האינטרסנטים

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:13) למרות שכבר לפני שבוע הצהיר דונלד טראמפ שהמלחמה באיראן כמעט הסתיימה, הנשיא האמריקאי ממשיך במבצע יחד עם ישראל תחת לוחות זמנים שעכשיו מתוארים כ"כמה שבועות נוספים". בינתיים טראמפ מתכתש עם אירופה והשותפות נאט"ו סביב השליטה במצר הורמוז, ומוצא זמן להתעמת גם עם חברו הטוב לשעבר, טאקר קרלסון, שתוקף את ההחלטה לצאת למלחמה ואת ישראל, ואפילו מצא לנכון לזהות את תנועת חב"ד כמי שמנהלת את טראמפ ואת המלחמה כולה. טראמפ מצידו ענה ש"קרלסון איבד את זה". אנחנו נדבר עם נתנאל שלומוביץ', פרשן "הארץ" לענייני נשיא ארצות הברית. (23:02) במישור הכלכלי נראה שהממשלה ומשרד האוצר איבדו השבוע את אמון השווקים והכלכלנים. בעוד האוצר מצהיר על גירעון מתוכנן של 5.2% בתקציב 2026, אין אף כלכלן שחושב שהגירעון יהיה נמוך מ-5.5%.  במקביל, הממשלה עושה סלט בכל מה שקשור לפיצויים בגין המלחמה. העיקרון שמנחה את מתווה הפיצויים של האוצר הוא שהעובדים והמעסיקים צריכים לשאת בחלק מעלויות המלחמה, ולכן הפיצויים על הנזק שנגרם להם יהיו חלקיים בלבד. אך לא כולם נדרשים לתרום במידה שווה, השכר של עובדי המדינה למשל אינו צפוי להיפגע. מירב ארלוזורוב תהיה איתנו ותעשה סדר בעניינים. (44:39) אתמול דיווחנו כאן על עסקת השליטה בערוץ 13 לקבוצת הייטקיסטים עשירים, וגם סיפרנו מי הם האנשים ומה העמדות הפוליטיות שלהם. אבל כיצד קרה שהרשות לתחרות הערימה קשיים על העסקה למרות שהיא ידעה שהיא מוגשת בברכת נתניהו? אנחנו נדבר עם דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, שהפעם ייצג את עובדי רשת 13 שהתנגדו לעסקהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:15) למרות שכבר לפני חמישה ימים הצהיר נשיא ארה"ב שהמבצע האמריקאי באיראן "כמעט הסתיים", המלחמה בינתיים נמשכת במלוא העוצמה. ישראל וארה"ב מפציצות מדי יום באיראן, צה"ל תוקף בלבנון, ואילו איראן וחיזבאללה משגרים טילים ורקטות לישראל ולמדינות המפרץ כמעט ללא הפסקה. בתוך המציאות הזו, הכלכלה העולמית והישראלית חוות האטה ואי-וודאות. רואים את זה בשוק האנרגיה, שם מחירי הנפט נותרים מעל ל-100$ לחבית, הבורסות למניות יורדות וכך גם אגרות החוב. גם בשוק הנדל"ן המקומי רואים את את הירידה בצניחה במספר העסקאות וביטול חוזים קודמים. אנחנו נדבר על כך עם גלית בן נאים, סגנית בכירה באוצר ואחראית על סקירות הכלכלן הראשי.  (20:50) ובכל זאת, מדי פעם יש גם חדשות טובות. בסוף השבוע נודע שבעלי ערוץ 13, המיליארד הרוסי-אנגלי לן בלווטניק, שינה את דעתו ומכר את הערוץ לקבוצת הייטקיסטים צעירים בראשות מייסד וויז, אסף רפפורט. מול האלטרנטיבה של מכירת הערוץ לפטריק דרהי, הבעלים של חברת הכבלים HOT וערוץ 15, מדובר כמובן בחדשות טובות לדמוקרטיה ולעיתונות החופשית, אך עדיין לא ברור איך ייראה הערוץ בעתיד ואילו מסרים הוא ישדר. לעומת זאת, אנחנו כן יודעים מיהם בעלי השליטה החדשים בקרן המחזיקה בערוץ, ואנחנו נדבר על כך עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'. (34:26) בתמונה הגדולה של תעשיית הרכב העולמית, שוק הרכב הישראלי הוא פסיק קטן, אך מתברר שפעם בכמה עשרות שנים אנחנו משפיעים על התעשייה כולה בצורה משמעותית מאוד. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשנות ה-70, לאחר מלחמת יום הכיפורים. אז הטילו מדינות המפרץ חרם נפט על המערב, מחירי הדלק זינקו, והיצרנים החלו לייצר ולשווק מכוניות קטנות וחסכוניות יותר. כעת, מאז פתיחת המלחמה עם איראן והסגירה החלקית של מיצר הורמוז, הסיפור הזה חוזר על עצמו. האם שוב האירועים במזרח התיכון יקטינו את המכוניות עבור כל אזרחי העולם? אנחנו נדבר עם כתב התחבורה והרכב שלנו, דניאל שמיל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שבועיים לאחר פתיחת המלחמה של ארה״ב וישראל נגד איראן וסימני השאלה סביב מטרותיה והיכולת להשיג אותן רק מתרבים. האם היתה לטראמפ ונתניהו תוכנית של ממש להחליף את המשטר? האם ניתן לחסל מהאוויר את תוכניות הגרעין של איראן? האמנם הצלחנו לחסל ולהסיג לאחור משמעותית את היכולת הבליסטית של איראן למשך ״דורות״ או אפילו ״שנים"? למרות הקריטיות של כל השאלות האלה - בתקשורת הישראלית נמנעו מלהציג אותן למקבלי ההחלטות  בממשלה ובמערכת הביטחון. השבוע במרקרים מתארחות העיתונאיות והפרשניות קסניה סבטלובה וענת סרגוסטי לשיחה עם גיא רולניק על מכונת התעמולה המשומנת של בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ודובר צה״ל - וחוסר הרצון והיכולת של התקשורת הישראלית לבצע את תפקידה. מדוע באולפני הטלויזיה בוחרים שוב ושוב גנרלים בדימוס, פרשנים צבאיים ופוליטיים לחזור על השקרים, המניפולציות והטענות של השלטון מבלי להצליב אותן, מבלי לדרוש שאלות - וגם בלי לדרוש דין וחשבון על ההערכות השגויות שנמסרו רק לפני 8 חודשים בסיומו של המבצע הקודם של ישראל באיראן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:09) על פי הפרסומים ברוב כלי התקשורת הבוקר, נראה שה"ניצחון המוחלט" באיראן, ההשתלטות על האורניום האיראני, או החלפת השלטון - כולם רחוקים מאוד מהשגה. נראה שגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבין זאת ומתחיל לחפש הזדמנויות לסיים את האירוע. אפילו הבורסה בישראל מתחילה להפנים את המציאות, וכבר איבדה את כל הרווחים שהיא צברה באופוריית הימים הראשונים של המלחמה. זה משאיר אותנו עם בנימין נתניהו ותפיסת ביטחון שתהפוך את ישראל ל"ספרטה", מילה שהוא עצמו העלה בשנה שעברה. אלא שבעוד הציבור שומע "ספרטה" ובעיקר נזכר בגברים המחוטבים מהסרט "300", הוא פחות מודע לכך שספרטה ההיסטורית הפסידה, נעלמה ולא השאירה אחריה דבר. עם פרופ' עירד מלכין, מומחה להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, נקיים שיחה על מה באמת הייתה ספרטה ואיך היא עשויה להיראות בועלם המודרני. (22:10) כמו בספרטה, ראש הממשלה ושר האוצר התייצבו אתמול לפני הציבור בסבר פנים חמורות, והודיעו שהמצב הכלכלי לא טוב וכולנו נצטרך להצטמצם כדי לממן את הצבא. צה"ל דורש וגם יקבל תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל בגין המלחמה, ואין ספק שהסכום הזה אינו סופי. התוצאה היא גירעון שיטפס מעל ל-5%, קיצוץ רוחבי במשרדים האזחריים וביטול רפורמות - למעט, כמובן, הסעיפים שזורמים לידי החרדים. נתי טוקר, כתב המאקרו, יפרט את משמעות הקיצוצים. (33:28) רפורמה אחת שבינתיים לא מבוטלת היא התוכנית של האוצר ובנק ישראל לאפשר לחברות הביטוח לקנות בנקים קטנים, כאלה שלא יהוו יותר מ-5% מהמערכת הבנקאית. בעוד הדיונים בכנסת נמשכים במרץ, בנק ישראל העלה לפתע הסתייגויות, ומולו האוצר מתעקש להעביר את החוק בכל זאת. כדי להבין מי נגד מי, מדוע, ואולי גם מה יקרה בסוף, נדבר עם רו"ח עו"ד אלה תמיר שלמה מ-"לובי 99", שעוקבת אחרי הדיונים בכנסת ומנסה לשכנע את חברי הכנסת שמדובר ברעיון גרוע ולא אפוי שעדיף לדחות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:06) בהתאם למה שקורה מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, נשיא ארה"ב הבהיר שוב עד כמה הוא לא אוהב את הזינוק במחיר הנפט ואת הירידות במניות ובאגרות החוב. הכרזתו כי המלחמה באיראן "כמעט הסתיימה" חוללה שינוי דרמטי, מחיר הנפט ירד והבורסות שוב עולות. אלא שבמקביל, איראן מאיימת שהיא זו שתחליט מתי המלחמה תסתיים וששום ספינה לא תעבור במצרי הורמוז. עם הפרשן הצבאי עמוס הראל, נבדוק האם המלחמה אכן לקראת סיום, האם מישהו בכלל יודע ומה חושבים בצה"ל על האופטימיות של טראמפ. (17:58) בשונה ממבצע "עם כלביא", אז נפגעו בתי הזיקוק בחיפה, הפעם אף טיל איראני או רקטה של חיזבאללה לא פגעו במתקן אנרגיה ישראלי, ואזרחי המדינה לא נאלצו להתמודד עם תרחיש העלטה, ממנו חששו רבים. אלא שמתקני הפקת הגז בכל זאת הושבתו, מטעמי ביטחון, ועם כתב האנרגיה עידן בנימין נברר כיצד המשק ממשיך לייצר חשמל, מה עובד ומה לא, ומה יקרה אם טיל בכל יפגע באחת מתחנות הכוח בישראל. (29:39) בשבוע שעבר פרסמו הבנקים הישראלים את הדו"חות שלהם לשנת 2025, וכולנו למדנו שלמרות המלחמות הם שוב רשמו רווחי שיא ותשואת שיא על ההון. למדנו גם שהבנקים לא מודאגים מההלוואות שהם נתנו, והם רשמו רק סכום מזערי עבור הפסדים עתידיים מהלוואות שלא יוחזרו. השאלה היא האם הערכות העתידיות הללו אינן מעט אופטימיות, כי דווקא מנוע הצמיחה הכי גדול של המערכת הבנקאית, ענף הנדל"ן, מתחיל להראות סימני הססנות, ירידת מחירים וקשיים בקרב הקבלנים וחלק מבעלי המשכנתאות. האמנם? נשאל את כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:29) שבוע המסחר בבורסות נפתח בסערה גדולה עם זינוק מטאורי במחיר הנפט, שחצה את ה-100 דולר ונסחר כעת בכ-107 דולר לחבית. הטלטלה הזו מושכת את הבורסות בעולם מטה, כולל את בורסת תל אביב, שעד כה הפגינה עוצמה מעוררת השתאות. אך כשהשווקים בעולם רועדים, הפער הזה לא יכול להימשך לאורך זמן. השאלה החשובה היא האם הזינוק במחיר הנפט ישפיע על המשך ניהול המערכה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מושפע מאוד ממה שקורה בשווקים, אך בינתיים הוא מאותת שמדובר באירוע זמני. כמה זמן הוא יוכל עוד למשוך ומה יקרה למחיר הנפט בימים הבאים? נשאל את דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות שלנו. (18:26) תקציב המדינה לשנת 2026 לא אושר עדיין בכנסת, אך הוא כבר הפך לבלתי רלוונטי. המלחמה מחייבת עדכון דרמטי של הוצאות הביטחון, הגדלת הגירעון וחיתוך בתחזיות הצמיחה. אך כל זה לא מונע מהממשלה לקדם את המשך העברת הכספים הקואליציוניים בסך כ-5 מיליארד שקל, כי פוליטיקה עושים גם כשהטילים משוגרים והציבור בממ"דים. נתי טוקר יספר לנו על השערורייה הזו. (29:53) אנחנו מתחילים להסתגל לשגרת מלחמה וקל להישאב רק לעניינים האלה, אבל צריך גם בימים כאלה להפנות מבט לתחומים אחרים. אז בזמן שאנחנו עסוקים בשלנו, מתברר שיצרניות הרכב המסורתיות לוקחות צעד אחורה מרעיון הרכב האוטונומי, בזמן שחברות טכנולוגיה דווקא מקדמות אותו. מהן חמש הדרגות של הנהיגה האוטונומית ולמה היצרניות החליטו לסגת? דניאל שמיל יהיה כאן עם הפרטים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:54) שבוע ויום מאז פרצה "מלחמת איראן השנייה", ונראה שנכנסנו לשלב של התשה הדדית שאף אחד לא יודע איך הוא יסתיים. מה שכן ידוע הוא שהמלחמה עולה לישראל כ-3 מיליארד שקל ליום - כלומר יותר מ-20 מיליארד שקל עד כה - והסכום הזה צפוי לגדול במהירות, אולי עד 100 מיליארד שקל. בזמן ששווקי המניות ואגרות החוב בחו"ל צוללים ומחירי האנרגיה והאינפלציה נוסקים, דווקא בישראל המניות ממשיכות לעלות והאופוריה חוגגת. כמה זמן זה יכול להימשך, והאם השווקים הם אלה שיכריעו בסופו של דבר את דונלד טראמפ, כפי שקרה בעבר? אנחנו נדבר עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות IBI. (19:36) למרות החגיגות בבורסה, בטווח הקצר הכלכלה הישראלית רחוקה משיאה. המשק אומנם נפתח רשמית ביום חמישי האחרון, אך הישראלים לא מיהרו לפתוח את הארנקים ורק כ-60% עד 70% מבתי העסק בקניונים הגדולים אכן נפתחו. מדוע? מתברר שהקושי העיקרי הוא לא הטילים והריצות למקלטים, אלא דווקא העובדה שבתי הספר נותרו סגורים. אנחנו נדבר עם כתבת השיווק, ירדן בן גל הירשהורן. (29:28) גם בהיי-טק הישראלי לא הכל דבש, והפעם לא רק בגלל המלחמה. למי ששכח, עוד לפני העימות הנוכחי נדרשו חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בוול-סטריט להתמודד עם משבר הבינה המלאכותית ועם מניות שאיבדו עשרות אחוזים מערכן. מה הן עושות? הרבה יחסי ציבור כדי לשכנע שהפחדים של המשקיעים לא מוצדקים, אבל גם מהלכים פיננסיים אגרסיביים: מסתמן שחברות התוכנה מתכננות לרכוש מניות של עצמן במיליארדי דולרים. למה זה טוב, והאם זה ישנה את המגמה? אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק, עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע בפודקאסט "המרקרים" ננסה להביא את הזווית של הציבור האיראני לאירועים הדרמטיים מהשבוע האחרון ולחיסולו של המנהיג העליון, עלי חמינאי. גיא רולניק משוחח עם העיתונאי והפרשן האיראני, הומאן מאג׳ד, שסבור שהסיכוי להחלפת המשטר רק באמצעות הפצצות מהאוויר נמוך מאוד. ״למרות שכולם שונאים את המשטר - אין לו באמת חלופה. החברה תלויה בו. מיליוני אנשים תלויים בו לפרנסתם״. עוד ב"מרקרים" השבוע, גיא משוחח את רעי גופר, אחד משלושת היזמים שהקימו את חברת חיזוי מזג האוויר באמצעות לוויינים חדשניים - tomorrow.io, שגייסה בחודש שעבר 175 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. על ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום החלל והלוויינים, הפרטת תחום חיזוי מזג האוויר ועל אילון מאסק ו-SpaceX  השולטים בשוק שיגורי הלוויינים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:52) בעוד שהבורסה בישראל שומרת על כל הרווחים שהיא רשמה מתחילת המלחמה, ולאחר פתיחה מהוססת היא מוסיפה עוד אחוז אחד לתשואה השבועית שלה, שכבר מתקרבת ל-6%, שאר הבורסות והשווקים בעולם מגיבים בירידות, ולעיתים במפולות של ממש. הבורסה של דרום קוריאה, למשל, קרסה ב-17% ביומיים, הבורסה של דובאי נופלת היום ב-5%, וגם מחיר הנפט ממשיך לעלות ונסחר בדקות אלה בכ-84 דולר לחבית. מדוע? התשובה הקצרה היא חששות גלובליים מהתפרצות גדולה של אינפלציה, ואנחנו נדבר על כך עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, כדי להבין מדוע.  (22:05) הלחימה באיראן ובלבנון עולה לישראל, על בסיס הניסיון של המבצעים האחרונים, כ-2 מיליארד שקל ליום בהוצאות ביטחון ישירות, ועוד מיליארד שקל באובדן תוצר עקב הסגירה החלקית של המשק. זה אומר שהוצאות המלחמה החדשה הזו כבר מתקרבות לכ-10 מיליארד שקל, ואף אחד עוד לא רואה את הסוף. משרד האוצר יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים כיצד מממנים את כל זה. (33:41) לעומת זאת, מי שלא מתרגשים ממלחמות הם הבנקים: בנק לאומי פרסם היום דו"ח שיא עבור שנת 2025, עם רווח נקי של 10.3 מיליארד שקל, והוא גם יחלק לבעלי המניות, שהם רבים מאזרחי ישראל, דיבידנד של 6 מיליארד שקל. ומה עם כל העסקים הקטנים שקורסים תחת הנטל? נשאל על כך את כתב שוק ההון, אסא ששון.  נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון עדיין סגור. לכן, במקביל אליו, קם מערך אווירי חלופי שמיועד להחזיר ישראלים שנתקעו בחו"ל. החל מטיסות של חברת "וויז אייר" לשארם א-שייך ולשדה התעופה בטאבה, שניהם לא רחוקים ממעבר הגבול לישראל, ועד לטיסות של "אייר חיפה" מקפריסין, יוון ובולגריה. מתי יפתח נמל התעופה לטיסות סדירות? האם יהיה ניתן לעלות על טיסות החילוץ כדי לצאת לאירופה או ליעדים אחרים בחו"ל? כתבת התחבורה יפעת ראובן תהיה איתנו ותנסה לתת מענה לכל השאלות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:00) סדר היום הלאומי מיום שבת בבוקר מורכב מאזעקות, ממ"דים ויירוטים - חזרה לשגרה המוכרת של השנתיים וחצי האחרונות, אך הסיבוב הנוכחי שונה מקודמיו. בניגוד למבצע "עם כלביא", המערכה הנוכחית מובלת ע"י ארה"ב, כשמדינות רבות באזור, מכווית ועד קפריסין, סופגות מטחי טילים וכטב"מים מאיראן.עידן כלי הטיס הלא מאויישים מאפשר להגיע לכל פינה במזרח התיכון בעלות נמוכה יחסית, ואנחנו נברר מה המשמעות של השינוי הטכנולוגי הזה על המערכה. יהיה איתנו תא"ל (מיל.) גבי שחור, לשעבר מפקד בסיס פלמחים וחבר בוועדה המייעצת של חברת "מאסיבית", שפיתחה טכנולוגיה להדפסת רכיבים לכטב"מים. (17:57) תקציב המדינה שטרם אושר בכנסת הופך לבלתי רלוונטי: המלחמה באיראן מזניקה את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים ומשתקת חלק מהפעילות הכלכלית במשק. ככל שהמערכה תתארך, ההשפעות על הגירעון יחריפו ועשויות להוביל להעלאת מיסים. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ומי שהיה אחראי בעבר על תקציב הביטחון במשרד האוצר, ינתח איתנו את ההשלכות הכלכליות. (28:09) בורסת תל אביב הגיבה אתמול בזינוק חד למלחמה באיראן, בניגוד למגמה העולמית של ירידות ברוב הבורסות. האם המשקיעים בונים על תרחיש של הסרת האיום האיראני לצמיתות, או שהרכב החברות בכלכלה הישראלית פשוט יודע להפיק רווחים גדולים דווקא במצבי מלחמה? ואולי זה בכלל קשור לעובדה שהפעם ישראל לא לבד במערכה. נדבר על כך עם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.היום יום ראשון, 1 במרץ, ואנחנו במהדורת מלחמה.  (4:02) מדינת ישראל יצאה אתמול, יחד עם צבא ארצות הברית, למלחמה חזיתית באיראן. במכת פתיחה דרמטית חוסל מנהיג איראן חמינאי לצד שורה של בכירים בצבא ובשלטון, וכעת נראה שהמערכה עוברת לשלב של מלחמת התשה, כשישראל נמצאת תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת.כיצד ומתי המבצע הזה יסתיים? מה חושבים האמריקאים? ולמה האיראנים מבזבזים תחמושת יקרה על יעדים בדובאי ובקטאר? מכיוון שהכלכלה והשווקים מגיבים בשלב הזה בעיקר לחדשות מהחזית, אנחנו נפתח את התוכנית בשיחה ביטחונית וגאופוליטית עם ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא.  (14:03) לפני כחודש וחצי עברה הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר חדשה והחליפה את יום ראשון ביום שישי, כדי להסתנכרן עם השווקים בעולם. בזכות השינוי הזה, המשקיעים בשוק ההון הישראלי מקבלים כעת יממה נוספת כדי לעכל את האירועים ולשקול את צעדיהם לקראת פתיחת המסחר מחר בבוקר.הדילמה פשוטה: מצד אחד, מלחמה היא כמובן רעה למשק, לכלכלה ולתקציב המדינה (שבכלל לא קיים). מצד שני, ניצחון מהיר שעשוי להסיר את האיום האיראני לצמיתות, עשוי דווקא להזניק את המניות, את אגרות החוב ואת השקל הישראלי. מה יעשו המשקיעים הגדולים, אלה שמכתיבים את המגמות בבורסה? אנחנו נדבר עם שי דטיקה, חבר בוועדת השקעות של קופות הגמל באלטשולר-שחם.  (25:54) כפי שכולנו יודעים, כאשר שדות התעופה סגורים ומסוגרים, אזרחי ישראל נמצאים בסוג של מצור, אין בא ואין יוצא. יש מי שמחפשים דרכים יצירתיות במיוחד לצאת מהארץ או לחזור אליה. האמצעי האקזוטי מכולם הוא לעלות על יאכטת מפרשים קטנה באחת המרינות בישראל, ולהפליג בה לקפריסין. מסע לא קצר של יממה וחצי בים שלא תמיד מסביר פנים. כדי לדעת אם זהו פתרון מעשי, כמה זה עולה, ולמי זה בכלל מתאים? אנחנו נדבר עם יוסי סוקולר, הבעלים של בית הספר והמועדון לשיט "דרך הים".See omnystudio.com/listener for privacy information.

עו״ד יהודית פינטוב ועו״ד שאול זוסמן שירתו יחדיו לפני 15 שנה בטייסת 100 של חיל האויר. פינטוב עברה לאחר השירות לגור בלונדון וזוסמן עבר לניו יורק. אבל רק בשבוע שעבר הם נפגשו באקראי בניו יורק וגילו שמסלולי הקריירה שלהם לקחו את שניהם למקום מאוד ייחודי: מאבק בענקיות הטכנולוגיה ובהרס שהן זורעות בדמוקרטיות ברוב העולם המערבי. זוסמן מונה לפני 5 שנים על-ידי לינה קהאן, יו״ר ה-FTC האמריקאית ליועץ משפטי שהוביל כמה מהתביעות ההיסטוריות של הרשות נגד ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון ופינטוב, שמובילה את האסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של לונדון, החלה לחקור את הנזקים שהרשתות החברתיות גורמות לדמוקרטיה ולבני נוער.   השבוע הצטרפו השניים מלונדון וניו יורק לשיחה בפודקאסט ה״מרקרים״ עם גיא רולניק על התרומה של הרשתות להצלחת מנהיגים כמו נתניהו, על חלקן באנטישמיות ובעיקר על מה שלא מבינים הצעירים הישראלים שהולכים לעבוד בגוגל ובמטא.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת. (17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה. (33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. (23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן. (33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך.  (17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון.  (28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. (19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת. (35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שורת מדענים ובראשם ג׳פרי הינטון, מדען המחשבים הבריטי-קנדי, שכונה לא פעם “הסנדק של הבינה המלאכותית”, מזהירה בשנים האחרונות שוב ושוב כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכפי שהחברה והרגולציה מסוגלות לעמוד בו, וכי היא עלולה להחליף מספר עצום של משרות, להעמיק אי־שוויון כלכלי, להעצים הפצת דיס-אינפורמציה ושימושים זדוניים ולאיים על הציוויליזציה. אבל רוב הכותרות על בינה מלאכותית בעיתונות עוסקות בתרומה הגדולה שתהיה לטכנולוגיה לעולם העסקים, המדע, הבריאות והחינוך.  השבוע גיא רולניק יצא לניו יורק, לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את פרופסור מורן סרף לשיחת עומק על הסכנות של הבינה המלאכותית. השניים דיברו על אילון מאסק ודאריו אמודאי, המערכת הפיננסית, על שוק העבודה, על מישרות שייעלמו וכיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים". (17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שלישי, 17 בפברואר 2026, באולפן סמי פרץ. (2:18) מניות חברות התוכנה הישראליות נחתכו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, בשל האיום של הבינה המלאכותית על המודל העסקי והשירות שהן מספקות. אחד האיומים העיקריים מגיע מחברת אנתרופיק שפיתחה כלי תכנות AI בשם קלוד קוד, שיודע לעשות לא מעט. אז אותה אנתרופיק מודעת לחשש מכוחה, והיא מינתה נציג ישראלי שיפעל מול הסטארטאפים הישראליים. שגיא כהן יספר כאן אם מדובר בניסיון הרגעה לחברות התוכנה או דווקא ההפך. (11:32) וגם זה קשור להטמעת ה-AI: מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הוכפל תוך שלוש שנים, וזה בולט במיוחד בקרב מתכנתים. זה גורם לגידול במספר המתכנתים שמנסים לעשות הסבה פנימית לעולמות הבינה המלאכותית. רותם מיטיב, מנכ"לית Experis העוסקת בגיוס והשמה של עובדים בשוק הטכולוגיה, אומרת שמי שעדיין לא הפנימו את השינוי הן מכללות שמכשירות מפתחי תוכנה בעולם שמשתנה במהירות. (22:43) סקוטיה בנק הקנדי החזיק במניות יצרנית הנשק הישראלית אלביט בסך של כ-84 מיליון דולר, אך הוא נאלץ להיפרד מההשקעה הזו בשל מחאה בקנדה. המוחים טענו כי אלביט מייצרת כלי נשק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה וזה הספיק כדי שהבנק הקנדי, שנחשב לאחד המשקיעים הזרים הגדולים באלביט, יוותר על ההשקעה. אנחנו רוצים לברר אם מדובר באירוע נקודתי, או שיש עוד שחקנים זרים שמחזיקים מניות בחברות ישראליות אסטרטגיות וחשופים למחאות כאלה. יהיה איתנו האנליסט איליה פיינר מבית השקעות לידר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

  האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (03:12) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, והיו בו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהמדד הכללי ירד בכשליש האחוז, וקצב האינפלציה ירד לרמתו הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בישראל מתייצבת מתחת ל-2% - ובהתאם לכך, הציפיות להורדת ריבית כבר בימים הקרובים זינקו לכ-70. זה טוב לצרכנים, וטוב לכל מי שיש לו משכנתא או חובות למערכת הבנקאית. לעומת זאת, החדשות הרעות הן שמחירי הדיור שוב עולים, והם קפצו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.8%, בהמשך לעלייה גם בחודש דצמבר – ובעיקר בתל אביב. אבל האמנם? מדיווחים של מקצוענים בשוק הנדל"ן בגוש דן עולה שהמספרים הללו לא מתיישבים עם מה שהם רואים, והשאלה היא האם מבצעי המימון שהקבלנים והיזמים מציעים אינם מעוותים את הנתונים. אנחנו נדבר עם רון רוזנבוים, יועץ נדל"ן ברי/מקס win תל אביב.  (19:01) אם דיברנו על אינפלציה שיורדת ועל ציפיות להורדת ריבית, מייד עולה השאלה איך ריבית נמוכה יותר משפיעה על רווחי הבנקים –  ובהמשך לזה, השאלה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ינסה לקחת את הרווחים הללו עבור קופת המדינה. בחוק ההסדרים ל-2026, שכמעט בוודאות יאושר, יש סעיף שמציע להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 7%–15% על רווחיות שגבוהה ב-50% מהרווח שהציגו הבנקים בשנים 2018. האם זהו מס נכון? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, הטוענת שמיסוי נוסף על הבנקים אמנם משרת את יצר הנקם של הציבור כלפיהן, אבל ספק אם הוא יועיל לו. מירב תהיה כאן ותסביר מדוע.  (31:04) ואם כבר דיברנו על תחזיות ריבית ורווחיות, אי אפשר שלא להתייחס לתופעה של שווקי התחזיות – הפלטפורמות שמציעות הימורים על אירועים מכל הסוגים והצבעים, כולל אירועים כלכליים, כמו אלה של קלשי ושל פולימרקט. ברגע זה, למשל, אפשר להמר בפולימרקט על הסיכוי לתקיפה אמריקאית באיראן, על מחיר הביטקוין בעוד חמש דקות, על הזוכים בפרסי האוסקר ועל האם יתברר, עד לסוף השנה, שהפדופיל ג'פרי אפשטיין בעצם בחיים. הבעיה היא שכל אחד מההימורים הללו פתוח לשימוש במידע פנים – שהופך את שאר מהמרים לפראיירים שיפסידו לו. האם ניתן להתמודד איתה? אנחנו נדבר עם איתי שוורץ, מייסד שותף בחברת הסייבר MIND, על סימנים מקדימים ודרכי מניעה.  אנחנו מתחילים.  See omnystudio.com/listener for privacy information.