Discoverאנשי הקשב
אנשי הקשב
Claim Ownership

אנשי הקשב

Author: ד"ר שירלי הרשקו

Subscribed: 173Played: 6,904
Share

Description

ברוכים הבאים לפודקאסט של "אנשי הקשב", בו נותנים מקום של כבוד להפרעת הקשב, ואת כל המידע המדויק והכלים שיכולים לעזור.
אני מזמינה אתכם למסע לפיצוח הפרעת הקשב שלכם בכדי שתוכלו סופסוף להבין ולקבל כלים להגשמת הפוטנציאל הזה, שתמיד מדברים עליו!
עוד חומרים מעניינים בטירוף נמצאים באתר שלי ובספר אנשי הקשב:
https://www.drshirleyhershko.com/
131 Episodes
Reverse
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". "זה כמו לחיות עם שותפה ממש גרועה. שמשאירה כלים, משאירה בלגאן, לא מקפלת כביסה, לא משלמת חשבונות בזמן. ואני תמיד צריכה לאסוף אחריה. והיא לא מתפנה. אני בת 43! אני לא מעוניינת לגור יותר עם שותפים!"כששאלתי את חגית על הפרעת הקשב שלה זו הייתה התשובה שלה. גאונית, מצחיקה, נוגעת ללב. ממש כמו הופעות הסטנדאפ של חגית, בהן בולטות החוזקות של הפרעת הקשב! היצירתיות, האילתורים, האסוציאטיביות, החשיבה המהירה, הקפיצה בין הנושאים, היכולת לתפוס סיטואציה קטנה ולהפוך אותה לרעיון גדול, התנועה המתמדת של המחשבה, ההקשבה למה שקורה כרגע, התגובה המהירה לשינויים, המוח שכל הזמן מחפש גירויים וחידושים...דבר נוסף זה העיסוק של חגית באי נוחות של חיי היום יום, ובפער בין איך זה אמור להיות לבין איך זה באמת מרגיש. זה משתלב בול עם החוויה של אנשי הקשב שהם לא מתאימים לקצב החברתי, וחגית מצליחה להראות דווקא את ההומור באי הסדר הזה.מוזמנים להאזין לפרק מרתק ואחר, שמעלה חיוך וגם נוגע ללב, ובסוף - נותן תקווה!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". שינויים יכולים להיות מבורכים. הם הזדמנות ליצירת התחלה חדשה, לחידוד ערכים, לבחירה מחודשת בדרך שמתאימה.אבל... אנשי הקשב יכולים לחוות יותר קשיים עם תקופות של שינוי. מעבר מגורים, בית ספר אחר, שינוי עבודה, התחלה של תהליך חדש או סתם שינוי בשגרה, יכולים להעלות תחושות של חוסר שליטה, בלבול וחוסר ודאות. אנשי הקשב יותר מתקשים להסתגל למסגרות חדשות, בשל הקושי בעיבוד גירויים רבים או ביצירת הרגלים. ישנם פעמים שתהיה התלהבות משינוי אבל ההתלהבות הזו יכולה לגרום לתחושת הצפה או קושי בהתמדה ואז נטישה. ומצד שני, לאנשי הקשב יש גם יתרונות משמעותיים דווקא במצבי שינוי. בזכות היצירתיות, הגמישות המחשבתית ויכולת החשיבה מחוץ לקופסה! בפרק הזה דיברנו על למה בכלל כדאי לעשות שינוי, מה מפחיד ותוקע אותנו שם, ואיזה כלים יכולים לעזור לנו לעשות שינויים בהצלחה!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". כל כך הרבה אנשים שואלים אותי לגבי אימונים מוחיים, והיום אני רוצה לתת לכם כלי לאימון מוחי, שהוכח מחקרית כמשנה מבנים במוח וגם משנה את דפוסי החשיבה שלנו לחיוביים יותר ובסופו של דבר עושה אותנו מאושרים יותר!מה שמדהים בכלי הזה שהוא חינמי וזמין ולוקח דקה מהיום שלכם! נשמע טוב מידי הא? גם אני חשבתי, עד שקראתי עשרות מחקרים שנערכו בתחום והוכיחו את זה.תרגול פשוט ואישי במשך מספר שבועות של הודיה הביא לשיפור משמעותי ברגשות החיוביים, באיזון הרגשי, ברווחה הנפשית, באופטימיות וברמת האושר ושביעות הרצון מהחיים! התרגול גם גרם לירידה בחשיבה שלילית, בחרדה ובדיכאון, בלחץ הדם ובמדד הדלקתי בגוף.רוצים לדעת איך זה קורה ומה צריך לעשות? תאזינו לפרק...
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". אנשי הקשב יודעים מה "נכון" לעשות... לעקוב אחרי הוצאות, לשלם בזמן, לתכנן קדימה... אבל בפועל המוח שלהם עובד אחרת: דחיינות בתשלומים ובבירוקרטיה, שכחה, קושי לראות את התמונה הגדולה, קושי בתכנון וניהול תקציב, ודחף רגעי שמנצח הרבה פעמים את ההיגיון וגורם לקניות אימפולסיביות. כך נוצר הרבה פעמים מצבים של "כיבוי שריפות": תשלומים ברגע האחרון, הוצאות לא מתוכננות, והרגשה שהם תמיד צעד אחד מאחור בנושא הכלכלי. כל אלו גורמים להרבה רגשות אשמה ובושה סביב הכסף. חשוב להבין שהקושי אינו חוסר אחריות, אלא פער בין כוונה לביצוע, בין הידע, למה שהמוח מאפשר בזמן אמת. בפרק הזה נדבר בדיוק על כך וניתן כלים להתמודדות.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". פגישות ומצגות בעולם העבודה לכאורה נראות כמו המקום שבו הכל יכול להיווצר! החלטות, רעיונות, למידה, חיבורים... אבל בתכלס זה לא ככה. הן הפכו להיות הדבר הכי שוחק, גומר על הקשב, והורס את האפקטיביות של עובדים ומנהלים ביום יום. איך לעשות את זה נכון? כל המידע המעניין והטיפים בפרק הזה.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". שנתחיל מהמקום הרכילותי? אז נכון, שמתן ואני לא מסכימים על הנושא התרופתי. אז מה? זה אומר שאנחנו לא יכולים להעריך זה את זו, כמו גם תכנים נוספים שיש לנו לתת לעולם?יש כאן הזדמנות אישית ומדינית להוריד את מדד ה"עליהום" ולפתוח את הלב, ולראות מעבר למקום הצר שאנחנו הרבה פעמים נוטים להיתקע בו. הפרעת קשב היא הרבה מעבר לנושא התרופתי. היא קודם כל מודעות למי ומה שאני. היא הורדה של אשמה והלקאה עצמית ("אני עצלנית" "אני דפוק"). היא תוספת של חמלה קבלה והתאמה של הסביבה אליי.לא סתם הכותרת המשנית של הספר שלי היא: "לחיות טוב יותר עם ולצד הפרעת קשב". הרי זו לא המטרה של כולנו? לחיות טוב יותר? להיות מאושרים יותר?אז אם זו גם המטרה שלך, ממליצה להאזין לפרק, ולקבל טיפים לחיים בריאים יותר, פיזית ונפשית. כי מספיק לאמץ רק טיפ אחד וזה כבר יכול לחולל שינוי.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". כמטפלת, שמתי לב שיש לנו, בני האדם, נטייה להאשים את עצמנו יותר מידי. מעבר לזה, לפעמים אנו נוטים לתלות את הסיבה להתנהגות שלנו בגורמים אישיותיים או נפשיים, כשזה לא המקרה. לאורך השנים בקליניקה שלי נדהמתי לגלות עד כמה השיטה ההתנהגותית יכולה לעזור במגוון של בעיות ואתגרים. זה שיטה פרקטית שגם תומכת בשינויים סביבתיים. ובאמת, הרבה יותר קל לשנות משהו בסביבה, מאשר לשנות משהו באישיות או בנפש, ולפעמים זה מספיק.בפרק הזה תבינו את חשיבות השינוי הסביבתי על החיים שלנו, ואיך באמצעות הסתכלות על הסביבה שלכם וחשיבה מה יכול לעזור לכם בהתאמתה, יכול ממש לשנות חיים! דיברנו על: איך הסביבה משפיעה על הקשב שלנו, האם היא מתאימה לנו ואיך אפשר לדעת, איזה טעויות אנחנו עושים בעיצוב הסביבה שלנו, איך אפשר לעשות שינויים קטנים בסביבה שישנו את הקשב שלנו, וגם על עיצוב נכון של סביבת הבית והעבודה.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". אנשי הקשב נוטים להתחיל דברים בהתלהבות רבה אך תוך זמן קצר המוטיבציה דועכת, והם חווים תחושת כישלון. זה לא נובע מעצלנות או חוסר אופי, אלא ממאפיינים נוירולוגיים של מוח הקשב, שמתקשה בשימור עניין לאורך זמן והישארות בפעולה שלא מעניינת, על כן קשה להתמיד...במוח הקשב יש רמות נמוכות של דופמין שאחראי בין היתר על הנעה לפעולה, תגמול פנימי, ויסות רגשי, ותחושת סיפוק. כשאין מספיק דופמין, קשה מאוד להתחיל משימות (אפילו פשוטות). זה כאילו חסר "סטרטר" שידליק את המנוע.פיתוח הרגלים דורש חזרתיות, תהליך קבוע ושעמום מסוים. אבל מוח הקשב נמשך לחידוש ולגירויים משתנים, ונרתע משגרה מונוטונית. זו הסיבה שאנשי הקשב יכולים לשכוח לבצע פעולות קבועות, גם אם הן חשובות להם מאוד, או לאבד עניין אחרי מספר ימים, גם אם ההרגל התחיל טוב.אחרי ניסיון שנכשל או הרגל שלא נשמר, אני שומעת בקליניקה שלי הרבה אשמה וביקורת עצמית. משפטים כמו: "אני לא רציני", או "אני לא מסוגלת להתמיד". רגשות אלו פוגעים עוד יותר במוטיבציה העתידית. חשוב לדעת שלמרות כל האתגרים, ניתן לפתח התמדה והרגלים, אם כי לא בדרכים הרגילות. התמדה בהפרעת קשב איננה עניין של כוח רצון, אלא של אסטרטגיות מותאמות, ועל כך דיברנו בפרק! כי המון אנשים יודעים בדיוק מה לעשות ובכל זאת לא עושים את זה. מה יוצר את ההבדל בינם לבין אלו שכן עושים? בפרק תשמעו על כלים שיכולים לעזור לכם כבר מחר: על מנופים, חשיבות הרגש, התייעצות, הרגלים קטנים, תעוזה התנהגותית ומשפכים. גם אם תבחרו אחד מהם זה יעשה את ההבדל!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". מרגישים בקשר שמרוקן אתכם? או מזהים את זה אצל היקרים לכם? יכול להיות שבן/בת הזוג הם נרקיסיסטים? אלו המאפיינים: צורך בהערצה, יהירות, תחושת זכאות, קנאה, ניצול, פנטזיות גדלות, חוסר אמפתיה, חשיבות עצמית, כריזמה, נטייה לפרפקציוניזם, נקמנות או חשדנות, ויתכן גם טראומה בילדות, קיצוניות דתית או שימוש בחומרים ממכרים. התחושה מהצד השני היא: הערכה עצמית תנודתית, רגישות יתר וחוסר ביטחון, חוסר יציבות רגשית, תחושת ריקנות, כעס, נרמול עצמי ותחושת קורבנות. יש קשר בין הפרעת קשב ונרקיסיזם. לפי מחקרים, מצד אחד המאובחנים עם הפרעת קשב עם המרכיב ההיפרי יכולים להיות מאופיינים עם יותר תסמינים נרקיסיסטיים. מהצד השני, אנשי הקשב יכולים יותר להימשך לבני זוג נרקיסיסטיים, בין היתר בגל הדימוי העצמי הנמוך, הצורך באישור חיצוני, נטייה לתלות באחר. בפרק הזה נדבר על: הסימנים לזיהוי נרקיסיסטים אצל גברים ונשים, מה הסיכון בקשר כזה, ואיך אפשר להתמודד איתו. זהו פרק חשוב מאוד לזיהוי מוקדם אצלכם או אצל קרוביכם, וגם מה אפשר לעשות אם אתם כבר שם.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". מחקרים מראים שילדי הקשב מסיימים את בית הספר עם ציונים נמוכים יותר, בסיכון גבוה לחזור על שנות לימודים או לא לסיים עם תעודת בגרות. הם מתארים תחושות תסכול וחוסר אונים, ותחושות של כישלון, אכזבה ואפילו פליאה על כך שאינם מצליחים לשלוט בלמידה כמו האחרים. המחקרים גם מראים שלמורים עמדות שליליות וסקפטיות יותר כלפי תלמידי הקשב. כמחצית מהם לא היו מעוניינים לשלב תלמידי קשב בכיתתם. יחד עם זאת, כאשר מעלים את רמת המודעות אצל המורים זה מחולל שינוי ניכר בעמדות ובהתייחסות וגם בהצלחת התלמידים. הפרק הזה הגיע ממש מדם ליבי. מהמוני הורים שאני פוגשת באבחון והם מספרים לי בדמעות על מה שהילדים שלהם עוברים, וגם ממה שראיתי ששלושת בנותיי עברו. הפרק הזה רוצה לנטוע בכם תקווה ואופטימיות! בהבנה שבית הספר זה לא הכל, זו גם תקופה שעוברת, ואיך אפשר לעבור אותה יותר בקלות בשליטה שלכם, ומבלי להרוס את היחסים בבית.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".דופמין הוא מוליך עצבי במוח, שקשור לקשב, מוטיבציה, ויסות רגשי, תכנון וביצוע משימות, ועוד הרבה דברים. אצל אנשי הקשב קיימת ירידה ברמות הדופמין במוח, וגם תפקוד לקוי שלו, בעיקר באזורים הקשורים לתפקודים ניהוליים, שאחראיים על סדר, ארגון, תכנון, בקרה, זיכרון עבודה, שנמצאים באזור הקדמי של המוח.זו הסיבה לקשיים בהפרעת קשב, כמו הקושי להתרכז לאורך זמן, להניע לפעולה (מה שנקרא: "מוטיבציה"), להתחיל משימות, לסיים אותן, לתכנן דברים ועוד ועוד ועוד...דופמין גם ממלא תפקיד חשוב במערכת החיזוק והתגמול של המוח. הוא אחראי לתחושת הנאה וסיפוק שמתקבלת בעת קבלת תגמול, ובכך מניע אותנו לחזור על פעולות שמביאות לתחושות אלו. אצל אנשי הקשב, מערכת התגמול עובדת בצורה פחות טובה, מה שמוביל לקושי להתמיד בדברים לאורך זמן, במיוחד כאלה שדורשים סיפוק מושהה, ולהעדיף מידיים ומהנים.יש המון מחקרים על הקשר הגנטי בין הפרעת קשב ודופמין. בהפרעת קשב יש שוני בגנים המקודדים לנשא הדופמין (DAT1), בקולטני הדופמין (כמו DRD4 ו-DRD5) וגם באנזים שמפרק דופמין (COMT).בשל הבעייתיות בדופמין, מה שהוכח כעוזר להפרעת קשב זה טיפול תרופתי, פעילות גופנית ומדיטציה, שגורמים להפרשת דופמין במוח.בפרק הזה נצלול למערכת הדופמין ונבין איך היא עובדת! על מה היא אחראית, מה מפעיל אותה, מה מעודד שם התמכרות, מה יכול להעלות מוטיבציה, רשתות חברתיות, ועוד דברים מעניינים שקשורים.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".כולם מחפשים טיפולים לא קונבנציונאליים להפרעת קשב ונערכים על כך המון מחקרים. שני דברים שהוכחו שמסייעים הם ספורט ומדיטציה. שיטה שהחלה להיחקר בשנים האחרונות היא ההומאופתיה. עיקרון השיטה הוא: "דומה בדומה ירפא", כלומר שימוש בחומרים מדוללים מאוד, שנבחרים על פי הדמיון בין תסמיני החומר לבין התסמינים החולים, במטרה לעודד את מערכת החיסון בגוף להילחם בתסמיני המחלה. זו שיטה הוליסטית שמתייחסת למערכת כולה ומשלבת המלצות לאורח חיים וסביבה תומכת. ישנם דיווחים בשטח מילדים ואנשים שטופלו על שיפור בריכוז, במצב הרוח ובתפקוד הכללי. המחקר שבדק את השפעת הטיפול בהומאופתיה על הפרעת קשב מראה תוצאות מעורבות ויש צורך במחקר נוסף בתחום.בפרק תבינו מה זה טיפול הומאופתי, איך הוא עובד, ודגשים חשובים שכדאי לשים לב אליהם בטיפול כדי לשפר את אחוזי ההצלחה בו.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".כשמדברים על הפרעת קשב, אנחנו חושבים על הילד שקשה לו בכיתה, או על מבוגר שמתקשה לעמוד בזמנים, או על הורה שמרגיש מוצף... בפרק הזה נציע הסתכלות קצת שונה על הפרעת הקשב! נדבר על איך היא נראית בקבוצה? וליתר דיוק בארגון שלם. כאן נכנס המושג המסקרן: הפרעת קשב ארגונית, שזו תופעה שבה מאפיינים קלאסיים של הפרעת קשב מופיעים בארגון, בין אם דרך סגנון הניהול, תרבות עבודה, או תהליכים עסקיים.ואם אתם שואלים את עצמכם מה הכוונה בהפרעת קשב ארגונית? זו שאלה טובה מאוד...הפרעת קשב ארגונית זה מצב של ארגון המאופיין בריבוי של רעיונות ויוזמות, אבל בקושי משמעותי בהוצאה לפועל. כלומר מתחילים הרבה ומסיימים מעט. יש סקרנות, חיות, תגובתיות מהירה, אך גם קושי בתעדוף, התמדה ושימור שגרות. משימות זזות בין הידיים בלי נחיתה ברורה, שיחות עבודה גולשות לנושאים צדדיים, ואין תחושת מיקוד. פעמים רבות נוצרת תחושת "כאוס פרודוקטיבי", כלומר יש המון תנועה, אבל קשה לראות תוצאות בשטח. האנשים בארגון כזה יכולים להרגיש שהם עובדים נורא קשה, אבל לא בטוחים על מה.אגב, הפרעת קשב ארגונית זה לא בהכרח דבר רע! ארגונים עם מאפייני קשב יכולים להיות חדשניים, גמישים, מלאי רעיונות ומוטיבציה. אבל ללא מודעות וכלים מותאמים, התכונות הללו עלולות להקשות ולגרום לתסכול, דחיינות, התשה וניהול זמן לקוי. הקושי להחזיק תהליכים ארוכי טווח, להטמיע שינויים או לייצר שגרות, משפיע על הביצועים, על המורל, וגם על תחושת הערך. לכן, כל ארגון, ובמיוחד ארגונים עם אנשי קשב בתפקידים מובילים, זקוק להכרה בדפוסים האלה, וללמוד איך לנהל אותם נכון.וברוח זו, בפרק הזה נדבר בהרחבה על המאפיינים של הפרעת קשב ארגונית, איך מזהים אותם בשטח, איך הם נראים אצל עובדים ומנהלים, וניתן כלים פרקטיים שיכולים לעזור לניהול זמן, מיקוד, הפחתת עומס, והגברת התמדה. אז אם אתם מרגישים שהארגון שלכם לא מממש את הפוטנציאל שלו, אם אתם מזהים אצלכם או בצוות נטייה לפיזור, להצפה, או לפעולה בלי תוצאה, זה הפרק בשבילכם!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".בעשור האחרון מצטברות עדויות מחקריות מעניינות לגבי הקשר בין הפרעת קשב וכאבים כרוניים. קבלו אותם:כאב כרוני מדווח בקרב כ 40% מאנשי הקשב, לעומת כ 20% באוכלוסייה הכללית. הקשר הזה בולט בעיקר בנשים, באנשים עם חרדה או דיכאון, ובסובלים מפיברומיאלגיה, מיגרנה או כאב גב תחתון.נוכחות תסמיני הפרעת קשב בילדות מנבאת סיכון גבוה פי 2 עד 3 להתפתחות כאב כרוני בגיל הבגרות.גם התמרת כאב וגם בקרה על קשב נשענות על מסלולי הדופמין שלקויים בשתי ההפרעות. ישנם אזורים במוח עם פעילות נמוכה יותר בקרב שתי ההפרעות. שכיחות גבוהה של הפרעות שינה, קושי בויסות החושי, חרדה ודיכאון בקרב אנשי הקשב מגבירים כאב. כאב עקבי מפחית יכולת ריכוז, מגביר עייפות ומדכא מוטיבציה, ובכך מחמיר את תסמיני הפרעת הקשב. הליקוי בארגון זמן ובתכנון גורם להזנחת פיזיותרפיה וגורם לחוסר סדירות בנטילת תרופות.אנשי קשב עם כאבים כרוניים יסבלו יותר מקשיים תעסוקתיים והיעדרויות מעבודה, משימוש ותלות מוגברים באופיאטים, מהפרעות שינה קשות והפחתה בפעילות גופנית יומית, המעמיקים גם את הכאב וגם את תסמיני הקשב.הפרק יעסוק בכאבים הכרוניים, הגורמים להם, וגם אפשרויות הטיפול.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".מחקרים מראית לנו שאנשי הקשב נוטים יותר לבחור בעבודה עצמאית. למשל, מחקר שוודי גדול מצא קשר חיובי משמעותי בין הפרעת קשב לבין בחירה בעבודה עצמאית, כאשר התסמינים של היפראקטיביות היו בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר. מחקר אחר מארה"ב שנערך על אלפי אנשים מצא כי עלייה של סטיית תקן אחת בסיכון הגנטי להפרעת קשב מעלה את הסיכוי לעבודה עצמאית ב-32% .נתונים נוספים מצביעים על כך ש-28% מהעצמאים מדווחים על הפרעת קשב, מהסוג של ADHD או ADD. מעבר למחקרים, אני רואה את זה גם בקליניקה שלי ובגדול! ויש לכך סיבה. תכונות הקשורות להפרעת קשב, כמו יצירתיות, נטייה לחדשנות, חיפוש אחר גירויים ורצון לעצמאות, באמת עשויות להתאים יותר למסלול של עבודה עצמאית.אז הפרק הזה מוקדש לכם, עצמאיים ועצמאיות, והאמת שגם למשפחה שלכם, שתבין יותר עם מה אתם מתמודדים. כי לצד החוזקות, ישנם גם קשיים. אנחנו ניגע בהם בפרק הזה וניתן כלים להתמודדות. לפרטים על הקורס שמתאים לעצמאיים ועצמאיות עם הפרעת קשב כתבו ווצאפ למספר: 0587151020
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".תארו לכם שיש מישהו שמארגן לכם את הזמן והמשימות? שמתזכר אתכם? שהופך אתכם ליעילים יותר ופחות מתפזרים? שמוריד מכם עומס עבודה? שמשמש כעוזר האישי שלכם? וכל זה בחינם? או כמעט בחינם?בינה מלאכותית היא תחום מרתק ומאתגר שיכול לעשות את כל זה. המטרה של הבינה המלאכותית היא לפתח מערכות שיכולות לחשוב, ללמוד, ולהתמודד עם משימות בדומה לאדם. המערכות האלה לומדות מהניסיון ומשתכללות כל הזמן.היכולת של המחשב להבין ולפתור בעיות באופן עצמאי, לנהל אינטראקציות עם בני אדם, ולהתמודד עם מצבים בלתי צפויים, יכולה מאוד לעזור לכולם, ולאנשי הקשב בפרט. ישנם כבר מחקרים שמראים שהבינה המלאכותית משפרת יכולות קשב ועוזרת בתפקודים הניהוליים. יחד עם זאת, יש גם חסרונות ואתגרים שצריך להיות מודעים אליהם, וחששות שהבינה המלאכותית תחליף אותנו או שנתמכר אליה. על היתרונות והחסרונות, וגם על כלים פרקטיים שיכולים לעזור לכם כבר היום, נדבר בפרק הזה המעניין הזה!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠. קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".לכולם יש אתגרים בתחום ההורות והזוגיות, אבל במשפחה עם הפרעת קשב האתגרים הללו גדולים יותר, ולכן כל כך חשוב לדבר על הנושא, כדי לנרמל אותו, כדי להרגיש יותר טוב ופחות רגשות אשמה והלקאה עצמית, כדי לקבל טיפים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול, וגם כדי לצחוק על זה!הומור הוא מרפא, והוא חשוב במיוחד בהפרעת קשב! כי אם מסתכלים על המאפיינים של הפרעת קשב, אפשר לראות שהיא כר פורה לחומרי סטנדאפ מעולים, עם כל הטעויות הקטנות של חוסר תשומת לב, מוסחות, איבוד ריכוז לרגע, דחיינות שמביאה למצבי קיצון, שכחה של אירועים פגישות או שמות, איבוד של חפצים או לשים אותם במקומות הזויים, הבלגאן ששורר בבית, וגם בראש.אז כדי לנרמל וגם לצחוק על אתגרי ההורות והזוגיות, תאזינו לפרק סופר מצחיק עם הסטנדאפיסטית המוכשרת רביטל ויטלזון יעקבס!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".הפעם נצלול לנושא שכל כך נוכח אצל רבים מאיתנו, אבל לעיתים קרובות נדחק הצידה: בריאות. כי בסוף, עם כל העומסים, הקשיים, האתגרים והמשימות – מה שנשאר זו התחושה שלנו בגוף ובנפש.מה זו בכלל בריאות? ומה זו מחלה? איך מזהים אותן? למה גם כשאנחנו יודעים מה בריא לנו אנחנו לא עושים את זה? ואיך בכל זאת גורמים לעצמנו להרגיש יותר טוב? בפרק הזה נדבר על הצעד הראשון לריפוי, על הקשבה לגוף שלנו – ומה קורה כשאנחנו מפסיקים להקשיב. נדבר על עייפות, על תזונה, על שינה, על תנועה – ואיך אפשר לעשות צעדים קטנים לשיפור, שבסופו של דבר מצטברים לשינוי משמעותי. נדבר גם על איזון רגשי, על הנפש, ואיך בריאות היא ממש לא רק עניין פיזי, כי האושר האמיתי מתחיל מהתבוננות פנימית. וכמובן, וכמו בכל פרק בפודקאסט, תקבלו כלים קטנים, פשוטים וישימים, שיעזרו לכם להיות קשובים יותר – ולחיות טוב יותר.
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". מחקר שנערך בארה"ב מצא קשר בין הפרעת קשב בילדות לבין סיכון מוגבר לאלימות במשפחה. אנשי הקשב דיווחו על יותר אלימות מילולית ופיזית בזוגיות, בעיקר עקב קושי בוויסות רגשי, אימפולסיביות והיסטוריה של בעיות התנהגות. הקושי בתקשורת, באיזון כלכלי, בהתארגנות, בהבנת סיטואציות חברתיות והפרעות נלוות (כמו חרדה) – כל אלו הופכים את הפרעת הקשב לגורם סיכון לאלימות.מהצד השני, נשות הקשב נמצאו בסיכון גבוה יותר להפוך לקורבנות לאלימות זוגית, בין היתר בשל קושי לשים גבולות, לזהות סימני אזהרה, או לצאת ממעגלים פוגעניים. תחושת חוסר ערך, אשמה או צורך באישור, עלולות להשאיר אותן במערכות יחסים מזיקות. בכל המחקרים צוין כי זיהוי מוקדם של הפרעת הקשב וטיפול מותאם יכולים למנוע השלכות אלו – ולשם כך המודעות היא קריטית.בפרק הרגיש הזה שוחחתי עם אירית ליאני, אשת קשב, נפגעת אלימות במשפחה, וכיום עובדת בתחום. דיברנו על גורמי הסיכון, איך זה קורה ומרגיש, מה עזר לה לצאת מהמעגל הזה, ואיך ממשיכים הלאה?פרק שחשוב מאוד למודעות של כולנו!
פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".אנשי הקשב מתמודדים עם קשיים בניהול זמן, תכנון והתמדה, מה שמקשה עליהם עוד יותר לנהל אורח חיים בריא, במיוחד בכל הנוגע לפיתוח והיצמדות להרגלי תזונה, שינה וספורט. בפרק הזה תקבלו ידע תאורטי חשוב בכל אחד מהתחומים, ולא פחות חשוב: טיפים פרקטיים איך לשפר את הרגלי החיים לבריאים יותר?דיברנו גם על: איך המזון משפיע על המוח, איזה מזונות מומלץ או לא לצרוך, פחמימות וסוכרים, תוספי תזונה, הטרנדים השונים של הדיאטות, איזה פעילות גופנית כדאי לעשות ואיך לישון יותר טוב?
loading
Comments 
loading