"יחידים במינם"
Subscribed: 86Played: 4,005
Subscribe
© Niv Goldstein
Description
יחידים במינם - הפודקאסט שיציג לכם, מדי פרק, את סיפורה של דמות מרתקת
כלשהי: הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים,
שחמטאים משונים, פילוסופים יוצאי דופן ושלל גיבורים חריגים ונשכחים, יותר או פחות.
כלשהי: הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים,
שחמטאים משונים, פילוסופים יוצאי דופן ושלל גיבורים חריגים ונשכחים, יותר או פחות.
142 Episodes
Reverse
(חלק ד' ואחרון) ככל שהתקשה קיסר להתנהג ברומא כרומאי, הלכה והושחרה תדמיתו הציבורית. עיוור למתרחש ושמא אף שווה־נפש ביחס למורת־הרוח ממעשיו, אימץ קיסר גינוני־מלכות חדשים לבקרים. אף על פי שהיה למעשה מלך בלתי־מוכתר, הוא לא הסתפק בכך וסופו שאיבד הכול. בחמישה־עשר במארס בשנת 44 לפנה"ס, נפל קיסר שדוד על מרצפות הסנאט. דמותו החידתית ורבת־הפנים נותרה שנויה במחלוקת מני אז ועד היום. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=3213
(חלק ג') מקץ מספר מערכות עקובות־מדם בין לגיונות קיסר ופומפיוס, הוכתר הראשון כשליטן היחיד של רומא וכלל הפרובינקיות. הוא התפנה אז לריסוק מוסדותיה הוותיקים של הרפובליקה הדועכת: לאחר שהחליש את כוחה של אסיפת העם ורוקן מסמכות את הסנאט, נטל קיסר לעצמו שלל כיבודים וסמכויות מפליגים. אולם פולחן האישיות שעודד קיסר, וכן החשש שיהפוך את רומא למלוכה בראשותו, איחדו נגדו את יריביו המרובים. במחשכים החלה להתרקם קנוניה, והקושרים גמרו אומר להיפרע מקיסר אחת ולתמיד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=3206
(חלק ב') לשם הבטחת מינויו לכהונת הקונסול, כרת יוליוס קיסר ברית חשאית עם שניים מאדירי רומא: מרקוס קראסוס העשיר כקורח ופומפיוס מאגנוס, המצביא המהולל. הקנוניה הבלתי־חוקית, המוכרת בכינוי "הטריומוויראט הראשון", אפשרה לשלושת האישים לעשות ברפובליקה כבתוך שלהם. לקראת סיום כהונתו ומחשש שנושיו יתבעו אותו לדין, פצח קיסר במסע מלחמה ממושך, שקיווה שיזכהו גם בתהילת מנצחים ובשלל ביזה. אלא שעם מותו בטרם עת של קראסוס, נותרו קיסר ופומפיוס בלבד בראש הרפובליקה הגוועת, וחומת חשדנות גבהה ביניהם. כך קרה, שלאחר שקיסר חצה את נהר הרוביקון, והפר ביודעין את האיסור על כניסת מצביא רומי בראש גייסותיו ל"עיר הנצח", נפל הפור. מלחמת אזרחים אכזרית פרצה אז ברומא בין מחנותיהם של צמד אדוני־המלחמה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3196
(חלק א') יוליוס קיסר היה אחד האישים רבי־ההשפעה והשנויים־במחלוקת בדברי־הימים. הוא נולד למשפחה מיוחסת, שלא הייתה מן העשירות או החשובות ברומא, ונחוש היה לסלול את דרכו אל הפסגה. על מנת לעמוד בראש הרפובליקה הרומית, קיסר לא בחל באמצעים: הוא שיקר, שיחד, החניף ובזז, עד שעלה בידו להיבחר לכהונת הקונסול הנחשקת. אז החלה הספירה לאחור עד לקץ הרפובליקה, ותחילת שלטון היחיד חסר־המעצורים שלו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3188
הארייט טאבמן נולדה לחיי עבדות ומצוקה, וכבר כילדה, הפכה לשפחה קשת־יום. אלא שבעקבות אירוע חריג, שכמעט הביא למותה, היא גמרה אומר להתקומם. לאחר שנמלטה מאדוניה, שבה טאבמן פעם אחר פעם אל ארצות השעבוד, כדי לשחרר במו ידיה את אחיותיה ואחיה לסבל. טאבמן עשתה חיל גם במרוצת מלחמת האזרחים האמריקנית, ובין היתר, שימשה כמרגלת, ואף פיקדה על כוח של צבא הצפון, ששחרר כ־700 עבדים. לא לחינם היא זכתה לכינויים "משה השחור" ו"גנרל טאבמן". למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3180
ג'ונאס סאלק היה רופא דגול שפיתח חיסון למחלת שיתוק הילדים ("פוליו"), וסירב לקבל תמורתו תשלום או לרושמו כפטנט. סאלק המבריק סיים בהצטיינות את חוק לימודיו, ועד מהרה עמד בראש מעבדה לחקר נגיפים. הוא חקר את נגיף השפעת, אך מקץ שנים מספר, החליט להדביר את מחלת שיתוק הילדים, שהשתוללה ברחבי תבל. סאלק התגבר על שורה של אתגרים רפואיים ופסיכולוגיים, בדרכו לפיתוח חיסון משולש יעיל. שמו של סאלק נישא אז בפי כל כמושיע ההמונים, אלא שדווקא עמיתיו מיעטו להעריך את תגליתו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=3172
רייצ'ל קרסון הייתה ביולוגית מוכשרת, שספריה חשפו את השפעות האנושות על עולם הטבע. חיבורה המפורסם ביותר, "האביב הדומם", סקר את הנזקים שחוללו חומרי־ההדברה למערכות האקולוגיות השונות. אולם לאחר שהפנתה אצבע מאשימה כלפי תאגידי הענק המזהמים, פתחו הללו במערכה רעילה להשחרת שמה. אף על פי כן יצאה קרסון האמיצה כשידה על העליונה: השימוש ברבים מחומרי־ההדברה נאסר, והשלכות הזיהום הסביבתי זכו לתהודה חובקת־עולם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3158
(חלק ג' ואחרון) לאחר שהתחוור לורבה שהנאצים נערכו להשמדת מיליון יהודי־הונגריה, הפכו מאמצי הבריחה שלו מאושוויץ לקדחתניים. באחד הימים, הוא גילה נקודת תורפה במערך השמירה על מחנה ההשמדה, והחליט לנצלה עד תום. כנגד כל הסיכויים, ורבה הצליח אז להימלט מאושוויץ ואף לחשוף את תהליך ההשמדה מתחילתו ועד סופו, אך היהודים המשיכו להירצח. מר־נפש ומאוכזב מתוצאותיה הדלות של בריחתו, עקר ורבה ממדינה למדינה ופנה לשיקום חייו. מידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3153
(חלק ב') תודות לצירוף מקרים נדיר, הצליח ורבה לא רק להשקיף ממעוף־הציפור על אושוויץ, אלא אף לשנן את מפת האזור שבו שכן. לאחר שניצל באופן שרירותי ממספר מיתות משונות, הוא גילה כי במחנה ההשמדה פעלה מחתרת. ורבה שיתף פעולה עם ראשיה, אך החליט שלא להסתפק בכך. מקץ שנתיים שבהן הועבד באושוויץ ובבירקנאו, במכרות החצץ ובמפעלי התעשייה הגרמנית, כסבל וכרשם, זכה ורבה למבט חסר תקדים על תהליך ההשמדה כולו. הוא החל לתכנן את בריחתו הנועזת מאושוויץ, כדי להציל בטרם עת את שארית הפליטה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3146
(חלק א') רודולף ורבה היה עלם רב־תושייה, שנמלט מן המחנה שהפך לסמל הרוע האנושי: אושוויץ. לאחר שארצו החדשה, סלובקיה, ביקשה לגרש את יהודיה לפולין, החליט ורבה להתקומם. הוא חצה את הגבול להונגריה, ויצר קשר עם חברי המחתרת המקומית, אך נלכד ונכלא במחנה מיידאנק. ורבה, אשר סבר לתומו שהגיע לגרוע שבאתרים עלי־אדמות, התנדב אז לעבודה ב"משק חקלאי", שהתברר בדיעבד כמחנה אושוויץ. במשך שנתיים מסויטות מעבר לכל דמיון, פרפר ורבה בין חיים למוות מספר פעמים. אז גמלה בלבו ההחלטה הגורלית: הוא יוציא אל הפועל את המשימה שנחשבה לבלתי־אפשרית, כדי לספר לעולם על גודל הזוועה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://tinyurl.com/ys68ycjv
https://niv-goldstein.com/2025/10/09/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-131-%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%95/
(חלק ג' ואחרון) בעקבות ביקור הצורר הנאצי בארץ המגף, חלה החמרה בתנאי חיי יהודי־איטליה. משנודע לברטלי כי ידידו, הקרדינל אליה דלה קוסטה, עמד בראש רשת הצלת יהודים, הוא לא היסס לרגע. תפקידו של ברטלי בהתארגנות החשאית היה מסוכן ביותר, אך סיפור הכיסוי שלו נראה מושלם. אולם יום אחד, כרעם ביום בהיר, נגרר ברטלי לחדר חקירות אפלולי והואשם בהתנגדות לפאשיזם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2996
(חלק ב') עם הכתרתו בשנית כאלוף ארצו, תבעה המפלגה הפאשיסטית מברטלי לזכות בשמה באליפות רכיבת־האופניים היוקרתית בעולם: ה"טור דה־פראנס". לנוכח היסוסיו, הסיתו הפאשיסטים את דעת הקהל נגד ברטלי, השחירו את שמו הטוב, ואף איימו במרומז על חייו. כמי שכפאו שד, החל אז ברטלי להתכונן לתחרות המפרכת ביותר שבה השתתף מעודו. למרות הקשיים, האלוף האיטלקי הוכיח כי לא קורץ מחומר רגיל, ואף הביע באומץ את מחאתו לעיני העולם כולו. לאחר שמדינתו התדרדרה לשפל מוסרי חסר־תקדים, החליט ברטלי, בשם מצפונו, גם להסתכן ולתקוע מקל בגלגלי המפלגה הפאשיסטית. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2991
(חלק א') ג'ינו ברטלי היה אחד מן הדגולים שבאלופי רכיבת־האופניים בהיסטוריה. הוא היה בן למשפחה קשת־יום, וכדי לרכוש את זוג האופניים המשומשים שלו, עבד כעוזר־איכר. בגיל שבע־עשרה נעתר אביו להפצרות, והתיר לו להתחרות במירוץ הראשון שלו, שבו זכה. בחלוף כחמש שנים בלבד ותודות לסגנון הרכיבה החריג שלו, ברטלי הוכרז כאלוף איטליה, וזכה להערצה שלא חלם עליה. אולם אז החלו הפורענויות להתרגש ולבוא: בתחילה פקדה טרגדיה את משפחתו, ולאחריה מצא עצמו ברטלי במסלול התנגשות עם המפלגה הפאשיסטית ומנהיגה האלים, בניטו מוסוליני. ברטלי סירב להיהפך לכלי־שרת בידיה של אידיאולוגיה שממנה סלד, והחליט להתנגד לה במו־רגליו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2985
זֶנּוֹבִּיה הייתה מלכתהּ הגאה של מושבת־הסחר המשגשגת פלמירה (תדמור), בשטחי סוריה דהיום. לאחר שקיסרי־רומא מיאנו להכיר בשלטונה, הביס צבא זנוביה את לגיונותיהם בזה אחר זה. ממלכתה הלכה והתרחבה, עד שהשתרעה על כל חלקה המזרחי של הקיסרות. בכך הגדישה מלכת־המדבר השאפתנית את הסאה, והאימתנית שבמעצמות העולם העתיק החליטה לאסור עליה מלחמה. סופה של מי שכינתה עצמה "המלכה הנודעת מכולם", היה רע ומר. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2978
נגיב מחפוז היה סופר מצרי זוכה פרס נובל, הנחשב לאחד מחלוצי הספרות הערבית המודרנית. בספריו מתח מחפוז ביקורת על שחיתות שליטי ארצו, וקומם עליו את קנאי־הדת, בשל אופן תיאורו את מייסדי הדתות המונותאיסטיות. לאחר שהעז להתנגד באומץ לפגיעה בחופש הביטוי, ואף לתמוך בגלוי בהסכם השלום עם ישראל, הוא הגדיש את הסאה. החסידים השוטים, שטעו לחשוב שאלימות היא הוכחה לאדיקות, גמרו אומר להשתיק את מחפוז. לעד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2973
אלפרד וֶגֶנֶר היה מלומד חריף, שהשערותיו המהפכניות שמטו את היבשה מתחת לאַדְנֵי־הממסד המדעי. על סמך עדויות שונות, הוא הציע שכלל יבשות העולם היו בעבר חלק מיבשת־על כבירה. מכך הסיק וגנר, שייתכן בהחלט כי היבשות נעות לאיטן מאז ועד היום. כתוצאה מכך, הוא נקלע לעימות חזיתי עם כל מי שדבקו בהנחות המדעיות המקובלות בתקופתו, וסירבו להניח למישהו להזיז את היבשה שלהם. שמו הטוב של וגנר הוכתם ותומכיו נרדפו, אך בדיעבד התברר כי רעיונותיו החלוציים היו נכונים. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/
קרל סייגן היה מדען מבריק שחלום־ילדותו היה איתור חיים תבוניים מחוץ לכדור־הארץ. כיועץ בכיר של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), הוא רתם את טובי המוחות למצוד חובק־העולמות שלו: סייגן נטל חלק בשיגור לחלל של שלל משימות בלתי־מאוישות, שאחת מהן הייתה יומרנית במיוחד. ברבות השנים הפך סייגן למדען המפורסם בארצות־הברית, שהנגיש לציבור הרחב את יופיו של המדע בעזרת ספרים וסדרות פורצי־דרך. בעיני רבים בדורו, סייגן הפך לדמות המופת של הספקן אשר לחם בעוז באמונות־ההבל, בחן טענות למפגשים עם חייזרים, והזהיר מפני סכנותיו של "החורף הגרעיני". למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2954
מילדרד פיש־הרנק הייתה מלומדת אמריקאית, שנישאה לגרמני והעתיקה את מגוריה לארצו. במרוצת שנות השלושים של המאה העשרים, היו בני־הזוג הרנק עדי־ראיה לנסיקת המפלגה הנאצית, והחליטו שלא לעמוד מנגד. הם ייסדו בביתם את ארגון המחתרת הגדול בברלין, חילצו יהודים מגרמניה ואף ריגלו למען ברית־המועצות. עד מהרה העניק שירות־המודיעין הגרמני לרשת־הריגול את הכינוי "התזמורת האדומה". המצוד אחר בני־הזוג, שחירפו נפשם למען האנושיות החל, ותוצאותיו היו הרות־אסון. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=2948&action=edit
(חלק ב' ואחרון) חרף אזהרות מקפיאות־דם של יורדי־ים נורבגים, שקלטון החליט לחצות את ים־וודל עתיר קרחוני־הענק, בדרכו לאנטרקטיקה. בתחילה שיחק ל"אנדיורנס" מזלה, אלא שאט־אט החלו הצרות לאפוף את הספינה מכל עבר, וסופן שהכריעו אותה. בלית־ברירה, הורה אז שקלטון על פינוי ה"אנדיורנס", וחברי־צוותה מצאו עצמם נטושים בלב ים־הקרח האינסופי. כך החלה האודיסיאה האגדית של שקלטון, שבמסגרתה הציל את כלל חברי־צוותו והשיבם לחיקה החמים של הציביליזציה. אלא ששקלטון לא הסתפק בהפיכת שמו למופת של עוז־רוח ואומץ. הוא נחוש היה להגשים את חלום חציית אנטרקטיקה, ויצא למסעו האחרון אל היבשת הקפואה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2933
(חלק א') ארנסט שקלטון היה הרפתקן לִבְלִי־חַת, אשר חלם להיות הראשון להגיע לקוטב הדרומי. לאחר שיריביו גברו עליו במלחמה הקרה הזו, הציב לעצמו שקלטון אתגר אימתני חדש: חציית יבשת אנטרקטיקה. הוא רכש את הספינה האיתנה ביותר שנבנתה אי־פעם בנורבגיה, והעניק לה את השם "אנדיורנס", שמשמעותו "התמדה", או "כוח סבל". בדיעבד התברר, כי לא היה שם מדויק מזה לתיאור העלילות מקפיאות־הדם של שקלטון וצוותו, באחד מן המקומות העוינים ביותר בכדור־הארץ. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://tinyurl.com/3a4bu6fk
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States