת לשנות דברים וליצור מציאות טובה יותר.

חלק ד׳- איך מתחילים לשנות את המציאות? תוכנית ביידן מציעה צעדים אמיצים: התמודדות עם איראן, קידום מדינה פלסטינית ונורמליזציה עם סעודיה. ד״ר שאול אריאלי מסביר איך נוכל להבטיח את עתיד ישראל . הצטרפו לחלק הרביעי והאחרון בסדרה שתשנה את חשיבתכם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני! סדרת הבינג׳ של אל״מ במיל, ד״ר שאול אריאלי, מומחה לסכסוך הישראלי- פלסטיני, כל פרק חושף זווית אחרת - מהנרטיב ההיסטורי ועד הצעדים הנדרשים לבניית עתיד משותף. טקסט הפרק המלא: איך ניתן להתחיל כיום ביישוב הסכסוך? צריך מנהיגות אחרת ואמיצה. קחו את תוכנית הנשיא ביידן למזרח התיכון, שהיא בנויה משלושה מרכיבים עיקריים הקשורים זה בזה. הערכות אזורית מול איראן ושלוחיה באזור, הכוללת גם ברית ביטחונית רחבה עם סעודיה, קידום מדינה פלסטינית, ונורמליזציה של סעודיה עם ישראל. ישנם צעדים מכינים ומשלימים לתוכנית הזו שכוללים את הפסקת הלחימה בעזה, שחרור החטופים והאסירים ועוד. ישראל זקוקה היום מכל הסיבות לעסקה הזאת כדי להבטיח את עתידה, את ביטחונה, את כלכלתה ואת מעמדה בקהילה הבינלאומית. ולפיכך, לאחר הפסקת הלחימה בעזה ובצפון, במקביל לשחרור מלא של החטופים, על החבילה הישראלית פלסטינית להסכם האמריקאי-סעודי, להיות מאוזנת בין האילוצים הפוליטיים, לבין הצורך בקבלת מחויבות אמיתית לישוב הסכסוך, בטווח הנראה לעין, במודל פתרון שתי המדינות. לשלב הראשון, שלושה תחומי פעולה. ראשית, הדקלרציה המחייבת . על ישראל להכריז על מחויבותה לפתרון שתי המדינות. אך אין להסתפק במודל הנאום של בר אילן מ-2009. בנאום ההוא נתניהו שירטט במילים את חזון השלום של טראמפ, והיה בתכנים שלו המפורטים פארסה של רעיון שתי המדינות. חזרה אליה משמעה הבטחת הקיפאון המדיני. יש להבטיח כי הצהרה הזאת תלווה במשפט המופיע בהסכמים עליהם חתם נתניהו, על פי החלטות 242 ו338, ולהוסיף את הפרמטרים שהוסכמו במשאים ומתנים המוקדמים. במקביל, על מחמוד עבאס והפלסטינים לקיים בחירות לפרלמנט הפלסטיני, לנשיאות ולמועצה הלאומית הפלסטינית של אש״ף, על מנת להבטיח שיהיה ייצוג לגיטימי ומחייב של העם הפלסטיני, הם חייבים לפרק מהחמאס את הזרוע הצבאית שלה, להכיר בישראל ובהסכמים החתומים עימה, על ידי כל המועמדים לבחירות. שנית, מהלכי אמון ובניית המדינה שבדרך. על ישראל להציג תוכנית ריאלית, לרציפות פלסטינית ב׳גב ההר׳, במתווה שתוכנן על ידי שרון ואולמרט בזמנו. בכלל זה ישראל תעביר במיידי את שני האחוזים של שטח A ו-B, שגלשו לשטחי C, לאחריות של הרשות הפלסטינית. המהלכים האלו יבטיחו, כי בתקופת ניהול המשא ומתן להסדר קבע, הפלסטינים שיהנו מרציפות טריטוריאלית בשטחי B, ייאלצו לפרוס תחנות משטרה, ויש לחייב אותם לאכוף חוק וסדר ולהפגין משילות בכל השטחים שבאחריותם. כמו כן, הרש"פ תפרוס את כוחותיה, בליווי כוח בין ערבי בשלב הראשון, ברצועת עזה, ותחדש את התאום הביטחוני, גם באזור הזה. שלישית, בניין הכלכלה הפלסטינית. על ישראל להתחייב על העברה קבועה, ובלתי מותנית, של כספי המיסים שהיא גובה עבור רשות הפלסטינית. ישראל והרשות ייגבשו תוכנית, לעדכון הסכמי פריז, ובכלל בניית מנגנון סילוקין עצמאי עבור הפלסטינים. בהתאם לכך, ייקבעו בין ארצות הברית, סעודיה וישראל, מהלכים ראשוניים לנורמליזציה, ולכינון ברית אזורית, כנגד כל הספוילרים לתהליך, ובראשם, איראן ושלוחיה. בשלב השני, בכפוף לתוצאות של השלב הראשון, ייפתחו שלושה ערוצי משא ומתן, להסדר קבע. הראשון, בין ישראל לפלסטין, בתיווך אמריקאי וערבי, על ארבע סוגיות הליבה, גבולות, ביטחון, ירושלים ופליטים, בהתאם לפרמטרים שנקבעו באנאפוליס 2009. השני, בין ישראל לעולם הערבי, על פי הצעת השלום של הליגה הערבית, שתעסוק בעיקרה, בצעדי הנורמליזציה, ובברית האזורית המורחבת. השלישי, בין ישראל ופלסטין, לקהילה הבינלאומית המעורבת, ביחס להסכמים כלכליים, הסכמים ביטחוניים, מנגנון לסוגיית הפליטים סיוע צבאי ועוד. לכל אחד מהערוצים האלה ייקבע סרגל זמנים למימושו, במקביל ובאופן מותנה באחרים. בשלב השלישי ואחרון, ההסכמים שנחתמו בשלושת הערוצים, ייושמו במקביל, ובאופן מותנה, על פני ציר זמן משותף, וזה יכול לקחת שנים. חבילה רב שלבית, רבת משתתפים ורב תחומית זו, תבטיח את מטרותיה של תוכנית ביידן. אסור לה לארצות הברית להסכים על עסקה מרודדת יותר, כי בכך היא תנציח את המציאות המדממת כיום. על הצדדים כולם להבין, כי זו האפשרות היחידה לעצור את ההסלמה החמורה, ולהציב תקווה מחודשת בפני העמים. לא נפריז אם נאמר, כי זו היא הזדמנות היסטורית, שלצערנו נקנתה, במחיר חייהם של עשרות אלפי פלסטינים, ומאות רבות של ישראלים, בהרס הרצועה ופינוי של יישובי הנגב המערבי. ולכן אסור אסור לנו להחמיצה, על מנהיגות אחרת ואמיצה לצעוד בדרך הזאת.