סיון רהב מאיר פודקאסט השיעור השבועי

על תפילה, על ברכה, ועל יחסים בין אחים. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר, פרשת תולדות. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   1. ברוכים הבאים. פרשת השבוע היא פרשת תולדות, הפרשה השישית בספר בראשית, והיא מתארת את תולדותיו של יצחק אבינו. 2. עשרים שנה מחכים יצחק ורבקה לפרי בטן, עשרים שנה של תפילות וציפייה, עד שהתאומים יעקב ועשיו נולדים. אבות ואימהות האומה מלמדים אותנו שיעור בהתמודדות עם מצוקה ועם כאב בחיים. 3. עשיו מוכר את הבכורה שלו (המסמלת את הרוחניות ואת הנצח) תמורת נזיד עדשים. פרשנינו מסבירים שגם אנחנו ניצבים מול ההתלבטות הזו בחיים: החשוב מול המיידי, הערכי מול הנוצץ. יעקב ועשיו הם לא רק שני אחים תאומים, הם גם שני יצרים שמתרוצצים בתוכנו. בהמשך, רבקה אומרת ליעקב להתחפש ולקבל מאביו יצחק את הברכות, כבן בכור. עשיו מגלה זאת, כועס ויעקב בורח ממנו. 4. כמה מילים על דמותו של יצחק: יצחק אבינו עושה בפרשה בדיוק את מה שעשה אביו אברהם - חופר את אותן בארות, מתמודד שוב עם רעב בארץ, ולכאורה, לא ראו בעולם את החידוש הדרמטי שלו. הפעילות הייתה שקטה, כמעט סודית. אבל כדי להתקיים ולהתקדם אנחנו צריכים לא רק "אברהמים" אלא גם "יצחקים", אנשים של מסירות ועמל והתמדה, לאורך זמן. 5. וביום שישי השבוע - ראש חודש כסלו.   שבת שלום

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בתורה, אחרי פרשות בראשית, נח ולך-לך. הפרשה פותחת בהכנסת האורחים החמה של אברהם אבינו לאוהל שלו. זה שיעור גדול בצדקה, ביחס לזולת ובחסד - שמעצב את חיינו עד היום. חלק מה"אלגוריתם" של העם היהודי התעצב כאן, בסיפור המכונן הזה. כדאי לשים לב לכל המילים בפרשה שמתארות כמה אברהם הזדרז לעשות חסד. הוא רץ, הוא הזדרז. הוא מלמד אותנו לעשות דברים בהתלהבות, באהבה, בזריזות: השאלה היא לא רק מה אתה עושה, אלא איך אתה עושה. מה גורם לנו להתלהב? האם נתינה לאחרים יכולה לשמח אתכם ולהלהיב אותנו? בהמשך הפרשה, מסופר על לידת יצחק. לשרה ולאברהם יש סוף סוף בן שימשיך אותם. אבל בהמשך מתוארת גם עקידת יצחק, שמסתיימת בכך שאלוקים מכריז: "אל תשלח ידך אל הנער". אלוקים לא רוצה קורבנות של בני אדם, חלילה. הוא רוצה שיצחק, וכולנו, נחיה ונמשיך את המורשת. הפרשה מתארת גם כיצד נחרבה העיר סדום, עיר שהיו בה הרבה רוע, אלימות ושחיתות. העיר סדום היא ממש סמל של חושך, מול האוהל של אברהם, שהיה בית של נתינה ואור. שנזכה להמשיך את דרכו המאירה של אברהם.

הסיפור של תיבת נח שאנחנו מכירים מהגן - הוא הרבה יותר עמוק ומשמעותי. מה הוא מלמד אותנו, כאן ועכשיו? הצטרפו לשיעור השבועי של סיון רהב-מאיר.   1. ברוכים הבאים, פרשת נח היא הפרשה השנייה בתורה, אחרי פרשת בראשית. בפרשה מופיע הסיפור המפורסם על המבול, ממנו ניצלו רק מי שהיו בתוך תיבת נח. 2. רבים חושבים שהפרשה עוסקת רק במבול, וזה לא נכון. בהמשך הפרשה מסופר על הקשת בענן והיציאה מהתיבה, וגם כל סיפור מגדל בבל, על האנושות שניסתה להגיע לשמיים ולבסוף התפזרה לכל עבר.   3. וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ: "בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה". לפעמים, כשיש מבול, צריך להתכנס פנימה, אל תוך תיבה. פרשנינו מסבירים שזוהי קריאה לכל אחד מאיתנו: מהי תיבת נח שלך? בעידן של חרדות, הסחות דעת, טרדות, בתחושה שלפעמים העולם הוא מבול אחד גדול, מה נותן לנו עוגן וחוסן? מה מקור השלווה והעוצמה שלנו? פרשנים רבים מציינים שהשבת היא תיבת נח של ימינו.   4. "צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךְ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ". לפעמים צריך לדעת מתי להיכנס לתוך התיבה, וגם מתי לצאת ממנה אל העולם. זה איזון עדין, של התכנסות פנימה   ויציאה החוצה.   5. אנחנו עדיין בפרשות האוניברסליות, לפני שהעם היהודי מופיע. בסוף הפרשה מוזכר אברהם אבינו, ובשבוע הבא בפרשת "לך לך" הוא יעלה על בימת ההיסטוריה וילמד אותנו איך לפעול מתוך מסגרת של עם. העם היהודי ייוולד.

משדר הכנה ליום הכיפורים: עם אביב אלוש בריאיון אישי מיוחד על יום כיפור ועל החזרה בתשובה, עם הבן שתרם כליה בעקבות אבא שלו, עם נער שהקים ארגון שנלחם בהתאבדויות, עם רופאה מעוטף-עזה שחייה ניצלו, עם סיור בכותל המערבי. יום כיפור, מוזמנים להתכונן עם סיון רהב-מאיר ושלל אורחים.   1. יום כיפור יחל ביום רביעי אחר הצהריים, עד יום חמישי בערב. מומלץ לבדוק את שעות ההתחלה והסוף של הצום, בארץ ובעולם. אלה כ-25 שעות יוצאות דופן, ללא אכילה ושתייה, ללא נעלי עור, ללא סלולרי ומסחר ומכוניות ועוד, אבל עם הרבה "כן". עם תפילה, מחשבה והתחדשות.    2. זהו יום של סליחה, מחילה וכפרה. יום שמכריז: אפשר לתקן. אם נרצה, יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש, בין אדם למקום ובין בין אדם לחברו. בספר ויקרא נאמר על יום כיפור: “כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ”.   3. בכל רחבי העולם היהודי זהו יום שיא של נוכחות והשתתפות בתפילות, החל מ”כל נדרי”, התפילה שפותחת את הצום ועד תפילת הנעילה, קריאת “שמע ישראל” ותקיעת השופר בסופו. מבתי כלא ועד בסיסים צבאיים ומרכזים רפואיים, וכמובן בבתי הכנסת, בפארקים וברחבי הערים, אנשים מכל המגזרים והגילאים מגיעים. כדאי לשים לב למי שאולי לא מוצא את מקומו ולעזור לו. והשנה, זהו יום משמעותי במיוחד לרבים, ויש כל כך הרבה מילים בתפילה שכאילו מתארות את השנה שעברנו, ואת התקוות והתפילות שלנו לשיפור ותיקון בכל התחומים.     4. הדלקת הנרות בכניסת יום הכיפורים היא מיוחדת, ומברכים בה שתי ברכות: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שבת ושל יום הכיפורים”, וגם: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”. לפני כניסת הצום אוכלים סעודה מפסקת. יש ברכה שההורים מברכים בה את ילדיהם (“ברכת הבנים”). יש הנוהגים ללבוש בגדים לבנים. אצל יוצאי אשכנז, יום כיפור הוא אחד מארבע הפעמים בשנה שבהן קוראים תפילות יזכור על קרובים שהלכו לעולמם.    5. יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שיש בו חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. ובמוצאי יום כיפור נהוג לחבר מצווה למצווה, לכן נוהגים להתחיל לדבר על בניית הסוכה ואפילו לבנות אותה בפועל, כהכנה לחג הבא.

כי תבוא, ספר דברים 1. פרשת כי תבוא היא הפרשה השביעית בספר דברים, המשך נאום הפרידה של משה רבנו מהעם. אנחנו מתקרבים לסיומו של ספר דברים, ולסיומה של התורה כולה. 2. הפרשה פותחת בתיאור הבאת הביכורים לירושלים, כיצד חקלאי שרואה תאנה קטנה ובשלה על העץ, שם אותה בטנא ויוצא עם הסל הזה למסע של תודה, לירושלים. זהו שיעור גדולה בהכרת תודה, בתשומת לב לרגעים ראשונים, ובשיתוף ההישגים הכלכליים האישיים שלנו עם הסיפור הגדול של האומה. 3. הפרשה מכונה גם "פרשת התוכחה" כי מופיעות בה ברכות וגם קללות שייקרו בהתאם להתנהגות של עם ישראל בארץ ישראל. אנחנו צריכים להתנהג כמו שהתורה מצפה מאיתנו, ולהיות ראויים לברכות. זה מעמד יוצא דופן: כשהעם ייכנס לארץ ישראל, יהיה עליו לעמוד מול הר גריזים והר עיבל, ולשמוע ברכות מפי אנשים שיעמדו על הר גריזים, וקללות – מפיהם של אלה שיעמדו על הר עיבל. כדי לא להצמיד את הקללות לשנה החדשה, קוראים את הפרשה תמיד שתי שבתות לפני ראש השנה. 4. אחרי קריאת התורה, קוראים את ההפטרה מדברי הנביאים. ההפטרה שקוראים בשבתות האלה שאחרי תשעה באב הן נבואות של נחמה, עם פסוקים יפים ומחזקים שנתנו כוח ליהודים בכל הדורות, וגם לנו.

שנת הלימודים נפתחה, ובהרבה גנים וכיתות חוזרים ללמוד את הפרשה. הנה השיעור השבועי על פרשת כי תצא, עם סיון רהב-מאיר. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.   פרשת השבוע, פרשת כי תצא, היא הפרשה החמישית בספר דברים. זהו המשך הנאום של משה רבנו שנפרד מהעם, לפני הכניסה לארץ ולפני שהוא נפטר במדבר. שימו לב: זו הפרשה שיש בה הכי הרבה מצוות, מכל הפרשות בתורה. 74 מצוות מתוך 613 (תרי"ג). אין נושא אחד ספציפי בפרשה. הנושא הוא כל דבר אנושי, בכל התמודדות ותחום. היא מדגימה עד כמה התורה שלנו היא תורת חיים, ומדברת על שלל תחומים: משפחה, עבודה, ריבית, צדקה, חקלאות, קבורה, ציצית ועוד ועוד. את הפרשה קוראים בעיצומו של חודש אלול, חודש שהוא מתנה - אפשר לתקן ולשפר את עצמנו, לפני השנה החדשה. בנוסף, ההפטרה שקוראים בשבת היא אחת מהפטרות הנחמה, עם מילים מחזקות. בשבע השבתות שאחרי תשעה באב אנחנו קוראים הפטרות נחמה, והנה רק טעימה מההפטרה של השבת הקרובה, מדברי הנביא ישעיהו: "בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'". שבת שלום.