Discover
בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן
685 Episodes
Reverse
הפילוסוף בן המאה ה-17, ברוך שפינוזה, ביקר את היהדות והפנה לה עורף ועל כך הוחרם. תרומתו החשובה ליהדות הלכה והתגלתה רק בחלוף השנים. בן לנדאו מהמחלקה לפילוסופיה יהודית, מספר על שפינוזה ועל השפעתו הנמשכת גם היום.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה משפיע יותר על בריאותנו – הגנטיקה שלנו או המקום בו נולדנו? ד"ר סיון שפיצר, יוזמת "ספרת הסוכרת בגליל" וראש החוג לבריאות האוכלוסייה, בפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, מנתחת את הקשר בין המקום בו נולדנו והפערים החברתיים והכלכליים סביבנו, לבין המצב הבריאותי שלנו.מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
באילו מקרים, אם בכלל, גברים ונשים צריכים לקבל טיפול רפואי שונה? ד״ר שרון אורשלימי, סוציולוגית של הרפואה בתוכנית ללימודי מגדר, בוחנת מנקודת מבט פמיניסטית את הטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים ומקבלות, ומתייחסת גם למגמה שלקראתה צועד עולם הרפואה - רפואה מותאמת אישית. מראיין: אורי טולידאנו.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה הסיבה לשכיחות הגבוהה של בעיות בכליות בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית בארה"ב? פרופ' קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה מסביר את הסיבות לכך, ומספר כיצד מחקרו בנושא הפך אותו לדמות חשובה בקרב הקהילה השחורה בארה"ב.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהם היתרונות הבריאותיים שבחשיפה לטבע? ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה בגליל מדברת על המחקרים המוכיחים את תרומתם של האוויר הנקי, אור השמש, הצמחיה הטבעית, בעלי החיים והמרחבים הפתוחים, לבריאותנו.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
איך רצף של אירועים מקריים הוביל לפיתוח החיסונים, אחד ההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית? פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים מסביר מהם החיסונים, איך מפתחים אותם וגם לאילו מחלות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהי מחלת הסוכרת וכיצד היא הפכה למגפה של העולם המערבי במאה האחרונה? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מתאר את הגורמים למחלת הסוכרת ואת הסיבוכים שנגרמים לחולים בה. בנוסף, הוא מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שעשויים להביא למיגור המחלה.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
״האתגר הפלשתיני״, סדרתו של ד״ר דוד קורן, בה נצלול אל היחסים המורכבים בין ערביי ישראל לאזרחיה היהודים. השיח הפוליטי על ימין ושמאל בישראל, נוטה לדוגמטיות ונרטיבים פשטניים. בסדרה הזו נאתגר את השיח הזה דרך מחקר, מקורות ועובדות מהשטח - וננסה לחדור אל המורכבות שמעבר לסיסמאות. ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ומרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון, קרא לעומק את מסמכי אש״ף והחמאס, וחקר את הזהות הדתית של התנועה הלאומית הפלשתינית. הוא כיהן כיועץ לענייני מזרח ירושלים בעיריית ירושלים מה שאומר שכיהן כסוג של ראש העיר של מזרח העיר.בפרק הראשון בסדרה אנחנו חוזרים להתחלה - מתי הפלשתינים התחילו לראות את עצמם כעם? מהי ההגדרה העצמית הפלשתינית?עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהו אפקט הפלצבו והאם ניתן לרתום אותו לטובת ריפוי? ד"ר לירון רוזנקרנץ מהפקולטה לרפואה, מסבירה כיצד משפיע אפקט הפלצבו על מערכת האמונות והציפיות במוח, ובודקת את היכולת לעשות שימוש באמונות וציפיות לצורך ריפוי מחלות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
הרצאתו של פרופ' נתי רונאל, מהמחלקה לקרימינולוגיה, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בנושא רפואה ובריאות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
כשאנחנו משלשלים פתק בקלפי, האם ההצבעה היא יותר רגשית או רציונלית? נדבר על "המפנה הרגשי" בפוליטיקה המודרנית - על מעבר מהכרעות מעשיות לחיפוש אחר ייצוג רגשי וזהותי. נבחן כיצד רגשות כמו פחד, כעס ואהבה מעצבים החלטות פוליטיות, ומה המחיר האישי והחברתי של שיח פוליטי שממוקד יותר ברגשות ופחות במדיניות. עם פרופ׳ חזקי שהם, ראש התכנית לפרשנות ותרבות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
פיתוח תרבות של יישוב סכסוכים במערכת הבריאות. הרצאתה של פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים, ניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED, שעסק בנושא רפואה ובריאות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
ט״ו בשבט לא מופיע בשום מקום במקרא. גם בספרות חז״ל האזכור של ראש השנה לאילנות הוא שולי למדי ומופיע ליד הצעות לראש השנה למלכים וראש השנה לירקות. פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדבר על מקורותיו של החג ועוסק בשאלות - מדוע הוא ירד מגדולתו כחג הנטיעות של ימי הקמת המדינה, ומה מציין החג היום.
הפער בין ההייפ למציאות - מתי AI באמת מייצר קפיצת תפוקה, ולמה זה עובד רק כשיש סדר, הבנה וחשיבה מוצרית. בפרק נוסף בסדרה ״בינו לבינה מלאכותית״ ד״ר גל יעבץ, מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית מראיין את אורן סרולביץ׳, סמנכ״ל פיתוח תוכנה בפוליטקס. בפרק, הדבר על מה מחפשים היום במפתחים, איך מטמיעים עבודה עם AI , האם יש לה יכולת לשפר את יכולות הקידוד פי 10, כפי שנטען, והאם נפתחת הזדמנות חדשה ליצירתיות? 00:00 - מפתחים ושיטות עבודה לצד הAI.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהן מחלות ניוון שרירים, והאם ניתן לרפא אותן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מסביר את המנגנון הגורם למחלות ניוון השרירים, ומתאר את הפיתוחים הטכנולוגיים בשוק התרופות המשמשות לטיפול בחולים.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
איך משלבים חדשנות חינוכית בעידן של הצפת מידע ודיסאינפורמציה.השיחה עוסקת בשימוש בבינה מלאכותית ככלי פדגוגי - חיסכון בזמן למורים, משוב חכם לתלמידים, והשפה החדשה שנוצרת בכיתה.דרך דוגמאות מהשטח, שיתופי פעולה עם הייטק ומיזמים חינוכיים, נבחן איפה הבינה באמת משרתת למידה ואיפה נדרשים גבולות ברורים. בפרק זה בסדרה "בינו לבינה מלאכותית", משוחח ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית עם רות חייט, מנהלת מחלקת השיווק של מט״ח על חינוך ב 2026.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהן מחלות אוטואימוניות? ואילו תרופות יכולות לסייע לחולים להתמודד עם התסמינים שלהן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה, סוקר את הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים בתחום זה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
איך עושים שיווק עם בינה מלאכותית, והאם כל אחד יכול להשתמש בה כדי לייצר שיווק וקריאייטיב שעובדים באמת? נדבר על שמירה על יצירתיות בעולם שבו AI כותב, מתרגם ומציע רעיונות, והגבול בין כלי עזר לבין תחליף לחשיבה אנושית.פרק חדש בסדרה ״בינו לבינה מלאכותית״ בה ד״ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית בשיחה עם עמנואל (מנו) כהן, Head of Marketing monday CRM. 00:00 - היסטוריה תעסוקתית של מנו + שיווק תרבותי לB2B B2C.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מסבירה מהי קורבנות, מתארת כיצד אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה הממושכת בעזה מכניסים תחת קטגוריית מושג זה קבוצות שבעבר לא היו כלולות בתוכו, ומציעה מספר דרכים מעולם הידע הוויקטימולוגי להחלמה מהטראומה הקולקטיבית והאישית.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
צורתן של רוב מולקולות החלבונים אינן ידועות, מכיוון שהן קטנות מדי בכדי לראותן במיקרוסקופ. זה 50 שנה מנסה המדע לפתח שיטה לניבוי המבנה באופן חישובי, אך בהצלחה חלקית בלבד. לאחרונה הצליח צוות של גוגל לפתח אלגוריתם לניבוי מבני חלבונים. פרופ' רון אונגר מהפקולטה למדעי החיים מסביר את משמעות הגילוי.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ








פרק בלתי נסבל, יותר מידי דעות אישיות שלא מגובות במאמרים מבוססים
מעניין מאד
לדעתי הסיבה העיקרית להתרחבות תרבות המנגל, או גם תרבות ה"על האש", היא שמי שמכין את המנה העיקרית הם הגברים. זה משהו מאוד גברי לעשות על האש. כך הנשים מוותרות בשמחה על העבודה הכרוכה בהכנת האוכל לטובת הגברים שלהם שיכולים כך להוכיח את גבריותם.