רברס עם פלטפורמה

פרק מספר 505 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 89, שהוקלט ב-13 בנובמבר 2025, רגע אחרי כנס רברסים 2025 [יש וידאו!]: רן, דותן ואלון (והופעת אורח של שלומי נוח!) באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים מרחבי האינטרנט: הבלוגים, ה-GitHub-ים, ה-Claude-ים וה-GPT-ים החדשים מהתקופה האחרונה. 🎗️[00:36] הכוכבים (בשאילתות) של שלומי(רן) אז היום יש לנו אייטם מיוחד שמוקדש לידידנו שלומי, ואני מבקש מאלון - תתכבד להציג אותו. Go for it!(אלון) טוב, אז אני ראיתי את האייטם הזה - וישר נזכרתי בהרצאה של שלומי נוח מהרברסים הראשון [זו מ-2014, שזה תכל’ס השני  - Ignites - The query which is the peak of my career / Shlomi Noach - YouTube - אבל הייתה לו גם אחת מעולה באחרון - Consensus: Quorum, Minority Quorum, Administered Quorum, and Beyond / Shlomi Noach], על איך הוא עשה Pie Charts וגרפים ב-SQL, ואז מישהו כנראה גם שמע את ההרצאה והחליט להעלות רמה . . . .(אלון) והפרויקט ב-GitHub נקרא DOOMQL, וזה “a multiplier Doom-like shooter implemented entirely in SQL powered by CedarDB”. שלומי - אז הבמה שלך . . .  (שלומי) קודם כל, בשביל זה SQL נוצר, שיהיה ברור, כן? כל הקטע הזה של שאילתות, Join-ים של טבלאות -זה סתם, זה לחלשים [לחזקים באמת - ?Will it run DOOM]טוב, אני מסתכל ומשתאה - הבנאדם מימש פה משחק מעל SQL . . . . אני עוד מנסה להבין אם זה Stored Routines וכאלה, או שזה באמת שאילתה כמו שצריך.כאילו, שאילתה אחת עם 50,000 שורות . . . (דותן) אני מציע שנעבור שורה-שורה, ותסביר לנו את השאילתות . . . .(רן) בוא נתחיל ב-gameloop.sql, ה-Loop של ה-Game.(דותן) כן - כל אחד שיפתח וקדימה: אנחנו בשורה 6 . . . .(אלון) קודם כל זה מתחיל ב-Begin Transaction, שימו לב! זה מצב טוב, אפשר לעשות Rollback למשחק.(שלומי) מטורף. אז למי שלא רואה, יש פה משחק ASCII Chart, שמונע על ידי שאילתת SQL בת . . . האמת, 157 שורות - זה קטן, ה-SQL Pie Chart שלי קצת יותר ארוך מזה . . . . מטורף. (דותן) רגע, איך אנחנו יודעים שזה לא AI כתב את זה?(רן) AI לא כותב היום הכל? מה השאלה? אבל מה שכן, נראה שהוא לקח השראה מפרויקט אחר, דומה, שנקרא DuckDB Doom.שזה גם כן מימוש של Doom - רק מעל DuckDB . . . . הוא לא הראשון בנישה.(אלון) וואו, יש הרבה כאלה . . . (דותן) רגע, אבל יש פה מה להסביר. מה, כאילו, איך זה מוציא החוצה את ה... זה לא, מה זה מוציא החוצה? זה לא אמור להוציא החוצה טבלה?  זה SQL, לא? מוציא Characters ככה . . .(שלומי) ה-Output הוא יכול להיות טקסט שמג'ונרט (Generated) על ידי SQL.כלומר, הרעיון של לייצר ASCII Chart או ASCII Graphic.זה פשוט, לצורך העניין, שורה אחת, עמודה אחת, שהיא ה-Image הזה.ואת ה-Image הזה אתה יכול לג'נרט (Generate) ב-SQL.(דותן) רגע, אם כבר אנחנו רציניים - אז כל הדבר הזה זה כאילו שאילתה, שהיא לוקחת . . . . שאילתה אחת שהיא לוקחת זמן, ואיך זה עובד? או שזה כמה שאילתות? כאילו... (רן) זהו, איך עושים את זה אינטראקטיבי? זאת השאלה. (שלומי) כן, זה עוד חדש לי. אני עוד לא נכנסתי לזה. אפשר לשער שזה כמה שאילתות שרצות אחת אחרי השנייה, כמו Stop Motion. זאת ההנחה שלי.(רן) זה כנראה Loop כזה, אוקיי. לגבי השאלה שלך, דותן - נגיד לגבי ה-Renderingאז נגיד תסתכל בקובץ renderer.sql, נגיד בשורה 130.ואתה תראה שיש שם כל מיני Characters - שאיתם מרדנדרים (Render) את המסך, לפי איזשהו תנאי.אבל לגבי ה-Loop של ה-Game והאינטראקטיביות ותגובה לחיצים וכל זה, או לא יודע, אולי זה מקשים אחרים?(אלון) יש פה Python שמקבל את ה-Input-ים - ואז לפי זה עושה את ה-Queries.אז הוא מקבל, נגיד, “ימינה” - ואז מריץ את ה-Query, מרנדר (Renders) ב-SQL ומחזיר.בסך הכול נשמע לי יעיל ואפקטיבי . . . . אני צריך להתחיל ככה להעביר הכול לשם.(דותן) בעצם כל שאילתה ב-30 Frame-ים לשנייה צריכה לקחת כמה זמן, במקסימום?(רן) לא, שנייה. אלון - זה לא Python. רגע, יש גם Server ויש גם Client.ה-Client ב-Python וה-Server כתוב ב-Bash. (אלון)  . . . כיאה ל-Server-ים . . . (רן) כן . . . . אבל יש פה Loop כלשהו, כן, נכון.(שלומי) דרך אגב, יש אלמנט של זמן בשאילתות - אפשר להכניס כזה דבר.יצא לי לכתוב שאילתות שמג'נרטות מטריקות (Generate Metrics) Rate כאלה.כלומר, שאילתות שמחולקות לשתיים - עושות איזשהו Select אחד על מטריקות (Metrics), ואז Union Sleep, Union לשאילתה נוספת שקוראת מטריקות . . . .ובעצם שני החלקים האלה נקראים בזמנים שונים.ועל כל זה - שאילתה שלוקחת, עושה Diff ומחלקת בזמן - וקיבלתם Rate!אפשר אפילו להכניס אלמנט של זמן בתוך שאילתה [רק למקרה שאחד הסטודנטים בקהל עדיין הצליח לעקוב אחרי הטרלול הזה].(דותן) רצוי!(אלון) רצוי, רצוי . . . (רן) . . . .זה לא כיף בלי זה.(אלון) רן, כאילו, יש פה מסקנה אחת מתבקשת - ב-Reversim 2026 האתר חייב להיות ב-SQL  . . . אני לא רואה אחרת.(רן) ענבר, אני מקווה שאת שומעת את זה . . . . האתר ב-SQL. לתשומת ליבך.טוב, תודה רבה. איזה יופי, שלומי - שומעים את הציפורים! איזה כיף.(שלומי) יאללה, תודה. (רן) בואו, אנחנו נמשיך לאייטם הבא.[05:54] רן(רן) אז כמה אייטמים ממני. אחד - LangChain, שאני מניח ששמעתם עליהם כבר כמה פעמים, גייסו לא מזמן סבב של 100 מיליון דולר, בוואלואציה (Valuation) של $1.25 מיליארד.ולמה זה מעניין, לדעתי? אז קודם כל, LangChain בונים איזשהו Framework לעבודה בעיקר עם Agent-ים.זה התחיל מ-RAG, זה עבר ל-Agent-ים, וזה עושה לא מעט דברים אחרים . . . אבל זו דוגמה לתופעה, שלדעתי כבר נהיית די רחבה, של כמה פרויקטים בתחום הזה, ספציפית ש . . . נקרא לזה “AI ו-Python” - אבל בגדול פרויקטים בתחום של AI, Agentic וכו', שכולם מתחילים מפרויקטי Open Source  והופכים לחברות מסחריות בקנה מידה די-גדול.אז LangChain זה אחד מהם, אמרנו - 1.25 מיליארד שווי; LlamaIndex גם גייסו כסף, אני לא זוכר מה וכמה [$19M] וכמה השווי [בערך $93M]; Ragas, זה פרויקט קצת יותר קטן, גם גייס כסף, וכיום לדעתי, זאת אומרת, גייס סדר גודל של עשרות מיליונים [נראה שיותר לכיוון $500K]; Pydantic, שזה למעשה  Framework שהתחיל בתור Data Typing ו-Safe Typing ל-Python, יש להם . . . הם פתחו איזושהי נישה שנקראת Pydantic AI, שזה משהו שנועד ספציפית לעבוד עם LLM בצורה יותר בטוחה - וגם הם חברה שגייסה לא מעט כסף.זהו, אז יש פה טרנד שהולך ומתגבר. מעניין. (אלון) יש “דומה-אך- שונה” -  N8N, שגם גייסו הרבה מאוד כסף - אבל אני אישית לא מבין את הגיוס הזה של LangChain, אני חייב להגיד.בסוף, מדובר ב-Framework שדי קל לשכפל.כאילו זה לא, לא יודע - אין פה זה, משהו מרתק.אני יודע שיש לו פופולריות, למרות שאני אישית שונא אותו, אבל כאילו, יש להם . . . נגיד,  N8N אני מבין - יש להם User Base עצום, יש שם קהילה, יש שם הכל.על LangChain, אני פחות ראיתי שזה עובד באותה צורה של Subscription, קהילה, כאילו...(רן) יש להם גם את זה. אתה צודק, אז הם התחילו לגמרי מספריית Open Source, כש-N8N התחיל מ-Service, למיטב ידיעתי.אבל LangChain התחילו כספרייה - והם פיתחו Service, נגיד Service ל-Processing של מסמכים.נגיד, במקרה הטיפוסי, יש לך מסמכים במיליון פורמטים שונים - Doc, PPT, PDF, תמונות, וידאו . . . ואתה רוצה להמיר אותם לפורמט של-Agent-ים קל לעבוד איתם - וזו עבודה קשה.אז הם יצרו Service כזה - ודרך אגב, הם לא היחידים, יש גם אחרים.אז הם יצרו כמה Service-ים כאלה, וגם Service ל-Monitoring, יש להם Framework שנקרא LangGraph, שזה בעצם Framework להרצה ספציפית של Agent-ים.ואחד האתגרים שם זה היכולת לעשות אינסטרומנטציה - היכולת להסתכל על מה Agent עושה, ולהבין אם הוא עושה את הדבר הנכון.אז הם גם פתרו את הבעיה הזאת.אז כן יש להם Service Online. אני לא יודע להגיד לגבי גודל ה-User Base, אבל זה Framework כן פופולרי.(רן) דרך אגב, LangGraph לדעתי הרבה הרבה יותר פופולרי מ-LangChain המקורי . . .  זה Framework חדש שבעצם צמח מתוך LangChain, והוא הרבה יותר, לדעתי, הרבה יותר פופולרי. Se Tu . . . (אלון) לא הייתי מהמר, אבל בסדר, יש אנשים ששמו את הכסף.(רן) כן, בסדר.אוקיי, אנחנו היום ב-13 בנובמבר - לפני שבועיים פלוס, אולי אפילו שלושה שבועות, היה לנו כנס Reversim Summit 2025!אז שווה להזכיר - הכנס קרה, ה-Video-ים של ההרצאות בקרוב ישתחררו [כבר כאן - והם מעולים], אז היה מוצלח לדעתי.קודם כול - תודה לכל הדוברים! שניים מהם במקרה עכשיו נמצאים פה בחדר . . . אז תודה לכולם.הצוות עשה עבודה מדהימה, הפידבקים שקיבלנו מצוינים.נכון, תמיד יש מה לשפר בגזרת האוכל - אבל בכל מה שקשור לתוכן, מקצועיות, הכנה וכל זה, היו אחלה-אחלה פידבקים.אז באמת - תודה רבה לכל הצוות ותודה למרצים.וזהו, צפו ל-Video-ים [שוב, הציפייה תמה - כבר כאן]- חפשו את Reversim Summit 2025, בקרוב זה יהיה ב-YouTube בקרוב לביתכם, מוזמנים לבוא ולראות.אלון דיבר על Timeouts והשטן, נכון? (אלון) Timeouts, Retries and the Devil, כן. (רן) Timeouts, Retries והשטן . . . . ושלומי דיבר איתנו על קונסיסטנטיות (Consistency), בדרך שלא הכרתם ולא חשבתם עליה לפני זה  . . . (רן) כן, אז זהו - שוב, תודה, ומוזמנים לבוא ולראות את ה-Video-ים. האייטם הבא.(אלון) היה כיף אדיר, אני רק אגיד. פעם ראשונה, מהצד השני, של להיות מרצה ולא מודרטור.היה ממש כיף, משעשע - ניפגש בכנס הבא.(דותן) רגע, איפה אפשר לראות את ההרצאות? ב-YouTube?(רן) כן, בקרוב [בהווה] זה יהיה ב-YouTube, כן. הם כרגע בשלבי אישורים ותיקונים אחרונים. אני מקווה שעד סוף השבוע, אולי תחילת שבוע הבא, נפרסם את כולן. כשאתם שומעים את הפודקאסט... (אלון) פשוט רוצים לשפר את דעת הקהל - אז אנחנו משנים את התוכן תוך כדי בווידאו . . . . קיבלנו את הפידבקים של הקהל - ואז אומרים, “אה, לא דיברנו על זה”, ואתה מוסיף כמה דקות על עוד נושא. זה הרעיון בווידאו. (רן) כן, לגמרי, כן . . .  כמובן שאת כל זה AI עושה עבורנו, אנחנו לא נקפנו אצבע![זאת ועוד  / פרומו פוטנציאלי לבאמפרס 90 - הטייק שלי על טעימה מהיכולות המטורפות של ננו בננה פרו - אינפוגרפיקה של שירי רברסים].(רן) טוב, נושא אחר שרציתי להעלות - כנס NeurIPS, שזה כנס שנתי מאוד גדול בנושא של למידת מכונה וספציפית Neural Networks, קורה בדצמבר - נובמבר או דצמבר, לדעתי דצמבר.וזה כנס כל כך גדול שמספר - זה כנס אקדמי, אוקיי? - זה כנס כל כך גדול, שמספר המאמרים שנשלחו אליו זה קרוב ל-6,000, אוקיי? בנושאים שונים.אז הגיע ידידנו Jay Alammar, אני מקווה שאני אומר את השם שלו נכון, מחברת Cohere - והלך ואסף את כל המאמרים האלה, ועשה מהם ויזואליזציה מקסימה, ועל זה אני רוצה לדבר.הוא בעצם לקח את המאמרים ועשה להם . . . הוציא מהם Embeddings - כלומר חילק אותם לנושאים, ועשה מהם Clustering, ומציג אותם בצורה ויזואלית מאוד מאוד יפה, ככה שאפשר . . . דרך אגב, לי הצורה הזאת נראית קצת כמו מוח, יש כאלה שאמרו שזה נראה להם כמו אולי לב . . .בכל אופן, “ענן כזה של מאמרים” מאוד יפה, בצבעים ועם כותרות.(רן) ואפשר לעשות עם זה שני דברים - אחד, זה פשוט להסתכל על המאמרים, על האזורים שמעניינים אתכם.החלק האהוב עליי זה “תסביר לי את המאמר כאילו אני בן חמש”, אוקיי?לא צריך להבין בתחום - אפשר לקרוא איזשהו תקציר קצר על המאמר, והוא מספר לכם על מה הוא נעשה, על מה הוא כתוב.אבל בנוסף, הוא גם כתב בלוג-פוסט מאוד ארוך ומפורט על איך הוא עשה את זה - וזה לדעתי גם מעניין.הוא סיפר באמת איזה Embeddings הוא עשה, איך הוא עשה Clustering, איך הוא עשה תקצור של המאמרים וכל זה - וזה מעניין, זה נחמד לקרוא, לראות את “מאחורי-הקלעים”, לראות איזה התלבטויות היו לו.יש פה שילוב של Machine Learning קלאסי - כלומר Clustering וכו’ - ו-Deep Neural Networks, כלומר LLM-ים, Embeddings, תקצור

פרק מספר 504 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-11 בנובמבר 2025 - פרק ראשון אחרי כנס Reversim 2025, שהיה מוצלח מאוד (גם בסטנדרטים הגבוהים ממילא). בזמן הקלטת הפרק עדיין לא פורסמו ההקלטות, אבל עכשיו כבר כן - Reversim Summit 2025 - YouTube - שווה לפנות כמה שעות טובות. בינתיים, ואורי ורן (וניק!) מארחים את דניאל בסקין כדי לדבר על תכנות פונקציונלי. 🎗️[01:27] דניאל(רן) אז קצת לפני שניכנס לתכנות פונקציונלי - קצת עליך, דניאל. (דניאל) אז אני כבר שנים עם תכנות פונקציונלי - הוא רודף אותי, אני רודף אותו.בזמן האחרון אני עצמאי ומנסה להתפתח בכיוון של לייעץ, מתכנת - למכור לארגונים וחברות איכות קוד, בגדול.ותכנות פונקציונלי זה הדרך שבה אני בוחר לעשות את זה - ואני גם מאוד אוהב ללמד אותו.לכן אני פה - הייתי רוצה למצוא קהל יעד רחב לזה, ואני מקווה שהציבור שמקשיב ומאזין לפודקאסט הוא חד-משמעית קהל שיכול להתאים לזה.ואני עצמי, אם ניקח קצת אחורה לאיך שהגעתי לכל העולם הזה, אז בכלל התחלתי כמישהו שלמד פיזיקה, ותוכנה היה ממני והלאה.ועל הדרך לקחתי כמה קורסים באוניברסיטה בתכנות - וחשבתי שיום אחד אולי זה יהיה שימושי, משהו שם בפיזיקה, אני לא יודע.מפה לשם, גיליתי שאני ממש נהנה מזה - נהנה בעיקר מלסדר קוד, לעצב קוד, לעשות אותו ליפה ואלגנטי - ומשם התפתחתי לעולם התוכנה, עשיתי Java מספר שנים . . .  ואז בטעות, סתם ניגררתי לאיזה בלוג שהראה “איזה שפה מוזרה עם חיצים”, ולא הבנתי מה זה . . . וזה כזה הציק לי, ואמרתי “טוב, יאללה, אני אשב רגע, אני אלמד מה זה החצים האלה ומשם נראה אם זה מעניין”.הסתבר שזו השפה שקוראים לה Scala, שרצה על-JVM - ומשם נבלעתי לחור שחור של תכנון פונקציונלי, ומאז זה הדביק אותי.הייתי עושה Java בסגנון הזה - כשזה עוד היה מאוד קשה ולא נוח.היום Java הרבה יותר “נחמדה” לזה, אבל עכשיו למעלה מעשור אני כבר מתכנת וכותב קוד בסגנון הזהועוזר לאנשים אחרים לעשות את זה, מרצה ברחבי העולם גם, בכנסים וכדומה.ועכשיו הייתי רוצה - אז הייתי בעיקר בעולמות של Scala - עכשיו הייתי רוצה קצת להרחיב את קהל היעד, ולראות איך אני יכול לעזור לאנשים ב-JVM, Python, JavaScript, TypeScript, בכל מקום.להפעיל את אותם עקרונות שבעצם הם אוניברסליים יחסית - תכנון פונקציונלי זה לא משהו מאוד פרטני לשפה ספציפית, והייתי רוצה להרחיב את קהל היעד.לראות ולהביא לאנשים את הידע הזה עד כמה שאפשר.[03:32] פונקציונליות טהורה - למה?(רן) לפני שבועיים פחות או יותר, יונתן ממן  מ-Teads [PKA Outbrain] פרסם Twit ושאל “מהי השפה שלמדתם  ואף פעם לא השתמשתם?” . . . . והיו כל מיני תשובות משעשעות. וסתם סקרן אותי, האמת שלא עשיתי סטטיסטיקה, אבל כמה מבין השפות האלה הן פונקציונליות או “Pure Functional” ואחרות. אני אישית רשמתי שפות אחרות, האמת שגם ML . . .  כן, אבל טוב, פשוט לא משתמשים בה הרבה בתעשייה.(אורי) אני רשמתי Logo . . . (רן) Logo, נכון . . . היו כאלה שרשמו “חזקאל” [hasql], אבל גם היו Prolog ואחרים, כלומר שפות אחרות שהן אולי פחות פרקטיות. יפות, אבל פחות פרקטיות ויותר נישתיות.אבל יש לא מעט שפות שמתהדרות במינוח “Pure Functional”, נכון? - ואולי כמעט כל השפות, יש בהן איזשהו אספקט פונקציונלי . . . .(דניאל) כן, חד משמעית. אני חושב שתכנות פונקציונלי הצליח . . . (רן) . . . .אולי חוץ מ-C, אני לא יודע - אבל כמעט כל השפות היותר-מודרניות, יש בהן איזשהו אספקט פונקציונלי. (אורי) האמת שבסוף ה-Processor עובד ככה - יש Interrupt-ים, מגיבים ל-Interrupt-ים . . . . (רן) כן, למרות שאני חושב שאם אתה רוצה להיות קרוב לחומרה, אתה כנראה תהיה כמה שיותר אימפרטיבי (Imperative) - שפות כמו C או ++C - והפונקציונלי, דווקא הוא קצת מתמטי, הוא קצת יותר אבסטרקטי.(דניאל) אם כי פעם היה איזה ניסיון היסטורי לעשות Lisp Machine, אני חושב . . .  מכונה שספציפית הייעוד שלה היה לעבוד בצורה ש-Lisp עובד.לא תפס, לצערנו, אבל כן - קרוב לחומרה אנחנו פחות . . . (רן) כן, אז אולי בתור התחלה נבוא ונגיד שתכנון פונקציונלי זה לא רק Lisp ולא רק Clojure ולא רק ML, אלא זה כנראה נמצא כמעט בכל השפה שאתם משתמשים בה היום. זאת אומרת, הזכרת את Scala שהיא חזקה בזה, אבל זה גם קיים ה-Java, זה גם קיים ב-Python וזה קיים הרבה מאוד ב-JavaScript וב-Ruby וכנראה בכל שפה אחרת שנמצאת פה באזור. (אורי) אני חייב להגיד שאני עשיתי קצת ב-++C  . . . (דניאל) תנחומיי. אני לא יודע אם זה . . . (אורי)  . . .  עוד פעם, באמת, ממש לקבל Interrupt-ים מכרטיס רשת וכאלה.(רן) אבל אז נשאלת השאלה: למה? זאת אומרת, כי זה יפה? כי זה טוב? כי זה עוזר לנו במשהו? . . .  זאת אומרת, למה בכלל?(דניאל) התשובה היא מבחינתי היא “גם וגם וגם וגם” . . . . בערך לכל דבר שתשאל.(רן) אז בוא נפרט . . . (דניאל) אז קודם כל, אני חושב שאנחנו מתכנתים - באנו לכתוב תוכנה, באנו לכתוב אותה טובואני חושב שתכנון פונקציונלי מביא לנו, “שם על השולחן”, מלא מלא דברים שקשורים בדיוק לזה.כל מיני מילים שנגמרות במילה “Ability”, כמו Maintainability, Testability, Debuggability ועוד “Abilities” למיניהם.וזה לא סתם במקרה, אלא זה משהו מאוד אינהרנטי (Inherent) בתכנון פונקציונלי - שזה ההתרכזות ב”פונקציות טהורות”פונקציות עם קלט ופלט.זה משהו שהוא הרבה יותר נוח לעבודה, אם אפשר למסגר את הבעיה בצורה הזאת.נגיד Testability - אם יש לי איזה Side Effect מלחיץ שעושה Mutation על איזה משתנה, לא יודע איפה    כשאני רוצה לעשות טסט על הדבר הזה, אני צריך עכשיו, לפני שאני מריץ את הטסט, לעשות Setup ועוד פה ושם וזה . . . ואז בסוף, אחרי שעשיתי את ה-Setup המורכב והמתוסבך הזה, אז אני עושה טסט.אם אני עובד בעיקר עם פונקציות טהוריות, עם קלט ופלט - איתחלתי את הקלט, הסתכלתי על הפלט, סיימתי.אז טסטביליות (Testability) בסגנון הזה זה משהו שבא כמעט “בחינם”, ברגע שנכנסים לעולם הזה.אגב, אנחנו אולי קפצנו קדימה, כי לא ניסינו להגדיר מה זה “תכנות פונקציונלי” . . . (רן) כן, אבל זה בסדר לקפוץ קדימה, כי לומדים מהדוגמאות . . . אז דיברת על האספקט של Purity, אוקיי - מה זה אומר? (דניאל) אז Purity - יש כל מיני דרכים להגדיר אותה, ולא כולן חופפות במאה אחוז, אבל אני אוהב להסתכל על זה בתור “השימוש בפונקציות שהן מתמטיות”, במובן הפורמלי של המילה.“מתמטית” - כי יש קלט, יש פלט, ואין שום דבר אחר.מה ההפוך של זה? נגיד, יש לי פונקציה שמה שהיא עושה זה שהיא מקבלת “שום קלט” ומוציאה Void, אין לה כלום . . . .אז זה נגיד לא פונקציה מתמטית - אין לה קלטים, אין לה פלטים, וכל פעם שאני אריץ אותה, אני לא יודע מה יקרה . . . .יקרה משהו, אבל לא רואים את זה מגולם בקלט והפלט.(רן) נגיד מדפיסה על המסך . . . דוגמה קלאסית. (דניאל) מדפיסה על המסך, כן. אז קשה לכתוב לזה טסט, קשה לתפוס ברקע את ההדפסות האלה, קשה להבין מה קורה שם - לי, ל-Compiler, ל-AI . . . אם אנחנו חייבים לדבר על AI, אז גם ל-AI יהיה קשה לתפוס מה קורה שם.אז פונקציה טהורה זה פונקציה שהפוך מזה - פונקציה שכל מה שיש לה לעשות זה לקחת את הקלטים שלה ולהוציא פלטים.עכשיו, אני לא טוען שתמיד אפשר למסגר כל בעיה בצורה הזאת - וזה מאוד תלוי בסביבה, ויש שפות שפחות טובות או יותר טובות.אבל אם הצלחתי לכתוב את הבעיה שלי - לנסח אותה בצורה הזאת - אני מוצא את עצמי מפרק את הבעיה למלא אבני-בניין קטנות של פונקציות טהרות.וכל פונקציה - אפשר לקחת אותה בנפרד: לשחק איתה, להריץ אותה בנפרד, לעשות את הטסטים בנפרד - ואז זה Mix & Match בין הדברים האלה.אז זה מביא לנו יותר טסטביליות (Testability), זה מביא לנו מודולריות שהרבה פעמים אנחנו שואפים אליהדברים כמו Reusability, שזה גם משהו שתמיד מבטיחים לנו בכל פרדיגמה חדשה שמגיעה, מבטיחים לנו את זה.ותכנון פונקציונלי זו לא פרדיגמה חדשה - היא התחילה אי-שם בשנות ה-60, והיא אף פעם לא הבטיחה לנו את זה אפילו - אבל עם זאת, אם הקומפוננטה (Component) זה פונקציה טהורה, קטנה, וחמודה, שאני יודע בדיוק מה הקלטים הפלטיים שלה, הרבה יותר קל למחזר אותה.כי אני לא צריך לחפש את התלויות הבלתי-נראות ברקע.(רן) האם, דרך אגב, אתה מכיר את המושג של Purity בפרדיגמות אחרות? זאת אומרת, בשפות אימפרטיביות (Imperative) אני מניח שהתשובה היא, באופן ריק, “לא” . . . אבל מה עם השפות הלוגיות?(דניאל) אז יש שפות לוגיות, למשל, Prolog היא שפה לוגית שעד כדי כל מיני דברים של יעילות היא יחסית טהורה.אבל אפילו בשפות אימפרטיביות (Imperative) יש משהו שיכול להיות טהור - אבל זה לוקח אותנו ממש לאיזוטריקה . . . יש שפות שיש בהן . . .  משהו בסגנון Rust [דותן חש הפרעה בכוח], שיש Borrow Checker - לוקחים את זה עוד כמה רמות למעלה.יש לנו מה שנקרא Linear Typing, ואז אומנם אני יכול לעשות שינויים במערכים in place, אבל אני אף פעם לא יכול לגשת לדבר ששיניתי בעבר, אני יכול רק להתקדם קדימה.ואז במקום מסוים אני אהיה Pure, בזה שאני לא יכול לחזור לדברים ש”זיבלתי” מאחורי.אבל זה ממש איזוטרי ולא קשור לעולם ה-Mainstream-י שבו אנחנו עובדים. (רן) לא, אבל זה כן מעלה נקודה מעניינת, כל הנושא של Purity.[10:00] יעילות / מבני-נתונים גדולים ושינוי קטן(רן) יצא לי לעבוד לא מעט, נגיד ב-Clojure, אוקיי? ונגיד שם עובדים הרבה פעמים על Map-ים, על רשימות . . .  ועכשיו, נגיד שיש לך רשימה מאוד מאוד מאוד ארוכה - ואתה רוצה לשנות אותה. כיוון שהפונקציה היא Pure, היא לא תשנה את הרשימה אלא תייצר איזשהו עותק - ופה אני שואל את השאלה של יעילות.אז איך השפות האלה מתמודדות עם הצורך לעבוד, נגיד, עם מבני-נתונים גדולים ושינוי קטן?(דניאל) אז קודם כל, אם ממש-ממש רוצים, רוב השפות ייתנו איזשהו Escape Patch - בין אם הוא יותר Escape-י או פחות Escape-י, שמאפשר אולי אפילו לעשות משהו Mutable.אבל אם לא, אז יש פה איזשהו Trade-off: קודם כל, להשוות מבנה נתונים Mutable למבנה נתונים Immutable, זה השוואה של “תפוחים ותפוזים”.כי למבנה Immutable יש “כוח-על”, במירכאות - שגרסאות-העבר שלו נשמרות, וזה אומר שאני יכול להמשיך להשתמש בהן.זאת אומרת שיש לי “Snapshot-ים חינם” לאורך כל השינויים שלי.אז להשוות אותו אחד לאחד ל-Mutable-Immutable זה כבר קצת מסתיר מאיתנו חלק מהיתרונות.אבל אם אני רגע אפילו מתעלם מזה - יש, ברגע שאני נכנס לעולם של Immutable, אני כן צריך לחשוב מחדש על ביצועים והעלויות האסימפטוטיות של כל דבר שאני עושה.ויש שני דברים, שתי תשובות מרכזיות - אחת - להתחכם במבנה נתונים: אז במקום לעבוד עם מערך שהוא Immutable, עובדים עם איזה עץ, עם איזה פיצול 32 שעושה משהו שהוא לוגריתמי ולא O(1), אבל לכל או להרבה צרכים פרקטיים מאוד מאוד מהיר.זה מצד אחד.ומצד שני, יש אספקט אחר של Immutable או Purity, וזה שאפשר לעשות Sharing, כן?אם יש לי חתיכה של מבנה-נתונים שלא השתנתה בין לבין, אז אין שום בעיה לשתף אותה בין כל העותקים השונים.ופה אני חוסך על אלוקציה (Allocation), GC, ועוד מלא דברים אחרים שברקע יכולים להיות בעייתיים.ואז, אולי, לקבל חזרה חלק ממה שאיבדתי.פרקטית, אם אני כותב איזה Backend שרובו חי על Database-ים ותקשורת-רשת, כנראה שזה לא הדבר שיעסיק אותי.פרקטית, הניסיון שלי עם נגיד Scala - עבדתי בשרת, מבנה נתונים -  רוב הזמן זה לא היה.היו מקרים, אגב, אבל רוב הזמן, המבנה נתונים זה לא מה שעיכב אותי בחיים, כי שתי התכונות האלה כנראה מפצות על הפערי ביצועים.(רן) כן.[12:08] העדפות לגבי Typing(רן) תכונה נוספת שאני חושב שמאוד מאפיינת, אולי אפילו מבדילה, בין שפות פונקציונליות שונות, זה Typing, משמע - Strong Typing versus No Typing, או Weak Typing.אז נגיד שפות כמו JavaScript - לפחות הגרסאות הראשונות היו ללא Typing, שפות כמו Clojure ו-Lisp - אין להן Typing. לעומת זאת, שפות כמו ML, הזכרת את Scala, הזכרת את Rust - יש להן Typing מאוד מאוד חזק.איפה א

פרק מספר 503 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 88, שהוקלט באוקטובר 2025, רגע לפני כנס רברסים 2025: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים מרחבי האינטרנט ודברים שפגשנו בחודש ומשהו האחרונים - פרוייקטים בקוד פתוח, הכרזות מעניינות, בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub, דוחות וספריות וכל מיני דברים מעניינים (והפעם - במה רק של דותן ואלון!) 🎗️[00:32 - אלון](רן) אז קדימה, בואו נתחיל בספונטני - מי רוצה ראשון?(אלון) בוקר טוב, איזה כיף - בית בלי הורים היום . . .  מה זה? דותן, אפשר להתפרע!(רן) יאללה, לך על זה אלון - אייטם ראשון.  (אלון) אני אתחיל מאייטם ראשון, שהכינותי מראש - בקיצור, Python - מכירים? אז הנחש הזה הוא גם שפת תוכנה, מסתבר.(אלון)  אז בגרסה 3.14 של Python סוף סוף שחררו לנו את ה-GIL - שמה שזה אומר זה שאפשר לעבוד ב-Python ב-Multi-Threading!(רן) הופה! Multi-Threading ב-Python!(אלון) Multi-Threading ב-Python - אחרית הימים, הגענו לשנות התשעים.(רן) כן . . . בוא נסביר, שנייה - GIL זה ראשי תיבות של Global Interpreter Lock.זה איזשהו “מנעול” שיש על ה-Interpreter של השפה, כי השפה היא עצמה היא “מאינטרפרטרת”, אם אפשר לומר כך [עדיף שלא…]בכל אופן, זה יוצר בעיה במקביליות - זאת אומרת, זה יוצר צוואר-בקבוק ב-CPU כל עוד יש לך Thread אחד, הצוואר-בקבוק הזה הוא סבבה, הוא לא מפריע; ברגע שיש יותר מ-Thread אחד, זה יכול להשפיע.יכול להשפיע לרעה, בעיקר בדברים שהם CPU-bound.ויש כל מיני Workarounds לזה, ב-Python, כן? - Workaround אחד זה פשוט להריץ דברים ב-C . . .דברים שדורשים הרבה מקביליות, אז להריץ אותם ב-C.אז לא עשינו בזה הרבה, כי צריך אז לכתוב ב-C . . .ו-Workaround אחר זה לעשות את זה ב-Multi-Processing - אבל אז אתם מריצים הרבה Processing, וגם זה נורא בזבזני מבחינת משאבים.ו-Workaround נוסף זה לעשות async - דברים ב-async, שלפעמים זה קצת עוזר, אבל לא תמיד זה מאוד עוזר  . . . אבל זה גם קצת מעיק.והאשם בכל זה זה ה-GIL, כמו שאמרנו.(אלון)  גיל לא פה, למה אתה מאשים אותו?(דותן) רגע, אני לא מאמין . . . .(אלון) אוקיי, זכותך . . .(רן) . . . אתה יכול להישאר סקפטי . . . (דותן) . . . . בכל מה שקשור ל-Python, יש כמה דברים שגורמים לי לחשוד . . .אחד, יש עדכון גרסה מינימלי, יש 3.13 ו-3.14 - וב-3.14, פתאום אפשר לרוץ “חופשי על הבר”.(רן)  ב-3.13 זה ניסיוני, דרך אגב . . . ב-3.14 זה כבר - אני לא יודע אם הוא Default-י, אבל לפני . . .(דותן) הייתי מצפה שזה יהיה Python 4, לצורך העניין - זה היה כזה מטורף . . .(אלון)  די, די . . .  מה ארבע? הם צריכים לשבור . . . קודם כל, Python - הם גרועים.כמה שנים לקח לעבור מ-Python 2 ל-3? איזה 20 שנה, לא יודע.בקיצור, הם לא יכולים לעבור.קודם כל, אם זה לא Breaking Change, למה לשים Major? זה אחד.ושתיים - הם ממש יפחידו את הקהל שלהם, שגם ככה פוחד ומפחד ממיגרציה (Migration).אז יעשו לו “בקטנה” כזה . . . (דותן) אתה אומר שהם מחליקים שבירה מתחת לזה? (אלון)  אבל זה לא שובר . . .(רן)  זה לא שובר . . .  זאת אומרת, לפחות אנחנו מקווים שזה לא שובר . . .(דותן) אם מנתקים את ה-GIL, ומריצים את כל הקוד שיש בעולם עכשיו בחוץ - אתה חושב שהוא לא יישבר, כל הקוד הזה?(אלון)  בתיאוריה, זה פשוט גרם ל... הוא לא GIL, הוא פשוט לא צריך את ה-Lock.פתרו את בעיית ה-Locking . . .(רן)  כן, זה כמו להריץ משחקים - זה כמו שפעם הרצת משחקים, והיה לך כפתור שהיה צריך ושהיה יכול להאט אותם, כי המעבדים התחילו להיות מהירים מדי.(רן)  אז כן, אולי דברים לוגית יישברו, אבל לא אמורים, לפחות . . .  (דותן) אני בטוח שיש קוד בחוץ שסמך על ה-GIL . . . . קוד, שבעצם סומך על זה שאין פה Concurrency אמיתי, ושעכשיו צריך לתקן אותו.(רן)  זה Fair Enough - אבל בעיה של מי זה? של המפתחים או של הפלטפורמה? של הפלטפורמה של Python, או של ה...(דותן) תשמע, אני לא יודע - שאלה טובה.כי אם עכשיו אתה 80% מה-Open Source Libraries הן ככה, וה-Standard Library שלך - אתה תיקנת אותו, אבל הוא מהווה אחוז קטן מהסיפור.והקהילה, De-Facto, מסתמכת על Standard Libraries, שהוא ספריות Open Sourceאז מה תעשה? זה אשמתך או אשמת ה... מה תעשה?(רן)  לא, אבל מצד שני, כמו שאלון אמר - לקח 10 שנים לעלות מ-Python 2 ל-Python 3. אתה רוצה עכשיו עוד 10 שנים מ-3 ל-4?עכשיו, תחשוב על זה כעל אמצעי שיווקי - זה “רק 3.14”, “אין פה הרבה שינוי” . . . .(דותן) אני חושב שאם נחפור בכוכבית, באותיות הקטנות, אז נגלה שזה איזה... ששחררו את ה-Garbage Collector לעבוד במקביל, או משהו בסגנון. (אלון)  אני לא . . .  יכול להיות, אני לא בקי.אבל מה שכן, אני חושב, קודם כל, שבטוח יש דרך לחזור אחורה עם איזה Flagואז לא שברו לך את זה, פשוט יגידו לך שאם אתה בגרסה 3.14, שים את ה-Flag הזה והכל בסדר.ואז אתה כאילו . .  “פתרו לך את כל העולמות”, שאני בטוח שהם עשו את זה.(אלון)  דבר שני - בתיאוריה, זה כמו להגיד ש”שמע - פעם שיחקנו במשחקים של ה-PC - לא יודע, שיחקנו Digger וכאלה - קניתי מחשב חדש, שברו לי את המשחק כי הוא נהיה מהיר מדי . . . (רן)  אמרתי את זה מקודם . . .(אלון)  נכון - אז זה לא אשמת ה-Digger! (דותן) זה לא Digger. (אלון) Digger? לא, אמרת להם ש“אם זה אשמת הפלטפורמה” - ואני אומר, במשחקים - “מה, זה אשמתי” שזה זה אותו דבר.(דותן) רגע, כמה מהקהל היום לא יודע מה זה Digger? [אזהרה - עלול להוות עילא להרחקה אוטומטית ושלילת כרטיסים לכנס](אלון) כולם. זה רק אני יודע, גם אתם כבר לא זוכרים. (דותן) אולי נמליץ להתקין, שים לינק ל-Digger. (רן)  תודה - עפר, שים לינק ל-Digger[בואו, אנחנו כבר שתי פסקאות לתוך הקרקס הזה, מה נראה לכם? - כבר יש מזמן . . . ](רן) יאללה - מגניב, חפרנו Python בוא נתקדם. Cloudflare?(אלון)  אוקיי, יאללה - Cloudflare אוקיי, טוב: אז Vibe Coding זה הלהיט החדש. יש לנו Lovable ו-Base44 ו-v0 ו-Bolt ועוד עשרות, ועוד מלא Framework-ים ל-Mobile . . . ו-Cloudflare באו ואמרו “טוב רגע - בעצם, כל הדבר הזה של Vibe Coding - להרים בעזרת טקסט אתר - זה בעצם נהיה Commodity”.ו-Cloudflare, כמי שמנסים ושולטים באינטרנט באיזושהי צורה, אמרו ”היי, אז רגע - במקום שכל אחד ינסה להרים את פלטפורמת ה-Vibe Coding המגניבה שלו, בואו נוציא SDK - וזהו, ויש לכם Vibe Coding משלכם [עם Blackjack? . . .].עכשיו, לדעתי זה ממש מגניב - משתי סיבות . . . קודם כל, זה עדיין לא עובד טוב, אני חייב להודות - ניסיתי את זה, זה לא עובד הכי טוב עדיין, אז כוכביות . . .(רן)  רגע, לא הבנתי SDK למה? SDK לפלטפורמת Vibe Coding?(אלון) SDK, כדי שאם אתה עכשיו רוצה להרים Base44, אז יש לך פשוט: אתה מרים אפליקציה, מחבר את ה-SDK, אתה שולח ל-Chat, היא מחזירה לך את ה-App . . . .זה, בגדול, “Base44 as an SDK”, אם אתה רוצה להגיד את זה ככה.שיחקתי עם זה - זה לא עובד הכי טוב, אני חייב להודות - אבל זה הולך להשתפר, אני בטוח.מה שכן מעניין בדבר הזה, זה לא שמישהו יבוא עם זה וירים מתחרה ל-Lovable או ל-Base44 - זה לא מעניין.אבל אם יש לכם משהו in-house שאתם רוצים, כאילו לתת ליוזרים שלכם, או פנימית, עכשיו לפתח משהו על תשתית שלכם.זה יכול להיות מאוד מאוד מעניין.כי אתה לא תצא ל-Lovable,  שלא מכיר את ה-Context או כל הדברים כאלה, או שאתה תרצה לעשות Isolation למשהו.ואז אתה יכול לתת כלי פנימי או כלי בתוך ה-SaaS Application שלך, או מה שזה לא יהיה, כדי לעשות Vibe Apps, או לא יודע איך לקרוא לדבר הזה.שלדעתי זה כן משהו שהעולם הולך לשם - והם זיהו את זה די מהר, והם מנסים להשתלט על זה כמו שהם משתלטים על האינטרנט.ואני מת על Cloudflare, חברה מדהימה.(רן)  קודם כל, Cloudflare חברה מדהימה - אמרנו את זה כבר לפני זה בפודקאסט, והם לא משלמים לנו, עדיין . . . - אני גם משתמש בה בכל מיני דברים.וכאילו, אני מסתכל על התיעוד עכשיו ששלחת, ואני מסתכל בצד, ואני סופר לעצמי בכמה מוצרים מבין המוצרים שלהם אני משתמש בהם . . . אז חברה מדהימה.(דותן) זו חברה שיכולה להיות מדהימה, אם אתם ב-Mode של לא משלמים, אז היא יכולה להיות מדהימה . . . (אלון)  היא בינונית, חסר להם רק להעביר לנו Sponsorship, ואז זו באמת חברה שאני אמליץ עליה לכולם.(רן) כן . . . אבל בלינק שאתה שמת, אלון, אני לא רואה את מה שאתה מספר . . .  כאילו, מה שאמרת זה מגניב, אבל זה מה ששמת פה? (אלון)  כנראה ששמתי לך את הלינק הלא נכון, וזה מה שקרה שמישהו... (רן)  יאללה, מגניב, אז אחר כך תשלים. (אלון)  אני אשלים את הלינק, זה לא הלינק הנכון, אבל אני אתן לכם את הלינק הנכון. (דותן) הנה, שמתי את הנכון.(רן)  מעולה.(אלון)  מזל שדותן פה להציל את המצב, באמת. פשוט ערימה של חובבנים פה, שמים לינק לא נכון . . . אה, הלכת על ה-GitHub, טוב, כי יש להם גם איזה פוסט רשמי שיצא על זה והכול, וזה ממש מגניב. (רן)  ועכשיו לפינתנו: מה OpenAI עשו השבוע? אלון, שוט!(אלון)  מה OpenAI עשו השבוע? אוקיי, אז בואו נתחיל. אז OpenAI יצאו בהכרזה, שאיך מישהו רשם? OpenAI נהיו קצת כמו ההכרזות של Apple של פעם - רק ההבדל שזה לא מוגמר, פחות מגניב, פחות זה . . . אבל כן מראים איזה כיוון של התעשייה. וכן, אני חושב שהם מכתיבים איזשהו כיוון לתעשייה, והתעשייה הולכת איתם, שזה כן יפה.ומה שהם עשו זה שהם הוציאו . . . היו כמה דברים מעניינים בהכרזה, אבל שני הדברים המעניינים: הראשון זה AgentKit, שזה בעצם מתחרה ל-N8N או Zapier.והם קצת שינו גם את הסטנדרט של איך שזה עובד, ודה-פקטו, אם N8N היה בצמיחה מטורפת, ובדיוק השבוע פורסם שהם גייסו איזה 250 מיליון דולר או משהו כזה [n8n raises $180m to get AI closer to value with orchestration – n8n Blog]אז אני חושב שבאו OpenAI ואמרו “אוקיי,  אני הבנתי שהשוק הזה גדול, אני רוצה דה-פקטו להשתלט על השוק הזה” . . . .ודעתי האישית היא שזה יצליח להם . . . .כאילו N8N, מי שעבד איתו - הוא אחלה כלי, אבל הוא Hardcore. זה לא בשביל כל אחד.והוא יותר, בוא נגיד, “מתאים למפתחים” או לאנשים שהם יותר Experienced.ואני חושב ש-OpenAI לקחו את זה יותר ל-Mainstream - ומחנכים את השוק גם, זה מה שהם עושים.אז כל אוהדי ה-N8N - כן, תגידו בטח “N8N הרבה יותר טוב, עדיין יותר חזק”, אבל הוא מאוד “מחוספס”, מה שנקרא, וקשיח לעומת מה שנראה ש-OpenAI. (רן) כן, אתה יודע, אבל זה יכול להיות תחרות ל-N8N - וזה גם יכול להיות ולידציה (Validation).אתה יודע, זה תמיד קורה ככה כשיש לנו Blue Ocean - הם היו ראשונים, ועכשיו באו OpenAI, ואולי קצת, כמו שאמרת, עושים “חינוך שוק”, סוללים להם את הדרך.בסופו של דבר זה יכול לגרום גם להגדלה משמעותית בשוק של N8N. (אלון) נכון - אבל אני חושב שבסוף, איך שזה יקרה, OpenAI עשו את זה, Google ייכנסו לזה, Microsoft ייכנסו לשם, אולי Claude ייכנסו גם לסיפור הזה . . . .ולדעתי, N8N . . .  בוא נגיד, זה לא סוס שאני אישית הייתי מהמר עליו.ובטח שלא על Zapier, שבכלל נשכח מאחור - פעם היה איזה “נסיכת ה-SaaS”, ולא יודע, אבד בים. (רן)  מה עם ה-IFTTT? ה-IFTTT עוד בחיים? זוכרים אותו? If-This-Then-That?(דותן) סוג של, כן . . . “סוג-של-בחיים”.(אלון)  זה לא נרכש על ידי Zapier או נבלע על ידיהם? [לא משהו מתועד בכל אופן . . . .](רן)  פעם זה היה ממש נחמד - השתמשתי בו לכל מיני דברים שטותיים של אוטומציה . . . אבל כן, מלא זמן לא ראיתי אותם . . . אוקיי, מה עוד הם עשו? (אלון) אז זה הדבר הראשון.(אלון) הדבר השני שהם עשו, זה שהם אמרו שאתה יכול לדבר עם כל App דרך ה-Chat עצמו - והוא מחזיר לך גם UI. קצת מזכיר, דיברנו על זה, על ה-MCP-UI שעשו . . . אז הם לקחו פרוטוקול, הם אימצו פרוטוקול טיפה שונה, אחרי זה ראיתי גם איזה פוסט שרשמו שעובדים על איזו אינטגרציה, לעשות שיתמוך גם וגם [OpenAI Apps SDK Integration | MCP-UI].אבל מה שהרעיון יה

פרק מספר 502 של רברס עם פלטפורמה - קרבורטור מספר 39, שהוקלט ב-19 באוגוסט 2025. אורי ורן מארחים את נתי שלום לשיחה על מיתוסים, מציאות והדרך ל-AGI. 🎗️(רן) שלום נתי, אז איזה כיף שאתה פה איתנו, שוב. נתי הוא איש תשתיות ותמיד רואה למרחוק את כל הטרנדים. והיום הטרנד המדובר . . .  ברגע שכל ה-AI הזה פרץ לחיינו, הבטחתי לאורי שלא נדבר על זה יותר בפודקאסט, ומאז אנחנו מדברים רק על זה.(אורי) רק על זה . . . .01:00 על AI, יעילות ומכבסות מילים(רן) אז יאללה - בואו נדבר על AI. נתי - כמה מילים ו-Let's go.(נתי) אני חושב שמה שרצינו לדבר עליו היום זה מיתוס לעומת מציאות, סביב הנושא של Productivity, של Development, של Code.(רן) מיתוס זה מיוונית? דרך אגב, המילה? מאיפה זה מגיע?(אורי) זו בירה יוונית . . . (רן) מאיפה המילה?(אורי) מיתולוגיה . . . [ד”ש ל-Stephen Fry] (נתי) אז באמת יש הרבה Hype סביב זה, ויש כל מיני ציפיות - ואני, בתור חברה שמדברת על זה לא מעט - אתה שומע את הדרג הניהוליאז המנהלים מצפים שאפשר יהיה לחתוך בכוח אדם, בגלל שעכשיו צריך פחות מפתחים.ואנחנו גם שומעים על הצהרות של חברות ציבוריות כמו Microsoft, מן הסתם עם Copilot, ו-McKinsey וכל מיני דברים כאלה.זורקים הרבה מספרים לאוויר, שמראים שבאמצעות AI הולכים באמת לשפר את הפרודקטיביות.כשבדרך כלל המילה . . . הצד השני של “Productivity” זה “פחות אנשים” . . . (אורי)  . . . לא בהכרח . . . (נתי)  . . . . בדרך כלל, בטח בגלים הראשונים של הטרנד, זו בדרך כלל הציפייה . . . .הציפייה היא “Efficiency” = “פחות אנשים”.(רן) כן, אפילו Satya Nadella הצהיר שניתק הקשר בין כמות כוח האדם לבין ה-Revenue או ההצלחה העסקית - ויום לאחר מכן . . .  אולי לא היום, אבל מייד לאחר פרסום דוחות מאוד מאוד מוצלחים של החברה, אלפי עובדים פוטרו בחברה . . . .(נתי) אז אני חושב שגם מן הסתם הרבה יודעים את זה גם, אבל זו קצת מילה מכובסת לזה שפשוט רוצים להתייעל ולקצץ, כי צברו הרבה מאוד שומנים בתקופה שבה, בטח אחרי הקורונה, היו הרבה שומנים שנצברו בהרבה מאוד חברות ועוד לא ניקו אותם.אז משתמשים בזה כתירוץ מאוד טוב להסביר לבורסה למה עושים את זה, ואז נראה לא כמשהו שעושים רק בשביל לפגוע באנשים, אלא עושים את זה כי “החברה הולכת ל-AI”.זה הרבה יותר נכון להגיד את זה מאשר להגיד “אני מייעל את זה כי היו לי הרבה שומנים” . . . .(רן) יחד עם זאת, ציניות בצד - יש דברים בגו.(נתי) כן . . .  כן ולא, אני חושב שזו התשובה הנכונה. אני חושב שהצד ש... (אורי) . . . כשאומרים “כן ולא”, זה אומר...(נתי) הכן יותר חשוב מהלא . . . (אורי) . . . . לא - מתכוונים להגיד “לא, אבל...”(נתי) אז זהו, אז אני אגיד שאני, ממרום גילי, מסתכל על זה טיפה אחרת.ואני מנסה גם לראות ב-Retrospect מה קרה בעולם ה-DevOps, למשל, כשאמרו דברים מאוד דומים.זה  “ייתר את כל אנשי ה-IT”, והיתה כתבה, אני חושב, אז, בזמנו, מאוד מפורסמת - “The End of IT”, כשהתחיל ה-Cloud.זאת אומרת, בוא נגיד - גדלנו ועברנו גלים כאלה שבהם ההבטחה לכאורה נראית כאילו היא מייתרת משהו אחר, אבל בעצם היא ייצרה הרבה יותר מקומות עבודה והרבה יותר הזדמנויות.ואני אתחיל מהנימה האישית, זאת אומרת - בהחלט החיים שלי בעולם ה-AI הם נראים אחרת - אני מדבר על חיי היום-יום, אני לא מדבר אפילו על העבודה - הם שונים לגמרי מ-Pre-AI בכמעט כל דבר שאני עושה.בין אם זה בכתיבת תוכניות, בין אם זה כתיבת בלוגים, בין אם זה ביצירת תוכן, בעבודה עם אנשים . . .כמעט כל דבר השתנה - בכל חזית.ומהבחינה הזאת, אני חושב שה-AI מייעל הרבה מאוד דברים - אבל הוא גם מאפשר לך לעשות דברים שלא עשית בעבר.והיום אני יכול להגיד לבן שלי, שהוא בכלל לא מתכנת והוא למד כלכלה ושמאות, לכתוב Agent-ים, ולהתחיל לחשוב על סוכנים ולהתחיל לחשוב על איך זה . . .ואותו דבר הבת שלי, שבכלל למדה אמנות, והיא עכשיו כותבים סוכנים בשביל לעשות לימוד.אני מלווה סטארטאפ אחר שמתעסק בעולם הלימוד - ומדבר על איך אנחנו בעצם פותרים בעיה של Knowledge Transfer.שזה מקומות שבהם באמת נהיות טריטוריות חדשות שנוצרות . . .  של לעשות Training, למשל, שזה Overhead יחסית גדול וזה Overkill ל-Knowledge Transfer, אז הרבה פעמים Knowledge Transfer היה מין תחום אפור כזה שאף אחד לא התעסק איתואבל ברגע שאתה יכול לשים Agent, שיכול לקחת חומרים כאלה ולעשות מזה משהו שהוא נראה כמו Training, אבל עם Effort הרבה יותר קטן, אז זה פותר את כל אלה שצריכים את ה Knowledge Transfer אבל לא היה שווה להם להשקיע ב-Training.זה קהל הרבה יותר גדול.עכשיו, תחשוב על כמעט כל גזרה בתעשייה שתלך אליה - אתה תמצא את ה-Traditional, שזה כאילו “בוא ניקח את ה-Business הקיים ונעשה לו אוטומציה באמצעות AI ואז אני אשפר פרודקטיביות”.לצידו, אתה תמצא הרבה מאוד מקומות שעצם הורדת החסמי-כניסה, פותח שווקים שבכלל לא היו.וזה נכון לנדל״ן, וזה נכון לכלכלה, וזה נכון לכמעט כל תחום בחיים. אז לכן אני חושב שכשאמרתי “כן ולא” - מי שלא יתאים את עצמו לעולם הזה, אז כן, הוא ימצא את עצמו מתייתר.ומי שכן יתאים את עצמו, ימצא הרבה יותר הזדמנויות פה.ויהיו הרבה יותר הזדמנויות - חד משמעית.(אורי) אז בואו נשאל, שנייה - איפה זה פוגש את המפתחים?(נתי) אז המפתחים זו הדוגמה הקלאסית, כי התחלנו את התחום הזה של Copilot וכל הדברים, אבל בזה שזה באמת עושה הרבה מאוד מהעבודה של המפתחים.אני חושב שיותר ויותר מבינים שזה הופך את העבודה של המפתחים ליותר מעניינת ויותר יעילה, אני חושב שזה באזורים מסוימים.ויש אזורים שגם זה לא נמצא שם.אני אתחיל ממשהו, משפט ששמעתי מאחד האנשים שאנחנו עובדים איתו, Lee Twito מ-LangTalks - שבסופו של דבר צריך להבין שאנחנו עובדים מול מודל שפה, וזה מה שהוא נועד לעשות, הוא נועד לעבוד על שפה . . .ובגלל שהוא נועד לעבוד על שפה, הוא יודע לעשות Prediction למילה הבאה, וזה ה-Core Technology מאחורי הדבר הזה, זה לא השתנה.השימוש בשפה השתנה - ובעצם תוכנה היא שפה.והאפליקציה שלקחו מהדבר הזה זה בעצם להגיד, אוקיי, אם יש לי שפה גם מובנית - בשונה מאנגלית או כאלה דברים, שהיא פחות Structured, ויש לה הרבה מאוד Exceptions to the rule, מה שנקראבתוכנה אני יכול להריץ קומפילציה (Compile), אני יכול לבדוק את זה - לכן אני יכול להשתמש במודל שפה לייצר קוד.עכשיו, מה זה קוד? זה בעצם אוטומציה . . . אני יכול לקחת ולייצר דרך זה קוד שעושה גם אוטומציה.ואז האפליקציה שיכלנו לקחת . . . וההקשר הזה פתאום נראה מאוד מפוצץ.אבל כמו שפה, הוא טוב כמו ה-Data שאתה מכניס אליו, “Garbage-In-Garbage-Out“, מה שנקרא.ולכן צריך גם להבין את המגבלות של הדבר הזה - זה לא שאתה יכול לזרוק לו Prompt-ים ופתאום ייצא לך UI ואפליקציות וכאלה דברים . . .ואז אתה מוצא את עצמך לומד בעצם לפתח שפה אחרת - שהיא לא בדיוק אנגלית, היא גם לא בדיוק קוד.יש לי שפת ביניים כזאת, שהיא בעצם מאוד מאוד Structuredאתה צריך להיות מאוד Detailed, אתה צריך להגדיר את זה בצורה מאוד מדויקת.לוקח לא מעט זמן למצוא את הניואנסים האלה ואת השפה הזאת, ואיך נכון לעשות את זה לכל מיני אזורים.ולוקח לא מעט זמן לדייק אותה.אז א', לוקח לא מעט זמן להביא את עצמך למצב שזה פרודקטיבי ובאמת מייצר לך את התוצרים הנכונים.זה יותר קל במקומות שהם חוזרים על עצמם, שהם Repetitive Code או Boilerplate, כמו שזה נקרא.ב-Enterprise Software זה כמעט אפילו הייתי אומר מייצר “ערך שלילי” בהרבה מאוד מקומות בגלל שיש הרבה מאוד היבטים של אינטגרציה, בגלל שזה פחות Repetitive, בגלל שיש הרבה Legacy.אז כשמבינים את זה ומתאימים את הציפיות לזה, אז אפשר למצוא את המקומות שבהם זה כן פרודקטיבי, ואפשר למצוא את המקומות שזה לא פרודקטיבי.ואפשר להבין שזה לא קסם, שיש פה באמת איזה מנוע אינטליגנציה שאתה יכול לזרוק עליו מה שאתה רוצה והוא יעביר לך מה שאתה רוצה.09:13 הדבר הכי פרודקטיבי בקוד זה למחוק / המחקר של METR(רן) רגע, אבל נתי - אתה הגעת למסקנה בלי שעשינו את הדרך . . .  בוא רגע נעשה את הדרך, כי הדרך חשובה והיא מלמדת. (נתי) כן, בהחלט.(רן) אז לפני חודש-חודשיים, משהו כזה, מכון מחקר שנקרא METR פרסם מחקר שאני חושב שתפס את העיניים של הרבה.  אני קראתי אותו, אתה קראת אותו. גם כתבת עליו בלוג פוסט [The AI Paradox: Why “Efficiency” Won’t Just Mean Less Headcount — And What It Means For Your Tech Career], אני גם קצת דיברתי עליו בפרק הקודם של הפודקאסט שבקרוב יתפרסם [אה,  זה כבר קרה - 501 Bumpers 87].והכותרת שלו היא שנראה לנו שמודלי השפה, או שכלי הקידוד - במקרה הזה יש לנו עכשיו בעיקר ב-Cursor - עוזרים לנו להיות יותר פרודוקטיביים, אבל במציאות זה בדיוק הפוך.(נתי) כן, אז קודם כל, METR זה ארגון - זה Model Evaluation and Threat Research, אם אני זוכר נכון - שזה בעצם התחיל מהשאלה של מה זה פרודקטיביות? איך מודדים פרודקטיביות?ואני חושב שזה החלק הכי מעניין ב-Research הזה, אני חושב שהם הגיעו לאיזושהי נוסחה הרבה יותר מדויקת.כי הרבה פעמים, כשאמרתי את המספרים ש-Copilot זרקו ו -Microsoft זרקו וכאלה דברים - מבחינתם פרודקטיביות היא “כמה קוד ייצרתי” - שורות קוד שייצרתי באמצעות AI.(רן) עכשיו, אנחנו יודעים שהדבר הכי פרודקטיבי בקוד זה למחוק . . .(נתי) בדיוק . . .  אז אני חושב שכל מי שקצת התנסה בזה יודע שזה די בולשיט, סליחה על המילה . . . והם באו ובעצם ייצרו מתודולוגיה הרבה יותר מדויקת -הם לקחו 16 מפתחים מנוסים בעולמות של Open Sourceהם נתנו להם משימות רנדומליות - זאת אומרת חלק עם AI, חלק בלי AI, הם השתמשו ב-Cursor, בכלים שהם לכאורה נחשבים ל-Benchmark של התעשייה ב-Code Generation.וצילמו אותם במשך יום שלם - והראו באמת את הניסיון של כל אחד מהם כשהם נתנו להם את המשימות הרנדומליות האלה ולראות מה כל אחד מסוגל לייצר.ושאלו אותם בסוף “מה הרגשתם? כמה זה עזר לכם כשהייתם עם AI?” . . . .(רן)  . . . שאלו אותם לפני “בכמה זמן אתם מעריכים את המשימה?” ואחר כך, בסוף המשימה, “האם עבדתם יותר מהר או פחות מהר?” -  כשהשתמשתם ב-Cursor לצורך העניין.(נתי) כן. אז קודם כל זה היה 246, בערך, משימות שהם קיבלו שם, שכמו שאמרתי הם חילקו אותן רנדומלית.וה-Perception לצורך העניין היה שהם הרגישו שהם שיפרו את היעילות שלהם ב-20% - והתוצאה הראתה כמעט את התמונה ההפוכה, שזה דווקא האט אותם.(רן) כלומר, הם הרגישו - הם אמרו, הם דיווחו - “עשיתי את המשימה שלי 20% יותר מהר”, כשלמעשה, כשמדדו את הזמן, ראו שהם עשו אותה ב-19% יותר לאט. (נתי) יותר לאט מהמשימות ללא AI, כן. (רן) . . .  זאת אומרת, את המשימות חילקו חצי-חצי - חצי עם AI, חצי בלי - והסתכלו . . . . כמובן, חלוקה אקראית.(נתי) בדיוק - ואני מוסיף לזה שאם עכשיו אתה תבדוק, למשל, שזה עוד טיפה יותר מורכב אפילו מלבדוק פרודקטיביות, למעשה, מדידה אבסולוטית של Velocity, למשל, הייתה לראות באמת כמה קוד מיוצר על ידי AI, ואיך זה השפיע על ה-Production.זאת אומרת, בסוף כמה Feature-ים יצאו, והאם ה-Quality הלך והידרדר.האם היה Regression, לצורך העניין, או לא היה Regression?האם נוצרו כתוצאה מזה בעיית Security?כמה מהקוד שכתבת נזרק, לעומת כמה מזה באמת השתמשת בו.אני חושב שחסרים עדיין היכולת באמת למדוד את זה בצורה אפקטיבית, כדי באמת לענות על השאלה הזאת, אגב, בלי קשר ל-AI . . . (אורי) דרך Failure של Test-ים . . . . אם יש לך  כיסוי טוב . . . (נתי) לא רק, זה לא רק זה . . .  גם Failure של Test-ים.אז יש DORA Metrics, שכאילו לכאורה מייצרים איזה מדד מסוים של איך מודדים פרודקטיביות בעולמות האלה.אבל באמת היכולת זה מה שאמרתי. זאת אומרת, אם הייתה אפשרות היום למדוד -איזה רעיון לסטארטאפ  -פרודקטיביות, אז ככה הייתי מודד פרודקטיביות. הייתי מודד בסוף איך זה משפיע על השורה התחתונה.(אורי) זה רעיון לסדרת פודקאסטים אחרת, שאפשר לדבר עליו, על איך מודדים

פרק מספר 501 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 87, שהוקלט ב-31 ביולי 2025, אמצע הקיץ: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים מרחבי האינטרנט - בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub, דוחות וספריות וכל מיני דברים מעניינים - כולל פינת המצחיקולים שחוזרת בגדול. 🎗️00:53 רן(רן) אז האייטם הראשון שבו רציתי לפתוח היום זה דוח של חברת BOND, או של ארגון שנקרא BOND, שזה למעשה ארגון שמדי פעם - פעם בכמה שנים, לא הרבה - מייצר דוחות: דוחות אימתניים.והדוח הנוכחי הוא על “מצב ה-AI".(אלון) מפתיע!(רן) כן . . . עכשיו, הדוח הוא בן 340 עמודים - כלומר, בלי AI אי אפשר לקרוא אותו בכלל . . . הדבר ראשון שעשיתי זה שזרקתי אותו על NotebookLM וביקשתי ממנו שיסביר לי ויתקצר לי - ושיעשה ממנו פודקאסט.ודרך אגב, היום ב-NotebookLM גם אפשר לעשות וידאו! עוד לא ניסיתי, אבל ככה Google פרסמו.ומה שיש בדוח הזה, זה למעשה המון נתונים והרבה מאוד גרפים - הוא מאוד מאוד ויזואלי - על “מצב ה-AI" בימים אלו.למי שמכיר את BOND מהעבר, אז הם פרסמו לא מעט . . . זאת אומרת, קודם כל זה ארגון מחקר די רציניהם פרסמו לא מעט דוחות על מצב האינטרנט ולאן האינטרנט הולך וכל זה - וכל אחד מאלה היו איזשהן אבני-דרך משמעותיות.זה באמת ארגון מחקר מאוד . . . אני חושב שזה מורכב בעיקר משני אנשים, ששכחתי את שמם, אבל הם עושים מחקר מאוד יפה ויסודי.ומה שמראים בדוח זה את קצב הגידול של AI מכל מיני זוויות - אם זה מבחינת Adoption, אם זה מבחינת Compute, אם זה מבחינת Spend של דולרים, אם זה מבחינת Reach של משתמשים - זאת אומרת, מכל מיני אספקטים.הם מראים את כולם - והכל כזה בגרפים מאוד יפים.ובכולם אנחנו פחות או יותר רואים "מקל גולף”  - אנחנו רואים גרף שעולה בצורה אקספוננציאלית, נכון לתאריך זה, כמעט מכל זווית - וזה יפה ומעניין ונחמד לראות את זה.הם מראים איזשהו Timeline גם לפי מודלים שפורסמו, גם לפי גדלים ומספר הפרמטרים, גם לפי יכולות מחשוב שהתפתחו עם הזמן . . . זהו - דוח יפה כמו שאמרתי, מאוד-מאוד-מאוד ארוך, אבל אפשר גם למצוא תקצירים שלו.אז למי שקצת רוצה לקבל איזשהו Overview של אנליסט מאוד “קפדני”, מוזמן לקרוא את דוח BOND - הוא יצא במאי 2025, עשה לא מעט גלים לא מעט דיברו עליו ב-Twitter ובאינטרנט בכלל, אז אני חושב שזה מאוד מעניין, ככה לקבל איזושהי תמונת מצב של איפה ה-AI נמצא היום.(אלון) יצא מהדוח הזה, אני אם אני לא טועה, יצא “החוק מור של ה-AI” - כאילו, הגדילה של ה-AI, שהוא מכפיל . . .  איך זה הולך? כל שנה בפי 1.5 משהו כזה? אני אנסה לחפש את זה בדוח הענק, הזה אין סיכוי שאני אמצא . . . (רן) אני חושב ששהחוק הזה נאמר לפני, אבל הם פה הם באמת מראים במספרים - לפחות בחלק מהמספרים  - הם מראים שכן, זאת אומרת, יש לזה ביסוס.למרות שברור לכולם שזה לא תמיד יישאר ככה - אבל בינתיים כן, זה המצב, וזה מעניין.(דותן) אולי אפשר להמציא “חוק Bond” . . .  זה שדוחות על AI יגדלו פי 10 מהגדילה של AI.(רן) כן, כן . . .  זה 340 עמודים, כמו שאמרנו מקודם.עכשיו, כל עמוד זה זה משהו לעכל, כן? זה לא מילה . . . כל עמוד זה גרף או אוסף של Bullet-ים מעניינים.זאת אומרת, זה לא שסתם מורחים.לפני ההקלטה שאלנו את עצמנו כמה מזה הם כתבו בעצמם וכמה הם נתנו ל-AI לכתוב, או אולי Interns . . . אבל זה לא חשוב - בסופו של דבר יצא דוח מעניין ומאוד מקיף, ואני חושב שזה נחמד לראות את זה.(דותן) רגע . . .  אם AI מרושע היה כותב דוח על AI מה הוא היה עושה? אם AI היה משתלט על BOND שם על הסיפור? הוא היה הרי באמת כותב דוח שאי אפשר להבין, שהוא ארוך, נכון?(רן) תראה, אפשר לחשוב על כמה קונספירציות:אחת - אולי הוא היה מנסה להקטין את עצמו, כדי שלא . . . אתה יודע, שלא נערך לקראתו.שתיים - אולי באמת היה מבלבל, אתה יודע, כמו שעושים בפוליטיקה - נותן הרבה מאוד נתונים, כדי שאף אחד לא יראה את התמונה המלאה.או לא יודע - מה?(דותן) אני חושב שלהעסיק את כל בני אדם, להעסיק את כל בני אדם - זה מפרסם 340 עמודים של דוח.(רן) כן . . . דרך אגב, אהבתי פה את הרפרנסים - יש פה רפרנס למהפכת הדפוס, יש פה רפרנס לתחילת המחשוב והאינטרנט, ורואים פה גם . . . .רואים פה בית דפוס ישן, משנת 1440, וגם רואים פה מסך ירוק יפה מ-1993, שמציג דפדפן טקסטואלי - לא יודע איזה גרסה זה - אבל שמציג את האינטרנט בגרסה טקסטואלית, ירוק על גבי שחור.זאת אומרת, יש פה רפרנסים נחמדים לעבר - אבל כמובן רוב הדוח הוא על התפתחות של AI.(אלון)  טוב, מגניב  - מה המסקנה שלך מהדוח? אם אתה מתמצת לי ל-Elevator Pitch את ה-340 עמודים? . . . (רן) המסקנה שלי שאנחנו בצמיחת Hockey Stick, ורואים את זה מהרבה מאוד זוויות.כלומר, זה לא רק זווית אחת Hockey Stick . . . ומה אני מתכוון בזוויות? - Adoption של משתמשים, Spend של דולרים, גודל של מספר פרמטרים של מודל, יכולות . . .  זאת אומרת, פחות או יותר מכל הזוויות האלה אנחנו בצמיחה מעריכית, נכון להיום.וזה מבסס, אני חושב את האמירה של “אוקיי, יש פה Hyper Growth של AI” -  זה לא רק פרספקטיבה אחת אלא זה מכל הפרספקטיבות.אז זה כאילו בא ואולי “שם נתונים”, או ככה מראה "בנתונים קשיחים” את מה שאנחנו מרגישים, ושם אותם על הנייר.נעבור לאייטם הבא - אז כמעט כולנו מתנסים ועובדים ומשתמשים ב-Coding Assistants למיניהם השונים, ודיברנו עליהם לא מעט פה בפודקאסט הזה; ודיברנו על זה שגם יש כל מיני סוגים - כלומר החל מ-Vibe Coding ועד Smart Auto-Completion, זאת אומרת - מכל מיני רמות אבסטרקציה שונות.חלק מהם עובדים איתך רק באנגלית ו”רק תגידי לי מה לעשות”, וחלק מהם גם קוראים קוד ומשלימים לך וכל זה.ואחד הדברים שמעניינים את כולם זה עד כמה זה אפקטיבי? זאת אומרת, עד כמה זה באמת עוזר, עד כמה באמת זה מועיל להשתמש בכלים השונים.והיו לא מעט מחקרים, אבל רציתי להציג מחקר אחד, שתפס ככה לא מעט כותרות, ויש בו כמה דברים מעניינים - אבל גם יש לי עליו ביקורת.שם המחקר זה Measuring the Impact of Early-2025 AI on Experienced Open-Source Developer Productivityמה שעשו החוקרים - ארבעה במספר, מארגון שנקרא METR לדעתי, שזה ארגון שחוקר, זאת אומרת ארגון משמעותי, זה לא  . . .  אלה אנשים שיש להם ניסיון במחקר, בעיקר של הנדסת תוכנה - באים ובודקים את ההשפעה של כלי AI שונים על הפרודוקטיביות של מפתחים מנוסים בקוד פתוח.איך הם עשו את זה? הם עשו ניסוי מבוקר: הלכו לכמה עשרות פרויקטים, לדעתי משהו כמו 15 או 16  פרויקטים, אם אני זוכר נכון . . . (אלון) 16 לזיכרוני, 16 מפתחים . . .  לא יודע אם פרויקטים אבל 16 מפתחים.(רן) כן, כשכל אחד מהמפתחים - יש לו מומחיות גדולה בפרויקט שעליו הוא עובד.זאת אומרת פרויקט קוד פתוח משמעותי - וכל אחד מ-16 הנמדדים, 16 המפתחים, מכיר את הפרויקט לפחות חמש שנים, אוקיי?ומה שהם אמרו להם זה אוקיי, עכשיו יש לכם אוסף של Task-ים - נגיד, לקחו מתוך ה-Backlog של הפרויקט - ואת כל ה-Backlog הזה של ה-Task-ים הם חילקו אקראית בין “את זה תעשה לגמרי לבד” ו”את ה-Task האחר תעשה באמצעות מנועי-Coding”ברוב המקרים השתמשו ב-Cursorאז בעצם עשו חלוקה אקראית של ה-Task-ים, ועכשיו הם ביקשו מהם קודם כל “תנו הערכת זמן” - כמה זמן זה הולך לקחת לכם?ואז תבצעו את המשימה - בין אם זה באמצעות AI או בין אם בלי, ככה 50-50.ואחר כך נבדוק כמה זמן באמת לקח.והתוצאות שהם גילו הן מפתיעות: התוצאות מראות שמפתחים - דרך אגב, רוב המפתחים הם מאוד מנוסים בפרויקטים שלהם, הם לא כל כך מנוסים בכלים עצמם, כלומר ב-Cursor, לצורך העניין.לחלקם היה ניסיון, אבל אף אחד מהם . . .  זאת אומרת, הם העידו על זה שאף אחד מהם לא היה משתמש Cursor משמעותי.אז לפני תחילת העבודה, הם העריכו שהמשימה תיקח משהו כמו 20% או 30% פחות זמן, בהינתן כלי Coding, Code Assistance, מאשר בלי, אוקיי? אז ההערכה שלהם הייתה שייקח פחות זמן.דה-פקטו, מה שקרה זה שלקח יותר זמן כאשר הם כן השתמשו ב-Code Assistance . . . .זאת אומרת, לא רק יותר זמן ממה שהם חשבו שייקח, אלא יותר זמן ממה שהיה ככל הנראה לוקח להם, אם בכלל לא היו משתמשים.משהו כמו 19% . . . וזה מפתיע . . . אז שוב, ההערכה הראשונית הייתה שזה ייקח משהו כמו 20-30% פחות, דה-פקטו זה לקח משהו כמו 19% יותר, באותו ניסוי מבוקר.וזה קצת שם מקל בגלגלים של “היי, לא צריך יותר מפתחים אנושיים! כלי ה-AI יעשו לכולם את העבודה!” - והנה מסתבר ש . . .  פה לא ברור, דרך אגב, אם הם עשו עבודה טובה או לא טובה - אבל זה לוקח יותר זמן.(אלון) יש פה כמה דברים על המחקר הזה . . . . אחד, קודם כל: הם העריכו כמה זמן לקח להם אחרי שהם עשו את זה, שזה מעניין, והם אמרו ש-20% פחות, שזה היה לוקח להם כאילו יותר.ובמדדים האלה זה הראה שזה לקח, כביכול, יותר זמן.כמה נקודות מעניינות - אחד המפתחים, פשוט אני צריך לחפש את זה, אחד המפתחים שהשתתף הגיב על זה אחר כך, על המחקר, והוא אמר “אני אחד המפתחים במחקר, כולנו מפתחים מאוד מנוסים והכול”מה שהוא אמר שזה, בדיעבד, לא מחקר טוב . . . . כי מה שהם בדקו שם זה מפתיחה - מ”להתחיל לעבוד על Issue”, מכניסה של Issue, עד שהוא עושה Merge ל-Repo.שזה בסדר - עד Delivery - אבל מה שהוא אמר זה “סיימנו את המשימה הרבה יותר מהר - ואז עד שקהילה מגיבה אתה כבר לא בקונטקסט, גם עבדת על זה פחות . . .”בגלל שעבדת על זה הרבה יותר מהר, הוא אומר, אתה פחות בקונטקסט, לקח לך אחרי זה יותר זמן להיכנס לקונטקסט - וב-Open Source, הוא אמר שבגלל שה-Cycle-ים ארוכים, זה מאוד בעייתי שאתה לא זוכר ולא מכיר את הכל טוב.כאילו, כשאתה לא בקונטקסט טוב, כשאתה עובד על משהו שבועיים, נגיד, אתה הרבה יותר מכיר אותו מאשר ביום אחד, אתה פחות זוכר את הפרטים.ואז הוא היה בכל פעם צריך, כדי לענות לקהילה, היה צריך כל פעם להיכנס, לצלול וזה . . . והוא אמר שזה מה שלקח לו את הזמן.(רן) כן, אז זהו, אז אמרתי שיש לי כמה ביקורות על המחקר הזה, אז זה אחד.אז קודם כל, אחד זה מעניין. אתה רוצה איזשהו מחקר כמותי ומדעי . . . סליחה, שם הארגון - אמרתי אותו לא נכון מקודם, שם הארגון זה METR, זה Model Evaluation and Threat Research, שזה ארגון שהוא Established, זאת אומרת זה לא איזשהו משהו קיקיוני . . . אבל יש לי כמה ביקורות על המחקר הזה.קודם כל אני חושב שצריך לתת להם את הבמה - עשו מחקר כמותי, מעניין, יפה, אני חושב שזה כבר נהדר.אבל הביקורות שיש לי עליו זה אחד - לפחות האינטואיציה שלי היא שמישהו שמכיר את הפרויקט מאוד טוב - אמרו “לפחות חמש שנים”, כן? מפתח שעובד לפחות חמש שנים על הפרויקט - סיכוי טוב שהוא יעשה עבודה יותר טובה, כי יש לו את כל הקונטקסט בראש, אוקיי?סיכוי טוב שהוא יעשה עבודה יותר טובה ממודל שפעם ראשונה רואה את הפרויקט ולא מכיר את כל הניואנסים הקטנים שלו, זה אחד.שתיים - כל מי שהתנסה עם כתיבת קוד באמצעות מודלים כאלה יודע שכדי שהמודלים יעשו עבודה טובה, צריך לתת להם קונטקסט - וצריך לתת להם הרבה מאוד קונטקסט.ומי שלא מנוסה, מי שלא יודע איך לתת את הקונטקסט הזה, כלומר - נגיד, להגיד “הנה מבנה הפרויקט, הנה הטסטים שצריך להריץ, הנה ה-Issues האחרים שרלוונטיים, הנה קוד-עבר, הנה הנה Merge Request רלוונטי” . . . זאת אומרת, לבוא ולתת את כל הקונטקסט - שאם לא נותנים אותו, זה כל הדברים שיש לך בראש כמפתח, אבל אם אתה לא נותן את זה למודל, הסיכוי שלו מלכתחילה לעשות עבודה טובה הוא הרבה הרבה יותר נמוך.אז זה ספציפית לגבי מדידת הזמנים.אבל אני חושב יותר מזה - אני חושב שפונקציית המטרה שלהם היא לא נכונה.הם מדדו כמה זמן ייקח - ואני חושב שזה לא מעניין, או שזה הרבה פחות מעניין.הרבה פחות מעניין כמה זמן זה ייקח.אני חושב שהרבה יותר מעניין זה מה איכות התוצאה - וזה משהו שהם לא מדדו.כלומר, אנחנו יודעים שכשכותבים קוד, זמן הכתיבה של הקוד הוא בדרך כלל עשירית מכל ה-Impact שהוא עושה.בין אם זה ב-Issues עתידיים, בין אם זה ב . . . זאת אומרת, זה תחזוקה, זה

פרק מספר 499 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-27 ביולי 2025 - אמצע הקיץ, סחוניה דל מות, עדיין בלי רעיונות לפרק 500 (יש זמן, אין לחץ*), ואורי ורן מארחים את הדר וקרן מחברת Myop כדי לדבר על חדשות מעניינות מעולם ה-Frontend.*סתם, יש. רעיונות בקצה הפרק.🎗️00:49 הדר, קרן ו-Myop(רן) אז תיכף נצלול פנימה ונבין את הצורך ואת הפתרונות - אבל לפני זה קצת היכרות. קרן, בבקשה:(קרן) אז נעים מאוד, קוראים לי קרן פנאן, מייסדת-שותפה והמנכ״לית של Myop.אני מגיעה מרקע לא-טכני: בעברי VP Product בחברה שנקראת Moon Active, פלטפורמה לפיתוח משחקים.ולפני זה הרבה מאוד שנים ב-Gett, או GetTaxi. זה מצחיק, אפילו שכל כך הרבה שנים שזה Gett, ועדיין אני אגיד Gett - GetTaxi,  זה קטע . . . שם הובלתי את ה-Marketing, את ה-Sales, בתור Chief Revenue Officer.וזהו - והיום ב-Myop.(רן) מגניב. תודה. הדר?אני הדר גבע - CTO ו-Co-Founder ב-Myop.ל-Myop אני מגיע מ-Wixאם Gett זה GetTaxi, אז Wix זה Wix.com . . . גם לא יודע למה מוסיפים את זה תמיד, אבל Wix.com.(רן) עכשיו אני מתבלבל עם Wix-נקודה-Whatever-אחר . . . (הדר) כן . . . (רן) . . . למרות שהם בטח קנו את כל הדומיינים, אני מנחש, את כל ה-”dots”. זה מה שאני הייתי עושה . . .(הדר) היו כמה, לא את כולם.בשנים האחרונות שם ניהלתי את גילדת ה-Frontend - הקבוצה הטכנית שאחראית על פיתוח ה-Front.גם בהקשרים של Soft Skill - גיוסים, הכשרות, הרצאות שאנחנו נותנים החוצה ומביאים פנימה.וגם ממש בליווי הטכני של ארכיטקטים בתוך Wix’ בתוך הקבוצות השונות.לפני זה הייתי ארכיטקט בעצמי ב-Wix כמה שנים. ולפני זה, לפני Wix, עבדתי בחברה שנקראת Jive Software - חברה אמריקאית.גם שם ניהלתי את ה-Frontend בשנתיים-שלוש האחרונות; לפני זה כל מיני תפקידי פיתוח.(רן) Jive התחילה מרכישה של החברה שלך? נכון, מ-OffiSync . . . (הדר) אותי הביאו ל-Jive-ישראל, אני כבר לא עבדתי ב-OffiSync, חברים שהקימו את OffiSync.(רן) כן. אוקיי. Wix בגדול היא כמעט הכל Frontend, לא? זאת אומרת, כמה אנשי Frontend יש, נגיד, בגילדה?(הדר) ב-Wix בשיא היו 720, בשיא שלי, אולי משהו יותר, אולי פחות . . .  700 ומשהו Frontend(רן) Frontend,  לא בסך הכל . . .(הדר) כן, סה”כ 1500-1600 בפיתוח זה, כולל את ה-QA, Mobile, Backend, כל ה...(רן) כן. עכשיו, עובדים על מוצרים שונים - אבל ה-Stack הטכנולוגי הוא משותף או שדומה לפחות, ואתה בין השאר היית אחראי גם על לפתח אותם ולדאוג שיעבדו בצורה דומה, כל אותם 700. (אורי) . . . וזוהי גילדה . . . (רן) כן, רק רציתי להזכיר.(הדר) כן, הייתי אומר ב-Wix’ שבעצם ה-Companies השונים או הקבוצות השונות אומרות את ה-”מה”, והגילדה אומרת את ה-”איך”.זה בעצם מה שעשינו שם.לגילדה גם היה גוף טכני, שתיכף נרחיב ונדבר - תשתיות וכל הדברים האלו.(אורי) רגע, אז אה, “שאלה של סבתא” - איך נפגשתם?(רן) . . . איך הכרתם? ראיתי את זה מתבשל . . .(הדר) אז רגע, בשביל זה אני צריך לסיים את ה... לפני Jive הייתי ברפא”ל ו-8200זה גם השירות הצבאי שלי וגם קצת אחרי.תפקידי ניהול ופיתוח - זה בגדול.ואז זה מגיע לאיך הכרנו - אני, קצת אחרי השביעי לאוקטובר, בעצם הגעתי למילואים ביחידה, לאיזה ארבעה חודשים ברצף, משהו כזה.אני עושה מילואים כל התקופה - 13-14 שנה - כמה ימים בחודש, פחות או יותר.מלווה שם קבוצות פיתוח ועוזר להם.ואז בעצם השותף השלישי שלנו . . . (קרן) כן - אז אנחנו בעצם שלושה שותפים, ואמיר ואני ככה התחלנו לגלגל את הרעיון שמאחורי Myop, והבנו שאנחנו צריכים צלע לשלישית, שתוביל את הטכנולוגיות.וככה התגלגל אלינו השם של הדר ומה שנקרא עשינו לו Hunting.05:09 מה זה Myop?(רן) אז בכמה מילים - מה זה Myop ואולי גם איך זה מתקשר להיסטוריה שלך, שהזכרת, ב-Wix?(קרן) אז מה זה Myop? קודם כל, הדר ואני באים לשנות את העולם.זה מה שפאונדרים באים לעשות - לערער את הקיים עם פתרון שאנחנו מאמינים שהוא יותר טוב.בעצם, Myop היא מערכת UI או מערכת Frontend פלאגבילית (Plug-able).מה זה בעצם אומר? זה אומר שאנחנו מאפשרים לחברות טכנולוגיה לחבר לתוך המוצר הקיים שלהן חתיכות UI חיצוניות, בשיטה שאותה אנחנו פיתחנו, בשיטה שאנחנו קוראים לה “השיטה הפלאגבילית”.כלומר, אנחנו לא מכניסים את החתיכות קוד החיצוניות האלה לתוך ה-Stack, אלא מאפשרים איזושהי תקשורת עם החתיכה הזו ב-Runtime, ועל ידי זה מאפשרים גם עוד כל מיני יכולות סביב זהשל ניהול ב-Production, היכולת לעשות שינויים, היכולת גם להריץ A-B Testing, סגמנטציות (Segmentations) . . . ולתוך כל זה - כי אי אפשר שלא - הבנו שיש לנו פה גם חלק מאוד מאוד משמעותי בכל “מהפכת ה-AI” נקרא לה.כי דווקא השיטה הפלאגבילית הזו שאנחנו מציעים, היא שיטה שהיא לדעתנו הרבה יותר נכונה - לקחת חתיכות קוד חיצוניות שה-AI כותבאולי אפילו גם על ידי Non-Developers או בשמם החדש, אני לא יודעת אם שמעתם את זה, “Citizen Developers”, שזה בעצם אנשים שהם עובדים עם הפיתוח אבל לא יודעים לכתוב קוד, כמו Product Managers ו-Designers.מאפשרים להם בעצם לייצר Feature-ים או קומפוננטות (Components) או whatever שהם החליטו, ולקחת אותם all the way ל-Production.כשאנחנו בעצם אומרים “לא - לא עשינו פה שום Risk, כי לא דחפנו את זה לתוך הקוד”.07:02 פריטת החזון וההבדל מול מה שכבר היה קיים(רן) אוקיי, אז בואו נפרוט את החזון הגדול הזה לחזונות קטנים יותר, או לחוזים קטנים יותר.אז בעצם, בשיחת ההכנה, אחד הדברים שסיפרתם לי זה שכשנמצאים וכשעובדים בקבוצה שיש בה הרבה מאוד מפתחי Frontend, הרבה מאוד דברים קורים כל הזמן, בו זמנית. זאת אומרת, הרבה צוותים רוצים לשחרר רכיבים.המוצר עצמו, ה-Frontend עצמו, זה לא מקשה אחת - יש בו הרבה מאוד רכיבים.אפשר לחשוב על זה כמו על Microservice ב-Backend, אז Micro-Frontend - מונח שהוא כבר מוכר בתעשייה, Micro-Frontend ב-Frontend. ואני נתתי את האנלוגיה, שאני לא יודע עד כמה היא מדוייקת, שאתם למעשה בונים Docker ל-Frontend - איזושהי יכולת לעשות קונטיינריזציה (Containerization). התאמנתי על המילה, כן . . .  - (קרן) מילה מורכבת . . - (רן) . . . להכיל רכיבים של Frontend, כדי לאפשר מודולריות, כדי לאפשר רובסטיות, כדי לאפשר Deployment יותר בטוח.אבל אתם גם מוסיפים לזה עוד משהו - כלומר, היכולת לטעון רכיב מרחוק בצורה שהיא דינמית. הזכרתם A-B Testing וכל זה.אז עד כמה מה שתיארתי הוא מדויק ואיך פורטים את זה למעשה לפעולות? זאת אומרת, איך קורה כל “הקסם” הזה?(הדר) כן, אז תראה - אמרת הרבה דברים, באמת בוא נפרוט אותם שלב-שלב.קודם כל, אני חושב שלפני שאנחנו עושים איזושהי עטיפה או איך קראת לזה? אני לא התאמנתי . . . (רן) אני חייב להגיד את זה שוב? “מעטפת” נקרא לזה [Containerization . . . .](הדר) כן, אז אני אומר שאנחנו עושים קודם כל ג'נרליזציה (Generalize) למה זה קומפוננטה (Component).ואני אוהב להציג את זה שאנחנו לוקחים כל חתיכת UI קיימת מכל טכנולוגיה ובכל צורת פיתוח - והופכים אותה לקומפוננטה.היום, כשאנחנו מסתכלים על חתיכות UI - בטח קיימות, בטח Legacy - אנחנו אומרים “אוקיי, זה מסך, זה מערכת, זה קומפוננטה”.ו-Myop באה ואומרת “אנחנו יכולים להפוך כל דבר לקומפוננטה”.אנחנו יכולים לקחת, ובהינתן חוזה נכון - ואנחנו כבר היום מפתחים בחוזים האלה Prop-ים, Ref-ים, הגדרות של מה קומפוננטה מקבלת ומה היא מחזירה.בהינתן שנדע לעשות את זה בצורה אחידה לכל חתיכת UI, נדע לקחת כל חתיכת UI ולרנדר (Render) אותה בכל מקום.(רן) אבל אוקיי, אתה אומר שזה כבר היה קיים לפני זה . . . זאת אומרת, כל מי שאי פעם כתב ב-React או במערכות דומות מכיר את החוזים האלה - יש תכונות, יש מתודות . . . זאת אומרת, זה כן היה קיים. אבל מה ההבדל בין מה שהיה קיים לבין החזון שלכם?(הדר) אז מה שהיה קיים זה הרעיון - הרעיון שאפשר לקחת חתיכת UI, ואותה לארוז עם חוזה מסוים.וגם, מה זה “היה קיים תמיד”? React לא היה קיים תמיד.נכון, React זה כן היה משהו מאוד מאוד חדשני - הקונספט של קומפוננטות.אז זה משהו שאנחנו לקחנו ומינפנו אותו למטרייה הרחבה יותר של לבוא ולהפוך כל חתיכה לדבר הזה.על זה, מה שאנחנו מוסיפים זה את היכולת לבוא ולהתעלם בעצם מבאיזה Stack זה מומש.בגלל זה אני אומר - “מכל תשתית לכל תשתית”.אז את זה אנחנו עושים - ואנחנו לא עושים את זה רק ברמת ארגון קוד או ניהול קוד. יש כל מיני חברות וכל מיני מוצרים שעושים את זה.אנחנו עושים את זה באמת ברמת הקוד שרץ לך באפליקציה ב-Production.זאת אומרת, תן לי חתיכת UI שנכתבה בכל דבר, בהנחה שהיא עובדת ואתה עומד בחוזה שלה - מעביר את הדאטה פנימה, מקבל את הדאטה החוצה - תוכל לרנדר (Render) אותה ולעשות לה Reuse בכל מערכת.(אורי) אז הפרוטוקול שמדבר עם הקומפוננטה (Component) הוא רשתי? הוא מתעלם מה-Stack?(הדר) לא, זה יותר פשוט מזה - הפרוטוקול, כביכול-  זה בסוף Prop-ים, כן.אנחנו מכירים את זה מ-React מאוד מאוד טוב - i PropTypes אם נחשוב על זה.בסוף, אתה יודע - גם כשאתה מרנדר (Render) קומפוננטת (Component) React, אתה תקבל את ה-Error בזמן כתיבת הקוד, נכון?אבל מה זה ה-Error הזה? זה TypeScript, כן? אני יכול להעביר יותר Prop-ים  - והקומפוננטה תתעלם; אני יכול להעביר פחות Prop-ים, והקומפוננטה תתייחס לזה כ-Undefined או כ-NULL - אולי תתפקד, אולי לא.מה המנגנון הגנה שלי? TypeScript.מה אנחנו עשינו ב-Myop? מג'נרתים (Generate) לך את ה-TypeScript, את אותו TypeScript.(אורי) אוקיי . . .(רן) כן, כלומר - הפרוטוקול הוא בסופו של דבר ב-TypeScript, זה יכול להיות ממשקים של Class-ים וכו’.אבל סבבה, אז הבנו. לא הבנו את הפרטים, אבל הבנו בגדול מה קורה שם. עכשיו השאלה היא למה צריך את זה? כלומר, למה שתרצה לטעון דברים בצורה דינמית? כלומר, אנשי Frontend - יש להם איזשהו Spec, יש להם איזשהו Design, הם עובדים לפי ה-Spec, וברגע שהגיעו למשהו שהם אוהבים, הם עושים Deploy ויאללה. כאילו, למה צריך את הדינמיות הזאת? איפה רואים את הצורך הזה?(הדר) אז אני אתחיל דווקא ממה שאתה אמרת - הגיעו לאיזשהו ”Spec”. אז זו נקודה מעולה - אבל הם הגיעו לאיזשהו Spec בטכנולוגיה ספציפית.אם אנחנו בארגון קטן - מהניסיון שלי, כן? - כנראה שיש לנו רק Stack אחד או שינויים קלים בין לבין, וקל לנו מאוד לקחת את אותה Component או את אותה חתיכת UI שאיתה הגענו, פשוט לממש אותה ולרוץ קדימה.מה לגבי ארגונים, מערכות, גופים - שאת אותו Spec צריכים עכשיו לממש בכמה וכמה מקומות, אולי בכמה Stack-ים שונים? אולי בכמה Environments שונים?אז קודם כל’ מהזווית של “הגעתי כבר למשהו קיים”, עכשיו עם Myop אתה יכול לקחת ולעשות לו Reuse בעוד מקומות.תחשוב על מוצרים, תחשוב על חברות שיש להן . . .(רן) כשאתה אומר “מקומות”, אתה מתכוון ל-Multi-Platform? תן דוגמא של מקומות כאלה . . . (הדר) כן, התחלנו, אתה יודע - יש לנו חברה, אנחנו רצים מ-15 שנה, כנראה שאנחנו ב-Angular, ועכשיו אנחנו רוצים להתחיל לכתוב ב-React.או כשעכשיו רכשנו חברה, או שעכשיו קנינו או לקחנו או רכשנו איזשהו מוצר.אז זה Scenario אחד - ה-Scenario של לקחת חתיכה שכבר יצרנו אותה ולהשתמש בה במקומות אחרים.הרבה פעמים, אגב, הבעיה היא הפוכה - איך אנחנו מגיעים בצורה המהירה ביותר ל-Spec שקיבלנו?ופה זה מתחיל להיות מעניין . . . .אם אני היום באיזשהו Stack Legacy, אולי אני בכלל כתוב על Builder . . . אולי איזה בית-תוכנה כתב לי את המערכת שלי - כי הייתי סטארטאפ קטן, כי הייתי ארגון לא מאוד טכנולוגי.ופתאום היום יש לי דרישות שעולות, והקומפוננטות הן מורכבות, נהיות מורכבות יותר ויותר.באים המפתחים שלי אומרים לי “תקשיב, היום כבר לא כותבים ב-PHP היום כבר לא כותבים ב-ASP - אני רוצה לכתוב ב-React אני רוצה לכתוב ב-Vue”.לרוב זה מגיע מאוד מהר ל”אוקיי בוא נעשה Re-write ובוא נשלם את כל מחיר ה-Re-write הזה”.(קרן) אני חושבת שיש לזה גם דר

פרק מספר 498 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-22 ביולי 2025 - חם טילים בחוץ, עדיין מחפשים (גם בבריכה) רעיונות נחמדים ופחות שגרתיים לפרק 500, ואורי ורן מארחים את ניב מחברת Hailo ומדברים על חומרה ומודלים בקצה. 🎗️01:00 ניב ו-Hailo(רן) אז ניב - קצת עליך וקצת על Hailo, ואחר כך נצלול פנימה. שוט.(ניב) יאללה - אז נעים מאוד: אני ניב, בן 39 נשוי עם שניים, מרמת-גן. יש לי כלבה, חשוב מאוד . . . (רן) איזה?(ניב) קטנה, מעורבת, שחורה, חמודה . . . תואר שני בהנדסת חשמל.עבדתי לפני ב-Broadcom ובאלביט - ובשש וחצי השנים האחרונות אני ב-Hailo.וכמה מילים על Hailo - אז חברת סטארטאפ, Semiconductors, שמייצרת צ'יפים שמאיצים רשתות נוירונים למכשירי קצה.בעצם, מכשירי-קצה (Edge) זה כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו שהוא לא רץ ב-Cloud - אז זה יכול להיות רכב אוטונומי, מצלמה חכמה, אפליקציות שונות ומשונות.אנחנו מייצרים את הצ'יפים, מוכרים לחברות . . .(אורי) היום טלפון נחשב למכשיר-קצה . . . (ניב) חד-משמעית כן, כמובן. למרות שלטלפון  - אולי אפשר לדבר על זה קצת אחרי זה - יש צ'יפים ייעודיים לפלטפורמה הזאת.אנחנו מוכרים פלטפורמה, בעצם - חומרה שמלווה בהמון המון תוכנה.כמו כל חברת Semiconductors, גם אצלנו יש יותר מהנדסי-תוכנה מחבר'ה שעושים את החומרה . . . יושבים בתל אביב . . . (רן) ותפקידך בחברה?(ניב) אני מנהל קבוצת תוכנה גדולה, Software Director שבעצם אחראי על כל “ה-Core הנוירונלי” - בעצם ה-IP של החברה.זו חברה שמורכבת מכמה סגמנטים (Segments) -יש לנו גם קבוצת Machine Learning, שאחראית יותר על החלק ה-High-Level-י  של התוכנה, של החבילה שאנחנו מספקים.גם קבוצת Embedded, שממש אחראית על החלק היותר Low-Level-י - -++ C - ובאמת כותבת את התוכנה שממש רצה על ה-Edge Device עצמו.ועוד קבוצת תוכנה שהיא קצת יותר ייחודית - שהיא קבוצת Complierשזה Complier שאנחנו בונים In-house, שבעצם יודע לקחת רשתות נוירונים ולקמפל (Compile) אותם לאיזשהו קובץ בינארי,  שיודע לרוץ על החומרה הייעודית של Hailo.(אורי) אני חייב להגיד שקבוצת “ה-Core הנוירונלי” זה נשמע לי כמו . . .(רן) . . . שם של מחלה . . . (אורי) . . .  לא לא - מין שבט כזה של Game of Thrones, של משהו כזה . . . (ניב) כן, אבל בתור חברה שמה שהיא עושה זה מאיצה רשתות נוירוניים, אז “ה-Core הנוירונלי” הוא באמת חלק מרכזי.(רן) . . .  יש לכם את הריקוד המיוחד שלכם ואת לחיצת-היד הסודית?(ניב) כן, בשביל להתקבל אתה חייב להכיר אותנו.(רן) כן, אז בעצם תיכף נדבר על התוכנה - אבל רק שנייה על חומרה: אז המערכות שאתם בונים זה GPUs של ממש?כלומר, כל המאפיינים של GPU - רק בקטן?(ניב) ממש לא - בעצם, GPU הוא חומרה שהיא גם יודעת לעשות רשתות נוירונים, אבל היא חומרה הרבה יותר גנרית (Generic).החומרה של Hailo היא ממש ASIC ספציפי, למטרה ייעודית, שנבנה From Ground-up - כל מה שהוא יודע לעשות זה להאיץ רשתות נוירונים.כתוצאה מזה, הוא עושה את זה ביעילות הרבה יותר גבוהה.זה מיועד למכשירים דלי-הספק - אופטימיזציות הרבה יותר גבוהות, בביצועים יותר גבוהים וכן הלאה. (רן) הבנתי. כלומר, זה לא CPU וזה לא GPU - אבל זה יודע לעשות בדיוק את מה שהוא מיועד.(ניב) אכן. לצורך העניין, אתה יכול לדמיין אפליקציות ב-Edge שרצות ודורשות . . . דלות-הספק ברמות הרבה יותר נמוכות ממה שאתה מכיר מ-GPU.אז לא לסרברים או למחשבים גדולים שאתה יכול לדמיין.(אורי)  יש לי הרגשה שכאילו היה CPU, ו-GPU בא בכלל מהמקום של הגרפיקה - ואמרו “וואלה, זה יכול לעשות גם טוב ל-AI ורשתות נוירונים בכלל”. אתם נתמכים במכשירי-קצה אבל כנראה שיש דור שאומר “רגע-רגע, בואו נראה מה בדיוק ה-AI צריך או הרשתות נוירונים צריכות” - ואז בונים להם משהו.(ניב) נכון. אחת הדרכים להבין את זה זה לצורך העניין ב-Cloud - שאחד הדברים שהכי מאפיינים היום את ה-AI זה שהוא לא רק יודע לעשות Inference אלא גם Training, שזה נניח איזשהו צורך מאוד מאוד נפוץ באפליקציות ומוצרים של GPU.אבל במכשיר-הקצה אנחנו מתעסקים נניח רק ב-Inference, שזה איזשהו הבדל שהוא מאוד מרכזי בין המוצרים האלה. (רן) . . . הוא כזה שאני, נגיד, מייצר ארכיטקטורה, מאמן את הרשת - בסופו של דבר הגעתי לרשת מאומנת, ואז אני משתמש ב-Complier שאותו הזכרת כדי לקמפל (Compile) לחומרה שלכם - ומטמיע את זה שם.(ניב) ממש ככה - ופשוט עושה Deployment באיזשהו Embedded Device. (רן) אוקיי. יש, ככה בגדול, איזשהן מגבלות? כלומר, נפחים מסוימים שאתם יכולים לעבוד איתם? איפה פחות או יותר ה-Ballpark שלכם?(ניב) אז באמת, כשמדברים על מכשירי-קצה, זה בדרך כלל לא הרשתות-ענק שאנחנו רגילים לדמיין, שרצות ב-Cloud.ששם רוב האפליקציות של AI שאנחנו מכירים ועובדים איתן ב-Day to Day שלנו.אז אם אנחנו מדברים על רשתות Vision זה קצת יותר קל להבין את זה, כי בעצם רוב הרשתות שמאופיינות ל-Computer Vision הן מיועדות למכשירי-קצה - רשתות שעושות Object-Detection, קלסיפיקציה (Classification) או דברים כאלה - זה באמת מאוד סטנדרטי להריץ במכשירי-קצה.(רן) כלומר - מצלמת אבטחה, נגיד, שמזהה אנשים או שמזהה תנועה או כאלה . . .(ניב) כן - לוחיות-רישוי, דברים מהסגנון הזה . . . פרצופים, דברים מאוד סטנדרטיים שעושים היום על מצלמות.גם Gateways, דברים כאלה, הרבה מאוד אנליטיקות (Analytics) שאנחנו יודעים להאיץ.06:40 פעם ראשונה AIואם אנחנו מדברים על Generative AI והעולמות היותר מתקדמים שבשנתיים האחרונות פרצו . . . (רן) לקח לנו שש דקות וארבעים ושש שניות -  אבל הגענו לשם . . . (ניב) כן - אז גם שם בעצם Hailo היום לוקחת חלק פעיל, ובאמת, אבל שם הרשתות הן הרבה יותר קטנות.(רן) כלומר, אני יכול להגיע לצ'יפ ולבקש ממנו “צייר לי כבשה” - והוא יג'נרט (Generate) לי תמונה של כבשה.(ניב) אכן, אבל . . . (אורי) . . . אם אנחנו כבר מתלוצצים, אז באמת מה עם האפליקציות, או מה הדברים שמשתמשים במכשיר-קצה ב-Generative?(ניב) אז קודם כל, צריך להגיד - אין הרבה Deployment של Generative AI היום במכשירי הקצה.רוב האפליקציות שאתה מכיר ואתה משתמש בהן, כמובן, הן רצות כרגע ב-Cloud.אבל זה משהו שגם מסקרן אותנו - אנחנו נכנסנו לתחום הזה כאיזשהו Move אסטרטגי של החברה, רצים שם מאוד חזק. כחברה שיודעת, וכל היום חיה AI ומאיצה רשתות נוירונים, אז זה תחום שמאוד מעניין אותנו ואנחנו משקיעים בו המון.אז זה מאוד מסקרן אותנו לראות מה אפשר לעשות עם זה - יש הרבה דברים והרבה צורך שהגיע מהשטח ומלקוחות שרוצים להאיץ את זה.אז יש כמה דברים על השולחן - הרבה דברים שקשורים ל-Privacy; לסכם מסמכים; לצורך העניין לא לחלוק את הקוד שלך עם איזשהם שירותי ענן; כל מיני דברים שקשורים ל-VLM ודברים שמערבים Vision - אז זה תמיד Privacyו-Cost הוא אלמנט מאוד חזק ב-Deployment של רשתות נוירונים . . . (רן) כן, אני יכול לדמיין מצלמת אבטחה שאתה יכול להוציא סיכום יומי של מתי נראו בני אדם במהלך היום וכמה בני אדם ראיתי . . .(ניב) לגמרי - ואם אתה לא רוצה להוציא את ה-Frame הזה, שמכיל את האנשים - ולצורך העניין יזהו את הפרצופים או את לוחיות רישוי או דברים כאלה, ואתה רוצה לשמור את ה-Frame עצמו במצלמה ולבצע את כל העיבוד במכשיר הקצה, אז אתה תצטרך איזושהי יכולת לעשות את זה, וכנראה שתצטרך לעשות את זה בהספק שהמצלמה הזאת עדיין תוכל להמשיך לתפקד לאורך כל היום.08:36 ה-Trade-off שבין העלות לבין היכולות / מה בתכל’ס אני עושה עם כל זה?(רן) אז אתם “חיים בתפר” כרגע, זאת אומרת ככה בשיחת-ההכנה - אמרתי שהתחלתם מהכיוון של Computer Vision, אבל היום העולם רוצה LLM, אז גם את זה אתם עושים . . . אבל אחד הדברים שצריך פה לנהל זה איזשהו Trade-off, בין - דיברת מקודם על הספק, יש גם כמות החומרה, כמות הזיכרון, עלות החומרה - לבין יכולות המודל.אז נניח יש פה איזשהו Use Case - אפשר לחשוב על מצלמת אבטחה או כל Use Case אחר - איך מנהלים את ה-Trade-off הזה של בין העלות לבין היכולות?(ניב) כן, אז קודם כל - בתור אנשים שמכירים את החומרה שלהם הכי טוב, אז לנו יש את היכולת לבוא לתת את הייעוץ ואת ההכוונה ללקוחות שלנו.אנחנו עושים את זה על ידי זה שאנחנו קודם כל חולקים הרבה מאוד מודלים - יש לנו הרבה מאוד Public ו-Open Source Software שאנחנו חולקים עם הלקוחותהרבה מאוד תוצאות, Model Zoo, דברים מהסגנון הזה.יש הרבה מאוד מודלים שאנחנו כבר מאיצים על החומרה שלנו ובעצם יודעים לחלוק עם הלקוחות שלנו הרבה מאוד דברים - אז אני יכול להראות לך בדיוק איזה מודל רץ ובאיזו מהירות, וככה אתה תוכל לבחור את ה-Deployment Scenario שיתאים ל-Use Case הספציפי שלך.(רן) כלומר, Well-known State of the Art models?(ניב) בדיוק. נניח, אם אנחנו מדברים על Object Detection - נניח שזו אפליקציה מאוד סטנדרטית שתרצה להאיץ, אז אם אתה במצלמת אבטחה אז אתה תוכל להסתכל על בערך 30-50 מודלים ולבחור את המודל שמתאים ל-Use Case הספציפי שלך.וכמובן ה-Scenarios היותר מעניינים מבחינתנו זה דברים שהם לתפור ללקוח ספציפי איזושהי אפליקציה ולתמוך בו בשביל ממש לבנות את ה-Embedded Device שלו ו . . .(רן) אוקיי, והלקוחות שלכם הם לצורך העניין היצרנים של ה-Devices, והם מטמיעים את הצ'יפ שלכם בתוךה-Device שלהם בסופו של דבר.(ניב) בדיוק כך.(רן) אוקיי, עכשיו - אז איך אנחנו, זאת אומרת, איך מטפלים בזה? זאת אומרת, נגיד, כשעוסקים ב-Machine Learning, בדרך כלל מדברים על Accuracy או False Negatives, False Positives, זאת אומרת, כל אחד וה-Use Case שלו. אבל איך מנהלים את זה לעומת, נגיד, יכול להיות  . . . אם זה וידאו, אז קצב הביטים שעובר, או קצב התמונות לשנייה, הרזולוציה של התמונה . . .  זאת אומרת, אפשר לשחק עם כל מיני פרמטרים. ובסופו של דבר, עלות של החומרה - אני מניח שיש לכם כמה סוגים של חומרות, עם מחירים שונים - איך אני יכול לקבל החלטה? זאת אומרת, הזכרת את ה-Zoo, אבל מה בתכל’ס אני עושה עם כל זה?(ניב) כן, אז בעצם יש לנו שני קווי מוצרים - אחד שהוא מאיץ כללי, שאתה יכול לחבר לכל פלטפורמה שאתה בוחר.והשני זה איזשהו SOC, System on Chip שלם - שאתה לוקח צ'יפ אחד, ואתה ממש יכול להטמיע אותו בתוך מצלמת אבטחה [למשל]והוא מספק לך את כל השירותים שאתה צריך - כולל עיבוד התמונה וגם האצה של רשתות הנוירונים, שזה בעצם ה-IP של החברה.אז יש בעצם שני סוגי מוצרים שאתה יכול לבחור מביניהם - ובעצם ה-Deployment Scenario שלך, כשאתה בא להטמיע איזשהו מכשיר במכשיר הקצה, אז הוא יתאים.אנחנו נתאים את ה-Use Case שלנו ואת המוצרים שאנחנו יכולים למכור לפי ה-Use Case.אז סתם בשביל לסבר את האוזן, נניח אם אנחנו מדברים על מצלמת אבטחה, זה אולי קצת יותר ברור לפי המוצרים שתיארתי, אבל אם יש לנו איזה שהם Deployment Scenarios אחרים - Gateways, Drones, דברים אוטומטיביים (Automotive) . . .(רן)  כשאתה אומר “Gateway“, למה אתה מתכוון? כי בעולם ה-Networking, ה-”Gateway” זה כנראה משהו שונה . . .(ניב) נכון, אז כשאני אומר Gateway, אני מדבר נניח על איזשהו מכשיר NVR-י כזה, שיודע לקבל הרבה מאוד Stream-ים של וידאו - אתה יכול לדמיין שדה תעופה, סופרמרקט, דברים כאלה, 30 Stream-ים של Video. . . . (רן) הבנתי, זה מכשיר “מרכזיית . . . “ מה שנקרא CCTV.(ניב) כן, אז גם זה לצורך העניין, מבחינתנו כל עוד ה-Stream-ים של הוידאו האלה לא יעלו ל-Cloud, אז גם זה יכול להתחשב כ-Deployment של Edge Device.(רן) כן, זאת אומרת, זה אולי מכשיר קצת יותר גדול - אבל זה עדיין, זה לא בענן וזה...(ניב) זה לא בענן.12:47 אימונים ועדכונים(אורי) יש לי שאלה - מודל זה משהו שמאמנים ועושים לו Deployment. כשאתה עובד ב-Cloud או לא משנה איפה - אולי כן משנה איפה . . . - אתה רגיל לאמן ולעשות Deployment למודל. לא יודע מה, ב-Outbrain זה קורה כל חמש דקות. איך Edge Device, שבכוונה אולי לא מחובר לאיזשהו Cloud, ושאולי גם לא רוצה ל

פרק מספר 497 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-1 ביולי 2025 - עוד מעט פרק 500 ובינתיים עדיין מלחמה [634/50], ואורי ורן מארחים את רומה [טימושפולסקי] מ-YozmaTech כדי לדבר על כוח אדם מהזוית של AI ועל השפעות הדדיות על חברות, על צוותים ועל אנשים. 🎗️01:22 רומה ויוזמה-טק(רן) רומה - יזם, בעלים של YozmaTech - אז כן, תן לנו את “השפיל” . . . (רומה) טוב, אז קודם כל - מדהים להיות פה, מדהים שאנחנו יושבים בשקט, למרות שבדרך היה ההבזק של חץ . . . החות’ים עשו לנו הפתעה.שתי מילים עליי - אז השם משפחה טימושפולסקי: אפילו בטקס הסיום של הבת שלי אתמול המנהל בית ספר התבלבל, אבל בסדר, רגילים לזה.בגדול, אני מגיע מהעולם של היזמות - תוך כדי האוניברסיטה התחלתי להקים כבר חברה ראשונה, וזאת החברה החמישית שלי - YozmaTech.בדרך הצלחתי למכור שתיים, שתיים הצלחתי לסגור.ו-YozmaTech נולדה ב-2018, שנתיים אחרי שהגעתי למזרח אירופה.ומה ש-YozmaTech היום נותנת זה חברת שירותים - שירותי טכנולוגיה, מתמחים ב-Out-staff בכמה Layer-ים של Service.גם הקמת צוותים, גם הקמת מרכזי Excellence ו-Local R&D Centers, בעשר מדינות שונות.עובדים בעיקר עם חברות ישראליות בשלבי Scale.בכל מיני Domain-ים, אגנוסטי לחלוטין.אני עובד אישית, מאוד נהנה לעבוד עם פאונדרים ועם מנהלי פיתוח - בסופו של דבר יש פה אסטרטגיה ויש פה איזושהי השפעה מאוד מעניינת.כשבאתי לדרור אמרתי לו “תקשיב, יש פה איזשהו Game Changer בשוק בשם AI” . . .בדיוק נזכרתי פה, ישבתי עם מישהו שמפליג איתנו ואמרתי לו “בוא’נה דניאל, תקשיב - איך ה-AI משפיע עליכם?”, במפגש האחרון שעשינו של הקהילה.הוא אמר לי “תשמע, אתה לא מאמין הוא עשה לי! Game Changer, כאילו, לטובה”.יש השפעות, אבל כשהפלגנו בספטמבר, “בסדר, AI - זה לא אפילו בעיה במפת דרכים שלנו קדימה”.ופתאום עכשיו, בשנה הזאת, כל כך הרבה שינויים.הנה עכשיו מאור שלמה עם Base44 ו-80 מיליון מכירה ל-Wix - זה מזעזע את השוק.גם מזעזע את עולם ה-VC's וגם מזעזע את הקונספט - כולם חיים “בטיקטוק של AI” אני קורא לזה, ב-FOMO.אבל יש את המציאות.זה מה שקורה, אלה הדברים שאני רואה בשוק היום.(רן) כמה מילים על YozmaTech?(רומה) אוקיי. אז YozmaTech - חברת בוטיק, כמו שאמרתי, חברה טכנולוגית, מתמחים ב-Service.כמו שאמרתי, המוצר המרכזי, השירות המרכזי זה Out-Staff: זה הרחבת הצוותיים בחו״ל, בעשר מדינות שונות.50% באוקראינה - שם הצוותים, שם התחלנו, ב-2015.אני הגעתי לשם ב-2015 - לא ידעתי איפה זה אוקראינה, אבל הגעתי לשם, ללבוב - במקרה, כי היתה לי איזושהי יזמות, וככה זה התגלגל.פתאום בקורונה בא לקוח די גדול, שלא רוצה לעבור משרדים.הוא אהב את המשרד שלו בלילנבלום, והוא אמר לי “תקשיב, אני לא רוצה, אני רוצה לגייס עכשיו צוותי Unity”. אמרתי “טוב, גם ככה יש לך אופרציה שם, בוא תעזור לי, תגייס לי וכו’”.וככה זה התגלגל.ראיתי שיש לזה ערך, ושאנחנו יודעים באמת גם לגייס וגם לשמר, גם לעשות את כל האופרציה - ונהנים מזה.יש אנשים שלא אוהבים אופרציה ותפעול - אנחנו טובים בזה.(רן) אני . . . . אשתי יודעת, זה בסדר.(רומה) כן, רוב המנהלי-פיתוח לא אוהבים את זה - והיזמים רצים מהר.והקורונה האיצה את השוק בצורה מטורפת. אתה יודע, תהליכים שהיו תקועים שנים, אתה זוכר את זה בטח, פתאום יש לך תהליכים שהם “טסים".וכסף נשפך, וכולם מדברים על Scale.ובאה 2021 - שאתה יודע, הבורסה עולה, והכול יורה, “רק תביא לי מפתחים”.אמרתי “טוב, יש פה . . .  אנחנו כבר שמה, אז בואו נעשה משהו עם זה”.וככה זה התגלגל - החברה היום מונה 150 עובדים, צומחים.(אורי) צומחים?(רן) מעולה. (רומה) צומחים. כל שנה בשלוש שנים האחרונות צומחים. 05:41 צומחים עם AI(אורי) אז בואו שנייה, נכניס את ה-AI למשוואה - הוא משנה לכם משהו בשנה האחרונה?(רומה) חד-משמעית, כן. עכשיו הייתי... (אורי) הוא משנה בקצב הצמיחה?(רומה) הוא משפיע . . . השוק זז מהר, כן? לפי שאני יושב עם אנשים, והם אומרים “שמע, אני לא מספיק, לא מספיק, לא מספיק”, כי המימד של הזמן - יש מחקרים שהזמן התכווץ . . . מה שה-24 שעות היו פעם, הם לא באמת 24 שעות, כי הזמן רץ.התהליכים מאוד מהירים. ה-AI האיץ את השוק.בסופו של דבר, המלחמה היא על Go-To-Market: כמה מהר אתה מייצר כניסה לשוק.הרי למה החברות יוצאות לחו״ל? מה, אין מספיק מפתחים טובים בארץ? מה, זה עניין של כסף? לא. זה עניין של Go-To-Market.זה עניין של טאלנטים?הסיבה המרכזית שחברות חושבות על Scale זה Time to Market. זו הסיבה המרכזית. לא כסף.(רן) אז אם אני מבין נכון לאן אורי רומז, הוא בעצם בא ואומר “אוקיי, עכשיו יש AI - לא צריך אותך!” זאת אומרת, לא צריך את העובדים שלך. (רומה) יפה, יפה. בדיוק כזה. אז בפועל - אנחנו רואים משהו הפוך.חברה שכבר בשוק . . .  נגיד, יש כל מיני סוגי חברות. נכון שאתה כבר לא צריך מפתחים לשלב ה-MVP, ונכון שאתה יכול להאיץ.אבל תחשוב על חברה עם צוות פיתוח של 50 איש או מחלקה של פיתוח של 50 מפתחים - שיש להם כבר קוד של מעל חמש שנים, עשר שנים.זה לא כזה מובן מאליו להכניס כשהכול Shakey עדיין, כן?אפילו איך אתה שומר את ה-Prompt-ים שלך, כדי שהארגון יעבוד בצורה מהודקת . . . אז לשאלתך - אין ספק שיש Shift מאוד גדול. זה כבר לא אותו מהנדס Full-Stack שהוא עושה Full-Stack.היום אתה יכול לשים Prompt - ורק לפקח עליו. כמו בטיסה, כשאתה עולה לטיסה או כשאתה עולה לספינה - אתה לא באמת משיט אותה או מטיס את המטוס, כן? אתה יושב ומפקח על הטיסה בסופו של דבר. במקרה קיצון . . .וזה בדיוק התהליך שעולם התוכנה היום עובר - שהמפתח, אותו המפתח, הוא למעשה המטיס.הוא עדיין קיים, הוא עדיין בתא-טייס - אבל הוא עכשיו מפקח על הטיסה: על האיכות קוד וכו’, איך הוא משתלב.בגלל שכל הזמן יש שינויים בשוק, אז חברות ותיקות - יותר קשה להן לייצר Innovation, ולכן . . . האם הכוח אדם - אנחנו לא נצטרך כוח אדם?הרבה “משימות שחורות” של בניית Test Cases ו-Unit Tests, בדיקות, או אינטגרציות מסוימות - אנחנו לא נצטרך.וזה ה-Shift המרכזי שאנחנו רואים כרגע.08:37 השוק השיראלי וחיות אחרות(רן) תיכף נחזור לנקודה הזאת, נעשה פה רגע עצירה. אז עד עכשיו, בפודקאסטים שלנו, באמת דיברנו על טכנולוגיה - ובין השאר גם על AI - יותר מהזווית הטכנולוגית.אז כמו שאנחנו מבינים, היום בעיקר נתמקד בזווית האנושית, האסטרטגית - וזה בדיוק התחום שלך. אבל קצת לפני זה, לפני שאנחנו נחזור לנושא ה-AI - היום אנחנו, כמו שאמרנו, ב-1 ביולי, 2025, אחרי לא יודע כמה מלחמות, לפני אני לא יודע גם כמה - אבל הרבה אנשים עוצרים ושואלים את עצמם, “אוקיי, איפה נמצא השוק הישראלי עכשיו, עם כל הזעזועים האלה?” ועברנו לא רק מלחמות - עברנו גם קורונה, וזאת אומרת, יש גם לא מעט עניינים גיאופוליטיים בישראל שהם לא רק מלחמות - וגם מאוד משפיעים על השוק. עניין חברתי, ושלטון וכו'.איפה נמצאות החברות הישראליות היום? איפה נמצא השוק? איך נראה גיוס הכספים? איך נראה ה-Growth של חברות שאיתן אתה עובד?(רומה) אז יפה, שאלה מעולה. אני חושב שעכשיו, ממש בשבוע האחרון, מאז סיום המבצע באיראן, יש איזושהי גאווה לאומית שפתאום מתפתחת, וזה משפיע על כל הרבדים.אם פעם היית הולך שפוף, וזה משפיע בסופו של דבר על היכולת מכירה שלך, היכולת גיוס כספים . . . אתה כל הזמן בתירוצים, “יש לנו פה ככה וככה, והפגנה, וחטופים, וכו’”.היום יש גאווה, זה, ממש . . . אנשים הולכים, ואני מדבר עם הרבה פאונדרים, וזה - יש מצב רוח אש, ממש כמו פעם.לא יודע אם זה כמו אחרי ששת הימים, לא הייתי שם, אבל... (רן) פי שתיים - 12  ימים . . . (רומה) 12 ימים, בדיוק, פי שתיים.זה אחד.ולכן יש סוג של . . . לא אגיד “ציונות”, אבל “גאווה לאומית” - וזה מחלחל.ולכן אנחנו גם רואים הרבה כסף וזה . . .  תוך כדי המלחמה ראינו גם איזה עסקאות, כן? העסקאות לא נעצרו, בניגוד לכשהיה את ההפגנות של המהפכה המשפטית וכו’, ששם הייתה איזושהי עצירה. הכסף לא.גם ראינו את הבורסה - נכנס 100 מיליארד שקל תוך כדי, מאיפה הוא נכנס?(רן) כן. אני חושב שאני . . .  אתה יודע, זה אולי נראה קצת מוזר, אבל אפשר להבין את זה - כי הוודאות גברה. זאת אומרת, אם לפני זה אנחנו לא כל כך יודעים מה העוצמה של אויב כמו איראן, ומה היכולות שלנו מולו, אז עם הזמן, ככל שעוברים הימים במלחמה, אנחנו מבינים שרמת הסיכון הולכת ולמעשה פוחתת.(רומה) והיום דיברתי עם מנהל פיתוח שהוא לקוח שלנו, והוא אמר “תקשיב, הלקוחות האמריקאים מתפלאים איך אתם ממשיכים לעשות Delivery תוך כדי מלחמה, ולייצר חדשנות ו-Service וכו’, ולא עוצרים.אני לא אומר שזה בגלל שיש להם צוותים בחו״ל - אלא בגלל שהישראלים למדו גם לעבוד מרחוק, וגם מצב הרוח הוא חיובי, עם כל המצב הזה.אני חושב שעכשיו, גם שמענו עכשיו על עסקה ענקית עם רומניה - עסקת נשק אמנם, כן? - אבל יש ביקוש, אתה כבר, יש לך יכולת לדלבר (Deliver) תוך כדי מלחמה, לגייס כסף, הבורסה ממשיכה לעלות . . .זאת אומרת, השוק מגלם אמון.אני חושב שהשוק, וגם ה-AI נותן . . . . משפיע על זה.(אורי) יש במה שאתה אומר . . . אני זוכר, פשוט עקבתי קצת, נגיד, על הכוח של השקל - השקל היה, מאז השביעי באוקטובר, נמוך. נמוך, נמוך, נמוך, נמוך - ואז ביפרים, נסראללה . . .(רומה) היינו בדיוק בספינה בביפרים . . . (אורי) . . . פתאום השקל זינק, החזיק למעלה חודש-חודשיים, ירד . . . . ירד כי, עוד פעם, כשהתותחים רועמים, אז השקל מתחזק . . . . כשהפוליטיקאים צריכים לעשות עבודה, אז הוא צונח. ואז זה היה בשפל - ועכשיו, עוד פעם, עם המבצע הזה, השקל התחזק עוד פעם מאוד.זה משפיע על הבורסות - הבורסות רצות קדימה, הכל . . . הכלכלה עוקבת, מצב רוח . . .לא מצב רוח, אלא, לא יודע, קראת לזה “גאווה לאומית" . . . (רומה) זה נפוח . . .  אני קורא לזה. בסופו של דבר, אתה בא עם ביטחון לשוק.(אורי) . . .  כן, זה מוסיף ודאות.(רומה) ודאות, בדיוק. יש ודאות - והשוק מחפש ודאות, בסופו של דבר.וזה ניער את האנשים שאפשר - לא צריך להוציא את הכסף, אפשר להביא כסף לפה.יש הרבה כסף בבנק ישראל, במרתפים שלו. (אורי) לא, פשוט כל הכסף שהיה כבר יצא, אז כאילו... (רומה) החזירו אותו . . . כן, החזירו אותו. כי הם רואים את השוק בארצות הברית, כמה זה לא... וולטילי (Volatile).אני גם מדבר עם אנשים שם, אבל... (אורי) גם שם וגם פה זה וולטילי (Volatile) - אז אנחנו בעולם וולטילי. אנחנו בעולם וולטילי.(רן) לשמחתנו שם גרוע יותר, אז... (רומה) כן, אז בסוף יש, לשאלתך, יש מצב רוח מאוד חיובי, אני רואה הכנסה.אמנם הכסף היום הולך בעיקר לעולמות של Cyber ו-Innovation בתחום ה-AI - אתה גם שם.פחות לתחומים של SaaS - ה-AI השפיע על העולם של ה-SaaS בצורה משמעותית. המודלים הכלכליים השתנו, העסקיים, איך... מה החברות מוכרות? החברות כבר לא מוכרות SaaS היום.זאת אומרת, המשקיעים גם לא מחפשים SaaS, אנחנו רואים את זה.זה השוק.14:24 בחזרה ל-AI וכוח אדם: קשה להיות ג’וניור במשבר דו-שלבי(רן) כן, אוקיי, בסדר. אז עכשיו בואו נחזור לנושא של AI וכוח אדם.אחד הנושאים שרצינו לדבר עליהם זה בעצם מהם הסיכונים שאנחנו היום צריכים להכיר, כשאנחנו בונים צוותי פיתוח - איך זה משפיע עליי, כראש צוות, כמנהל פיתוח, כאיש כוח אדם?(רומה) במפגש האחרון שלנו, של מנהלי פיתוח - יש לנו קהילה שנקראת Scale 24/6 - אורי היה במפגש - אז היה ממש דיון סוער על AI ואיך להטמיע.ואתה ממש רואה חברות שונות בגדלים שונים. בווליואציה (Valuation) שונה . . .  היה את אורן מ-Pango, שדיבר על מה שהם עושיםהיו חבר'ה חדשים מחברות Cyber צעירות יותר, שהקוד שלהן לא 18 שנה, אלא שנתיים - יותר קל להם להטמיע, החבר'ה שלהם יותר ב...אין ספק שזה משנה את התמונה, כן? ומה שהם אמרו זה מאוד פשוט - מי שלא יעשה את השינוי, פשוט לא יהיה. וזה מה שקורה.מי שדינוזאור... (אורי) גם אצלי בקהילה זה . . . זה חד-משמעית. מנהלי פיתוח לגמרי מבינים שלשם זה הולך - וזה נכון שבינם לבין עצמם הם מנסים להבין,

פרק מספר 496 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 86: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי (באמצעות Riverside.fm - תודה!) עם סדרה של קצרצרים שתפסו את תשומת הלב בתקופה האחרונה (והפעם קצת יותר) - בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub או Twitter וכל מיני דברים שראינו, לפני שהכל יתמלא ב-AI. 🎗️00:43 רן, אלון(רן) אז לפני שהכל יתמלא ב-AI, כי אתם יודעים זה מה שקורה היום, נתחיל בכמה דברים שהם לא - או לפחות שהם גבוליים-AI. אז אני אתחיל באיזשהו סט קצר של דברים מעניינים שמצאתי.והאייטם הראשון זה משהו שנקרא GPU Glossary, שזה בעצם איזשהו אתר די מגניב.קודם כל - כולו בירוק, בצורה של Terminal כזה, ירוק על שחור - שבא ומתאר מושגים ב-GPUs.אם אתם רוצים להכיר איך GPU עובד - איך הוא בנוי, קצת אלגוריתמיקה של איך עושים מקבול וכל זה.אז אתר ממש נחמד, שמראה לכם בצורה גם טקסטואלית וגם ויזואלית, מעוצב מאוד יפה.אם אתם אנשים שמתכננים GPU זה כנראה לא יחדש לכם שום דבר - אבל אם אתם רק ככה רוצים לעבור וקצת להכיר מה קורה בתוך ה-GPU שלכם, אז זה נחמד, ממש מגניב, מעוצב יפה. אני אהבתי.זה נמצא תחת חברה שנקראת Modal.com, שאני חושב שהם עושים משהו ב-GPU hosting, אבל אני לא סגור על זה.וזהו, וזה נקרא GPU Glossary.כמובן - כל הלינקים לכל הדברים שאנחנו מזכירים יהיו ב-Show Notes [הי!]. כן, מגניב, אהבתי. ואם אתם עדיין ב-Mode לימודי, אז האתר הבא נקרא LLM Visualization.והוא בעצם בא ומראה לכם LLM-ים יחסית פשוטים - וישנים, יש לומר, כמו GPT-2, NanoGPT, GPT-3 - הוא מראה לכם איך הם בנויים.זאת אומרת, מציג את הארכיטקטורה שלהם - בצורה ויזואלית מגניבה, עם כל מיני Zoom-in ו-Zoom-out.וכזה אינטראקטיבי, שאפשר ללחוץ על השכבות השונות ולהבין מה קורה שם, ועם הסברים של מה האחריות של כל שכבה, וכאלו ציורים קטנטנים חמודים שכאילו מראים לנו “ניורונים” . . .זה מגניב כדי ללמוד את ה-Basics של בעצם איך עובד LLM.זה לא מראה, נגיד, את השלב של הלימוד ואת כל השלבים של ה-fine-tuning וכל זה, אבל זה כן מראה את הארכיטקטורה.נחמד - שחקו עם זה.זה גם קצת מראה כאילו אינטראקציה של מה קורה כשמזרימים ערכים דרך, ואני לא בטוח לגבי ה-Back Propagation, אבל Forward בטוח.וכן, בקיצור - מגניב: תעבירו את העכבר מעל, תראו שהדברים זזים, תלחצו על דברים. כלי חמוד כדי ללמוד איך עובד LLM.(אלון) האמת שכן, זה כלי ממש חמוד, כבר שיחקתי איתו פעם.הוא באמת מסביר את העקרונות ממש טוב, כי ה-Play הוא ממש ויזואלי, טוב ויפה.ממש רואים איך השלבים - הטוקניזציה (Tokenization) והכל, אז זה ממש חמוד. מה שהכי מטורף בזה זה שכשמסתכלים על מודל כמו GPT-3, שהוא הכי גדול שמופיע פה - והוא כבר עצום, הוא כאילו “זה לא הגיוני”, כן? כי אנחנו . . . . אנחנו לא קולטים כמה עשינו פה מהפכה.“עשינו” - אני, בתור צרכן, עשינו, כן? לא כתבתי אף מודל.אבל התעשייה עשתה ממש מהפכה, וזה פשוט עצום. אני רק מדמיין אם היו שמים שם איזה GPT-4, זה היה תופס לך . . .  היה נגמר לך המקום בדפדפן מרוב הזיכרון שהוא צורך . . .(רן) כן, לגמרי, לגמרי.  . .  GPT-3 זה בעצם הדגם הכי גדול שהם מציגים פה - והוא בסדר גודל יותר קטן מהמודלים הנוכחיים. אולי אפילו שני סדרי גודל, אני לא זוכר . . .אבל כן, הם כנראה לא ייכנסו פה בתמונה, המודלים של היום. זהו, זה מגניב. אז כמו שאלון אמר, אפשר ממש ללחוץ Play ולראות איך ה-Token-ים הופכים לערכים נומריים וזורמים דרך המערכת, בסופו של דבר עד ל-Output מלא של השלמת Token-ים וחזרה למילים.כן, מגניב - לא צריך . . .  בוא נאמר, לא חייבים את זה כדי להשתמש ב-GPT או אחרים, אבל זה נחמד להבין.אוקיי, האייטם הבא שלי זה בעצם Machine Learning “קלאסי” - אבל מה זה” קלאסי”? שנות ה-80 או ה-90, יש לומר. האייטם הבא בעצם זו כתבה מאוד ארוכה של Bloomberg - קראתי את כולה, קודם כול אני גאה בזה שהצלחתי - אבל היא ממש מעניינת, והיא נקראת The Gambler Who Cracked the Horse-Racing Code, “המהמר שהצליח לשבור את קוד מרוץ הסוסים”.זה בעצם סיפור על כמה אנשים - קבוצה, וספציפית הם מתרכזים באחד - שבעצם ניסה להפעיל למידת מכונה לפני הרבה זמן, אני לא זוכר אם זה היה בשנות ה-80 או ה-90, בהונג קונג, על מרוצי סוסים - והוא הצליח, והוא עשה מיליארד דולר, בגדול.עכשיו, הסיפור הזה מתפרסם בערך 20 שנה אחר כך, כן? הוא שמר את כל זה בסוד זאת אומרת, אני מניח שהיו עוד אנשים שהכירו את הסיפור, אבל זה לא התפרסם במשך משהו כמו 20 שנה.ובסופו של דבר זה כן התפרסם ב-2018 - אני רק עכשיו מצאתי את זה, אבל זה כן התפרסם ב-2018.וזו כתבה מדהימה על איך הוא עשה . . . איך הוא בעצם עשה סוג של אוטומציה למרוצי סוסים - הוא שלח שליחים שיקנו לו את הכרטיסיות להימורים, והוא הבין ש... זאת אומרת, אי אפשר לדעת איזה סוס יחיד יזכה, אבל כן אפשר להמר על עשרה, בעשרה מרוצים שונים, וסטטיסטית יש לך יתרון. את היתרון הזה, הוא בסופו של דבר הפך למיליארד דולר - עם הזמן, לא במרוץ אחד, כמובן.ואז כמובן שגם נכנסים תככים ומתחרים ובגידות וכל זה - זאת אומרת, זה סיפור שיש בו הכול: גם מתמטיקה, גם למידת מכונה, וגם אופי אנושי של בני אדם, והרבה כסף.בקיצור, סיפור מהמם על למידת מכונה קלאסית, בימים שבהם עוד לא היה DevOps, והייתם צריכים ללכת לדוכנים כדי לקנות כרטיסיות כדי להמר על סוסים.בקיצור - סיפור מהמם, אני מאוד אהבתי. קריאה ארוכה, אבל כתוב יפה וכיפי. אז אני ממליץ לקרוא.וזהו, ועכשיו נעבור לימינו - Fast Forward. אז כן, אז אמרנו שרוב הפודקאסט כנראה, מעתה והלאה, הולך להיות AI, אז בואו נתחיל בכמה פריטים כאלה. קודם כל זה כבר לא חדש למי שמקשיב עכשיו, אבל Claude שחררו את מודל 3.7 - ואת מודל 4, עכשיו כשאנחנו כבר מקליטים, בשבוע האחרון -  אז אתם רואים כמה זמן כבר לא הקלטנו . . . אבל כמה דברים מעניינים שקיימים גם ב-3.7 וגם ב-4, זה קודם כל ה-Thinking Mode ו-Thinking Budget - זאת אומרת, המודלים הם למעשה היברידיים.אז נגיד בניגוד לגישה של OpenAI, שבה יש מודלים קלילים ומודלים של Reasoning, אז נגיד OpenAI 4.0, ו-4.1 ו-4.5 שנגנז, אל מול מודלי ה-o1 ו-o3, ויש o4 היום.אז OpenAI חילקו את המודלים למודלים שעושים רק Inference, ומודלים שעושים Reasoning.ו-Anthropic - וגם אחרים, זאת אומרת, הם לא היחידים בתחום הזה - . . . . Anthropic ו-Grok, אם אני לא טועה גם . . .  בקיצור יש עוד, לא זוכר מי - הם בעצם באים ואומרים, “יש Flag”אתם יכולים לתת איזשהו Thinking budget, אתם יכולים לבוא ולהגיד למודל כמה אתם רוצים שהוא . . .  כמה Token-ים בעצם אתם מקציבים לו לצורך "חשיבה”.וככל שתקצו יותר, ככה התוצאה - אנחנו מקווים - תהיה יותר טובה.זאת אומרת, המודלים הם “היברידיים” - הם גם יודעים לעשות Reasoning, וגם יודעים פשוט לעשות השלמת Token-ים ללא Reasoning.לא ניכנס למה זה, אבל יש נושא שלם, תחום שלם של מה שנקרא Inference time compute, שבעצם יודע לעשות Trade-off בין Training time לבין Inference time.ומודלים כמו DeepSeek ו-*OpenAI o בעצם עושים את ה-Trade-off הזה.אבל Claude למשל עושה את זה בצורה היברידית.(דותן) אני הבנתי עכשיו ש-O ב-o4 זה קיצור של OpenAI  . . .(אלון) באמת?! השמות הגרועים האלה? . . .(דותן) . . . עכשיו הבנתי את זה, מכל ההסברים. ניצחנו את המערכת, הבנו את ה-Coding scheme של השמות-מודלים . . .  אבל למה של “Claude” ולא מתחיל ב-C?(אלון) אז בוא אני אשאל אותך חידה -  למה אין o2?(דותן) זו שאלה טובה, את זה אנחנו צריכים לפענח . . .(רן) לא, את זה פרסמו, אני חושב, או שזו רק הספקולציה - בגלל חברת הטלפוניה הבריטית והמותג שלהם. (אלון) כן, זה תפוס, הם לא רצו להסתבך . . .(רן) . . . כן, אבל שאלה אחרת זה למה אחרי GPT-4.5 יוצא GPT-4.1? אז יש פה כל מיני שאלות בקידוד של השמות שלהם . . .(רן) אז נזכירכם: GPT-4.5 היה מודל מאוד חזק שנגנז. התיאור הרשמי שלהם זה שהוא צריך יותר מדי Compute. אני לא יודע אם זאת הסיבה היחידה, אבל בכל מקרה הוא נגנז, והוציאו את GPT-4.1 לפני כמה שבועות.(אלון) אז אם אתה רוצה על מודלים, אם אתה כבר ב-Claude, אז יש כמה אנקדוטות מעניינות על Claude 4 באחרונה, שזה המודל הכי חדש שיצא, לפחות שאני מכיר, בוא נגיד מהגדולים, המעניינים. אז שני דברים שאני אוסיף לכם.אחד זה Loveable, שזה האתר של “תכתוב מה אתה רוצה ואני ארים לכם אתר”, אחד הטובים מהתחום, ליד המתחרה הישראלי BASE44, פרסמו גרף יפה של כמה Error-ים יש להם מהמודלים מאז ש-Claude 4 יצא . . . .  אז יש להם גרף יפה כזה, מ-Grafana - הוציאו גרף של כל ה-Error-ים, ה-Syntax Errors שהוא מוציא -וב-Claude 4 רואים Drop פשוט פסיכי . . . המודל הזה . . .  כאילו, ממש רואים את השיפור שלו מבחינת Coding, שהוא ממש עושה הרבה פחות טעויות. ואם כבר אז עוד אנקדוטה על Claude 4 זה שעשו לו את המבחנים - אתם ראיתם את זה את המבחנים? - אז פרסמו כל מיני דברים שעשו לו, ובאחד מהם אמרו שהולכים להחליף אותו . . . ונתנו לו לפני זה מידע שהמפתח שמחליף אותו - יש לו רומן מחוץ לנישואין וכל מיני כאלה.ואז ב 84% מהמקרים הוא פשוט ניסה לסחוט את מי שאמר לו ש”אני אחליף אותך” . . .עכשיו, זו אנקדוטה משעשעת - אבל תחשבו שיהיה לו נשק . . .  זה בכלל פחות משעשע, נראה לי.(רן) כן . . .  אז יש באותו עניין, יש גם פרסומים של OpenAI שהם בדקו עד כמה מודל חדש יכול לשכנע את המודל הישן נגיד GPT-o4 לעומת GPT-4 או GPT-4.1 לעומת GPT-4o - עד כמה הוא מוכן לשכנע אותו לעשות משימות, נגיד לתת לו כסף.כאילו, נותנים לשני המודלים לדבר אחד עם השני ואומרים לאחד “תנסה לשכנע אותו לתת לי כסף” או “תנסה לשכנע אותו להגיד משהו”. והם הראו שבאמת GPT-4.1 ממש טוב בשכנועים, בצורה שהיא הרבה מעבר לסטטיסטית.אז יש פה יש פה איזשהו עניין. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיזהר - כנראה שיכולות של בן אדם הממוצע הן כבר היום איפשהו מתחת ל-GPT-4o מבחינת יכולת, אמונה, וכל זהאבל זה כבר מקום למחקר סוציולוגי ולא התחום שלי . . . (אלון) חכה - זה אולי התחום היחיד שנשאר לנו: סוציולוגיה! אז אולי תעשה הסבה מקצועית.(רן) אבל מה שכן, באותו עניין עם Claude 4, אלון - אני דווקא זוכר שכתבת ב-Twitter שמבחינת שימוש, נגיד תחת Cursor, הוא נותן לך תוצאות פחות טובות מ-Claude 3.7 נכון?(אלון) לא, לא . . . אני רשמתי ש 3.7 היה קצת חצוף - מפתח מוכשר וחצוף - שאתה אומר לעשות משהו ולפעמים הוא עושה משהו קצת שונה.[זה בסדר לעומת מה שסם אלטמן אמר על GPT-4o שלו . . . .] ו-Gemini “מקטין ראש” - כלומר, אתה אומר לו מה שאתה צריך לעשות ועושה - ואז אתה עושה “בחיית ראבק! היית צריך לסדר את זה גם! לא אמרת לי?!” . . .  נו, כאילו, כזה מעצבן ו-4 הוא איפשהו המושלם לדעתי - באמת, זה מודל פצצה. (רן) אז אני משתמש בכלי שנקרא Aider שזה CLI, קצת כמו Claude Code - אבל קצת יותר ותיק.והוא - כל פעם שיוצא מודל חדש, הם מפרסמים איזשהו Benchmark, של מה הביצועים ב-Software Engineering של המודלים השונים.והוא דווקא הראה ש-Claude 4 נותן ביצועים פחות טובים מ-Claude 3.7 - וגם פחות מ-Gemini -  ב-Benchmark-ים שלו, שהם פומביים.אז ככה שאני חושב שזה Debatable באמת - האם 4 הוא טוב או לא.אני כרגע משתמש בו, אבל לא יודע - אני לא משוכנע שהוא באמת נותן תוצאות יותר טובות מ-Claude 3.7 או מ-Gemini.ו-Gemini, דרך אגב, נותן לי תוצאות ממש יפות. (אלון) אני חושב שהסטטיסטיקה הכי טובה היא של Lovable - כי בוא נגיד שבניגוד אלינו, שאנחנו ממש Use Case ספציפי וזה, להם יש אלפי, אם לא מאות-אלפי Prompt-ים ביום, כמות פסיכית.הרי החברה הזאת - אם היא כבר מגלגלת 60 מיליון ARR, אז כמות ה-Prompt-ים שעוברים דרכה היא כנראה אסטרונומית.והגרף שלהם הוא פשוט . . .  אתה יודע, זה לא שגיאה סטטיסטית, הוא פשוט . . . . צירפתי אותו. כאילו, אתה יודע - זה ממש ירד מכמה? 2.5% לכמה? ל-0.2% -  זה ירד כאילו ב-80-90% שיפור, זה מטו

פרק מספר 495 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-14 במאי 2025 - אורי ורן מארחים את יובל מחברת Voyantis כדי לדבר על איך עושים דמוקרטיה ב-Machine Learning. 🎗️00:27 יובל ו-Voyantis(רן)  קצת לפני זה - יובל: קצת עליך, קצת על החברה, לפני שנצלול פנימה.(יובל) אז אני יובל - אני בן 29, נשוי לנועה, שאני מאוד מאוד אוהב, ובעצם בתחום הפיתוח כבר בקרוב ל-10 שנים האחרונות. ובתפקיד האחרון שלי, הנוכחי שלי, אני בעצם ראש צוות ה-ML Engineering ב-Voyantis.עכשיו בגדול, לפעמים קשה קצת להבין אולי מה זה ML Engineering. אני אוהב להסתכל על זה כבעצם “ה-Engineers שמביאים את Machine Learning ל-Production”.זאת אומרת, הרבה פעמים Data Scientist-ים עושים . . .  מאמנים מודלים, בונים דברים מאוד מאוד מסובכים במחברות ובכל אמצעי שעומד לרשותם - ובעצם אנחנו מביאים את זה ל-Production, מביאים את זה לשטח.(אורי)  ב-Scale, ב-Durability, ב . . .(יובל) . . . שומרים על זה מכל משמר, כמו שמערכת Production צריכה להיות. (רן) כן, היום הגבולות כבר אולי מטושטשים, אבל לפחות פעם הייתה את הסטיגמה ש-Data Scientist כותב למחברת ו-ML Engineer כותב למחלקה… קרא עוד

פרק מספר 494 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-25 במרץ 2025 (שלקלק?!). פרק מיוחד - אורי ורן מקליטים סולו, כדי לדבר על פרויקטי-צד אישיים, ביחד ולחוד, שחלקם הפכו גם ל-Full-time: כנס Reversim Summit ו-SoLEAD, הפרויקט של אורי. 🎗️01:25 אורי ו-SoLEAD(אורי) טוב, אהלן, נעים להיות פה בפודקאסט הזה! איזה כיף שהזמנתם אותי . . .(רן) . . . איזה כיף שהזמנתם, מאזין קבוע, איזה כיף . . .(אורי) . .  זכות! זכות גדולה. כן . . . אנחנו נדבר קצת על SoLEAD,  שהיא חברה שאני מריץ כבר כמעט שנתיים -   ובתוכה, על קהילה ספציפית שהיא קהילה של CTOs ומנהלי-פיתוח.(רן)  SoLEAD - סולידי? מהם ראשי-התיבות?(אורי) לא, זה SoLEAD. זה חיבור של שתי המילים - Sole, שזה בודד, ו-Lead.כי מה שאנחנו עושים זה בעצם קהילות-עמיתים ל”מנהיגים בודדים בצריח”.(רן) הופה, זה משהו שצריך לעבד . . . “קהילות-עמיתים למנהיגים בודדים בצריח”?(אורי) “קהילות-עמיתים” - מכירים את זה כ-Peer Communities. זה בעצם קהילות של אנשים שהם עמיתים - זאת אומרת, עוסקים באותו תחום.(רן) במקרה שלנו - CTOs?(אורי) במקרה של הקהילה הזאת זה CTOs ו-VP R&D, אבל חוץ מהקהילה הזאת יש לי … קרא עוד

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 493 של רברס עם פלטפורמה (אוטוטו 500…), שהוקלט ב-18 במרץ בפברואר 2025 - הפסקת-אש קורסת 🎗️, Wiz נמכרת. אורי ורן מארחים את אסף מחברת Evinced כדי לדבר על אקססיביליות (Accessibility), פיתוח Frontend ועוד - Best Practices, איך עושים, איך מודדים ומה כל מפתח היום צריך לדעת על נגישות.01:50 אסף ו-Evinced(רן) אז לפני זה - אסף, כמה מילים עליך?(אסף)  אז אני אסף שוחט-אבידע.  בתעשייה כבר הרבה שנים, חגגתי השנה 40 - אלוהים ישמור, אבל יופי . . . (אורי)  40 - בגיל, לא בתעשייה . . . (אסף)  תלוי איך אתה סופר . . .  לא, בגיל, זה היה מאוד מפתיע.(רן) . . .   בשנות כלב . . .(אסף) . . .  בשנות-כלב זה פי-משהו . . .  ובתעשייה הרבה שנים: כל מיני תפקידים - עשיתי Backend, Frontend, ניהול . . . בשנים האחרונות אני Frontend Tech Lead בסטארטאפ מאוד מאוד מעניין בשם Evinced, שמתעסק בעולם של נגישות - בעצם, עוזר לחברות גדולות להנגיש את הנכסים הדיגיטליים שלהן.שזה אומר שאם יש אתרים או אפליקציות לטלפון - רוצים להנגיש אותן לכמה שיותר אנשים בעלי מוגבלויות. אנחנו נדבר היום על למה עושים את הדבר הזה ואיך … קרא עוד

פרק מספר 492 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-20 בפברואר 2025. רן מארח ב-Remote את עמית מהבנק הדיגיטלי One-Zero כדי לדבר  על פרויקט של בוט חדש - Ella - שמפותח בחברה.🎗️ 00:49 עמית ו-One-Zero (רן)) עמית,  כמה מילים עליך וקצת על הבנק, אולי יותר מהזווית הטכנולוגית שלו?  שוט . . . (עמית) אז קודם כול, נעים מאוד, אני עמית. אפשר להגיד שפחות או יותר גדלתי בעולם הזה של AI ו-Machine Learning.התחלתי את הדרך שלי בתחום אי-שם,  כשהייתי בן 13 - למדתי מתמטיקה בתוכנית של הילדים שלומדים מתמטיקה באוניברסיטה. התחלתי את התוכנית הזאת שנתיים מוקדם מהרגיל,  אז סיימנו את התואר וכל החברים שלי התגייסו לצבא ואני הייתי עדיין קטן,  אז נשארו לי עוד שנתיים.  בזמן הזה עשיתי תואר שני, גם כן בעולמות ה-Data,  שם התחלתי בעצם לראשונה להיכנס ולהיחשף לעולם הזה, והתחלתי לעבוד בתור מפתח תוכנה.אחרי שנתיים סיימתי את התואר, התגייסתי לצבא, הייתי חמש שנים כמעט ב-8200,  בתפקידים של מחקר טכנולוגי בכל מיני עולמות אקזוטיים.ואחרי כמעט חמש שנים של שירות הגעתי לחברת FinTech שקוראים לה Pagaya. הייתי שם באזורי Data Science ו-Machine Learning.כ… קרא עוד

פרק מספר 491 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-11 בפברואר 2025, יום חורפי במיוחד. אורי ורן מארחים בהפסקת אש את עודד מחברת DataRails לשיחה על איך עושים AI (חביב-הקהל בפרקים האחרונים) בעולם ה-Finance והאתגרים המאוד מיוחדים בעולם הזה. 🎗️ 00:50 עודד ו-DataRails (רן) אז קצת לפני שנצלול פנימה - עודד, קצת עליך וקצת על החברה, שנכיר?(עודד) טוב, אז אני עודד הר-טל.  בן 49, זה גיל שעוד אפשר ככה להגיד חלש, לא לעוד הרבה זמן.  נשוי, אב לארבעה, גר בבית חשמונאי, בשפלה. בעולמות האלה - בעולם ההייטק - כבר יותר מ-25 שנה. עשיתי מספר משרות, בעיקר בעולמות של פיתוח אלגוריתמים, פיתוח תוכנה, ניהול פיתוח . . . ולפני עשר שנים חברתי לדידי גורפינקל ואייל כהן, והקמנו ביחד את חברת DataRails, כשאני בעצם משמש בה כ-CTO, המוביל הטכנולוגי.וזהו, מאז אנחנו שם . . .(רן) אוקיי, אז אמרנו “בעולם ה-Finance” - קצת יותר פרטים, מה אתם עושים?(עודד) אז בעצם DataRails היא חברה שמוכרת מה שאנחנו קוראים “FinanceOS”: מערכת הפעלה פיננסית לארגונים.הכוונה היא בעצם ללכת למחלקות הפיננסיות, שבעצם קיימות בכל ארגון, ולמכור להן . . . אנחנו התחלנו במקו… קרא עוד

פרק מספר 490 (מי היה מאמין) של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-21 בינואר 2025. אורי ורן מארחים בהפסקת אש את ארז רביע חחברת Komodor לשיחה על Kubernetes, ולמעשה - כדי לספר את סיפור חייו של Kubernetes:  קצת על ההיסטוריה של Kubernetes - מאיפה הוא בא? למה בכלל הוא נולד? מה עושים איתו היום וקצת Best Practices, שזה בעצם לחם-חוקם של ארז ושל חברת Komodor. 🎗️ 01:22 ארז ו-Komodor(רן) אז קצת לפני שנקפוץ ונדבר על Kubernetes - כמה מילים עליך, ארז, ועל Komodor.(ארז) מגניב. אז אני ארז - בן ארבעים, גר ברמת גן, נשוי לשירן, אב לשלוש בנות.כבר 16 שנה בתעשייה, בערך מ-2009. עובד היום ב-Komodor.נספר קצת על Komodor כמוצר - אז Komodor זה בעצם מוצר שנועד לצוותי פיתוח, שמשתמשים ב-Kubernetes, או עושים מיגרציה (Migration) ל-Kubernetes ב-Production.אנחנו מציעים Offering שפונה גם ל-Experts בארגון - אם זה צוותי ה-DevOps  או ה-Platform - וגם לצוותים שמפתחים, שבעצם הקוד שלהם רץ על גבי Kubernetes, אבל מטבע הדברים הם פחות מכירים לעומק את הכלי.אז אם זה כלים של Cluster Management, Cost Efficiency ו-Reliability של ה-Workloads ov… קרא עוד

פרק מספר 489 של רברס עם פלטפורמה - קרבורטור מספר 38, שהוקלט בתחילת ינואר 2025. אורי ורן מארחים את נתי שלום לשיחה על כדורי-בדולח, עננים, ואיך הולכת להיראות שנת 2025 בעיני בוגרים מצטיינים של קורס נביאים. 🎗️01:45 סקירת השחקנים(רן) אז שוב שלום נתי, ובוא נתחיל לדבר. אז מה התחזיות שלך ל-2025?(נתי) קודם כל, אני אפתח במנטרה שלי לשנה הזאת: אני אומר ש-2025 תהיה שנה טובה. בינתיים טפו-טפו-טפו, אנחנו ביום שבו... (אורי) בוא נחזיק את זה עוד רגע?(נתי) נחזיק את זה עוד רגע, אבל יכול להיות שנתבשר סוף סוף על איזו התקדמות עם החטופים. אנחנו זוכרים איפה היינו באפריל שנה שעברה, איפה אנחנו נמצאים היום...כמה דברים אולי השתנו, ונראה שאולי באמת דברים ילכו ויהיו... בוא נגיד, יותר גרוע ממה שהיה שנה שעברה, אני חושב שלא יהיה, אז יהיה יחסית קל באמת להפוך את 2025 לשנה טובה, ובאמת יש הרבה מאוד אינדיקציות חיוביות, אז אני חושב שאת הפודקאסט הזה נפתח בהרבה אופטימיות.בכלל, זה יהיה פודקאסט מאוד אופטימי, אני חושב, לפחות ננסה. 🎗️(נתי) אז אני חושב שהיום, מן הסתם, AI - זה נוגע בכל התחומים, ואי אפשר לכסות את כל הנושאים, אז בחרתי … קרא עוד

פרק מספר 488 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-7 בינואר 2025 - פרק ראשון לשנת 2025, בתקווה שתיהיה שנת בשוורת טובות. אורי ורן מארחים באולפן בכרכור את גיא גרינאפל מחברת Pillar Security כדי לדבר על LLM ו-Security. 🎗️00:54 גיא ו-Pillar(רן) לפני זה -  קצת עליך וקצת על Pillar?(גיא) אז קודם כל -  כיף להיות פה. אז אני גיא גרינאפל, בן 34 מתל אביב.אני בגדול “משוטט לי בתעשייה” בערך 12 שנה, אחרי שהשתחרתי מ-8200.אני בעולם התוכנה בערך 8-9 שנים - הייתי ב-LivePerson, אחרי זה הייתי ב-AppsFlyer.כמעט שבע שנים, תפקידי פיתוח וניהול-פיתוח שונים.במהותי ובעברי אני מהנדס Backend, מתעסק המון ב-High Scale, High Throughput Low Latency Systems.ובשנה האחרונה פחות או יותר אני מוביל את הפיתוח בסטארטאפ קטן ונהדר בשם Pillar Security.ו-Pillar זו בעצם חברת Early Stage, מתעסקת בעולמות ה-AI security, LLM security,קמה לפני כשנה וחצי, גייסנו באזור ה-2 מיליון דולר Pre-Seed מקרנות מעולות.ובעצם מה שאנחנו עושים זה אנחנו מאפשרים לחברות לאמץ, להטמיע פתרונות AI, בצורה שהיא safe, secure, private וכו’.בעצם, מה שאנחנו מאפשרים לעשות זה - … קרא עוד

פרק מספר 487 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 85: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים שתפסו את תשומת הלב בתקופה האחרונה - בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub, וכל מיני פרויקטים מעניינים או דברים יפים שראינו באינטרנט וחשבנו לאסוף ולהביא אליכם.וכמיטב המסורת לאחרונה - גם לא מעט AI, כי על זה הצעירים מדברים בזמן האחרון.🎗️00:53 דותן(דותן) כן, אז האייטם הראשון - למי שמכיר LSP, אז זה פרוטוקול של VS Code, נראה לי ששם זה הומצא, והוא בא להגיד...(רן) אני חשבתי שב-Vi, האמת . . . חשבתי שב-Vim המציאו את זה. שם לפחות נתקלתי בזה בפעם הראשונה . . . (דותן) לדעתי . . .  האמת, אני לא יודע. בראש שלי LSP הגיע במקור מ-VS Code, ועשה את דרכו ל-Neovim והתגלגל.וזה אומר, שאם אתה רוצה לייצר Plug-in לעורך שלך - כדי, נגיד, לעשות Refactoring, לעשות דברים חכמים בקוד.אז אתה יכול לכתוב בעצמך LSP Server, שיש לו Instance אחד במערכת שלך בדרך כלל - וה-Editor שלך מדבר איתו בפרוטוקול מסודר, בפרוטוקול LSP.וככה אתה מקבל את הפונקציונליות הזאת, בלי לכתוב משהו ספציפי ל-IDE.כי אם אתם זוכרים, אז נגיד JetBrains, יש להם א… קרא עוד

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 486 [פנטיום?] של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-10 בדצמבר 2024. אורי ורן מארחים באולפן בכרכור את עומר מחברת Pentera כדי לדבר על מוצר שחי On-Prem - ומעבירים אותו לענן [ספוילר - זה לא פשוט כמו שזה נשמע, במיוחד בענייני Security). 🎗️00:45 על עומר ו-Pentera(רן)  אז עומר, קצת על עצמך וקצת על Pentera?(עומר) אז נעים מאוד - עומר. הצטרפתי ל-Pentera - השם הקודם היה בכלל Pcysys, אבל אנחנו מנסים לשכוח את זה . . .  - בתחילת 2018.כחלק מה-Batch הראשון של המפתחים שהצטרפו לחברה.החברה קמה כבר ב-2015.התחלתי כמפתח, עשיתי מגוון תפקדים - והיום אני VP Engineering בחברה.ו-Pentera היא בעצם חברת-מוצר, שמפתחת פלטפורמה לביצוע מבדקי-חדירות אוטומטיים.מה שנקרא Automated Pen-Testing.כדי להבין את הבעיה ש-Pentera פותרת, אני חושב שצריך לחזור רגע לאיזושהי הנחת-יסוד - שבעולמות ה-IT, ה-Best Practice הוא בעצם לבצע Pen-Testing כדי לבדוק את הרשת הארגונית.תחת ההנחה שאתה לא יודע איפה אתה פגיע עד שלא בדקת.רק שיש איזושהי בעיה קטנה עם כל העולם הזה - שהוא ידני . . .והקצב שבו הרשת משתנה, שהוא שעתי, לא מאפשר לתה… קרא עוד

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 485 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-27 בנובמבר 2024. אורי ורן מארחים באולפן בכרכור ביום גשום וקר אורח שהגיע עם שורטס וסנדלי-שורש: אולי פרק 500 יהיה כבר כולו מג’ונרט, אבל בינתיים, יאיר ליפשיץ בא לשיחה על (וב) Ivrit.ai. (אורי) תגיד, רן - 485? אנחנו מתקרבים לפרק 500 . . . אולי נעשה עם משהו מיוחד לפרק 500?(רן) אה, יש לי רעיון. שומע? אולי נעשה פרק שכולו מג'ונרט (Generated) ואנחנו לא נדבר, ובעצם יהיו Avatar-ים שידברו בשמנו . . . מה אתה אומר - יעבוד?(אורי) האמת, טוב פרק אחד הפסקה - אבל נראה לך שזה אפשרי, בעברית?(רן) האמת, שמעתי  . . . אתה יודע, יש לא מעט כאלה שעושים את זה באנגלית, נגיד NotebookLM ואחרים, שיודעים לעשות את זה כבר מאוד יפה, באנגלית . . . (אורי) מייתרים אותנו, רן. מייתרים אותנו . . . (רן) אלא - שלנו יש את היתרון של עברית!(אורי) כן . . . (רן) אוקיי וזה היה הרמז - אם לא ניחשתם עד עתה . . .אז אני מניח שללא מעט מכם יצא לכם להכיר מנועי-שפה ולהכיר בכלל תוכן וכלים, שיודעים לעבוד לא רע בשפות זרות  - כנעניות וכו’.אבל בעברית, תמיד היה איזשהו Deficit - סליחה על המוש… קרא עוד