פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם

אנחנו ממשיכים עם הפרק השלישי מתוך סדרת פרקים מיוחדת שהקלטתי בכנס הפסיכולוגים באילת שהתקיים בדצמבר 2025, והיום בפרק 24 אני מארח את האחת והיחידה יעל אברהם! אנחנו נשוחח על נושא שמאוד קרוב לליבי וחשוב עבור אנשי מקצוע שעוסקים בפסיכולוגיה של הילדות וההתבגרות והוא : הנושא החברתי. חברים, חברות, מיומנויות חברתיות, קשיים חברתיים, בדידות, חרמות. אנחנו נדון בנושאים החשובים הללו, וגם נבדוק איך אפשר לסייע לילידים ולילדות שחווים קושי בתחום הזה, מתוך גישה אקולוגית. כלומר נעשה תנועה מהתמקדות בילד או בילדה עצמם לעבר עבודה טיפולית וייעוצית עם המערכות שמקיפות את הילדים ובעיקר : המשפחה, המורים, והכיתה או קבוצת החברים.יעל אברהם היא פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה. מחברת רב המכר 'דחייה חברתית - אין מצב שמפנים את הגב' אשר תורגם מעברית עד כה לחמש שפות: ערבית, אנגלית, רוסית, סינית וברייל.יעל כתבה מאמרים רבים בתחום של מיומנויות חברתיות והדרה חברתית, וכתבה פרוטוקולים לעבודה פרטנית וקבוצתית בנושאים הללו.לחובבי האינסטגרם, אני ממליץ לעקוב אחרי העמוד של יעל ששם היא מעלה סרטונים מעולים וקצרים עם טיפים פרקטיים שעוסקים בתחום החברתי.האזנה נעימה!

אנחנו בפרק השני מתוך חמישה פרקים במסגרת ספיישל פנס ללב מתארח בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת.היום אני מתרגש במיוחד לארח את ד"ר הילי כוכבי (!). הילי היא מומחית בתחום ההורות והעבודה הטיפולית עם הורים. היא כתבה ספרים חשובים בנושא ולימדה סטודנטים רבים, כולל אותי, במסגרת קורסים נפלאים שעוסקים בנושא ההורות בתואר השני בפסיכולוגיה חינוכית. בפרק נשוחח על על העשייה העשירה של הילי בתחום, על עקרונות חשובים בטיפול בהורות ועל ההשוואה שהילי עושה בין עבודה טיפולית וייעוצית עם הורים לבין עבודה כזו עם אנשי חינוך.יש להילי, ותיכף תשמעו בעצמכם, יכולת לגרום למי שמאזין לה להתאהב בתחום של עבודה טיפולית עם הורים ובפסיכולוגיה חינוכית בכלל. האזנה נעימה!

היום אני שמח ונרגש במיוחד כי היום אנחנו בפרק הראשון מתוך סדרה של חמישה פרקים במסגרת ספיישל מיוחד: פנס ללב מתארח בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת!הכנס באילת הוא כבר שנים אחד האירועים המרכזיים והאהובים בקהילה של הפסיכולוגים החינוכיים. מדובר  בכנס, ארוך, מפנק, שכולל שילוב של סדנאות מקצועיות ומעמיקות, הרצאות מעניינות ומפגשים מקצועיים ובינאישיים משמעותיים.אז לפני שנתחיל אני רוצה קודם כל לומר תודה גדולה לצוות הכנס היקר על הארגון וההובלה של הכנס וגם על התמיכה והסיוע בהקלטת הפרקים: גיא יקר, אסתר ברבי־טרבלסי ורוני קלל־פרי. אנחנו מקליטים כאן ממלון נפטון באילת, וזה לא היה לקרות בלעדיכם.במהלך חמשת הפרקים הקרובים אני אראיין חמישה פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהשורה הראשונה בארץ, ובכל פרק נעמיק בנושא מרתק אחר שנוגע בלב העשייה הפסיכולוגית חינוכית בארץ.והיום בפרק הראשון אני שמח ומתרגש לארח את  גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות. בפרק הזה נעסוק באופן שבו הפסיכולוגיה החינוכית נראית ונתפסת מנקודת המבט של הפסיכולוג הארצי, מה החשיבות שלה, מה הייחודיות שלה, ואיך הוא רואה את מקומה במערכת הציבורית כולה (ספויילר- כחשובה מאוד).אז אתם מוזמנים להאזין לפרק הראשון בספיישל שלנו, שיחה עם גבי פרץ בריאיון מיוחד לרגל פרישתו. האזנה נעימה!

זה החלק השני של הפרק 'העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי'. אני מארח את איריס נמדארי וינבאום ואת אודי בק, שני פסיכולוגים חינוכיים מומחים-מדריכים, ומומחים בתחום של עבודה מערכתית.האזנה נעימה!

היום נאיר את הפנס שלנו על נושא שהוא אחד מאבני היסוד המרכזיים של הפסיכולוגיה החינוכית - העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי, או בקיצור פסיכולוגיה מערכתית. זה נושא גדול ומורכב, וחילקנו אותו לשני חלקים פרקים 20 ו-21, אז מוזמנים להאזין לשניהם כמובן.הפסיכולוגיה החינוכית בישראל החלה את דרכה כתחנות אבחון והכוונה מקומיות והתפתחה עם השנים למערכת ארצית ומקצועית שמייצגת מקצוע מובחן בשדה הפסיכולוגיה בארץ עם הקמת שפ״י - שירות פסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך בתחילת שנות  ה־70 של המאה הקודמת.במרוצת השנים התפתחה והתעצבה הפסיכולוגיה החינוכית, ועברה דרך ארוכה. ממוקד באבחון ובטיפול פרטני בילד הבודד בלבד, לתפיסה רחבה יותר הרואה את הילד כחלק ממערכת שלמה. העבודה הפסיכולוגית בבתי הספר נעה מהחדר הטיפולי והאבחוני אל המרחב הבית־ספרי כולו: המנהל, הכיתה, הצוות החינוכי על שלל תפקידיו, ההורים והקהילה. עם השנים, הלכה והתחזקה ההבנה שלעבודה עם המערכת כולה יש פוטנציאל לייצר שינוי בקנה מידה גדול ורחב בבריאות הנפשית של הילדים והילדות. למשל עבודה יעילה עם מחנכת יכולה לתרום לכלל ילדי הכיתה. מתוך התובנה הזו נולדה הגישה המערכתית־אקולוגית, הממקדת את הפסיכולוג החינוכי לא רק בילד, אלא גם במעגלים השונים הקשורים אליו : המשפחה, הכיתה, בית הספר והקהילה כולה.היום הפסיכולוג החינוכי עוסק במגוון התערבויות במערכת: מסייע למנהל לחבר בין חזון למציאות, מסייע לשפר את התקשורת בין ההנהלה לבין צוות המורים וההורים, עובד עם מחנכי כיתות ועוד ועוד. אז בפרק היום ננסה להבין מה בעצם הופך את החשיבה המערכתית לכל כך מהותית בעבודת הפסיכולוג החינוכי, מה הם האתגרים שטמונים בעבודה זו ומה הקסם והיופי שבה. אני מארח בפרק את איריס נמדארי וינבאום ואת אודי בק, שני פסיכולוגים חינוכיים מומחים מדריכים, ומומחים בתחום הפסיכולוגיה המערכתית.האזנה נעימה!

מעברים הם שינויים שמתרחשים במהלך החיים שלנו. השינויים האלה יכולים להיות צפויים או מפתיעים, רצויים או לא רצויים והם מצריכים הסתגלות מחודשת ויכולים לעורר רגשות כמו חוסר ודאות ולפעמים גם חרדה. דוגמאות למעברים בחיים הם למשל: מעבר ממקום מגורים אחד לאחר, שינוי במסגרת תעסוקתית, או שינוי במבנה המשפחה כמו לידה או גירושין. המעבר מגן לבית הספר הוא דוגמה למעבר מרכזי בילדות, והוא מסמל שינוי משמעותי בחייו של הילד, מעבר ממסגרת גמישה ומחבקת כמו הגן לסביבה לימודית שמצופה ממנה ליותר עצמאות, לארגון ולעמידה בכללים. עבור ילדים והורים רבים זו יכולה להיות תקופה מעוררת סקרנות והתרגשות, אך עבור אחרים היא עלולה לעורר גם תחושות של פחד, חוסר ביטחון ודאגה.בפרק היום נצלול פנימה למעבר הזה מהגן לבית הספר, נדבר על ההבדלים בין פעם להיום מבחינת החשיבה על הישארותם של ילדים שנולדו בסתיו שנה נוספת בגן חובה, ניגע בחרדות של ההורים סביב המוכנות של הילדים לבית הספר, נדבר על התחומים שכדאי לפתח כדי להגביר את הסיכוי למעבר מוצלח, נבין איך לסייע לצוותי הגן לעבוד עם ילדים שעלולים להיתקל בקשיים במעבר מהגן לבית ספר, נעסוק במחקר המרתק שעשו בשפ"ח רמת גן לגבי נושא המוכנות לכיתה א', ונברר מתי כדאי לשקול אבחון פסיכולוגי או התייעצות עם גורמי מקצוע לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי מוכנות הילד לביה"ס, ומתי כן נכון להמליץ על הישארות שנה נוספת בגן כהזדמנות לחיזוק מיומנויות נדרשות.שתי יכולות פסיכולוגיות משמעותיות שנדון בהן, שעולות מהמחקר כמנבאות הצלחה בכיתה א' הן תפקודים ניהוליים ומאסטרי. נבין מה היכולות האלה כוללות ונראה כיצד אפשר לסייע להורים ולאנשי חינוך לדבר בשפה הזו ולהבין יותר טוב כיצד לסייע לילדים ולילדות.אז כדי לדבר על כל הנושאים החשובים האלה אני מארח היום שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום הגיל הרך.מיכל חרל"פ קציר, פסיכולוגית חינוכית מדריכה מנהלת תחום הגיל הרך בשירות הפסיכולוגי חינוכי בתל אביב יפו ורכזת גיל הרך בשפ״י מחוז תל אביב . משמשת שנים רבות כפסיכולוגית בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים ומלווה ילדים, הורים וצוותים חינוכיים בשלב המעבר לכתה א׳ . אמא לארבעה ילדים שסיימו כבר את בית הספר ועדיין זוכרת בהתרגשות את היום הראשון בכתה א' של כל אחד מהם. ובטינה קוברינסקי, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, מנהלת יחידת גנים בשפח רמת גן, מנהלת את היחידה לטיפול cbt בשפ"ח ובעלת קליניקה פרטית.חשוב לציין שהפרק הוקלט לפני פרוץ המלחמה ועל כן אין התייחסות לכך. האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק בחדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי החינוכי. בימים שבהם הפסיכולוגים החינוכיים נדרשים להתמודד עם עומסים כבדים ואתגרים רגשיים מורכבים, חדשנות ויזמות אינן מותרות אלא צורך מקצועי ממשי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושת אוטונומיה, יצירתיות, ומעורבות פעילה במיזמים ובפרויקטים בעבודה תורמות לשימור תחושת משמעות, להפחתת שחיקה ולהגברת המחויבות המקצועית.אבל חדשנות לא מתרחשת לבד. היא זקוקה לקרקע מאפשרת: הנהלות יצירתיות שלא חוששות ודוחפות קדימה, צוותים שמרשים לעצמם לחשוב אחרת, ומרחב שמכיל גם ניסוי וטעייה. כי חדשנות בשירות הפסיכולוגי איננה רק טכנולוגיה או פרויקט נוצץ כזה או אחר אלא דרך להיות יותר נאמנים למהות שלנו: התחברות לצרכי השטח וקירבה לחוויה של הלקוחות שלנו.וכדי לדבר על חדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי אני גאה ושמח לארח שני נציגים משפ"ח חולון, שירות פסיכולוגי שחרט על דגלו את הנושא הזה והוא נמצא בדי.אנ.איי הארגוני שלו.ד"ר ישראל אפל, פסיכולוג חינוכי מומחה בהסמכה להדרכה ופסיכולוג קליני מומחה מדריך. מנהל השרות הפסיכולוגי בחולון ומרכז את תחום העבודה המערכתית במטה אגף פסיכולוגיה. ורותי כהן טרכטנברוט, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. מנהלת יחידת הגיל הרך בשרות הפסיכולוגי בחולון. רכזת מדרשה ופיתוח מקצועי של מחוזות תל אביב ומרכז. רכזת פרויקטים ותוכניות לאומיות באגף פסיכולוגיה בשפ"י וחברה בוועד החטיבה החינוכית בהפ"י. האזנה נעימה!

ובפרק היום נדבר על הפרעות אכילה.ספקטרום הפרעות האכילה מתבטא בעיסוק מוגזם באוכל, במשקל ובדימוי גוף, ולעיתים קרובות הפרעות אכילה מלוות בהתנהגויות מזיקות כמו הרעבה עצמית, בולמוסי אכילה והקאות. הפרעות אכילה עלולות לגרום לפגיעות גופניות חמורות כמו תת משקל והן נמצאות במתאם חיובי עם חרדה, דיכאון ואובדנות.הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחותן גם בקרב גברים ונשים בוגרות יותר.  מדובר בתופעה מורכבת הנובעת משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. מחקרים מצביעים על מעורבות של מנגנונים נוירוביולוגיים המשפיעים על ויסות הרעב והשובע, לצד גורמים גנטיים המגבירים את הסיכון לפתח את ההפרעה. כמו כן, דינמיקות משפחתיות, לחצים חברתיים ותרבותיים כגון אידיאל הרזון וסטיגמות שליליות כלפי משקל ממלאים תפקיד משמעותי. בנוסף, גורמים רגשיים ובין-אישיים, כמו דימוי גוף שלילי, קשיים בוויסות רגשי וחוויות של לחץ או טראומה, תורמים להתפתחות ולשימור ההפרעה.מתוך המחקר אנחנו יודעים שזיהוי מוקדם והתערבות טיפולית מהירה יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. הטיפול בהפרעות אכילה מחייב גישה רב תחומית הכוללת התערבות רפואית, תזונתית ופסיכולוגית. בנוסף, מחקרים מראים שמעורבות ותמיכה משפחתית משחקות תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה ולכן גם העבודה עם ההורים היא משמעותית.בפרק אני מארח את לירון גפן, פסיכולוגית חינוכית מומחית שמנהלת את היחידה למניעת הפרעות אכילה בשירות הפסיכולוגי בנתניה ומטפלת בקליניקה פרטית בקיסריה.האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק באחת התקופות המעניינות והמאתגרות של החיים - גיל ההתבגרות. זהו גיל של שאלות ותגליות, של נפילות ושל צמיחה. זוהי תקופה אינטנסיבית של חיפוש זהות וניסיון להבין "מי אני" מול עולם מלא בציפיות ולחצים. המתבגרים חווים שינויים פיזיים, הורמונליים, רגשיים וחברתיים ונדרשים להתמודד עם קונפליקטים עוצמתיים כמו הצורך בשייכות לצד הצורך בעצמאות וכמו גם הצורך בלהיות ייחודי אל מול הצורך להיטמע ולהרגיש חלק. הרגשות מציפים, עצמתיים הכל מרגיש מוגבר ומועצם. המתבגרות והמתבגרים נמצאים בתקופה שהפסיכואנליטיקאי הנודע אריק אריקסון כינה "מורטוריום", שבה הם חוקרים את עצמם, את הערכים, הנטיות והמשאלות שלהם בתחומים כמו: זוגיות, מיניות, עבודה, חברות, תחביבים, סטטוס חברתי, קבוצות השתייכות , ובאופן הזה הם מנסים לגלות מי הם ומה הם. המונח "מורטורים" מדבר גם על כך שהסביבה צריכה לתת להם , למתבגרים, את המרחב הזה לחקירה, וזאת כדי שיוכלו לפתח זהות אישית יציבה ותחושת עצמי ברורה.אז בפרק של היום נדבר על הדרמה של המתבגר וגם על הדרמה של הסביבה של המתבגר. נצלול יחד לתוך הקליניקה ולשטח ונבחן מהו טיפול במתבגרים מנקודת מבט דינמית וגם מהפרספקטיבה של סכמה תרפיה. שתי האורחות שלי להיום הן מומחיות בתחום הטיפול במתבגרים, ד"ר סטלה וייסלייב גיזונטרמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית. עובדת בשירות הפסיכולוגי של העיר נתניה כרכזת תחום הטיפול, מדריכה, מטפלת ומלווה מסגרות חינוך על יסודי. בנוסף, מטפלת בקליניקה פרטית ובמסגרת פנימייה לנוער בסיכון. ואודליה משומר, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי בעיר בת ים ומטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב. גישת הטיפול העיקרית שבה היא עובדת כיום היא גישת הסכמה תרפיה. האזנה נעימה!

היום אנחנו בפרק מיוחד שנקרא: ״שבעה מאוקטובר- שבעה טקסטים מאז השביעי באוקטובר״.בפרק נביא 7 טקסטים שכתבו פסיכולוגים ופסיכולוגיות חינוכיים ממחוז ת"א שיעסקו בהשפעה של טבח השבעה באוקטובר, והתקופה הקשה שבאה בעקבותיו על הפסיכולוגים ועבודתם. הטקסטים נכתבו במסגרת סדנא ייחודית ביוזמתה של הפסיכולוגית המחוזית שלנו יפית חסן, שביקשה לומר את הדברים הבאים:"לאחר האירועים הנוראיים ב-7/10 חשבנו בתחילה שאין מילים ולא יהיו. כל הזמן שמענו את צמד המילים ״אין מילים…אין מילים״. כי כל המילים נעשו למשהו שאינו מספיק ואי אפשר להשתמש בהן.כי על מה נאמר עוד ״זוועה״ או ״נורא״ וכך בא האלם. מה שחווינו נפל מחוץ לשפה המוכרת.רק אחר כך, בתנועה מדודה ובלתי מורגשת כמעט, המילים שבו, בקצב שלהן, עוד אחת ועוד אחת, מסתדרות בשורה למשפטים ולפסקאות. מנסות לתת פשר למה שהיה ועדיין מתרחש מאז, בפנים ובחוץ. במסגרת התנועה המדודה הזו, ביקשנו במחוז תל אביב ליצור את הסיפורים שלנו ואת התנועה בין האישי למקצועי.גיבשנו קבוצת פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהמחוז, שבהנחיית הפסיכולוגית והסופרת ענת הררי, ביקשו לספר את הסיפור שלהם שנע בין האישי למקצועי."ואני אוסיף לדבריה החשובים של יפית, שהפרק היום הוא חלק ממיצג אמנותי שעולה בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת שיחל ב1.12.24. מי שיפגוש את המיצג האמנותי הזה בכנס יוכל להתרשם מציטוטים שונים מתוך הטקסטים ואף לסרוק ברקודים של הטקסטים שיבחר להאזין להם. בפרק נשמע את הטקסטים של הפסיכולוגים הבאים: טלי למדיאל, ענבל דהמן, עפרה אלרואי, גלי נאור זיידמן, מיכל אייזן, אודי בק ורענן מיוחס

בפרק היום נדבר על אבדנות. מעל מיליון אנשים מתאבדים בשנה בעולם, בישראל לבדה מתאבדים לפחות 550 אישה ואיש בשנה, למרות שאנחנו יודעים שסביב אבדנות ישנה תופעה של תת דיווח ואפשר להגיד בסבירות די גבוהה שהמספרים הן בארץ והן בעולם גבוהים מכך.  התיאוריה הרווחת כיום שמסבירה התנהגות אבדנית היא של ד"ר ג'ון מאן מאוניברסיטת קולומביה. לפי גישה זו התאבדות היא שילוב של הפרעת מצב רוח כמו דיכאון בשילוב אירוע חיים סטרסוגני. השילוב הזה מוביל למחשבות אבדניות ומשם לניסיון אבדני בתיווך של אימפולסיביות וזמינות של אמצעים קטלניים. אנחנו גם יודעים שהאדם האבדני חווה תחושה של הילכדות, שבה אף אחד לא מבין אותו או יכול לסייע לו , אופן חשיבה הוא של ראיית מנהרה, כלומר חשיבה מאוד צרה וקיצונית. יחד עם זאת תמיד קיימת אצלו גם תחושה של אמביוולנטיות כלפי המוות, כלומר יצר החיים עדיין פועם בו גם במצבים בהם הוא מבצע ניסיון אבדני.בפרק הנוכחי אנחנו נדבר על המשמעות שלנו כפסיכולוגים חינוכיים שעוסקים  באובדנות במסגרות החינוך ובשפ"חים, נדבר על השינוי המשמעותי שחל במקצוע שלנו בתחום הזה, ניגע בהערכת אובדנות ומה היא כוללת ונעסוק בטיפול פרטני קצר מועד למניעת אובדנות. כמו כן נעסוק בהתערבויות מערכתיות שאנחנו עושים כמניעה וכהתערבות לאחר אקט אבדני כמסגרת טיפולית מערכתית מחזיקה ומאפשרת.והאורחים שלי היום הם:עפרה אלרואי,פסיכולוגית קלינית וחינוכית -מדריכה, עוסקת שנים רבות בטיפול בילדים ובנוער, בהדרכות הורים, פסיכולוגים ואנשי חינוך. היא שימשה כמנהלת בכירה בשירות הפסיכולוגי של עירית תל אביב יפו , כיום רכזת מחוז תל אביב מטעם שפ״י במשרד החינוך למניעה ולטיפול בדיכאון ובאובדנות ובעלת קליניקה פרטית. מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר גויסה למערך התגבור הפסיכולוגי עבור תושבי עוטף עזה.וד״ר אוהד עזרא, פסיכולוג חינוכי מומחה, בהסמכה להדרכה. מנהל תחנת שירות פסיכולוגי ״הקריה״ בשפ״ח תל אביב יפו. תחנה המספקת שירותים פסיכולוגים למסגרות חינוך ולאוכלוסיות רב-תרבותיות. רכז מניעה וטיפול בסיכון אובדני בשפ״ח תל אביב. בעל קליניקה פרטית, מטפל בילדים, בני נוער והורים.האזנה נעימה!

והיום בפרק נדבר על הפרעת קשב וריכוז, ADHA - Attention deficit hyperactivity disorderזוהי הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שמתאפיינת בקושי במיקוד ובשמירה על קשב, באימפולסיביות וגם בהיפראקטיביות, כאשר המאובחנים בהפרעה זו יכולים להציג את כל שלושת סוגי הסימפטומים הללו שהזכרתי או רק חלק מהם. המקור לקשיים הללו נובע מהפרעה ביו-כימית במוח מה שעלול לגרום לקושי תפקודי במגוון תחומים במהלך החיים, כמו בלימודים או ביחסים בינאישיים, וכתוצאה מכך עלולה גם להתפתח מצוקה רגשית משמעותית בילדות או בבגרות. עוד כמה עובדות על ADHD:-כ-10 אחוז מילדים בבי"ס יסודי בגילאי 6-12 יאובחנו בהפרעה, כאשר לבנים שכיחות גבוהה יותר מבנות. -נמצא שיש קשר גנטי להפרעה, חוקרים מצאו שכאשר אחד מן ההורים אובחן ב- ADHD קיים סיכוי של בין 54%-20% שגם הילדים יציגו סימפטומים של ההפרעה. -התיאוריה הדופימנרגית היא התיאוריה המבוססת ביותר כיום, שמסבירה אתההפרעה. נמצא שכאשר מאובחנים נוטלים תרופות סטימולנטיות שונות, כמו ריטלין,  אלה משאירות את הדופמין זמין זמן רב במרחב הסינפטי, וכך ביצועי הקשב והריכוז משתפרים באופן משמעותי.אנחנו הפסיכולוגים החינוכיים יודעים לאבחן הפרעת קשב וריכוז וזה אחד מהתחומים שאנחנו עוסקים בו הרבה, וזאת בשל השכיחות של ההפרעה, וההשפעה שלה במקרים רבים על מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של ילדים וילדות רבים, כמו גם הקושי של מסגרות החינוך להתמודד עם הקושי הזה.היום בפרק אני מראיין את צביקה יערי, מומחה בתחום של הפרעת קשב וריכוז בעל ניסיום עשיר בתחום. צביקה הוא פסיכולוג חינוכי בכיר, לשעבר פסיכולוג מחוזי במחוז מרכז, מנהל שפ"ח מועצה אזורית חבל מודיעין, יו"ר פורום דיאגנוסטיקה אבחון לקויות למידה והפרעת קשב באגף פסיכולוגיה ואגף לקויות למידה בשפ"י ולשעבר קב"ן מחוזי בפקע"ר מחוז דן. כיום הוא עובד גם בקליניקה פרטית, והוא גם מדריך ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית.האזנה נעימה!

בפרק היום אנחנו מבקשים לייצר חיבור למשאב ספציפי ומיוחד שנמצא ממש כאן, מתחת לאף שלנו, ואנחנו לא תמיד ערים לו, לא תמיד לוקחים אותו בחשבון והוא הטבע. הטבע הוא בדרך כלל חינמי, ולכל אחד ואחת מאיתנו יש כנראה זכרונות שקשורים לטבע : טיולים משפחתיים, חוויות מבית הספר או הגן, אירועים מהצבא או מהטיול אחרי צבא.  בשיחה היום ננסה לפתוח פתח לחשיבה על הטבע כמקום שיכול להוות משאב לפיתוח חוסן נפשי, מקום שיכול להיות מרחב טיפולי שבו סובייקטים שונים נפגשים, ובו יכולים להתרחש תהליכים נפשיים קצרי טווח או ארוכים, פרטניים או קבוצתיים.  ננסה לראות כיצד הטבע יכול לשמש עבור חלקינו מקום שבו ניתן להתבונן על דברים אחרת, לקבל פרפסקטיבה חדשה, שונה מהמשקפיים הרגילים שאנחנו לובשים בדרך כלל. האמת שאת הפרק הנוכחי הקלטתי בחודש אוגוסט 2023, כחודש וחצי לפני שפרצה מלחמת שבעה באוקטובר, ואנחנו משחררים אותו כעת מתוך מחשבה שדווקא עכשיו, במצב הנפשי הקולקטיבי הנוכחי שבו אנחנו נמצאים הוא יכול להיות משמעותי עבור פסיכולוגים, אנשי חינוך, הורים ובכלל. בפרק אנחנו נדבר על תיאוריות שמנסות להסביר את התחושה המיוחדת שאנחנו חווים כשאנחנו נמצאים בטבע, וגם נראה שלמרות שכרגע חבלי ארץ שלמים, משופעי טבע, לא מאפשרים שהייה רגועה, מתבוננת וטיפולית, הטבע יכול להיות גם ממש קרוב לבית שלנו, ולפעמים גם אפילו בתוך הבית. אנחנו לא חייבים להרחיק לקצוות הארץ כדי לטבול בטבע ובסגולותיו. בנימה אישית, חיכיתי מאוד להקלטת הפרק הזה, בתור אדם שמוצא בטבע מקום שמאפשר טעינה רגשית, אני ומשפחתי נוהגים בזמני שלום לטייל הרבה ובמיוחד בצפון הארץ, מחפשים את המקומות שיש בהם מים: נהרות, מפלים, אגמים, נחלים, מעיינות. כך שהגעתי להקלטה היום עם איזושהי מוטיבציה פנימית אמיתית להבין עוד על הטבע, ולמה בעצם להיות מוקף בצמחים, עצים, פרחים, חיות, ציוץ ציפורים, מים, רוח, שמש, אדמה, מה יש בכל אלה  שהוא כה שונה מהחוויה האורבנית שרבים מאיתנו שותפים לה.אז האורחים שלי היום הם רביד בוגר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, חברת סגל בתכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס ומייסדת שותפה של העמותה לחינוך קשוב ואכפתי. יוזמת ומפתחת ביחד עם ד"ר אורי הראל את 'כוח הטבע' - מודל לעבודה פסיכו-חינוכית לפיתוח חוסן ומיומנויות חברתיות רגשיות (SEL), מנחה השתלמויות וסדנאות לצוותי חינוך וטיפול, הורים וילדים. גרה עם המשפחה בכפר סבא, עובדת בשפ"ח פתח תקוה,ודורון היימן, פסיכולוג חינוכי מומחה-מדריך. בוגר בי"ס לפסיכותרפיה. קצין התנהגות אוכלוסייה. מנחה מסעות בטבע לעיבוד חוויות מהשירות הצבאי, בארץ ובחו"ל. מפתח ומטמיע סדנאות בטבע לצוותי חינוך, צוותים מקצועיים ותלמידים. גר ועובד לאורך שנים בעוטף עזה ואב לארבעה.האזנה נעימה!

היום אנחנו בפרק מיוחד, זהו הפרק ראשון שהקלטתי מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר. אשתף אתכם שהיו כמה פרקים שהיו אמורים כבר להתפרסם ואז הגיע ה-7 באוקטובר והרגשנו שאנחנו צריכים רגע לעצור, להשתהות ולייצר מרחב לחשיבה מה הלאה. כשהרגשנו שהרגע הנכון הגיע, וכשאני אומר הרגשנו אני מתכוון ליפית חסן הפסיכולוגית המחוזית ואלי, החלטנו  להקליט פרק שיעסוק באופן שבו שפ"ח פגש מלחמה. כלומר מה קרה לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים כאשר פרצה המלחמה. כיצד העבודה השתנתה באחת. כיצד השפ"ח הפגין גמישות על מנת להתאים את עצמו לצרכים המשתנים של המסגרות החינוכיות, הקהילות, המשפחות והפרטים. כיצד בועת ההגנה שנפרצה בפתאומיות השפיעה הן על הפסיכולוגים עצמם והן על הלקוחות שלהם, והביאה ל"מציאות טראומתית משותפת". כיצד התווספו תפקידים מיוחדים לפסיכולוגים בזמן החירום. כיצד שפ"ח מתפקד כחלק מעיר שלמה שקולטת מפונים , מפונים שהיו חייבים למצוא לעצמם מקום מגורים חלופי ולעזוב את ביתם, כי כרגע הוא לא מקום שבטוח לגור בו, ובמקרים רבים אותם אנשים גם חוו חוויות קשות מנשוא והיו זקוקים למישהו שיראה אותם ושיהיה מסוגל להכיל אותם על מה שעברו. לצורך הקלטת הפרק אני מתארח בשפ"ח הרצליה, ואני מארח שתי פסיכולוגיות חינוכיות מדריכות,ענבל דימנטמן אשכנזי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. נשואה ואמא לשתיים. עובדת פה בשפ"ח הרצליה, חברת צוות ניהול ורכזת עבודת הפסיכולוגים במסגרות בתי הספר העל יסודיים. ענבל היא בעלת קליניקה פרטית לנוער, ובעלת ניסיון והתמקצעות בעבודה עם אוכלוסיית המחוננים.והאורחת השנייה שלי היא רוני קלל פרי,פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. בת זוג, ואמא לשלושה. חובבת חיות כשהם לא על הצלחת. רוני היא חברת צוות ניהול פה בשפ"ח הרצליה ורכזת העבודה בבתי הספר היסודיים. היא בעלת קליניקה פרטית לטיפול בנוער ובמבוגרים.האזנה נעימה!

שם הפרק שלנו היום הוא 'מחשבות על אבחון פסיכודידקטי', ובו אני מארח את מיכל בן ריי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה בשפ"ח נתניה, רכזת תחום אבחון ורכזת המל"ל בשפח נתניה, מאבחנת דידקטית, מרצה במדרשה לפסיכולוגיה חינוכית במחוז תל אביב בקורס של לקויות למידה, מעבירה השתלמויות והדרכות בשפ"חים בתחום של אבחון ולקויות למידה ומנחה בקו סדנא בנושא אבחון בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת.אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון שעורכים פסיכולוגים חינוכיים כדי להבין את הסיבה או הסיבות בגינן ילד או ילדה לא מצליחים בלימודים, ומציגים תת השגיות אקדמית. מדובר בהערכה מקיפה שבודקת את מקורות הכוח והחוסן של הנבדק או הנבדקת כמו גם את הקשיים, ומתייחסת להיבטים פסיכולוגיים ודידקטיים. לעתים בית ספר ימליץ על אבחון כזה, לעתים ההורים הם אלה שיפנו. עפ"י נתונים מסקרים מקיפים ועדכניים שנערכו בארה"ב:*30-40 אחוז מההפניות לפסיכולוגים של בתי ספר הן בגלל בעיות בלמידה.* חשד ללקות למידה הוא הסיבה העיקרית להפניית תלמידים לאבחונים, (הסיבה השניה היא ADHD).* 25% משעות העבודה של פסיכולוגים חינוכיים מוקדשים להערכות של לקויות למידה.אבחון פסיכודידקטי יאפשר לנו , במקרים רבים, לבצע אבחנה מבדלת בין קשיים לימודיים שהמקור שלהם הוא רגשי או התנהגותי לבין קשיים לימודיים הקשורים להנמכות בתפקודים של מנגנונים קוגניטיביים. במקרים מסויימים נאבחן לקות למידה או הפרעת למידה שהן הפרעות נוירו-התפתחותיות המתאפיינות בקשיים בשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן. תחום נוסף שאנחנו בודקים באבחון פסיכודדיקטי הוא הפרעת קשב וריכוז. בפרק הנוכחי מיכל ואני נשוחח באופן חופשי על אבחון פסיכודידקטי, וננסה להבין מה הם הנתיבים הקריטיים של אבחון זה, ואיך נוכל לתת למאובחנים שלנו ולסביבתם דו"ח פסיכולוגי משמעותי שיסייע לקידום הרווחה הנפשית שלהם.האזנה נעימה!

היום יש לנו פרק מרגש במיוחד, גם בגלל הנושא שבו נעסוק וגם בגלל האורחות שלי. אנחנו מתארחים במשרד החינוך בירושלים, ומי שמארחת אותנו היא ד"ר חווה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך, מנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואיתה מתארחת גם אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, שחוקרת הורות דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון וגם רכזת ארצית של תחום המדיה בשפ"י.בפרק היום נדבר על השפעת הניו מדיה על הפסיכולוגיה החינוכית. מדובר בנושא גדול, רחב ומרתק, אפילו מעט מאיים בחוויה שלי, ואנחנו ננסה לבחון כיצד העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים משפיע על הפסיכולוגיה של הילד, של ההורה, של איש החינוך, ונדבר גם על ההשפעה של המציאות הזו, שמשתנה כל הזמן ומתפתחת, על הפסיכולוגים עצמם שפועלים בשטח. יש בספרות הבחנה בין התקשורת והמדיה המסורתיים עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, שהיו מבוססים בעיקר על עיתונים מודפסים, רדיו, טלוויזיה וקולנוע, לבין התקופה שבאה אחרי שנות ה-80, אז החל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אמצעים חדשים לאחסון ולהפצה של מידע, מה שנקרא הניו מדיה - המחשב, האינטרנט והסמרטפון ועוד. בין התופעות הבולטות מבחינה חברתית ופסיכולוגית הן כמובן הרשתות החברתיות שהחלו לפעול בתחילת שנות ה2000, היום כמובן התיקתוק הוא מרחב מאוד משמעותי לילדים ובני נוער, ולאחרונה אנחנו עדים להתפוצצות של ה-AI, הבינה המלאכותית שנראה שמביאה עידן חדש של שימוש במידע ושל יצירת תוכן כמו גם בעיות מוסריות ואתיות חדשות.אז בפרק היום ננסה לבחון פרגמנטים שונים מתוך המרחב הדיגיטלי העצום והדינמי שבו אנו חיים ונשוחח על ההשפעות שלו על הפסיכולוגיה החינוכית מהיבטים שונים. האזנה נעימה!

לא פעם מנהלות ומנהלים של בתי ספר מבקשים את עזרתנו עם כיתה שקשה לה, שהאקלים הרגשי בה סוער, שקשה ללמד בה, שאפשר לראות שיש קשיים חברתיים, חוסר לכידות, קבוצות השתייכות שאינן גמישות, שהיחסים בין המחנכת לתלמידים אינם מיטביים, שהיחסים בין התלמידים לבין עצמם לא מיטביים, במקרים יותר קיצוניים נוכל גם לראות בריונות או חרם. משהו בכיתה לא עובד.כיתה היא קבוצה מיוחדת במינה, מצד אחד זו קבוצת השתייכות לתלמידים ולתלמידות, שבה הם מתפתחים, מצליחים, מתקשים, כיתה היא גם חלק מארגון גדול יותר, מבי"ס, והיא מושפעת מהאקלים הבית ספרי, מהחזון הבית ספרי ומהדרך בה ביה"ס מתנהל. לכיתה כקבוצה יש מטרות רבות, לימודיות, חברתיות, רגשיות, היא קרקע פורייה להתפתחות הפרט , אך כיתה היא גם קול ייחודי שאומר משהו על הנפש הארגונית של ביה"ס.איפה אנחנו כאנשי מקצוע שנכנסים לכיתה נשים את הפנס שלנו, מה נחפש? האם נתבונן בכיתה כאוסף של פרטים? האם כקבוצה, כשלם? אפשר גם להתבונן בכיתה כחלק משכבה או מחטיבה או מכלל ביה"ס. על אילו יחסים נשים דגש? יחסים של התלמידים אחד לשני? של תת קבוצה אחת לתת קבוצה אחרת? מה עם קבוצת ההורים? אולי היחסים בין המחנכת לתלמידים היא המקום שיש להתבונן בו? ואולי כל הדברים האלה יחד.בפרק היום ננסה להרחיב את הדיון הזה ולהבין יותר לעומק את התיאוריה והפרקטיקה מאחורי התערבות פסיכולוגית בכיתה. בחלק הראשון של הפרק אני מארח את ניצן גולדשמיט, ונדבר על הכיתה כקבוצה ועל הכיתה כחלק מארגון גדול יותר (ביה"ס) מתוך הפרספקטיבה של הפסיכואנליזה הארגונית, ובחלק השני אשוחח עם הדר לזרוביץ שתציג מודל פרקטי לעבודה של פסיכולוג בכיתה, שהיא ושותפיה בשפ"ח גבעתיים פיתחו והם מעבירים אותו לכיתות בבתי ספר ברחבי העיר.האזנה נעימה!

לאחרונה הגיעו אלי פניות ממאזינים , חלקם סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה שמעוניינים להכיר טוב יותר את פועלו של הפסיכולוג החינוכי כדי להבין האם ללכת לכיוון הזה וללמוד את המקצוע. וזה גרם לי לתהות מה היא המחשבה הראשונה שעולה לאנשים בכלל כשהם שומעים את המילה פסיכולוג או פסיכולוגיה? אז הלכתי ושאלתי כמה אנשים לא מהתחום שלנו, מאין סקר קצר ולא מייצג, מה הדבר הראשון שעולה להם לראש להם כשהם שומעים את המילה פסיכולוג? והמחשבות שעלו היו באמת קשורות בעיקר לטיפול בחדר טיפולים, קליניקה, אחד על אחד וגם לתכונות כמו סבלנות והכלה. זה כמובן לא מחקר מדעי, אבל התפיסה הרווחת הזו, שפסיכולוגיה מתרחשת בעיקר בחדר הטיפולים היא בדיוק הרעיון שעליו הפסיכולוגיה החינוכית באה לקרוא תיגר. פסיכולוגיות חינוכיות עוסקות כמובן גם בטיפול בקליניקה אך הרעיון המרכזי והייחודי שעומד בבסיס המקצועי שלנו הוא שהתערבויות פסיכולוגיות יכולות להיות יעילות גם כאשר הן מתרחשות מחוץ לקליניקה, בדופק של החיים, ובמיוחד כאשר מדובר בילדים, שהתפתחותן הנפשית תלויה מאוד בסביבתם המשפחתית והחינוכית.הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת בבריאות הנפשית של הילד וסביבתו והפסיכולוג החינוכי פועל בחוץ, במסגרות החינוכיות כדי לקדם את הבריאות הנפשית של הילד, והוא למעשה  לוקח את הקליניקה שלו אתו לכל מקום אליו הוא מגיע.המודל של הפסיכולוגיה החינוכית שקיים בארץ הוא כזה שמאפשר לפסיכולוגיות לשמור על עמוד שידרה מקצועי ועל אתיקה מקצועית גבוהה. זאת משום שהפסיכולוגית החינוכית אינה עובדת של המסגרת החינוכית לה היא נותנת שירות, אלא היא מועסקת ע"י הרשות המקומית. באופן הזה היא יכולה להחזיק את צרכי הילד במרכז התעסקותה מבלי להיות כפופה לשיקולים מערכתיים כאלה ואחרים. משרד החינוך , ובאופן ספציפי אגף שפ"י הוא הגורם המקצועי שמתווה את העשייה הפסיכולוגית במערכת החינוך, ומשרד הבריאות הוא הסמכות שנותנת לפסיכולוגים החינוכיים את רישיונם המקצועי לאחר התמחות ארוכה וקשה ואחרי בחינת מומחיות.הפסיכולוגיה החינוכית היא מקצוע מרתק שמורכב מפסיפס צבעוני של התערבויות אפשריות. הפסיכולוגים החינוכיים הם פסיכולוגים מגוונים, בעלי ידע נרחב בתחומים רבים. הגיוון ומרחבי הידע הרבים שהפסיכולוגית החינוכית נדרשת אליהם מייצרים מקצוע שבו תמיד יש מה ללמוד, במה להשתלם ולאן להתפתח. יחד עם זאת, ריבוי התחומים יכול לייצר עומס רב ולפגום בתחושת הקומפטנטיות המקצועית.בפרק היום אני מארח פסיכולוגית חינוכית מומחית מקסימה ומוכשרת משפ"ח רמת גן, ענבל נתן, שגם אחראית על תחום החירום אצלנו בשפ"ח רמת גן. יחד נשוחח על קווים לדמותו של המקצוע שלנו, הפסכולוגיה החינוכית, נבין את ייחודיותו, את תחומי הליבה שלו ואת היופי וגם הקושי שטמונים בעשייה פסיכולוגית במערכת החינוך.האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק בנושא מרתק וייחודי במיוחד- פסיכולוגיה בזמן חירום.אירוע חירום הוא אירוע לחץ משמעותי שקיימת בו סכנה לרציפות התפקודית של האדם כשלא בטוח שעומדים לרשותו המשאבים הפנימיים והחיצוניים להתמודדות עם האירוע. באירוע חירום ישנה משמעות רבה לתפיסה הסובייקטיבית של הפרט את האירוע, ואנשים שונים יתפסו מצבים מסוכנים באופנים שונים. לכן חלק מהם יפתחו תגובות נפשיות חמורות יותר מאחרים. אירוע חירום יכול להיות: התקפת טילים, אירוע אלימות, פגיעה מינית, תאונת דרכים ויש עוד כמובן.אצל רוב הפסיכולוגים החינוכיים העבודה השוטפת כוללת בעיקר פסיכותרפיה, פסיכודיאגנוסטיקה והתערבויות מערכתיות שונות ומגוונות. ואירועי החירום מגיעים לפתחנו באופן לא רציף, אחת לכמה זמן.אבל אצל שני האורחים שלי בפרק היום, שמעונה גרודזין קיסרי וד"ר יאן סרדצה המצב הוא אחר. שניהם גרים ועובדים באזור עוטף עזה, וחווים כבר שנים מצב ייחודי של טראומה מתמשכת בקרב התושבים והקהילה.עוטף עזה הוא אזור רחב שכולל כמה מועצות אזוריות שאנחנו בטח מכירים, לצערינו, מהדיווחים בחדשות בזמן סבבי לחימה. האזור ממוקם קילומטרים ספורים בלבד מרצועת עזה, והוא הראשון לספוג שיגורים של ארטילריה רקטית מרצועת עזה. כתוצאה מההתקפות הללו נהרגים ונפצעים אזרחים, והמחירים הנפשיים שהאוכלוסייה משלמת כוללים בין השאר עלייה בשכיחות הפרעות דחק פוסט טראומתיות, עלייה ברמת הדיכאון ובקרב ילדים ומתבגרים אנחנו יכולים לראות גם קשיים בלימודים, ירידה ביכולות הריכוז וגם נטייה מוגברת לשימוש בסמים להקלה בכאבים הנפשיים.אז בפרק היום נדבר על הייחודיות של החיים בחבל ארץ זה, כפסיכולוגים וכאזרחים, ונשוחח על התפקיד המיוחד של הפסיכולוג החינוכי בסביבת חיים שבה מצב החירום הוא מתמשך.האזנה נעימה1

בפרק היום נעסוק בנושא מיניות, ובאופן מדויק ברצף שבין מיניות בריאה לבין פגיעות מיניות.לפי ארגון הבריאות העולמי: "מיניות האדם: היא צרוף של המרכיבים הגופניים, הרגשיים, האינטלקטואליים והחברתיים של ההוויה המינית, באופן המעשיר ומחזק את האישיות, התקשורת והאהבה".בשנת 2000 הארגון הגדיר מה היא בריאות מינית:"בריאות מינית היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית בהקשר למיניות. יש צורך בגישה חיובית ומכבדת למיניות וליחסי מין. צריכה להתקיים האפשרות לחוויה מינית מהנה ובטוחה, ללא כפיה, אפליה או אלימות."פעוטות וילדים צעירים אוספים מידע לגבי גופם והגוף של הוריהם, אחיהם , חבריהם. התנהגויות כמו אוננות וזיקפה אצל בנים ורטיבות נרתיקית אצל בנות קיימת מגיל צעיר מאוד, אך בניגוד למיניות של מבוגרים, המיניות של ילדים מגיעה מתוך סקרנות ומתוך רצון לחקור ולהכיר את סודות הגוף שלי ושל האחר, הם עדיין אינם מחברים את הגילויים המרעישים הללו לתכנים מיניים. בגיל ההתבגרות מצב זה משתנה הודות לשינויים פיזיולוגיים, הורמונליים ורגשיים המביאים להרחבת יכולתו של המתבגר לנהל קשרים בין אישיים משמעותיים הכוללים גם היבטים מיניים.ברצף החיים שבין גיל הגן לבין גיל ההתבגרות, הילדים פוגשים מרצון או שלא מרצון בהתנהגויות מיניות מגוונות שלהם ושל אנשים אחרים בסביבת חייהם. עלינו המבוגרים מופקדת האחריות לשמור עליהם, לשמור על התפתחות מינית בריאה ותקינה, ולסייע להם במקרים שבהם הם פוגשים התנהגות מינית שאינה מותאמת לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים או להתנהגות מינית בלתי הולמת שאינה הדדית.אז בפרק היום נשוחח על הרצף שבין מיניות בריאה לבין לפגיעות מיניות, נרחיב על ההתפתחות המינית בגילאי הגן ובית הספר, נבין כיצד ניתן לפתח מיניות בריאה, כיצד ניתן לסייע לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית ונראה אילו קשיים מתעוררים כאשר אירוע של פגיעה מינית מתרחש בבי"ס או בגן.ולצורך הדיון היום, הזמנתי שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום,את נתלי בן שלמה , פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, רכזת ארצית של תחום מיניות ומניעת פגיעות מיניות באגף פסיכולוגיה -שפ"י. מנהלת שפח יואב.דיקלה חווה , פסיכולוגית חינוכית מומחית משפח רמת השרון. רכזת תחום מיניות ומגדר בשפ"ח.האזנה נעימה1