סיון רהב מאיר פודקאסט השיעור השבועי

משדר הכנה ליום הכיפורים: עם אביב אלוש בריאיון אישי מיוחד על יום כיפור ועל החזרה בתשובה, עם הבן שתרם כליה בעקבות אבא שלו, עם נער שהקים ארגון שנלחם בהתאבדויות, עם רופאה מעוטף-עזה שחייה ניצלו, עם סיור בכותל המערבי. יום כיפור, מוזמנים להתכונן עם סיון רהב-מאיר ושלל אורחים.   1. יום כיפור יחל ביום רביעי אחר הצהריים, עד יום חמישי בערב. מומלץ לבדוק את שעות ההתחלה והסוף של הצום, בארץ ובעולם. אלה כ-25 שעות יוצאות דופן, ללא אכילה ושתייה, ללא נעלי עור, ללא סלולרי ומסחר ומכוניות ועוד, אבל עם הרבה "כן". עם תפילה, מחשבה והתחדשות.    2. זהו יום של סליחה, מחילה וכפרה. יום שמכריז: אפשר לתקן. אם נרצה, יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש, בין אדם למקום ובין בין אדם לחברו. בספר ויקרא נאמר על יום כיפור: “כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ”.   3. בכל רחבי העולם היהודי זהו יום שיא של נוכחות והשתתפות בתפילות, החל מ”כל נדרי”, התפילה שפותחת את הצום ועד תפילת הנעילה, קריאת “שמע ישראל” ותקיעת השופר בסופו. מבתי כלא ועד בסיסים צבאיים ומרכזים רפואיים, וכמובן בבתי הכנסת, בפארקים וברחבי הערים, אנשים מכל המגזרים והגילאים מגיעים. כדאי לשים לב למי שאולי לא מוצא את מקומו ולעזור לו. והשנה, זהו יום משמעותי במיוחד לרבים, ויש כל כך הרבה מילים בתפילה שכאילו מתארות את השנה שעברנו, ואת התקוות והתפילות שלנו לשיפור ותיקון בכל התחומים.     4. הדלקת הנרות בכניסת יום הכיפורים היא מיוחדת, ומברכים בה שתי ברכות: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שבת ושל יום הכיפורים”, וגם: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”. לפני כניסת הצום אוכלים סעודה מפסקת. יש ברכה שההורים מברכים בה את ילדיהם (“ברכת הבנים”). יש הנוהגים ללבוש בגדים לבנים. אצל יוצאי אשכנז, יום כיפור הוא אחד מארבע הפעמים בשנה שבהן קוראים תפילות יזכור על קרובים שהלכו לעולמם.    5. יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שיש בו חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. ובמוצאי יום כיפור נהוג לחבר מצווה למצווה, לכן נוהגים להתחיל לדבר על בניית הסוכה ואפילו לבנות אותה בפועל, כהכנה לחג הבא.

כי תבוא, ספר דברים 1. פרשת כי תבוא היא הפרשה השביעית בספר דברים, המשך נאום הפרידה של משה רבנו מהעם. אנחנו מתקרבים לסיומו של ספר דברים, ולסיומה של התורה כולה. 2. הפרשה פותחת בתיאור הבאת הביכורים לירושלים, כיצד חקלאי שרואה תאנה קטנה ובשלה על העץ, שם אותה בטנא ויוצא עם הסל הזה למסע של תודה, לירושלים. זהו שיעור גדולה בהכרת תודה, בתשומת לב לרגעים ראשונים, ובשיתוף ההישגים הכלכליים האישיים שלנו עם הסיפור הגדול של האומה. 3. הפרשה מכונה גם "פרשת התוכחה" כי מופיעות בה ברכות וגם קללות שייקרו בהתאם להתנהגות של עם ישראל בארץ ישראל. אנחנו צריכים להתנהג כמו שהתורה מצפה מאיתנו, ולהיות ראויים לברכות. זה מעמד יוצא דופן: כשהעם ייכנס לארץ ישראל, יהיה עליו לעמוד מול הר גריזים והר עיבל, ולשמוע ברכות מפי אנשים שיעמדו על הר גריזים, וקללות – מפיהם של אלה שיעמדו על הר עיבל. כדי לא להצמיד את הקללות לשנה החדשה, קוראים את הפרשה תמיד שתי שבתות לפני ראש השנה. 4. אחרי קריאת התורה, קוראים את ההפטרה מדברי הנביאים. ההפטרה שקוראים בשבתות האלה שאחרי תשעה באב הן נבואות של נחמה, עם פסוקים יפים ומחזקים שנתנו כוח ליהודים בכל הדורות, וגם לנו.

שנת הלימודים נפתחה, ובהרבה גנים וכיתות חוזרים ללמוד את הפרשה. הנה השיעור השבועי על פרשת כי תצא, עם סיון רהב-מאיר. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   פרשת השבוע, פרשת כי תצא, היא הפרשה החמישית בספר דברים. זהו המשך הנאום של משה רבנו שנפרד מהעם, לפני הכניסה לארץ ולפני שהוא נפטר במדבר. שימו לב: זו הפרשה שיש בה הכי הרבה מצוות, מכל הפרשות בתורה. 74 מצוות מתוך 613 (תרי"ג). אין נושא אחד ספציפי בפרשה. הנושא הוא כל דבר אנושי, בכל התמודדות ותחום. היא מדגימה עד כמה התורה שלנו היא תורת חיים, ומדברת על שלל תחומים: משפחה, עבודה, ריבית, צדקה, חקלאות, קבורה, ציצית ועוד ועוד. את הפרשה קוראים בעיצומו של חודש אלול, חודש שהוא מתנה - אפשר לתקן ולשפר את עצמנו, לפני השנה החדשה. בנוסף, ההפטרה שקוראים בשבת היא אחת מהפטרות הנחמה, עם מילים מחזקות. בשבע השבתות שאחרי תשעה באב אנחנו קוראים הפטרות נחמה, והנה רק טעימה מההפטרה של השבת הקרובה, מדברי הנביא ישעיהו: "בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'". שבת שלום.    

1. ברוכים הבאים! גם בחופש ובקיץ הדופק השבועי פועם - פרשת השבוע היא פרשת ראה, והיא הפרשה הרביעית בספר דברים. 2. גם השבוע, אנחנו ממשיכים לשמוע את המסרים האחרונים של משה רבנו, בימים האחרונים של חייו. מה הכי חשוב לו להגיד לנו? מה אנחנו צריכים לזכור, לתמיד, גם אחרי שמשה רבנו ימות? 3. בפרשת השבוע יש 55 מצוות (מתוך 613 מצוות בסך הכול), והן עוסקות בנושאים מגוונים: צדקה, בית המקדש, כשרות ועוד. 4. הפרשה פותחת בפסוק שמתאר את הבחירה החופשית שלנו, בין טוב לרע: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". בכל רגע אנחנו יכולים לבחור באיזו דרך ללכת, וגם אם טעינו אפשר לבחור שוב, והפעם לבחור נכון. הבחירה ניתנת "היום", כלומר בכל יום מחדש. 5. בשבת קוראים הפטרה של נחמה, כמו בכל שבע השבתות שאחרי תשעה באב. ובשבת אנחנו גם מברכים את חודש אלול (זו שבת שמכונה "שבת מברכים", לפני ראש חודש). וביום ראשון ושני בשבוע - חוגגים את ראש חודש אלול, חודש מיוחד של תיקון ושיפור, שמכין אותנו לשנה הבאה. שבת שלום ובשורות טובות.

לפעמים השפע הכלכלי הוא מבחן שצריך לעמוד בו, לפעמים צריך לזכור שלא להתבלבל דווקא כשמצליחים. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר, פרשת עקב. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   1. שלום, ברוכים הבאים! פרשת השבוע היא פרשת "עקב", והיא הפרשה השלישית בספר דברים. 2. גם השבוע, הפרשה היא המשך נאום הפרידה המרגש והמרתק של משה רבנו, שנפרד מעם ישראל. הוא מדבר גם אלינו, לכל אחד מאיתנו, כאן ועכשיו. 3. המילה אהבה מופיעה בפרשה כמה פעמים - משה רבנו מבקש מאיתנו לשמור את המצוות מתוך אהבה, שמחה והתלהבות. הוא מזהיר אותנו שלפעמים, דווקא כשהחיים רגועים וכשאנחנו מצליחים, אנחנו עלולים לשכוח את מה שהכי חשוב. לכן הוא מבקש מעם ישראל שלא ייכנס לארץ ישראל וישכח את התורה ואת הסיפור הגדול שלנו. המבחן שלהם יהיה מבחן העושר וההצלחה והשפע. האם הם לא יתבלבלו מכל זה. 4. בשבוע שעבר הופיעו בפרשה הפסוקים של "שמע ישראל". והשבוע - "והיה אם שמוע". אלה 2 פרשות מתוך 3 שמהוות ביחד את קריאת שמע. פסוקים מפורסמים שכדאי לבדוק שאנחנו מבינים ויודעים בעל פה. 5. ואחרי קריאת הפרשה, אנחנו קוראים הפטרה. בתקופה הזו קוראים הפטרות של נחמה, בשבעה השבועות שאחרי תשעה באב. אלה מילים מחזקות שנתנו כוח ותקווה לכל הדורות שלפנינו, בכל האתגרים, וגם לנו. שבת שלום.  

מה המסר האחרון של משה רבנו אלינו? למה השבת הקרובה היא שבת של נחמה? השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר, פרשת ואתחנן. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף   1. שלום לכם. פרשת השבוע היא פרשת ואתחנן, והיא הפרשה השנייה בספר דברים. משה רבנו ממשיך בפרשה בנאום הפרידה שלו מעם ישראל, ובעצם גם מאיתנו, שקוראים את הדברים השבוע.  2. מה זה "ואתחנן"? משה רבנו מתחנן להיכנס לארץ ישראל, ארץ הקודש. הוא מתאר כיצד ביקש והתפלל, אבל לא זכה לכך. הוא זכה רק לראות את הארץ מרחוק. אנחנו, שקוראים את הפרשה בישראל, זכינו. האם אנחנו מעריכים את הזכות הזו מספיק? 3. בהמשך הפרשה מופיעים שני טקסטים חשובים ומפורסמים – פרשת "שמע ישראל" וגם עשרת הדברות. משה רבנו מלמד אותנו שלא משנה כמה העולם ישתנה וכמה סערות יתרחשו – יש ערכי יסוד, יש מצפן: שמע ישראל, כבד את אביך ואת אמך, לא תגנוב, לא תנאף, שבת ועוד. אתם מוזמנים לבדוק שאתם יודעים בעל פה את המילים האלה מהפרשה.  4. זוהי השבת שאחרי צום תשעה באב, ויש לה שם מיוחד - "שבת נחמו". אחרי קריאת התורה, קוראים הפטרה שיש בה פסוקים של נחמה ("נחמו נחמו עמי"). אחרי הצום אנחנו מתפללים ומקווים לעולם טוב יותר, עולם של גאולה ושמחה ונחמה.  5. והתאריך בשבת הוא ט"ו באב, חג האהבה היהודי. מזל טוב לכל הזוגות שחוזרים להתחתן, אחרי תקופת האבל שבה לא נערכו חתונות.

הכנה לתשעה באב וגם לספר החדש שמתחילים לקרוא בשבת, ספר דברים. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר.    1. תשעה באב, היום העצוב ביותר בשנה, יתחיל במוצאי שבת וימשיך ביום ראשון הקרוב, עד הערב. זהו יום חורבן בית המקדש ואנחנו מתאבלים על כל הצרות והאסונות, על כל מה שקשה לנו, גם ברמה הלאומית וגם ברמה הפרטית. לא אוכלים, לא שותים, קוראים את מגילת "איכה" ואת הקינות, ויש עוד ועוד הלכות ומנהגים. 2. הצום לא נועד רק כדי שנהיה עצובים, חלילה. הצום נועד לתקן ולשפר אותנו. אנחנו לא רוצים לצום שוב בשנה הבאה. אנחנו רוצים לתקן את המצב שלנו ושל כל העולם. 3. לשבת שלפני תשעה באב יש שם מיוחדת - "שבת חזון". זו שבת שבה אנחנו יכולים לדמיין מה החזון שלנו ושל עם ישראל, מה החלומות והשאיפות שלנו, לעתיד טוב יותר. 4. ובשבת אנחנו גם מתחילים ספר חדש, ספר דברים, עם פרשת דברים.  5. ספר דברים אינו ספר עלילה. זה נאום הפרידה של משה רבנו מעם ישראל, ויש בו מסרים רבים עבורנו. שבת שלום, בשורות טובות. 1. תשעה באב, היום העצוב ביותר בשנה, יתחיל במוצאי שבת וימשיך ביום ראשון הקרוב, עד הערב. זהו יום חורבן בית המקדש ואנחנו מתאבלים על כל הצרות והאסונות, על כל מה שקשה לנו, גם ברמה הלאומית וגם ברמה הפרטית. לא אוכלים, לא שותים, קוראים את מגילת "איכה" ואת הקינות, ויש עוד ועוד הלכות ומנהגים. 2. הצום לא נועד רק כדי שנהיה עצובים, חלילה. הצום נועד לתקן ולשפר אותנו. אנחנו לא רוצים לצום שוב בשנה הבאה. אנחנו רוצים לתקן את המצב שלנו ושל כל העולם. 3. לשבת שלפני תשעה באב יש שם מיוחדת - "שבת חזון". זו שבת שבה אנחנו יכולים לדמיין מה החזון שלנו ושל עם ישראל, מה החלומות והשאיפות שלנו, לעתיד טוב יותר. 4. ובשבת אנחנו גם מתחילים ספר חדש, ספר דברים, עם פרשת דברים.  5. ספר דברים אינו ספר עלילה. זה נאום הפרידה של משה רבנו מעם ישראל, ויש בו מסרים רבים עבורנו. שבת שלום, בשורות טובות.

מה הלקחים והמסרים שניקח איתנו מספר "במדבר", אל החיים שלנו, כאן ועכשיו? השיעור השבועי עם סיון רהב-מאיר. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   1. גם בקיץ, גם בחופש הגדול - יש פרשה. והשבוע קוראים 2 פרשות: פרשת מטות ופרשת מסעי – הפרשה התשיעית והעשירית שחותמות את ספר במדבר.   2. בסיומו של ספר, של חומש שלם, יש בתי כנסת שבהם נוהגים להכריז שלוש מילים מחזקות: "חזק, חזק ונתחזק".   3. ומה בפרשות? הרבה עניינים. למשל, פירוט של רשימה ארוכה של 42 (!) המסעות של העם במדבר, מעין "מסיבת סיום" אחרי כל התלאות והדרך הארוכה בדרך אל היעד. לכל תחנה שעברנו בדרך בחיים שלנו - יש כמובן משמעות ומסר.   4. אנחנו בתקופת "בין המיצרים", תקופת אבלות של שלושה שבועות לקראת תשעה באב. יש מנהגים רבים של אבל בימים האלה (לא מתחתנים, לא מסתפרים ועוד - לפי הנהוג בעוד השונות). בשבת קוראים אחרי הפרשה הפטרה מיוחדת, לימים האלה, אבל אין בשבת עצמה מנהגים של אבלות. להיפך, זהו יום של שמחה.    5. ובשבת הזו - מציינים גם את ראש חודש אב.

מה המסרים בפרשת השבוע אל ימי הקיץ של יולי-אוגוסט? מה המשמעות של "שלושת השבועות" שהתחילו השבוע? השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   1. השבוע, אחרי צום י"ז בתמוז ביום ראשון, החלה תקופת "שלושת השבועות" (שמכונה גם "בין המיצרים"), עד תשעה באב. בי"ז בתמוז נפרצו ונפלו חומות ירושלים, ובתשעה באב נחרב בית המקדש. אלה ימים עם מנהגי אבלות שמסמלים מדי שנה חיבור לחורבן ולמה שחסר, וגם חיבור לתקווה ולאמונה.   2. פרשת השבוע היא פנחס, הפרשה השמינית בספר במדבר. זו הפרשה השנייה באורכה מבין כל פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים.   3. בין הנושאים הרבים בפרשה: ספירת כל עם ישראל במפקד גדול, חלוקת ארץ ישראל לשבטים השונים, הקורבנות בבית המקדש (בימים רגילים וגם בימי שבת וחג), פרידה ממשה רבנו שלא ייכנס לארץ ישראל ועוד.   4. אלוקים מודיע בפרשה למשה רבנו על מינוי יהושע בן נון ליורש. לא הבנים של משה יקבלו את התפקיד אלא יהושע, התלמיד המסור, מה שמלמד אותנו שהנהגה לא עוברת רק בירושה, אלא מגיעה בעיקר בזכות כישרון והשקעה.   5. בשבת בבוקר, אחרי הקריאה בתורה, קוראים את ההפטרה. השבוע מופיע בה פסוק מפורסם ויפה על הנאמנות של עם ישראל במשך ארבעים שנה במדבר, ובעצם - על הנאמנות והברית והקשר לאורך אלפי שנים, עד היום: "כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".   שבת שלום, בשורות טובות.

על משמעותו של יום הצום שמתקרב (י"ז בתמוז, ביום ראשון) ועל הברכות המרגשות בפרשת השבוע. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר, עם כלים מעשיים לימים מאתגרים. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   1. שלום לכם, גם בקיץ ובחופש הגדול, פרשת השבוע ממשיכה ללוות אותנו. והשבוע – פרשת בלק, הפרשה השביעית בספר במדבר. 2. הפרשה מתארת את בלק, מלך שמבקש לקלל את עם ישראל ולכן פונה אל הנביא בלעם. אבל כאשר בלעם מנסה לקלל, יוצאות לו מהפה רק ברכות. 3. אחת הברכות המפורסמות שלו, כוללת שתי מילים שכולנו אמרנו הרבה לאחרונה – "עם כלביא". זה היה שם המבצע שבו ישראל תקפה את איראן, והמקור הוא במילים שבלק אמר עלינו בפרשה: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא". הוא ראה את הכוח של עם ישראל להתנער, לקום ולהיות מה שהוא אמור להיות. 4. ויש עוד ברכה מיוחדת שמופיעה בפרשה: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". פרשנינו מסבירים שזו ברכה על המקומות הכי קדושים שיש לנו כיום – בית כנסת, בית מדרש והבית הפרטי שלנו. בלעם ראה שזה הבסיס של עם ישראל, אנחנו קיימים על היסודות הקדושים האלה, עד היום. 5. וביום ראשון הקרוב - צום י"ז בתמוז, היום בו נפרצו חומות ירושלים. י"ז בתמוז מסמל את תחילת התקופה המכונה "בין המיצרים" או "שלושת השבועות", עד תשעה באב, יום חורבן בית המקדש. שבת שלום!

איך ממשיכים בדרך, גם מול אתגרים וקשיים? פרשת השבוע, פרשת "חוקת", מלאה במסרים אקטואליים לחיינו. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   1. ברוכים הבאים לחודשי הקיץ. גם ביולי-אוגוסט. גם בחופש הגדול - יש לנו דופק שבועי, פרשת השבוע. והשבוע – פרשת חוקת, הפרשה השישית בספר במדבר. 2. פרשת חוקת מתחילה במצווה שנקראת "פרה אדומה", שלא ברור מה הטעם והסיבה שלה. פרשנינו מסבירים כבר אלפי שנים את החשיבות של הנושא הזה: פרשת חוקת מזכירה לנו שאנחנו משתדלים כמובן ללמוד ולהבין הכול, אבל התורה היא קדושה, ואנחנו לא מקיימים רק את המצוות שאנחנו מבינים בשכל. 3. שני צדיקים שמנהיגים את העם נפטרים בפרשה: מרים הנביאה ואהרון הכהן. הפרשה מתארת כיצד העם מתאבל על אהרון 30 יום, כיוון שהוא היה משכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, ונחשב לדמות אהובה במיוחד. 4. עוד אירוע בפרשה - "מי מריבה". העם צמא ומבקש מים ומתלונן, אלוקים אומר למשה רבנו לדבר אל הסלע אבל הוא מכה אותו. מייד אחר כך משה רבנו שומע בפרשה מאלוקים שהוא לא ייכנס לארץ ישראל. כלומר, העם יצטרך להיפרד מהדור הזה של ההנהגה ולהיכנס לארץ ישראל עם מנהיג חדש, יהושע. 5. עוד בפרשה: מלחמות ומאבקים עם כמה עמים, וגם "שירת הבאר" שהעם שר בדרך לארץ ישראל. הפרשה מתרחשת ממש ערב הכניסה לארץ, המסע במדבר מתקדם ליעד הסופי. שבת שלום!

שיעור לפרשת קורח תשפ"ה - השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר

מי מספר לך את הסיפור? מי הפרשן שלך? ומה המסר הכי חשוב מהפרשה למצב שלנו כעת? שיעור קצר של סיון רהב-מאיר לרגל המצב. פרשת שלח תשפ"ה

איך מתמודדים עם נפילות ומשברים בפרשה וגם בחיים? השיעור השבועי, פרשת בהעלותך, סיון רהב-מאיר.   1. פרשת השבוע היא פרשת בהעלותך, הפרשה השלישית בספר במדבר. 2. הפרשה מתארת את תחילת המסע של בני ישראל במדבר, אחרי כל ההכנות בפרשות הקודמות. 3. המסע מתחיל ברצף של אירועים אופטימיים וחגיגיים: "בהעלותך את הנרות" (המצווה להדליק אור במנורה במשכן), חגיגת הפסח הראשונה אחרי יציאת מצרים, קביעת חג פסח שני למי שלא חגג את פסח במועדו, השימוש בחצוצרות כדי לקרוא לעם ועוד. 4. אבל בפרשה מופיעות גם תלונות ומריבות של בני ישראל, שמתלוננים על המסע ועל התנאים ואפילו מביעים געגוע לארץ מצרים. לכן משה רבנו מקבל הוראה - למצוא עוד 70 אנשי רוח ולהכשיר אותם לעזור לו, כדי שיחנכו את העם ויחזקו אותו מבחינה רוחנית. בלי מוטיבציה ומשמעות, המסע לא יצליח. 5. בין הפסוקים המפורסמים בפרשה: "קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך" (אומרים זאת עד היום כשמוציאים את ספר התורה מארון הקודש) וגם "ה' דיבר טוב על ישראל" (כך אומר בפרשה יתרו, כשהוא מתאר את העם). שבת שלום.