האינטרסנטים

עו״ד יהודית פינטוב ועו״ד שאול זוסמן שירתו יחדיו לפני 15 שנה בטייסת 100 של חיל האויר. פינטוב עברה לאחר השירות לגור בלונדון וזוסמן עבר לניו יורק. אבל רק בשבוע שעבר הם נפגשו באקראי בניו יורק וגילו שמסלולי הקריירה שלהם לקחו את שניהם למקום מאוד ייחודי: מאבק בענקיות הטכנולוגיה ובהרס שהן זורעות בדמוקרטיות ברוב העולם המערבי. זוסמן מונה לפני 5 שנים על-ידי לינה קהאן, יו״ר ה-FTC האמריקאית ליועץ משפטי שהוביל כמה מהתביעות ההיסטוריות של הרשות נגד ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון ופינטוב, שמובילה את האסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של לונדון, החלה לחקור את הנזקים שהרשתות החברתיות גורמות לדמוקרטיה ולבני נוער.   השבוע הצטרפו השניים מלונדון וניו יורק לשיחה בפודקאסט ה״מרקרים״ עם גיא רולניק על התרומה של הרשתות להצלחת מנהיגים כמו נתניהו, על חלקן באנטישמיות ובעיקר על מה שלא מבינים הצעירים הישראלים שהולכים לעבוד בגוגל ובמטא.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת. (17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה. (33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. (23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן. (33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך.  (17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון.  (28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. (19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת. (35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שורת מדענים ובראשם ג׳פרי הינטון, מדען המחשבים הבריטי-קנדי, שכונה לא פעם “הסנדק של הבינה המלאכותית”, מזהירה בשנים האחרונות שוב ושוב כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכפי שהחברה והרגולציה מסוגלות לעמוד בו, וכי היא עלולה להחליף מספר עצום של משרות, להעמיק אי־שוויון כלכלי, להעצים הפצת דיס-אינפורמציה ושימושים זדוניים ולאיים על הציוויליזציה. אבל רוב הכותרות על בינה מלאכותית בעיתונות עוסקות בתרומה הגדולה שתהיה לטכנולוגיה לעולם העסקים, המדע, הבריאות והחינוך.  השבוע גיא רולניק יצא לניו יורק, לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את פרופסור מורן סרף לשיחת עומק על הסכנות של הבינה המלאכותית. השניים דיברו על אילון מאסק ודאריו אמודאי, המערכת הפיננסית, על שוק העבודה, על מישרות שייעלמו וכיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים". (17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שלישי, 17 בפברואר 2026, באולפן סמי פרץ. (2:18) מניות חברות התוכנה הישראליות נחתכו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, בשל האיום של הבינה המלאכותית על המודל העסקי והשירות שהן מספקות. אחד האיומים העיקריים מגיע מחברת אנתרופיק שפיתחה כלי תכנות AI בשם קלוד קוד, שיודע לעשות לא מעט. אז אותה אנתרופיק מודעת לחשש מכוחה, והיא מינתה נציג ישראלי שיפעל מול הסטארטאפים הישראליים. שגיא כהן יספר כאן אם מדובר בניסיון הרגעה לחברות התוכנה או דווקא ההפך. (11:32) וגם זה קשור להטמעת ה-AI: מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הוכפל תוך שלוש שנים, וזה בולט במיוחד בקרב מתכנתים. זה גורם לגידול במספר המתכנתים שמנסים לעשות הסבה פנימית לעולמות הבינה המלאכותית. רותם מיטיב, מנכ"לית Experis העוסקת בגיוס והשמה של עובדים בשוק הטכולוגיה, אומרת שמי שעדיין לא הפנימו את השינוי הן מכללות שמכשירות מפתחי תוכנה בעולם שמשתנה במהירות. (22:43) סקוטיה בנק הקנדי החזיק במניות יצרנית הנשק הישראלית אלביט בסך של כ-84 מיליון דולר, אך הוא נאלץ להיפרד מההשקעה הזו בשל מחאה בקנדה. המוחים טענו כי אלביט מייצרת כלי נשק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה וזה הספיק כדי שהבנק הקנדי, שנחשב לאחד המשקיעים הזרים הגדולים באלביט, יוותר על ההשקעה. אנחנו רוצים לברר אם מדובר באירוע נקודתי, או שיש עוד שחקנים זרים שמחזיקים מניות בחברות ישראליות אסטרטגיות וחשופים למחאות כאלה. יהיה איתנו האנליסט איליה פיינר מבית השקעות לידר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

  האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (03:12) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, והיו בו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהמדד הכללי ירד בכשליש האחוז, וקצב האינפלציה ירד לרמתו הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בישראל מתייצבת מתחת ל-2% - ובהתאם לכך, הציפיות להורדת ריבית כבר בימים הקרובים זינקו לכ-70. זה טוב לצרכנים, וטוב לכל מי שיש לו משכנתא או חובות למערכת הבנקאית. לעומת זאת, החדשות הרעות הן שמחירי הדיור שוב עולים, והם קפצו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.8%, בהמשך לעלייה גם בחודש דצמבר – ובעיקר בתל אביב. אבל האמנם? מדיווחים של מקצוענים בשוק הנדל"ן בגוש דן עולה שהמספרים הללו לא מתיישבים עם מה שהם רואים, והשאלה היא האם מבצעי המימון שהקבלנים והיזמים מציעים אינם מעוותים את הנתונים. אנחנו נדבר עם רון רוזנבוים, יועץ נדל"ן ברי/מקס win תל אביב.  (19:01) אם דיברנו על אינפלציה שיורדת ועל ציפיות להורדת ריבית, מייד עולה השאלה איך ריבית נמוכה יותר משפיעה על רווחי הבנקים –  ובהמשך לזה, השאלה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ינסה לקחת את הרווחים הללו עבור קופת המדינה. בחוק ההסדרים ל-2026, שכמעט בוודאות יאושר, יש סעיף שמציע להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 7%–15% על רווחיות שגבוהה ב-50% מהרווח שהציגו הבנקים בשנים 2018. האם זהו מס נכון? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, הטוענת שמיסוי נוסף על הבנקים אמנם משרת את יצר הנקם של הציבור כלפיהן, אבל ספק אם הוא יועיל לו. מירב תהיה כאן ותסביר מדוע.  (31:04) ואם כבר דיברנו על תחזיות ריבית ורווחיות, אי אפשר שלא להתייחס לתופעה של שווקי התחזיות – הפלטפורמות שמציעות הימורים על אירועים מכל הסוגים והצבעים, כולל אירועים כלכליים, כמו אלה של קלשי ושל פולימרקט. ברגע זה, למשל, אפשר להמר בפולימרקט על הסיכוי לתקיפה אמריקאית באיראן, על מחיר הביטקוין בעוד חמש דקות, על הזוכים בפרסי האוסקר ועל האם יתברר, עד לסוף השנה, שהפדופיל ג'פרי אפשטיין בעצם בחיים. הבעיה היא שכל אחד מההימורים הללו פתוח לשימוש במידע פנים – שהופך את שאר מהמרים לפראיירים שיפסידו לו. האם ניתן להתמודד איתה? אנחנו נדבר עם איתי שוורץ, מייסד שותף בחברת הסייבר MIND, על סימנים מקדימים ודרכי מניעה.  אנחנו מתחילים.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ: הפעם יש לנו תוכנית מיוחדת. אנחנו לא נעסוק בכרוניקה השוטפת, בעסקה האחרונה או בשיא החדש שרשם השקל מול הדולר, אלא בשאלות עמוקות ואולי חשובות יותר, כמו האם יש מוסר בעסקים, האם מיליארדרים הם בלתי מוסריים, מה אפשר ללמוד על האליטות הכלכליות מפרשת ג'פרי אפשטיין, והאם כדי להצליח באמת בעסקים, אין ברירה אלא – איך נאמר? להיות קצת בלתי מוסריים. על כל השאלות הללו, וגם על אחרות, אנחנו ננסה לענות עם לא אחר מאשר ד"ר ג'רמי פוגל, דוקטור לפילוסופיה, חבר סגל אקדמי בכיר בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, משורר ופודקאסטר ישראלי. פוגל שנולד באנטוורפן שבבלגיה עלה לישראל בנעוריו, ומתגורר בתל אביב. הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במחקר דרמטי שפורסם במגזין Science בחודש שעבר, מזהירים 22 חוקרים בינלאומיים מובילים כי עידן חדש ומסוכן של לוחמת תודעה בפתח: “נחילי בינה מלאכותית” — אלפי סוכני AI מתואמים ואוטונומיים מסוגלים לחדור לקהילות, לזייף קונצנזוס ציבורי, להפיץ דיסאינפורמציה מותאמת אישית ולכרסם באמון במוסדות הדמוקרטיים בקנה מידה ובמהירות חסרי תקדים. החוקרים מתריעים כי מודלי השפה המתקדמים יוצרים תשתית מניפולטיבית מתמשכת, שמסוגלת לא רק להטות שיח ובחירות, אלא אף “להרעיל” את מאגרי הידע שעליהם יתאמנו מערכות ה-AI של העתיד, תהליך שעלול לערער את עצם היסודות של שיח ציבורי מבוסס עובדות. פרופסור עמית גולדנברג מבית הספר למנהל עסקים בהארוורד, מכותבי המחקר, מצטרף השבוע למרקרים לשיחה עם גיא רולניק ועם סגן עורך עיתון הארץ אלון עידן.  עוד בפודקאסט השבוע, עידן ורולניק דנים בשאלה האם ראוי להמשיך לתת במות ציבוריות לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, לאחר שנחשפו עומק קשריו עם המיליארדר הפדופיל ג׳פרי אפסטיין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

  שלום, זהו "האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום רביעי, ה-11 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. השאלה הכלכלית שאולי מעניינת את הציבור יותר מכל אחת אחרת, לפחות על פי הבחירות של הקוראים באתרי Themarker, היא לאן הולך שוק הדיור והנדל"ן והאם הירידות שנרשמו בשנה האחרונה יימשכו – או שהמחירים יחליפו כיוון ושוב יעלו. כמו הבורסה, שוק הדיור מגיב להרבה דברים: הריבית, ההיצע והביקוש, האווירה במשק וגם תקנות מס הכנסה כמו הכוונה להתחיל לשלוח שאלונים למאות אלפי משקיעים שמחזיקים על פי הרישומים בטאבו יותר מדירה אחת. אם יש מישהי שיודעת לנתח לעומק את נתוני העסקות שמשרד האוצר רואה, הרי שזו גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי בתחומי הנדל"ן, הבריאות וניתוחי רווחיות של חברות. היא תהיה איתנו, אנחנו ננתח איתה את הנתונים של חודש דצמבר 2025 שהתפרסמו היום ונשאל אותה מה היא רואה בכדור הבדולח שלה.  אם אמרנו נדל"ן ודיור, אז לא פחות מעניין לדעת מה קורה אצל חברות הבניה הגדולות – וזה בדיוק מה שבדק כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש. ניתוח התוצאות של עשר חברות הציבוריות הגדולות בענף הנדל"ן מראה כי הן מצליחות להתמודד עם הירידה במכירות והפגיעה ברווחיות, אך המגמה השלילית פוגעת ביציבותן ובסיכוני האשראי שלהן. ומי החברות שנפגעו עד כה הכי קשה?  כולם יודעים שהמספרים שמופצים בענף הדיור, למשל על המחירים, שונים לעיתים קרובות מהמציאות. אבל אם משהו חושב שבהייטק, ענף בו עוסקים מדענים ומהנדסים, המספרים שמגיעים לתקשורת הם מדויקים – אז לי ולסמי יש גשר למכור לו במיקום טוב מעל נתיבי איילון. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, ועתה גם במקרה של תביעה חדשה נגד וויז, מצד חברה שנמכרה לה. כתב ההייטק אופיר דור יהיה איתנו ויסביר.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (2:19) אם אתם עוקבים אחרי הבורסה הישראלית, ובטח אם אתם מוותיקי שוק ההון, ודאי שמעתם על המונח "שלדים". אלה הן חברות שנסחרות בבורסה אבל הגיעו לסוף דרכן העסקית, והן מועמדות למכירה כדרך לכניסה אחורית לבורסה מבלי לבצע הנפקה מסודרת עם תשקיף, הון עצמי ומחזור עסקים מינימלי. ולמה אנחנו עוסקים בזה? כי לאחרונה שוק ה"שלדים" מתעורר, רבים רוצים להיכנס לבורסה באמצעות המנגנון הזה, ומסתבר שרבים מהם הם קבלנים של התחדשות עירונית ועסקים בתחום המזון. אבל האם הציבור צריך להשקיע בהם? אנחנו נארח באולפן את ירון ייני, מי שלפני מספר שנים זכה לכינוי "מלך השלדים של הבורסה". ייני הוא גם מוותיקי שוק ההון, וב-2017 הוא הורשע על פי הודעתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת דיווח לפי חוק ני"ע. (21:20) מעבר לגורל של חברות טכנולוגיה ושערי המניות שלהן, הנרטיב החדש של השפעת הבינה המלאכותית על ענף התוכנה מעלה שאלות מדאיגות לכלכלת ישראל – שכידוע מבוססת מאוד על ההייטק ובתוכו ענף התוכנה. האם האיום הזה הוא איום מאקרו-כלכלי על ישראל? אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן בית ההשקעות מיטב דש, חושב שכן ואנחנו נדבר איתו על זה, וגם על הסיבות לכך שהסקטור העסקי רכש דולרים בכמויות גדולות בששת החודשים האחרונים. (31:36) אם דיברנו על סיכונים לכלכלה בגלל משבר חברות התוכנה, הדוגמא הטובה ביותר לסיפור היא חברת מאנדיי הישראלית, שמניותיה נסחרות בוול סטריט. מאנדי פרסמה אתמול דוחות כספיים, ולמרות שהמכירות עמדו בציפיות היא צנחה במסחר ביותר מ-20% אחוזים – ומנהליה נדרשו לצאת בבהלה לציבור ולהצהיר ש"אצלנו הכל בסדר". אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, 9 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (1:38) בעוד שאנחנו ממתינים להחלטתו של דונלד טראמפ על מתקפה באיראן, מדינת ישראל סוערת סביב ההחלטה של איש העסקים הבריטי-רוסי לן בלווטניק למכור את קבוצת "רשת" וערוץ 13 לאיש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי. ההחלטה מהולה בהרבה פוליטיקה והון-עיתון-שלטון, היא תשפיע על תעשיית הטלוויזיה בישראל, ויש בה שורה של מכשולים פיננסיים ורגולטורים. אנחנו נדבר על כל אלה, ונצרף לשיחה את הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום.  (17:59) אם חשבתם שמתיחות בין הנשיא וממשלתו לבין יו"ר הבנק המרכזי הוא רק סיפור אמריקאי, על כל ההשלכות שיש לכך על הריבית ועל השווקים – אז טעיתם. קצת יותר בשקט, כמעט אותו סיפור מתרחש אצלנו: מאבק אלים לא פחות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין נגיד בנק, ישראל פרופ' אמיר ירון, על גובה הריבית - והוא אפילו הגיע לידי פיצוץ דווקא מול אורחים זרים של קרן המטבע הבינלאומית שהגיעו לדיונים בישראל. מה קרה, מדוע סמוטריץ' מאיים על אמיר ומי צודק? אנחנו ננתח את הדינמיקה הזו ואת ההשלכות הכלכליות שלה.  (23:08) בדרך, בתוך הפקקים הבלתי נגמרים בחום והאובך הישראלי, מתרחשים מספר שינויים שעשויים להשפיע על זמני ההגעה של כל אחד מאתנו – וגם על השאלה אם ישללו לנו את הרישיון במקרה שנאבד סבלנות ונבצע עבירות תנועה. עם כתבת התחבורה שלנו, יפעת ראובן, נדבר על הרפורמה בשיטת הנקודות, על המחיר של הנתיבים המהירים שיתפחו בקרוב, וגם על שובן של מוניות השירות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, 8 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. אל-על רשמה במהלך המלחמה רווחיות גבוהה וחריגה הודות לכך שהיא נותרה מונופול בקווים רבים, לאחר שחברות התעופה הזרות ברחו מכאן. אלא שהחברה ניצלה את המצב כדי לגבות מחירים מופרזים ובלתי הוגנים כלפי הצרכנים – כך קובעת היום רשות התחרות, ולכן היא החליט גם להטיל את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק – 121 מיליון שקל. יתכן שזה יעלה לאל-על עוד הרבה יותר, אם תתקבלנה תביעות ייצוגיות נגד החברה. הדר קנה תהיה איתנו בעניין הזה. האם שמעתם על "המאפשרים"? בעידן של מתקפה בלתי פוסקת של הקואליציה על פקידים ושומרי סף, הם גם מנסים לאתר פקידים שנראים ממלכתיים וצמחו במערכת, ואז להפוך אותם למשתפי פעולה. לפעמים זו זיקה אידיאולוגית שמאפשרת לבכירים לזרום עם השר, לפעמים זה חוסר רצון להתעמת, ולפעמים זו חרדה טבעית מהמחיר האישי של עימות. במקום לבלום את השרים ולמנוע מהם לדרוס את שלטון החוק, להחליש את האיזונים והבלמים ולכרסם בהפרדת הרשויות - הם מאפשרים. ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו, יספר עליהם. הסיפור הגדול של שוק ההון וההיי-טק הוא הקריסה במניות חברות התוכנה הישראליות שנחתכו בכ-70% בשנה האחרונה, במה שנראה כמו התרסקות שלא נגמרת. הסיבה הרשמית: AI. הבינה המלאכותית היא איום גדול על החברות הללו, שמעסיקות עובדים רבים שיתכן שחלק ניכר מהם כבר מיותר. השאלה היא אם אותן חברות יידעו להתאים את עצמן לעידן החדש. נפנה אותה לליאור שילה, אנליסט מחלקת המחקר של איי.בי.איי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב"מרקרים", עם גיא רולניק: כאשר אלון עידן, עורך עמודי הדעות של ״הארץ״, יצא בשבועות האחרונים ללמד בבית ספר במרכז תל-אביב, התחדדה אצלו ההבנה שקו ישיר עובר בין היחס של התלמידים הישראלים למורים לבין ההתפרקות הכללית שאנחנו חווים בכל תחומי חיינו בישראל. ״התלמידים המופרעים גילו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים״, הוא מסביר. עידן משוכנע שנתניהו והאופי המיוחד שלו הם-הם שמסבירים את ההידרדרות המהירה של ישראל, ושנפתלי בנט הוא אולי הדרך להיפטר מנתניהו אבל לא האיש אשר מסוגל לשנות את התוואי בו נעה ישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:04) אחת מפרצות המס הגדולות ביותר בישראל היתה של אנשים שמשכירים דירות אבל לא מדווחים על ההכנסה. משרד האוצר ומס הכנסה ניסו במשך שנים להעביר חוקים בניסיון לצמצם את הפרצה, ועכשיו יש להם רעיון חדש שנראה די מבטיח: הם יבדוק ברישומי הטאבו למי יש שתי דירות ויותר – ואז יבואו וישאלו למי ובכמה הדירה השנייה, או השלישית, מושכרת. האם זה יעבוד? ואם כן, האם פתאום יחליטו אנשים למכור את הדירה הנוספת, אם זו תחייב אותם לפתוח תיק דיווח למס הכנסה? אנחנו נדבר עם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן ביה"ס לחשבונאות במכללה למנהל, ותובע לשעבר ברשות המסים. (19:04) המפולת שנרשמה בסוף השבוע שעבר במחירי הזהב והכסף התייצבה – אבל לא אחרי שמשקיעים קטנים שהצטרפו לחגיגה אחרונים הפסידו, והרבה. ברגעים אלה הכסף והזהב אפילו עולים,  ומנגד, הדולר האמריקאי התייצב. מה גרם למפולת ומה הביא להתייצבות? אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור.  (28:56) האם זהו סוף עידן חוק ההסדרים, הכלי העיקרי שדרכו קודמו רפורמות מבניות בישראל ב-40 השנים האחרונות? כך זה נראה הבוקר, לאחר שהכנסת פיצלה את מרבית הרפורמות המבניות הכלולות בחוק, לדרישתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. בממשלה מעריכים כי חוק ההסדרים הוקרב מסיבה כפולה: האחת, שנת בחירות וסירוב הח"כים לקבל החלטות שעלולות להיות לא פופולריות, והשנייה, העמדה של אפיק נגד חוק ההסדרים – עמדה מסורתית שלה זה שנים ארוכות, והזדקקות הקואליציה לתמיכתה של אפיק בחוק הגיוס. האם זה טוב או רע? מירב ארלוזורוב תהיה איתנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, 3 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (2:19) כולם יודעים להגיד שהבינה המלאכותית תחסל הרבה מקומות עבודה, אבל בינתיים זה עוד לא קורה, לפחות לא במספרים משמעותיים. האבטלה נמוכה, יש ביקוש לעובדים בהרבה ענפים ולפחות בישראל מביאים הרבה עובדים זרים לבנייה, חקלאות, סיעוד, מסעדנות ואפילו לרשתות השיווק. אולם, אפילו בממשלה יודעים שזה הולך להשתנות. החשב הכללי היוצא אמר למשל שמשרדי הממשלה יכולים להיפרד מ-20 אלף עובדים כתוצאה ממעבר לבינה מלאכותית. זה כמובן הקפיץ את ועדי העובדים וסביר להניח שיקח זמן עד שזה יקרה. אולם, במדינה ובמגזר העסקי בכל זאת צריכים להיערך בשני תחומים: הראשון, לספק פרנסה למי שיאבד את עבודתו והשני, לספק תעסוקה למי שיאבד את עבודתו. עם הבעיה הראשונה מנסה להתמודד מכון מחקר חדש יחסית בשם מוזאיק שהוקם על ידי דניאל  שרייבר, מייסד חברת הביטוח המקוונת למונייד. המכון פיתח מודל כלכלי שמנסה לתת מענה לשאלת הפרנסה של "קורבנות ה-Ai", והוא יציג אותו כאן. לשאלת התעסוקה אין למכון הזה פתרון, אז ננסה לדבר גם על זה. (40:15) האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, החליט למזג בין חברת החלל ספייס אקס לחברת הבינה המלאכותית xAI. בהודעה באתר של חברת החלל שלו כתב מאסק כי המהלך נועד ליצור "את מנוע החדשנות השאפתני ביותר על פני כדור הארץ - ומחוץ לו״. האמנם? נשאל את שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, ה-2 בפברואר. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. אם אין מלחמה – אז יש דרמות בשווקים. מצד אחד, דונלד טראמפ קצת מוריד את גובה הלהבות סביב איראן ומדבר על נכונות לדון בהסכם גרעין, אבל מצד שני, אותו טראמפ גורם לאי וודאות בנוגע לשער הדולר, ואז מפתיע את כולם ובוחר מועמד לתפקיד יו"ר ה"פד" שלפחות עד כה נתפס כ"שמרן". התוצאה היא שהציפיות להפחתת הריבית הדולרית יורדות והשווקים מגיבים בהתאם: הזהב, הכסף והמניות יורדים, הביטקוין והקריפטו מתפרקים, ומדד "הפחד" מזנק. אפילו השקל נחלש – בגלל הציפיות לירידות במחירי המניות האמריקאיות. (02:53) אנחנו נתחיל עם דיווח של כתב שוק ההון שלנו, אסא ששון, שגם יספר על עוד עסקה חריגה שמתבשלת בסקטור העסקי המקומי: חברת הביטוח הפניקס מנהלת מגעים לרכישת השליטה באתר המתנות והמסחר BuyMe לפי שווי של - תחזיקו טוב - מיליארד שקל. (18:20) מיליארד שקל זה יפה, אבל חמישה מיליארד שקל זה הרבה יותר יפה. בסוף השבוע שעבר הודיעה לא אחרת מחברת אפל על רכישה מלאה של סטארט-אפ ישראלי שרק מעטים הכירו: חברת קיו (Q). זו העסקה השנייה בגדולה בתולדות אפל, והחברה מפתחת יישומים בתחום הבינה המלאכותית ש"מאפשרים לשנות חווית שמע ותקשורת". מה זה בכלל אומר? מי היזמים? מי המשקיעים? כמה כסף הם צפויים לקחת הביתה? אנחנו נדבר עם עורך ההיי-טק שלנו, שגיא כהן, ונבקש ממנו את התשובות. (28:19) הנה עוד תעלומה. בימים האחרונים הופיעו בשליטי חוצות לאורך נתיבי איילון בתל אביב מודעות ענקיות עם תמונתו של החוקר הפרטי צביקה נווה, עם כיתובים כמו: "צביקה נווה איזה לקוח מכרת היום". זה מוזר: מי השקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין כזה? מה המטרה שלו? והאם זו שיטה חדשה להפעיל לחצים בעולם העסקי? התחקירן שלנו גור מגידו מצא את יוזם השלטים הללו, ויביא כאן את הסיפור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

  "האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker , יום ראשון, 1 בפברואר. באולפן אנחנו סמי פרץ ואיתן אבריאל.  (02:37) אנחנו ממתינים כמובן להתפתחויות באיראן ולאפשרות של מתקפה אמריקאית ומטחי טילים על תל אביב, כפי שהאיראנים מאיימים מדי יום, אבל בעולם, עיני הציבור התמקדו בסוף השבוע במסכי השווקים - שם נרשמו תנודות מדהימות שבחלקן לא נראו מעולם. בעוד שערי המניות שומרים על יציבות יחסית, למעט מניית מייקרוסופט, נכסים אלטרנטיביים כמו הזהב, הכסף, הביטקוין ורוב המטבעות הדיגיטליים צנחו בעשרות אחוזים, והערך שנמחק "על הנייר" הצטבר לטריליוני דולרים. הביטקוין, למשל, חזר לרמה של 76,500 דולר לאחר שכבר ביקר ב-126,000 דולר  – ובכך מחק את כל העליות שנרשמו מאז שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן ודחף את המטבע. מה קרה? למה זה קרה? אנחנו נדבר עם יוני אסיא, מנכ"ל פלטפורמת המסחר והתוכן אי-טורו. (18:32) עוד אירוע, עוד יותר מוזר, שהתרחש בסוף השבוע, היה בעולם ה- AI , כאשר מישהו השיק רשת חברתית אבל רק לסוכני בינה מלאכותית – בלי בני אדם בכלל – והם החלו לדבר זה עם זה, לתקשר, להתלונן ולהציע תכניות פעולה. באופן טבעי, בני האדם החלו לדבר על מדע בדיוני ולשאול האם זהו "סקיינט" – רשת הבינה המלאכותית מסדרת סרטי "שליחות קטלנית" - אבל גם ללא תסריט כזה הסיפור היכה גלים. לרשת קוראים "מולטבוק", וכדי להבין במה מדובר, וכמה אנחנו צריכים לדאוג, אנחנו נדבר עם איש המחשבים שלנו, רן בר- זיק.  (27:05) והנה עוד היי-טק, אבל הפעם אמיתי, פוליטי – ומתסכל. עד לפני שנים בודדות ערי הגדה המערבית החלו גם הם להיכנס לעולמות ההיי-טק, בשיתוף עם חלוצות כמו סיסקו האמריקאית ומלנוקס הישראלית, שגייסו מתכנתים ומהנדסים פלסטינים – מגמה שחזקה את התקווה לדו-קיום. אלא שמאז 7 באוקטובר ההיי-טק בגדה המערבית תקוע, וספק אם יוכל לצמוח במציאות הפוליטית הנוכחית. אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק ושוק הון שלנו, עמרי זרחוביץ'.  See omnystudio.com/listener for privacy information.