וולר

אתגר הפריצה לחו״ל: לייב חינם בזום, 22.11 ב-11:00 בונה מוצר? לשמור כיסא | מומחה או בעל עסק? לשמור כיסא   גיליתי מי העבד החדש של האנושות. ספוילר: זה לא ה-AI. זה אני. בשלושת השבועות האחרונים צללתי לעולם עובדי ה-AI. לא צ׳אטבוטים שמחכים לפרומפט. עובדים אמיתיים. עם אופי, יוזמה, זיכרון ויכולת לבצע משימות מקצה לקצה. דפי נחיתה, פיתוח, קמפיינים, דאטה, אוטומציות. צווארי בקבוק שפעם לקחו לי ימים ושבועות פשוט נעלמים. ואז נפל לי האסימון.   כשעובדי ה-AI שלך מסוגלים לרוץ במהירות של X100, צוואר הבקבוק הבא הוא אתה. מצאתי את עצמי עובד בלי הפסקה. עד כדי כך שבשבת האחרונה, מרוב שהמוח שלי היה שקוע בעבודה, כמעט דרסתי לתמר את הרגל. הבנתי שמשהו פה השתבש. או שאולי בדיוק להפך. בפרק החדש של וולר לייב אני מספר על הניסוי שהעיף לי את המוח, על המהפכה שקורית אצלי בחברות, ועל השאלה שלא נותנת לי מנוח: אם ה-AI עובד בשבילי, למה לעזאזל אני מרגיש שאני עובד בשבילו? יש לנו עד 2030. והשעון מתקתק. תקשיב לפרק המלא   בפרק: (00:00) מי העבד החדש של האנושות? (01:50) מה זה עובד AI, ולמה הוא לא עוד צ׳אטבוט (02:24) למה ה-C-players וה-B-players נכחדים (04:35) השבת שבה הפכתי לעבד: פאונדר סקסס מנג׳ר ביומיים (06:02) כמעט דרסתי לתמר את הרגל, ומה זה גילה לי (07:45) חצי שעה מדיטציה, ומה הבנתי (09:36) המגבלות של פעם: דפי נחיתה, מפתחים, פרילנסרים, עורכי וידאו (14:10) עובד AI שעושה לך את הבולשיט בלילה (15:32) דאטה וקמפיינים: מה שאף אנליסט לא מתקרב אליו (19:53) The Goal של גולדראט: צוואר הבקבוק לא נעלם, הוא זז (21:15) החידה: צוואר הבקבוק החדש הוא אתה (21:41) אבטחה או מהירות: למה אני משחק התקפה (23:40) שבועיים אחרי: מייל אחד מהרשימה, הזדמנות ומשקיע (24:32) אין אדיקשן גדול מזה. אז מי עבד של מי?

אתגר הפריצה לחו״ל: לייב חינם בזום, 22.11 ב-11:00 בונה מוצר? לשמור כיסא | מומחה או בעל עסק? לשמור כיסא   אנחנו חיים בעולם מטופש. מטופש ברמות שקשה לתפוס.   חברת AI גייסה 37 מיליון דולר. אחרת גייסה 60 מיליון. ועוד אחת נמכרה ב־300 מיליון דולר. ואני מסתכל על המוצרים האלה וחושב לעצמי - רבאק, קלוד יכול לבנות לי חלק מהדברים האלה בשעה וחצי.   אז איך לעזאזל מוכרים חברה ב־300 מיליון דולר על משהו שכמעט כל אחד יכול לבנות?   תחשבו על זה רגע. גם אם החזקתם רק 20% מהחברה, אתם יכולים לצאת מהאירוע הזה עם סכום שיסדר אתכם, את הילדים שלכם, וכנראה גם את הנכדים.   והאבסורד הכי גדול? ההזדמנות הזאת לא שמורה רק לגאונים טכנולוגיים. אבל יש קאץ׳.   כי זה שקל לבנות מוצר, לא אומר שקל לזהות בעיה ששווה מיליונים.   בפרק החדש אני מפרק את ההזדמנות המטורפת הזאת, מסביר למה דומיין אקספרטיז הוא אחד היתרונות הכי גדולים שאפשר להחזיק היום, ואיך מוצאים את הקילר פיצ׳ר שגורם ללקוחות לפתוח עיניים ולשלוף את הארנק. ואני גם מספר על צ׳יראג, יזם הודי שפגשתי, שבנה אפליקציה עם יותר מ־100 מיליון הורדות - בזכות פיצ׳ר אחד כל כך מטופש וכל כך גאוני, שהייתי חייב להבין איך הוא חשב עליו.   אנחנו חיים בעולם מטופש. השאלה היא אם אתם הולכים לעשות ממנו כסף, או להיות אלה שמשלמים את המחיר.   תקשיבו לפרק המלא

אתגר הפריצה לחו״ל: לייב חינם בזום, 22.11 ב-11:00 בונה מוצר? לשמור כיסא | מומחה או בעל עסק? לשמור כיסא   2030. השנה שבה הכול הולך להיגמר. בשבועות האחרונים אני מסתובב עם תחושת מועקה שלא הכרתי קודם. וזה מוזר, כי העסקים צומחים, אני מקים חברות עם יזמים מדהימים, והחיים דווקא אחלה. אבל משהו בתפיסת הזמן שלי השתבש. פעם ידעתי שיש לי זמן. זמן להיכשל, לעשות פיבוט, למצוא את ה־Product Market Fit ולבנות חברה מצליחה. היום אני כבר לא בטוח שהפריבילגיה הזאת קיימת. ה־AI מתקדם בקצב פסיכי. היכולות שלפני שלושה שבועות נראו כמו מדע בדיוני הופכות למציאות, ואני די בטוח שעד 2030 נפגוש Artificial Super Intelligence. ומה יקרה אז? אני חושב שאנחנו בדרך לעולם שבו מעמד הביניים נשחק, עובדים ממוצעים מוחלפים ב־AI, וקומץ קטן של A-Players, שמבינים איך למנף את הטכנולוגיה הזאת, מייצרים ערך בקנה מידה בלתי נתפס. רוצים דוגמה? ה־CTO שלנו בבלוטרון עבד שש שעות עם Claude וחסך לחברה 90 אלף דולר בשנה. שש שעות. 90 אלף דולר לרווח השנתי. וזה בדיוק ההבדל בין להיות עובד טוב לבין להיות מישהו שמזיז את הפאקינג מחט. בפרק החדש אני מדבר על הפחד שלי מ־2030, על מהפכת ה־AI, על היעלמות העובד הממוצע ועל המרוץ שאנחנו כבר נמצאים בתוכו, גם אם לא כולנו מבינים את זה. אבל יש גם חדשות טובות. מעולם לא היה קל יותר לבנות מוצר, להגיע לשוק ולייצר חברה ששווה מיליונים. השאלה היא לא רק מה אתה מסוגל לבנות. אלא כמה מהר אתה מסוגל להפוך את זה לכסף. מבחינתי, 2030 היא קו הסיום של מרוץ שכבר התחיל. ואני מתכוון להגיע אליו בצד הנכון. זה אחד הפרקים האישיים והפחות אופטימיים שהקלטתי. אבל אולי גם אחד החשובים. תקשיבו לפרק המלא. השעון כבר מתקתק.   אוהב אתכם. צאו לתקוף.

אתגר הפריצה לחו״ל: לייב חינם בזום, 22.11 ב-11:00 בונה מוצר? לשמור כיסא | מומחה או בעל עסק? לשמור כיסא   שנים אני אומר שסוכנות היא חרא ביזנס. מלא לקוחות, מלא עובדים, מעט רווח  והכול תלוי בך. אז איך פתאום אני מוצא את עצמי אומר שזה אחד המודלים העסקיים הכי מעניינים בעולם? כי ה־AI שינה את הכלכלה של העסק הזה. בפרק החדש אני מפרק איך חברות שמוכרות לך חלום של ״הכול אוטומטי״ עובדות בפועל כמו סוכנויות. ולמה דווקא השילוב של טכנולוגיה עם בני אדם יכול להפוך אותן לעסקים יעילים בטירוף. אבל החלק שבאמת צריך לעניין אותך הוא איך להיכנס למשחק. אם יש לך מומחיות בבעיה שלקוחות משלמים כדי לפתור, אתה לא בהכרח צריך לבנות עכשיו מערכת מפלצתית. אני מסביר איך נכנסים עם קילר פיצ׳ר אחד, משיגים תוצאה ששווה כסף  ומרחיבים משם. בזמן שאתה מחכה שהטכנולוגיה תהיה מוכנה, מישהו אחר כבר בונה את הקשר עם הלקוח שלך. לך להקשיב לפרק עכשיו!

אתגר הפריצה לחו״ל: לייב חינם בזום, 22.11 ב-11:00 בונה מוצר? לשמור כיסא | מומחה או בעל עסק? לשמור כיסא   טסתי לסינגפור כדי לפגוש תותח שיווק עולמי. הוא שאל אותי מי אני ושלח אותי להזדיין. השנה היא 2017. בארץ אני בטופ של האפיליאייטס, מקדם קמפיינים במיליוני שקלים, מכירים אותי, סופרים אותי בסינגפור? אני ג׳וק עם הזמנה למלון.   באתי לפגוש את אלווין, אחד האפיליאייטס הגדולים בעולם. ביקשתי שיחברו בינינו, טסתי, שלחתי הודעה. קיבלתי מייל שמסביר לי שאני כנראה מתחזה, שהאדם שחיבר בינינו לא באמת מכיר אותי, ושפגישה לא תהיה.   ואז, בשלוש לפנות בוקר, התנפח לי חצי פרצוף.   אז עכשיו אני במדינה זרה, אחרי מייל משפיל, בדרך למיון, ואשתי מציעה שנחזור לתאילנד וניהנה מהחופשה כמו אנשים נורמליים.   הצעה הגיונית. אני, לצערה, כבר לא הייתי באירוע של היגיון.   אמרתי שאני אשיג את הפגישה הזאת.   בפרק החדש סיפרתי מה עשיתי כדי להפוך את ה״לא תודה״ לשעה וחצי מול הבנאדם, איזה מערך תוכן ראיתי שם שכבר ב־2017 העיף לי את המוח, ולמה לפעמים אני מתעקש להשיג משהו גם כשברור לי שהקריירה שלי תסתדר מצוין בלעדיו.   כי בפעם הבאה שיהיה על הכף משהו שבאמת חשוב לי, אני רוצה לזכור שכבר הייתי בסרט הזה. שהיה קשה. שהיה משפיל. ושעשיתי את מה שאמרתי שאעשה.   יש פה סיפור השפלה, למבורגיני צהובה, וטיפה חומר למחשבה על מה נשאר היתרון שלך כשה־AI יודע לעשות כמעט הכול.