Discoverמורה הנבוכים לרמב״ם
מורה הנבוכים לרמב״ם
Claim Ownership

מורה הנבוכים לרמב״ם

Author: הרב בן ציון אוריאל

Subscribed: 8Played: 249
Share

Description

שיעורי מורה הנבוכים לרבינו משה ב״ר מימון, מהדורת מפעל משנה תורה.
הרב בן-ציון (בנצי) אוריאל, ישיבת בית אל.


תוכן:

הקדמות – האמונה והתורה לעומק אמיתתן וסודן (10 שיעורים, מספרים 1-10)

חלק א – דעת ה‘ א-ל עולם (76 פרקים, 88 שיעורים, מספרים 11-98)
פרקי המונחים (א-מט), 42 שיעורים, מס‘ 11-52
פרקי התארים (נ-ע), 27 שיעורים, מס‘ 53-79
פרקי הכלאם (עא-עו), 19 שיעורים, מס‘ 80-98

חלק ב – הא-לוה, הבריאה והנבואה (48 פרקים, 99 שיעורים, מספרים 1-99)
פרקי הא-ל והעולם (הנחות-יב), 26 שיעורים, מס‘ 1-26
[נספח – הלכות יסודי התורה, פרקים א-ד, 14 שיעורים, מספרים 27-40]
פרקי הבריאה (יג-לא), 35 שיעורים, מס‘ 41-75
פרקי הנבואה (לב-מח), 24 שיעורים, מס‘ 76-99

חלק ג – ההשגחה והתורה (50 פרקים, שיעורים, מספרים 1-149)
פרקי המרכבה (הקדמה-ז), 13 שיעורים, מס‘ 1-13
פרקי ההשגחה (ח-כד), 58 שיעורים, מס‘ 14-71
פרקי טעמי המצוות (כה-נ), שיעורים, מס‘ 72-149

חתימת הספר – עבודת האדם ושלמותו התכליתית (4 פרקים, נא-נד, שיעורים, מספרים 149-163)

#מורה_הנבוכים #רמב״ם #הגות
359 Episodes
Reverse
  כותרת משנה: שיעור 2 – שיר הפתיחה ומבוא לאיגרת לתלמיד תאריך: ה מרחשון התש"ף תקציר: למדנו את שיר הפתיחה שכתב הרמב"ם למו"נ הכולל את מגמתו להדריך לדרך הקודש של דעת ה' וההליכה בדרכיו, למדנו על משמעות קריאתו של הרמב"ם כל חייו "בשם ה' א-ל עולם" כהמשך לקריאתו של אברהם אבינו, והקדמנו מבוא לאיגרת התלמיד שבפתיחת המורה, כיצד כתב הרמב"ם את הספר, מהו מבנהו, למי שלחו הרמב"ם ולמי הוא מיועד.
  כותרת משנה: שיעור ראשון - פתיחה ללימוד תאריך: ב מרחשון התש"ף תקציר: ביארנו את חשיבות לימוד ספר מורה הנבוכים, כהדרכת רבינו הראי"ה קוק )שכל ת"ח צריך להיות בקיא בספר זה יחד עם ארבעה ספרים נוספים מכתבי הראשונים(, ואת התועלות העצומות העולות מספר זה להעמקת דעת ה' ודרכיו, דעת תורתו ומצוותיו וייעוד האדם בעולמו. סקרנו את תוכן החיבור ומבנהו בצורה כללית, ביארנו למי הספר נועד ומהי דרכינו בלימודו במסגרת זו.
  כותרת משנה: שיעור 3 – האיגרת לתלמיד שבפתיחת המורה תאריך: ו מרחשון התש"ף תקציר: למדנו את איגרתו של הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף שבעבורו ובעבור הדומים לו חיבר הרמב"ם את מורה הנבוכים. למדנו על התכונות הנדרשות לאדם בכדי להיות מוכן למסירה של סודות התורה וסודות ספרי הנבואה,למדנו על דרך לימוד הרמב"ם את אותו תלמיד, על היחס בין חכמות המתמטיקה, הגיאומטריה, האסטרונומיה והלוגיקה לחכמת האלוקות ועל הגורם שהוביל את הרמב"ם לחבר את סיפרו, אחר שכמעט שגנז את תוכניתו המקורית לחברו.
כותרת משנה: שיעור 4 – פתיחת המורה, פסקאות 1-4 תאריך: ז מרחשון התש"ף תקציר: למדנו על שתי השיטות שעל ידם בחר הרמב"ם בספר המורה לחשוף את עומק הסודות המונחים בעומק כוונתם של התורה וספרי הנבואה. א( ביאור המונחים שבכתבי הקודש לעומקם ב( ביאור המשלים החבויים בהם. ע"י שתי דרכים אלו מורה הרמב"ם את פיתרון מבוכות החכמים שרוצים להבין כיצד מסתדרת התורה עם החכמה וע"י "ראשי פרקים" אלו הוא רומז בפניהם את עומק סודות מעשה בראשית ומעשה מרכבה.
  כותרת משנה: שיעור 5 – פתיחת המורה, פסקאות 5-10 תאריך: ח מרחשון התש"ף תקציר: הרמב"ם הביא את דברי חז"ל על אודות דרך הלימוד של סתרי התורה שהיא לחכם מבין מדעתו בלבד ובמסירת "ראשי פרקים" בלבד, ולימד שכך נהגה התורה עצמה בהצפנת הסתרים שבתוכה, כך נהגו גם כל שאר כתבי הקודש וחכמינו ז"ל, וכך תהיה גם דרכו בספר הזה. הרמב"ם הוסיף ותאר את קושי ההשגה העצום שיש בתפיסת עומק המושגים של סתרי התורה לאמתתם,וכיצד הם נעלמים מן הדעת לאחר הלימוד, והסיק )מתוך ניסיונו האישי( שבלתי ניתן ללמד את התכנים העמוקים הללו אלא בדרך זו של המשלת המשלים ומסירת ראשי הפרקים.
  כותרת משנה: שיעור 6 – פתיחת המורה, פסקאות 11-16 [ועל המשלים 1-2]. תאריך: ט מרחשון התש"ף תקציר: תחילה לימדנו הרמב"ם על הסתרים הסתומים במעשה בראשית ועל הטעם שהתורה בחרה לפתוח בהם ודווקא באופן הסתום שפתחה בהם, אחר, עסקנו בשני חיבורים שהחל הרמב"ם בחיבורם בצעירותו לבאר את עומק משמעות אגדות חז"ל הנראות מתמיהות ולבאר את מהות הנבואה ומדרגותיה ולמדנו מדוע הרמב"ם החליט לגונזם תחילה וכיצד הוא בחר לשקעם מאוחר יותר בתבנית חדשה בתוך ספר המורה. לבסוף למדנו את דברי הרמב"ם על מציאות המשלים והסודות הקיימים בעומקם של כתבי הקודש וכיצד עמל שלמה לחשוף ולדלותם ולהשקותם לרבים.
  כותרת משנה: שיעור 7 – פתיחת המורה, המשלים, פסקאות 3-11   תאריך: יב מרחשון התש"ף תקציר: הרמב"ם לימד על עומק הסודות החבויים בעומק כתבי הקודש מלבד המסרים הגלויים שלהם ומעבר להם )שהם כנמשלים החבויים בתוך משלים(, ולימד על שני סוגי משלים שישנם בכתובים לרמוז אליהם; משל שבכל מילה שבו רומז הוא גם לנמשל, ומשל שחלקו נאמר לצורך מסר המשל בלבד ורק חלקו רומז אף לנמשל סודי עמוק יותר.
  כותרת משנה: שיעור 8 – פתיחת המורה, ההוראות ללומד 1-6, ועל סיבות הסתירות 1-6 תאריך: יג מרחשון התש"ף   תקציר: בסוף ההקדמה למורה מלמדנו הרמב"ם כיצד יש לגשת לסיפרו, כיצד ללומדו, מהו סידרו, מבנהו ודרך חיבורו, וכיצד ניתן להפיק ממנו את מירב הידע הגנוז בו ולרדת לעומקו. כמו כן, מבקש מאיתנו הרמב"ם שלא לגומלו רעה תחת טובה והשתדל לדונו לכף זכות גם במקומות שדבריו אינם מתיישבים על ליבנו ולא למהר לגנות אותו או את דבריו ולהתנגד להם. אחר, מבאר הרמב"ם כי כל טרחתו לחבר את חיבורו היא לשם שמים ומשום "עת לעשות לה'" ומתוך רצונו העז לבאר את האמת ולא למונעה מן הראויים לה. בסיום הדברים החלנו ללמוד על 7 הסיבות לסתירות שיכולות להיות מצויות בחיבורי המחברים השונים.
  כותרת משנה: שיעור 9 – פתיחת המורה, סיבות הסתירות 7-17 תאריך: יד מרחשון התש"ף   תקציר: הרמב"ם לימד על שבע סוגי הסתירות המצויות בחיבורי המחברים (א׳ מאסף דעות ב׳ חזרה מדעה. ג׳ סתירה במשל. ד׳ תנאי נסתר. ה׳ הבהרה הדרגתית. ו׳ אי תאימות עקיפה בשוגג. ז׳ אי תאימות במתכוון), ולימד אילו סתירות מצויות באילו חיבורים, תוך הדגשה מיוחדת על עובדת הימצאם של הסתירות שמחמת המשלים, הסתירות שמחמת ההבהרה ההדרגתית ואלו שמחמת אי התאימות המכוונת, כל אלו הן בחיבורי חז"ל, הן בספר המורה והן בדברי הנביאים. סיימנו בקריאה להעמקה והבנה נכונה בכוונת הרמב"ם באמירתו שכלל בכוונה בסיפרו סתירות מהסיבה השביעית, ובכוונתו בדבר. הדברים ידונו ויתבארו בע"ה בשיעור הבא.
  כותרת משנה: שיעור 10 – פתיחת המורה, סיום סיבות הסתירות תאריך: טו מרחשון התש"ף   תקציר: השלמנו את העיון וביארנו את הביאור שלנו בפשר עניינה של ה"סתירה השביעית", שהרמב"ם מלמדנו שהיא אחת המתודות שהוא השתמש בהם ביחס למושגי אמונה עמוקים שקשה לתפוס אותם כפי שהם, והכרח להדגיש את צידיהם הסותרים השונים במקומות שונים, באופן שרק חכם ישים ליבו לסתירה ויבין מדעתו את עומק פתרונה.הבאנו לדבר הדגמות שבהם הוצרך הרמב"ם להשתמש במתודה זו במורה לפי עניות דעתנו, וביארנו מדוע מתודה זו מצויה דווקא אצל חכמי האמונה והתורה ומדוע היא נעדרת מאצל הפילוסופים.
חלק א – דעת ה' א-ל עולם (76 פרקים, 88 שיעורים, מספרים 11-98) פרקי המונחים (א-מט), 42 שיעורים, מס' 11-52:   כותרת משנה: שיעור 11 – ח"א, תחילת פרק א, המונחים צלם ודמות תאריך: טז מרחשון התש"ף   תקציר: הרמב"ם פותח בביאור המונח "צלם", ותחילה בא להוציא מההבנה החמורה שיצאה ממחשבה שמשמעותו היא תואר ותבנית חיצונית בלבד, דהיינו שבשל לשון הכתוב "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" הסיקו מזה שיש לה' תבנית אברי גוף כתבניתו של האדם חלילה וחס. אחר, הרמב"ם מלמד כי המונח "צלם" מופיע במקרא במשמעות של ה'נפש האנושית', 'ההשגה האנושית' ומלמד שזהו ה"צלם" האלוקי שנברא לאדם. בהמשך הפרק (שיבואר בשיעור הבא), העוסק במשמעות המונח "דמות" נלמד מדוע צלם זה אלוקי הוא ובמה הוא דומה לצלמו של אלוהים.
כותרת משנה: שיעור 12 – ח"א, השלמת פרק א ותחילת פרק ב, 1-3   תאריך: יט מרחשון התש"ף   תקציר: השלמנו את ביאורו של הרמב"ם למונחים "צלם" ו"דמות" ומשמעותם בפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", והדגשנו שיותר ממה שהפרק מלמד על האלוקים והרחקת ההגשמה ממנו הוא מלמד על האדם ומהותו ותכליתו. אחר, ניגשנו לפרק ב וראינו את שאלתו של המלומד כיצד ייתכן הוא שהתורה מספרת (לפי הבנתו) שאדם הראשון נשכר וזכה בהשכלתו ע"י חטאו?! החלנו ללמוד גם את תשובתו ופירושו העמוק של הרמב"ם לפרשה זו, ונשלימה בע"ה בשיעור הבא.
  כותרת משנה: שיעור 13 – ח"א, פרק ב, פסקאות 3-4   תאריך: כ מרחשון התש"ף   תקציר: העמקנו וביארנו בדברי הרמב"ם על מצבו של האדם ותודעתו העליונה שלפני החטא ועל המצב שהתחדש לו ולדעתו ותחום התעסקותה לאחריו ובעקבותיו. בהקשר זה ביארנו שני פירושים אפשריים בדרכו של הרמב"ם במשמעות "והייתם כאלהים (=השופטים, מנהיגי המדינות) יודעי טוב ורע", והרחבנו במשמעויות השונות שכלל הרמב"ם במונח ה"נורמות המפורסמות" לעומת "המושכלות".  
כותרת משנה: שיעור 14 – ח"א, השלמת פרק ב, פסקאות 5-7   תאריך: כא מרחשון התש"ף   תקציר: השלמנו את לימוד פרק ב, סיכמנו את תוכנו והשתדלנו לעמוד על מסריו הפשוטים והעמוקים. ובכללם, 1) ביאור כיצד עולה מהכתוב שהאדם לא הוסיף בהשגתו ע"י חטאו ונשכר ממנו אלא הפסיד וירד ממדרגתו על ידו, 2) הבנה שעיקר שלמות צלמו האלוקי של האדם אינה רק בהשגת מושכלות האלוקיות אלא בה גם בהתנהגות והדרכת המעשים על פיהם, 3) הבנה שלהרמב"ם סיפור חטאו של אדה"ר התרחש במציאות כפשוטו גם אחרי כל הרמיזות לסתרים ולחכמות העמוקו הנוספות שנרמזו בו. בכלל הדברים התייחסנו גם להתאמה הרבה והיחס שבין שיטת הרמב"ם ושיטות הרמב"ן והמקובלים בעומק מושג ה"צלם", חטאו של אדה"ר, ובתכליתו של אדם להידבק בה' וללכת בדרכיו.
כותרת משנה: שיעור 15 – ח"א, פרקים ג-ד   תאריך: כב מרחשון התש"ף   תקציר: ביאר את משמעויותיהם השונות של המונחים "תמונה", "ראה", "הביט", "חזה" שבכתובים, והראה שבהקשרים שונים הם מאמרים על השגת מהות שכלית ואינם נאמרים בדווקא במשמעותם הפיזית, ובכך פתח לנו הרמב"ם צוהר להבנת פסוקים ופרשיות שונות בתנ"ך, שדוגמא מיוחדת ביניהם היא משמעות "ותמונת ה' יביט" שפרשה הרמב"ם: ואמיתת ה' ישיג. בכלל הדברים ביארנו וסיכמנו גם מהלך בפרקים א-ד על המסר הכללי שלהם ועל המשמעויות הנוספות שנרמזו בהם בדרך אגב. 
כותרת משנה: שיעור 16 – ח"א, פרק ה   תאריך: כג מרחשון התש"ף   תקציר: הרמב"ם ביאר את עניין הפסוק "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל הא-לוקים" על הצורך ההכרחי ביראה ובזהירות בכל ההכנות הנדרשות לפני שניגשים לנסות להשיג את הא-לוקים והסתרים העליונים, ומלמד שלזה כיוונו חכמינו ז"ל בדרשתם כי 'בשכר "ויסתר" זכה לקלסטר, ובשכר "כי ירא מהביט" זכה משה ל"ותמונת ה' יביט" ', וכל זה הוא דלא כמו שנהגו "אצילי בני ישראל" שחזו בלא ההכנות הראויות את א-לוקי ישראל. הבאנו בעניין הפרק דברים גם מהרמב"ן ומבעל העיקרים.
כותרת משנה: שיעור 17 – ח"א, פרק ו, תחילת פרק ז   תאריך: כו מרחשון התש"ף   תקציר: למדנו את פרק ו על משמעויות המינוחים "איש", "אשה", "אח" ו"אחות" שבמקרא, והארכנו לבאר מה הרמב"ם בא לבאר בו. בהקשר זה הרחבנו על דרכו של הרמב"ם להשאיר כמה שניתן את המשמעות של חיצוניות הכתובים כנכונה כפשוטה, יחד עם רמיזה (של הרמב"ם) לסודות הנוספים שאף הם לדעתו קיימים בכלל המקראות ובעומקם ומופיעים ברמזים במקרא שמרמזים למשמעויות על גבי המשמעות הפשוטה. החלנו גם בלימוד פרק ז, פסקאות 1-3, בביאור משמעיות המונח "ילד" שבמקרא.
כותרת משנה: שיעור 18 – ח"א, השלמת פרקים ו-ז והרחבות בעניינם וסביבם   תאריך: כז מרחשון התש"ף   תקציר: הוספנו לבאר את כוונת הרמב"ם ברמזיו בפרק ו על משמעות "אשה" ו"אחות" במעשה מרכבה, והשלמנו את פרק ז על ה"צלם" שהמשיך מאדם הראשון לבנו שת ולא לשאר בניו. השוונו את הסברת הרמב"ם בעניין פרשה זו ובעניין הסגולה שבישראל להסברת הדברים ע"י ריה"ל בספר הכוזרי. אחר, סיכמנו את מסר הפרקים שלמדנו עד כה, ולבסוף ביארנו בקצרה את עיקרי שיטותיהם של הרמב"ם והרמב"ן בעניין השדים.

כותרת משנה: שיעור 19 – ח"א, פרקים ח-ט המונחים מקום וכסא 
 תאריך: כח מרחשון התש"ף   
תקציר: בפרק ח לימדנו הרמב"ם על משמעות המופשטת של המונח "מקום" כמדרגת שלמות מסוימת מלבד מובנו במרחב הגשמי, ולימדנו על משמעות ייחוס המקום ביחס להקב"ה ולמדרגת חיוב מציאותו, ובפרק ט לימדנו הרמב"ם על המשמעות המופשטת של המונח "כסא" שהוא כלייחס גדולה ומעלה למי שכביכול יושב עליו. בכלל הדברים, הרמב"ם גם לימדנו להשתמש במסריו כמפתחות להבנת התנ"ך ודברי החכמים ולשונותיהם גם במקומות אחרים שהוא אינו מזכירם בפירוש.
כותרת משנה: שיעור 20 – ח"א, פרק י המונחים עליה וירידה   
תאריך: כט מרחשון התש"ף   
תקציר: הרמב"ם לימדנו על משמעויותיהם העמוקות של המונחים "ירד" ו"עלה" מלבד משמעותם כתנועות במרחב הגשמי, והראה שהם נאמרים על תנועות ושינויי מעלות ומצבים במרחב המעמד השלטוני, במרחב הרוחני ובמרחב העיסוק התודעתי. בכך לימדנו הרמב"ם מהם משמעויות המונחים הללו במקומות שנאמרו בכתבי הקודש כלפי ה', מהו "וירד ה' על הר סיני" ומהי עומק המשמעות הרמוזה בתיאור ש"משה עלה אל הא-לוקים" ובאיזו התעלות מחשבתית-תודעתית עליונה מדובר, מלבד העלייה הפיזית שעלה משה לתוך מראה האש האוכלת בראש הר סיני.
loading
Comments