קול המשפט

בניגוד לתפיסת הצדק העונשית הרווחת, גישת הצדק המחאה שואפת להתמודד עם ביצוע עוולת ועבירות פליליות באמצעות שיקום, איחוי הפגיעות והעצמת הקהילה. הליכי צדק מאחה שואפים לתקן את הפגיעה ולהכווין התנהגות לצד תמיכה ומתן מענה לצרכים של שני הצדדים להליך שמגבשים יחדיו את הדרך לאיחוי הפגיעה. חברי המערכת רוני גת וירין בארי אירחו את פרופ' הדר דנציג-רוזנברג, מתמחה בתחום המשפט הפלילי המהותי והדיוני שחוקרת בשנים האחרונות מנגנוני צדק חלופיים להליך הפלילי המסורתי, ושוחחו עימה על גישת הצדק המחאה, על התכליות שהיא שואפת להשיג ועל הכלים במשפט הישראלי שפועלים למימושה כיום.

:שפה, משפט ובני אדם השפה המשפטית המוכרת לנו, עמוסה בביטויים מארמית, מלטינית ומלשון חז"ל, ומאפיינת במשלב לשוני גבוה ביותר ובניסוחים מעורפלים  ניכר שעורכי הדין ובתי המשפט חיים עם כך בשלום, אולם האם יש לשפה המשפטית השפעות על הציבור הרחב? האם הניסוח המסורבל מקשה על נגישותו לציבור בישראל ובכך אף פוגע בעקרונות יסוד של שיטת המשפט הדמוקרטי?  חברי המערכת רוני גת וירין בארי שוחחו עם ד"ר לוסטיגמן, שנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הניסוח המשפטי,  על המאפיינים וההשפעות של השפה המשפטית ועל המצב המצוי מול המצב הרצוי.

ראו הוזהרתם! - הצדדים שלא הכרתם בדין המשמעתי הידעתם? כנגד אחד מכל 100 סטודנטים (בממוצע) תוגש קובלנה במסגרת הדין המשמעתי במכללה, אשר יש בכוחה להשפיע רבות ל עתידו במכללה ואף בהמשך. על מנת להימנע מלהיכנס לסטטיסטיקה זו, אנו כאן היום לנסות ולענות לכם על מספר שאלות, כגון: מה קורה כאשר שני סטודנטים הולכים מכות בפאנג'ויה? האם ניתן להעמידם לדין המשמעתי במכללה בגין זאת? כמו כן, האם ידעתם שכאשר נרשתם ללימודים במכללה הסכמתם להחלת תקנון המשמעת עליכם? על כל אלו ועוד יענו לכם בפרק בנושא הדין המשמעתי, הסטודנט ירדן איש שלום אשר ראיין את עורך הדין ירון זמר, המשמש כתובע המשמעתי מטעם המכללה בבית הדין המשמעתי. כמו כן נסקור את שלבי ההליך ואת הסוגיות המשפטיות המורכבות העולות במהלכו. ובעיקר, ננסה להמליץ לכם כיצד להמנע ממפגש שכזה עם הדין המשמעתי.

אסירים ועצירים רבים נזקקים לטיפול רפואי בבתי החולים בישראל . בשנתיים האחרונות נמצא כי יותר מ-94% מהאסירים והעצירים מגיעים לקבלת טיפול רפואי בבית החולים כשהם אזוקים. לפי הדין, איזוק אסיר או עצור, בזמן שהות בבית חולים הוא אמצעי בלתי שגרתי שיש להשתמש בו רק כאשר קיים חשד ממשי לאלימות ו/או בריחה. בפרק שלנו ראיינו יעל קסטיאל והודיה דיין את עו"ד רים אסדי  בנושא מרתק זה. בפודקאסט שלנו אתם תיווכחו לדעת כי בישראל מתבצע איזוק לא סלקטיבי של אסירים/עצירים בניגוד לחוק ולנהלים.

מהו סיכול ממוקד? מהי מעמדה המשפטי של פעולת הסיכול? האם ישראל חזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים והאם היא בכלל אי-פעם הפסיקה עם שימוש בסיכולים אלו? נראה שהשאלות הללו התעוררו ביתר שאת בימים שלאחר מבצע מגן וחץ – שהחזיר את שאלת הסיכולים הממוקדים לסדר היום הציבורי בישראל. נפגשנו עם ד״ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי ומנחה קליניקת קונקורד – הקליניקה למשפט בינלאומי וזכויות אדם במכללה למנהל כדי לבחון את שאלת הסיכולים הממוקדים כמו גם את השאלות המשפטיות והמוסריות שהם מעלים.

"דיני הנזיקין באים להשיב לאדם את הזכות להתוות את סיפור חייו". כך, כתב כבוד השופט ריבלין בפסק הדין ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13 (2005).  אנו נרגשות ונרגשים להכריז על פרסום פרק הפודקאסט הראשון בסדרת 'דיון נוסף' - פודקאסט על פסק הדין אבו חנא! סדרת הפודקסטים נערכה במסגרת פעילות הקליניקה לקידום שוויון בהנחיית עו"ד אפרת פודם ובתמיכת רשות ההוראה.  הצטרפו אלינו לדיון נוסף בפסק הדין המכונן, יחד עם הסטודנטים ליאל בן־יוסף וגיא אנצ'לזון, שראיינו את השופט ריבלין ושאלו אותו את השאלות שכל מי שקרא את פסק הדין רוצה לדעת. שם, ניזכר במה שהפך את פסק הדין לאחד מפסקי הדין התקדימיים ביותר בדיני הנזיקין, נדון בזכות לאוטונומיה, נשוחח על אחורי הקלעים של כתיבת פסק הדין, ועוד נושאים מעניינים אחרים.   Classical Background Sad Piano by MusicLFiles Link: https://filmmusic.io/song/8369-classical-background-sad-piano License: https://filmmusic.io/standard-licenseComputer Arithmetic For Business by MusicLFiles Link: https://filmmusic.io/song/8404-computer-arithmetic-for-business License: https://filmmusic.io/standard-license

האם, במסגרת הליך גירושין, לבתי־הדין הרבניים יש את הסמכות לשלול זכויות רכושיות מאישה שבגדה בבעלה? בסוגיה זו דנו בפרק השני בסדרת הפודקאסטים "דיון נוסף", העוסק בפסיקת בית המשפט העליון בגלגולה הראשון בבג"ץ הבוגדת, בג"ץ 4602/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה. אנחנו מזמינות אתכם ואתכן להצטרף אלינו לדיון המרתק של הסטודנטים Hagar Klein ו Aviel Avni יחד עם פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר־אילן, שלאחרונה נבחר למועמדות לשיפוט בבית־המשפט העליון. מאחורי התשובה לשאלה זו עומדת אישה אחת, אמיצה, בליבו של דיון שמסעיר מזה תשע שנים את מערכת המשפט. Sound effects and additional sound effects and music obtained from https://www.zapsplat.com.  

האם ניתן לייחס את בגידת האישה בבעל כגורם משפיע על הלכת השיתוף? על שאלה בעלת השפעה כה מכריעה כגון זו, עמד בג"ץ בפסק הדין דנג"ץ 8537/18 ‏‏ פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בהרכב מורחב של 9 שופטים. אנו מזמינים אתכם ואתכן להאזין לפרק השלישי בסדרת הפודקאסטים "דיון נוסף" – פרק על פסק דין "הבוגדת" בדיונו הנוסף. בפודקאסט זה, אירחו Elinor Machluf, Shira Mor Shauli וTomer Amiel, סטודנטיות בשנה ג' בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למנהל, את פרופ׳ צבי טריגר, מרצה בפקולטה וחוקר המתמחה בדיני משפחה, פמיניזם ותאוריה קווירית, ומשפט ותרבות. הפודקאסט הופק במסגרת פרויקט הגמר בקליניקה לקידום שוויון בפקולטה.

הכניסה לנשים אסורה! הפרק החמישי בסדרת הפודקאסטים ״דיון נוסף״ עוסק בפס״ד ״קול ברמה״, (רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות). קול ברמה עסק בסוגיית איסור השמעת נשים ברדיו. בעלי התחנה לא אפשרו השמעת נשים והדירו אותן באופן סיסטמתי מהתחנה. לכן, הוגשה תובענה ייצוגית על ידי עמותת קולך, שנוהלה ע״י עו״ד אסף פינק ועו״ד אורלי לחובסקי. הצטרפו אלינו לדיון מרתק על פסק הדין יחד עם הסטודנטים חן ורשנברוט וNoy Grondman. בו הם ניסו להבין מחנה קהת, לשעבר מנהלת עמותת קולך ומעו״ד פינק, מה הם חושבים על סוגיית הדרת הנשים כיום, וכיצד תובענות ייצוגיות יכולות לסייע או להכשיל קבלת סעד מביהמ״ש.   https://www.youtube.com/watch?v=7Fe_9PuA_Ic https://bit.ly/3pziWYg https://youtu.be/pmFpjBUhPA4

תופעת העוני במדינת ישראל הולכת ומתרחבת עם השנים. העוני נפוץ בעיקר בקרב קשישים, ילדים, ניצולי שואה ואימהות חד הוריות. תופעת העוני בישראל מאופיינת בכך שגם אלו אשר יוצאים לעבוד, אינם מצליחים לצאת ממעגל העוני.  כתוצאה מהעוני, אוכלוסיות מוחלשות נאלצות ליטול מזון כדי להתקיים ולשרוד, ולאור המצב מתעוררת השאלה: האם המשפט צריך להרשיע אנשים עניים שנוטלים מזון על מנת לספק את הרעב שלהם ושל ילדיהם? לשאלה זו נדרשו השופטים בעניין בהלקר. בפרק זה, כחלק מסדרת "דיון נוסף", בחרו הסטודנטים עידן מנשה ונוי שפיר, לראיין את ד"ר אסף טבקה, מומחה למשפט ועוני. הפודקאסט עוסק בעניין בהלקר (ת"פ (שלום רמלה) 17571-01-18 מדינת ישראל נ' בהלקר), פסק דין מעניין ומורכב שדן בסוגיות עוני ומשפט, וכן מציג את שיקול דעתו של שופט אחד אנושי ומרגש.    https://www.bensound.com/royalty-free-music/track/a-new-beginning https://www.bensound.com/royalty-free-music/track/creative-minds  

דתי או עדתי? בשלהי 2009 פרצה לתודעה "פרשת עמנואל" שהתרחשה בבית הספר יעקב, ביישוב עמנואל. במסגרת הפרשה, בית הספר הפריד בין כיתות הלימוד של תלמידות ממוצא מזרחי לתלמידות ממוצא אשכנזי. בעקבות הדרת התלמידות המזרחיות הוגשה עתירה לבג''ץ בנושא (בג''ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" ויואב ללום נ' משרד החינוך). העתירה שהוגשה הביאה למהומות וזעם בקרב הציבור החרדי שראה בכך התערבות בוטה באורחות חייו ובדרכי החינוך הייחודיות למגזר.  על כל זאת ועוד שוחחו הסטודנטיות Rinat Avraham ו Shahar Ben Praz, יחד עם עו"ד יואב ללום, ממייסדי עמותת "נוער כהלכה".  אנו מזמינים ומזמינות אתכם ואתכן להאזין לפרק מרתק זה ולהתחקות אחר יישומה של פסיקת בג"ץ עקב העתירה, ולראות האם הצליחה להגשים את מטרותיה.

המדיום הוא המסר? במשך שנים רבות נחשבו הרשתות החברתיות ל"כיכר העיר המודרנית".   חשבנו שהאינטרנט יביא לביזור הכוח שהיה שמור עד לאותה עת לאמצעי התקשורת ודמיינו מציאות בה כולנו יכולים ויכולות ליטול חלק פעיל בשיח הציבורי. אך מסתבר שלא כך הדבר, כיום הפלטפורמות החברתיות הן תאגידי ענק ובכוחן לעצב ולשלוט בשיח הציבורי, בין היתר על ידי מחיקת פרסומים ברשתות החברתיות. הסרת תכנים מתבצעת  בעזרת יחידת הסייבר בפרקליטות שפונה לרשתות החברתיות בדרישה להסיר תכנים מסוימים.  הפרקליטות לא מוכנה לחשוף אילו תכנים הוסרו ובהיעדר חקיקה מסדירה בנידון עולות שאלות רבות בדבר גבולות חופש הביטוי והגדרת גבולות השיח. על כל זאת ועל אתגרים נוספים העומדים בפני מערכת המשפט בנוגע למרחב הקיברנטי, שוחחו הסטודנטים טל פרנק ועידו דבי עם ד"ר רועי פלד, חבר הנהלה בתנועה לחופש המידע, מרצה וחוקר בתחומי המשפט המנהלי והחוקתי במסגרת הפודקאסט "המדיום הוא המסר" שעסק בבג"ץ 7846/19 'עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' פרקליטות המדינה - יחידת הסייבר ואח'.   Computer Arithmetic For Business by MusicLFiles Link: https://filmmusic.io/song/8404-computer-arithmetic-for-business License: https://filmmusic.io/standard-license

חוק הפונדקאות נחקק ב 96׳, אז איך יכול להיות שרק השנה אושרו לזוגות הומוסקסואלים לבצע פונדקאות בישראל ? הצטרפו אלינו לפרק השני בסדרת סיכום שנת המשפט - 2021, שם שוחחו אביר סוארץ וסהר לוי יחד עם פרופ׳ אייל גרוס,  חבר בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, בה הוא מלמד וחוקר משפט בינלאומי ומשפט חוקתי, על השיקולים וההיסטוריה שמאחורי החלטה היסטורית של בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לת עוברים על; החלטה כי ההסדר הפונדקאות שמדיר גברים הומוסקסואליים מביצוע פונדקאות במדינת ישראל, אינו חוקתי. 

**האם קיימת חובת גילוי בנוגע לנטייה מינית ערב הנישואין?** הצטרפו אלינו לפרק השלישי בסדרת 'סיכום שנת המשפט 2021', שעוסק בפסק הדין בע"מ 5827/19 פלוני נ' פלונית. שם, הסטודנטים אלין סמדג'ה ומאור קסוטו דנו בשאלה – האם הימנעות מגילוי של נטייה מינית ומידת הדבקות הדתית, ערב הנישואין, מהווה עילה לתביעת נזיקין? וניסו לתת לה מענה יחד עם פרופ' צבי טריגר דרך מציאת קו הגבול של התחום החוזי משפטי, בתוך חיי המשפחה וחיי הנישואין.  פרופ' טריגר הוא סופר, פרופסור למשפטים, וחוקר המתמחה בדיני משפחה ודיני חוזים, פמיניזם ותאוריה קווירית, משפט ותרבות. כיהן כסגן דקאן הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל בין השנים 2011–2013. כיום, הוא מרצה בכיר בתואר הראשון בפקולטה, וראש תכנית הלימודים בתואר השני. באמצעותו, ניסינו לשפוך קצת אור על הנושא ועל העקרונות והערכים שעומדים מאחורי קביעת ביהמ"ש העליון בפסק הדין.

האם נפרד יכול להיות שווה? - על בג״ץ מלכה והפרדה מגדרית באקדמיה בישראל. במסגרת סדרת ההסכתים ״סיכום שנת המשפט״, הסטודנטיות אביה חסיד מן ועמית לוי ראיינו את ד״ר אבינועם כהן, מרצה למשפט בינלאומי ומומחה בתחום זכויות האדם. ההסכת עוסק בבג״ץ מלכה - איחוד של 4 עתירות הנוגעות לתוכנית "חומש" של המל״ג שמטרתה שילוב אוכלוסיות חרדיות בהשכלה גבוהה. ד״ר כהן, שייצג את מרכז קונקורד כידיד בית משפט בהליך, מסביר את חשיבות השילוב באקדמיה לשם שילוב בשוק התעסוקה, אל מול החשש כי שימוש בכלי של הפרדה עלול לזלוג למגזרים אחרים בחברה הישראלית. בהמשך הפרק, מתקיים דיון הנוגע להלכת פסק הדין האמריקאי ״בראון״ לפיה נפרד בהכרח אינו שווה, ועולים סימני שאלה לגבי האם וכיצד נקלטה ההלכה במשפט הישראלי. מוזמנות ומוזמנים להאזין להסכת ולשתף אותנו במחשבות לגביו בעמוד הפייסבוק ״קול המשפט - Kol-Hamishpat”; בעמוד האינסטגרם; או בכתובת המייל שלנו - kolhamishpatcolman@gmail.con

במסגרת סדרת ההסכתים "סיכום שנת המשפט 2021". הסטודנטים חן בן־דוד וליאור ברש אירחו את ד"ר לבנשטיין־לזר, מנהלת המערך הקליני "משנה" וסגנית דיקן בפקולטה למשפטים במכללה למנהל, מרצה וחוקרת בתחומי המשפט הפלילי ואת ד"ר אסף הרדוף, מרצה וחוקר של תחומי המשפט פלילי , סדר דין פלילי ודיני ראיות תוך התמקדות מחקרית בסוגיית הפשע המקוון. פסק הדין עוסק בשאלה האם חוק העונשין מכיר בכך שעבירת האינוס יכולה להתקיים כאשר הנאשם גורם לקורבן לבצע את העבירה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי ניתן להרחיב את הפרשנות לעבירת האינוס כך שעבירה זו תכלל בתוכה ואף מכנה אותה כ"אינוס מרחוק". בהסכת זה, ננסה להבין ביחד עם ד"ר לבנשטיין־לזר וד"ר הרדוף כיצד ניתן להתמודד עם תופעה זו? מהן ההשלכות של פסק הדין כלפי הנפגעת והנאשם בעבירת האינוס מרחוק ובעבירת האינוס הרגילה? כיצד החלטה זו תשפיע על עבירות מין אחרות שאינן אינוס? והאם ראוי שהעבירה תקבע על ידי בית המשפט או שראוי שהמחוקק יעדכן את חוק העונשין? מוזמנות ומוזמנים להאזין להסכת ולשתף אותנו במחשבות לגביו בעמוד הפייסבוק ״קול המשפט", בעמוד האינסטגרם "Colmanblogcast" או בכתובת המייל שלנו – kolhamishpatcolman@gmail.com. האזנה נעימה!

"אני חולמת על מדינה של צדק, המגשימה זכויות אדם ובהן זכויות חברתיות". האישה מאחורי המשפט הזה היא לא אחרת מאשר כבוד השופטת דליה דורנר.  הצטרפו אלינו והאזינו לפרק הראשון בסדרה החדשה שלנו. בו, ליאל בן־יוסף מראיינת את השופטת דורנר על חייה בעולם המשפט וקצת מעבר לו.  החל מדיון בחשיבות הזכויות החברתיות ועד סוגיות במשפט הפלילי, ההסכת נוגע במרבית הנושאים העיקריים בפסיקתה. אם מעניין אתכם לדעת מהי ההחלטה שעליה כבוד השופטת מתחרטת עד היום, או אם תרצו לשמוע את טיפ הזהב שלה למשפטנים לעתיד, ההאזנה מומלצת.

פרי העץ המורעל- לאחרונה, עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות. הצעת חוק זו כוללת הוראה המקנה לבית המשפט סמכות לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. כבר בשנת 2006 בית המשפט העליון פרסם פסק דין תקדימי בפרשת יששכרוב. בפרשה זו, נפסלה הודאה של חשוד בשל פגיעה בזכויותיו להליך הוגן. פסק הדין אימץ את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ולפיה לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לפסול את קבילותה של ראיה בפלילים, וזאת כאשר מדובר בראיה שהושגה באמצעים בלתי חוקיים.  בהקשר זה,נשאלת השאלה מהו באמת שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לפסילת ראיות שהושגה בניגוד לדין? הצעת החוק מעלה מספר שאלות לא מבוטלות, כגון: האם הצעת החוק תגביר את האמון במערכת המשפט? האם הצגת החוק הזו הינה מהפכה משפטית או הנצחה של המצב הקיים?  על כל זאת ועוד, דנו הסטודנטים מאור קסוטו ואלין שירה סמדג'ה בפודקאסט יחד עם השופט יניב בן הרוש. האזנה נעימה לכולן.ם

מתי לאחרונה ישבתם במסעדה ולא השארתם טיפ למלצר? נשמע מוזר נכון? אז מאיפה הגיע הנוהג הכל־כך שגור של מתן טיפ, ואם הוא כבר אוטומטי, האם זו באמת בחירה שלנו? חברות המערכת אביה חסיד־מן ועמית לוי פגשו את ד"ר יוסי רחמים, מרצה וחוקר בתחום דיני העבודה, לשיחה על מוסד הטיפים והשינויים שהוא עבר בעקבות "חוק הטיפים" (ספויילר – בכלל לא מדובר בחוק). בין היתר, השיחה עסקה במאמר החדש שד"ר רחמים כתב יחד עם צאלח אבו־עמשה על מוסד הטיפים, שמאז הקלטת הפרק כבר הספיק להתפרסם. קישור למאמר "טיפים כהכנסה מעבודה: הלכת קיס והשלכותיה על ענף התיירות" - http://www.hapraklit.co.il//_Uploads/dbsAttachedFiles/RahamimandAbuAmsha.pdf