Discoverספר בראשית - הרב אורי שרקי
ספר בראשית - הרב אורי שרקי
Claim Ownership

ספר בראשית - הרב אורי שרקי

Author: הרב אורי שרקי

Subscribed: 26Played: 1,171
Share

Description

שיעורי הרב אורי שרקי בספר בראשית שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" - כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
WhatsApp
Telegram
לפרטים נוספים
***
לפניות:
WhatsApp
beit.yehouda7@gmail.com
***
פרשת בראשית: פרקים 1-48
פרשת נח: פרקים 49-76
פרשת לך-לך: פרקים 77-103
פרשת וירא: פרקים 104-140
פרשת חיי שרה: פרקים 141-155
פרשת תולדות: פרקים 156-172
פרשת ויצא: פרקים 173-190
פרשת וישלח: פרקים 191-210
פרשת וישב: פרקים 211-223
פרשת מקץ: פרקים 224-234
פרשת ויגש: פרקים 235-244
פרשת ויחי: פרקים 245-257
258 Episodes
Reverse
ספר בראשית הוא הספר המברר לנו את זהותנו ולכן אנחנו נתחיל בו.לימוד החומש יש בו כמה קשיים שצריכים להיות מודעים להם. הקושי הראשון הוא השפה. זאת לא העברית שלנו אלא זאת העברית הנבואית.קושי נוסף, המושגים שונים לגמרי ואפילו הפוכים מהמושגים של האדם המודרני. לכן את הדמויות של התנ"ך צריכים לראות לא כמונו ולא כענקים אלא כאחרים. הם חיו בספרה רוחנית שונה משלנו, ספרה שבה יש מפגש עם הא-לוהות, ולכן גם העבירות שלהם או המצוות שלהם צריכות להיות מובנות על פי האוויר, האור המקיף, של אותם הימים.קושי נוסף, אנחנ...
פרשת בראשית פרק א פסוק אהלימוד שלנו, לימוד הפסוקים, איננו פשוט בכלל, ואפשר לראות את זה בפסוק הראשון, כמה הוא לא מובן במבט ראשון:"בראשית" - לא נאמר בראשית של מה."ברא" - בריאה היא תופעה שמעולם לא היינו עדים לה אז איך ניתן להבין את פירושה."א-להים" - אולי המילה הקשה ביותר. תעלומה."את" - מילה שעל פניו חסרת משמעות בעברית."השמים" - לא ברור על מה מדובר. הכחול שאנחנו רואים בבוקר זה הרקיע שנקרא אמנם שמים - "ויקרא א-לוהים לרקיע שמים" - אבל זאת ההוכחה שהשמים עצמם הם משהו אחר שאיננו ברור."הארץ" - מילה אחת...
פרשת בראשית פרק א פסוק אאין בתנ"ך מילה שמתארת את כל היש ("עולם" בתנ"ך הוא מושג שמציין זמן ארוך או אינסופי). כשרוצים להגיד כל היש אומרים: שמים וארץ. כלומר, יש בעברית מסר כזה שהעולם מלכתחילה הוא דואלי. בעוד שהא-לוהות היא אחת, "ה' א-לוהינו ה' אחד", העולם שלו איננו אחד, העולם שלו הוא תמיד שניים: השמיים והארץ.אם כן, מה הפסוק הזה - "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ" - בא ללמד אותנו?כאשר אנחנו שואלים את בעלי המיתולוגיות השונות (אליהם התורה מתייחסת, כהנגדה), היוונים למשל או המצרים העתיקים, מאיפה ...
פרשת בראשית פרק א פסוק אאם אומרים לי שמי שברא את העולם זה א-לוהים אז ברור שהעולם שמדובר עליו הוא עולם מושלם. פסוק א' מתאר עולם מושלם ופסוק ב' מתאר עולם שבור.לא נאמר "השמים היו תוהו ובוהו" אלא רק הארץ. פירוש הדבר שהעולם מלכתחילה הוא עולם מושלם, ובמציאות הוא עולם שבור. זה מקביל למושגים הגבוהים מאוד של תורת האר"י: הצמצום השבירה והתיקון.הארץ היא הנושא מפסוק ב' ואילך: "והארץ הייתה תוהו ובוהו". על השמיים לא מדברים יותר. זה מראה על הדואליות שיש בעולם."ברא" בעברית פירושו מלא. הרעיון הראשון שעולה מהמל...
פרשת בראשית פרק א פסוק אמטרת הבריאה היא עבור הראשית והשאלה היא מה היא אותה ראשית. יש לנו במדרש שבע תשובות שונות. מסביר המהר"ל שהראשית מופיעה בכל המדרגות הללו. בכל דבר יש ראשית. זאת אומרת, גם בישראל, גם בתורה, גם בחלה, וגם במעשרות וכו', זו בעצם אותה הראשית שמופיעה בווריאציות שונות לפי המקבל.בגלל שהמילה בראשית פירושה "בהתחלת" ולא כתוב בהתחלת מה, לכן מוכרחים לדרוש. הפסוק כאילו אומר: אתה חייב להבין אותי כמטאפורה, אתה חייב לדרוש אותי. "אין המקרא הזה אומר אלא דורשני".הרב רובינשטיין, זכרונו לברכה, ה...
פרשת בראשית פרק א פסוק אא. למה להביא פסוק שאומר שהארץ היא של הגויים, כאשר אתה רוצה להוכיח את ההיפך. ב. באיזה גויים מדובר. מסביר הרב אשכנזי: מדובר בגויים שמאמינים בתורה, והכוונה לנוצרים, והטענה שלהם היא: "ליסטים אתם שכבשתם": אומנם זה שלכם אבל אין לכם זכות לכבוש, עד שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יגיש לכם את זה על מגש של כסף. וזה בנוי על האידאולוגיה הנוצרית שאומרת שהאדם הוא חוטא במהותו מלידה, ולכן רק אם אלוהים בעצמו מעניק לו בחסד עליון את המתנה מותר לו לקחת.זאת הטענה שהשמיע האפיפיור בפגישה ...
פרשת בראשית פרק א פסוק ב"הארץ והארץ…". ברגע שמכפילים משהו - כאן מתחילות הבעיות. השמים נשארו נקיים, אין עיסוק בשמים עד מעמד הר סיני, אבל "והארץ" - כשנכנסים אל העולם הממשי כאן מתחילות הצרות. זה ההבדל בין העולם התיאורטי לבין העולם המעשי, בין הדברים כפי שהם באמת ובין הדברים כפי שהם במציאות."תוהו ובוהו" - תוהו זה משהו שתוהים עליו, שמטרתו לא ברורה. וכי ב"אלפיים תוהו" לא נבנתה ציביליזציה אנושית? ודאי שנבנתה. אלא שהיא היתה ללא מטרה. "ובוהו" - גם כן, מלשון בהייה. הבהייה היא ציפייה שמשהו יסתדר, אב...
פרשת בראשית פרק א פסוקים ב-דלא רק אחרי התוהו ובוהו יהיה טוב, גם בתוך התוהו ובוהו - "רוח א-לוהים מרחפת על פני המים". לכן אמרו במדרש: "רוח א-לוהים" - זה רוחו של מלך המשיח. יש כיוון משיחי שמתרחש תוך כדי הבלאגן. כל אחד עוסק בשקו ותעניתו והקב"ה הולך ובורא -מתוך העיסוק של כל אחד- אורו של משיח. כל אחד עושה את חלקו ואיננו מודע למגמה הסמויה העולה מהדברים. "ורוח א-להים מרחפת על פני המים"."מרחפת" אותיות: מ"ת רח"ף. רח"ף בגימטריה - 288. לפי המקובלים יש 288 ניצוצות של קדושה שנפלו לתוך הקליפות שאותם צר...
פרשת בראשית פרק א פסוקים ד-ההשלמה: אחד ההסברים לסגולת ישראל- הרי עם ישראל בא מהאנושות אז איך הוא שונה מהאנושות? עצם ההבדלה יוצרת כבר צורה חדשה.את מי זה משמש שא-לוהים קורא לאור "יום"? חז"ל מסבירים ש"קרא" הכוונה שהוא הפקיד את האור על היום ואת החושך הוא הפקיד על הלילה. זה אומר שיש שתי הופעות במציאות: אחת של מילוי והשניה של ריק; המילוי - אור, הריק - חושך. "ויקרא א-להים לאור יום". יום כמו ים פירושו כלי, כלי לפעולה. (הרבים של יום כמו של ים - "ימים", והים בתנ"ך הוא הכלי, הקרקעית, ים של שלמה). מ...
פרשת בראשית, פרק א פסוקים ו-ח"מים" זאת מילה בלשון רבים של "מה". כל מה. המילה "מים" מציינת את כללות המציאות, ללא אבחנה. המים זה חומר מדבק. הרקיע לעומת זאת עניינו להבדיל. רקיע מלשון רקוע. לרקוע זה למרוח דבר באופן קבוע. כלומר, זה ראשית המחלוקת.כדי להבין את ההבדל שיש בין הציווי לבין המציאות אפשר להשתמש במשל של המראה החד כיוונית: תלוי מאיזה צד מסתכלים. ההבדלות הם תמיד ממטה למעלה ולא ממעלה למטה. מבחינתנו אנו העומדים למטה אנחנו רואים חילוקי מדרגות ומחלוקות במציאות. אבל ממבט עליון, מצד המים אשר...
פרשת בראשית פרק א פסוקים ט-יב"יקוו" - גם מלשון מקווה, וגם מלשון קו, תקווה. לראשונה יש כיוון. ברגע שיש תקווה יש גם מגמה.כאשר יש קו בתוך המים יש גם מקום.מ-קו-ם. היבשה זה המקום שמאפשר חיים אוטונומיים. ביום השלישי נוצרים כאחד גם מגמה וגם המרחב המאפשר את החיים.כמו הרקיע והשמים, גם היבשה נקראת ארץ על שם הארץ של הפסוק הראשון. זאת אומרת, בעולמנו היבשה תמלא את התפקיד שיש לארץ שזה מקום מימוש הערכים."ולמקווה המים קרא ימים" - יש יכולת קיבול, יש כלים לפעולה בעולם."וירא א-לוהים כי טוב". הטוב הוא יצירת...
פרשת בראשית פרק א פסוקים יב-טזאין טעם העץ כטעם הפרי זה אומר שיש הפרש בין האמצעי לבין המטרה, ורוב העיסוק שלנו בעולם או באמצעים ומעט מאוד במטרה. הצד הטוב שבזה הוא שכל אותם דברים רבים בהם אנחנו עסוקים הם אמנם אינם המטרה אבל בכל זאת הם משמשים למטרה. יש אחדות אורגנית בין הדברים שאנחנו עושים כאמצעי לבין המטרה.היום הראשון והיום הרביעי עוסקים באותו הנושא: האור! האור - סטאטי; המאורות - אור בתנועה. וכך גם היום השני והיום החמישי. ביום השני - רקיע וים; ביום החמישי: עופות - תנועת חיים ברקיע; דגים - תנועת ...
פרשת בראשית פרק א פסוקים כ-כוספר הזוהר אומר שהפסוק כפשוטו - "שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ" - מדבר על שורש המציאות של המלאכים: "עוף יעופף - אלו המלאכים". ו"שרץ נפש חיה" זה הנחש, כלומר האדם הטבעי.השורש ב.ר.א מופיע שלוש פעמים במעשה בראשית. המילה "ברא" מציינת חידוש גמור, כמו הופעת החיים במציאות, ובאופן מיוחד הופעת הנשמה מן העליונים, לעומת שאר הדברים שאינם חידוש אלא התארגנות מחדש של מה שכבר קיים.מי אלו התנינים הגדולים? חז"ל אומרים שזה הלוויתן ובת זוגו. הדג הגדול הזה נמצא ...
פרשת בראשית פרק א פסוקים כו-כזפסוק כו' משתמש בשם א-לוהים, אשר מציין את הפעולה של הבורא דרך הטבע. כ"ו זה שם הוי"ה בגימטריה. כלומר, מונח ביסוד הטבע יסוד על טבעי, מוסרי, שנקרא "שם הוי"ה".האדם נברא כתולדה של שיתוף פעולה בין הארץ לבין הקדוש ברוך הוא, וזה יוצר איזשהו מתח פנימי באדם - האם הוא נשמה מן העליונים או שמא הוא גוף מן התחתונים. האדם הוא היצור היחיד שבנוי משני מקורות. השאלה היא: מי המוביל? האם המוביל יהיה האדם הטבעי או האדם המוסרי."בצלמנו כדמותנו" - אומר ה"נפש החיים": כשם שאנחנו, כלומר הקדוש...
פרשת בראשית פרק א פסוקים כז-לא"ויברא א-להים את האדם בצלמו".האדם נברא, לא נעשה, והמשמעות היא שהוא נוצר בשותפות - חצי מא-להים וחצי מהאדמה. החצי מא-להים - היכולת לשלוט בכל מכוח נשמתו."זכר ונקבה ברא אותם". ההבחנה בין זכר לנקבה באדם היא קדומה ליצירת האישה והסיפור של הצלע. התכונה הביולוגית של הרבייה הייתה קיימת מלכתחילה. על גבי ההבחנה הביולוגית בין זכר ונקבה יש לנו הבחנה אחר כך בין איש לאישה ועוד מדרגות נוספות.החידוש בבריאת האדם לעומת בעלי החיים נמצא במילה: "וכבשוה". לפי הרמב"ן משמעותה לחצוב מתכות ...
פרשת בראשית פרק א פסוק לאבכל מקום שבו כתוב "יהי" זה קיום מתמיד. אם לא כתוב "יהי" זה קיום חולף. האור הרקיע המאורות - קיימים תמיד (כל ימי הקיום האנושי).בכל מה שביולוגי - צמחים, חיות, אדם - לא כתוב "יהי", כי הקיום שלהם הוא חולף.אם יש לנו קיום אחד שעליו נאמר שהוא ניצחי -"יהי"- וכתוב אחר כך "ויהי", משמע שיש עוד קיום כזה. ואם זה לא העולם הזה אז זה העולם הבא. כלומר, יש עוד קיום מעבר לקיום הראשון והוא הקיום לעולם הבא. (הדבר הזה מראה שהכתוב מקבל את מציאות העולם הבא כבר במעשה בראשית; שתי דרגות של קיום....
פרשת בראשית פרק ב פסוקים א-גביום השביעי, בשונה משאר כל הימים, לא מופיע משפט סיכום: 'ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי'. הסיבה לכך מסביר מניטו היא בגלל שהיום השביעי טרם הסתיים, אנחנו עדיין בתוך היום השביעי, שהוא בעצם ששת אלפי שנות ההיסטוריה.ביום השביעי הקדוש ברוך הוא שובת ולכן אין התערבות א-לוהית בבריאה ורק כשאין ברירה ויש סכנה למהלך ההיסטוריה הקדוש ברוך הוא "מחלל" את שבתו ואז מופיע נס.כאשר המשימות של היום השביעי יושגו נוכל לסיים את היום השביעי ואז נוכל להיכנס ליום השמיני.המשימה של היום השביעי מבו...
פרשת בראשית פרק ב פסוק ד"אלה" - 'פסל את הראשונים', במובן הזה שמכאן ואילך מתחיל תהליך חדש - תהליך התולדות. "אלה תולדות השמים והארץ" - כלומר: מכאן ואילך השמים והארץ בוראים את עצמם. "בהבראם" - כשהם בוראים את עצמם. "בהבראם" ה"א קטנה, כנגד הה"א האחרונה שבשם הוי"ה, מידת המלכות, שהיא מכוונת כנגד השותפות של הבריאה בהיווצרותה. את המעבר לתהליך התולדות ניתן לצייר כמעבר מקו אנכי, בו הפעולה נעשית מהבורא לבריאה, אל קו מאוזן, הוריזונטלי, בו הבריאה יוצרת את עצמה.שלושה סוגי אדם: הראשון שמו "אדם". הו...
פרשת בראשית פרק ב פסוקים ה-זבפרק א' האדם הוא הסוף. ואילו בפרק ב' זה הפוך - האדם קודם לצומח וקודם לבעלי חיים. זהו סדר ערכי: המרכז של ההוויה לפי פרק ב' הוא האדם ועל פי זה הכל נבחן, מה שאין כן בפרק א', שם המרכז של ההוויה הוא הבורא.בפרק ב', לעומת פרק א', הצומח נקרא "שיח", מלשון דיבור. הציפייה להופעת הדיבור, שהיא מיוחדת לאדם, נמצאת כבר בשלב הצומח. (ובעצם אפשר לראות את זה בכל מדרגות המציאות: דומם - דיבור אפסי; חיה -- חווה, "יביע אומר - יחווה דעת"; 'האדם המדבר'. הבריאה כולה היא השתוקקות להופעת הדיבו...
פרשת בראשית פרק ב פסוקים ז-טוַיִּ֩יצֶר֩ ה' אֱ-לֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים. מבטא את היות האדם מחבר בין עליונים לתחתונים. וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה. הכוונה לנפש חיה שהוזכרה בפרק א': "תוצא הארץ נפש חיה". בסוף האדם הוא אותה נפש החיה במובן הזה שהוא עצמאי ביחס לכוחות הטבע.דיוק מעניין של רבי חיים מוולוז'ין: "לנפש חיה". הלמ"ד מציינת תפקיד ביחס למישהו אחר. הוא הופך להיות הנפש החיה של מישהו אחר, כלומר של כל הבריאה כולה! ה...
loading
Comments 
Download from Google Play
Download from App Store