Discover
בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן
656 Episodes
Reverse
האם הבינה המלאכותית מתאימה לשימוש של בני הנוער? ד״ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לבינה מלאכותית בפקולטה לחינוך ויועץ אקדמי למשרד החינוך מדבר על האופן שבו תלמידים יוצרים ולומדים בעידן הבינה המלאכותית - ההזדמנויות והאתגרים.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
חברות טכנולוגיה ומשחקים בונות ממשקים שמנצלים את הפסיכולוגיה שלנו כדי להגביר את השימוש באפליקציות שלהן. בפרק זה בסדרה - בינו לבינה מלאכותית, נבחן איך פרופיילינג מדויק הוא מוצר רווחי, מה אפשר ללמוד מפרשת קיימברידג’ אנליטיקה, ומה קורה כשהבינה המלאכותית משתמשת בידע שלה עלינו - נגדנו. ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע משוחח עם ליאור ברודר, מפתח משחקים, מהנדס מחשבים ופסיכולוג קליני.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
האם הבינה המלאכותית יכולה להיות חכמה יותר מבני האדם שיצרו אותה? כיצד יראה עולם שבו בני האדם כבר אינם היצורים הכי תבוניים? בפרק נוסף בסדרה ״בינו לבינה מלאכותית״ משוחח ד״ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע עם ד"ר רועי צזנה, עתידן וחוקר בתחום חקר העתידים במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, מחבר הספרים המדריך לעתיד והשולטים בעתיד.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
כיצד ישתנה משחק החתול והעכבר של פריצות ותקיפות הסייבר בעידן ה-AI? מצד אחד, העבריינים לא צריכים לעבוד תחת מגבלות של רגולציה והם חופשיים להשתמש בטכנולוגיות הבינה המלאכותית לצורכי הטעיה ופריצה למערכות. מנגד, כלי ה-AI משכללים ומשפרים את היכולת של הארגונים להתגונן מפני פריצות סייבר. האם אנחנו מתקדמים לכיוון עולם של ״מלחמת אלגוריתמים״? בפרק הזה בסדרה ״בינו לבינה מלאכותית״ משוחח ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית עם גיא אמיר, מנכ״ל VisionHight על עתיד תעשיית הסייבר בעידן הבינה המלאכותית.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מאז שהתוודענו לצ'ט, עד כמה ניתן לומר שההחלטות שלנו הן באמת שלנו? בפרק זה בסדרה בינו לבינה מלאכותית משוחח ד״ר גל יעבץ עם ד"ר אבשלום אלמלח, מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית, על מחקרים עדכניים בנושא האמון העיוור שאנשים נותנים בתוצרי ה-AI.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מדוע טראמפ רוצה לספח את גרינלנד? האם תרחיש כזה בכלל אפשרי, ואיך יגיבו סין ורוסיה על מהלך השתלטות כזה שישפיע על מארג הכוחות ב״צפון הגבוה״? ד״ר ניר לויטן, מהמחלקה למדעי המדינה מדבר על האי הצפוני והקפוא שנמצא במרכז המאבק בין המעצמות הגלובליות על משאבים, נתיבי שיט ושליטה אסטרטגית.ד"ר לויטן הוא עמית מחקר במרכז בגין סאדאת ואוניברסיטת דרום הדנמרק.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
כמה מהכישלונות הגדולים של צה"ל לאורך השנים, נבעו דווקא מקריסה של ההגנה. כך היה בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, במלחמת יום כיפור, וגם בשבעה באוקטובר. הגנה דורשת שגרה, משמעת, תכנון ואורך רוח, ובעיקר תפקוד ראוי גם כשלא קורה כלום. אלוף משנה במיל - שי שבתאי, לשעבר ראש מחלקת תכנון אסטרטגי של צה״ל, חוקר במחלקה למדעי המדינה ובמרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים, מנסה לענות על השאלה מדוע הצבא הישראלי מתקשה דווקא במשימות הגנה שיגרתיות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
זיגמונד פרויד - מייסד הפסיכואנליזה, ורודולף שטיינר - אבי התורה האנתרופוסופית, חיו ופעלו בוינה של סוף המאה ה-19. בפרק זה בסדרה "פסיכואנליזה" נעסוק בהבדלים שבין גישותיהם ונבחן האם ניתן ליצור דיאלוג ושפה משותפת ביניהן.ד"ר זהורית אסולין מהתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן משוחחת עם ד"ר טלי סלע - מטפלת ביוגרפית, חוקרת פרשנות ותרבות ומחברת הספר ""חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; דיאלוג בין משנתו של רודולף שטיינר לבין הפסיכואנליזה".״פסיכואנליזה״, היא סדרת הסכתים העוסקת בחיבורים בין פסיכואנליזה לתחומי דעת נוספים, במסגרת קהילת מחקר ותיאוריה פסיכואנליטיים בתוכנית לפרשנות ותרבות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
האם המקרא הוא פוליטי? או מוגבל לחיי הפרט? פרופ׳ משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה משוחח על הערכים הפוליטיים המשתקפים מתוך ארון הספרים היהודי, בפרק מיוחד לשנת בחירות בסדרה הגות בראי המציאות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
למרות הזמן הארוך שחלף מאז אירועי ה-7 באוקטובר, לעיתים נדמה כי החברה הישראלית עדיין מצויה בטראומה קולקטיבית. ד״ר טלי גזית, מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית, חקרה עם סיגל עדן את המושג "טראומה משנית" ואיזו משמעות הוא מקבל במציאות שבה גם מי שלא היה במגע ישיר עם הזוועות, נפגע נפשית כתוצאה מהחשיפה להן באמצעי התקשורת השונים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
האם דרך ארץ אכן קדמה לתורה? והאם ייחודו של העם היהודי נובע מאורחות חייו ומעשיו או מעצם היוולדו כיהודי? פרק נוסף בסדרה הגות בראי המציאות, שבה אנחנו חוזרים להגותם של הוגים חשובים בהיסטוריה ומפרשים באמצעותה את המציאות המודרנית עם פרופ' משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה שמתמחה במחשבה מדינית יהודית כללית ובחברה הישראלית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
האם אפשר למנוע את תהליך ההזדקנות? מה הסוד של אנשים שחיים מעל גיל 100 והאם תרופות יכולות להאט את קצב ההזדקנות? בפרק הרביעי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופסור ניר ברזילי, נשיא האקדמיה לבריאות ולמחקרי אריכות חיים. השיחה עוסקת במהפכה בתחום מניעת ההזדקנות, בקשר בין גנטיקה לאריכות ימים ובתרופות החדשניות שעשויות לשנות את עתיד הזדקנות האדם. פרופ' ברזילי חולק תובנות ממחקריו על בני המאה ומסביר על הדרכים המדעיות להארכת תוחלת החיים הבריאה. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
בתרבות המערבית מתקיים שיח ציבורי ענף העוסק באוכל ובניראות שלו - על הצלחת, בעין המצלמה, בעין הציבור. ד"ר אליה ברטל מהמחלקות לתולדות ישראל ויהדות זמננו ואמנות יהודית, דנה במונח אומנות, ובוחנת לפי משמעויותיו - האם אוכל יכול להיחשב כסוג של אומנות?עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
איך השינויים שחלו בחברה המודרנית משפיעים על חינוך הילדים במשפחה הערבית? בפרק זה בסדרה "מדברים גברים וגבריות" משוחח ד"ר יאיר אפטר מהמגמה ללימודי גבריות בתוכנית למגדר, עם ד"ר שיהאב אדריס על חוויית האבהות הערבית ועל המעבר לשיח רגשי בין הורים וילדים במציאות המשתנה. ד"ר שיהאב אדריס, אנטרופולוג, חוקר החברה הפלסטינית בתוך מדינת ישראל.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
ומה אנחנו יודעים על השפעת הורמוני המין על המוח? בפרק זה בסדרה "מדברים גברים וגבריות" משוחח ד"ר יאיר אפטר מהמגמה ללימודי גבריות בתוכנית למגדר, עם חוקרת המוח, פרופ' דפנה יואל, על ההבדלים בין מוח למוח, וכן - מדוע אנו כחברה מושקעים במיתוס המוח הנשי והגברי ואת מי זה משרת.פרופ׳ דפנה יואל היא חוקרת מוח ומגדר באוניברסיטת תל אביב וחברת סגל בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה למדנו על הטכנולוגיה שמשנה את הכלכלה, העבודה והקשר האנושי? נסכם 18 פרקים של ״בינו לבינה מלאכותית״ ב 38 דקות, עמוסות בתובנות על בינה מלאכותית שפוגשת אותנו בכל היבט של החיים עצמם. נסתכל על אורח החיים של טכנולוגיות שונות כדי להבין כיצד יראה העתיד הנראה לעין. פרק סיום עונה ראשונה עם ד״ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית ואורי טולידאנו, עורך הסדרה, מגיש ״בר דעת״ והפודקאסט הטכנולוגי ״הייטק בפקקים״.ֿעקבו אחרינו גם בוואטצאפ
כיצד נראית תופעת האלימות במשפחה מנקודת מבטם של קורבנות שהם גברים? בפרק זה בסדרה "מדברים גברים וגבריות" משוחח ד"ר יאיר אפטר מהמגמה ללימודי גבריות בתוכנית למגדר, בני ביילי על המאפיינים הייחודיים של אלימות נשים בזוגיות. אילו אתגרים עובדים בפני אנשי מקצוע בתחום זה וכיצד מתייחסים לתופעה אנשי המקצוע המטפלים בקורבנות. דר' בני ביילי הוא עובד סוציאלי מטפל. חבר סגל בחוג לקרמינולוגיה במכללה האקדמי ת גליל מערבי. מחבר הספר" הצד השני של הכאב-גברים החיים עם בת זוג מתעללת"עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה השיקולים של הבנק במתן אשראי? בפרק הזה נדון עם נועם בלזנברג סמנכ"ל ומנהל סיכונים ראשי ב-אמ. אס. רוק בית השקעות, ויועץ לחברות בתחומי אשראי וניהול סיכונים, על עסקאות אשראי. בשיחה נלמד - איך הבנקים מעריכים את סיכוני האשראי של החברות, ואיך הם בודקים את יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן. בנוסף, נראה כיצד ניהול נכון של שירות החוב חיוני ליציבות החברות ולמערכת הבנקאית כולה.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
בעוד שהביקוש לדיור ממשיך לגדול עקב גידול אוכלוסין והיצע מוגבל, שוק המשרדים מושפע משינויים במבנה התעסוקה וממודלים של עבודה מרחוק. איך ניתן לנבא את הביקוש הצפוי בתחום הנדל"ן בשנים הקרובות? על כך נשוחח עם ד"ר רינה דגני, מומחית לתכנון ערים מהטכניון, המשמשת גם כיו"ר גאוקרטוגרפיה ועומדת בראש החטיבה הכלכלית-אורבנית של החברה. בשיחה נבחן את הסגמנטים השונים שקיימים בשוק הנדל"ן בישראל - כיצד הם מושפעים מגורמים כלכליים, דמוגרפיים ורגולטוריים.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה תפקידה של הכתיבה כאשר חיינו מתערערים בעקבות מחלה או משבר קיומי אחר? הכתיבה מלווה את האדם לאורך חייו, אך ברגעי כאוס היא הופכת לא רק לכלי התבוננות אלא גם לדרך ליצירה מחדש של העצמי. בפרק זה בסדרה "מבט אל האנושי" משוחח ד"ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות עם ד״ר נורית ענבר-וייס, פסיכותרפיסטית וחוקרת כתיבה אישית-עיונית - על מחלה. בשיחה נבחן כיצד טקסטים אישיים מעניקים משמעות במצבים של חולי, ומהו המקום של השפה בארגון החוויה, בהתמודדות עם זרות ובחיפוש אחר זהות מחודשת.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ







פרק בלתי נסבל, יותר מידי דעות אישיות שלא מגובות במאמרים מבוססים
מעניין מאד
לדעתי הסיבה העיקרית להתרחבות תרבות המנגל, או גם תרבות ה"על האש", היא שמי שמכין את המנה העיקרית הם הגברים. זה משהו מאוד גברי לעשות על האש. כך הנשים מוותרות בשמחה על העבודה הכרוכה בהכנת האוכל לטובת הגברים שלהם שיכולים כך להוכיח את גבריותם.