The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן עה"פ [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" מצינו לכאו' ב' פירושים הפכיים מן הקצה אל הקצה: 1) יצחק זרע דגן כפשוטו ומצא "מאה שערים" - "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות הי'" (רש"י ממדרשים) 2) מ"ש בפרקי דר"א "וכי יצחק אבינו דגן זרע חס ושלום?!" אלא הכוונה ש"זרע (מצות) מעשרות" (ע"ד "זורע צדקות") - הוא הפריש מעשר מממונו. וי"ל שבזריעת דגן ישנם ב' אופנים: ש(רק) העיקר אצלו הוא המעשרות, אבל את השאר קיים אצלו עכ"פ כמציאות של "טפל" ("כל מעשיך לשם שמים"), וזהו ה"זריעת דגן" של יצחק עפ"י נגלה, וע"ז בא הפדר"א ואומר ש"חס ושלום" לומר שיצחק, א' מהאבות ש"הן הן המרכבה" שאין לו שום מציאות לעצמו, "דגן זרע" באופן כזה! אלא כל מציאותו של ה"זריעת דגן" ("דרכיך") שלו היתה רק "כלי" ל"דעהו"! ע"ד עטיפת הטלית הוא רק ה"כלי" לקבלת עומ"ש במעשה וכיו"ב.ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Toldos), “Yitzchak sowed in that land, and in that year he found a hundredfold, and Hashem blessed him,” we find two interpretations that are seeming diametrically opposed from another: (1) Rashi, based on Midrashim, explains that Yitzchak sowed grain in the literal sense, and he found a hundredfold: “They estimated how much it ought to produce, and it produced one hundred times the amount they had estimated. And our Sages said that this estimation was for tithes.” (2) Pirkei D’Rabbi Eliezer states: “Did Yitzchak Avinu sow grain chas v’shalom?!” Rather, it means that he “sowed [the mitzvah of] tithes” (similar to the verse “He sows tzedakos”) – he separated tithes from his wealth. It can be explained that there are two ways of sowing grain: One is that one’s tithes are his primary concern, but he still views the rest as something secondary (“All your deeds should be for the sake of Heaven”). This is Yitzchak’s “sowing grain” according to Nigleh. To this, Pirkei D’Rabbi Eliezer comes and says: “Chas v’shalom” to say that Yitzchak, one of the Avos (who “are the Divine chariot” and who had no independent existence whatsoever) sowed grain in such a manner. Rather, the whole existence of his sowing grain (his “ways”) was only a means to “know Him.” Similar to wrapping oneself in a tallis, which is merely the vessel for accepting the yoke of the Kingdom of Heaven in practice etc.3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026

התוכן מסופר בתנ"ך [הפטורת פ' חיי שרה] שדוד המליך את שלמה בנו עוד בחייו. ולכאו' עפ"י תורה אין שני מלכים משתמשים בכתר א' וכו'?! והביאור בזה עפ"י מ"ש הרגצ'ובי שה"יורש הוא הוא עצם המוריש", ומזה מובן גם בנוגע בנוגע לענין המלוכה, "שהמלכות ירושה", דבן מלך הראוי לירש המלכות יש בו כח המלוכה עוד טרם שנעשה מלך בפועל. ובכחו של המלך לגלות ענין זה עוד בחייו. אלא שכל זמן שאביו המלך עוד בחיים הנה ה"מלוכה" של הבן היא חלק בלתי נפרד ממציאותו של אביו המלך. [וע"ד ענין השליחות: אע"פ שהשליח הוא בר-דעת בפ"ע וכו', אבל כל כחו ותוקפו של השליח אינו אלא תוקפו של המשלח "כמותו ממש" (ולא נתבטל מציאותו של המשלח)]. ועד"ז דוד המלך לא המליך את שלמה בתור מלך בפ"ע, כ"א רק שגילה אצלו כח עצמי של מלוכה שנמצא בו בהעלם; אמנם תוקפו של שלמה בחיי דוד אינו אלא תוקף מלכותו של דוד אביו! וזהו גם מה שנשלח כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"י אביו, עוד בחיי אביו, לענינים שהיו דרושים תקיפות ומס"נ של נשיא בישראל!משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2026 Synopsis The Tanach states (in the haftarah of parashas Chayei Sarah) that Dovid crowned his son Shlomo during his lifetime, though seemingly according to Torah law two kings cannot reign at the same time. This can be understood based on the Rogatchover’s statement that “An heir is the essence of the one who bequeaths.” Accordingly, since “kingship is inherited,” it is understood that a son of a king who is fit to inherit the kingship possesses the power of kingship even before he becomes king in practice. And the king has the power to reveal this quality during his own lifetime. However, as long as the father is still alive, the son’s kingship is an inseparable part of his father’s existence. (It is similar to the concept of shlichus: although the shliach possesses independent daas etc., nevertheless, all the power and authority the shliach has is only that of the meshaleach (“One’s shliach is literally like himself”), and the existence of the meshaleach is not nullified.) Similarly, Dovid HaMelech did not crown Shlomo as an independent king; he only revealed within him the inherent power of kingship that was already within him. Nevertheless, Shlomo’s authority during Dovid’s lifetime was nothing other than the authority of the kingship of Dovid. This also explains how my father-in-law, the Rebbe, was sent by his father, during his father’s lifetime, to carry out tasks that required the force and mesirus nefesh of a Nasi of the Jewish people.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2026

התוכן תוצאות בפועל של הפעולות ב"מבצע נש"ק" מוכיחות על גודל הענין. ב' דוגמאות: 1) ילדה בת 5-6 שהשפיעו עלי' להדליק נש"ק ביקשה רשות מאמה לעשות זאת, ורק לאחר הפצרות ובכיות של הבת הסכימה. הבת הדליקה נש"ק בשמחה גדולה, העמידה הנר על השולחן וציוותה על בני הבית לא לגעת וכו'. כ"ז השפיע על בני הבית ואחר כמה שבתות הפסיקו להסתכל בטלויזי' כ"ז שהנר דלק, אח"ז התחילה האם להדליק נש"ק, הפסיקה לבשל בשבת, התחילה לעשות "טשולנט" ע"ש, עד שלבסוף נעשתה כל המשפחה בעלי-תשובה גמורים!! 2) היתה אשה שהיתה מחכה כל ערב שבת להדליק נש"ק עד שבעלה חזר מעבודה – בשש בערב, לא משנה קיץ או חורף..., כשהשפיעו על הבת שלה להדליק נש"ק, באה הביתה ואמרה לאמה שגם היא רוצה להדליק, אבל אותה לימדו שאסור להדליק נש"ק לאחרי השקיעה! ובמילא הדליקה הבת לפני השקיעה. כשחזר הבעל מעבודה טען מה זאת? שהבת תדליק לפני האם?! בסוף השפיעה הבת על האם שגם היא תזהר להדליק נש"ק לפני השקיעה!ב' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2026 Synopsis The importance of the Shabbos Candle Campaign can be seen in the results, including the following two examples: (1) There was a girl of five or six years old who, because of the campaign, pleaded and cried with her mother until her mother allowed her to light a Shabbos candle. When the girl excitedly put the candle on the table, lit it, and told her family members not to touch it etc., it affected the whole family; after a few weeks they stopped watching television as long as the candle was burning etc. Eventually, the mother began lighting Shabbos candles, and she stopped cooking on Shabbos, began making a cholent before Shabbos etc. until ultimately the entire family became complete baalei teshuvah. (2) There was a woman who would wait every Friday to light Shabbos candles until her husband returned from work at six in the evening, regardless of whether it was summer or winter.... As a result of the campaign, her daughter came home and said she also wanted to light Shabbos candles, but she had been taught that it is forbidden to light after sunset. So the daughter lit before sunset. When the husband returned from work, he wanted to know why the daughter lit before her mother and there was a discussion etc., and ultimately the mother began making sure to light before sunset as well.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2026 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנהליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"הנדבת משפחתו שיחיו‏

התוכן [המשך] ועוד ענין: גם מי שלאחרי עשיית חשבון צדק בא למסקנא שבעולמו הפרטי כבר פעל בשלימות הענין ד"אלקי השמים ואלקי הארץ", הנה [נוסף לזה שבכל יום ישנם בעולמו ענינים חדשים שעליו לברר, כמו הלחם שאוכל, הנה] בכל מצב ישנם בכל אחד עניני "שמים" ועניני "ארץ". וגם יהודי שכבר פעל שגם בעניני "ארץ" שלו ניכר שה' הוא "אלקי הארץ", אבל עדיין יש אצלו חילוק בין איך שה"אלקי" ניכר בעניני "ארץ", כמו אכילה ושתי', לעניני "שמים" – כמו לימוד התורה וקיום המצוות. כדי שיבין וירגיש בלבו את ה"אלקי הארץ" – בכל נשימה, באכילה ושתי', בדומם, אפי' בדבר איסור שבידו, וכיו"ב – כמו ובהמשך אחד עם "אלקי שמים" – בעת עמדו בפני ה"אלקי" בתפלה – צריך התבוננות גדולה ועבודה מיוחדת! ובכל יום צריך לבחון מחדש האם ההתבוננות ותוצאתי' שביום שלפנ"ז עדיין בתקפה. אבל גם את הטף צריכים להסביר את הענין ד"אלקי הארץ" ושגם הם יכולים לפעול בזה בכח עצמם.משיחת מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2026 Synopsis (Continued.) Another point: Even someone who, after making an honest accounting, concludes that he has already completely made Hashem “G-d of heaven and G-d of the earth” in his personal word, nevertheless (in addition to the fact that every day there are new things in his world that he must refine, like the food he eats), every person in every state has matters of “heaven” and matters of “earth” in his life. Even if one has already made it evident that Hashem is “G-d of” his “earth,” there is still a difference between the way Hashem is evident in his “earth” (when he eats and drinks etc.) and the way He is evident in his “heaven” (when he studies Torah and performs mitzvos etc.) In order for him to understand and feel in his heart that Hashem “G-d of the earth” with every breath, when it comes to eating and drinking, inanimate objects, or even a forbidden object that he is holding, the same way Hashem “G-d of heaven” when he stands and davens before Hashem – this requires great contemplation and a particular form of service. And every day one must examine anew whether the effect of yesterday’s contemplation still remains. But even young children must be taught the concept of “G-d of the earth,” and that they, too, can accomplish this on their own.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2026 לזכות הבחור משה אליהו בן מרים שי' ליום ההולדת שלו כ"ה מרחשון – לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] הביאור מהו זה שדורשים מיהודי היום – לאחרי שאברהם אבינו כבר פעל הענין ד"אלקי הארץ" בזמנו, ועוד ניתוסף אח"כ הענין דמ"ת, והעבודה של הדורות עד עתה – שהוא יתחיל את העבודה לפעול שיהי' "אלקי הארץ": כל יהודי הוא "עולם מלא", ובנוגע לעולמו הפרטי עליו להתחיל העבודה מתחלתו. דכמו בלימוד התורה אינו יכול להתחיל מאיפה שאביו סיים... אלא הוא צריך להתחיל מלימוד א"ב וכו', ועד"ז בנוגע לעבודתו בעולם. ואף שלאחרי שהאבות כבר סללו את הדרך הנה עבודתו לפעול הענין ד"אלקי הארץ" קלה יותר, אבל מ"מ הוא בעצמו צריך להתחיל את עבודתו בזה מתחלתו, ולהמשיך ללכת מדרגא לדרגא וכו'. ובימינו אלו, במעמד ומצב של ה"תחתונים" היום, רואים בפשטות איך יש עדיין עבודה לפעול הענין ד"אלקי הארץ". ה"אבן מקיר" תובע וזועק שצריך [עוד] לגלות שה' הוא "אלקי הארץ". [המשך יבוא]ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2026 Synopsis (Continued.) To explain what it means that a Jew today must begin the service of making Hashem “G-d of the earth,” after Avraham Avinu already accomplished this in his time, and after Matan Torah and the service of all the generations until now: Every Jew is a “full world,” and with regard to one’s individual world, he must begin this service from the beginning, just as with Torah study one cannot begin from where his father left off, but must begin by learning the Alef-Beis himself etc. And although it is easier after the Avos have paved the way, one must still start this service from the beginning and proceed from level to level etc. And these days, given the present state of the “lower realms,” we see plainly that there is still work to be done in terms of making Hashem “G-d of the earth.” The “stone from the wall” demands and cries out that it is necessary to (further) reveal that Hashem is “G-d of the earth.” (To be continued.)2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2026 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים