המשקיענים - סטפק & רבינוביץ

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"משקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק חוזרים עם המשך סקירת עונת הדוחות של הרבעון השלישי של 2025 בארה"ב. אחרי ששבוע שעבר התמקדו בענקיות הטק, השבוע ינתחו את התובנות הכלכליות מביצועי חברות נוספות הנסחרות בארצות הברית, אשר דוחותיהן משקפים את מצבו האמיתי של המשק האמריקאי בסביבת ריבית גבוהה, גיאופוליטקה משתנה והרבה אי ודאות שככל הנראה תישאר איתנו עוד הרבה.הדוחות מציגים תמונה מעורבת אך מעניינת שמשקפת מגמות רחבות. כך למשל, חברת התוכנה הארגונית סיילספורס הפתיעה לטובה כשהציגה הכנסות של 9.5 מיליארד דולר, מעט מעל תחזיות האנליסטים והרווח למניה עמד על 2.60 דולר. הנתונים הללו מעידים על חוזקו של מודל המנויים והצמיחה המואצת של שילוב AI בשירותי הלקוחות של החברה.דוגמא נוספת היא ענקית השבבים אינטל שרשמה רבעון מפתיע, עם הכנסות של 13.7 מיליארד דולר שעקפו את הצפי המוקדם. הרווח למניה עמד על 23 סנט, שינוי חד לעומת ההפסד שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, התחזית המאופקת שהציגה החברה לרבעון הרביעי משקפת את האתגרים הקיימים בשוק התחרותי בה נמצאת אינטל המדשדשת.הדוחות הללו מוכיחים כי בעוד חברות מסוימות מנווטות בהצלחה לתוך עולם ה-AI ומצליחות לממש את כוחן העסקי, אחרות מציגות סימני התאוששות אך נדרשות להתמודד עם אתגרי תחזית ושוק מהותיים. האם הביצועים הללו של השווקים הרחבים יצליחו לתמוך במדדים הגלובליים, או שלמעשה המגמה תלויה לחלוטין ב"שבע המופלאות"?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"משקיענים" עומר רבינוביץ' מארח את יקירה שחר, מנהלת דסק השווקים הגלובליים ביחידת המחקר בבנק הפועלים, את עומר ברוך, מנהל סל מניות חו"ל בגמל ופנסיה של מיטב, ואת קרן צדוק, מנהלת הקרן הגמישה של אינווסטור 360, לסקירה מעמיקה של עונת הדוחות של הרבעון השלישי בארה"ב.השווקים הגלובליים ממשיכים להיות מושפעים מהביצועים של שבע הגדולות, כאשר הציפיות סביב חדשנות בתחום הבינה המלאכותית מציבות רף גבוה במיוחד לתוצאות הכספיות. עונת הדוחות הנוכחית מספקת מבט קריטי על עוצמתן הכלכלית של החברות הללו בסביבה מאקרו כלכלית מורכבת.הדוחות שפורסמו לאחרונה משתי ענקיות טכנולוגיה מציגים תמונה מעורבת. אלפאבית הציגה תוצאות חזקות שהזניקו את המניה במסחר המאוחר: הכנסות מעל הצפי של 102.35 מיליארד דולר, ועלייה משמעותית ברווח למניה של 2.87 דולר כתוצאה מצמיחה בתחום הענן, אשר הכנסותיו עלו ב-35% שנה אחר שנה, לצד ביצועי פרסום חזקים. לעומת זאת, מטא פרסמה דוחות שהראו ירידה חדה ברווח הנקי ל-1.05 דולרים למניה (מול 6.03 דולרים אשתקד), בעקבות חיוב מסים חד פעמי של 16 מיליארד דולר, למרות שההכנסות שלה עמדו מעל הצפי על 51.24 מיליארד דולר.הנתונים הללו מעידים כי למרות שמנוע הצמיחה של ה-AI ממשיך להיות רלוונטי, על המשקיעים לבחון היטב את הפוטנציאל הנגזר מכל אחת מהחברות. האם ביצועי הליבה החזקים, כפי שראינו באלפאבית, יכולים להתגבר על הפסדי ענק רגעיים כדוגמת מטא? האם הראלי בשווקים האמריקאים ימשיך, או שהגיע הזמן לבחינה מחודשת של המומנטום?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידעונת הדוחות לרבעון השלישי של 2025 יוצאת לדרך, והמשקיעים נדרשים להיערך עם תובנות, כלים וניתוחים שיעזרו להם להבין את תמונת השוק. הערב בפרק נוסף של "המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יספקו מדריך מקצועי לקראת תקופת הדוחות, עם ניתוח מגמות מרכזיות ותובנות שכל משקיע חייב לדעת.הרבעון השלישי היה סוער במיוחד בשוקי ההון, אך הסתיים בעליות נאות במדדים המובילים: בארה"ב, מדד S&P 500 עלה בכ-8%, הנאסד"ק זינק בכ-11%, ובישראל מדד ת"א 35 רשם עלייה דומה של כ-8%, בעוד ת"א 90 הסתפק בתוספת של כ-5%. כל זאת על רקע סיום הלחימה בעזה וההסלמה בגזרה האיראנית, שמוסיפים שכבת אי-ודאות לשוק המקומי. בפרק, עומר ואבנר ידונו כיצד אירועים גיאו-פוליטיים משפיעים על ביצועי החברות, ואילו סקטורים עשויים להפתיע לטובה או להיפגע בתקופה הקרובה.השאלה הגדולה היא: האם הדוחות הכספיים שיפורסמו בקרוב ימשיכו לשקף יציבות וצמיחה, או שיחשפו סימני האטה בעקבות ההתפתחויות הכלכליות והביטחוניות?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהפסקת האש הנוכחית מסמנת תחילתה של תקופה חדשה, גם אם שברירית. ישראל עדיין מתמודדת עם פגיעה במעמדה ותדמיתה הבינלאומי, ההפגנות נגד ישראל ממשיכות ורק אתמול הודיעה קנדה שתעצור את ראש הממשלה נתניהו במידה ויעבור במדינה, אבל בכל זאת, בישראל נושבות גם רוחות רעננות של סיום המלחמה, והדבר כמובן משפיע גם על סנטימנט המשקיעים.שוק ההון המקומי בלט השנה לחיוב, עם עליות חדות שהציבו אותו בין השווקים החזקים בעולם. אחרי ראלי כזה, טבעי לשאול האם נותר עוד מרווח לעליות, או שמא השוק מתקרב לרוויה.במבט קדימה, ייתכן שנראה התחדשות של שיתופי פעולה אזוריים – בעיקר עם מדינות הסכמי אברהם, שחלק מהיוזמות עימן הוקפאו בשנה החולפת. חזרה לשגרה מדינית וכלכלית עשויה להחזיר את זרימת ההון הזר, ולתמוך בהשקעות תשתית ובחדשנות.במקביל, הציפייה להורדת ריבית באופק מעודדת את השווקים, אך עדיין רחוקה מוודאות. שוק הנדל״ן לעומת זאת ממשיך לדשדש – עם סטגנציה במחירים, נפח עסקאות נמוך ומלאי דירות גדול שמחכה לרכישה. משקיעים פרטיים ממתינים לראות לאן נושבת הרוח.בפרק היום נבחן את הסקטורים השונים בשוק ההון הישראלי וננסה לאתר הזדמנויות בשוק המשתנה.כרגיל, מתחילים ב 18:15 עם השקעות למתחילים ועוברים ב 18:45 למשקיענים.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהיוזמה שנחשפה שבוע שעבר על־ידי טראמפ ונתניהו מציעה תרחיש אפשרי לסיום המלחמה. התכנית מדברת על הסדר בין ישראל וחמאס, שחרור כל החטופים בפעימה אחת, הפוגה מיידית של האש, נסיגה הדרגתית של כוחות, דה מילטריזציה של חמאס, מינוי ממשל טכנוקרטים שיוסכם ע״י חמאס ועוד. טורקיה וקטאר הודיעו על תמיכה בתכנית, וכעת העולם מחכה לתשובתו של חמאס. האם החזרה לשגרה תתורגם לראלי משמעותי, או שהמכפילים הנוכחיים של ישראל כבר יקרים? השווקים ודאי יעלו במקרה של הסכם, אבל כמה בשר נותר לעליות? זהו אחד הרגעים המבלבלים בשוק - המדדים רשמו התאוששות מרשימה למרות שהמלחמה עדיין בעיצומה, ולכן קשה לדעת אם אנחנו בתחילתה של מגמת עלייה או בסופה.  בפרק הקרוב של ״המשקיענים״ ננסה להבין מה יקרה באמת אם תיווצר נקודת מפנה מדינית: איך שוק מתנהג כשהסיכון הביטחוני לא נעלם לחלוטין - אבל הופך לתרחיש מוסדר; האם תתקיים קפיצה חדה בביקוש למניות הבנקים והנדל"ן, עד כמה השקל יכול להתחזק? והאם שוק האג"ח יחזור לשדר אמון. נבחן גם מקרים דומים בעולם - מדינות שיצאו מסכסוך צבאי לתוך גל של השקעות וצמיחה - ונשאל האם לישראל יש את התנאים לחזור לתרחיש כזה, או שהפיצול הפוליטי והחוב הממשלתי הכבד ימשיכו לגרור את הרגליים.

אנחנו משתפים היום פרק של פודקאסט אחר שלנו מרשת הפודקאסטים, ״אינווסטור לייב״ בו מיכה מלכה, משקיע ותיק, מנכ״ל קרן הגידור טוליפ, משתף בטיפים למשקיעים פרטיים ונותן את משנתו לגבי השוק בארץ. האם הראלי ימשך גם ב 2026?כדי להישאר מעודכנים בפודקאסטים נוספים של ״אינווסטור לייב״לחצו על הלינק, ולחצו על כפתור FOLLOW,עקובספוטיפייאפל פודקאסטסתקציר הפרק:עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך יארחו את מיכה מלכה, מנכ"ל קרן הגידור טוליפ, לשיחה על השוק הישראלי שהציג בשנים האחרונות ביצועים יוצאי דופן בהשוואה עולמית. על אף האתגרים הביטחוניים והכלכליים, כולל אינפלציה שנתית של כ־3.1% (בתוך יעד בנק ישראל של 1%–3%), וריבית בסיסית גבוהה של 4.5% שנשמרת מחשש לפריצת גירעון, המדדים המובילים – ת"א־35 ות"א־125 – רשמו עליות מרשימות של כ־29% וכ־30% בהתאמה מתחילת השנה.בתקופה שבה משקיעים רבים מושפעים מכותרות דרמטיות וממהרים לצאת מהשוק, הנתונים בפועל מציירים תמונה אחרת. לצד סקטורים שנמצאים במגמת שחיקה, כמו הנדל"ן שמושפע מהריבית הגבוהה והירידה בביקושים, ישנם תחומים שממשיכים להראות חוסן ואף צמיחה – בין אם מדובר בחברות תעשייה מקומיות עם יתרון תחרותי, באנרגיה המסורתית שממשיכה להניב תוצאות, או בעסקים יצואניים הנהנים משערי מטבע נוחים.מה הם הגורמים שהובילו את השוק הישראלי להכות את מרבית התחזיות? מה הן ההזדמנויות שעשויות להיפתח בשנה הקרובה? והאם אחרי ראלי כה משמעותי יש עוד מקום לצמיחה, או שמא הגיעה העת לנקוט זהירות מוגברת?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב בפודקאסט "המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק ידונו במגמה הבולטת בעולם החיסכון הפנסיוני – מעבר למסלולים מנייתיים עם חשיפה של 100% למניות, לעומת המסלולים הסולידיים שהציעו תשואה מובטחת אך נמוכה של 4%-7% והאם מגמה זו אכן טובה. הטרנד נועד לאפשר לחוסכים צעירים, בעלי טווח זמן ארוך עד לפרישה, להגדיל את התשואות הפנסיוניות שלהם. עם זאת, המעבר מלווה בסיכונים משמעותיים, כיוון שהסיכון בשוקי המניות גבוה יותר ותלוי בתנאי המאקרו-כלכלה ובתנודתיות השוק.למהלך כזה מגוון השלכות גם על חוסכים צעירים וגם על מבוגרים, המושפעים אחרת מתנודתיות השוק. בעוד שלצעירים יש זמן להתאושש מירידות חדות בשוק, עבור חוסכים מבוגרים מדובר בסיכון גבוה שעלול להשפיע ישירות על החיסכון הפנסיוני שלהם. נבחן גם את תגובת הרגולטור, שמצד אחד מעודד שקיפות וחינוך פיננסי, ומצד שני דורש מגופי הפנסיה לנהל סיכונים באופן שיגן על הלקוחות.השאלה המרכזית היא האם המעבר למסלול מנייתי מלא הוא הזדמנות לחוסכים למקסם את החיסכון שלהם, או שמדובר בסיכון שלא מתאים לכולם. למי כן מתאים הטרנד ומה חשוב לדעת לפני שמבצעים שינויים בתמהיל התיקים שלנו?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידלפני כמה שנים, יעל, אישה בת 35 מתל אביב, קיבלה ירושה משמעותית מסבתה. כמו ישראלים רבים, היא מיד חשבה על רכישת דירה נוספת להשקעה. "זה הכי בטוח," אמר לה אביה. אבל כשהתחילה לבדוק לעומק, עלו לה שאלות: האם באמת כדאי לי לשים את כל ההון שלי בנדל"ן? מה עם שוק ההון? ואולי בכלל יש דרכים אחרות לפזר את ההשקעות שלי בצורה חכמה יותר?הערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יצללו לעומק השאלה: איפה באמת מושקע ההון של הישראלי הממוצע? נתוני בנק ישראל מראים כי מעל 60% מההון של משקי הבית בישראל מושקע בנדל"ן, בעוד שפחות מ-20% מופנים להשקעות בשוק ההון. חלק ניכר מהיתרה נמצא בפיקדונות בנקאיים, קרנות פנסיה ותוכניות חיסכון נוספות. הישראלים, כמו יעל, נוטים להעדיף נכסים פיזיים כמו נדל"ן, אך לעיתים הדבר נובע מחוסר ידע או חשש מהשקעות בעלות סיכון גבוה יותר.הבנת מפת ההשקעות של הציבור הישראלי היא כלי קריטי עבור כל משקיע, משום שהיא מספקת תובנות על מגמות, סיכונים והזדמנויות בשוק המקומי. כשאנחנו יודעים איפה רוב ההון מרוכז, כמו בנדל"ן או פיקדונות בנקאיים, אנחנו יכולים להבין אילו סקטורים עשויים להיות מושפעים מתנודות כלכליות ואיך זה יכול להשפיע עלינו כמשקיעים פרטיים. בנוסף, המידע הזה מאפשר לנו להעריך האם המצב הנוכחי משאיר מקום להזדמנויות השקעה חדשות או מצביע על סיכונים שעלולים להיווצר מתלות יתר בסוג נכס אחד. האם הפיזור הקיים בהשקעות הציבור מספק יציבות למשק כולו – או שהוא דווקא יוצר חולשה פוטנציאלית?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"משקיענים" עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יסקרו את דוחות הרבעון השני של שנת 2025 וימשיכו לסכם את עונת הדוחות של החברות המובילות בישראל. הפרק הנוכחי יתמקד בנתונים של חברות בולטות מסקטור התעשייה ומוצרי הצריכה וסקטור הטכנולוגיה. הדוחות של השנה מציגים את התמודדות החברות עם סביבת ריבית גבוהה, תנודתיות בשווקים, ואתגרים כלכליים לצד ניצול הזדמנויות לצמיחה וחדשנות.בין החברות הבולטות ניתן לציין את דיפלומט, יבואנית מוצרי הצריכה, שדיווחה על עלייה של 12% בהכנסות ברבעון השני של 2025, שהגיעו ל-958 מיליון שקל. העלייה נבעה משילוב של העלאות מחירים ועלייה במכירות כמותיות. הרווח הגולמי של החברה עלה ב-15% ל-208 מיליון שקל. למרות זאת, הרווח התפעולי ירד ב-50% ל-41.3 מיליון שקל, והרווח הנקי ירד ב-4.2% ל-53.8 מיליון שקל, בעיקר בגלל רווח הון חד-פעמי שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.חברה בולטת נוספת היא נייס (NICE), שפרסמה דוחות חזקים: הכנסותיה לרבעון השני עמדו על 726 מיליון דולר, נתון שעקף את תחזיות האנליסטים שציפו ל-713 מיליון דולר. גם הרווח למניה הפתיע לטובה ועמד על 3.01 דולרים, גבוה מהתחזית של 2.99 דולרים למניה. בכך הוכיחה נייס את יכולתה לעקוף את התחזיות בשני המדדים המרכזיים ולהציג ביצועים יציבים בסקטור הטכנולוגיה.הנתונים הללו מדגימים את המורכבות של המשק הישראלי: מצד אחד, חברת טכנולוגיה (נייס) שממשיכה להפגין עוצמה בענף הגלובלי ולעקוף תחזיות, ומצד שני, חברת מוצרי צריכה (דיפלומט) שמצליחה להעלות הכנסות אך מתמודדת עם ירידה ברווחים כתוצאה מאירועים חד-פעמיים. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא עד כמה השוק הישראלי ימשיך להסתגל למציאות הנוכחית, ואילו מגמות יאפיינו את עונת הדוחות הבאה?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"משקיענים" עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יסקרו את עונת הדוחות לרבעון השני של שנת 2025, עם מבט מעמיק על החברות הישראליות שהציגו נתונים מעניינים במיוחד. הדוחות השנה מגיעים על רקע סביבת ריבית גבוהה, תנודתיות בשווקים הגלובליים, ואתגרים גוברים בסקטור המקומי, אך לצד זאת גם הזדמנויות לחדשנות ולצמיחה.בין החברות הבולטות ניתן לציין את בנק לאומי, התשואה על ההון שהציג הבנק עמדה על 16.2% ברבעון השני, שיפור מול 15.9% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עלה ב-2.6 מיליארד דולר ברבעון השני, עלייה ב-15% בתוך שנה. הצמיחה נבעה בעיקר מגידול בהכנסות מריבית ומהמשך התרחבות פעילות האשראי העסקי. מנגד, הבנק נדרש להגדיל הפרשות להפסדי אשראי על רקע האטה מסוימת במשק, אך הצליח לשמור על תשואה להון של מעל 14%.חברה בולטת נוספת היא בזק, שדיווחה ברבעון השני של 2025 על רווח נקי של כ‑427 מיליון שקל – גידול של 46% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הליבתיות עלו בכ‑3% לכ‑1.95 מיליארד שקל, בעיקר בזכות צמיחה בתחום הסיבים האופטיים. בנוסף, החברה עדכנה את תחזית הרווח השנתי ל‑1.45 מיליארד שקל, תוך שמירה על נתח שוק רחב וצמיחה במנויים.הנתונים הללו מציגים את המורכבות של המשק הישראלי: מצד אחד בנקים שמצליחים לנצל את סביבת הריבית הגבוהה, ומצד שני חברת תקשורתשמחפשת דרכים חדשות לשמור על רווחיות. השאלה הגדולה שעולה היא עד כמה השוק הישראלי מצליח להסתגל למציאות הנוכחית, ואילו מגמות יובילו את עונת הדוחות בהמשך השנה?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יסקרו את עונת הדוחות של שבע המופלאות – ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות שממשיכות להוביל את השווקים. רוב החברות כבר פרסמו את תוצאות הרבעון השני של 2025, והמספרים מרשימים: אפל הציגה הכנסות של 90.8 מיליארד דולר ורווח נקי של 23.6 מיליארד ומיקרוסופט עם הכנסות של 76.4 מיליארד ורווח למניה של 3.61 מיליארד.מטא דיווחה על רווח של 7.14 דולר למניה והכנסות של 47.5 מיליארד דולר, בעוד הכנסות אמזון עמדו על 167.7 מיליארד דולר, גבוה ביחס לתחזיות שעמדו על 162 מיליארד דולר וגילמו עלייה של 9.5% משנה לשנה. למרות סימני אזהרה לקראת הרבעון הבא. טסלה ואנבידיה עדיין לא פרסמו את כל הנתונים, אך הציפיות בשוק גבוהות – בעיקר בזכות מגמות בתחום הבינה המלאכותית.בפרק נבחן האם החברות ממשיכות להצדיק את השווי האסטרונומי שלהן, אילו מהן מפתיעות לטובה, והיכן מסתתרים סימני האטה. בין השקעות עתק ב-AI לבין תחרות גוברת – עונת הדוחות הנוכחית עשויה לרמוז על מגמות חדשות לשוק ההון להמשך השנה.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידמיזוגים ורכישות הם מהאירועים הדרמטיים ביותר בשוק ההון, ולעיתים קרובות הם גורמים לתנודות משמעותיות במחירי המניות של החברות המעורבות. הערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק ידונו כיצד עסקאות אלו משפיעות על ערך החברות – החל מהזדמנויות לצמיחה מואצת ועד לחששות מסיכונים פיננסיים. למה מניות של חברות נוטות לעלות או לרדת בעקבות מיזוגים ורכישות?  אחת השאלות המרכזיות היא כיצד המשקיעים מפרשים את העסקה: האם מדובר במהלך אסטרטגי שיחזק את החברה וישפר את מעמדה בשוק, או שמא בעסקה שעלולה להכביד על מאזניה? התגובה בשוק נובעת משילוב של ציפיות, ניתוח כלכלי וסנטימנט המשקיעים, ולעיתים קרובות היא שונה בין החברה הנרכשת לחברה הרוכשת.  בפרק הקרוב ננתח את ההשפעות המיידיות והארוכות טווח של מיזוגים ורכישות על מחירי מניות, ונבחן איך ניתן להיערך כמשקיעים לאירועים מסוג זה. האם זה הזמן להיכנס לשוק או שמא כדאי להמתין? כל זאת ועוד – הערב ב"המשקיענים".

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב במשקיענים, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק צוללים לנושא חם במיוחד לחום של יולי-אוגוסט: גיוסים ענקיים בקרנות נאמנות בישראל והחגיגה בבורסה המקומית.ברבעון הראשון של 2025 נרשם גיוס של כ‑19.9 מיליארד ש״ח לקרנות נאמנות בישראל, עלייה רבעונית של 3.3% בנפח הניהול, בעיקר דרך קרנות אג"ח ומניות מקומיות. הנתון הזה תומך ישירות במגמת העלייה בשוק המקומי: מדד ת״א 35 רשם עלייה של כ‑15% ות״א 125 טיפס בכ‑18% בשלושת החודשים האחרונים, אף על רקע האי־ודאות הביטחונית.פוטנציאל הגיוסים הודגש גם בעובדה שנפח המסחר היומי עלה ל‑2.9 מיליארד ש״ח בממוצע – עלייה של כ‑14% לעומת הרבעון הקודם, ומצביע על תנועת הון משמעותית בשוק. השילוב בין גיוסים נדיבים, פעילות מסחר ערה ורגישות לגורמים ביטחוניים ומקרו‑כלכליים, מעלה תהיות אם השוק המקומי יציב – או בשלבי היפרדות מהמגמות שלפניו.השאלה שעלינו לשאול בפה מלא היא האם מדובר במגמה בריאה של המשך צמיחה, או שמא גיוסים כה גבוהים גוזרים סיכון לבועה שתתפוצץ. כשאת המשקיעים הישראלים חובקים החלטות מאקרו-כלכליות ורגולציה ביטחונית, חשוב להישאר עם עין פקוחה: האם המגמה הזו יכולה להמשיך, ומה עלינו לבדוק בנתונים העתידיים כדי לדעת אם להמשיך ליהנות – או להיערך לתנודה?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' מארח את אברהם נאה, מנהל תחום מניות בבית ההשקעות מיטב גמל, לניתוח מגמות עדכניות בשוק ההון המקומי. מדד ת"א 125 רשם עלייה של 6.3% מאז תחילת הרבעון השני של 2025, כשהמשקיעים מגיבים בחיוב לנתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי וליציבות יחסית בשוק העבודה. גם מדד הבנקים מציג התאוששות מרשימה עם עלייה של 9.1% מתחילת השנה, מה שמעיד על חזרת האמון מצד הציבור.לצד הנתונים החיוביים, האקטואליה המקומית ממשיכה להטיל צל על השוק. המתיחות הביטחונית בדרום והצפון, לצד חוסר ודאות פוליטית, יוצרים תנודתיות גבוהה במדדים. בפרק הקרוב נבחן האם מדובר בתחילתו של ראלי חדש או בתיקון זמני בלבד. האם שוק ההון הישראלי מצליח להתנתק מהמציאות הביטחונית, או שהשפעת המלחמה עוד לפנינו?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יסקרו את ביצועי הבורסה בתל אביב: האם השוק בדרך לתיקון או שהעליות עוד רחוקות מסיומן?   במהלך הרבעון השני, מדד ת"א 35 הציג מגמה חיובית, עם עליות משמעותיות בחודשים אפריל ומאי, לאחר ירידה קלה במרץ ורשם עלייה מצטברת של כ-9.34%, המשקפת מגמה חיובית בשוק ההון הישראלי בתקופה זו.העליות נבעו בין היתר מביצועים חזקים של סקטורים כמו הבנקים והביטוח, כאשר מדד ת"א בנקים-5 עלה ב-10.81% בחודש מאי, והגיע לתשואה מצטברת של 31.17% מתחילת השנה.גם מדד ת"א־125 משקף רוח גבית חזקה בסקטור ההייטק והאנרגיה, בין היתר בזכות הדוחות הרבעוניים החיוביים של כמה חברות צמיחה. מצד שני, העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות ועקבות החשש מהאטה גלובלית מחזקים את מחזורי המכירה בשבועות מסוימים.  מה יכתיב את כיווני השוק בהמשך? החלטות הריבית של בנק ישראל, ההשפעה של אירועים גיאופוליטיים עלולים להציב אתגרים חדשים. עם זאת, האיתנות הגבוהה יחסית של חברות הפיננסים והחדשנות המתמדת בסקטור ההייטק מצביעות על פוטנציאל המשך עליות.  האם נכנס לתיקון מתון שירענן את השוק או שנסחף עוד יותר בטרוף קניות? הצטרפו אלינו לדיון – כי כל נקודה בבורסה מתחילה כאן.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידבפרק הקרוב של "המשקיענים", עומר רבינוביץ' מארח את שלומי כהן, סגן בכיר לחשב הכללי והחשבונאי הראשי של מדינת ישראל, לשיחה מעמיקה על הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2024. יחד הם ינתחו את המספרים שמאחורי הכלכלה הישראלית – מה ההכנסות המרכזיות של המדינה? איך התמודדו עם ההוצאות החריגות בעקבות המצב הביטחוני? ומהם האתגרים הפיסקליים לשנים הקרובות?הדוחות הכספיים של מדינת ישראל כוללים נתונים מרתקים: סך ההכנסות עמד על כ-517 מיליארד ש"ח, בעוד ההוצאות חצו את רף ה-600 מיליארד ש"ח – מה שהוביל לגירעון ממשלתי של כ-4.7% מהתמ"ג. בפרק נבחן את הסיבות לגירעון, את ההשפעה של ההוצאות הביטחוניות החריגות, ונבין כיצד זה משפיע על דירוג האשראי של ישראל ועל שוק האג"ח הממשלתי.הבנת הדוחות הכספיים של המדינה אינה רק עניין לחשבים – היא כלי קריטי למשקיעים. כשמבינים את מגמות ההוצאה וההכנסה של הממשלה, אפשר לזהות הזדמנויות וסיכונים בשוק ההון. האם המדינה צפויה להעלות מיסים? לקצץ בתקציבים? להנפיק חוב נוסף? כל החלטה כזו משפיעה ישירות על שוק ההון, על הריביות, ועל תיק ההשקעות שלכם. כל מה שחשוב לדעת, הערב ב"המשקיענים".

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב בהמשקיענים, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק ינתחו את השפעות הפסקת האש בין ישראל לאיראן שנכנסה לתוקף הבוקר – וכבר הספיקה לטלטל את השוק המקומי. מדד ת"א־125 פתח את יום המסחר בעלייה של כ־1.4%, כשהמשקיעים מגיבים באופטימיות זהירה לסיום סבב הלחימה בן 12 הימים. הירידה במתח הביטחוני תורגמה גם לירידה חדה במחירי הנפט – כ־3.7% בנפט ברנט – ולירידה בביקוש לזהב, מה שמעיד על ירידה בביקוש למקלטים בטוחים.מי הם המרוויחים הברורים מהפסקת האש: סקטור הנדל"ן, שצפוי ליהנות מחידוש פרויקטים שהוקפאו, וסקטור התיירות, שכבר מדווח על עלייה בהזמנות. מנגד, מניות הביטחוניות שזינקו במהלך הלחימה – כמו רפאל ואלביט – רשמו ירידות קלות, על רקע הערכות לצמצום בטווח הקצר של תקציבי חירום והזמנות ביטחוניות. גם שוק האג"ח הממשלתיות מגיב בירידת תשואות, מה שמעיד על חזרת האמון של המשקיעים ביציבות הכלכלית.אבל האם מדובר ברגיעה זמנית או בשינוי מגמה עמוק? סטפק-רבינוביץ' ינסו להבין האם השוק מתמחר סיום סופי של הסבב או רק הפוגה טקטית. מה יקרה אם המתיחות תחזור? איך ישפיעו ההתפתחויות על שער הדולר, על שוק העבודה ועל תיק ההשקעות שלכם? כל התשובות – הערב ב-המשקיענים.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידמה עומד מאחורי תגובת הבורסה בתל אביב לעימות עם איראן? למרות הירי המאסיבי והמתקפות, נרשמה התאוששות מרשימה: מדד תל אביב 35 עלה כ־0.5% אחרי ירידה של 2.1% במהלך המסחר עוד קודם לכן בעוד מדד ת"א‑125 הוסיף כ־0.4%. המשקיעים משקפים בכך תחושת ביטחון שמאחר והזירה אולי מבלי לסכן את שגרת הפעילות הכלכלית, כפי שמעידים גם מחירי האג"ח והספיקה הגבוהה במסחר שאף עברה את רף מיליארד ש"ח .יתרה מכך, אלה לא רק המספרים – גם סקטורים ספציפיים זוכים לתשומת לב: המגזר הביטחוני קיבל דחיפה חדה, כאשר מדד הענפים של ביטחון ותשתיות טיפס בכ־2.2%, וענף הבניה וביטוח גם צמחו. הסיבות: ציפיה לפרויקטי חיזוק, היערכות ביטחונית מוגברת ותחושת חוסן כלכלי. השאלה שנותרת פתוחה היא מה יקרה אם הירי ירד או יתפשט – והאם המומנטום יימשך גם בלי הגאות הביטחונית.האם מדובר בתשואת תנודתיות חולפת או בשינוי דפוס משמעותי בשוק. מה צופן העתיד לבורסה בתל אביב, במיוחד בתקופה כה רגישה?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידשלום לכולם, מקווים שאתם שומרים על עצמכם.שידור משותף של אינווסטור 360 לייב עם השקעות למתחילים המשקיענים ואינווסטור לייב.בין כותרות הביטחון והאיומים הגאו-פוליטיים – דיברנו כלכלה.🔎 האם איראן באמת מעצמה?🔎 ערכנו השוואה בין כלכלת ישראל לכלכלת איראן.📉 למה הבורסה בת"א דווקא עלתה בימי מלחמה?📈 מה הקשר בין ה-S&P לבין הדולר?ולמה הבורסה הישראלית עדיין נחשבת לאטרקטיבית?✔️ מכפילים נמוכים יחסית✔️ תעשיות ביטחוניות בצמיחה✔️ תחייה בגיוסי ההייטק✔️ אמון ציבורי שצולח טלטלות האם הגיע הזמן לעדכן את תיק ההשקעות? מאז התקיפה הישראלית על מתקנים גרעיניים באיראן וההסלמה בצדו, עלו מחירי נפט בכ-7–12%, עם ברנט שנע סביב 75–80 דולר לחבית . נתון זה הוביל לעלייה במניות חברות האנרגיה המתקדמות, לצד ירידות בבורסות הגלובליות – כולל הירידה של כ־1.3% במדד הנאסד"ק וה-1.1% במדד S&P 500 .בנוסף, התחזקותו של הדולר והגידול בביקושים לזהב ולאג"ח ממשלתיות כמקלטים בטוחים בולטים כתגובות מיידיות לשינויים גיאופוליטיים . עם זאת, כיצד תשפיע הפסקה או המשך ההסלמה על שוק האנרגיה, על תחזיות אינפלציה ועל מדיניות הריביות של הבנקים המרכזיים – אלה עדיין נושאים פתוחים לשיח. האם הגיע הזמן להגדיל חשיפה לסקטורים שעניינם באנרגיה ובבטחון? או שמא כדאי להמתין לירידה נוספת ולחזור למשקיעים לאחר הייצוב? נבחן את הסיכונים מול ההזדמנויות, מבלי לקבוע מסלול סופי – כי עולם ההשקעות דורש גמישות.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלותהצטרפות למיטב טריידהערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יציגו סקירה מרתקת על הצמיחה המהירה של תעשיית הבינה המלאכותית והשפעותיה על המשקיעים בישראל ובעולם. שוק ה-AI גדל מ‑638 מיליארד דולר בשנת 2024 לכ‑758 מיליארד דולר ב‑2025, וצפוי להמשיך לגדול משמעותית בשנים הבאות. עשרות מיליארדי דולרים מוזרמים מדי שנה לסטארט‑אפים ובפרוייקטים תשתיתיים: השקעות פרטיות בג'נרטיב AI הסתכמו ב‑33.9 מיליארד דולר ב־2024 – עלייה של 18.7% לעומת 2023  , וחברות מובילות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא מתכננות הוצאה של מעל ל־215 מיליארד דולר על תשתיות AI בשנה הקרובה.רק השבוע אמזון הכריזה על השקעה של 20 מיליארד דולר בבניית שני מרכזי AI בפנסילבניה, שיייצרו לפחות 1,250 משרות ויעצימו את הכוח החישובי בארצות הברית. ההשקעות העצומות בתשתיות כמו מחשוב ענן ו-GPU, לצד חדירה של AI לחברות מתחומים כמו ביטוח, רפואה ושירותים, מחדשות את כללי המשחק ומצביעות על טרנספורמציה מהירה בשוק – ולא רק בביצוע של גוגל או מטא, אלא גם בפלטפורמות עסקיות קטנות יותר.אז איך לבחון ברגישות הזדמנויות חדשות בשרשרת הערך של AI, ואילו אתגרים טמונה בקצב ההרחבה המהיר של התעשייה?